לשכת הרווחה ירושלים: בקשה מופרכת ל"קטין נזקק"

נזקקות

ביהמ"ש המחוזי נגד משרד הרווחה: בקשה מופרכת ל"קטין נזקק" , איתמר לוין , news1 , דצמבר 2016דרורי: המדינה פגעה באוטונומיה של ההורים ופעלה בניגוד לריסון הנדרש ממנה, כאשר ביקשה להכריז על נער אינטליגנטי בן 17 המתגורר אצל סבו כ"קטין נזקק"

פלונית נגד פקידת סעד לחוק הנוער ירושלים – ענא 67769-09-16

המדינה ביקשה בצורה חסרת הצדקה להכריז על נער כ"קטין נזקק", תוך שהיא פוגעת באוטונומיה של ההורים ופועלת בניגוד לריסון הנדרש ממנה – קובע (25.12.16) סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, משה דרורי.

מדובר בנער בן 17, בן להורים נורמטיביים (שלא נישאו) המשתייכים לעשירון העליון, ואשר מתגורר מזה שנתיים בבית הורי אביו. דרורי מציין, כי מדובר בנער אינטליגנטי בצורה יוצאת דופן, הלומד לבגרות בחמש יחידות במתימטיקה, פיזיקה ואנגלית, וצפוי להתגייס לחיל המודיעין. הבקשה להכריז עליו כ"קטין נזקק" באה כדי להסדיר בצורה חוקית את מגוריו אצל סבו וסבתו.

דרורי קיבל את ערעורה של האם על קבלת הבקשה בידי בית המשפט למשפחה בירושלים (השופטת אביטל מולד), באומרו שדי היה לפעול על-פי חוק הכשרות המשפטית. גישתו של משרד הרווחה אינה משקפת את המצב המשפטי, הנותן עדיפות לגידול הילד בידי הוריו ומצמצם מאוד את התערבות המדינה בנעשה בתא המשפחתי. דרורי מזכיר ממצאי מחקר, ולפיהם "נעשה שימוש רחב מדי, מהיר מדי, ויש שיאמרו פזיז מדי, בשימוש בסמכות של פקידי הסעד על-פי חוק הנוער".

דרורי קובע: "בתיק שבפני אין כל התחלת בסיס להעלות על הדעת שימוש בחוק הנוער. הדרך שבה פעלה המדינה, אינה מתיישבת עם האוטונומיה של ההורים ועם הריסון הנדרש מגוף שלטוני, לפני שהוא מתערב בענייניו האישיים של אזרח". הוא אומר, שאינו מבין כיצד מעז משרד הרווחה להטיל ספק ביכולתה של האם לגדל את בנה ובמסירותה כלפיו.

"תהיתי איזה שלום גופני או נפשי של הקטין, שראיתי במו עיני ושמעתי במו אוזני, נפגע או עלול להיפגע", אומר דרורי בהתייחסו לעילות הקבועות בחוק לשימוש בהליך זה. הוא גם מציין, כי להכרזה על "קטין נזקק" יש השלכות מרחיקות לכת, והוא עלול להישלף לחובתו של הנער בעוד שנים רבות "והדבר ירדוף אותו לאורך שנים ודורות". גם רווחתו הכלכלית של הנער ניתנת להבטחה ללא הליך זה, ואם יזדקק לטיפול כלשהו – יוכלו רשויות הרווחה להעניקו לו.

באופן יוצא דופן בתיקי נוער, פסק דרורי הוצאות של 7,500 שקל לטובת האם. הוא הורה להעביר את פסק דינו ליועץ המשפטי לממשלה ולשר הרווחה, "כדי שישקלו מדיניות מתאימה לעניין הגשת בקשות להכרזת נזקקות". את האם ייצג עו"ד יניב מויאל, את פקיד הסעד בירושלים ייצגה עו"ד נטאלי בן-ארי, ואת הנער – עו"ד אביביה ליברמן.

ביהמ"ש המחוזי נגד משרד הרווחה: בקשה מופרכת ל"קטין נזקק" , איתמר לוין , news1 , דצמבר 2016
מודעות פרסומת

פקיד סעד / עובד סוציאלי לחוק הנוער, אימוץ, סדרי דין

פקיד סעד הנו עובד עירייה, פקיד ממשל ברשות המקומית, עובד סוציאלי בהשכלתו, שעבר הכשרה מיוחדת לשמש כחוקר, וממונה על ידי שר הרווחה. בתי משפט על ערכאותיהן רואים בפקיד הסעד סמכות מקצועית  סטטוטורית בתחומה שאין לערער עליה. פקיד הסעד הוא עובד של לשכת הרווחה ברשות מקומית וכפוף למנהל לשכת הרווחה. פקיד הסעד הוא גם חבר הסתדרות בהיותו עובד סוציאלי החבר באיגוד העובדים הסוציאליים. שייכותו של פקיד הסעד למשרד הרווחה, רשות מקומית, וההסתדרות מעמידה אותו במצב של ניגוד עניינים ושיקולים זרים. פקיד הסעד נוטל חלק מרכזי ב"ועדת החלטה" הקובעת ומתכננת את גורלו של הילד/חסוי ומשפחתו טרם דיון משפטי כלשהו. 

ישנם מספר סוגים של פקיד סעד המועסקים ברשות המקומית. אולם במהות הם נחלקים לשנים: פקידי סעד לסדרי דין, ופקידי סעד שאינם לסדרי דין אלא לחסרי ישע מסוגים שונים, נוער, חוסים, מפגרים וכו'. הטיפול של פקיד הסעד הוא בכפייה, בתי משפט לענייני משפחה ונוער רואים המלצותיו כסוף פסוק, ופועלים מתוך ראיית טובת הרשות במקומית המעסיקה אותם.

פקיד סעד נוסף המועסק ע"י השירות למען הילד במשרד הרווחה הוא פקיד סעד לחוק האימוץ או פקיד אימוץ.

.

פקיד הסעד לסדרי דין מתמנה ע"פ צו בית משפט לחקור בענייני משפחה שונים כגון מינוי אפוטרופוס, הסדרי ראייה, ולהגיש לבית המשפט את חוות דעתו בתסקיר. פקיד הסעד לסדרי דין הוא חוקר, הלקוח הוא בית המשפט, המוצר הוא התסקיר, ובני המשפחה הם הנחקרים. ראה חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי-נפש ונעדרים), תשט"ו-1955. מקובל כי השופט מקבל את המלצות פקיד הסעד בתסקיר כמו שהם: במאמר צרור עצות לאב המתגרש (ג) כותב גיא רווה כששאל את פקידת הסעד בדיון בבית משפט למה בנו לא יישן אצלו בחג ומוצאי החג, ענתה לו פקידת הסעד "ככה". השופט בהחלטתו קיבל את נימוק פקידת הסעד.

דו"ח ועדת סלונים נבו – בתי המשפט לענייני משפחה במרבית המקרים נוטים לקבל באופן מלא את כל הקביעות וההמלצות בתסקירי פקידי הסעד

בהודעת משרד הרווחה מיום 05/05/2009 על דו"ח ועדת סלונים-נבו לבחינת עבודת פקידות הסעד לסדרי דין נכתב: "בתי המשפט לענייני משפחה מייחסים בדרך כלל הערכה מרובה לפקידות הסעד ובמרבית המקרים הם נוטים לקבל באופן מלא את כל הקביעות וההמלצות שנכללות בתסקיריהן. זאת ועוד, לא פעם נתקלות פקידות הסעד גם בציפייה או בתביעה, מפורשת פחות או מפורשת יותר, להכריע בכל הדילמות והספקות שמוצגות על ידן בתסקיר, ולא להעבירן להכרעת בית המשפט".

דו"ח סלונים מצא ליקויים מהותיים בתפקודם של פקידי הסעד לסדרי דין. ליקויים אלו הוצגו בעבר אך לא הופקו לקחים ע"י המשרד מזה שנים: ניגוד עניינים, העדר פיקוח, אי קיום תקנות, כתיבת עובדות מהותיות בתסקיר ללא בדיקה, ועוד.

פקיד סעד לחוק הנוער
תפקידו של פקיד הסעד לחוק הנוער הוא לטפל בילדים ובני נוער בסיכון בהליך כפייתי כגון צווי בתי משפט, הצבה בפנימיות, אומנה או במוסדות אשפוזים פסיכיאטריים. בידיו מגוון סמכויות התערבות להגנה על קטינים במצבי סיכון ובמצבי חירום. האיתור הראשוני של ילדים בסיכון עושים מי שנמצאים בסביבתם הקרובה, כמו מורים, רופא המשפחה, שכנים, חברי המשפחה, עובד בריאות הציבור, פסיכולוג ועוד. גם הילד עצמו יכול לדווח למחלקה המקומית לשירותי רווחה על הסיכון שהוא נתון בו. האחריות לטיפול בקטין בסיכון, לאחר שאותר, מוטלת על המחלקה לשירותים אישיים וחברתיים במשרד הרווחה, באמצעות פקיד הסעד, שהוא עובד סוציאלי בהכשרתו.

סעיף 11 בחוק הנוער מסמיך את פקיד הסעד להוציא קטין מיידית מביתו ללא צו בית משפט: "היה פקיד סעד סבור כי קטין הוא נזקק ונשקפת לו סכנה תכופה או שהוא זקוק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא לנקוט את כל האמצעים הדרושים לדעתו למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול אף ללא הסכמת האחראי על הקטין, ובלבד שלא יוחזק קטין יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי לו אלא באישור בית-המשפט". כלומר: פקיד הסעד מוסמך במצבים שאינם סובלים דיחוי, להוציא את הקטין מביתו ולכפות עליו טיפול. הוצאת קטין מביתו בדרך זאת לא תארך יותר משבעה ימים, לאחר מכן דרוש אישור בית-המשפט שבד"כ מאשר את בקשות פקיד הסעד.

סעיף 12 בחוק הנוער מסמיך את בית המשפט להורות על נקיטת אמצעים זמניים למשך חודש על הקטין ללא שמיעתו, שמיעת הוריו, וללא תסקיר של פקיד הסעד. ואולם בית משפט עליון קבע: "אף שסעיף 12 (חוק הנוער) אינו נוקט במפורש במונח 'קטין נזקק', הוא מופנה לקטינים נזקקים".

כל ההליכים בבתי משפט אלו אינם כפופים לדיני ראיות ומנוהלים בדלתיים סגורות, ובחיסיון, הרחק מהביקורת הציבורית. בתי המשפט רואים כסוף פסוק את המלצותיהם של פקידי הסעד המבוססים על הערכות, ועובדות שלא אומתו ולא נעשה ניסיון להפריכן (מסקנות ועדת סלונים).

בכל הקשור לחובת הדיווח (על פי חוק העונשין): פקיד הסעד מעביר את הדיווח למשטרה במידה ויש חשש שנעברה עבירה כלפי הקטין. הוא ממליץ למשטרה האם לפעול או להימנע מפעולה ושוקל אם יש עילה לפנות ולבקש פטור מדיווח. ההתנהלות הפלילית על פי החוק הינה של המשטרה בלבד.
פקיד הסעד עורך חקירה מקיפה על מצבו של הילד ומחליט אם אומנם נפגע ועד כמה, או אם יש סכנה לשלומו, ומה היא התכנית הטיפולית המתאימה בעבורו. אם יש צורך בכך, פקיד הסעד רשאי לפנות לבית-משפט ולבקש צו אשר יורה לילד ו/או להורים למלא אחר הנדרש מהם בתכנית הטיפול במסגרת הקהילה או הוצאה מהבית.
פקיד הסעד מפנה את המקרה לוועדת תכנון טיפול ומעקב (ועדת החלטה) המתכנסת בלשכת הרווחה העירונית, וזו קובעת כיצד יש לטפל בקטין: אם להשאיר אותו בבית ולטפל בו במסגרת הקהילה, או להוציאו מהבית. בעבר נקראו ועדות אלה "ועדות החלטה". אם ההורים אינם משתפים פעולה, פקיד הסעד יפנה לבית המשפט, אשר ישמע את עובדות המקרה. בית המשפט יקבע את דרכי הטיפול בד"כ ע"פ המלצת פקיד הסעד, מתוך ידיעה כי מדובר בהחלטה שנתקבלה ע"י ועדת החלטה, ו/או שמערכת הרווחה תתמוך בו.

בנובמבר 2002 הוגש לשר העבודה והרווחה שלמה בניזרי דוח של ועדת ייעוץ לקביעת סמכות ועדות ההחלטה "ודרך התנהלותן מול פקידי הסעד למיניהם" בראשות ד"ר ישראל צבי גילת. בדוח ועדת גילת דובר בין השאר על עבודת פקידי הסעד והוגדר תפקידם: "פקיד הסעד לפי התובנה המשפטית הקלסית הוא 'זרועו הארוכה' של השופט הדן בעניין. הוא אינו 'פקיד טכני' אלא הוא 'בעל דבר'. הוא המוציא ומביא את העניין שבתחום סמכותו לבתי-המשפט, והוא המקבל הוראות מבית-המשפט כיצד לפעול. בבואו לבית-המשפט הוא מגיש תסקיר על מצבו של הקטין ובדיוני בתי-המשפט הוא מחויב לטעון טענות, וכמובן עליו מוטלת החובה להשיב לטענות שטוען בעל הדין שכנגד… מלבד זאת, תפקידו של פקיד הסעד הוא להציע דרכי טיפול לבית-המשפט, כדי שבית-המשפט ידע לבור לו את דרך הטיפול הנראית לו".

ליקויים מהותיים בעבודת פקידי סעד לחוק הנוער

בנובמבר 2007 פורסם מחקר: "נקודת מבטם של פקידי סעד ושל הורים במשפחות שבהן היתה התערבות בחוק", ע"י פקידת סעד לחוק הנוער באגף הרווחה של עיריית ירושלים חנה סימקין, ואלישבע סדן D.Sc אוניברסיטה עיברית. מהמאמר עולים ליקויים וכשלים קשים של תפקוד פקידי הסעד בטיפול ושיתוף הורים בהליכי קבלת החלטות על עתיד ילדיהם: אי מסירת מידע חיוני, אי שיתוף ההורים בתהליך קבלת החלטות, ועדות מומחים לחולקת אחריות, יצירת לחץ ובלבול אצל הלקוח, ועוד.פקיד סעד לחוק האימוץ

פקידי סעד לחוק האימוץ מועסקים ע"י השירות למען הילד במשרד הרווחה ונבדלים מפקידי סעד לחוק הנוער, או פק"ס לסדרי דין המועסקים ע"י הרשות המקומית. הדיון ע"פ חוק האימוץ מתקיים בבית משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות ללא כפיפות לדיני ראיות.

חוק האימוץ (סעיף 12 ג) מקנה לפקידת אימוץ סמכות להוציא את הילד מחזקת הוריו בצו חירום ולקבוע את מקום הימצאו או למוסרו למי שמוכן לאמצו ללא צו בית משפט אך לא לזמן העולה על 14 יום. במקרה זה מקום הימצאו של הילד חסוי והגישה אליו מותרת לפקידות האימוץ בלבד. הרשות לאימוץ נקראת "השירות למען הילד" ומייצגת את המדינה בבקשה להכריז על הילד בר אימוץ. בית המשפט רשאי להכריז על הילד בר אימוץ במעמד צד אחד ללא נוכחות ההורים.

פקידות האימוץ משמשות אפוטרופוסות לילד החל מהרגע שהוצא מחזקת הוריו ועד שיחליט בית המשפט להכריז עליו בר אימוץ. בתקופה זו הגישה אל הילד נעשית בפיקוח פקידות האימוץ וברשותן. הקשר בין הילד להוריו נעשה ע"י פקידות האימוץ, למרות שהן משמשות צד בהליך המשפטי כמי שמבקשות להכריז עליו כבר אימוץ. מערכת האימוץ העניקה לפקידות האימוץ עוצמה רבה: הן משמשות "צד" בהליך המשפטי שמבקש להכריז על הילדים בני אימוץ, ובה בעת הן "שומרות הסף" של הקשר שבין ההורים לילדיהם, לאחר שהללו הועברו כאמור לחסותן בתוקף צו חירום. ביכולתן להבנות את הקשר שבין ההורים לילדים בדרך המאשרת את ההנחה שקשר זה מסוכן לילדים ותומכת בבקשתן להכריז עליהם בני אימוץ. בפועל נעלם כל ספק באשר לאשמת ההורים שאינם יכולים לגדל את ילדיהם. ההורים מוצגים כמי שיש להסתיר מפניהם את הילד. ביכולתן של פקידות האימוץ לחבל בקשר בין הילד להוריו בדרך שבו הן ממשטרות את הפגישות ביניהם ולהעלים מאחורי חומת הסודיות את רצון הילדים.

פקידות האימוץ אינן בוחלות בשיטות בזויות להכריז על קטין בר אימוץ. השופט פנחס אסולין ציין באחת מהחלטותיו כי פקידות הסעד באו לכלל מסקנה כי גורל אחד ויחיד יהא לילדיו הקטינים של המשיב דהיינו שהם ימסרו לאימוץ ומשהכריעו הן בכך הן לא נמנעו מלתרום משלהן למארג הראיות אשר תבואנה בפני בית המשפט עד כדי, כמעט, כבילת ידי בית המשפט והצבתו בפני עובדות מוגמרות וחבל שכך.

פקידת סעד ראשית לחוק הנוער חנה סלוצקי משקרת וממצמצת בעיניים

.

פלייליסט –

חוקים ותקנות שפקיד הסעד מופיע בהם:

קישורים:

שקרים ומניפולציות לסחר בילדים – עובדת סוציאלית אתי דור דוברוביניסקי לשכת הרווחה רמת גן

אתי דור דוברובינסקי - שקרים ומניפולציות לסחר בילדים

אתי דור – פיה נוטף רעל, שקרים ומניפולציות לסחר בילדים

מאי 2012 – פקידי סעד לחוק הנוער מקבלים מבתי משפט ע"פ נורמה סמכויות סטטוטוריות לחרוץ גורלות ילדים ומשפחות, ולא ניתן לערער על התנהגותם והחלטותיהם. ערכאות הערעור מצטטות מוצא פיהם של פקידי הסעד כ"תורה מסיני". נורמה זאת מהווה לרשויות הרווחה קרקע פוריה לסחור בילדים כרצונן במסגרות מופרטות וטיפוליות שונות ומשונות באין מפריע, על גבם ועתידם של ילדים ומשפחותיהם, כפי שנעשה בספרד הפאשיסטית בימי הרודן פרנסיסקו פרנקו.

אתי דור דוברוביניסקיפקידת סעד לחוק הנוער מהווה דוגמא מובהקת להתנהלות פאשיסטית פוגענית ומניפולטיבית. התנהלותה של פקידת הסעד אתי דור דוברוביניסקי נגד האמא ל' וילדיה מאופיינת בהטרדות מאסיביות, שקרים ועלילות, הטעיות, והכשלות לאורך זמן, מה ששגור בפיה המרעיל של פקידת הסעד אתי דור דוברוביניסקי  כ"טובת הילד".

עדויות שקר – אתי דור העידה שקר בבית משפט ולא נתנה את הדין  – כשנשאל יו"ר איגוד העו"ס איציק פרי ע"י עו"ד רז משגב בעדותו בבית משפט מדוע לא ציין בתצהירו כי פקידת סעד לחוק הנוער אתי דור דוברוביניסקי שיקרה בבקשתה בעבר לצו הגנה ומדוע לא עשה מאומה בנדון, ענה כי זהו תפקידו של בית משפט. מדובר בבקשה שהגישה אתי דור לבית משפט ונתפסה על שקר חמור. פקידת הסעד אתי דור דוברוביניסקי מעולם לא נתנה את הדין על מעשיה. מתן עדות שקר ביודעין נקבע כעבירה פלילית ברבות ממדינות העולם. בישראל, נקבע בסעיף 237 לחוק העונשין שהעונש על עדות שקר הוא מאסר של עד 7 שנים.

הטרדות מאסיביות באמצעות תלונות שווא במשטרה – פקידת סעד בהיותה מטפלת ומשגיחה על ילדים בצו בית משפט מחויבת להיות מעורבת ע"פ חוק העונשין סעיף 368ד.ז בכל תלונה במשטרה בעניינם. כנשאלה אתי דור בעדותה בבית משפט מה עלה בגורל מבול התלונות שהגישה במשטרה נגד האמא ל' בעניין ילדיה ענתה תשובה לקונית מתחמקת: "אין לי מושג מה קרה עם זה, כי אני עסוקה בצורכי הקטינים, והטיפול בהם. אין לי זמן." מדובר בהתנהגות בזויה ואלימה של פקידת הסעד אתי דור דוברוביניסקי, היא חוטפת ילדים מאימם "בשם טובתם" מגישה מבול תלונות במשטרה נגד אימם, ואף לא טורחת לברר מה הניבו חקירות.
 המחוקק ייחס חשיבות עליונה למעורבות פקידת סעד בתלונות על תקיפת, הזנחת קטינים. פקידת הסעד אתי דור דוברוביניסקי לא שרק שהגישה מבול תלונות נגד האמא והביאה להוצאת פתאומית של הילדים מביתם אלא לא טרחה לבדוק את תוצאות החקירה. התנהלותה של אתי דור דוברוביניסקי מדיפה ריח חריף של שיקולים זרים, סחר בילדים ובני אדם, מדון וזדון.

עלילות, חקירות ילדים מאסיביות שיעידו נגד אימן, שימוש בילדים נגד אימם – פקידת הסעד אתי דור דוברוביניסקי השתמשה בילדיה של האמא ל' כדי להוציא אותם מחזקתה ולסחור בהם במסגרות הרווחה המופרטות (6 חודשים במרכז חירום, אבחונים וטיפולים שבסופם אינם רואים את אימם במשך 3 שנים עד עצם היום הזה). כן השתמשה בילדים להתחמק ממחויבותה לבדוק האם יש בסיס ראייתי מהמשטרה לעלילותיה ואמרה: "אין לי מושג מה קרה עם זה, כי אני עסוקה בצורכי הקטינים, והטיפול בהם. אין לי זמן.". וכן בכיוון הנגדי הציגה את האם כתוקפנית בפני חוקרי ילדים שהוציאו חקירות כדעתה.

האמא ל' יצאה ללא רבב מכל מבול התלונות במשטרה שהגישה נגדה פקידת הסעד אתי דור דוברוביניסקי

פקידת הסעד אתי דור דוברוביניסקי נכשלה בהגנה על הילדים (בלשון המעטה) והביאה לנתק בינם לבין אימם – לפני מעורבותה של אתי דור דוברוביניסקי עם וועדותיה השונות היה לילדים קשר טוב עם אימם ואביהם. כיום הילדים בנתק מאימם מזה כשלש שנים, האמא אישה עובדת ללא רבב. אתי דור דוברוביניסקי גרמה לעוגמת נפש לילדים בשל הרחקתם למרכזי כליאה של רשויות הרווחה לששה חודשים, והביאה להוצאות כלכליות של מאות אלפי שקלים להורים בערכאות משפטיות שונות. 

סוף דבר 
פקידת הסעד אתי דור דוברוביניסקי לא בחלה השום אמצעי לנתק את האמא ל' מילדיה תוך שהיא רומסת את החוק והכללים. אתי דור דוברוביניסקי הסבה לאמא ל' נקיה מכל עברה, נזקים כלכליים ומזה שלש שנים היא אינה רואה את ילדיה. אתי דור דוברוביניסקי מצדיקה התנהגותה "בשם טובת הילדים" אולם בפועל מהנהגותה עולה צחנה מבאישה של סחר בילדים. אתי דור היא "בורג" במערכת משומנת לסחר בילדים ההורסת אלפי משפחות בכפייה ובהונאה מידי שנה

פקידת הסעד אתי דור דוברוביניסקי מעידה על מחדליה בבית משפט
פקידת הסעד אתי דור דוברוביניסקי מעידה על מחדליה בבית משפט

פלייליסט – הוצאת ילדים מביתם ומשפחתם



קישורים:

חוק הנוער טיפול והשגחה – סמכויות פקידת הסעד

חוק הנוער, מערכות השלטון והמשפט, מספקים מזה שנים רבות לפקידי הסעד ברשות המקומית סמכויות-על, גיבוי, ותמיכה ללא סייג, כאשר המטרה כביכול הנה הגנת הקטין. לכאורה בעיית הפשיעה בקרב בני הנוער, הייתה אמורה לחלוף מהארץ. אולם ההפך קורה, נתוני משרד הרווחה מצביעים על הידרדרות מתמשכת במצבם של הקטינים, עלייה של 12% במספר חקירות ילדים , ירידה בגיל הנוער הצורך סמים ואלכוהול, עלייה בעוני, פשיעה, פערים חברתיים, ועוד. משרד הרווחה דורש עוד ועוד תקנים, תקציבים ומשאבים.
.
פקיד הסעד הוא עובד עירייה

חוק הנוער (טיפול והשגחה) סעיף 1 קובע כי פקיד הסעד הוא "כמשמעותו בחוק בסעד התשי"ח ". חוק הסעד קובע כי פקיד הסעד הנו "עובד סוציאלי ששר העבודה והרווחה מינהו פקיד סעד לעניין חוק זה".
במדינת ישראל קבע משרד הרווחה כי פקיד הסעד יהיה עובד סוציאלי בלשכת הרווחה של הרשות המקומית. פקיד הסעד כפי שיובהר להלן הנו בעל סמכויות נרחבות, ויש טעם לפגם כי בכירי הרשות המקומית יהיו ממונים עליו. נכון לאוגוסט 2009 ישנם כ-30 ראשי ערים ובכירים הנחקרים במשטרה על עברות חמורות, ואנשים אלו הנם ממונים על פקידי הסעד החורצים גורלות של משפחות. מפכ"ל המשטרה התנגד למשטרה עירונית הכפופה לראשי ערים, וטען כי משטרה כזאת היא פגיעה בדמוקרטיה. פקידי הסעד הם המשטרה העירונית הסוציאלית הכפופה לראשי הערים מזה שנים רבות.
.
בית משפט לנוער – הליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות או הוכחות
אחד העקרונות המנחים את מערכות המשפט בעולם הוא האובייקטיביות. כלומר השאיפה היא כי באירוע (תיק) אשר ישפט ע"י שופטים, ופרקליטים שונים, פסק הדין יהיה זהה. לשם כך ישנו הליך מסודר ופומבי, המחייב בסיס ראייתי.
בבתי משפט לנוער ומשפחה אין הדבר כך. בתי משפט אלו מנוהלים בדלתיים סגורות הרחק מהביקורת הציבורית. הראיות הנן חסרות משמעות משום שחוק הנוער קובע כי הבסיס לפיו יחליט בית המשפט הנו מה שפקיד הסעד סבור. בתי משפט לנוער ומשפחה רואים את המלצות פקיד הסעד כסוף פסוק, כך שניתן לומר כי בתי משפט אלו אינם סמכות שופטת, אלא מאשרת את המלצות פקידי הסעד.
.
חוק הנוער – מופעל על אוכלוסיות מוחלשות
משרד הרווחה פועל בחיסיון ומשתדל להסתיר מהציבור פילוח של אוכלוסיות היעד של פקידי הסעד. בד"כ אלו אימהות חד הוריות, יוצאי מדינות חבר העמים, ויוצאי אתיופיה. הנוער בסיכון הנדרש טיפול אינו בהכרח מאוכלוסיות אלו, אך פקידי הסעד יודעים כי יתקשו להתמודד עם אוכלוסיות אלו, לכם הם בוחרים ל"טפל" באוכלוסיות החלשות. יובהר בנוסף כי בישראל לא קיים חוק זכויות הילד, המשמעות היא כי נער המורחק מביתו הנו נטול זכויות וכפוף למרותם של פקידי הרווחה.

סעיף 2 – כל קטין הוא קטין נזקק
.התבוננות בסעיף 2 לחוק הנוער מעלה תהיות האם כל קטין נזקק?, לדוגמא סעיף 2 (6) קובע כי אם שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להיפגע מכל סיבה אחרת הקטין נזקק. לדוגמא ילד ששיחק כדורגל ושבר רגלו, בית משפט לנוער יכול להכריז עליו "נזקקות" לפי חוק הנוער ולהעבירו לטיפול והשגחת פקידת סעד לחוק הנוער.

סעיף 11 – אמצעי חירום: הוצאת ילד מביתו ומשפחתו ללא הוכחות או ראיות
סעיף 11 בחוק הנוער קובע כי במידה ו"פקיד-סעד סבור כי קטין הוא נזקק ונשקפת לו סכנה תכופה או שהוא נזקק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא לנקוט בכל האמצעים הדרושים, לדעתו, למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול אף ללא הסכמת האחראי על הקטין, ובלבד שלא יוחזק קטין יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי עליו אלא באישור בית המשפט".
כלומר פקיד הסעד יכול להוציא ילד מביתו ומחזקת הוריו בכל עת שיחפוץ, אם הוא סבור כי הילד בסכנה. פקיד הסעד אינו נדרש להציג ראיות או הוכחות כי הילד בסכנה.
לאן לוקח פקיד הסעד את הילד שהוציא מביתו? – חוק הנוער מאפשר לפקיד הסעד להציב את הנער בכל מקום שיראה לנכון ואינו קובע מקום כלשהו. בד"כ פקיד הסעד יציב את הילד במרכז חירום.
.
סעיף 12 – החלטות ביניים: הארכת צו החירום של פקיד הסעד ללא הקטין, הוריו או דוח כלשהו.
סעיף 12 בחוק הנוער מאפשר ל"בית המשפט, בהחלטת-ביניים, אף לפני שמיעת הקטין או האחראי עליו ולפני קבלת תסקיר, להורות על נקיטת אמצעים זמניים לגבי הקטין ולאשר אמצעי-חירום שננקטו לגביו על ידי פקיד-סעד; החלטת-ביניים כאמור תפקע כעבור שלושים יום מיום הינתנה אם לא הוארכה תקופת-תקפה כאמור בסעיף 14".
בתי משפט לנוער רואים את המלצותיהם של פקידי הסעד כסוף פסוק ואינם כפופים לבסיס ראייתי כלשהו להוציא את הילד מביתו לחודש או יותר. סעיף 12 בחוק מאפשר לבית משפט לנוער להאריך את הצבת הקטין מחוץ לביתו בחודש נוסף ללא נוכחותו, נוכחות הוריו, או תסקיר כלשהו.
מדובר בסמכויות מרחיקות לכת העומדות בניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. יוזכר כי פקיד הסעד הנו עובד עירייה, ולעתים פועל ע"פ שיקולי העירייה.
.
סעיף 3 – דרכי טיפול והשגחה: הכרזת נזקקות
הכרזת הנזקקות היא העברת סמכות בית המשפט על הקטין, לקבוע טיפול עבורו או אחראי אחר עבורו מלבד הוריו. הכרזת הנזקקות אינה כפופה גם היא לראיות, או הוכחות אלא ע"פ מה שפקיד הסעד סבור. הכרזת הנזקקות מאפשרת לבית משפט לנוער:

  • לתת לקטין או לאחראי עליו כל הוראה הנראית לבית המשפט דרושה לטיפול בקטין או להשגחה עליו כולל לימודיו, חינוכו ושיקומו הנפשי;
  • להעמיד ידיד לקטין שישמש גם יועץ לאחראי עליו ולקבוע סמכויותיו ותפקידיו;
  • להעמיד את הקטין תחת השגחתו של פקיד סעד;
  • להוציא את הקטין ממשמורתו של האחראי עליו, אם ראה בית המשפט שאין דרך אחרת להבטיח את הטיפול וההשגחה, ולמסור אותו למשמורתה של רשות סעד אשר תקבע את מקום חסותו או להורות על החזקתו במעון או במעון נעול כמשמעותם בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א – 1971.
  • להורות כי הקטין ייבדק או יטופל לפי סעיפים 3ב עד 3ז.
  • להורות על מסירת תוצאה חיובית של בדיקה לגילוי נגיפי איידס בקטין, לאחראי עליו.

זכויות הקטין
חוק הנוער, מערכות השלטון והמשפט, מספקים מזה שנים רבות לפקידי הסעד ברשות המקומית סמכויות-על, גיבוי, ותמיכה ללא סייג, כאשר המטרה לכאורה הנה הגנת הקטין.
אולם לא קיים חוק המקנה זכויות לקטין שהורחק מביתו, כגון: היכן ילון, מה יהיה סדר יומו, סל הטיפול, תזונה, שעות פנאי ועוד. הקטינים במוסדות הרווחה נמצאים במצב של סיכון, רחוק מהעין הציבורית. מוסדות אלו פועלים ללא פיקוח, וללא שקיפות.
מדינת ישראל התחייבה ע"פ אמנה בינלאומית לזכויות הילד לחוקק חוק לזכויות הילד עוד משנת 1991 אולם טרם עשתה מאומה בנדון, לפיכך חוק הנוער הנו בניגוד לאמנת זכויות הילד.
.
פקידי סעד לחוק הנוער – השיטה שקרסה
לכאורה בעיית הפשיעה בקרב בני הנוער, הייתה אמורה לחלוף מהארץ. אולם ההפך קורה, נתוני משרד הרווחה מצביעים על הידרדרות מתמשכת במצבם של הקטינים, עלייה של 12% במספר חקירות ילדים , ירידה בגיל הנוער הצורך סמים ואלכוהול, עלייה בעוני, פשיעה, פערים חברתיים, ועוד. משרד הרווחה דורש עוד ועוד תקנים, תקציבים ומשאבים.
משרד הרווחה כשל בטיפול בבני הנוער, ומאבד מיום ליום את אמון הציבור. במקום להפיק לקחים, לעבוד בשקיפות, לצמצם ואף לבטל את סמכויות פקיד הסעד, המשרד ממשיך במדיניותו הכושלת.

שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג משקר באובססיביות בעניין הוצאת ילדים מהבית

קישורים: