איימו עלייך ברצח? מכבסת המילים של פרקליטות המדינה תטפל בזה

09.06.2020 –  שנה וחצי עמלו פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל "לכבס מילים" מדוע לא לטפל בתלונה על איומים מובהקים וברורים לרצח כגון: "קניתי היום אקדח חדש ואשתמש בו על לורי שם טוב".
במקום לפענח ולאתר את הגורם המאיים בתוך מספר ימים העדיפו בפרקליטות להכין במשך שנה וחצי תשובה "מכובסת" ותירצו את גניזת התלונה בעילה של "מבחן הסתברותי הנדרש לצורך יסודות העבירה". אך כיצד ניתן "לחשב" הסתברות אם לא ידוע להן מי איים, ועד כמה הוא נחוש לביצוע הפשע.
יתרה מכך, בחוק העונשין ובסדר דין פלילי ובתקנות לא מופיע "מבחן הסתברותי".

אכיפה בררנית לקדם אג'נדה זרה

כאשר היה מדובר בהארכת מעצר העיתונאית לורי שם טוב ב- 3 חודשים נוספים מעבר ל- 9 חודשים שהייתה במעצר, קבע שופט העליון אורי שהם בבש"פ 2525/18 מה- 17.04.2018 כי : "פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור ומתלוננים אחרים הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף חומרה גבוה ביותר, ואין להמעיט בחומרת המעשים רק משום שאין מדובר באלימות פיזית".
אולם מתברר כי הלכה זו תקפה להארכת מעצרה של העיתונאית לורי שם טוב. כאשר מדובר באכיפה אחרת חמורה עשרות מונים כגון איומים ברצח, פרקליטות המדינה ממעיטה ומגמדת את חומרת הפרסומים שתואנה כי אינם עומדים "במבחן ההסתברותי".

מצורפים:
– החלטת הפרקליטות שלא לפתוח בחקירה פלילית על ריבוי איומים ברצח והכפשות אלימות במרשתת נגד העיתונאית לורי שם טוב השל אי עמידה "במבחן ההסתברותי" – 26.05.2020.
– הכפשות במרשתת שאינם עומדים "במבחן ההסתברותי" של פרקליטות המדינה.

Document-page-001

א1א2

 

בדיחות גזעניות ותמונות משפילות משטרת קריית מלאכי נגד יוצאי אתיופיה

כאן חדשות | תחקיר | כמה עמוק ומושרש במשטרה הבוז והזלזול בבני הקהילה האתיופית ובכלל. עדויות מבהילות של יחס משפיל כלפי יוצאי אתיופיה מצד אנשי תחנת המשטרה בקריית מלאכי, בהם קצינים. כתבתו של אוריה אלקיים, מתוך חדשות הערב 23.02.20.

הפרקטיקה של מייצגי המדינה בערכאות – דוגמא מתחום התעבורה

הפרקטיקה של מייצגי המדינה בערכאות, מצד אחד לנצח במשפט בכל מחיר (המטרה מקדשת את האמצעים), ומצד שני "ראש קטן" והתעלמות בכל העובדות והראיות שאינם מקדמים את המטרה, תוך פגיעה חמורה בזכויות חוקתיות של האזרח.

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, רענן בן-יוסף: התובעת המשטרתית רימתה את הנאשם, איתמר לוין, News1 , 03.02.2020

 תת"ע 8379-07-19 מדינת ישראל נ יקיר אלמלך – ביהמש שלום לתעבורה פרוטוקול ופסק דין

 עפ"ת 20513-01-20 יקיר אלמלך על ידי יהונתן רבינוביץ נגד מדי – ביהמש מחוזי תל אביב פרוטוקול ופסק דין

המשטרה רשמה עשרות דוחות על אי-ציות לתמרור עצור ליד קניון הזהב בראשון לציון – עד שהתברר שהוא הוצב בידי גורם פרטי נהג שביקש להישפט קיבל הצעה להסדר טיעון, למרות שהתובעת ידעה שהוא טוען שהתמרור בלתי חוקי בן-יוסף אומר שבכך היא רימתה את הנאשם, ומכנה את התנהגות המדינה "פושעת"

▪ ▪ ▪
המשטרה רשמה עשרות דוחות לנהגים על בסיס תמרור בלתי חוקי, שהוצב בידי גורם פרטי. כאשר אחד הנהגים הציג טענה זו בפני התובעת המשטרתית, היא רימתה אותו כאשר הציעה לו הסדר טיעון בו יודה בעבירה חמורה פחות. כך התברר (יום ב', 3.2.20) בדיון בפני שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, רענן בן-יוסף.

יקיר אלימלך נקנס ב-250 שקל על אי-ציות לתמרור "עצור" ביציאה מחניון קניון הזהב בראשון לציון, ומימש את זכותו להישפט. בדיון שהתקיים ב-22.10.19 בפני שופט התעבורה ישראל ויטלסון טען סניגורו, עו"ד יהונתן רבינוביץ, כי מדובר בתמרור בלתי חוקי. ויטלסון דחה את הדיון כדי לאפשר לזמן לעדות את ודים קוזלוב, מהנדס תנועה בעיריית ראשון לציון. ב-3.12.19 העיד קוזלוב, כי מדובר בשלט שהציב על דעת עצמו קבלן הפועל בקניון הזהב. לאור זאת, המשטרה חזרה בה מכתב האישום ואלימלך זוכה.

ויטלסון דחה את בקשתו של אלימלך לפסוק לו הוצאות, ועל כך הוגש הערעור למחוזי. תוך כדי הדיון, מתח בן-יוסף ביקורת קשה על המשטרה – הן בשל רישום הדוחות והן בשל התנהגות התובעים מטעמה. הדברים לא נרשמו בפרוטוקול, אך תועדו בכתב בזמן אמת בידי News1. בן-יוסף לא נקב בשמה של התובעת אליה התייחס. עיון בתיק שהתנהל בפני ויטלסון מעלה, כי שתי תובעות הופיעו בו מטעם המשטרה: עו"ד אלינה פינצי בדיון בספטמבר שעבר, בו לא טען אלימלך שהתמרור בלתי חוקי, ועו"ד רחל בשארי בדיון בו הועלתה טענה זו. בתיק אין תיעוד להצעה להסדר טיעון, ולכן לא ניתן לקבוע בוודאות מיהי התובעת אליה כוונו הדברים.

בן-יוסף אמר לנציג המדינה, עו"ד תום קובצ'י: "כשסניגור אומר שהתמרור לא תקין, אתם יכולים ללכת למשרד ושים רגליים על השולחן? מה פתאום. לכו תבדקו אם הוא חוקי". בן-יוסף המשיך: "זו פשוט שערורייה. בא הנאשם ואומר לתובעת שהוא לא מודה, היא לא צריכה לבדוק את העניין? ובוודאי כשבא הסניגור ואומר שהתמרור לא חוקי – היא לא מרימה טלפון? כשהיא מנסה להגיע להסדר טיעון, היא מרמה אותו. למה היא לא אומרת לו [שהתמרור בלתי חוקי]? רשמו למישהו דוח על תמרור לא חוקי, ואתם לא בדקתם את זה? "

"ברגע שהנאשם אומר לתובעת שהתמרור לא חוקי והיא מחכה להוכחות לבדוק את זה, זו רשלנות חמורה. זה יותר קיצוני מאשר [אי בדיקת טענת] אליבי. חזקת התקינות אינה פוטרת את התביעה, כאשר מראים לה שיש בעיה בתקינות, מלבדוק את הטענה. אי-אפשר לשלוח שוטרים לאכוף תמרור חדש בלי לבדוק אם הוא חוקי. והתובע לא יבדוק? הוא ילך 'עלא באב אללה' ככה להוכחות?".

קובצ'י טען, כי מדובר בנטל כבד מדי על התביעה, וכי על הנאשם להוכיח את חוסר חוקיות התמרור. בן-יוסף הגיב: "קשקוש. לא נכון. הטענה הזאת נשמעת פעם בשנה בבית המשפט, כי זה כל הזמן אותם תמרורים. כאן זה תמרור חדש, כי זה חניון חדש". הוא הוסיף: "אם המדינה לא בודקת כשיש בפניה טענה שהתמרור בלתי חוקי – היא פושעת. פושעת. ועל זה יש הוצאות".

בקבלו חלקית את הערעור בנושא פסיקת ההוצאות, כותב בן-יוסף: "בטרם ישיבת המענה בנוכחות סניגור, הודיע הסניגור במפורש שהוא עומד לתקוף בהליך ההוכחות את חוקיותו של התמרור. בשלב זה לפחות חובתה של המדינה הייתה לבחון את הדברים. נכון, שוב הנני אומר, שנטל הראיה על ההגנה להוכיח שהתמרור אינו תקין, אך חובתה של המדינה ואי-אפשר לומר אחרת משנטענת הטענה בפניה לעשות בדיקה של העניין. למדינה מדובר בבדיקה פשוטה, קלה, אולי די בהרמת טלפון למחלקת התמרור של העירייה הנדונה כדי לבדוק את העניין".

בן-יוסף קובע, כי אלימלך זכאי לפיצוי משום שלא היה יסוד לאישום נגדו. הוא אומר: "באומרי לעיל שעסקינן במקרה שבו חלה גם העילה הראשונה של אין יסוד לאשמה, אינני מישיר מבטי אל רגע רישום הדוח על-ידי השוטר. במקרה זה משנתברר שמדובר בדיעבד, בגלל רשלנות חמורה של התביעה, בתמרור שהוצב שלא כדין – בוודאי שאין יסוד לאשמה. איך אפשר לומר שיש יסוד לאשמה, בעבירה שלא באה לעולם משום שהתמרור הוצב שלא כדין". הוא קבע, כי אלימלך יקבל מהמדינה 3,489 שקל – הסכום המירבי הקבוע בתקנות – ולא את הסכום ששילם בפועל לרבינוביץ (5,635 שקל).

בשולי פסק הדין מוסיף בן-יוסף: "לא ניתן להשאיר את המצב על-כנו. במשך 2 תקופה עד מועד הסרתו של התמרור רשמו השוטרים שהעידו בבית משפט קמא דוחות לנהגים על-פי תמרור העצור הזה שהוצב שלא כדין. הנחה סבירה היא ששוטרים נוספים רשמו דוחות בשל עבירה, לא-עבירה זאת. משכך, השארת המצב שבו אזרחים ותושבים במדינת ישראל ואחרים קיבלו דוחות על עבירה שלא ביצעו שברור שכך, על-פי הסכמתה של משטרת ישראל, היא בלתי-מתקבלת על הדעת.

"הנני מורה שהמדינה תודיע לבית המשפט תוך 30 יום מה נעשה, ואם לא נעשה מה ייעשה ועד מתי, כדי לתקן את עיוות הדין שנגרם לכל אלה שקיבלו דוחות, כלומר שילמו קנסות בשיעור של 250 שקל כל אחד וחויבו בארבע נקודות על-פי שיטת הניקוד".

התובעת המשטרתית רימתה את הנאשם

החוקרת שחיטטה בטלפונים הניידים: "לא זוכרת כלום"

כאן חדשות | לאחר שאתמול נחשף בכאן חדשות כי נוסף על החיפוש בטלפונים של יועצי רה"מ, נעשה חיפוש שלא כחוק בטלפון של בכיר נוסף, בחדשות הערב פורסמה עדות שמסרה בבית המשפט חוקרת המשטרה שביצעה את החיפושים. מהמשטרה נמסר: "אין בכוונתנו להתייחס לחקירות מתנהלות או לתוכנם של דברים הנאמרים בין כותלי בית המשפט ומטבע הדברים איננו מפרטים אודות הליך משפטי תלוי ועומד". כתבתו של צח שפיצן מתוך חדשות הערב 14.1.20.

השוטרים הבכירים מלהב 433 נעדרו מהדיון בבית המשפט העליון

החיפוש הבלתי חוקי וללא צו בטלפונים הניידים של יועצי ראש הממשלה: המשטרה שלחה לבית המשפט קצינת משטרה שלא זכרה מי נתן לה את ההוראה לעשות את החיפוש בטלפונים ללא צו בית משפט. יחידת לה"ב 433 באפסותה. כזכור, בית המשפט העליון הורה ששוטרים שהיו מעורבים בשערוריית החיפוש הלא חוקי בטלפונים, יבואו לבית המשפט ויעידו.

נציב תלונות הציבור: נציגי המשטרה בדיוני מעצרים משקרים כדבר של יום ביומו

נציב תלונות הציבור: נציגי המשטרה בדיוני מעצרים משקרים כדבר של יום ביומו , יהושע (ג'וש) בריינר ,  19.12.2019 , הארץ
נציב הביקורת על הפרקליטות, השופט בדימוס דוד רוזן, אמר כי לעתים לטועני המשטרה בבית המשפט אין עילה כדי לבקש הארכת מעצר, אך הם גורמים לשופט להאמין שיש הליך חקירתי שהם רוצים לבצע. "זה בלוף אחד גדול", אמר
נציב הביקורת על הפרקליטות, השופט בדימוס דוד רוזן, מתח היום (חמישי) ביקורת על נציגי המשטרה שמופיעים בדיוני הארכות מעצר בבתי המשפט, ואמר: "טועני מעצרים משקרים כדבר של יום ביומו". בדברים שנשא בכנס לשכת עורכי הדין במלון גלילון שבאגמון החולה אמר רוזן כי לעתים לטוען אין די ראיות, אז הוא מעביר לשופט מסר סודי על הליך חקירתי מסוים – רק כדי לקבל הארכת מעצר. "לא אחת אנחנו רואים שאין להם תיק, אז הטוען בפתק כותב לשופט 'אנחנו מכניסים מדובב או שוקלים להכניס מדובב'", אמר.

לדברי רוזן, "מצד אחד נמצא פה האדם הטוב, המשטרה, ומצד השני זה האיש הרע, העבריין, וטוען המעצרים אומר 'מה אני מבקש, בסך הכל עוד חמישה ימים'. זה בלוף אחד גדול". רוזן הוסיף כי ישנם מקרים שבהם החשוד טוען כי יש לו אליבי, אך המשטרה לא בודקת זאת כלל – והסנגורים לא יודעים מכיוון שהם לא מקבלים את החומר הסודי שמוגש לשופט.

בשנה שעברה גילתה בדיקה של רוזן כי מדי יום נמצאים עשרות אנשים במעצר לא חוקי, מאחר וטועני המעצרים סורקים למערכת בקשות ריקות וממלאים אותן בדיעבד – בניגוד לנהלים. בעקבות הבדיקה ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה הורה לטוענים להפסיק עם הנוהל הפסול.

בחודש יולי האחרון פרסם רוזן ביקורת חריפה על טוען מעצרים של המשטרה וקבע כי שיקר לאחר שביצע מעצר על סמך צו שיפוטי – זאת על אף שהמשטרה לא קיבלה צו כלל. באותו מקרה, במהלך ערר שהגישה המשטרה לבית המשפט המחוזי על דחיית בקשתה להמשך מעצרו, הוסיפה המשטרה עבירות נוספות שלא נכללו בבקשה המקורית.

לצד זאת, רוזן ביקר בחריפות גם את התנהלות הפרקליטות, וטען כי היא מנסה למנוע ממנו לעשות את עבודתו. "מדי שנה אני מקבל מאות תלונות ואין התייחסות אחת של הפרקליטות שלא נפתחת בכך שאני מנוע על פי חוק מלטפל. במאה אחוז מהתיקים".

דבריו של רוזן היום מגיעים לאחר נאום הפרידה של פרקליט המדינה היוצא, שי ניצן, שהתייחס אתמול לרוזן ואמר: "הפרקליטות היום היא גוף מבוקר הרבה יותר מבעבר. נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן, מקבל מדי שנה מאות תלונות ובודק אותן. כשליש מהן נמצאות מוצדקות. את ממצאיו הוא מעביר אלינו ואנו בוחנים כל החלטה והחלטה ומפיקים לקחים. שיתוף הפעולה שלנו עימו הוא שלם ומוחלט. לא תמיד אנו רואים עמו עין בעין, אך תמיד אנו קשובים לדבריו ומקבלים עלינו את הדין. ואם אינכם מאמינים – שאלו אותו".

מהמשטרה נמסר בתגובה: "הדברים נגועים בהכללה פסולה ומעוותת של עשרות טועני המעצרים המשרתים במשטרת ישראל ופועלים מדי יום במסירות, במקצועיות וללא משוא פנים בייצוג המשטרה בבימ״ש נגד אלו הנחשדים בביצוע עבירות פליליות. שלילת חירותו של אדם מתבצעת רק כשיש הכרח לכך וכשצורך החקירה מחייב זאת, ולראיה מרבית החשודים בפלילים אינם מובאים כלל לבית המשפט להארכת מעצרם אלא רק המקרים המתאימים לכך בהתאם למכלול הנסיבות".

עוד נמסר: "נדגיש כי בכל בקשה להאריך את מעצרו של חשוד בביצוע עבירה פלילית, פונה המשטרה לבית המשפט שהוא הסמכות הבלעדית להורות על הארכת מעצרו של חשוד. מכוח סמכותו, בית המשפט בוחן את הבקשה על פי מבחני החוק והפסיקה, מפקח ומבקר על בקשות המשטרה ועל התקדמות החקירה. לצד ביקורת לגיטימית שראויה להישמע, הרי שצר לנו על התבטאות משתלחת ומכלילה מעין זו שרחוקה מהאמת מרחק שנות אור".

נציב תלונות הציבור- נציגי המשטרה בדיוני מעצרים משקרים כדבר של יום ביומו
נציב תלונות הציבור: נציגי המשטרה בדיוני מעצרים משקרים כדבר של יום ביומו , יהושע (ג'וש) בריינר ,  19.12.2019 , הארץ

 

כשלים חמורים בפרקליטות ובמשטרה

פרקליטות המדינה הוא גוף פוליטי הפועל על פי אינטרסים של מקורבים. מה קורה כאשר האזרח פונה למשטרה ועורר לפרקליטות בתלונה שעניינה סכנת חיים?. להלן בירור תלונה על מחלקת עררים של פרקליטות המדינה.
נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות – 3 בנובמבר, 2019 , מספר תלונה: 242/19.

שיהוי ניכר בעבודת הפרקליטות וקבלת החלטה על סגירת תיק מבלי לעיין במכלול הראיות

בתלונה שהתקבלה בנציבות, הלינה סנגורית על התנהלות לא תקינה מצד הפרקליטות, במסגרת טיפולה בתלונות שהגישה מתלוננת נגד בן זוגה, אחיו של איש ציבור מכובד ומוכר באזור ירושלים.
בין היתר, נטען בתלונה, כי פרקליטות המחוז הרלוונטית לא העבירה למחלקת עררים, במשך חודשים ארוכים, את הערר שהגישה המתלוננת על החלטת הפרקליטות לסגור את התיק,
ובכך מנעה מנפגעת העבירה את מימוש זכותה להליך ערר ראוי והוגן.
עוד נטען בתלונה, כי החלטת פרקליטות המחוז לסגור תיק חקירה נוסף שנפתח בעקבות תלונה נוספת של המתלוננת נגד בן זוגה, נתקבלה מבלי שהפרקליטות בחנה הקלטות ותמלילים המתעדים לכאורה, במשך שנתיים, תקיפות והתעללות פיזית ונפשית שביצע בן הזוג במתלוננת ובילדיהם. זאת, למרות פניות חוזרות של הסנגורית לפרקליטות, בהן צוין קיומן של הקלטות כאמור.
פרקליטות המחוז השיבה, כי אכן חל עיכוב רב בטיפול בערר, בין היתר, עקב עומס עבודה, והצרה על כך. עוד ציינה פרקליטות המחוז, בין היתר, כי כאמור בתלונה, ההקלטות והתמלילים לא צורפו לתיק החקירה הנוסף וכי ההחלטה לסגור את התיק התקבלה עוד קודם לפנייתה הראשונה של הסנגורית, שאזכרה קיומן של קלטות.

הנציב מצא את התלונה מוצדקת בשני עניינים אלו, וקבע כדלקמן:
פרקליטות המחוז העבירה את הערר למחלקת העררים בחלוף כ- 16 חודשים מיום שהערר התקבל אצלה. מדובר בשיהוי מרחיק לכת שאינו מתקבל על הדעת, ואף נראה כי רק פנייתה של הסנגורית לנציבות הייתה זו שקידמה, בסופו של יום, את העברת הערר למחלקת עררים.

זכות הערר נתונה למתלונן עלי חוק ויש בהשתהות בהעברת חומר חקירה כדי למסמס ולפוגג זכות הערר על סד המועדים הקבועים בחוק למתן ההחלטה בערר. כמו כן, יש בהשתהות זו כדי להשליך ולהשפיע על ההליך המשפטי עליו יוחלט בערר.
נוכח האמור, המליץ הנציב לפרקליט המדינה, מכח סמכותו על פי חוק, לעגן בהנחיות פרקליט המדינה בניית מנגנון בקרה ומינוי גורם שיהיה אחראי על המעקב אחר הטיפול בעררים בכל יחידה המטפלת בעררים.
לעניין אי בחינת מכלול הראיות בטרם ההחלטה על סגירת תיק החקירה הנוסף קבע הנציב, – כי אין מחלוקת שהיחידה החוקרת העבירה את התיק לבחינת הפרקליטות, מבלי שצורפו לו ההקלטות והתמלילים, ובשל כך, אלה לא עמדו בפני הפרקליטות עת החליטה לסגור את התיק מחוסר ראיות.
המדובר בכשל חמור ביותר שנפל בידי היחידה החוקרת, ובהמשך, של הפרקליטות, שקיבלה החלטה מהותית קרי, סגירת תיק חקירה מחוסר ראיות מבלי שעיינה במכלול הראיות הקיים בתיק החקירה.
כמו כן, קבע הנציב, כי לא ניתן להתעלם מהעובדה, שהסנגורית התריעה בפני פרקליטות המחוז, מספר שבועות לאחר סגירת התיק, כי קיים בלבה חשש, שהפרקליטות לא בחנה, ואולי אף לא קיבלה מהיחידה החוקרת, את ההקלטות והתמלילים שהוגשו על ידי המתלוננת. ואולם, הפרקליטות התעלמה כליל ממידע זה, עד למועד בו נדרשה להכין תסקיר ערר, זמן רב ביותר לאחר מכן.
הנציב קבע, כי לא ניתן לקבל התנהלות זו. משהסנגורית הציפה, מספר שבועות לאחר סגירת התיק, את העובדה כי קיימות בתיק "הקלטות מצמררות" שאולי לא עמדו בפני הפרקליטות עת קיבלה החלטתה לסגור את התיק מחוסר ראיות, היה על הפרקליטות כבר במועד זה לוודא קיומן של הקלטות כאמור בתיק, וככל שהן נעדרו ממנו, היה עליה לפעול בשקידה
ראויה להשגתן מהיחידה החוקרת.
נוכח האמור, המליץ הנציב לפרקליט המחוז הרלוונטי, להביא לקחי מקרה זה לידיעת כל הנושאים במלאכה, למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד.

מצורפים:

– בירור נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות בעניין  – שיהוי ניכר בעבודת הפרקליטות וקבלת החלטה על סגירת תיק מבלי לעיין במכלול הראיות — 3 בנובמבר, 2019 , מספר תלונה: 242/19. לצפיה / הורדת בירור הנציב בקלק כאן.

– מאמר איתמר לוי בעניין הכשלים החמורים של פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל , 10.11.2019 – news1.

 

 

– מאמר איתמר לוי בעניין הכשלים החמורים של פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל , 10.11.2019 – news1.

Document-page-001

Document-page-002כשלים חמורים

איור – פרי העץ המורעל

אוגוסט 2019 – מערכת המשפט במדינת ישראל מכשירה ראיות נגד חשודים שהושגו בדרך עבירה מה שמעודד את המשטרה והפרקליטות להשתמש באמצעים לא חוקיים להשגת ראיות ולעוות את הדין.

פרי העץ המורעל
מערכת המשפט במדינת ישראל לא מיישמת את דוקטרינת פרי העץ המורעל

מחוז הפייק: עוד שתילת נשק, אמצעי לחימה וסמים בסדרת הטלוויזיה

אחרי ה-M-16 בעיסאוויה מתברר כי בביתו של תושב שועפט פואז דבש הושתל אקדח. לדבריו, החיפוש לווה גם בהשפלה: "הפשיטו את אשתי ואמה מול בנותיי הקטנות והמבוהלות". חברו מג'ד שיכה נפל גם הוא קורבן לשתילת נשק שסיכנה את חייו: "בכפר חשבו שאני משת"פ והיכו אותי"
ישי פורת, 09.08.19 , ynet

פייק רודף פייק בסדרה שמפארת את משטרת ירושלים: ככל שחולפים הימים כך נחשפים עוד ועוד מקרים של סצנות בעיתיות בסדרה "מחוז ירושלים" ששודרה בכאן 11, ומתארת את עבודת משטרת ירושלים. במקרה או שלא במקרה, הקטעים המביכים התרחשו במזרח העיר. אתמול התבררו מקרים נוספים של השתלת נשק וגם של סמים.

הפרשה נחשפה בעיתון "הארץ", בפרסום על מציאת רובה M-16 שהושתל במהלך חיפוש בביתו של תושב עיסאוויה סאמר סלימאן. אתמול התברר שהוא איננו היחיד שנפל קורבן לפייק דוקו. צילומי הסדרה מציגים גם פשיטה על ביתו של פואז דבש, תושב מחנה הפליטים שועפט המחזיק בתעודת זהות כחולה. "נכנסו שוטרים, אמרו שיש אצלי נשק והפכו את הבית כשאני יודע שאין אצלי כלום", סיפר.

גם במקרה זה, משלא נמצא דבר השתילו השוטרים בדירה אקדח תקני. צילומי הסדרה תיעדו אותם מטפסים לעליית הגג, ובעזרת כלבת גישוש "מוצאים" את הנשק.

דבש (47) מספר שהחיפוש לווה בהשפלת משפחתו: "הכניסו את התאומות שלי בנות החמש לחדר עם אשתי ואמא שלה. הפשיטו את הנשים עד התחתונים מול העיניים של הילדות, שהיו בפחד גדול". כמו בהשתלה בעיסוויה, גם דבש קיבל בסוף החיפוש מסמך משטרתי שלפיו החיפוש לא העלה דבר (צעד המקובל במקרים שכאלה).

כשהסדרה הוקרנה פניו אמנם טושטשו, אבל חבריו זיהו אותו. "ראינו אותך בטלוויזיה", אמרו לו. הוא צפה ונחרד מהתמונות המזויפות. דבש שעבד שנים במטבח ביד ושם ופרש לאחרונה, סיפר שבמסגרת עבודתו הגיש כיבוד לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשרים ולח"כים שביקרו במקום.

לדבריו, לאחר הפרסום בטלוויזיה תהו במחנה הפליטים מדוע הוא לא נחקר ונעצר, וחשדו שהוא משתף פעולה עם ישראל – חשד שהעמיד את חייו בסכנת חיים, שכן ידוע כיצד הפלסטינים נוהגים במקרים שכאלה.

חברו למחנה הפליטים מג'ד שיכה (24) נפל גם הוא קורבן להשתלה הסדרתית. "הגיעו המון שוטרים עם כלבים לבית שלי והפכו הכול", הוא סיפר. גם במקרה זה, לאחר שלא נמצא דבר, השתילו השוטרים בביתו נשק "שהתגלה" כביכול במהלך החיפושים.

גם הוא הופתע לראות את עצמו בסדרה, גם עליו מסתובבות שמועות שהוא משתף פעולה עם ישראל וזאת משום שלא נעצר ולא נחקר. לדבריו, לפני כמה שבועות פרצו כמה תושבים לביתו והיכו אותו. "אני מפחד להסתובב בשכונה. הולך ללימודים באוניברסיטה, חוזר – ונסגר בבית", סיפר.

אתמול פרסם רן בוקר לראשונה ב-ynet כי גם תושב הכפר צור-באהר אחמד עליאן נפל קורבן למזימה דומה: צו חיפוש, השתלת נשק, צילומים בסדרה שחשפו אותו וסיכנו את חייו משום שחשדו שהוא משת"פ מכיוון שלא נעצר. פניו אמנם טושטשו, כמו של היתר, אבל למרות זאת זוהה.

בסצינה מזויפת אחרת קיבלו השוטרים מידע על סוחר סמים לכאורה. בצילומים הם נראים עוצרים אותו כלצידו שק עם סמים, שהושתל לצורך הצילומים.

בתאגיד השידור הציבורי "כאן" החליטו אתמול להפסיק לאלתר את כל העבודה המשותפת עם "קודה", חברת ההפקות של הסדרה. "מועצת התאגיד רואה בחומרה רבה את השתלשלות האירועים הקשורים בהפקת סדרת הדוקו-ריאליטי 'מחוז ירושלים' וקיימה בירור ודיון מעמיקים בנושא", נמסר מהתאגיד כאן, "כל מה שאירע בפרשה נוגד את מהות תאגיד השידור הציבורי ואת ערכיו הבסיסיים. מדובר בהתנהלות בזויה, הנוגדת לחלוטין את האחריות הגדולה המוטלת על השידור הציבורי ועל העוסקים בו, ונוגדת את ההכרח שבאמינותו. מדובר בבגידה באמון הציבור ובאמון תאגיד השידור הישראלי. בתאגיד אין מקום ואין כל סובלנות לשקרים לציבור ולהפללת אנשים חפים מפשע. ידע כל מי שעובד למען השידור הציבורי כי עליו להתייחס ביראת קודש לכללי האתיקה". ממשטרת ישראל נמסר: "בעקבות בדיקת הטענות שהועלו בנוגע לסדרה 'מחוז ירושלים', הוחלט במשטרה על ביצוע תחקיר לבחינת הנושא, לרבות התנהלות של המשטרה מול גורמי חברת ההפקה בשטח ובשלב עריכת התכנים. כפי שציינו, אנו מצרים על כל פגיעה שגרמה הסדרה למאן דהוא. אי לכך ובהתאם לזאת, עד להשלמת התחקיר ובדיקת כלל הטענות לא נתייחס לגופם של אירועים".

רם לנדס מתנצל
רם לנדס מתנצל על הפקת הפייק דוקו עם משטרת ישראל – אוגוסט 2019

פרשת הבלוגרים – החזרת רכוש תפוס

אפריל 2018 – כך נראה החזרת מסמכים שנתפסו ע"י משטרת ישראל: "שקית ניילון עם כתובת סופר דוש בתוכה מסמכים שונים".
אילו מסמכים נתפסו? אילו מסמכים הוחזרו? האם הוחזרו כל המסמכים? האם הוספו מסמכים שלא היו? האם הוכנסו לחומר הראיות מסמכים שלא נתפסו?
תשובות לשאלות האלה לא נקבל כנראה לעולם כי אין רשימה כזאת של המסמכים, יש רק רשימה של שקיות.

מזכר מפלג הונאה - החזרת רכוש תפוס
מזכר מפלג הונאה – החזרת רכוש תפוס