"תלונה יש מאין" "תלונת סרק"

האם לשופט המעצר מותר לומר על העצור כי הוא חשוד ב"טרור רשתי" בעוד לא מופיע סעיף החוק למלחמה בטרור בכתב האישום?
תלונה הוגשה נגד השופט אברהם הימן כי בבקשת דחייה תביעה קטנה מחמת חסינות שיפוטית שהגיש לבית משפט לתביעות קטנות , על תביעה קטנה שהגישה נגדו שם טוב, כתב מייצגו מהפרקליטות כי נגד שם טוב מתנהלים הליכים פליליים בחשד ל"טרור רשתי".
בתלונה נטען כי השופט אברהם הימן הוא שופט הליך המעצר של שם טוב, ושכתב אישום נגד שם טוב כולו הנו בבסיסו על חשד להעלבת עובדי ציבור באתרי ג'נק במרשתת. מעולם לא הועלתה על ידי הפרקליטות טענה או חשד למעשה טרור במישרין או בעקיפין, ולא דובר על כך בתיק המעצרים או בתיק העיקרי.
עוד נטען כי על פי כללי אתיקה לשופט בעניין משוא פנים נכתב: "שופט … ישפוט בדעה נקיה ולא יגלה דעה קדומה או משוא פנים". ועל פי התבטאות השופט הימן כי שם טוב חשודה ב"טרור רשתי" עולה כי דעתו של השופט הימן אינה נקיה.
נציבות תלונות הציבור על שופטים דחתה התלונה בתואנה כי מדובר ב"תלונה יש מאין… תלונת סרק שאין בה ולא כלום"

מצורף בירור התלונה נגד השופט אברהם הימן מספר 290-19 מה- 28.05.2019

Document-page-001Document-page-002

פרשת הבלוגרים: חשש מפני ניצול ההליך הפלילי למטרות שלא לשמן הוא נועד

27.03.2019 – מפסק הדין זיכוי מוטי לייבל מסעיפי אישום על העלבת עובדי ציבור ופגיעה בפרטיות מתברר כי מדובר בתיקים שנסגרו אולם נפתחו מחדש בתאום טלפוני בית פקידת סעד ראשית חווה לוי לתת ניצב דדו זמיר. השופט אילן סלע ביקר התאום הטלפוני בין תנ"צ זמיר לפקידת סעד ראשית חוה לוי.
מהכרעת הדין בית משפט השלום ירושלים ת"פ 49243-11-16 מה- 24.03.2019 מתברר שלאחר שתיקי המשטרה נגד לייבל נסגרו בנימוק שהליך פלילי אינו מהווה מסגרת מתאימה, ערערה העו"סית הראשית לחוק הנוער חוה לוי בפני תנ"צ זמיר, וטענה כי "ההסתות נגד העו'סים חרגו מזמן מגבול חופש הביטוי, וסגירת תיקים אלה מעבירים מסר המדרבן להמשיך, להתסיס, להסית, מה שעלול בסופו של דבר להסתיים באסון".

חוה לוי יצרה קשר טלפוני עם זמיר, וביקשה שיעמיד את לייבל לדין כדי לתת כוח לעובדים הסוציאליים, ו"לקחת את המקרה כמקרה מבחן". זמיר נענה, והורה לאסוף את כל התיקים של לייבל ולחקור אותו באזהרה. "הדבר מעורר חוסר נוחות של ממש", כתב השופט סלע. "אזרח מן השורה שתלונתו נדחתה, אינו יכול להתקשר לקצין האח'ם ולהסביר לו מדוע חשוב לקחת את המקרה שלו כמקרה מבחן. הדבר מעורר חשש מפני ניצול ההליך הפלילי למטרות שלא לשמן הוא נועד".

מוטי לייבל יוצג על ידי עו"ד עדן פוליטקין.

לצפיה / הורדת הכרעת הדין ת"פ 49243-11-16 מה- 24.03.2019 , מדינת ישראל נגד לייבל מה- 24.03.2019 בפני כב' השופט אילן סלע הקלק על הקישור:
https://drive.google.com/…/15IP1WdD4mvbsXzN-HEPs4BQAF…/view…

מצורפים תמונות: חוה לוי , תת ניצב דדו זמיר, ומוטי לייבל במחאה, וסעיפים 56-60 בהכרעת הדין ת"פ 49243-11-16 מה- 24.03.2019 בעניין התאום הטלפוני בין חוה לוי לתנ"צ דדו זמיר.

Document-page-001

Document-page-002Document-page-003

ת3
מוטי לייבל במחאה
ת2
פקידת סעד ראשית חוה לוי: תאמה טלפונית עם ק' אח"ם תנ"ץ דדו זמיר לפתוח בחקירה נגד מוטי לייבל.

ת1

ת4

פרשת הבלוגרים: דיון ערר לורי שם טוב להשתחרר עקב העדר ייצוג

17.01.2019 – היום התקיים דיון בערר שהגישה לורי שם טוב על בקשה לשחרור עקב העדר ייצוג . לדיון לא הופיעו נציגי הסנגוריה הציבורית אשר היו אמורים לתת מענה באשר לייצוגה של שם טוב. לורי העצורה מזה שנתיים על פרסומים מעליבים לכאורה נגד עובדי ציבור, טענה בפני השופט פוגלמן כי מזה כחצי שנה אינה מיוצגת. אין פגישות עבודה עם נציגי הסנגוריה ולא גובש קו הגנה. מדבר במשפט מורכב ביותר. שם טוב טענה בנוסף כי אינה מקבלת פרוטוקולים והחלטות למקום מעצרה.
הפרקליטות בקשה למחוק הערר הואיל ויש החלטה של השופטת וילנר השוללת מלורי את הזכות להגיש בקשות לבית המשפט העליון. הפרקליטות שינתה גרסתה בהמשך וטענה כי שם טוב משתמשת בבקשות בלשון לא משפטית. בעניין זה יובהר כי שם טוב הושוותה על ידי שופטים ופרקליטים ל"זרה". שהיא זונה ואפיקורסית על פי פרשנות התנך.
החלטת השופט פוגלמן תינתן בהמשך.

document-page-001document-page-002document-page-003

פרשת הבלוגרים: שופט העליון עוזי פוגלמן דחה בקשת לורי שם טוב לחזור בה מהסכמתה לראיות לכאורה מטעמים "שנויים במחלוקת"

14.11.2018 – הסכמתה של שם טוב לראיות לכאורה בספטמבר 2017 לאחר 7 חודשי מעצר "ביניים" או משהו אחר שאינו מוגדר בחוק, ו- 40 יום בבידוד והפרדה הייתה בעת לא ראתה אף עמוד אחד מחומר הראיות. הסכמתה של שם טוב לקיומן של ראיות לכאורה נבעה מכמיהתה להשתחרר בתנאים מגבילים וכן שלא עמדה בפניה אופציה אחרת מטעם הסנגוריה הציבורית.
שופט העליון פוגלמן דחה בקשתה מטעמים הנראים כלא רלוונטיים לאירוע.
הטעם הראשון שטען פוגלמן: הוא ששם טוב הסכימה למעצרה לאחר שנועצה בסנגורה. בית משפט שהיה מודע היטב לכל פרטי ההליך, קבע כי הסנגור גילה מיומנות מקצועית ו"עשה הכול על מנת לסייע למבקשת… – טעם זה אינו רלוונטי משום שזוהי הסיבה לערר, דהיינו שיקול דעת מוטעה של הסנגוריה ובית המשפט המחוזי לתפיסת העוררת, ולכן אין להביא שיקול דעת מוטעה זה כעילה לדחיית הערר.
הטעם השני שתרץ פוגלמן הוא כי הסכמתה של שם טוב בדבר קיומן של ראיות לכאורה מספיקה לקבוע שהן אכן קיימות בתיק – גם טעם זה פסול. שם טוב לא ראתה כלל את הראיות לכאורה ולכן הסכמתה לקיומן היא בעלמא. יתרה מכך, קיומן של ראיות לכאורה יש לבחון לגופן ולא על פי הסכמתו של הנאשם ובעיקר לאחר 7 חודשי מעצר "ביניים" ו- 40 ימי בידוד והפרדה.

פוגלמן מציג בהחלטתו את המדיניות "הקלה על ההדק" של מערכת המשפט לעצור נאשמים ולהרשיע אותם על דברים בעלמא מבלי לבחון עובדות וראיות לגופן.

מצורפים צילומי החלטת פוגלמן בש"פ 7235/18 מה- 11.11.2018

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד השופט אברהם הימן על קבלת הכפשות התסקיר מבחן ללא ביקורת שיפוטית

שופטים מאמצים המלצות פקידי סעד וקציני מבחן במלואן ורואים בהם סוף פסוק למרות שמדובר פעמים לא מעטות בהכפשות ללא שום בסיס עובדתי. תלונה בעניין הוגשה נגד שופט אברהם הימן בתיק פרשת הבלוגרים.

ב- 14.04.2018 פרסם השופט הימן החלטה (להלן הקטע הרלוונטי) בעניין מעצר הגב' שם טוב. השופט הימן כתב על הגב' שם טוב: "שירות המבחן העריך כי קיים סיכון גבוה להישנות התנהגות פוגענית בעתיד, שכן למשיבה 1 יש נטייה להתנהלות אובססיבית, אגרסיביות, וחסרת גבולות…" (מצורף צילום הקטע). בתלונה נטען כי ייחוס מונחים אלו כנגד הגב שם טוב אינו נכון וללא שום בסיס עובדתי. מדובר במונחים מעולם הפסיכיאטריה שאינם נסמכים על שום חוות דעת פסיכיאטרית. לדוגמא אובססיה היא הפרעה טורדנית כפייתית המכונה באנגלית Obsessive-compulsive disorder – OCD. אדם עם OCD יכול לחשוב ללא הפסקה שהוא יכול לקבל מחלה מחיידקים ויחשוב ללא הפסקה שהוא עומד להדבק או להדביק אחרים. אדם יכול לחשוב בצורה אובססיבית שהוא קיים יחסי מין עם בן משפחה קרוב למרות שהוא יודע שזה לא נכון ולא יקרה בעתיד. בדרך-כלל אובססיות מלוות בתחושות של פחד, אשמה או ספקות.
לגב' שם טוב אין מחשבות כאלו ומעולם לא היו. אלו הם מונחים מעולם הפסיכיאטריה. בפני כב' השופט הימן או קצין המבחן לא הוצגה שום חוות דעת פסיכיאטרית הואיל ואין כזו והואיל ואין לגב' שם טוב הפרעות כאלו.
בתלונה נטען כי כב' השופט היימן היה צריך להפעיל שיקול דעת וביקורת שיפוטית טרם יכתוב בהחלטתו דברים קשים אלו שענייני נפשות עומדים על הכף.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים ובידיעת שרת המשפטים איילת שקד.
מצורף הקטע הרלוונטי מהחלטת השופט אברהם הימן מ"ת 14280-04-17 מה- 12.04.2018

ת1
קטע הרלוונטי מהחלטת השופט אברהם הימן מ"ת 14280-04-17 מה- 12.04.2018

פרשת הבלוגרים: השופט אברהם הימן דחה בקשת העיתונאית לורי שם טוב לעיון חוזר על החלטת מעצר עד תום ההליכים

ב- 03.10.2018 פרסם השופט הימן החלטתו בנושא הנדון. הימן דחה כל טיעוניה שם טוב העצורה מזה כ- 20 חודשים על פרסומים ברשת האינטרנט נגד שופטים ועובדי ציבור שלטענת הפרקליטות ביצעה.
מעיון החלטת השופט הימן עולה התייחסות לקונית, ואי דיוקים למכביר תוך עיוות הסיטואציה. נראה כי החלטת כב' השופט הימן שמה לבז כבוד האדם וזכויות חוקתיות של חשודים שחזקת החפות עומדת להם.

לצפייה בהחלטת השופט הימן הקלקו כאן: https://drive.google.com/file/d/1K7jt4GpIHbXo5XxYXwbtHXXty0wmrMG6/view?usp=sharing

לדוגמא: על ריבוי צווי החיפוש הלקויים שהוצאו טענה שם טוב כי הליך החיפוש והחקירה מצביע על פרקטיקה רחבה ושיטתית של פגיעה חמורה בכבוד האדם, חירותו, קניינו, צנעתו ופרטיותו על ידי היחידה החוקרת ובתי המשפט למעצרים. החיפושים נעשו ללא ביקורת שיפוטית.
בתשובתו רשם הימן בכלליות מבלי להתייחס ברמה הפרטנית כי "אין ממש בטענות אלה. בית המשפט עיין בראיות שבתיק… ועמד על נסיבות הוצאת הצווים… טענות אלו דינם להידון בתיק העיקרי..

וכדוגמא מציג הימן בש"פ 6661/18 שבו מדובר על חיפוש משטרתי ללא צו אצל אדם שנחשד בהחזקת קנאביס. זהו מקרה פחות חמור בהרבה שכן שמדובר בחיפוש בודד בלבד ללא מעורבות בתי המשפט, כתב השופט באותו מקרה: "לא נעלם מעיניי שהתנהלות המשטרה במהלך האיתור והחיפוש בדירה, על פניה מעוררת קושי בלשון המעטה, וכי הדרך שבה בחרה לפעול אינה "דרך המלך" לעריכת חיפוש בביתו של אדם".

אולם במקרה של שם טוב החמור בהרבה עקב ריבוי צווי החיפוש הלקויים המצביע על פרקטיקה שיטתית רחבה של היחידה החוקרת ובתי המשפט לא התייחס הימן כלל, ולא העיר על התנהלות המשטרה ובתי המשפט.

זוהי דוגמא אחת לתגובתו הלקונית של כב' השופט הימן נוכח פגיעות חוקתיות קשות ושיטתיות ורחבות בעיתונאית לורי שם טוב על ידי הרשויות הנוגעות.

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופטת בית משפט השלום חיפה – צו חיפוש לקוי

ספטמבר 2018 – תלונה הוגשה נגד שופטת בית משפט השלום חיפה על הוצאת צו חיפוש לקוי מה- 20.08.2015 (ראה צילום מצורף) . בצו לא רשום מספר אישי של השוטר שהופיע בפני השופטת והוזהר כדין. בצו לא רשום מה החשד והעילה לחיפוש מלבד משפט פתטי: "חומר שהוגש לעיוני". בתלונה נרשם כי ניכר כי הצו מולא בזלזול, לדוגמא מספר תיק בית משפט כתוב בכתב יד באותיות גדולות בצד שמאל של הצו ללא ציון שזהו מספר התיק. בנוסף כיתוב התאריך שבו מולא הצו על ידי השופטת בצד ימין למטה של הצו מוסתר על ידי חותמת וחתימה ולא ניתן לראות התאריך.
בתלונה נטען כי מדובר בהתנהגות פסולה ולקויה הפוגעת בערכיה הדמוקרטים של מדינת ישראל, בכבוד באדם חירותו, ומבזה את בתי המשפט. מדובר בהתרת דמם של חשודים כפי שכתב כב' השופט סולברג בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם".
עוד נטען בתלונה כי השופטת חושפת בהתנהלותה את ההליך השיפוטי לשיבושים וליקויים ובכך פוגעת באמון הציבור וזכויותיהם של נאשמים.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים בידיעת שרת המשפטים איילת שקד.
מצורף צילום צו החיפוש

צו חיפוש מושחר.png
פרשת הבלוגרים: צו חיפוש לקוי – שופטת בית משפט השלום חיפה