בני הזוג שבתם הוצאה להוסטל בצו בית משפט: "התאסלמנו ועברנו לשטחים, רק כך נשיב את בתנו"

מאת: אהובה מאמוס ● צילום: מערכת ערב ערב ● 22/2/2019 13:59 ● ערב ערב
לאחר שנדחו בכל ערכאה אפשרית ● ובתם בת ה-15 הוצאה מביתם והועברה להוסטל בשל הגדרתם כהורים נזקקים ● ולאחר שהתברר למשפחה כי מחלקת הרווחה מתכננת להוציא גם את הבת השנייה, ולהעבירה למסגרת חוץ ביתית ● פנו הורי הילדה לצעד קיצוני, התאסלמו ועברו לגור עם ילדיהם בשטחים תחת חסותם של "האחים המוסלמים" ● הכל בדרך לוויתור על אזרחותם הישראלית ● "זו הדרך היחידה להשיב לנו את בתנו", מסביר האב בכאב

ת1
האם ושניים מילדיה בלבוש איסלמי

הסיפור של משפחת ק' ממחיש עד כמה חזקים הם קשרי דם ומה מוכנים הורים לעשות על מנת לשמור על משפחתם מלוכדת. לאחר שעברו שלוש ערכאות בבתי משפט, ולאחר שבית המשפט העליון החליט להשאיר את ההחלטה על כנה. החליטו בני המשפחה לעשות צעד קיצוני כדי לשמור על משפחתם מלוכדת: "אנחנו לא נוותר על הילדה שלנו", הם אומרים, "אנחנו לא מאחלים לאף משפחה לעבור את הצער והסבל שאנו חווים והכל בגלל שמחלקת הרווחה מסרבת לעשות תסקיר נוסף. אפילו המורים בבית ספר סיפרו על השיפור הניכר אצל הבת שלנו, הסוקרת שהובאה לביתנו ללוות אותנו ממליצה להשאיר את הילדה בבית בשל השיפור, אבל ברווחה מתעלמים". הם מספרים בכאב.

הילדה כתבה מכתב התאבדות

כזכור, בשנת 2014 הוכרזו ארבעת ילדי המשפחה כקטינים נזקקים על רקע תפקוד הורי לקוי בעיקר סביב שמירה על ניקיון הבית, היגיינה אישית של הקטינים, בעיות התארגנות ומצוקה כלכלית. מחלקת הרווחה פנתה לבית המשפט בבקשה להוציא את הילדה מביתה ולהעבירה למסגרת החוץ ביתית שנמצאה עבורה. מנגד טענו ההורים כי אומנם תפקודם ההורי היה לקוי אך מסוף שנת 2017 בזכות הדרכה ושיקום המשפחה על ידי עו"ד יוסי בדש המסייע להם, חל שיפור משמעותי בתפקודם וכי הם הוכיחו רצון טוב לשתף פעולה עם הגורמים המטפלים ונכונות הלכה למעשה לתקן ולשפר את הנדרש מהם. בית משפט השלום לענייני משפחה באילת קיבל את עמדת מחלקת הרווחה והורה על העברתה של הילדה להוסטל. ההורים באמצעות בא כוחם ערערו לבית המשפט המחוזי לענייני משפחה שגם הוא פסק כי הילדה תועבר למסגרת הפנימיה. ההורים לא ויתרו ובא כוחם הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. במקביל, נמצא על מיטתה של הילדה מכתב בו היא כותבת כי במידה ותועבר בכוח לפנימייה בכוונתה להתאבד. הילדה נבדקה בבית חולים לבריאות הנפש בבאר שבע, שם טענה כי: "כתבה את המכתב בכדי שהוריה ילחמו עליה" ונקבע כי הילדה סובלת מקשיים רגשיים אך אינה אובדנית וכי אין סיכון אובדני". בית המשפט העליון דחה את העתירה והשאיר על כנה את ההחלטה להוצאת הילדה ולהעברתה למסגרת הוסטל.
מאז העברתה להוסטל עברה המשפחה מספר דרמות בשל אי רצונה של הילדה לשהות בו. "היא איימה שתתאבד מספר פעמים. פעם אחת חיפשנו אותה במשך שעות ארוכות מכיוון שבמקום להגיע להוסטל ברחה. רק אחרי שעות ארוכות ומורטות עצבים, נמצאה על ידי המשטרה", מספרת האם, "אני לא יודעת מה לעשות, אני לא מאחלת לאף אימא לעבור את מה שאני עוברת, הבת שלי כל הזמן בוכה, היא אומרת לי שהיא תברח עוד פעם. היא אומרת שתתאבד ואני נקרעת, היא בוכה בגלל המרחק, אם היו מוצאים פתרון בו היו משאירים את הבת שלי באילת או במסגרת מתאימה קרובה לעיר זה היה יכול לעזור. אבל לעקור ילדה בגיל הזה למקום זר ורחוק – ילדה שחיה באילת ומכירה רק את העיר הזאת – למקום בו היא לא מכירה איש, זה עונש נורא למה היא צריכה להיענש?"

ת2
מסמך מבית הדין השרעי המעיד על התאסלמות בני המשפחה

בית המשפט מעניש את הילדה על שברחה
בעקבות בקשה לבחינה מחודשת שהגיש עו"ד בדש על רקע איומי הילדה כי תפגע בעצמה, קבע בית משפט השלום באילת דיון נוסף, "בדיון החליט השופט כי על רקע ניסיון הבריחה של הילדה, היא תישאר בהוסטל ולא תצא לביקור בביתה במשך חודש ימים", אמר עו"ד בדש.

בעקבות החלטת בית המשפט, כאמור החליטו בני המשפחה בצעד קיצוני להתאסלם ולעבור להתגורר בשטחים.
השבוע סיפר אב המשפחה ל'ערב ערב' כי כרגע הוא נמצא באילת אך האם והבנות (מלבד בת ה-15 שכרגע נמצאת בהוסטל) עברו להתגורר בשטחים תחת חסותם של "האחים המוסלמים". בפוסט שהעלה לפייסבוק סיפר האב על ההחלטה: "אני ובני משפחתי עשינו צעד מאד מאד קיצוני. אני ובני משפחתי התאסלמנו בגלל הרדיפה של הרווחה ובתי המשפט באילת. ההתאסלמות שלנו באה מרצון. אני יודע שהצעד שעשינו ממש ממש קיצוני". הפוסט זכה לתמיכה מצד אנשים שהבינו את המצב הנפשי בו נתונים בני המשפחה, "עם היכולת של הרווחה להרוס משפחות ולגרום לשבירה נפשית של ההורים והילדים ללא אפשרות תיקון – אז הצעד שלכם נשמע מאד הגיוני. מי שמשפחתו לא מאוימת על ידי הרווחה לא יבין זאת", כתבה הגולשת ר,ב,א,כ. הגולשת מ.ט.מ כתבה: "הורים רבים מתאבדים …אבל יש כאלה שמוצאים דרך אחרת…התאסלמות והעתקת מקום המגורים לרשות הפלסטינאית…בזמן שחרדים נלחמים נגד התבוללות…מדינת ישראל דוחפת משפחות שלמות להתבולל. לחסל את הנאציזם הסוציאלי בישראל". הפוסט זכה גם לתגובות מבקרות אך מבינות: "עצוב לי שברחתם שהאויב יציל אתכם, במקום שפקידות "הסעד" שאמורות לתת סעד מזור למשפחות קצת חלשות … עשו את ההפך המוחלט… הלב צועק הצילו", כתבה הגולשת ל'.

מאיפה עלה לכם הרעיון לעשות כזה צעד קיצוני? "בגלל הרדיפה שעברנו ועדיין עוברים על ידי מחלקת הרווחה. לאחר שהתייעצנו עם אנשים מישהו העלה את הרעיון, וכדי לשמור על המשפחה מאוחדת, דיברנו עם הבנות והחלטנו לעבור לשטחים ולוותר על האזרחות שלנו".

אתה מבין את המשמעות של ויתור על האזרחות, האם זה שווה, הרי עוד שלוש שנים הילדה בגירה ותחזור לחיות אתכם
"אין לנו ברירה. אני לא מוכן לתת את הילדה שלי או לחיות בלעדיה. ומלבד זה העבירו את הילדה להוסטל בגלל טענה לבעיות היגיינה, המקום שבו הילדה נמצאת רחוק מלהיות היגייני, מלא בג'וקים וחרקים. בנוסף, הבת שלי הוטרדה על ידי חוסה בהוסטל, פנינו לרווחה והצגנו תמונות והגשנו תלונה על ההטרדה, בינתיים הילדה שם ממשיכה לסבול מהטרדות ומחוסר היגיינה ואנחנו עוד לא קיבלנו תשובות מה נעשה".
ובכל זאת להחליט לוותר על האזרחות הישראלית בשם הילדים שלכם, ילדים שגדלו על ערכי הדמוקרטיה, שנדרשים לכיסוי ראש ולהמון הגבלות שאינן דמוקרטיות זה לא הוגן עבורם
"כל ההחלטה הייתה בשיתוף איתם והם מאד מרוצים".

איך אתה יכול להגיד דבר כזה עבר חודש בלבד, גם אני אם אקח את ילדי לתאילנד לחודש הם ייהנו אבל אני חושבת שאחרי חצי שנה ימאס להם, והם ירצו לחזור לשגרה המוכרת לחיים המוכרים. הרי ידוע שדת האסלם היא דת קשה הדורשת צניעות, תפילות והיא רחוקה מבחירה דמוקרטית והרי הילדים שלך גדלו על ערכי הדמוקרטיה. לקחת בחשבון מה יקרה במידה ואחת הבנות תתלבש לא צנוע או תבחר לעשות משהו שעבורה היה שגרתי כמו להביע דעה, איך זה יתקבל שם?
"לגבי הוויתור על האזרחות עדיין לא דיברנו על זה לעומק זה רק עלה כחלק מהתהליך, נדבר על זה ונגיע להחלטה. לגבי השאר בשביל זה עוברים תהליך ונלמד איך לחיות על פי הדת האסלמית. אנחנו אומנם נמצאים תחת קורת גג של האחים המוסלמים אבל לא נמצאים באזור של הפנאטים".

איך הילדים הגיבו, ומה עשיתם על מנת להכין את עצמכם למעבר "לפני שהחלטנו לעבור לשטחים ולהתאסלם, הסברנו לילדים מה זאת דת האסלם וכי הם ילמדו בבית ספר דו שלבי, בו לומדים ערבים ויהודים, והם קיבלו את זה. בנוסף, אשתי והילדים עברו לתקופה לאזור הצפון שם עברו שיעורים להכרת הדת המוסלמית והתחלנו תהליך של התאסלמות, שכולל לימוד הקוראן והתפילות. לאחר מכן עברנו למסגד באזור רמלה תחת קורת גג של "האחים המוסלמים" ושם למדנו את הדברים הבסיסים כמו מנהגים ועוד. במסגד גרות הבנות בלבד, יחד עם הבן הקטן, שם דואגים להן לאוכל ולמלבוש. וב-19 בפברואר היינו בבית הדין שהרעי בנצרת והתאסלמנו.

בעצם לא השגתם את מה שרציתם, כל הרעיון היה לא לפרק את המשפחה ועכשיו הפרידו אותך מהם, והילדה עדיין בהוסטל
"אני נוסע אליהם וכשאני מגיע אנחנו מקבלים חדר בו כל המשפחה ביחד. בנוסף אני בחרתי כרגע להישאר באילת ולעבוד כי אני חייב כספים ורוצה לשלם לכל מי שאני חייב. בחודש הבא מתוכנן כי הבת שבהוסטל תגיע לבית הדין השרעי למלא מסמכים, על מנת להפוך אותה למוסלמית וכאשר לא תהיה אזרחית לרווחה לא תהיה זכות לקחת לנו אותה. ואחרי שנעבור את כל התהליכים נקבל מקום לגור בו כולנו כמשפחה אחת מלוכדת".
ידוע לך כי במקרה ותוותר על האזרחות הישראלית, לא תוכל להמשיך להתגורר בעיר אילת ובטח שלא לעבוד בה
"כן, אני מבין את זה אבל לרווחה היה שמונה שנים לעזור לנו והם לא עשו שום צעד כדי לעזור. במקום זה הם נאבקו לקחת לנו את הילדים ולזה אנחנו לא מסכימים".

מאז שעברתם לשטחי הרשות הפלסטינאית, האם פנה אליכם מישהו מהרווחה או כל גורם מוסמך אחר? "אף אחד לא פנה".
האב מעלה טענות קשות גם נגד הביטוח הלאומי, "איך יתכן והילדה, שהרגל שלה קצרה והיא נזקקת לתמיכה של קב, ילדה שאין לה כליה, לא זכאית לקבל קצבה מהביטוח הלאומי?", הוא שואל, לדבריו: "במקום שינסו לעזור לנו, שיבדקו את תהליך ההתקדמות שלנו כהורים. את השיפור ואת העבודה שעשינו כדי להשאיר את הילדה בבית, יותר קל להוציא אותה ולקחת אותה מאתנו. אנחנו אנשים יש לנו רגשות אנחנו לא יכולים לוותר על הילדה שלנו גם במחיר החיים שלנו".

יש לכם תקווה שהרווחה תוותר על הדרישה לשים את הילדה במסגרת הוסטל, ותחזיר את הבת הביתה מה תעשו במקרה כזה?
"במידה והרווחה תחזיר את הילדה הביתה והכל יעשה בהסכם בית המשפט ובתנאים שיהיו מקובלים על עורך הדין שלנו, אנחנו נסכים לשתף פעולה עם הרווחה ונעשה כל מה שיבקשו וכמובן נמשיך להתגורר באילת".
אם המשפחה, ניתקה מאז המעבר לשטחי הרשות כל קשר עם העולם הקודם. היא ניתקה את הטלפון הנייד שהיה ברשותה, התנתקה מהרשתות החברתיות והחלה ביחד עם ילדיה לקבל עליה את דת האסלם. במקביל ממתינה האם ליום בו תעבור גם בתה שבמסגרת ההוסטל להתגורר עמה.

בצעד חריג ולאחר בקשת 'ערב ערב' שוחחה עמי מטלפון חסוי: "אף בן אדם לא יכול לגדל את הילד כמו ההורה שלו עצמו", היא אומרת בבכי, "לאחרונה גילינו כי במחלקת הרווחה החתימו אותנו על צו נזקקות, לא ידענו על מה חתמנו והם אמרו לנו שזה לטובתנו, ולאחר מכן החלו לפעול להוציא את כל הילדים מהבית ולהעביר אותם למוסדות". לדבריה, "הגעתי למצב שאני פוחדת מהרווחה. אני מרגישה מאוימת מהם. הם הוציאו ילדה אחת למסגרת אור שלום ולאחר שלא הסתדרה שם, החזירו אותה הביתה והתלבשו לי על ח'. שמעתי אותם ברווחה אומרים כי גם הבת השנייה מועמדת וודאית ליציאה מהבית. אם אני אשאר באילת תוך חודש יכולים לקחת לי את כל הילדים. אחרי שלקחו לי את ח' אני חוששת שגורלם של א, נ' ו-ג' יהיה זהה. אני לא מאחלת לאף אחד שירגיש ויעבור את מה שאנחנו עוברים".
לדבריה זה הטריגר שגרם למשפחה לעשות צעד כל כך קיצוני. "אין לנו כוח להתמודד עם הרווחה, הרמנו ידיים, זה המוצא האחרון שלנו", היא אומרת בכאב.

אתם מספרים שבינתיים הילדים מרוצים, מה יקרה אם יגידו לך שלא טוב להם מה תעשי אז?
"אם אני אבין שלא טוב להם אני אדאג לקחת אותם משם למקום שיהיה להם בו טוב יותר. הילדים האלו הם הלב שלי הם החיים שלי, אני אתן את חיי בשבילם. אני ילדתי אותם, יש לי אהבה שווה לכולם ואני רוצה את הילדים שלי לצדי".
האם סיפרה כי בקרוב, לאחר הפיכתה של הבת האחרונה למוסלמית בכוונת המשפחה להחליף את שמם לשמות ערבים וכן שם משפחתם יוחלף .
את מודעת לזה ששינוי הדת לא ישנה. כל עוד אתם נושאים באזרחות ישראלית הרווחה יכולה להגיע אליכם

לכל מקום בו תהיו. מה בכוונתכם לעשות? 
"נוותר על האזרחות שלנו אבל את הילדים לא ניתן".
משה בן זיקרי, יו"ר ארגון להב"ה ומשמר השכונות באילת אמר ל'ערב ערב': "פניתי לעורך הדין יוסי בדש על מנת שיעביר למשפחה מסר כי אנו נעזור להם בכל דבר שיצטרכו ושלא יעשו את הצעד שהם מתכננים. ביקשתי שיצרו קשר אך הם לא יצרו. אני חושב שזאת טעות חמורה, הם לא מבינים מה הם הולכים לעבור, בהתחלה הכל מתוק, אבל אחרי זמן הם יעברו שם יותר גרוע. במקום להתמודד בצורה חוקית הם בחרו לברוח. אני רוצה להעביר למשפחה מסר כי ברגע שהם שם קשה לנו לעזור להם, אך במידה וירצו את עזרתנו, אנחנו נעזור. אני חושב שהמשפחה צריכה להבין שבריחה אינה הפתרון".

ביום שלישי השבוע הגישו בני המשפחה מסמכים למשרד המשפטים וכן למשרד הפנים , בבקשה לביטול אזרחותם הישראלית .

דובר הביטוח הלאומי מסר: "מפאת צנעת הפרט, ומשום שמדובר בקטינה, לא נוכל להגיב על טענות ההורים".

מעיריית אילת לא התקבלה תגובה עד לסגירת הגיליון.

ממשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לא נמסרה תגובה עד לסגירת הגיליון.

ע1

מודעות פרסומת

לשכת הרווחה ירושלים: בקשה מופרכת ל"קטין נזקק"

נזקקות

ביהמ"ש המחוזי נגד משרד הרווחה: בקשה מופרכת ל"קטין נזקק" , איתמר לוין , news1 , דצמבר 2016דרורי: המדינה פגעה באוטונומיה של ההורים ופעלה בניגוד לריסון הנדרש ממנה, כאשר ביקשה להכריז על נער אינטליגנטי בן 17 המתגורר אצל סבו כ"קטין נזקק"

פלונית נגד פקידת סעד לחוק הנוער ירושלים – ענא 67769-09-16

המדינה ביקשה בצורה חסרת הצדקה להכריז על נער כ"קטין נזקק", תוך שהיא פוגעת באוטונומיה של ההורים ופועלת בניגוד לריסון הנדרש ממנה – קובע (25.12.16) סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, משה דרורי.

מדובר בנער בן 17, בן להורים נורמטיביים (שלא נישאו) המשתייכים לעשירון העליון, ואשר מתגורר מזה שנתיים בבית הורי אביו. דרורי מציין, כי מדובר בנער אינטליגנטי בצורה יוצאת דופן, הלומד לבגרות בחמש יחידות במתימטיקה, פיזיקה ואנגלית, וצפוי להתגייס לחיל המודיעין. הבקשה להכריז עליו כ"קטין נזקק" באה כדי להסדיר בצורה חוקית את מגוריו אצל סבו וסבתו.

דרורי קיבל את ערעורה של האם על קבלת הבקשה בידי בית המשפט למשפחה בירושלים (השופטת אביטל מולד), באומרו שדי היה לפעול על-פי חוק הכשרות המשפטית. גישתו של משרד הרווחה אינה משקפת את המצב המשפטי, הנותן עדיפות לגידול הילד בידי הוריו ומצמצם מאוד את התערבות המדינה בנעשה בתא המשפחתי. דרורי מזכיר ממצאי מחקר, ולפיהם "נעשה שימוש רחב מדי, מהיר מדי, ויש שיאמרו פזיז מדי, בשימוש בסמכות של פקידי הסעד על-פי חוק הנוער".

דרורי קובע: "בתיק שבפני אין כל התחלת בסיס להעלות על הדעת שימוש בחוק הנוער. הדרך שבה פעלה המדינה, אינה מתיישבת עם האוטונומיה של ההורים ועם הריסון הנדרש מגוף שלטוני, לפני שהוא מתערב בענייניו האישיים של אזרח". הוא אומר, שאינו מבין כיצד מעז משרד הרווחה להטיל ספק ביכולתה של האם לגדל את בנה ובמסירותה כלפיו.

"תהיתי איזה שלום גופני או נפשי של הקטין, שראיתי במו עיני ושמעתי במו אוזני, נפגע או עלול להיפגע", אומר דרורי בהתייחסו לעילות הקבועות בחוק לשימוש בהליך זה. הוא גם מציין, כי להכרזה על "קטין נזקק" יש השלכות מרחיקות לכת, והוא עלול להישלף לחובתו של הנער בעוד שנים רבות "והדבר ירדוף אותו לאורך שנים ודורות". גם רווחתו הכלכלית של הנער ניתנת להבטחה ללא הליך זה, ואם יזדקק לטיפול כלשהו – יוכלו רשויות הרווחה להעניקו לו.

באופן יוצא דופן בתיקי נוער, פסק דרורי הוצאות של 7,500 שקל לטובת האם. הוא הורה להעביר את פסק דינו ליועץ המשפטי לממשלה ולשר הרווחה, "כדי שישקלו מדיניות מתאימה לעניין הגשת בקשות להכרזת נזקקות". את האם ייצג עו"ד יניב מויאל, את פקיד הסעד בירושלים ייצגה עו"ד נטאלי בן-ארי, ואת הנער – עו"ד אביביה ליברמן.

ביהמ"ש המחוזי נגד משרד הרווחה: בקשה מופרכת ל"קטין נזקק" , איתמר לוין , news1 , דצמבר 2016

נזקקות, קטין נזקק, הכרזת נזקקות – ע"פ חוק הנוער טיפול והשגחה

הכרזת נזקקות על קטין היא ויתור מצד הורי הקטין לקביעת טיפול בקטין, חינוכו, מקום הימצאו או כל נושא אחר הקשור בו, והעברת הסמכות לידי המדינה (פקידת סעד). נזקקות אינה מקנה להורי הקטין או הקטין שום יתרון, להיפך, קטין התויג כנזקק נחשב ל"מוחלש" והוריו ככאלו שכשלו לדאוג לענייניו, עקב התעללות, הזנחה, חוסר מסוגלות ועוד.

אל תתנו למשרד הרווחה להכריז על ילדכם "נזקק"  – 14 בנובמבר 2013 – בית משפט מחוזי בלוד, ערעור על החלטת בית משפט לנוער לא לקיים דיון הוכחות בעניינו של פעוט בן 4 הנמצא בכפייה

נזקקות
לפני נזקקות ואחריה

במשפחת אומנה מזה כשנתיים ואמו נלחמת כל אותה עת להשיבו לביתו. בית משפט מחוזי דחה את הערעור בתואנה (החוק היבש) כי האם בהיותה מיוצגת הסכימה כי בנה יוכרז "נזקק" ומאז מאחר ולא היה שינוי מהותי אינו רואה טעם לעשות שינוי בתיק…

עו"ד יוסי נקר מדבר על הכרזת נזקקות– 29 באוקטובר 2013 – כנס ועדה ציבורית ב"רידינג 3" תל אביב בנושא דרכי עבודתן של פקידות הסעד. עו"ד יוסי נקר מדבר על הכרזת הנזקקות ע"פ חוק הנוער הדרקוני. כל ילד יכול בנקל להיות מוכרז נזקק ואז מועבר לטיפול והשגחת הרשויות. במצב זה ניתנים לפקידת סעד סמכויות סטטוטוריות על הילד הטיפול בו, מקום הימצאו, הסדרי ראיה עם הוריו ועוד…

נחמה דיכנה מנכ"לית עמותה לזכויות הורים וילדים מסבירה מהי "נזקקות" – נובמבר 2013 – בית משפט מחוזי לוד – נחמה דיכנה מנכ"לית עמותת ע.ל.י.ה מסבירה מהי נזקקות. בהכרזת נזקקות ההורות מופקעת מהילד ומועברת לרשויות הרווחה. משרד הרווחה בדרכי רמיה מחתים הורים להסכים לנזקקות מבלי שהם מודעים למשמעויות. ילד נזקק מועבר לטיפול והשגחה רשויות הרווחה, מוצא בכפייה מביתו, ונקבעים הסדרי ראיה בינו לבין הוריו. יש מקרים רבים בהם רשויות הרווחה אינן מאפשרות לקטין נזקק לפגוש את הוריו…

בית משפט עליון: "אף שסעיף 12 (חוק הנוער) אינו נוקט במפורש במונח 'קטין נזקק', הוא מופנה לקטינים נזקקים"– יולי 2004 – פקידת סעד – שימוש מוטעה בחוק הנוער להוצאת ילדים מהבית – בדיון שקיים בית משפט העליון בתיק דנ"א 6041/02, נידונה השאלה: "באלו תנאים ניתן להורות על הוצאתו הזמנית של ילד ממשמורת הוריו, בגדר הליך לפי סעיף 12 – צו ביניים, לחוק הנוער"…

פלייליסט בנושא נזקקות
450

חוק הנוער טיפול והשגחה – סמכויות פקידת הסעד

חוק הנוער, מערכות השלטון והמשפט, מספקים מזה שנים רבות לפקידי הסעד ברשות המקומית סמכויות-על, גיבוי, ותמיכה ללא סייג, כאשר המטרה כביכול הנה הגנת הקטין. לכאורה בעיית הפשיעה בקרב בני הנוער, הייתה אמורה לחלוף מהארץ. אולם ההפך קורה, נתוני משרד הרווחה מצביעים על הידרדרות מתמשכת במצבם של הקטינים, עלייה של 12% במספר חקירות ילדים , ירידה בגיל הנוער הצורך סמים ואלכוהול, עלייה בעוני, פשיעה, פערים חברתיים, ועוד. משרד הרווחה דורש עוד ועוד תקנים, תקציבים ומשאבים.
.
פקיד הסעד הוא עובד עירייה

חוק הנוער (טיפול והשגחה) סעיף 1 קובע כי פקיד הסעד הוא "כמשמעותו בחוק בסעד התשי"ח ". חוק הסעד קובע כי פקיד הסעד הנו "עובד סוציאלי ששר העבודה והרווחה מינהו פקיד סעד לעניין חוק זה".
במדינת ישראל קבע משרד הרווחה כי פקיד הסעד יהיה עובד סוציאלי בלשכת הרווחה של הרשות המקומית. פקיד הסעד כפי שיובהר להלן הנו בעל סמכויות נרחבות, ויש טעם לפגם כי בכירי הרשות המקומית יהיו ממונים עליו. נכון לאוגוסט 2009 ישנם כ-30 ראשי ערים ובכירים הנחקרים במשטרה על עברות חמורות, ואנשים אלו הנם ממונים על פקידי הסעד החורצים גורלות של משפחות. מפכ"ל המשטרה התנגד למשטרה עירונית הכפופה לראשי ערים, וטען כי משטרה כזאת היא פגיעה בדמוקרטיה. פקידי הסעד הם המשטרה העירונית הסוציאלית הכפופה לראשי הערים מזה שנים רבות.
.
בית משפט לנוער – הליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות או הוכחות
אחד העקרונות המנחים את מערכות המשפט בעולם הוא האובייקטיביות. כלומר השאיפה היא כי באירוע (תיק) אשר ישפט ע"י שופטים, ופרקליטים שונים, פסק הדין יהיה זהה. לשם כך ישנו הליך מסודר ופומבי, המחייב בסיס ראייתי.
בבתי משפט לנוער ומשפחה אין הדבר כך. בתי משפט אלו מנוהלים בדלתיים סגורות הרחק מהביקורת הציבורית. הראיות הנן חסרות משמעות משום שחוק הנוער קובע כי הבסיס לפיו יחליט בית המשפט הנו מה שפקיד הסעד סבור. בתי משפט לנוער ומשפחה רואים את המלצות פקיד הסעד כסוף פסוק, כך שניתן לומר כי בתי משפט אלו אינם סמכות שופטת, אלא מאשרת את המלצות פקידי הסעד.
.
חוק הנוער – מופעל על אוכלוסיות מוחלשות
משרד הרווחה פועל בחיסיון ומשתדל להסתיר מהציבור פילוח של אוכלוסיות היעד של פקידי הסעד. בד"כ אלו אימהות חד הוריות, יוצאי מדינות חבר העמים, ויוצאי אתיופיה. הנוער בסיכון הנדרש טיפול אינו בהכרח מאוכלוסיות אלו, אך פקידי הסעד יודעים כי יתקשו להתמודד עם אוכלוסיות אלו, לכם הם בוחרים ל"טפל" באוכלוסיות החלשות. יובהר בנוסף כי בישראל לא קיים חוק זכויות הילד, המשמעות היא כי נער המורחק מביתו הנו נטול זכויות וכפוף למרותם של פקידי הרווחה.

סעיף 2 – כל קטין הוא קטין נזקק
.התבוננות בסעיף 2 לחוק הנוער מעלה תהיות האם כל קטין נזקק?, לדוגמא סעיף 2 (6) קובע כי אם שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להיפגע מכל סיבה אחרת הקטין נזקק. לדוגמא ילד ששיחק כדורגל ושבר רגלו, בית משפט לנוער יכול להכריז עליו "נזקקות" לפי חוק הנוער ולהעבירו לטיפול והשגחת פקידת סעד לחוק הנוער.

סעיף 11 – אמצעי חירום: הוצאת ילד מביתו ומשפחתו ללא הוכחות או ראיות
סעיף 11 בחוק הנוער קובע כי במידה ו"פקיד-סעד סבור כי קטין הוא נזקק ונשקפת לו סכנה תכופה או שהוא נזקק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא לנקוט בכל האמצעים הדרושים, לדעתו, למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול אף ללא הסכמת האחראי על הקטין, ובלבד שלא יוחזק קטין יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי עליו אלא באישור בית המשפט".
כלומר פקיד הסעד יכול להוציא ילד מביתו ומחזקת הוריו בכל עת שיחפוץ, אם הוא סבור כי הילד בסכנה. פקיד הסעד אינו נדרש להציג ראיות או הוכחות כי הילד בסכנה.
לאן לוקח פקיד הסעד את הילד שהוציא מביתו? – חוק הנוער מאפשר לפקיד הסעד להציב את הנער בכל מקום שיראה לנכון ואינו קובע מקום כלשהו. בד"כ פקיד הסעד יציב את הילד במרכז חירום.
.
סעיף 12 – החלטות ביניים: הארכת צו החירום של פקיד הסעד ללא הקטין, הוריו או דוח כלשהו.
סעיף 12 בחוק הנוער מאפשר ל"בית המשפט, בהחלטת-ביניים, אף לפני שמיעת הקטין או האחראי עליו ולפני קבלת תסקיר, להורות על נקיטת אמצעים זמניים לגבי הקטין ולאשר אמצעי-חירום שננקטו לגביו על ידי פקיד-סעד; החלטת-ביניים כאמור תפקע כעבור שלושים יום מיום הינתנה אם לא הוארכה תקופת-תקפה כאמור בסעיף 14".
בתי משפט לנוער רואים את המלצותיהם של פקידי הסעד כסוף פסוק ואינם כפופים לבסיס ראייתי כלשהו להוציא את הילד מביתו לחודש או יותר. סעיף 12 בחוק מאפשר לבית משפט לנוער להאריך את הצבת הקטין מחוץ לביתו בחודש נוסף ללא נוכחותו, נוכחות הוריו, או תסקיר כלשהו.
מדובר בסמכויות מרחיקות לכת העומדות בניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. יוזכר כי פקיד הסעד הנו עובד עירייה, ולעתים פועל ע"פ שיקולי העירייה.
.
סעיף 3 – דרכי טיפול והשגחה: הכרזת נזקקות
הכרזת הנזקקות היא העברת סמכות בית המשפט על הקטין, לקבוע טיפול עבורו או אחראי אחר עבורו מלבד הוריו. הכרזת הנזקקות אינה כפופה גם היא לראיות, או הוכחות אלא ע"פ מה שפקיד הסעד סבור. הכרזת הנזקקות מאפשרת לבית משפט לנוער:

  • לתת לקטין או לאחראי עליו כל הוראה הנראית לבית המשפט דרושה לטיפול בקטין או להשגחה עליו כולל לימודיו, חינוכו ושיקומו הנפשי;
  • להעמיד ידיד לקטין שישמש גם יועץ לאחראי עליו ולקבוע סמכויותיו ותפקידיו;
  • להעמיד את הקטין תחת השגחתו של פקיד סעד;
  • להוציא את הקטין ממשמורתו של האחראי עליו, אם ראה בית המשפט שאין דרך אחרת להבטיח את הטיפול וההשגחה, ולמסור אותו למשמורתה של רשות סעד אשר תקבע את מקום חסותו או להורות על החזקתו במעון או במעון נעול כמשמעותם בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א – 1971.
  • להורות כי הקטין ייבדק או יטופל לפי סעיפים 3ב עד 3ז.
  • להורות על מסירת תוצאה חיובית של בדיקה לגילוי נגיפי איידס בקטין, לאחראי עליו.

זכויות הקטין
חוק הנוער, מערכות השלטון והמשפט, מספקים מזה שנים רבות לפקידי הסעד ברשות המקומית סמכויות-על, גיבוי, ותמיכה ללא סייג, כאשר המטרה לכאורה הנה הגנת הקטין.
אולם לא קיים חוק המקנה זכויות לקטין שהורחק מביתו, כגון: היכן ילון, מה יהיה סדר יומו, סל הטיפול, תזונה, שעות פנאי ועוד. הקטינים במוסדות הרווחה נמצאים במצב של סיכון, רחוק מהעין הציבורית. מוסדות אלו פועלים ללא פיקוח, וללא שקיפות.
מדינת ישראל התחייבה ע"פ אמנה בינלאומית לזכויות הילד לחוקק חוק לזכויות הילד עוד משנת 1991 אולם טרם עשתה מאומה בנדון, לפיכך חוק הנוער הנו בניגוד לאמנת זכויות הילד.
.
פקידי סעד לחוק הנוער – השיטה שקרסה
לכאורה בעיית הפשיעה בקרב בני הנוער, הייתה אמורה לחלוף מהארץ. אולם ההפך קורה, נתוני משרד הרווחה מצביעים על הידרדרות מתמשכת במצבם של הקטינים, עלייה של 12% במספר חקירות ילדים , ירידה בגיל הנוער הצורך סמים ואלכוהול, עלייה בעוני, פשיעה, פערים חברתיים, ועוד. משרד הרווחה דורש עוד ועוד תקנים, תקציבים ומשאבים.
משרד הרווחה כשל בטיפול בבני הנוער, ומאבד מיום ליום את אמון הציבור. במקום להפיק לקחים, לעבוד בשקיפות, לצמצם ואף לבטל את סמכויות פקיד הסעד, המשרד ממשיך במדיניותו הכושלת.

שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג משקר באובססיביות בעניין הוצאת ילדים מהבית

קישורים: