27.05.2020 – נציבות תלונות הציבור על שופטים מתנהגת כמו דוברות בתי המשפט במקום לייצג את הציבור בתלונות נגד שופטים.
לא רק שהבירורים מטויחים אלא כך שולחים הודעות על תוצאות הבירור על ידי עובד הנציבות במקום הנציב כמתחייב בחוק.
לדוגמא בתלונה נטען כי בית המשפט מתייחס בהחלטותיו להודעות שאינן רשומות בתיק בית המשפט (מערכת נט המשפט) . הנציבות טוענת שזוהי "החלטה שיפוטית" שאינה מוסמכת לדון בה. אולי השלב הבא הוא שהשופט יתייחס בהחלטותיו למה שקרא בעיתון או בבית קפה כי "זוהי החלטה שיפוטית".
מצורפים:
תוצאות בירור תלונות 228-20 , 298-20 ותכתובת בנושא.
להלן קטע מדברי שופט העליון נעם סולברג בהתייחסותו לתלונה 939/19:
"כידוע, רבים מקרב השופטים הם יוצאי פרקליטות, ומופיעים לפני השופטים הללו פרקליטים שהיו חבריהם לעבודה קודם לכן. אנו דנים, כידוע, גם בערעורים על פסקי דין של חברינו השופטים מן הערכאות הדיוניות, חברים שאנו מכירים היטב משנים רבות של עבודה רצופה ומשותפת".
מצורף:
בירור תלונה 939/19 מה- 08.01.2020 , על שופט בית המשפט העליון נעם סולברג שעניינה קשריו החברתיים והמשפחתיים עם פרקליט מחוז תל אביב שלמה למברגר והיותו דן בענייני מעצרה של לורי שם טוב שלמברגר מנהל תיק נגדה.
אוקטובר 2019 – בבקשת לתיקון פרוטוקול שהגישה הנאשמת לורי שם טוב על העלבת עובדי ציבור החליט השופט אברהם הימן כי לא יטפל באף בקשה עד אשר יוברר מי הקליט הדיון בפניו.
וכך כתב הימן בהחלטתו (מצורפת) מיום 15.08.2019: "אני מורה על אותו 'צד ג' אשר הקליט הקלטה באולם בית המשפט, בלי ידיעת בית המשפט, … להכין תצהיר ערוך כדין.. . בו יצהיר נסיבות ההקלטה, למניע להקליט הקלטת סתר… לשיטת ההקלטה ….בשלב זה איני קובע ביומני, תזכורת פנימית למעקב, לפי שיש להמתין ביצוע האמור בהחלטה זו על ידי המבקשת או לבקשה אחרת כלשהיא של המבקשת בכפוף להחלטה לעיל".
בתלונה נגד השופט הימן נטען כי השופט הימן מפנה אל שם טוב החלטתו ומתנה המשך טיפול בבקשות שם טוב במידע שיקבל מצד ג' בעוד לשם טוב אין סמכויות אכיפה או חקירה כלפיו.
עוד נטען כי כי שם טוב במעצר בית מזה כשלשה חודשים לאחר שנתיים וחודשיים במעצר מאחורי סורג ובריח על העלבת עובדי ציבור ע"פ החלטת השופט הימן. שם טוב בפשיטת רגל וללא הכנסות כלשהן מלבד קצבת הבטחת הכנסה זעומה. בנסיבות אלו אין לשם טוב סמכויות כלשהן על אדם כלשהו.
במקום לפנות למשטרה או לגורם אכיפה אחר מוסמך ומקצועי, לקבלת המידע מצד ג', מטיל השופט הימן ה"משימה" על נאשמת שחירותה תחת מרותו שהיא נטולת יכולת בעניין זה. השופט הימן מתנה חירותה של הגב' שם טוב בביצוע האמור בהחלטתו.
התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים 637-19.
מצורפת החלטת השופט הימן מיום 15.08.2019 – תיק מ"ת 14280-04-17.
החלטת השופט הימן מיום 15.08.2019 – תיק מ"ת 14280-04-17
פומביות הדיון היא עיקרון יסוד במערכת המשפט בישראל המגלם את אחת מהזכויות החוקתיות הבסיסיות במשטר דמוקרטי, היא זכות הציבור לדעת, ואשר מהווה את אחת הערובות העיקריות לתקינותו של ההליך המשפטי. ככלל, בית המשפט ידון בפומבי, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת.
שופטים וקלדניות פוגעים לעתים בפומביות הדיון על ידי כיתוב "דלתיים סגורות" על פרוטוקול דיון שנעשה בדלתיים פתוחות. פגיעה זו הנה פגיעה חוקתית בזכויות יסוד של האזרחים, ובעיקר של העומד לדין שאינו זוכה לביקורת הציבור על התנהלות המשפט נגדו.
מצורף בירור תלונה על שופט בית המשפט המחוזי בני שגיא שלטענת המתלונן הוציא השופט שגיא פרוטוקול עם הכיתוב "דלתיים סגורות" לדיון בדלתיים פתוחות פעמים מספר.
הנציב החליט כי "ראוי לכל היושב על הדין להקפיד כי הכיתוב על גבי הפרוטוקול ישקף נכונה את סוג הדיון שהתקיים בפניו, שהרי לקיומו של הדיון בדלתיים סגורות השלכות שבדין, ובכלל זה באשר לאיסור פרסומו של הפרוטוקול".
בירור תלונה 611-19 על השופט בית משפט מחוזי תל אביב בני שגיא מה- 10.09.2019.
בירור תלונה 611-19 על השופט בית משפט מחוזי תל אביב בני שגיא מה- 10.09.2019.
בתלונה שהוגשה ב- 11.04.2019 נגד השופט אברהם הימן טענה לורי שם טוב כי השופט הימן אינו מאפשר לה לטעון לשחרורה ממעצרה הממושך מזה מעל שנתיים, בעוד הסנגוריה המייצגת אותה לא הגישה בקשה לשחרורה כ- 8 חודשים.
שם טוב טענה כי השופט הימן לא נימק בהחלטתו מדוע אינו מאפשר לה לטעון בנסיבות אלו.
עוד טענה שם טוב כי זכות הגשת בקשה לבית משפט הנה זכות יסוד ובעיקר לעצירה מזה כשנתיים המיוצגת על ידי סנגור מהסנגוריה בעל יכולות מצומצמות ביותר בשל השכר הנמוך שהסנגוריה משלמת לסנגורים, ובשל כפיפותו למדיניות "הצוות הפנימי" בסנגוריה.
נציב תלונות הציבור על שופטים דחה התלונה בתואנה שזוהי החלטה שיפוטית שהוא מנוע להתערב.
מצורפים:
– החלטת השופט אברהם הימן (מרבות) שבה הוא דוחה בקשתה לשחרור ממעצר ממושך בתואנה שרק בא כוחה מהסנגוריה רשאי להגיש בקשות. מ"ת 14280-04-17 מה- 09.04.2019.
– בירור התלונה על ידי נציב תלונות הציבור על שופטים. תלונה מספר 271-19 . בירור מה- 05.05.2019.
בירור התלונה על ידי נציב תלונות הציבור על שופטים. תלונה מספר 271-19 . בירור מה- 05.05.2019.
מרץ 2019 – כל הצווים השיפוטיים שהוצאו על ידי בתי המשפט בפרשת מעצר הבלוגרים פסולים ולקויים ומהווים פגיעה קשה בכבוד האדם, חירותו, פרטיותו, קניינו ועקרונות היסוד של ההליך הפלילי.
כך עולה מדוח נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2018. הנציבות "הסתאבה" מעצמת המחדלים וקבעה בשלב מסוים שהיא חדלה מלברר תלונות בנושא משום שלטענתה הנושא "מוצה".
מצורף קטע מדוח נציבות תונות הציבור על שופטים בנושא.
"שופט נתן צווי חיפוש בהם קבע, כי חיפוש יערך בפני שני עדים שאינם שוטרים, למעט החיפוש בחומר מחשב ובמחשב שלגביו קבע, כי לא ייערך בפני עדים. המתלוננת טענה, כי אף שבטופס צו החיפוש נדרש השופט לפרט את הסיבה לחיפוש שלא בפני עדים ("פרט הסיבה"), הוא לא עשה כן. התלונה נמצאה מוצדקת והנציב עמד על הצורך בהנמקה, ולוּ בתמצית (תמצית, מספרנו 316/18 , שלום).
מתלוננת הלינה על מתן מספר צווי חיפוש (אצל צד ג') שניתנו בשנת 2017 , אשר לא מופיעים בהם פרטים שונים, ובכללם מספרו של תיק בית המשפט; פרטי השוטר שהופיע בפני השופט; ומספר תעודת הזהות של צד ג'. בעמודה הנוגעת לסיבה לכך שהחיפוש יבוצע ללא עדים, נרשם באופן סתמי כי החיפוש הוא בחומר מחשב ובמחשב, ותחת מהות החשד והעילה למתן הצו נרשם שקיים חשד סביר ותו לא. לטענת המתלוננת, הצווים מהווים חלק מחומר חקירה בתיק שמתנהל נגדה, והעדר הפרטים פוגם בהליך השיפוטי ומשבש אותו.
לסוגיית הפגמים הנופלים בצווים, ובכלל זה בצווי חיפוש, נדרשה הנציבות בעבר פעמים רבות, והתייחסה לעניין זה גם במסגרת החלטות שניתנו בתלונות שהגישה המתלוננת עצמה או מתלוננים אחרים (ראו, למשל, תלונות 329/14 , 316/18 , .320/17)".
15.11.2018 – שם טוב עת היתה עצורה כשנה וחצי הגישה בקשה לעיון חוזר על הראיות לכאורה. השופט הימן שקיבל הבקשה שלח אותה (ב- 23.08.2018) לתגובת הפרקליטות מבלי לציין המועד לתגובה.
בתלונה טענה שם טוב כי מדובר בבקשה מיוחדת שהוגשה בתקופת הפגרה של בתי המשפט ועניינה מעצרה ופגיעה בחירותה. עוד נטען כי השופט הימן הינו שופט ותיק ומנוסה המודע לחשיבות ודחיפות עניינים אלו ולא טרח לכתוב את תאריך היעד לתגובת המשיבים כמתבקש בבקשות כאלו. נוצר הרושם כי השופט הימן מנסה לעכב ההליך בדרך של התעללות בירוקרטית ורגשית בגב' שם טוב העצורה מזה כשנה וחצי.
בתגובתו כתב השופט הימן כי אין תקנה המחייבת את השופט לקבוע מועד לדיון מה גם שהפרקליטות בדרך כלל מגיבה בזמן.
הנציב העיר כי אמנם המחוקק לא חייב את השופט לקבוע מועד לדיון אך הכיצד ידעו המשיבים המועד לתגובתם? בנוסף ציין הנציב כי על פי כללי האתיקה לשופטים מחוייב השופט לעשות כמיטבו לחוס על זמנם של בעלי הדין למנוע עינוי דין.
חובתו של השופט אפוא לטפל בתיק המובא בפניו תוך החשת ההליך, כל שכן שמדובר בתיק פלילי שחירותו של אדם על הפרק.
מצורף צילום בירור נציב תלונות הציבור על שופטים , תלונה מספר 651-18
04.11.2018 – התלונה על צו החיפוש במחשב מה- 23.02.2017 (מצורפת תמונה) אשר נחתם ואושר ע"י כב' השופט עלאא מסארווה. הצו חסר מספר תיק בית משפט, שם המחזיק (נשוא החיפוש) ומספר תעודת הזהות שלו. הצו חסר והנמקה מדוע החיפוש בדברי מחשב יבוצע ללא עדים. בשורת ההנמקה רשום נימוק לקוני וסתמי "למעט מחשב שאז אין צורך בעדים". בנוסף הצו חסר מהות החשד והעילה לחיפוש ורשומות הערות סתמיות: "עיינתי בחומרים – קושרים את החשודה למיוחס לה. סומנו חומרים. נדרש לצורכי חקירה".
מדובר בתלונה אחת מרבות שהוגשו נגד השופט מסארווה הואיל וכל הצווים שהוציא השופט מסארווה בפרשה לקויים.
התייחסות הנציב
הנציב השיב כי: "השופט.. הפנים את האמור בהחלטות הנציב וכי פעל באופן נמרץ לתיקון הליקויים עליהם הצביע הנציב, במבט צופה אל העתיד".
ע"פ חוות דעת בעבר שניתנו על ידי הנציבות מפיהם של שופטי עליון בדימוס נקבע כי אי מילוי צו כנדרש הוא פגיעה חוקתית בכבוד החדם, חירותו, קניינו, פרטיותו וצנעתו. ומראה על העדר ביקורת שיפוטית.
08.10.2018 – האם זהו סוף הסבל של אזרחים עקב צווי בית משפט לקויים כגון צווי חיפוש?
להלן צילום בירור תלונה על צווי חיפוש לקויים של שופט השלום תל אביב עלאא מסארווה בביתם של חשודים. הצווים אכן לקויים אך השופט מסארווה קיבל צל"ש והתלונה נדחתה, והנציבות הודיעה שלא תבדוק תלונות כאלו בעתיד.
הנציבות הוסיפה כי הופקו הלקחים ונקבעו נהלי עבודה מתאימים לשופטים.
30.07.2018 – התלונה הוגשה נגד שופט בית משפט השלום תל אביב בגין הוצאת צו חיפוש במחשב מה- 14.03.2017 בניגוד לחוק ולכללים . הצו חסר מספר תיק בית משפט, ולא רשום מי השוטר שהופיע בפני השופט והוזהר כדין במעמד החתימה על הצו. הצו חסר הנמקה מדוע החיפוש בדברי מחשב ללא עדים, ובשורת ההנמקה רשום נימוק לקוני וסתמי "חיפוש במחשב ובחומר מחשב". בנוסף הצו נכתב עת החקירה בפרשה הייתה גלויה והחשודים במעצר לפיכך לא ברור מדוע ניתן הצו במעמד צד אחד ללא מתן אפשרות לחשוד לקבל יומו בבית המשפט. בנוסף לא צוין בצו כי החשוד עיתונאי על כל המשתמע מכך.
