הנציב מנוע מלברר ביזיון בית משפט ע"י פרקליטות המדינה ומניפולציות משפטיות מכוערות של הפרקליטות לשבש את ההגנה

19.05.2020 – מצורפת דחייה על הסף של תלונה נגד פרקליטות מחוז תל אביב על אי הגשת תגובה במועד שקבע בית המשפט (שופט אברהם הימן בתיק 14280-04-17).
עוד נטען בתלונה כי במקום להגיש תגובתה לבקשה, פרקליטות המחוז הגישה בקשה בהליך אחר – ת"פ 14615-04-17 , אשר מתנהל בפני שופט אחר – כבוד השופט בני שגיא, במסגרתה ביקשה להורות על המצאת ייפוי כוח לעו"ד חקלאי לנהל
את ענייני הגב' שם טוב בתיק מ"ת 14280-04-17 , וזאת על מנת למנוע מהגב' שם טוב להגיש בקשות בתיק המ"ת.

הנציב דחה התלונה על הסף כי אינו מתערב בביזיון בית המשפט על ידי הפרקליטות הואיל ו"אי הגשת תגובת הפרקליטות במועד בניגוד להחלטת בית המשפט מצויה בטבורו של ההליך המשפטי, ובהתאם לחוק, בית המשפט הדן בהליך הוא הגורם המתאים ביותר לדון ולהכריע בה".
עוד טען הנציב כי אינו מתערב בבקשות שמגישה הפרקליטות בהליך העיקרי.

מצורף:
דחייה על הסף תלונה נגד פרקליטות מחוז תל אביב על ביזיון בית משפט ומניפולציות משפטיות של הפרקליטות לשיבוב ההגנה וההליך השיפוטי – 19.05.2020 – תיק תלונה 224-20.
Document-page-001Document-page-002

תלונה נגד השופט אברהם הימן – פיברוק קיום תגובת הפרקליטות

17.05.2020 – בבקשה לביזיון בית המשפט הואיל ופרקליטות המדינה לא הגיבה במועד שקבע השופט הימן, כתב השופט הימן בהחלטתו כי הפרקליטות השיבה במועד שקבע.
אולם בדיקה התיק במערכת נט המשפט מעלה כי אין שום תגובה של הפרקליטות.
התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים.

מצורפים:
– החלטת השופט הימן מיום 17.05.2020 תיק מ"ת 14280-04-17 לבקשת ביזיון בית משפט שבה הוא מודיע כי המשיבה הגיבה לבקשה 361.
– החלטת השופט הימן מיום 13.05.2020 ובבקשה 361 בה קובע לפרקליטות להתייחס לבקשה עד ה- 14.05.2020.

– תדפיס נט המשפט מיום 17.05.2020 – בקשות תגובות והחלטות חודש אחורה – לא מופיע שום בקשה אות תגובת הפרקליטות.

Document-page-001(1)

Document-page-001(2)

Document-page-001(3)
תדפיס נט המשפט מיום 17.05.2020 – בקשות תגובות והחלטות חודש אחורה – לא מופיע שום בקשה אות תגובת הפרקליטות

 

זיקה משפחתית חברתית – סולברג למברגר

חשיפה: סולברג דן לפני שלושה שבועות בעתירה נגד למברגר , אמיר לוי | 19/12/2019 , מידה
שופט העליון שפסל את עצמו אתמול מלדון בעניין מינוי פרקליט המדינה בשל “זיקה משפחתית”, ישב רק לאחרונה בהרכב שדן בעתירה נגד למברגר

סולברג למברגר
שופט העליון נעם סולברג (מימין) ומשנה לפרקליט המדינה שלמה למברגר – בקשר משפחתי חברתי באותו אולם דיונים

אתמול בבוקר (רביעי) החליט (בג"ץ 8410/19) השופט נעם סולברג, ששימש כשופט התורן בבית המשפט העליון, לפסול את עצמו מדיון בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון נגד מינויה של אורלי בן ארי לממלאת מקום פרקליט המדינה, משום שהוא נמצא ב”זיקה חברתית ומשפחתית” עם שלמה למברגר, מי שנחשב למועמד המועדף לתפקיד. סולברג העביר את ההחלטה לשופט הבא בסדר התורנות, מני מזוז, שהוציא צו ביניים המעכב את מינוי בן ארי, ולמעשה מונע את כניסתה לתפקיד.

למרות זאת, רק כשלושה שבועות לפני כן דן השופט סולברג (בג"ץ 5693/19) (יחד עם ג’ורג’ קרא ויעל וילנר) בעתירה שהוגשה ישירות נגד שלמה למברגר, שי ניצן והיועמ”ש מנדלבליט, ופסק כי יש למחוק אותה. זאת הוא עשה מבלי שום הודעה ודיווח על ניגוד עניינים אפשרי בדיון שעניינו החלטותיו המקצועיות ושיקול דעתו של למברגר, שאיתו הוא עומד בקשרים “חברתיים-משפחתיים”, ועוד בנושא רגיש הנוגע לשופט אחר.

בעתירה פנתה הפעילה החברתית אורי נחמן בבקשה לבטל הודעה שנמסרה לה מטעם לשכתו של למברגר, על דחיית בקשתה לפתוח בחקירה פלילית נגד שופט מכהן. הרכב השופטים בראשות סולברג פסק בעד דחיית העתירה. לשאלת ‘מידה’ האם יידע את הצדדים בדבר אותה “זיקה חברתית ומשפחתית” בינו לבין למברגר, השיבו הבוקר במערכת המשפט בשלילה, בטענה כי “לא דומה עניין שבו מייצג עו”ד למברגר את המדינה, לעניין שבו על הפרק עניין אישי שלו, כמועמד לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה”. בהקשר זה יש לציין כי סעיף 77א’ לחוק בתי המשפט אינו עורך הבחנה כזו וקובע כי: “שופט לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה: צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת”.

שאלות חמורות

בשיחה שערכנו עם העותרת נחמן היא סיפרה כי השופט סולברג לא הזכיר בשום שלב בדיון את הזיקה הקיימת בינו ובין למברגר. “הוא לא ציין דבר כזה, ובכלל לא הרחיב או נתן נימוקים להחלטה”. פרקליטה של נחמן, עו”ד דוד לוי, אמר ל’מידה’ כי “אם אכן סולברג נמצא בניגוד עניינים מול למברגר, נשקול לפעול לפסילת ההחלטה שנתן”.

כזכור, עו”ד שלמה למברגר, המשמש כמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, היה המועמד המועדף על היועמ”ש מנדלבליט לתפקיד ממלא מקומו של שי ניצן הפורש, אך שר המשפטים אוחנה בחר לבסוף באורלי בן ארי שכעת מינויה מוקפא. ברשימת ניגודי העניינים האחרונה של שופטי העליון שפורסמה על ידי ‘דה מרקר’ בחודש מאי בשנה שעברה, לא ציין השופט סולברג שום מקרה בו הוא נמצא בניגוד עניינים עם אדם או גוף כלשהו. למעשה, סולברג היה השופט היחיד מבין כל שופטי בג”ץ הנוכחיים שלא ציין אפילו מקרה אחד של ניגוד עניינים. לבקשתנו לקבלת רשימת ניגוד העניינים המעודכנת של השופט סולברג השיבו בדוברות הרשות השופטת כי “אין רשימת מניעויות ולא הסדר ניגוד עניינים”.

עורך הדין זאב לב, מנהל תחום המחקר בתנועה למשילות ודמוקרטיה, אמר ל’מידה’ כי “תמוה בעיני מדוע בעתירה הנוגעת למינויה של אורלי בן ארי לתפקיד ממלאת מקום פרקליט המדינה, עתירה שלמברגר כלל אינו צד לה, בחר השופט סולברג לפסול עצמו מטעמים של “קרבה משפחתית”, בעוד שבעתירה בה למברגר הוא משיב לעתירה, גם אם שולי, כלל לא טרח כבוד השופט לעדכן את הצדדים בנוגע לאותה הקרבה”. לדברי עו”ד לב, “חשוב להבין כי עניינו של למברגר בתוצאות העתירה נגד מינויה של בן ארי הינו שולי ביותר, מאחר וגם אם תתקבל העתירה אין כל מחויבות לשר המשפטים למנות דווקא אותו או כל מועמד אחר מתוך השמות שנשמעו”.

השאלות העולות ממקרה זה חמורות. ראשית, הכיצד יכול להיות שסולברג דן בתיק המשליך ישירות על למברגר, מבלי להצהיר על ניגוד העניינים? הטענה שמדובר בעניין מקצועי ולא אישי איננה מתקבלת על הדעת, משום שכל ניגודי העניינים במהותם עניינם קשר אישי שעשוי להשליך על הקשר המקצועי. זהו תירוץ דחוק, שסולברג כשופט היה דוחה בכל תיק שהוא דן בו. שנית, מדוע לא עודכנה רשימת ניגודי העניינים של סולברג כמתחייב מכל עובד מדינה, ומשופט על אחת כמה וכמה, וכאשר מדובר בניגוד עניינים עם בכיר בפרקליטות, עוד יותר מכך? ושלישית, יש לשאול, האם יכול להיות שסולברג, כשופט שמרן, לא רצה לפסול את בן ארי מתוך הבנה שאין כאן עילה להתערבות בית המשפט, אך הבין שאם יפסול את עצמו, מני מזוז יעשה עבור למברגר, שאיתו כאמור עומד סולברג בקשר “חברתי-משפחתי”, את העבודה?

Document-page-001Document-page-002Document-page-007אמיר לוי - מידה

 

נציב תלונות הציבור: נציגי המשטרה בדיוני מעצרים משקרים כדבר של יום ביומו

נציב תלונות הציבור: נציגי המשטרה בדיוני מעצרים משקרים כדבר של יום ביומו , יהושע (ג'וש) בריינר ,  19.12.2019 , הארץ
נציב הביקורת על הפרקליטות, השופט בדימוס דוד רוזן, אמר כי לעתים לטועני המשטרה בבית המשפט אין עילה כדי לבקש הארכת מעצר, אך הם גורמים לשופט להאמין שיש הליך חקירתי שהם רוצים לבצע. "זה בלוף אחד גדול", אמר
נציב הביקורת על הפרקליטות, השופט בדימוס דוד רוזן, מתח היום (חמישי) ביקורת על נציגי המשטרה שמופיעים בדיוני הארכות מעצר בבתי המשפט, ואמר: "טועני מעצרים משקרים כדבר של יום ביומו". בדברים שנשא בכנס לשכת עורכי הדין במלון גלילון שבאגמון החולה אמר רוזן כי לעתים לטוען אין די ראיות, אז הוא מעביר לשופט מסר סודי על הליך חקירתי מסוים – רק כדי לקבל הארכת מעצר. "לא אחת אנחנו רואים שאין להם תיק, אז הטוען בפתק כותב לשופט 'אנחנו מכניסים מדובב או שוקלים להכניס מדובב'", אמר.

לדברי רוזן, "מצד אחד נמצא פה האדם הטוב, המשטרה, ומצד השני זה האיש הרע, העבריין, וטוען המעצרים אומר 'מה אני מבקש, בסך הכל עוד חמישה ימים'. זה בלוף אחד גדול". רוזן הוסיף כי ישנם מקרים שבהם החשוד טוען כי יש לו אליבי, אך המשטרה לא בודקת זאת כלל – והסנגורים לא יודעים מכיוון שהם לא מקבלים את החומר הסודי שמוגש לשופט.

בשנה שעברה גילתה בדיקה של רוזן כי מדי יום נמצאים עשרות אנשים במעצר לא חוקי, מאחר וטועני המעצרים סורקים למערכת בקשות ריקות וממלאים אותן בדיעבד – בניגוד לנהלים. בעקבות הבדיקה ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה הורה לטוענים להפסיק עם הנוהל הפסול.

בחודש יולי האחרון פרסם רוזן ביקורת חריפה על טוען מעצרים של המשטרה וקבע כי שיקר לאחר שביצע מעצר על סמך צו שיפוטי – זאת על אף שהמשטרה לא קיבלה צו כלל. באותו מקרה, במהלך ערר שהגישה המשטרה לבית המשפט המחוזי על דחיית בקשתה להמשך מעצרו, הוסיפה המשטרה עבירות נוספות שלא נכללו בבקשה המקורית.

לצד זאת, רוזן ביקר בחריפות גם את התנהלות הפרקליטות, וטען כי היא מנסה למנוע ממנו לעשות את עבודתו. "מדי שנה אני מקבל מאות תלונות ואין התייחסות אחת של הפרקליטות שלא נפתחת בכך שאני מנוע על פי חוק מלטפל. במאה אחוז מהתיקים".

דבריו של רוזן היום מגיעים לאחר נאום הפרידה של פרקליט המדינה היוצא, שי ניצן, שהתייחס אתמול לרוזן ואמר: "הפרקליטות היום היא גוף מבוקר הרבה יותר מבעבר. נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן, מקבל מדי שנה מאות תלונות ובודק אותן. כשליש מהן נמצאות מוצדקות. את ממצאיו הוא מעביר אלינו ואנו בוחנים כל החלטה והחלטה ומפיקים לקחים. שיתוף הפעולה שלנו עימו הוא שלם ומוחלט. לא תמיד אנו רואים עמו עין בעין, אך תמיד אנו קשובים לדבריו ומקבלים עלינו את הדין. ואם אינכם מאמינים – שאלו אותו".

מהמשטרה נמסר בתגובה: "הדברים נגועים בהכללה פסולה ומעוותת של עשרות טועני המעצרים המשרתים במשטרת ישראל ופועלים מדי יום במסירות, במקצועיות וללא משוא פנים בייצוג המשטרה בבימ״ש נגד אלו הנחשדים בביצוע עבירות פליליות. שלילת חירותו של אדם מתבצעת רק כשיש הכרח לכך וכשצורך החקירה מחייב זאת, ולראיה מרבית החשודים בפלילים אינם מובאים כלל לבית המשפט להארכת מעצרם אלא רק המקרים המתאימים לכך בהתאם למכלול הנסיבות".

עוד נמסר: "נדגיש כי בכל בקשה להאריך את מעצרו של חשוד בביצוע עבירה פלילית, פונה המשטרה לבית המשפט שהוא הסמכות הבלעדית להורות על הארכת מעצרו של חשוד. מכוח סמכותו, בית המשפט בוחן את הבקשה על פי מבחני החוק והפסיקה, מפקח ומבקר על בקשות המשטרה ועל התקדמות החקירה. לצד ביקורת לגיטימית שראויה להישמע, הרי שצר לנו על התבטאות משתלחת ומכלילה מעין זו שרחוקה מהאמת מרחק שנות אור".

נציב תלונות הציבור- נציגי המשטרה בדיוני מעצרים משקרים כדבר של יום ביומו
נציב תלונות הציבור: נציגי המשטרה בדיוני מעצרים משקרים כדבר של יום ביומו , יהושע (ג'וש) בריינר ,  19.12.2019 , הארץ

 

דיון מוטי לייבל במחוזי ירושלים על מחאה בשכונת פקידת אימוץ בכירה

12.12.2019 – 16.12.2019 – דיון הזוי התקיים בבית משפט מחוזי בירושלים בעניין ערעור פרקליטות המדינה על זיכויו של מוטי לייבל.

מדובר במחאה בשכונתה של פקידת סעד בכירה ממשרד הרווחה שערך לייבל עקב לקיחת ילד מאימו בכפייה ומסירתו לאימוץ.
הפרקליט טען כי מילים כמו "טיפשה" או "חוטפת ילדים" הנם העלבת עובד ציבור ולשון הרע. בנוסף טען הפרקליט כי שימוש בתמונת פקידת הסעד על שלט מהווה פגיעה בפרטיות.
מדובר בטענות תמוהות שכן שימינג נגד אזרחים במרשתת, נבחרי ציבור וקרוביהם, ועובדי ציבור נפוץ מאוד בעיתונות וברשתות החברתיות.

השופט בני שגיא לא איפשר ללורי שם טוב לומר דברה בבית המשפט

דיון בעניין בקשת פסלות השופט בני שגיא התקיים במחוזי תל אביב ב- 12.12.2019. מיד בפתח דברה השתיק השופט בני שגיא את שם טוב ולא איפשר לה לשאת דברים בתואנה כי אינה מדברת לעניין פסילתו מלשבת בדין.
שגיא דחה בקשת פסילתו בנימוק ש"כל 'ההקשרים' לעילות הפסלות נראים מלאכותיים".
שם טוב ללא ייצוג משפטי, וללא השכלה בתחום המשפט מול 120 אישומים שבסיסם העלבת עובדי ציבור, ותובע אימתני כפרקליטות המדינה, השוותה את מצבה לאדם שנכפה עליו לעשות לעצמו השתלת שיניים. לא רק שאין לה השכלה בתחום רפואת השיניים אלא גם רופא שיניים לא עושה טיפול לעצמו.
אופציה אחרת שקבע השופט שגיא על שם טוב הנה מימון ייצוג משפטי על ידי המדינה שלא יעלה על 500,000 שקלים. אופציה זו אינה ראלית לכתב אישום בהיקף של 120 אישומים וחומר ראיות בהיקף אדיר.
השופט שגיא כאמור לא התחשב בחוזר האיזון של שם טוב מול פרקליטות המדינה ולא איפשר לשאת דברים בדיון.
מצורף פרוטוקול הדיון והחלטה בדיון בקשת פסילת השופט שגיא מיום 12.12.2019 , ת"פ 14615-04-17.
Document-page-001
פרוטוקול הדיון והחלטה בדיון בקשת פסילת השופט שגיא מיום 12.12.2019 , ת"פ 14615-04-17.

Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007

עתירה לבג"צ – פרקליטות המדינה פוגעת באופן מרובה בזכויות חוקתיות לחופש הביטוי ולהליך הוגן

לאחר שטענה הפרקליטות בשבוע שעבר כי מנגנון פניותיה לספקיות תוכן כדי שיסירו תכנים מהרשת אינו בגדר הפעלת סמכות שלטונית, עתרו מרכז עדאלה והאגודה לזכויות האזרח (עתירה בג"צ 7846-19) נגד אמצעי זה.

לאחר למעלה משנתיים בהן טוען מרכז עדאלה בפני פרקליטות המדינה כי פעילות האכיפה של יחידת הסייבר באמצעות פניה לספקיות תוכן אינה חוקית, השיבה הפרקליטות ביום חמישי האחרון (21.11) כי לדעתה, פעילות זו "אינה בגדר הפעלת סמכות שלטונית". המנגנון המכונה על ידי הפרקליטות "אכיפה אלטרנטיבית במסלול הוולונטרי", כולל פנייה אל ספקיות תוכן ביניהן פייסבוק וגוגל, בבקשה להסיר תכנים או להגביל גישה אליהם, ולעתים גם להשעות משתמשים ואף להרחיקם. צנזורה זו על תכנים נעשית ללא מתן זכות שימוע וללא הליך משפטי ולעתים גם ללא ידיעת המפרסם.

מדובר ביחידת הסייבר של פרקליטות המדינה, שמרכז עדאלה והאגודה לזכויות האזרח הגישו ב- 26.11.2019 עתירה לבג"ץ נגדה (עתירה בג"צ 7846-19). העותרים מבקשים מבית המשפט להורות ליחידה להפסיק את אפיק הפעולה של יחידת הסייבר שזכה לכינוי "המסלול הוולונטרי" (של "האכיפה האלטרנטיבית") הכולל פנייה לספקיות התוכן בבקשה שיפעלו – על בסיס וולונטרי לכאורה – להסרת פרסום (תוכן), ללא פניה כלשהי לערכאות וללא מתן זכות טיעון לגורם המפרסם;

יחידת הסייבר של הפרקליטות הקימה לפני שנים אחדות מנגנון פנייה לחברות כגון פייסבוק וגוגל, הבעלים של יוטיוב, כשהיא מגלה שמפורסמים תכנים שלדעתה מפרים לכאורה את החוק או מפרים תנאי שימוש של הספקיות. בשבוע שעבר היא טענה כי המנגנון הזה הוא לא בגדר הפעלת סמכות שלטונית.
על פי העותרים, מאז הוקמה יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה חלה עלייה עצומה בהיקף השימוש במנגנון אכיפה זה. הם מצטטים את דו"ח פרקליטות המדינה לשנת 2018, שמצביע על עליה של יותר מ-600% בהיקף בקשות הסרת תוכן שנעשו באמצעותו: יותר מ-14 אלף לעומת כ-2,200 ב-2016. "מספר זה לא מצביע על מספר הפרסומים, שכן פניות אלה, שמרביתן (87%) נעשות אל רשת פייסבוק, יכולות גם להיות עבור תכנים הכוללים עשרות ואף מאות קישורים", נכתב בעתירה.

לטענת העותרים ״המסלול הוולונטרי״ להסרת תכנים, אותו מפעילה יחידת הסייבר במסגרת מנגנון "האכיפה האלטרנטיבית", הוא מנגנון הפוגע קשות בזכויות החוקתיות לחופש הביטוי ולהליך הוגן, מבלי לקיים את תנאי פסקת ההגבלה ובראשם היעדר כל הסמכה מפורשת בחוק, ותוך הפרת עקרונות יסוד במשפט המינהלי והחוקתי. זאת, בהיותו מנגנון המפקיד בידי הפרקליטות את האפשרות לקבוע את גבולות חופש הביטוי הפוליטי בדמות קביעה שתוכן מסוים הוא בלתי חוקי לכאורה, ללא פניה לערכאות וללא מתן זכות טיעון, ועל בסיס קביעה זו לבקש מספקיות תוכן להפעיל –באופן וולונטרי לכאורה – סנקציה קשה של הסרה, הגבלה או חסימה של תוכן. לגישת העותרים, לא תיתכן מחלוקת כי פניה יזומה של המשיבים אל ספקיות התוכן בבקשות להסרת תכנים מהווה פעילות שלטונית הדורשת הסמכה. לא קיימת סמכות בחוק המאפשרת את הפעלתו של ״המסלול הוולונטרי״.
ה״מסלול הוולונטרי״ מהווה מנגנון שפוגע קשות בחופש הביטוי. פגיעה זו אינה יכולה להיות מוטלת בספק והיא עולה, כאמור, מעצם תיאורו של מנגנון זה כמנגנון הנוקט "במגוון טכניקות ובהן פעולה להסרת התכנים האסורים, הגבלת הגישה אליהם דרך תוצאות החיפוש במנוע החיפוש, חסימת גישה אל התכנים, והשעייה או הרחקה של משתמשי אינטרנט", ברי, כי כל הפעולות האמורות יש בהן פגיעה קשה בחופש הביטוי, שכן מדובר בהתערבות שלטונית המובילה להסרת או הגבלת ביטויים ובמקרים אחרים להרחבה או השעייה של משתמשים.
עובדי יחידת הסייבר והרשות המבצעת מכריעים בכוחות עצמם אם ביטוי מסוים עולה כדי עבירה פלילית ועל סמך הכרעה זו פונים במעמד צד אחד אל ספקיות התוכן כדי שאלו יסירו את הביטוי מהמרשתת. המסקנה המתבקשת היא שפרקליטות המדינה נוטלת לעצמה שלא כדין סמכויות שיפוטיות, השמורות לרשות השופטת, ללא כל סמכות וללא מסגרת דיונית הולמת, באופן הפוגע בזכות החוקתית להליך הוגן.
מעבר לנטילת הסמכות השיפוטית שלא כדין כאמור, העובדה כי הרשות יוזמת פנייה לספקיות התוכן ישירות, מבלי להעניק זכות טיעון לגורם המפרסם, מנוגדת לכללי הצדק הטבעי המעוגנים היטב במשפט המינהלי והחוקתי.
מעבר לנטילת הסמכות השיפוטית שלא כדין כאמור, העובדה כי הרשות יוזמת פנייה לספקיות התוכן ישירות, מבלי להעניק זכות טיעון לגורם המפרסם, מנוגדת לכללי הצדק הטבעי המעוגנים היטב במשפט המינהלי והחוקתי.
הפגיעה בהליך הוגן מתעצמת שעה שהרשות אף אינה מקפידה על שקיפות או פרוצדורה נאותה המאפשרת ביקורת אפקטיבית על פעילותה. דומה שלא תיתכן מחלוקת כי תיעוד ושקיפות הם אבני יסוד להבטחת מנהל תקין.

מצורפים:
– קטעים מעתירה בג"צ 7486-19 מיום 26.11.2019 שהגישו ארגון עדאלה והאגודה לזכויות האזרח נגד פרקליטות המדינה.
– מצורפת תגובת פרקליטות המדינה על בסיסה הוגשה העתירה – מה- 21.11.2019. תגובת הפרקליטות הוגשה לאחר שנה מיום הפניה ב- 21.11.2018.

 

Document-page-003Document-page-010Document-page-012Document-page-013Document-page-001Document-page-002Document-page-014

 

דיון בעניין החזרת תפוסים בפני השופט אברהם הימן

19.11.2019 – דיון בעניין החזרת תפוסים בפני השופט אברהם הימן. מדובר ברכוש שנתפס מביתה של לורי שם טוב ובן זוגה ב 27.02.2017. הרכוש המאופסן במשרדי משטרת ישראל מעל שנתיים וחצי כולל מחשבים ניידים ונייחים, מצלמות וסמרטפונים. פרקליטות המדינה תפסה הרכוש באמצעות צווים לקויים ולקוניים ומחזיקים ברכוש ללא צו תקין. פרקליטות המדינה פגעה באופן חמור בפרטיותם של בעלי הרכוש ופרסמה בחומר הראיות פרטים אישיים ביותר שהיו במחשבים, בסמרטפונים ובמצלמות של החשודים שלא קשורים לתיק הפלילי, גלויים לעיניהם של הנאשמים ובאי כוחם.

להורדה / צפייה בפרוטוקול הדיון הקלק כאן – מ"ת 14280-04-17 מה- 19.11.2019

תלונה לנציב הביקורת נגד שי ניצן: “התנהלות בלתי-חוקית ופגם אתי חמור”

תלונה לנציב הביקורת נגד שי ניצן: “התנהלות בלתי-חוקית ופגם אתי חמור” , אמיר לוי | 17/11/2019 , מידה

בעקבות חשיפת המכתב ששלח ניצן לשופטים, התנועה למשילות דורשת לפתוח בבדיקת הקשרים בין אנשי הפרקליטות למערכת המשפט: “חציית קו אדום”

התנועה למשילות ודמוקרטיה שלחה הבוקר (ראשון) מכתב לנציב התלונות על נציגי המדינה בערכאות, השופט דוד רוזן, בבקשה לבחון את התנהלותו של פרקליט המדינה שי ניצן, ובעקבות פרסום המכתב ששלח לשופטים מכהנים ובכירים בפרקליטות לשעבר ובו ביקש מהם להתגייס להגנת מערכת המשפט.

על פי מכתב התלונה, פנייתו של ניצן לשופטים מהווה פגיעה באמון הציבור ההולך ופוחת בימים אלה, וכמו כן מדובר ב”עבירה חמורה על החוק” ה”פוגעת בתדמיתו של שירות המדינה”. בנוסף נטען במכתב כי מעבר ל”התנהלות הבלתי-חוקית הברורה” שבעצם הפניה לשופטים מכהנים בנוגע להליכים משפטיים מתנהלים, יש לבחון גם “האם לא נפל פגם אתי חמור” בעובדה שפרקליט המדינה נמצא בקשר ישיר עם שופטים מכהנים לצורך העברת מסרים ועדכונים, וכנראה שלא בפעם הראשונה.

פניות דומות נשלחו גם לנציב שירות המדינה פרופ’ דניאל הרשקוביץ, למנכ”לית משרד המשפטים סיגל יעקבי וליועמ”ש מנדלבליט, אשר במכתב הממוען אליו נכתב כי: “אין מנוס מלפתוח בבדיקה מערכתית של קשרי הפרקליטות עם שופטים מכהנים וסנגורים”, וזאת באמצעות “צוות בדיקה חיצוני למערכת שיוכל לבחון באופן בלתי משוחד את מהות מערכת היחסים והשלכותיה על תיקים שונים” וימליץ על “דרכי ההתנהלות עתידיות”.

בתנועה למשילות ודמוקרטיה אמרו הערב בשיחה עם ‘מידה’ כי “כאשר פרקליט המדינה מערב שופטים בתיקים שהם עשויים לדון בהם ומבקש לגייס אותם לשיח הציבורי שהוא יוזם, זו חציית קו אדום. עושה רושם כי מה שהגדיר שי ניצן כ”תקלה” נעשה בצורה עקבית בלי שאף אחד מהגורמים הצביע על הבעייתיות שבדבר. ולכן נכון ששר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה יבחנו לעומק את הקשרים הללו שהתקיימו בעבר ויבהירו את המובן מאליו ביחס לעתיד”.
מכתב לשופטים מכהנים

כזכור, ביום שישי האחרון חשף קלמן ליבסקינד ב’מעריב’ הודעת דואר אלקטרוני ששלח פרקליט המדינה שי ניצן לבכירים במערכת המשפט, ובה עדכן אותם על סוגיות בהן נמצאת הפרקליטות תחת ביקורת בתקופה האחרונה, בעיקר בהקשר של תיקי ראש הממשלה, וביקש מהם להתגייס לטובת הפרקליטות ואנשיה בראיונות בתקשורת. ניצן אף צירף מסמכים וקישורים לחומרים משפטיים שעשויים לדעתו סייע להם בכך.

בין המכותבים היו שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן וכן כמה שופטים בבית המשפט המחוזי, בהם גם מי שעשויים לעסוק בהמשך בתיקי ראש הממשלה אם יוגש נגדו כתב אישום. מכותבת נוספת הייתה נשיאת העליון לשעבר דורית בייניש, שיום לאחר קבלת המכתב תקפה במילים קשות את שר המשפטים אמיר אוחנה בעקבות ביקורתו על התנהלות הפרקליטות.

חשיפה:
כזה דבר עוד לא ראיתם.
אתמול – פרקליט המדינה, שי ניצן, מגייס את אנשיו (ביניהם שופטים מכהנים!) לטובת התמודדות תקשורתית עם מבקרי הפרקליטות.
היום – המכותבת הקרויה נשיאת ביהמ"ש העליון לשעבר, דורית בייניש, מבצעת.
שלטון החוק. pic.twitter.com/lRuEHMAMcH

— קלמן ליבסקינד (@KalmanLiebskind) November 14, 2019

במסמך המדובר כתב שי ניצן על פגישה שקיים ביום ראשון קיימתי פגישה “עם כמה מנהלים לשעבר”, ובה התייעץ עימם “בנושא המתקפות התקשורתיות על הפרקליטות, שרבו לצערנו לאחרונה, תוך שביקשתי מכל מי שמוכן להסכים לכך להופיע בתקשורת כאשר עולה הנושא”. עוד הוסיף ניצן כי “בהמשך להצעות שעלו בישיבה, בכוונתנו להעביר אליכם מידע רלוונטי בזמן אמת, הרלוונטי לדיון הציבורי על הפרקליטות. עשינו זאת בעבר מעת לעת, אך בכוונתנו לעשות זאת בתדירות גבוהה יותר”. למכתב צורפו כמה מסמכים, בהם החלטת היועמ”ש בעניין רות דוד ומכתב מאת היועמ”ש הדוחה את בקשת פרקליטי נתניהו לפתוח בחקירת ההדלפות מתיקי החקירה.

בעקבות הסערה שהתעוררה, פנתה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות לניצן וביקשה ממנו ש”לא לפנות לשופטים מכהנים בנוגע למאבק במתקפות על הפרקליטות”. בהודעה שפרסמה דוברות הרשות השופטת נכתב כי ניצן טען כי “מדובר בתקלה והשופטים המכהנים יוסרו מרשימת התפוצה”.

מצורפים:
מכתב תלונה נגד שי ניצן – התנועה למשילות ודמוקרטיה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות – 17.11.2019
המכתב ששלח שי ניצן לשופטים מכהנים ומנהלים בדימוס בפרקליטות המדינה.

Document-page-001

Document-page-002

ת6

 

זה כן זה לא

מה האג'נדה של בית המשפט העליון בעניין פרסומים פוגעניים במרשתת?

תלוי מי החשוד ומי הנפגע. אם החשוד הוא עיתונאי מבקר מערכת המשפט והנפגעים הם שופטים ועובדות סוציאליות, אזי כל פרסום מעליב יגרור מעצר עד תום ההליכים. כך ניתן לראות מהחלטת שופט בית המשפט העליון דוד מינץ שהאריך מעצרה של העיתונאית לורי שם טוב בחמשה חודשים בפעם החמישית על העלבת עובדי ציבור. (בש"פ 1394/19 מה- 04.03.2019).

אם הנפגע הוא עיתונאי מבקר מערכת המשפט על ריבוי פרסומים איומים ברצח עקב הדלפות מכפישות של פרקליטות המדינה, אזי אפשר להמתין שנתיים להחלטת הפרקליטות אם לחקור ואז אולי לחקור על לשון הרע. (בג"צ 7475/19 מה- 13.11.2019 , שופטים: דוד מינץ, אלכס שטיין וניל הנדל).

דוד מינץ - זה כן זה לא
שופט בית המשפט העליון דוד מינץ: כן למעצר עד תום ההליכים על העלבת שופטים ועובדות סוציאליות, לא להורות על חקירה איומים ברצח לאזרח.