כך נקבעים מספרי ת.ז. של ילדים מאומצים בישראל

מקור: הרהורים על משפחה וילדים ב- ספ%d7%90%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%a5-%d7%a1%d7%92%d7%95%d7%a8טמבר 29, 2015

כאשר ילד בישראל נשלח לאימוץ, כל הפרטים שלו משתנים למעט תאריך הלידה שלו.

גם מספר ת.ז. של הילד משתנה.

בניגוד למה שחושבים, למספר ת.ז. החדש של הילד אין ספרה מיוחדת או מאפיין הייחודי לילדים מאומצים. זהו מספר רגיל לגמרי ללא שום קוד סודי או ספרת בקורת סודית.

בכדי להבין כיצד משתנה מספר ת.ז. נסביר קודם כיצד נקבע מספר ת.ז. של ילדים לא מאומצים.

כיצד נקבע מספר ת.ז. של ילד לא מאומץ

רשות האוכלוסין מעבירה לבתי החולים פנקסים ובהם 25 הודעות לידה. בכל הודעת לידה מודפס מספר זהות קבוע. מספרי זהות הם מספרים סידוריים עוקבים שרצים בזה אחר זה. כל בית חולים מקבל אספקת פנקסי הודעות לידה לפי מספר הלידות שהיו בו בשנה הקודמת.

כאשר נולד תינוק, בית החולים משלים בהודעת הלידה את הפרטים על הרך הנולד והוריו, כך שמי שנולד סמוך ללידה שלכם באותו בית החולים נושא כנראה מספר עוקב למספרכם.

בכפוף לחוק מרשם האוכלוסין, פרק ב', סעיף 6(א), הודעה על לידה מועברת ע"י בית החולים לרשות האוכלוסין לא יאוחר מ-10 ימים מיום הלידה, לצורך רישום פרטי התינוק והוריו במרשם האוכלוסין של משרד הפנים.

ספרת הבקורת במספר ת.ז.

הספרה התשיעית מימין במספר הזהות היא ספרת ביקורת, שהוצגה לראשונה בתחילת שנות ה-80. היא נקבעת באמצעות אלגוריתם שמבצע חישוב מתמטי של כל שמונה הספרות לפי נוסחה אחידה, וממנו מתקבלת ספרת הביקורת.

ספרת הביקורת נועדה לבדוק שאכן המספר הוא מספר ת.ז. ולא סתם מספר, על מנת שלא יהיה זיוף, שינוי או טעות של המספר. ספרת הביקורת מאפשרת למחשב להתריע במקרים שבהם הוקלד מספר זהות שגוי. האלגוריתם לחישוב ספרת הבקורת הינו גלוי לציבור ומובא בקישור הזה.

כיצד נקבע מספר ת.ז. של ילד מאומץ

לרשות האוכלוסין של משרד הפנים יש סניפים של לשכות אוכלוסין ברחבי הארץ. מבחינת הרשויות, אימוץ הוא כמו לידה מחדש, ולכן לצורך הענין, כל לשכת אוכלוסין מתנהלת ברישום מאומץ כמו בית חולים. לכל לשכת אוכלוסין מקומית מוקצית סדרה של מספרי ת.ז. עוקבים המיועדים לצורך רישום ילדים מאומצים. לסדרות אלו אין מאפיינים ייחודיים, והן דומות לכל מספר ת.ז. של ילדים שלא אומצו.

כאשר ההורים המאמצים מקבלים צו אימוץ, הם מגיעים ללשכת האוכלוסין המקומית במקום מגוריהם לצורך רישום הילד המאומץ במשרד הפנים. ההורים מגיעים ללשכה עם צו אימוץ עליו רשום שמו החדש של הילד, במידה והחליטו לשנות את השם המקורי (אם הילד לא אומץ מייד לאחר לידתו וניתן לו שם ע"י האם היולדת). ההורים המאמצים לא חייבים לשנות את השם המקורי של הילד, ואם החליטו להשאירו על כנו, שמו המקורי של הילד ייכתב בצו האימוץ.

לעומת זאת, מספר ת.ז. חייב להשתנות, ולכן עם הצגת המסמכים הנדרשים בלשכת האוכלוסין, משנה פקיד הרישום את ת.ז. של הילד, נותן לו מספר ת.ז. חדש מתוך רשימה שהוקצתה לו עבור ילדים מאומצים, וגורע את המספר הישן ממאגר מרשם האוכלוסין. פירוט על נוהל רישום ילדים מאומצים במשרד הפנים מובא בקובץ הזה.

לכן, מאומצים שלהם מספרי זהות מאותה סדרה הם מאומצים אשר הוריהם המאמצים מתגוררים באותו אזור ושייכים לאותה לשכת אוכלוסין.

תאריך לידה של הילד, כאמור, אינו משתנה לאחר האימוץ.

בעוד שבמספרי זהות עוקבים של ילדים לא מאומצים אנו נמצא שהם נולדו באותו יום או ביום העוקב ובאותו בית חולים, הרי שבמספרי זהות עוקבים של ילדים מאומצים אנו נמצא לרוב שהם לא נולדו באותו יום, וגם לא ביום העוקב ואפילו לא באותו חודש ולא באותה שנה, כי הילד המאומץ הבא בתור שנרשם באותה לשכת האוכלוסין וקיבל את המספר הבא בתור בסדרה, אומץ בגיל שונה מן הילד המאומץ הקודם לו שנרשם.

מודעות פרסומת

הפתרון למצב הקשה בו אבות ואמהות פורקים את זעמם ברחבי הרשת הוא הקמה מיידית של נציבות קבילות ציבור במשרד הרווחה

תהיו הוגנים: איך להתמודד עם כעס ההורים על העובדות הסוציאליות? , עו"ד משכית בנדל , 09/25/2016  , מעריב

הפתרון למצב הקשה בו אבות ואמהות פורקים את זעמם ברחבי הרשת הוא הקמה מיידית של נציבות קבילות ציבור במשרד הרווחה

בשנים האחרונות הרשת מלאה באתרים, בבלוגים ובדפי פייסבוק שבהם הורים שילדיהם נלקחו מהם על ידי מערכת הרווחה פורקים את כעסם וצערם על עובדות סוציאליות. לפעמים הם בהחלט עוברים את הגבול, אבל האמת היא שגם למשרד הרווחה עצמו יש חלק בכך. רק לאחרונה הגישה פרקליטות המדינה תביעה בגין לשון הרע ופגיעה בפרטיות נגד שלושה פעילים בשם פקידה בכירה במשרד הרווחה. התביעה פורשת התבטאויות קשות, נוטפות שנאה ובעלות היבטים מגדריים מבזים ומקוממים. הביקורת שמוטחת בעובדות הסוציאליות לעתים חוצה את הגבול שבין ביקורת לגיטימית לבין התבטאות אסורה. אלא שכתב התביעה מתעלם, ולא בכדי, מדבר אחד חשוב – והוא שלמשרד הרווחה יש אחריות רבה מאוד לדינמיקה הזאת.

פלייליסט – הוצאת ילדים מביתם ומשפחתם

הבעיה היא שלאנשים מסוגם של הנתבעים אין כל ערוץ או דרך להשמיע את הביקורת שלהם על משרד הרווחה ועובדיו, אפילו כשהדבר נוגע לפעולתם בנוגע לילדיהם. כיום ניתן להוציא ילדים מבית הוריהם בלי הליך הוגן, ולו הבסיסי ביותר. להורים אין זכות ערר ואין כמעט ייצוג משפטי, לא בתוך המערכת ולא בבית המשפט. מנגד, יש הפעלת כוח וסמכות כדי לסחוט הורים שייתנו הסכמתם לטיפול מסוגים שונים.

למעשה, במשרד הרווחה, האחראי לטיפול פרטני בחייהם של מאות אלפי אנשים בישראל, אין נציב קבילות, ואין שקיפות אלמנטרית או בקרה רצינית. גם אין לו כל רצון שיהיו כאלו, והוא מתנגד לכך באופן עקבי. הסיבה להתנגדות פשוטה: הוא לא מעוניין לוותר על הכוח העצום שיש לו לעומת האוכלוסיות הכי פגיעות במדינת ישראל – עניים, בעלי השכלה נמוכה וחסרי מעגלי השפעה ותמיכה חברתית, שמהווים את האנשים השקופים בחברה הישראלית. על רקע זה, למשרד הרווחה יש אחריות לכך שזכויות בסיסיות של בני אדם, הורים וילדים, נפגעות, וגם להפקרה של העובדות הסוציאליות, לאלימות מילולית ופיזית פסולה ומגונה שמופנית אליהן, בין השאר, על הבמה היחידה שקיימת לביקורת כזאת – רשת האינטרנט.

העובדות הסוציאליות הן הראשונות שצריכות להתקומם על כך שבמדינת ישראל יש מערכת שעובדת בצורה שאינה הולמת מדינת חוק שבה לכל אדם זכויות בסיסיות. הן שצריכות לדרוש הגנה אמיתית על שלומן ועל יכולתן למלא את תפקידן במקצועיות לטובת האוכלוסייה שהן משרתות. טעות היא להתעלם מכך שהשתקת ההורים תפגע בעובדות הסוציאליות מכיוון שהתסכול והכעס מוצאים את פורקנם במקום היחיד שבו ניתן לעשות זאת, במשולב עם לא מעט ביקורת לגיטימית.

הפתרון למצב הקשה הוא הקמה מיידית של נציבות קבילות ציבור במשרד הרווחה, כפי שהמליצו גורמים מקצועיים בעבר. נציבות זו צריכה להיות חיצונית ועצמאית, ועליה לטפל בתלונות של אנשים מסוג הנתבעים ועוד עשרות אלפים כמוהם. יש לכונן, בחקיקה מנגנון מודרני שהולם מדינת חוק ומגן על זכויות האדם של כל המעורבים בהליכים בתוך מערכת הרווחה. הדבר הזה הוא בראש ובראשונה אינטרס מובהק של מערכת הרווחה ועובדיה, והוא יעיל וצודק פי כמה מניהול הליכים בבתי משפט.

הכותבת היא ראש תחום רווחה וקיום בכבוד באגודה לזכויות האזרח