כתבתם פוסט נגד שופט? פרטיכם האישיים נכנסו למאגר

כתבתם פוסט נגד שופט? פרטיכם האישיים נכנסו למאגר , אבישי גרינצייג ,  10/12/2018 , מעריב

הנהלת ביהמ"ש מסרבת למחוק נתונים על אזרחים הכותבים פוסטים ברשתות החברתיות נגד שופטים, ובתנועה למשילות ודמוקרטיה הודיעו כי יעתרו לבג"ץ נגד ההחלטה
הנהלת בתי המשפט מסרבת למחוק מאגר המכיל נתונים אישיים על אזרחים הכותבים פוסטים ברשתות החברתיות נגד שופטים, ובתנועה למשילות ודמוקרטיה הודיעו כי הם יעתרו בקרוב לבג"ץ נגד ההחלטה. לאחרונה נחשף כי הנהלת בתי המשפט אוספת למאגר את נתוניהם האישיים של אזרחים הכותבים פוסטים נגד שופטים ועובדי מערכת המשפט, שלדעת אנשי הנהלת בתי המשפט חורגים מביקורת לגיטימית וחופש הביטוי.

מתוך נוהל שפיצר
רישום ופתיחת תיק מתוך נוהל עבודה ובקרה לטיפול בפרסומים פוגעניים ברשת

הנהלת בתי המשפט טוענת כי המטרה היא הסרת התכנים הפוגעניים החורגים מגדר ביקורת לגיטימית, אולם לטענת התנועה למשילות ודמוקרטיה, מדובר במאגר אישי שאחזקתו מנוגדת לחוק הגנת הפרטיות, הדורש רישום על פי חוק.

מהנוהל הרשמי שקיבלה התנועה במענה לבקשת חופש המידע שהגישה, עולה כי אנשי הנהלת בית המשפט מנטרים באופן שיטתי מידע ברשת ועורכים רישום מפורט של כותבי הפוסטים, כולל פרטיהם האישיים. אם פוסט מסויים מכוון נגד שופט, הוא אף יקבל לידיו עותק שלו. בתגובה להתראה ששלחה התנועה בנושא, השיבה הנהלת בתי המשפט כי היא אוספת פרטים הגלויים לעין כל ברשת האינטרנט – ולכן לשיטתה הדבר מותר על פי חוק.

אולם בתנועה עומדים על כך שהדבר מנוגד במפורש לחוק הגנת הפרטיות, ואין לשופטת ולהנהלת בתי המשפט כל סמכות לקיים מאגר רגיש כזה. על כן בתנועה למשילות מאיימים לפנות בעתירה לבג"ץ אם בימים הקרובים לא יענה היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לדרישת התנועה, שמפצירה בו להורות על מחיקת המאגר.

עו"ד זאב לב, האחראי על תחום חופש המידע בתנועה למשילות ודמוקרטיה, אמר בתגובה: "לצערנו, הנהלת בתי המשפט אוספת מידע רגיש על אזרחים נורמטיביים ומפרה את החוק ברגל גסה, ואין מי שיפקח על המתרחש ברשות השופטת".

קישורים:

האח הגדול עינו פקוחה: כך מרגלת מערכת המשפט אחר אזרחים בניגוד לחוק

מאגר מידע

מכתב לשרת המשפטים – פרשת הבלוגרים – משפט פסול מה- 07.08.2018

לצפיה / הורדה במסמך עם הנספחים הקלק:
מכתב גלוי לשרת המשפטים איילת שקד – פרשת הבלוגרים משפט פסול

לכבוד: שרת המשפטים איילת שקד
לידיעת: היועץ המשפטי לממשלה, מבקר המדינה
נציב תלונות הציבור על שופטים,
נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.
הסנגוריה הציבורית.
תפוצה

שלום רב,

הנדון: מכתב גלוי – פרשת הבלוגרים משפט פסול

  1. מסמך זה מציג סיבות הפוסלות משפט פרשת הבלוגרים בשל הליך פלילי לקוי החל מהוצאת צווים לקויים במהלך החקירה הסמויה ולאחריה, פגיעה חמורה בפרטיותם של חשודים, נאשמים ואנשים בסביבתם העולה עשרות מונים מהאישומים בכתב האישום, וניהול המשפט ללא מתן לנאשמת לורי שם טוב לעיין בחומרי חקירה כחוק.
  2. מעצר הימים של שם טוב ואח' החל מה- 27.02.2017 ונמשך עד ה- 06.04.2017 יום שבו הוגש כתב האישום גדול בהיקפו המכיל כ- 120 סעיפי אישום שעיקרן הכפשות בוטות ברשת האינטרנט שמהן נגזרו בעיקר העבירות הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות, העלבת עובדי ציבור, לשון הרע ועוד. בתאריך 26.10.2017 התקבלה החלטת מעצר עד תום ההליכים הנמשך עד היום.
  1. מסמך זה קטן מלהכיל את ההתנהלות הפסולה ובניגוד לחוק בהן נקטו ונוקטות מערכת המשפט בניהול המשפט, אולם זה מסמך ראשוני שיתעדכן מעת לעת. להלן עיקר הסיבות והנסיבות הפוסלות משפט זה מלהתקיים:
  • א. אי מימוש זכות הנאשמת שם טוב לעיין בחומרי חקירה – זכותו של כל נאשם לעיין בחומרי החקירה על פי חוק. לשם טוב העצורה מזה כשנה וחמשה חודשים בבית כלא נווה תרצה אין אפשרות לממש זכות זו בעוד שני הנאשמים האחרים יכולים עקב היותם במעצר בית. מצבה הסוציואקונומי של שם טוב מקשה על מציאת חלופת מעצר. מדובר בחומר חקירה רחב היקף הכולל כ- 50,000 דפים כתובים, כ- 500 תקליטורים של וידאו, אודיו ומסמכים, ודיסק של 4 טרה (שקול לכ- 6,000 תקליטורים). לימוד חומר חקירה בהיקף כזה דורש זמן רב ואמצעים שאין אותם בבית הכלא. דיוני ההוכחות החלו מבלי שלורי שם טוב יודעת במה דברים אמורים.
  • ב. החיפושים בדברי מחשב בוצעו ללא עדים בנדרש בחוקכל החיפושים בדברי מחשב הכוללים מחשבים ניידים, נייחים, טאבלטים, סמארטפונים וכדו' בוצעו ללא עדים בניגוד לחוק. במהלך כל חיפוש מחייב נוכחות 2 עדים על פי חוק, כל שכן כאשר מדובר בדברי מחשב שהכי קל "לשתול" שם ראיות. הנימוקים לביצוע חיפוש ללא עדים כחוק שנרשמו בצווים הנם סתמיים כגון: "חיפוש במחשב ללא עדים" , או "חוקר מיומן" (שממילא על פי חוק מחויב חוקר מיומן שיחפש במחשב). הראיות שנמצאו בחיפושים הפסולים פסולות גם הן כמקובל בכל מדינה מתוקנת.
  • ג. צווים שיפוטיים פסולים הרוב המכריע של הצווים השיפוטיים בתיק ראיות פרשת הבלוגרים פסול וחסר תוקף משפטי. מדובר בעשרות צווים פסולים. רבות דובר על אי מילוי: מספר תיק בית משפט בצו שיפוטי, שם השוטר שהופיע בפני השופט, מהות החשד והעילה למתן הצו. ישנם צווים שאין התאמה בין הצו לבקשה. לדוגמא השוטר הצהיר שיעשה חיפוש במחשב בנוכחות עדים והשופט אישר חיפוש ללא עדים ולא נימק. ריבוי צווים פסולים באופן קיצוני מצביע על צווים המוצאים כלאחר יד, ללא בקרה וביקורת ויוצר עינוי דין וסבל לאזרח ומהווה פגיעה חוקתית באזרח. בנוסף באף צו לא צוין כי החשודה עיתונאית מה שדורש התייחסות שונה לאופן הטיפול. ישנם צווים במעמד צד אחד שהוצאו לאחר גילוי החקירה וכל דברי מחשב ומסמכים היו בידי המשטרה ולא היתה שום סיבה להוצאת הצו מבלי מתן אפשרות לחשוד לומר דברו ולקבל יומו בבית המשפט.
  • ד. חיפוש ותפיסת מסמכים ללא רישום – המסמכים שנתפסו במהלך החיפוש הוכנסו יחד לתוך שקיות ללא רישום אילו מסמכים נתפסו. באופן זה לא אומתו המסמכים שנתפסו ע"י החשודים ועדים מטעמם.
  • ה. פגיעה חמורה בפרטיות הנאשמים, חשודים, בני משפחותיהם ואנשים בסביבתם – חיפוש תקין במחשב נעשה בנוכחות עדים שבמהלכו מוצאים פלטים והעדים חותמים עליהם. בתיק חקירה פרשת הבלוגרים כאמור הוצאו פלטים ללא נוכחות עדים ללא אבחנה וללא בקרה, מה שהביא להכנסה לחומרי החקירה מסמכים אישיים ביותר שאינם קשורים לחקירה. מדובר במסמכים רפואיים, צוואות, מסמכי גירושין, תסקירי סעד שחל עליהם חיסיון, סרטונים אישיים, הקלטות שיחות טלפון אישיות ועוד. גלוי לעיני הנאשמים ובאי כוחם וכל מי שנחשף לחומרי החקירה. מדובר בפגיעה חמורה בפרטיותם של אנשים עולה בחומרתה עשרות מונים על התיק הפלילי הנדון.
  1. סוף דבר

לאור הליקויים לעיל תתקשה מערכת המשפט לקבוע תקינות ראיות שנלקחו מדברי מחשב ללא נוכחות עדים כחוק ועוד ליקויים רבים בצווים שיפוטיים פסולים. אמנם יכול שופט להכשיר את השרץ ולקבוע כי הראיות תקינות אולם עלול הדבר להצטייר כאי עשיית החוק והצדק. לכך יש להוסיף אי מתן זכות כחוק לנאשמת 1 בתיק לורי שם טוב לעיין בחומרי חקירה טרם המשפט שהחל זה מכבר. משפט זה דינו להיפסל ולו רק בשל התעמולה התקשורתית הבוטה שבה נוקטת פרקליטות המדינה להשחרת פניהם של החשודים בעיני הציבור ובעיני השופטים האמורים לשפוט אותם. כפי שציינתי אלו הן חלק מהסיבות לפסילת המשפט.

חלק מנספחים למכתב לשרת המשפטים

בירור תלונה על שופט – פגמים בצו חיפוש

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

בירור תלונה על שופטת – דיון והחלטה לקויה על הארכת החזקת רכוש תפוס

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005

 

בירור תלונה על שופט – צווי חיפוש לקויים ללא הנמקה מדוע חיפוש בדברי מחשב יבוצע ללא עדים

 

Document-page-001Document-page-002

 

 

פרשת הבלוגרים: מחאה מול הסנגוריה הציבורית למשפט הוגן – 26.06.2018

26.06.2018 – מחאה מול הסנגוריה הציבורית על התנהלות משפטם של לורי שם טוב, מוטי לייבל וצבי זר העצורים מזה כשנה וארבעה חודשים.
המשפט החל לפני מספר שבועות מאחר ופרקליטות המדינה הגישה את חומר הראיות בעיכוב של יותר משנה.
לורי שם טוב היא הנאשמת העיקרית ואינה מכירה כלל את חומר הראיות מאחר ולא ניתן לה זמן סביר ותנאים סבירים ללמוד. בנוסף עורכי הדין אינם יודעים מיהם העדים הבאים להעיד מידי פעם. השופט קבע כי אין חובה בחוק לפרקליטות להודיע מראש על העדים שאמורים להעיד.
פרקליטות המדינה פגעה באופן חמור בפרטיותם של חשודים ונאשמים בפרשה בדרך של הפצת מסמכים אישיים של חשודים ונאשמים בפרשה בתוך חומר הראיות. פרקליטות המדינה אמרה כי המחדל התרחש בגלל לחץ של זמן אולם בדיקה מעלה כי הפרקליטות הוציאה המסמכים האישיים מדברי המחשב בניגוד לחוק המחייב נוכחות 2 עדים.

משל הזונה אפיקורסית – נעם סולברג בש"פ 1999/17

שופט העליון נועם סולברג ציטט פסוק המסביר לטעמו חומרת הפגיעה בפרטיות. הפסוק מספר משלי (ה, ד): "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת". והפירוש: אל תתפתו אחר דברי החלקות של הזונה האפיקורסית כי מילותיה מרות כלענה וחדות כחרב פיפיות. והנמשל: פרקליטות מחוז תל אביב מדברת בחלקות ובשנינות אולם היא פוגעת בפרטיותם של אנשים באופן מר וברצח אופי.

תלונה נגד פרקליטות המדינה מחוז תל אביב על ריבוי פגיעה בפרטיות

15.04.2018 – בימים אלו נודע לנאשם בפרשת הבלוגרים כי בחומרי החקירה שנמסרו לשני נאשמים נוספים וסנגוריהם ישנם מסמכים אישיים בעניינו שאינם קשורים לתיק הפלילי, ואשר הוצאו ממחשבו האישי ללא נוכחותו או נוכחות עדים מטעמו מבלי שנומקה הסיבה לכך בניגוד לפקודת החיפוש במחשב.

מדובר בתסקירי רווחה בעניינו של הנאשם ומשפחתו, מסמכי בית משפט לענייני משפחה, תצהירי עדות בית משפט לענייני משפחה ובית משפט לנוער ועוד מסמכים רבים.

פגיעת פרקליטות המדינה מחוז תל אביב בנאשם מתוארת באופן די נכון ע"י דבריו של כב' השופט סולברג בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם".

 

פ2.png
מסמך אישי רגיש של אחד הנאשמים שהופצו ע"י פרקליטות מחוז תל אביב בחומרי החקירה – תצהיר משפחתי של פקידת סעד. למסמך אין קשר לתיק הפלילי

פרשת הבלוגרים – מסוכנות?

13.09.2017 – מערכת המשפט אינה מסבירה במינימום פירוט מהי מסוכנות של הבלוגרים המצדיקה מעצר עד תום ההליכים. מדובר בעבירות שנעשו דרך פרסומים, עבירות כגון: פגיעה בפרטיות, לשון הרע, זילות בית משפט, העלבת עובד ציבור, הטרדה מינית. אף עבירה אינה מקובלת למעצר עד תום ההליכים.

כיום, כששה וחצי חודשים למעצרם, מערכת המשפט והפרקליטות לא סיפקו הסבר סביר מלבד הסברים לקונים מדוע הבלוגרים עצורים זמן כה ממושך.

לדוגמא, כבוד השופט אברהם הימן נימק המסוכנות בצורה פטתית וכתב: "לא מצאתי להרחיב הדיבור באשר לפגיעה הקשה שיכולה להיות במילים, מילים פוגעות ולעיתים פוגעות ביותר ואין צורך להוסיף על כך, די בעיון בעובדות כתב האישום". המשפט "מילים יכולות לפגוע" הנו בעלמא בהעדר הנסיבות, למי כוונו המילים באיזה אופן, ודוגמאות לפגיעות (מתחום הפלילי כדוגמת פגיעות בגוף או בנפש), במיוחד לאור העובדה שישנם שלשה אנשים העצורים כ- 200 יום וטרם הוסברה בבהירות מסוכנותם.

קורל אבירם יועצת בכירה שר הרווחה כינתה מבקש סיוע "מעורער בנפשו"

פנה לסיוע מהרווחה, יועצת השר קורל אבירם הגיבה: "הוא מעורער בנפשו" , עומרי אפרים פורסם: 16.11.16 , ynetאזרח שפנה למשרד הרווחה אמר שנעשה לו "רצח אופי" ושאיימו עליו כי "יאושפז בבית חולים" אם ימשיך בפניותיו. הוא תבע, ויפוצה ב-3,000 שקלים. משרד הרווחה: "טיפלנו בעשרות פניותיו במלוא תשומת הלב"

המדינה תפצה אזרח באלפי שקלים – נוכח טיפול לקוי של משרד הרווחה בפנייתו. כך נודע היום (ד') ל-ynet. עובדת משרד הרווחה ששימשה כיועצת בכירה לשר הרווחה חיים כץ טענה כי מ' (25) שפנה אליה לעזרה, "מאיים ומטריד בטלפון את יועצי השר ובני משפחותיהם". עוד כתבה עליו כי "ככל הנראה מדובר באדם מעורער מבחינה נפשית". מ' טען כי לא היו דברים מעולם ולכן תבע את משרד הרווחה. בהסכם פשרה נקבע כי המדינה תשלם לו סכום של 3,000 שקל.

תחילת הפרשה בפנייה שלו לקו סיוע אנונימי של משרד הרווחה. אלא שלטענתו החיסיון שהובטח לו הופר. מכתב התביעה שהגיש, עולה כי התלונן במחלקה המשפטית של משרד הרווחה, אך זו גנזה את תלונתו. כשנכנס שר הרווחה חיים כץ לתפקידו במאי 2015, פנה מ' שוב למשרד. לטענתו, עובדת בכירה בלשכת השר ששימשה יועצת לכץ, הבטיחה לסייע לו, אך לא עשתה זאת ואף זלזלה בו. בתביעתו תיאר מסכת השפלות של ניתוקי טלפונים ואיומים בדבר תלונה שתגיש נגדו במשטרה.

קורל אבירם יועצת שר הרווחה כינתה מבקש סיוע "מעורער בנפשו"
קורל אבירם יועצת שר הרווחה כינתה מבקש סיוע "מעורער בנפשו"

מ' פנה במכתב ללשכת פניות הציבור של בית הנשיא, שם ביקשו את תגובת עובדת משרד הרווחה. מכתב התשובה שקיבל מבית הנשיא נשלח אליו, ואז גילה מ' שהעובדת כתבה עליו כי "ככל הנראה מדובר באדם מעורער מבחינה נפשית". עוד טענה כי "הוא מאיים ומטריד בטלפון את יועצי השר ובני משפחותיהם". היועצת של כץ כתבה: "הפונה הטריד גם את השר כמה פעמים בשיחות טלפון", וכינתה את דרישתו לפגוש את השר חיים כץ "הזויה".

אך שר הרווחה חיים כץ ושרים אחרים עורכים מפעם לפעם פגישות אישיות עם אזרחים, בהם אנשי עסקים, פרקליטים ועיתונאים בכירים. אלא שלטענת מ' הוא מעולם לא פנה לבני משפחותיהם של יועצי השר ולא איים עליהם או הטריד אותם.

שר הרווחה חיים כץ - איים על אזרח כי ישלח אותו למוסד פסיכיאטרי אם ימשיך לפנות למשרד הרווחה
שר הרווחה חיים כץ – איים על אזרח כי ישלח אותו למוסד פסיכיאטרי אם ימשיך לפנות למשרד הרווחה

לפיכך הגיש תביעה קטנה נגד משרד הרווחה על לשון הרע בטענה ששמו הוכפש שכן מעולם לא אובחן כמעורער בנפשו. הוא טען כי נגרם נזק לשמו ולתדמיתו, ודרש פיצוי של 10,000 שקלים בטענה כי נעשה לו "רצח אופי" ופניו הושחרו על ידי עובדי ציבור.

במהלך הדיון ציין מ' כי תלונה שהוגשה נגדו במשטרה מצד עובדי המשרד נסגרה מחוסר אשמה פלילית, העובדת עצמה כלל לא הגיע לדיון ובהסכמת הצדדים נמחקה מהתביעה. שופטת בית המשפט, שולמית בן יצחק, אישרה לאחרונה את הסכם הפשרה, ולפיו תפצה המדינה את מ' בסכום של 3,000 שקלים.

"פניתי ליועצת השר כץ וללשכת השר כי הרגשתי שטייחו תלונה שלי נגד עובדת סוציאלית שהפרה סודיות שלי כאשר שיתפתי אותה בדברים אישיים", סיפר ל-ynet. "במשרד הרווחה איימו עליי שאם אמשיך לפנות יאשפזו אותי בבית חולים". הוא סיפר כי פנה למשרד הרווחה בבקשה "להקמת נציב תלונות ציבור בלתי תלוי שיברר תלונות נגד עובדים סוציאלים, משום שאין פיקוח חיצוני ובלתי תלוי עליהם. התלונות מטויחות ואין כמעט העמדה לדין משמעתי של עובדים סוציאליים".

מ' טען בשיחה כי היועצת לשר כץ השפילה אותו בעת שכתבה שהוא "מעורער בנפשו". לדבריו, "התנהגו אלי באטימות ובזלזול. החלטתי לתבוע כי נפגעתי מהשקרים ומההשמצות שכתבה עליי היועצת, ומכך שבמשרד הרווחה לא התנצלו על הדברים. יש גבול להשפלות".

מנתוני משרד הרווחה שהגיעו לידי ynet, בחמש שנים האחרונות הועמדו לדין משמעתי ארבעה עובדים סוציאליים.