"תלונה יש מאין" "תלונת סרק"

האם לשופט המעצר מותר לומר על העצור כי הוא חשוד ב"טרור רשתי" בעוד לא מופיע סעיף החוק למלחמה בטרור בכתב האישום?
תלונה הוגשה נגד השופט אברהם הימן כי בבקשת דחייה תביעה קטנה מחמת חסינות שיפוטית שהגיש לבית משפט לתביעות קטנות , על תביעה קטנה שהגישה נגדו שם טוב, כתב מייצגו מהפרקליטות כי נגד שם טוב מתנהלים הליכים פליליים בחשד ל"טרור רשתי".
בתלונה נטען כי השופט אברהם הימן הוא שופט הליך המעצר של שם טוב, ושכתב אישום נגד שם טוב כולו הנו בבסיסו על חשד להעלבת עובדי ציבור באתרי ג'נק במרשתת. מעולם לא הועלתה על ידי הפרקליטות טענה או חשד למעשה טרור במישרין או בעקיפין, ולא דובר על כך בתיק המעצרים או בתיק העיקרי.
עוד נטען כי על פי כללי אתיקה לשופט בעניין משוא פנים נכתב: "שופט … ישפוט בדעה נקיה ולא יגלה דעה קדומה או משוא פנים". ועל פי התבטאות השופט הימן כי שם טוב חשודה ב"טרור רשתי" עולה כי דעתו של השופט הימן אינה נקיה.
נציבות תלונות הציבור על שופטים דחתה התלונה בתואנה כי מדובר ב"תלונה יש מאין… תלונת סרק שאין בה ולא כלום"

מצורף בירור התלונה נגד השופט אברהם הימן מספר 290-19 מה- 28.05.2019

Document-page-001Document-page-002

מודעות פרסומת

תלונה הוגשה נגד השופט אברהם הימן בגין עינוי דין

תלונה הוגשה היום ה- 05.04.2019 נגד שופט המעצרים בית המשפט המחוזי תל אביב אברהם הימן. בהחלטתו מיום ה- 05.03.2019 (מצורפת) קבע הימן דיון בעניין המשך מעצרה ל לורי' שם טוב ליום ה- 27.03.2019 .
בתלונה נטען שאם לא די בכך שהימן קבע הדיון למועד מעל 3 שבועות, כתב הימן בהמשך כי הוא מזמין תסקיר מבחן אך לא קבע תאריך יעד לק. המבחן מועד להגשת התסקיר.

התוצאה היא שהתסקיר הוגש בפעם הראשונה ללורי שם טוב ובא כוחה ביום הדיון ה- 27.03.2019 והדיון הפך להיות עקר הואיל ונדרש זמן לבא כוחה של שם טוב ללמוד התסקיר ולהכין טיעונים, ולכן נקבע דיון נוסף ליום ה- 16.04.2019 (מצורף דף פרוטוקול הדיון מיום ה- 27.03.2019).
התוצאה היא שלורי שם טוב תצטרך פעם נוספת לעבור מסע עינויים בכלובי המתנה בדרך מבית הסוהר לבית המשפט וגם הקהל ידרש לבוא פעם נוספת לבית המשפט.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים ולשרת המשפטים איילת שקד.

מצורפים:
החלטת השופט אברהם הימן מיום ה- 05.09.2019 על זימון דיון ליום ה- 27.03.2019.
קטע מפרוטוקול הדיון מיום ה- 27.03.2019 שבו נקבע תאריך נוסף לדיון על מנת שבא כוחה של שם טוב יוכל לעיין בתסקיר ולהכין טיעונים.

v1

v2
קטע מפרוטוקול הדיון מיום ה- 27.03.2019 שבו נקבע תאריך נוסף לדיון על מנת שבא כוחה של שם טוב יוכל לעיין בתסקיר ולהכין טיעונים

הנציב התעלם מאי מתן זכות הטיעון ללורי שם טוב בערכאות בהליך מעצרה הממושך

10.03.2019 – השבוע קיבלנו ידיעה קשה על מותו של העיתונאי גיל רונן עקב התעמרות מערכת המשפט נגדו. גיל רונן אינו היחיד שמערכת המשפט התעמרה בו עד יומו האחרון. ישנם גם את אלון וולף, רעות איש שלום, עדן רכטר והרשימה עוד ארוכה. מדובר באנשים נורמטיבים ללא רבב אשר סבלו מהתעמרות מערכת הרווחה והמשפט בהם עד יומם האחרון.

דוגמא להתעמרות מערכת המשפט וחוסר האונים של האזרח ניתן לראות בתלונה שהגישה לורי שם טוב העצורה מזה שנתיים מפברואר 2017 על חשד ל"עבירות שיימינג".

באוגוסט 2018 הודיעה הסנגוריה הציבורית כי אינה מייצגת את שם טוב בהליך מעצרה, ובנובמבר 2018 החליט שופט המעצרים הימן כי אינו מטפל בבקשותיה בענייני מעצרה.

זכות הטיעון וגם זכות הייצוג בערכאות הן זכויות יסוד חוקתית של כל אזרח בפרט אם הוא עצור מזה כשנתיים. שתי זכויות אלו נחסמו ללורי שם טוב.

נציב תלונות הציבור על שופטים מתנער מחובתו לברר תלונה בנושא ומציין כי מדובר בהחלטה שיפוטית והוא מנוע להתערב.

מדובר בפגיעה בזכות לחירות, חזקת החפות, וההליך הפלילי ומה לא. הרי כיצד יוכל נאשם להגן על עצמו אם נמנעת ממנו האפשרות לטעון בבית המשפט?

נציבות תלונות הציבור על שופטים אמונה על שמירת ערכים אלו בפרט כאשר שופט פוגע בזכות חוקתית של אזרח. סעיף 14 לחוק נציבות תלונות הציבור על שופטים קובע: "רשאי להגיש תלונה לנציב… כל אדם הרואה עצמו נפגע בשל התנהגותו של שופט במסגרת מילוי תפקידו כשופט לרבות בדרך ניהול המשפט על ידיו, או מי שאותו אדם הסמיך לכך". אי מתן זכות טיעון לנאשם הכלוא שנתיים הוא בהחלט עניין הקשור לניהול המשפט ולא קשור לעניין האישומים במשפט עצמו.

מצורפים:

– החלטת השופט אברהם הימן שאינו מטפל בבקשת לורי שם שאינה מיוצגת. מ"ת 14280-04-17 מה- 14.02.2019

– החלטת נציב תלונות הציבור על שופטים שאינו מתערב באי מתן זכות הטיעון ללורי שם טוב בבית המשפט – תלונה מספר 111-19.

– הודעת הסנגוריה הציבורית לשופט אברהם הימן שאינה מייצגת את לורי שם טוב בהליך המעצר מה- 28.08.2018.

 

Document-page-001Document-page-002ה1ה2החלטת הימן

 

פרשת הבלוגרים: הפרוטוקול "המחורר" בדיון בקשת פסילת השופט אברהם הימן ובירור הנציב

23.12.2018 – רבות דובר על חשיבות ניהול פרוטוקול תקין של דיון בבית משפט לשמור על זכויותיהם וכבודם של בעלי הדין. חוק בתי המשפט סעיף 68.א קובע: "בדיון בבית משפט ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון והנוגע למשפט".
בדיון בקשת פסילת השופט אברהם הימן על פי בקשת לורי שם טוב התברר כי חלק מדבריה של שם טוב הושמטו מהפרוטוקול הואיל והקלדנית לא שמעה אותה. בשל כך הוגשה תלונה נגד שופט המחוזי תל אביב אברהם הימן.
בתלונה נטען כי שם טוב בהיותה עצירה ומייצגת עצמה עמדה במהלך הדיון בין שני מאבטחי שב"ס בתוך תא שדפנותיו מזכוכית בגובה כ- 1.8 מטר. קולה של שם טוב צלול חד וברור. בתחילת הדיון התברר כי הקלדנית אינה שומעת את דבריה של שם טוב ולכן הוחסרו בפרוטוקול מילים וקטעים מדבריה. ניתן לראות מילים חסרות בפסקה ראשונה בעמ' 1 (מצורף הצילום לעיל). המילים החסרות סומנו בנקודות. דבריה של שם טוב נרשמו בפרוטוקול בצורה לקויה. עוד נטען בתלונה כי שם טוב לא קיבלה יומה בבית המשפט.
הנציב דחה התלונה וקבע כי השופט פעל כשורה.

מצורפים:
– קטע הפרוטוקול המחורר מ"ת 14280-04-17 שופט אברהם הימן מיום 26.10.2018 – קטע מילים חסרות סומן במרקר צהוב.
– החלטת נציבות תלונות הציבור על שופטים על הפרוטוקול ה"מחורר" של השופט אברהם הימן מיום 26.11.2018 בדיון בקשת פסילתו.

החלטת הנציבות תלונה נגד הימן - 853-18פרוטוקל בקשת פסילת הימן 26.11.2018

פרשת הבלוגרים: שופט ירון גת – הקלות הבלתי נסבלת של פגיעה בזכויות חוקתיות של אזרחים והבירור הלקוני של הנציבות

צו קבלת נתוני תקשורת לקוני ולקוי שהוציא שופט בית משפט השלום תל אביב ירון גת ב- 15.11.2015.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) סעיף 3.א קובע עילות המתירות להוצאת צו קבלת נתוני תקשורת: הצלת חיי אדם או הגנה עליהם, גילוי עבירות, חקירתן או מניעתן, גילוי עבריינים והעמדתם לדין, חילוט רכוש על פי דין.

בנוסף קובע החוק בסעיף 3.ב: "היה המנוי שלגביו הוגשה הבקשה בעל מקצוע, לא יתיר בית המשפט קבלת נתוני תקשורת … אלא אם כן שוכנע בהסתמך על פירוט ברור לכך במסגרת הבקשה, שיש יסוד לחשד שבעל המקצוע מעורב בעבירה שבקשר אליה הוגשה הבקשה".

בצו שהוציא השופט ירון גת לא צוינה אף אחת מהעילות על פי חוק המתירות קיומו, וכן הן בצו והן בבקשה אין התייחסות להיותה של נשואת החיפוש עיתונאית. בנוסף על הצו עצמו לא רשום שם השופט ולא ניתן לדעת בבירור מי השופט שחתם על הצו אלא לנחש על פי צורת החותמת.

נציבות תלונות הציבור על שופטים כפי הנראה בדיכאון מערמות הצווים השיפוטיים הלקויים שהצטברו בפרשת הבלוגרים ולכן לא בדקה התלונה לגופה, והסתפקה בתשובה הלקונית כי הלקויים תוקנו באופן כללי על פי תלונות שהוגשו בעבר. (,בדק בית")

להודה / צפיה בירור נציבות התלונות על שופטים – תלונה נגד ירון גת – הקלק כאן

מצורף צו החיפוש הלקוני והלקוי של השופט ירון גת ובירור הנציבות.

Document-page-001Document-page-002Document-page-001Document-page-002Document-page-003

 

 

התלונה על כב' השופט מחוזי תל אביב רענן בן יוסף נמצאה מוצדקת

מאי 2018 – נציב תלונות הציבור על שופטים הצליח לאחר שלשה חודשים לפענח את שארע בדיון הקצרצר ב- 25.02.2018 של לורי שם טוב בפני שופטי מחוזי. בדיון שהחל בפתאומיות באיחור של שעה ווחצי ונמשך כ- 3 דקות, לא היה ברור מי השופטים שהקריאו לגב' שם טוב את פסק הדין.
נציבות תלונות על שופטים כהרגלה עשתה חצי עבודה ולא התייחסה לאיחור של שעה וחצי לתחילת הדיון ולכך שהחל בפתאומיות ללא נוכחות בא כוחה של שם טוב.
בתלונה נטען כי הדיון החל באיחור של כשעה וחצי בשעה 15:30 במקום השעה 14:00. נוסף לעגמת הנפש של הממתינים כשעה וחצי לתחילת הדיון נוספה גם אי הודאות לתחילת הדיון עד הרגע האחרון שהחל ללא התראה או הכנה, מה שגרם למרבה הצער לאי נוכחות הסניגור בכל הדיון הקצר וחלק מהקהל בתחילת הדיון.
בנוסף, בפרוטוקול הדיון חתומים השופטים שי יניב וצבי גורפינקל כנוכחים בדיון בעוד שבפועל לא נכחו כלל בדיון. בנוסף, לאחר מספר ימים יצאה החלטה מוטעית כאילו השופט קאפח נכח בדיון מה שלא היה נכון.

מצורפות תמונות הפרוטוקל הלקוי ובירור הנציב ריבלין.

פרוטוקול רענן בן יוסףת3ת4

רונית זמיר מטייחת התנהלות עבריינית נפתלי שילה והמאבטחים מול בעלת דין

שופט משפחה נפתלי שילה רמת גן - התנהגותו מדיפה שחיתות ורמיה - פוגע קשות באמות הציבור בבית המשפטמרץ 2015 – מדובר בתשובת נציבות תלונות הציבור על שופטים לתלונה נגד השופט נפתלי שילה מבעלת דין אשר מעל 6 שנים אינה רואה את ילדיה על לא עוול בכפה מאחר והשופט נפתלי שילה מתלבט. נפתלי נמנע במשך כארבע שנים מלהכריע בבקשת האם להשיב לה את ילדיה. נפתלי שילה מתנהל משל הוא פקיד שכל תפקידו הוא לדרוש תגובה לבקשה, ותשובה לתגובה, וחוזר חלילה – כך במשך שנים. נפתלי מזמין שוב ושוב חוות דעת שיוציאו עבורו את הערמונים מהאש, ושוב מבקש תגובות, ותשובות, וחוות דעת על התגובות והבקשות והאירועים הנטענים, ושוב חוזר חלילה, וכו' וכו' וכו' וכו'.

מחוסר מעש ואולי מחשש כי החרפה תחשף החל נפתלי שילה להעליל ולהתנכל לאמא ל' ובאחד הדיונים העליל כנגדה כי היא מקליטה את הדיון ובכוונתה לפרסם את תוכנו. מה עשה? הרעיל בלחש המזימה באוזני העוזרת המשפטית שלו וזו פנתה לעמדת המאבטחים והרעילה על דיון בעייתי של מישהי שמצלמת ומעלה לאינטרנט דברים וחומרים מתוך בית המשפט.

לאחר הדיון נעצרה בברוטליות האמא ל' על ידי מאבטחי בית המשפט בראשות המאבטחת מרינה אוסיפוב והוחזקה באיזור פתוח לקהל של בית המשפט למשך כשעתיים ועשרים דקות כשהיא אזוקה בידיה – חלק מן הזמן כשהידים מוחזקות מאחורי הגב וחלק מן הזמן מלפנים. בסיום פרק זמן זה הגיעו אנשי משטרת ישראל (מרחב דן) לבית המשפט ולקחו את האמא ל' לחקירה בתחנה. בחקירה לא נמצאו ראיות לביסוס החשדות שהוזכרו לעיל.

התלונה נגד נפתלי שילה

בתלונה נטען כי נפתלי שילה לא רק שהעליל על האמא כי היא מקליטה את הדיון ושיסה בה את המאבטחים, אלא הוסיף חטא על פשע ונתן למאבטחים את פרוטוקול הדיון שהתנהל בתיק חסוי שעשו בו שימוש פסול נגד האמא.

נפתלי מטייח מסירת הפרוטוקול למאבטחים

בתגובה לתלונה השיב נפתלי (ראה סעיף 5 בתשובת הנציבות) כי לא זכוור לו כי מסר הפרוטוקול למאבטחים ולכן לא תועד הדבר בפרוטוקול. מדובר במעשה רמיה של נפתלי שילה. הכיצד פרוטוקול דיון חסוי דולף לידי המאבטחים ולשופט המנהל הדיון נפתלי שילה אין מושג בדבר. יתרה מכך אם נפתלי שילה כה קנאי לחיסיון הדיון לטובת בעלי הדין וילדיהם עד כדי ששיסה את המאבטחים באמא לבדוק את הדיון הוקלט, מדוע  מסתפק נפתלי בתשובתו הלקונית כי לא זכור לו שמסר הפרוטוקול ואינו מבצע בדיקה כיצד דלף הפרוטוקול.

הערה מטופשת של עו"ד ד"ר רונית זמיר מהנתל"ש

לאחר שטייחה את התלונה עם תשובתו הלקונית של נפתלי שילה מוסיפה ד"ר רונית זמיר (סעיף 6 בתשובת הנציבות): "נעיר כי מאבטחי בית המשפט נוכחים בדיונים מתוקף תפקידם, לרבות דיונים הנעשים בדלתיים סגורות, כפי שנעשה במקרה דנן".
קשה להבין מדוע כתבה רונית שמיר הערה מטופשת זו. האם ניסתה להצדיק את מעשה הפשע של המאבטחים בהחזקת פרוטוקול חסוי. או ניסתה לומר שבמקום להשים ליבם לנושא האבטחה בדיונים הם מאזינים לתכנים וממילא זה לא משנה אם הפרוטוקול הגיע לידיהם או לא.