"תמיד אמרו לנו הוא רק מחפש תשומי"

29.07.2019 – קרן נויבך משוחחת עם קלייר בן ברוך אחות החוסה אפרים בן ברוך שמת עקב אלימות קשה מצד המטפלים שלו במוסד רמת חיפה מעמותת רמות של משרד הרווחה.
אחותו של אפרים אומרת לקרן נויבך כי כאשר אפרים היה מתלונן על יחס לא טוב במעון, היו עובדי המעון טוענים בפניה כי הוא מחפש תשומי.

מודעות פרסומת

הממסד הרפואי היה פעיל מרכזי בחטיפת ילדי תימן המזרח והבלקן

מאי 2015 – רשת ב – סדר יום עם קרן נויבך, אורחים שלומי חתוכה, ונציגת רופאים לזכויות אדם הדס זיו – נושא: הממסד הרפואי היה פעיל מרכזי בחטיפת ילדי תימן המזרח והבלקן במדינת ישראל משנות החמישים עד שנות השבעים.

הממסד הרפואי נטל חלק מרכזי בחטיפת ילדי תימן המזרח והבלקן. אחיות ורופאים תארו עולי תימן והמזרח כלא הגינים וכאנשים נחשלים שאינם מסוגלים לגדל ילדים, ולכן זה מוסרי לחטוף הילדים לחיים "טובים יותר".

הממסד הרפואי 2016 – בית חולים ליס ליולדות אוזק תינוקת לסחור בה במוסדות משרד הרווחה

ינואר 2016 – זוג הורים באו לבית חולים ליס ליולדות ללדת תינוקת. מיד לאחר הולדת התינוקת אזקו אותה הרופאים והאחיות בבית חולים ליס באזיק אלקטרוני ולא איפשרו להורים לצאת מבית החולים עם התינוקת, ללא צו בית משפט המסמיך את בית החולים לכלוא את התינוקת בבית החולים.
ביתהחולים ליס ליולדות הזעיק שוטרים נגד ההורים לבל ינסו לקחת את התינוקת.
השוטר ישראל רמינסקי מסביר מדוע בית החולים יכול להשתלט על תינוקת בריאה שזה אך נולדה ללא צו בית משפט.

איתמר טס מספר על סבתו שנחטפו שני תינוקיה העוללים – סדר יום עם קרן נויבך

סדר יום עם קרן נויבך – רשת ב – 4.1.2015 – ראיון עם סבתו מיוצאי תימן שחטפו שני תאומים שילדה מבית החולים, ועם יעל גידיניאן מעמותת עמרם, עמותת רוח המזרח המארגנת שבוע מודעות על פרשת חטיפת ילדי תימן. מדובר לא בפרשה אלא פשע של הממסד מול קבוצה אתנית לחטיפת ילדיה. הרשויות אינן מודות בפשע ואולם יש להעלות את הפשע למודעות הציבור על מנת למנוע הישנות התופעה.
איתמר טס מספר כי סבתו עלתה לארץ בשנות החמישים. יום אחד הלכה לבית חולים הלל יפה בחדרה וילדה שלשה תאומים. אחד נולד מת והשנים האחרים נתבקשה לבוא מידי יום לבית החולים להיניק אותם כי היו בהשגחה. כל יום היתה סבתו צועדת ברגל ממערברת עמק חפר אליכין לבית החולים הלל יפה בחדרה כדי להיניק את הילדים. כעבור שבועיים וחצי כשבאה להנק אמרו לה מבית החולים כי הילדים מתו והיא מתבקשת להתפנות מבית החולים.
כל בקשה להביא את הילדים לקבורה או לקבל פרטים נוספים מתקבלים בהתעלמות ושולחים אותה אל יגונה.

סדר יום עם קרן נויבך – שיחה עם נעמה קטיעי ועליזה גולן על פרשת חטיפת ילדי תימן

1 באוקטובר 2014 – רשת ב – סדר יום עם קרן נויבך –  פרשת חטיפת ילדי תימן. אחת הפרשות הקשות שמלוות את סיפור הקמתה של המדינה. ארבע ועדות הוקמו לחקירת הנושא מאז שנות ה- 60. פעם אחר פעם מתברר כמה מעט אנחנו יודעים על הפרשה הזו וכמה רב הרצון להשתיק ולהדחיק אותה.

כעת יוזמים ארגונים ופעילים מזרחיים ערבי מודעות לפרשה שמטרתם העיקרית היא לתת מקום לעדויות, לסבל ולכאב של המשפחות. אתמול התקיים ערב כזה בתל אביב ובשבוע שעבר בירושלים.

שיחה עם נעמה קטיעי מיוזמות המפגשים ועם עליזה גולן.

נעמה קטיעי על פרשת חטיפת ילדי תימן: "מדובר בפרשה כאובה שהתרחשה בשנים הראשונות לעליות, מדובר במאות, אלפים ילדים שנעלמו בשנות ה- 40, 50 ילדים נעלמו הסיפורים מאוד דומים, לא רק תימנים אלא גם מזרחים ומהבלקן, הילדים נעלמו הרבה פעמים לאחר שהגיעו למוסדות כמו בתי חולים, בתי ילדים, הילדים נעלמו לאחר מפגש עם הממסד. ההורים בשלב הראשון לא כל כך הבינו מה קרה, נאמר להם שהילדים מתו שהילדים נפטרו, כמובן לא הראו להם גופות, לא הראו להם הוכחות, הדפוס חוזר על עצמו, קבוצות חלשות קבוצות שהגיעו רק עכשיו, שמסומנות כלא יודעות להתנהל, לא יכולות לגדל את הילדים שלהם, גישה פטרונית כזאת כלפי הקבוצות האלה ובמשך זמן מאוד קצר נעלמים מאות ילדים, … הסיפורים האלה מתחילים להתגלות לאט לאט, נעשות פניות למשטרה ולמוסדות והם נענות בזלזול, בביטול גמור, ואנחנו מוצאים את עצמנו היום עם פרשה מושתקת מודחקת, ..."