פרשת הבלוגרים: בית משפט יעיל (חיסול ממוקד)

מאי 2018 – בבית משפט יעיל מקצרים הליכים וגם מדלגים על הליכים, כדי ליעל את ההליך השיפוטי.
למשל: לשם מה לזמן את החשוד או בא כוחו לקבל החלטה בעניינו אם ההחלטה כבר התקבלה מבעוד מועד?
לכן ישנן החלטות במעמד הרשות האכיפה המבקשת בלבד, המשטרה או הפרקליטות. אין פסול בזה גם אם זה בניגוד לחוק, הרי כולם כבר יודעים מה ההחלטה, אז למה לבזבז זמן לזמן החשוד ובא כוחו?
בבית משפט יעיל אפשר גם לעגל את ההחלטות. לדוגמא בהחלטת החזקת תפוס בפעם הראשונה אפשר ע"פ חוק רק לחצי שנה. אין שום בעיה להאריך החזקת התפוס עד לתום ההליכים מהפעם הראשונה, גם אם אין עדיין הליכים משום שטרם הוגש בכלל כתב אישום. אין עם זה שום בעיה כל עוד הפגיעה היא בזכויותיהם של החשודים, כי זה בית משפט יעיל (חיסול ממוקד).

בית משפט יעיל - חיסול ממוקדש2ש3

מודעות פרסומת

דיון עתירת אסיר לורי שם טוב – 09.05.2018

09.05.2018 – דיון עתירת אסיר התקיים היום בעניין לורי שם טוב על כך שלא מתאפשר לה ללמוד חומר הראיות ע"פ החלטת בית משפט קודמת בעתירת אסיר.

 

הדיון התקיים במתקן שב"ס איילון בתוך מתחם שב"ס מה שפגע בפומביות הדיון. הקהל שבא לאולם הדיונים נאלץ להפקיד את כל כליו כגון שעונים, תיקים, טלפונים או כל דבר אחר בטרם נכנס לאולם. בנוסף התאפשר לאורח לצפות אך ורק בדיון של העציר הקשור אליו ולא עצירים/ אסירים אחרים.
במהלך הדיון שאלה כבוד השופטת מדוע מתקיים הדיון בעוד יש החלטה של שופט המשפט העיקרי בני שגיא שיש לאפשר לשם טוב לעיין ואם לא מתקיימית החלטתו יש להגייש ערעור לבית משפט עליון. אולם השופט שגיא בעצמו אמר כי אין לא סמכות על מתקן שב"ס ואם לא מתאפשר ללמוד חומר הראיות יש להגיש עתירת אסיר.

כל דיון עתירת האסיר הפך להיות פתטי בעקבות החלטת השופט בני שגיא להתחיל במשפט גם אם הגב' שם טוב לא למדה את חומר הראיות. מדובר בכמות חומר עצומה בהיקפה: 50,000 דפים וכ- 6,500 דיסקים. שם טוב למדה עד היום מקצת החומר בחודשים הספורים בתוך מתקן שב"ס שבו הלימוד קשה מאוד. בנוסף שם טוב בקושי נפגשה עם עורך דינה יהונתן רבינוביץ' בכלא לפגישות עבודה הואיל והכלא הוא מקום קשה לקיים פגישת עבודה. בכך למעשה נמנע משם טוב זכותה ע"פ חוק סדר דין פלילי סעיף 74 לעיין בחומר החקירה בזמן סביר.

פרוטוקול הדיון ופסק דין
Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004

 

פרשת הבלוגרים: 8 חודשים במעצר ללא שום בסיס ראייתי לכאורה שנדון בבית משפט

ב- 27.02.2017 נעצרו לורי שם טוב, מוטי לייבל וצבי זר. עד ל- 06.04.2017 היה מעצרם מעצר ימים. חומר החקירה חסוי מאחר והתנהלה חקירה באותה העת, ולכן לא ניתן היה לקיים דיון ענייני להוכחת חפותם.
להמשך המעצר לאחר מעצר הימים השתמשה הפרקליטות ב"הלכת הניצוץ הראייתי". זהו מעין הלכה הקובעת כי די בכך שהפרקליט מכריז כי יש בידיו "ראיות לכאורה להוכחת אשמתם הלכאורית של הנאשמים" כדי לעצור אותם לזמן בלתי מוגבל. לקביעת מסוכנות הציגה הפרקליטות ציטוטים של שופטים בהליך מעצר הימים. וכך גם להוכחת סכנת שיבוש הליכי משפט.
למעשה לא הציגה הפרקליטות אף ראיה ביום ה- 06.04.2017 להמשך מעצר החשודים או אפילו ראיה לכאורה. כל שהציגה הפרקליטות היא ההצהרה: "בידי המבקשת (פרקליטות) ראיות לכאורה להוכחת אשמתם הלכאורית של הנאשמים". די בכך היה כדי לעצור הנאשמים לעוד מספר חודשים עד הגשת חומר ראיות לסנגורים.

סרגל מעצרים

 

פרשת הבלוגרים: הנהלת בתי המשפט מתנצלת בפני לורי שם טוב על אי זימונה לדיון ובכך גרמה לעגמת נפש לעשרות אנשים בקהל

07.052018 – הנהלת בתי המשפט מתנצלת בפני הגב' שם טוב על אי הוצאת זימונה לדיון ובכך גרמה לבזבוז זמן יקר של הקהל באולם סנגורים, פרקליטים ומפקחים.
עיקרי האירוע
בתאריך 21.03.2018 אמור היה להתקיים דיון חלופת מעצר לגב' לורי שם טוב בתיק מ"ת 14280-04-17 בפני השופט בית משפט מחוזי תל אביב אברהם הימן. הדיון לא התקיים הואיל והגב' שם טוב לא זומנה להבאתה ע"י שב"ס. בירור קצר העלה כי לא הוצא זימון לשב"ס להבאת שם טוב לדיון.
לדיון הגיעו לשווא מעל 5 מפקחים לחלופת המעצר, קהל, פרקליטים וסנגור. בנוסף דיון בעתירת אסיר שהיה אמור להתקיים באותו יום לגברת שם טוב, נדחה. מדובר בבזבוז זמן יקר של אזרחים, ועגמת נפש מאחר ובית המשפט לא הוציא זימון להבאת הגב' שם טוב.
תלונה בעניין הוגשה על השופט הימן אולם הנציבות תלונות הציבור על שופטים הפנתה האחריות למזכירות בית המשפט.
התלונה הוגשה ליחידת ביקורת בהנהלת בתי המשפט שהתנצלה כאמור על עגמת הנפש שנגרמה לקהל.

ברור תלונה נגד מזכירות בתי המשפט

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט – צו חיפוש במחשב ללא עדים וללא הסבר לכך

שופט מעצרים הוציא צו חיפוש במחשב מה- 23.02.2017 . בצו נרשם כי החיפוש יעשה ללא נוכחות עדים אולם לא צוינה הסיבה לכך.
חיפוש מחייב נוכחות 2 עדים ע"פ חוק כל שכן כאשר מדובר בדברי מחשב שהכי קל "לשתול" בהם ראיות.
"פתי יאמין לכל דבר" (משלי יד, 15) , כלומר אדם יאמין למראה עיניו או חושיו, היגיון, כל שכן בדברים שעתידו נחרץ בהם. כיצד מצפה השופט שנאשמים והציבור יקבל ממצאים שהושגו ע"י היחידה החוקרת ללא עדים או אסמכתאות ובניגוד לחוק?
התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים
מצורפת תמונה: צו חיפוש לקוי במחשב ללא עדים בניגוד לחוק וללא הנמקה לכך

פ1

פרשת הבלוגרים: בית משפט יעיל

מאי 2018 – פרקליטות המדינה ובתי המשפט מקצרים הליכים ליעל את המשפט. זו הסיבה שהחיפוש בדברי המחשב בוצע ללא שני עדים מטעם החשוד כנדרש ע"פ חוק. הכוונה היא ליעל ולא חס וחלילה לשתול ראיות הרי צדיקים גמורים מוציאים את הפלטים מהמחשב.
יעילות היא הסיבה שלתוך חומר הראיות הוכנסו המסמכים האישיים של החשודים ובני משפחותיהם כגון תסקירי סעד, צוואות, דפי חשבון בנק ועוד… דברים שלא קשורים כלל לחקירה יחד עם מסמכי החקירה. אין פה כוונה לפגוע בפרטיותם של אזרחים, יש פה יעילות. היה נדרש זמן רב למיין המסמכים כדי לא לפגוע בפרטיות של האזרחים.

יעילות היא גם הסיבה שהחשודים הובלו אזוקים לעיני המצלמות, הכל משיקולי יעילות, להעביר אותם במסדרונות שב"ס זה בירוקרטיה לכן הובלו החשודים אזוקים בפומבי.
הארכת החזקת הרכוש שנתפס בפרשה בוצע במעמד נציג היחידה החוקרת בלבד משיקולי יעילות בלבד לכן אין זו פגיעה בזכותם של החשודים. בנוסף ההארכה נקבעה עד תום ההליכים כשלשה ימים לאחר התפיסה, עוד בטרם הוגש כתב אישום וזה בניגוד לחוק אך השיקול של יעילות גובר לעיתים על החוק.
גם התחלת המשפט העיקרי מבלי להקצות לנאשמת את הזכות ע"פ חוק ללמוד את חומר הראיות בזמן סביר, נעשתה משיקולי יעילות. יש לוחות זמנים וצריך לעמוד בהם, ממילא הכל תפור מראש. אם היינו מקצים לה זמן ללמוד חומר הראיות כחוק היה הדבר גורם עיכובים של חודשים והמשפט לא היה יעיל.
הכל יעילות אין פה עבירה על החוק. מבחינתנו יעילות זה להצליח ביעדים שקבענו לעצמנו בתחילה בזמן יעיל וסביר.

 

בית משפט יעיל

פרשת הבלוגרים: דיון במשפט העיקרי בפני השופט בני שגיא – 30.04.2018

30.04.2018 – דיון בפני השופט בני שגיא במשפט העיקרי. הדיון החל כאשר נאשמת 1 לורי שם טוב, ונאשם 3 צבי זר לא היו באולם הדיונים. סוהר שב"ס טען בפני השופט שגיא כי שם טוב לא נוכנה לעלות על אזיקים לתא הנאשמים. בני שגיא החליט במקום כי הדיון יתקיים שלא בנוכחותה. בנוסף ביקש שגיא להוציא צו הבאה לנאשם 3 אולם ביטל אותו מאוחר יותר כשנאשם 3 צבי זר הגיע.

בתחילת הדיון אמר השופט שגיא כי הדיונים במשפט יתחילו ללא מענה לכתב אישום וניכר היה כי הוא כועס שאין מענה, אולם כיצד ניתן לתת מענה בזמן קצר כשהיקף חומר הראיות כה עצום. חומר הראיות כולל כ- 50,000 דפים, 500 דיסקים ודיסק 4 טרה שווה ערך לכ- 6,000 דיסקים. הזמן שעמד עד כה לרשות הנאשמים ללמוד את חומר הראיות הנו חודשים ספורים עקב עיכוב בהגשת חומר הראיות ע"י הפרקליטות. הבעיה קשה במיוחד עבור שם טוב הכלואה בנווה תרצה מה שמקשה מאוד על לימוד חומר הראיות. ב.כ נאשם 2 מוטי לייבל מסרה כי תוכל להגיש מענה לכתב אישום בתוך ימים ספורים.
ניכר היה כי השופט שגיא היה נוקשה בדיון וגם הודיע כי אינו מחויב וגם לא הפרקליטות להודיע איזה עדים יזומנו ומתי מה שיקשה על הנאשמים בהליך השיפוטי.

זכות הנאשם לעיין בחומרי חקירה בזמן סביר

סעיף 74 (א) לחוק סדר הדין הפלילי 1 קובע: "הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו… לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או
שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו".
ניכר כי השופט בני שגיא רוצה להתחיל במשפט ע"פ לוח זמנים שנקבע למרות שברור שלא ניתן הנאשמת העיקרית לורי שם טוב זמן סביר ואפילו פחות מכך בהרבה לעיין בחומרי החקירה.

המוסר הכפול של פרקליטות המדינה

בהליך הפלילי ביצעה פרקליטות המדינה עבירות חמורות של פגיעה בפרטיות חשודים ונאשמים. הפרקליטות הפיצה חומר אישי ביותר שאינו קשור להליך הפלילי שנתפס בחיפוש בביתם של חשודים ונאשמים והפיצה את החומר בין הנאשמים ובאי כוחם. החומרים שהופצו כוללים מסמכים רפואיים אישיים, תמונות אינטימיות תסקירי סעד של חשודים ובני משפחותיהם, מסמכי גירושין ועוד.
כב' השופט סולברג כתב בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם". ע"פ משוואה זו גופם של החשודים והעצורים בפרשה בותר בדרך של פגיעה בפרטיותם באמצעות הפצת מסמכים אישיים שלהם ע"י היחידה החוקרת.