"איך את מעזה להגיש בקשה לבית משפט בענייני שכר הטרחה של העורך דין שלך?"

בני שגיא2
בני שגיא – בית משפט מחוזי תל אביב

07.05.2020 – כך החליט השופט בני שגיא לבקשתה של לורי שם טוב כי מלוא שכר הטרחה של עורך הדין שלה ישולם רק בתום ההליך השיפוטי ולא בתחילתו הואיל ומדובר בהליך שיפוטי של אלפי שעות עבודה.
השופט בני שגיא השיב בהחלטתו: "לא אדרש לבקשות 'עצמאיות' של הנאשמת, בוודאי לא כאלה הנוגעות לשכר טרחתו של בא כוחה".
הרי מיהו הנאשם לתפיסת בית המשפט, בסך הכל אותו אחד שאמור לשאת בעונש, אז באיזו זכות הוא מבקש בעניין שכר הטרחה של מי שמייצג אותו.

Document-page-001
השופט שגיא: "לא אדרש לבקשות 'עצמאיות' של הנאשמת, בוודאי לא כאלה הנוגעות לשכר טרחתו של בא כוחה". 07.05.2020

דיון ייצוג לורי שם טוב – 06.02.2020 , בית משפט מחוזי תל אביב

דיון לורי 06.02.2020

דיון בעניין ייצוג משפטי לעיתונאית / בלוגרית לורי שם טוב נקבע ליום חמישי 06.02.2020 שעה 9:00 בבית משפט מחוזי תל אביב בפני השופט בני שגיא.
הדיון בנושא מינוי עו"ד דניאל חקלאי לייצוג לורי שם טוב.

מדובר בהליך שיפוטי ("פרשת הבלוגרים") שעניינו חשד להעלבת עובדי ציבור במרשתת, שהחל נגד שם טוב ועוד 2 נאשמים נוספים ב- 27.02.2017 ומתנהל מזה כשלש שנים והמשפט טרם החל עקב עיכובים של פרקליטות המדינה בהגשת חומרי ראיות, והתפטרות סנגורים מהסנגוריה הציבורית בשלבים שונים.

ההליך השיפוטי נגד שם טוב מנוהל על ידי פרקליטות המדינה ורווי עינוי דין ופגיעות חוקתיות בחשודים וסביבתם, כגון פגיעות חמורות בכבוד החשודים, פרטיותם, קניינם, חודשים במעצר עקב המתנה לחומרי ראיות מפרקליטות המדינה, מדיניות רופסת של הצוות הפנימי בסנגוריה הציבורית, הסתה נגד הנאשמים ביוזמת פרקליטים בכירים בתקשורת ובבית המשפט העליון, צווים שיפוטיים לקויים ולקוניים, ועוד..

שם טוב הייתה במעצר כ- 800 ימים בכלא נווה תרצה בחשד להעלבת עובדי ציבור במרשתת במסגרת עבודתה כעיתונאית בלוגרית. כתב האישום נגד שם טוב עב כרס ובו 120 סעיפים , כ- 400 אישומים שרובם המוחלט בעניין העלבת עובדי ציבור במרשתת.
שם טוב ללא השכלה משפטית, ובמצב סוציואקונומי קשה עקב היותה נפגעת מדיניות משרד הרווחה לניתוק ילדים מהוריהם.

לורי שם טוב ביקשה להשתחרר ממעצרה עקב חוסר תום לב של פרקליטות המדינה

דיון בקשת שחרור ממעצר לורי שם טוב בפני השופט אברהם הימן התקיים ב- 1.12.2019 על פי בקשתה של שם טוב.
לצפיה / הורדת פרוטוקול הדיון הקלק כאן
שם טוב נעצרה ב- 27.02.2017 בחשד להעלבת עובדי ציבור במרשתת, והייתה במעצר מאחורי סורג ובריח במשך שנתיים וחודשיים עד מאי 2019. ממאי 2019 ועד היום שוהה שם טוב במעצר בית עם הגבלות.
במהלך הדיון טענה שם טוב כי פרקליטות המדינה פועלת כנגדה בחוסר תום לב בדרך של "חיסול ממוקד" הבא לידי ביטוי על ידי אכיפה בררנית, הסתה נגדה מול שופטיה על ידי פרקליט המדינה בעוד משפטה תלוי ועומד, ובפגיעות חוקתיות.
השופט הימן לא דן לגופו של עניין והתמקד בשאלה מדוע שם טוב לא תיבחן על ידי ק. מבחן מטעם המדינה.

להלן קטע מדבריה של שם טוב במהלך הדיון.
"
עניינה של בקשה זו הנה ליקויים חמורים בעבודת הפרקליטות שהביאו את בית המשפט הנכבד להחליט על מעצרי מאחורי סורג ובריח במשך שנתיים וחודשיים ולאחר מכן להגביל אותי במעצר הבית במשך כחצי שנה עד עצם היום הזה. מעצרי הממושך נקבע על ידי בית המשפט הנכבד בגין חשד לריבוי עבירות במרשתת שעיקרן העלבת עובדי ציבור, פגיעה בפרטיות, הטרדה מינית.
אולם על פי האמור בבקשה זו ובהתנהלות פרקליטות המדינה עולה כי הפרקליטות פועלת שלא בתום לב ומטעה את בית המשפט באופן החמור ביותר.
אכיפה בררנית
מתברר כי בריבוי עבירות חמורות עשרות מונים מאלו במרשתת כגון ריבוי איומים ברצח, ריבוי הסתה לרצח שהופעלו נגדי, החליטו פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל לסגור את התיק עקב חוסר ראיות. הגשתי ערר לפרקליטות והתנהלותה בעניין זה מתנהלת בעצלתיים.
בינואר 2019 הגיש בן זוגי בשמי תלונה במשטרה על פעולות במרשתת נגדי של ריבוי עבירות הכוללות לשון הרע, הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות, הסתה לרצח, איומים ברצח, והודעה על כוונה לרצוח.
להלן מקצת הפרסומי במרשתת נגד שם טוב עליהם נסובה התלונה:
"הייתי מרביץ לה גם עד שהייתה נכה. מכות רצח היא צריכה לקבל.. באמת שאם
רואה אותה עושה את זה הופך אותה לנכה".
– "כדור בראש עם האקדח שלי זה מה שהיא תקבל. קניתי היום אקדח חדש ואשתמש
בו על לורי שם טוב",
– "היא תירצח בקרוב מילה שלי",
– "הייתי חובט לה בכוס לזבל הזאת",
– "להוריד לה אלה של בייסבול על הראש עד שיתפצח",
– "לשלוח אותה לעבודות שירות בכלא רמלה בתור כוס וחור תחת",
– "אישה שטן.. שתירקב בכלא",
– "פרצוף דוחה של חולת נפש יימח שמה וזכרה כך שיבעטו בה עד שתצא נשמתה
השחורה והטמאה… חלאה מקוללת שחורה שתישרף בגיהנום",
– "היא תשתלב יפה מאוד עם דאעש לקחת אותה למנהרות בצפון להכניס אותה
ולסגור אחריה בפתח",
– "לורי שם טוב שמתעללת בחסר ישע. חתול. שתינמק בכלא. מנוולת. לא לרחם עליה.
גזר דין מוות".

כעבור כשמונה חודשים קיבלתי תשובה ממשטרת ישראל כי התלונה נסגרה עקב חוסר עניין לציבור.
אני שואלת את בית המשפט הנכבד מדוע ביד אחת פרקליטות המדינה סוגרת תלונה על ריבוי לשון הרע נגדי, ריבוי הטרדה מינית נגדי, ריבוי פגיעה בפרטיותי, ריבוי הסתה לרציחתי, ריבוי איומים ברציחתי, וריבוי הודעה על כוונה לרצוח אותי, במרשתת, ואילו ביד השנייה הפרקליטות מבקשת לעצור אותי עד תום ההליכים על העלבת עובדי ציבור.
התנהלות הפרקליטות מעידה על חיסול ממוקד שהם מפעילים נגדי עקב היותי עיתונאית שפרסומי הביקורת שלי אינם לטעמם ואינם בשליטתם.

נאום שי ניצן
האכיפה הבררנית אינה הפרקטיקה היחידה שמפעילה הפרקליטות להרשעתי הוודאית בניגוד לסדרי דין ועקרונות ההליך הפלילי. פרקטיקה נוספת היא הכפשתי בפני שופטי בית המשפט העליון בעוד משפטי תלוי ועומד.
בתאריך 02.08.2018 הופיע פרקליט המדינה שי ניצן במעמד הפרידה מכב' השופט אורי שהם בפני שופטי העליון, שרת המשפטים ועוד נכבדי מערכת המשפט (נאומו גם הופיע ברשת האינטרנט) ואמר עליי העצורה מזה כשנה וחמשה חודשים (ראה סרטון מצורף דקה 0:30 בערך): " …פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור שפירסמה החשודה, הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף החומרה הגבוה ביותר…". מדובר בהליך שיפוטי תלוי ועומד מול השופטים אליהם דיבר שי ניצן. אני באותה עת הייתי עצורה ולא יכלתי להגן על עצמי נגד דברי הסלף של ניצן מול השופטים הבכירים הדנים בענייני.
פרקליט המדינה שי ניצן הטעה בנאומו את שופטי בית המשפט העליון באוגוסט 2018 שטען כי לתפיסתו פרסומיי הלכאוריים הנם כאלימות פיסית. פרסומיי הלכאוריים לא כללו איומים ברצח או הודעה על רצח אלא פרסומים לכאוריים שבסיסם העלבת עובדי ציבור, ובכל זאת הייתי במעצר מאחורי סורג ובריח כשנתיים וחודשיים. ואילו תלונה על ריבוי פרסומים של איומים ברצח, הסתה לרצח, והודעה על כוונה לרצוח נסגרים כלאחר יד על ידי פרקליט המדינה בהודעה טלפונית לקונית "חוסר עניין לציבור".

עבירות הפרקליטות תוך ההליך השיפוטי
פרקטיקה נוספת של פרקליטות המדינה היא פגיעה חמורה בכבוד האדם, חירותו, קניינו, צנעתו, ופרטיותו והיא ביסודות התרבות הארגונית הלקויה של פרקליטות המדינה. וזאת ניתן לראות בכל דבר ועניין ובכל הליך לרבות הליך תפיסת הרכוש דנן:
א. צווי חיפוש לקויים ולקוניים ללא הנמקה מדוע נתפס הרכוש והנמקה מדוע החיפוש במחשב יבוצע ללא עדים ועוד ליקויים רבים (ראה לדוגמא צו חיפוש מצורף של השופט מסארווה).
ב. חיפוש בתוך דברי המחשב ללא נוכחות החשודים או מי מטעמם ללא הנמקה לכך מה שמאפשר לפרקליטות המדינה לשתול ראיות כרצונה.
ג. החזקת הרכוש על פי החלטה לקויה ולקונית ("כמבוקש" על חפצים יקרי ערך) בניגוד לחוק של כב' השופטת כוחן שניתנה במעמד צד אחד ללא מתן אפשרות לחשוד או מי מטעמו לקבל יומו בבית המשפט. החלטת השופט כוחן להחזקת הרכוש עד תום ההליכים טרם הוגש כתב האישום הנה בניגוד לחוק.
ד. החזקת הרכוש היקר מעל שנתיים וחצי שלא לצורך.
ה. פגיעה בפרטיותם של החשודים שרכושם בדרך של הפצת חומר מחשב שאינו קשור לתיק הפלילי בתוך חומר החקירה גלוי לעיניהם של הנאשמים, באי כוחם, והשופט. מדובר בהפצת, תסקירי סעד אישיים, תעודות גירושין, מסמכים רפואיים, תלושי משכורת, שיחות אינטימיות מוקלטות ועוד שלל פגיעה בפרטיות ברף החומרה הגבוה ביותר.

התנהלות פרקליטות המדינה חמורה עשרות מונים מכתב האישום כולו שעיקרו העלבת עובדי ציבור שהייתי במעצר כשנתיים ושלשה חודשים בגינו. מדובר בהתנהלות כפי שציינתי שתכליתה חיסול ממוקד שאינה בתום לב.
"

 

אוזלת היד של מבקר המדינה לסייע לאזרח

מה שווה נציב תלונות הציבור לאזרח, אם אינו יכול לברר מדוע המשטרה אינה מטפלת קרוב לשנה בתלונה על ריבוי איומים ברצח?
תלונה שהוגשה למשטרה על ריבוי איומים ברצח, הטרדה מינית ועוד… במרשתת מינואר 2019 לא מטופלת מזה כשנה על ידי פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל.
פנייה למבקר המדינה נדחתה בתואנה כי: "בהתאם להוראות חוק מבקר המדינה, התשי"ח- 1958 [נוסח משולב], הנציבות לא תברר תלונה על פעולה שיפוטית או מעין שיפוטית…".

מצורפים:

– קטע מהתלונה שהוגש לנציבות תלונות הציבור, מדוע פרקליטות המדינה אינה מטפלת מזה כשנה בתלונה שהוגשה למשטרה על ריבוי איומים ברצח.
– תשובת נציבות תלונות הציבור שאינה יכולה לברר מדוע פרקליטות המדינה אינה מטפלת מזה כשנה בתלונה שהוגשה למשטרה על ריבוי איומים ברצח – בירור הנציבות בתיק מספר 1085585 מה- 19.11.2019.
תגובת מבקר המדינהתלונה למבקר המדינה

"תלונה יש מאין" "תלונת סרק"

האם לשופט המעצר מותר לומר על העצור כי הוא חשוד ב"טרור רשתי" בעוד לא מופיע סעיף החוק למלחמה בטרור בכתב האישום?
תלונה הוגשה נגד השופט אברהם הימן כי בבקשת דחייה תביעה קטנה מחמת חסינות שיפוטית שהגיש לבית משפט לתביעות קטנות , על תביעה קטנה שהגישה נגדו שם טוב, כתב מייצגו מהפרקליטות כי נגד שם טוב מתנהלים הליכים פליליים בחשד ל"טרור רשתי".
בתלונה נטען כי השופט אברהם הימן הוא שופט הליך המעצר של שם טוב, ושכתב אישום נגד שם טוב כולו הנו בבסיסו על חשד להעלבת עובדי ציבור באתרי ג'נק במרשתת. מעולם לא הועלתה על ידי הפרקליטות טענה או חשד למעשה טרור במישרין או בעקיפין, ולא דובר על כך בתיק המעצרים או בתיק העיקרי.
עוד נטען כי על פי כללי אתיקה לשופט בעניין משוא פנים נכתב: "שופט … ישפוט בדעה נקיה ולא יגלה דעה קדומה או משוא פנים". ועל פי התבטאות השופט הימן כי שם טוב חשודה ב"טרור רשתי" עולה כי דעתו של השופט הימן אינה נקיה.
נציבות תלונות הציבור על שופטים דחתה התלונה בתואנה כי מדובר ב"תלונה יש מאין… תלונת סרק שאין בה ולא כלום"

מצורף בירור התלונה נגד השופט אברהם הימן מספר 290-19 מה- 28.05.2019

Document-page-001Document-page-002

פרשת הבלוגרים: חשש מפני ניצול ההליך הפלילי למטרות שלא לשמן הוא נועד

27.03.2019 – מפסק הדין זיכוי מוטי לייבל מסעיפי אישום על העלבת עובדי ציבור ופגיעה בפרטיות מתברר כי מדובר בתיקים שנסגרו אולם נפתחו מחדש בתאום טלפוני בית פקידת סעד ראשית חווה לוי לתת ניצב דדו זמיר. השופט אילן סלע ביקר התאום הטלפוני בין תנ"צ זמיר לפקידת סעד ראשית חוה לוי.
מהכרעת הדין בית משפט השלום ירושלים ת"פ 49243-11-16 מה- 24.03.2019 מתברר שלאחר שתיקי המשטרה נגד לייבל נסגרו בנימוק שהליך פלילי אינו מהווה מסגרת מתאימה, ערערה העו"סית הראשית לחוק הנוער חוה לוי בפני תנ"צ זמיר, וטענה כי "ההסתות נגד העו'סים חרגו מזמן מגבול חופש הביטוי, וסגירת תיקים אלה מעבירים מסר המדרבן להמשיך, להתסיס, להסית, מה שעלול בסופו של דבר להסתיים באסון".

חוה לוי יצרה קשר טלפוני עם זמיר, וביקשה שיעמיד את לייבל לדין כדי לתת כוח לעובדים הסוציאליים, ו"לקחת את המקרה כמקרה מבחן". זמיר נענה, והורה לאסוף את כל התיקים של לייבל ולחקור אותו באזהרה. "הדבר מעורר חוסר נוחות של ממש", כתב השופט סלע. "אזרח מן השורה שתלונתו נדחתה, אינו יכול להתקשר לקצין האח'ם ולהסביר לו מדוע חשוב לקחת את המקרה שלו כמקרה מבחן. הדבר מעורר חשש מפני ניצול ההליך הפלילי למטרות שלא לשמן הוא נועד".

מוטי לייבל יוצג על ידי עו"ד עדן פוליטקין.

לצפיה / הורדת הכרעת הדין ת"פ 49243-11-16 מה- 24.03.2019 , מדינת ישראל נגד לייבל מה- 24.03.2019 בפני כב' השופט אילן סלע הקלק על הקישור:
https://drive.google.com/…/15IP1WdD4mvbsXzN-HEPs4BQAF…/view…

מצורפים תמונות: חוה לוי , תת ניצב דדו זמיר, ומוטי לייבל במחאה, וסעיפים 56-60 בהכרעת הדין ת"פ 49243-11-16 מה- 24.03.2019 בעניין התאום הטלפוני בין חוה לוי לתנ"צ דדו זמיר.

Document-page-001

Document-page-002Document-page-003

ת3
מוטי לייבל במחאה
ת2
פקידת סעד ראשית חוה לוי: תאמה טלפונית עם ק' אח"ם תנ"ץ דדו זמיר לפתוח בחקירה נגד מוטי לייבל.

ת1

ת4

פרשת הבלוגרים: דיון ערר לורי שם טוב להשתחרר עקב העדר ייצוג

17.01.2019 – היום התקיים דיון בערר שהגישה לורי שם טוב על בקשה לשחרור עקב העדר ייצוג . לדיון לא הופיעו נציגי הסנגוריה הציבורית אשר היו אמורים לתת מענה באשר לייצוגה של שם טוב. לורי העצורה מזה שנתיים על פרסומים מעליבים לכאורה נגד עובדי ציבור, טענה בפני השופט פוגלמן כי מזה כחצי שנה אינה מיוצגת. אין פגישות עבודה עם נציגי הסנגוריה ולא גובש קו הגנה. מדבר במשפט מורכב ביותר. שם טוב טענה בנוסף כי אינה מקבלת פרוטוקולים והחלטות למקום מעצרה.
הפרקליטות בקשה למחוק הערר הואיל ויש החלטה של השופטת וילנר השוללת מלורי את הזכות להגיש בקשות לבית המשפט העליון. הפרקליטות שינתה גרסתה בהמשך וטענה כי שם טוב משתמשת בבקשות בלשון לא משפטית. בעניין זה יובהר כי שם טוב הושוותה על ידי שופטים ופרקליטים ל"זרה". שהיא זונה ואפיקורסית על פי פרשנות התנך.
החלטת השופט פוגלמן תינתן בהמשך.

document-page-001document-page-002document-page-003

פרשת הבלוגרים: שופט העליון עוזי פוגלמן דחה בקשת לורי שם טוב לחזור בה מהסכמתה לראיות לכאורה מטעמים "שנויים במחלוקת"

14.11.2018 – הסכמתה של שם טוב לראיות לכאורה בספטמבר 2017 לאחר 7 חודשי מעצר "ביניים" או משהו אחר שאינו מוגדר בחוק, ו- 40 יום בבידוד והפרדה הייתה בעת לא ראתה אף עמוד אחד מחומר הראיות. הסכמתה של שם טוב לקיומן של ראיות לכאורה נבעה מכמיהתה להשתחרר בתנאים מגבילים וכן שלא עמדה בפניה אופציה אחרת מטעם הסנגוריה הציבורית.
שופט העליון פוגלמן דחה בקשתה מטעמים הנראים כלא רלוונטיים לאירוע.
הטעם הראשון שטען פוגלמן: הוא ששם טוב הסכימה למעצרה לאחר שנועצה בסנגורה. בית משפט שהיה מודע היטב לכל פרטי ההליך, קבע כי הסנגור גילה מיומנות מקצועית ו"עשה הכול על מנת לסייע למבקשת… – טעם זה אינו רלוונטי משום שזוהי הסיבה לערר, דהיינו שיקול דעת מוטעה של הסנגוריה ובית המשפט המחוזי לתפיסת העוררת, ולכן אין להביא שיקול דעת מוטעה זה כעילה לדחיית הערר.
הטעם השני שתרץ פוגלמן הוא כי הסכמתה של שם טוב בדבר קיומן של ראיות לכאורה מספיקה לקבוע שהן אכן קיימות בתיק – גם טעם זה פסול. שם טוב לא ראתה כלל את הראיות לכאורה ולכן הסכמתה לקיומן היא בעלמא. יתרה מכך, קיומן של ראיות לכאורה יש לבחון לגופן ולא על פי הסכמתו של הנאשם ובעיקר לאחר 7 חודשי מעצר "ביניים" ו- 40 ימי בידוד והפרדה.

פוגלמן מציג בהחלטתו את המדיניות "הקלה על ההדק" של מערכת המשפט לעצור נאשמים ולהרשיע אותם על דברים בעלמא מבלי לבחון עובדות וראיות לגופן.

מצורפים צילומי החלטת פוגלמן בש"פ 7235/18 מה- 11.11.2018

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד השופט אברהם הימן על קבלת הכפשות התסקיר מבחן ללא ביקורת שיפוטית

שופטים מאמצים המלצות פקידי סעד וקציני מבחן במלואן ורואים בהם סוף פסוק למרות שמדובר פעמים לא מעטות בהכפשות ללא שום בסיס עובדתי. תלונה בעניין הוגשה נגד שופט אברהם הימן בתיק פרשת הבלוגרים.

ב- 14.04.2018 פרסם השופט הימן החלטה (להלן הקטע הרלוונטי) בעניין מעצר הגב' שם טוב. השופט הימן כתב על הגב' שם טוב: "שירות המבחן העריך כי קיים סיכון גבוה להישנות התנהגות פוגענית בעתיד, שכן למשיבה 1 יש נטייה להתנהלות אובססיבית, אגרסיביות, וחסרת גבולות…" (מצורף צילום הקטע). בתלונה נטען כי ייחוס מונחים אלו כנגד הגב שם טוב אינו נכון וללא שום בסיס עובדתי. מדובר במונחים מעולם הפסיכיאטריה שאינם נסמכים על שום חוות דעת פסיכיאטרית. לדוגמא אובססיה היא הפרעה טורדנית כפייתית המכונה באנגלית Obsessive-compulsive disorder – OCD. אדם עם OCD יכול לחשוב ללא הפסקה שהוא יכול לקבל מחלה מחיידקים ויחשוב ללא הפסקה שהוא עומד להדבק או להדביק אחרים. אדם יכול לחשוב בצורה אובססיבית שהוא קיים יחסי מין עם בן משפחה קרוב למרות שהוא יודע שזה לא נכון ולא יקרה בעתיד. בדרך-כלל אובססיות מלוות בתחושות של פחד, אשמה או ספקות.
לגב' שם טוב אין מחשבות כאלו ומעולם לא היו. אלו הם מונחים מעולם הפסיכיאטריה. בפני כב' השופט הימן או קצין המבחן לא הוצגה שום חוות דעת פסיכיאטרית הואיל ואין כזו והואיל ואין לגב' שם טוב הפרעות כאלו.
בתלונה נטען כי כב' השופט היימן היה צריך להפעיל שיקול דעת וביקורת שיפוטית טרם יכתוב בהחלטתו דברים קשים אלו שענייני נפשות עומדים על הכף.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים ובידיעת שרת המשפטים איילת שקד.
מצורף הקטע הרלוונטי מהחלטת השופט אברהם הימן מ"ת 14280-04-17 מה- 12.04.2018

ת1
קטע הרלוונטי מהחלטת השופט אברהם הימן מ"ת 14280-04-17 מה- 12.04.2018

פרשת הבלוגרים: השופט אברהם הימן דחה בקשת העיתונאית לורי שם טוב לעיון חוזר על החלטת מעצר עד תום ההליכים

ב- 03.10.2018 פרסם השופט הימן החלטתו בנושא הנדון. הימן דחה כל טיעוניה שם טוב העצורה מזה כ- 20 חודשים על פרסומים ברשת האינטרנט נגד שופטים ועובדי ציבור שלטענת הפרקליטות ביצעה.
מעיון החלטת השופט הימן עולה התייחסות לקונית, ואי דיוקים למכביר תוך עיוות הסיטואציה. נראה כי החלטת כב' השופט הימן שמה לבז כבוד האדם וזכויות חוקתיות של חשודים שחזקת החפות עומדת להם.

לצפייה בהחלטת השופט הימן הקלקו כאן: https://drive.google.com/file/d/1K7jt4GpIHbXo5XxYXwbtHXXty0wmrMG6/view?usp=sharing

לדוגמא: על ריבוי צווי החיפוש הלקויים שהוצאו טענה שם טוב כי הליך החיפוש והחקירה מצביע על פרקטיקה רחבה ושיטתית של פגיעה חמורה בכבוד האדם, חירותו, קניינו, צנעתו ופרטיותו על ידי היחידה החוקרת ובתי המשפט למעצרים. החיפושים נעשו ללא ביקורת שיפוטית.
בתשובתו רשם הימן בכלליות מבלי להתייחס ברמה הפרטנית כי "אין ממש בטענות אלה. בית המשפט עיין בראיות שבתיק… ועמד על נסיבות הוצאת הצווים… טענות אלו דינם להידון בתיק העיקרי..

וכדוגמא מציג הימן בש"פ 6661/18 שבו מדובר על חיפוש משטרתי ללא צו אצל אדם שנחשד בהחזקת קנאביס. זהו מקרה פחות חמור בהרבה שכן שמדובר בחיפוש בודד בלבד ללא מעורבות בתי המשפט, כתב השופט באותו מקרה: "לא נעלם מעיניי שהתנהלות המשטרה במהלך האיתור והחיפוש בדירה, על פניה מעוררת קושי בלשון המעטה, וכי הדרך שבה בחרה לפעול אינה "דרך המלך" לעריכת חיפוש בביתו של אדם".

אולם במקרה של שם טוב החמור בהרבה עקב ריבוי צווי החיפוש הלקויים המצביע על פרקטיקה שיטתית רחבה של היחידה החוקרת ובתי המשפט לא התייחס הימן כלל, ולא העיר על התנהלות המשטרה ובתי המשפט.

זוהי דוגמא אחת לתגובתו הלקונית של כב' השופט הימן נוכח פגיעות חוקתיות קשות ושיטתיות ורחבות בעיתונאית לורי שם טוב על ידי הרשויות הנוגעות.