חיפושים בלתי חוקיים – כשל מערכתי משטרת ישראל פרקליטות ובתי משפט

"חיפושים בלתי חוקיים – תופעה" , איתמר לוין , news1 , ספטמבר 2016

אבינור מצביע על פסקי דין חוזרים ונשנים בנוגע להפרות חוק בידי המשטרה בזמן חיפושים, ועל כך ששוטרים אלו לא משלמים את המחיר קובע: המציאות מחייבת פסילה שיטתית של ראיות אלו

ת"פ 4664-10-14, מדינת ישראל נ' איברהים אבו-טאלב / פס"ד

שוטרים ביצעו חיפוש בלתי חוקי, בו עברו גם על הוראות החוק וגם על צו החיפוש הספציפי – קובע (25.9.16) שופט בית משפט השלום בתל אביב, שאול אבינור.

משטרת מרחב מוריה מציגה חיפוש בדירה

ביוני 2014 הוציא בית המשפט צו חיפוש לשלוש כתובות הקשורות לאיברהים אבו-טאלב, בחשד לעבירות סמי. השופט שמואל מלמד ציין במפורש בצו, כי החיפוש ייערך בפני שני עדים שאינם שוטרים, וזאת לפי הוראות החוק. החיפוש נערך בידי שבעה שוטרים, בראשותו של רס"ל רועי גולן, שגילו 28.4 גרם קוקאין ומשקלים אלקטרוניים.

אבינור אומר, כי למעשה אין מחלוקת על כך שהחיפוש נערך שלא בפני שני עדים שאינם שוטרים, ובכך הופרו הן החוק הכללי והן הצו הפרטני. כמו-כן ברור, שלא הוסברו לאבו-טאלב זכויותיו בקשר לחיפוש, ולא תועדה הסיבה מדוע לא קוימה חובת נוכחות העדים. אבו-טאלב נחקר אגב החיפוש, בלא שהובהרו לו זכויותיו, והוא הודה באחזקת הקוקאין.

"מידת אי-החוקיות שנפלה בחיפוש דנא הייתה חמורה", קובע אבינור. מאחר שהסמים הם הראיה המרכזית נגד אבו-טאלב, הרי שמדובר באי-חוקיות היורדת לשורשו של התיק. העובדה שהצורך למצוא שני עדים שאינם שוטרים מטילה עומס על המשטרה, אינה סיבה להפר את הוראות החוק – הוא מדגיש.

עוד מציין אבינור, כי "התופעה של עריכת חיפושים ללא עדים הינה, למרבה הצער, תופעה שרירה וקיימת, ואף שכיחה למדי". הוא מונה עשרה פסקי דין מהשנים 2015-2014, בהם נדונו חיפושים כאלו, אך למרות כל זאת – "דומה כי הפרקטיקה המשטרתית לא השתנתה". לא מדובר בכשל נקודתי, מדגיש אבינור, אלא "במחדל מערכתי של אי-לימוד ואי הפנמת דרישות הדין והפסיקה לביצוע חיפושים בפני שני עדים שאינם שוטרים".

אבינור מוסיף ואומר, כי ביצוע חיפוש בלתי חוקי הוא עילה להליכים משמעתיים נגד השוטרים המעורבים בו – אך בפועל הדבר לא נעשה. גם במקרה הנוכחי, לא טענה המדינה שיש כוונה לנקוט בהליכים נגד גולן וחבריו, וגם לא נטען שהיה מקרה כלשהו בעבר בו ננקטו הליכים במקרים דומים. לכן, הוא מגיע למסקנה, אין מנוס מפסילה שיטתית של ראיות כאלו – כדי שהפרות הדין הכרוכות בחיפושים הבלתי-חוקיים לא יישארו ללא מענה.

"במקרים כגון דא הכלל יהא פסילת הראיה, כאשר רק בנסיבות חריגות, או בהתקיים אינטרס ציבורי כבד משקל, ניתן יהיה להכשיר את הראיה" – קובע אבינור. החלטות כאלו אינן נגד המשטרה, אלא מחזקות את האמון בה, הוא מוסיף. מציאות בה שוטרים מקיימים צווי חיפוש בצורה סלקטיבית – רק את החלק שנוח להם – אינה מתקבלת על הדעת במדינת חוק, מדגיש אבינור.

אבינור פסל את הסמים כראיה נגד אבו-טאלב ולפיכך זיכה אותו. בשולי הדברים הוא ציין, דוח החיפוש הסטנדרטי לכאורה לא עולה בקנה אחד עם הוראות החוק, והורה להעביר את פסק הדין ליועץ המשפטי של המשטרה. את המדינה ייצגה עו"ד ליה קוק, ואת אבו-טאלב – עו"ד עינת ברנע.

שוטר שי קוצר יחידת הסייבר – דרכי רמיה במהלך חיפוש בדירת אזרח

שוטר שי: התנהגות מדיפה גזל ואנדליזם ורמיה
שוטר שי: התנהגות מדיפה גזל ואנדליזם ורמיה

1 ביוני 2016 – רס"מ אסי משה מ.א 1036938 ורס"ר שלומי גלעד מ.א 1160431 ושוטר שי ממרחב מוריה תחת פיקודו של סגן ניצב יובל זיזי פרצו ללא צו פריצה לדירת עיתונאית לאחר שחטפו ממנה המפתח ועצרו אותה. בדירה שהה בעל הדירה באותה עת שצילם את האירוע. השוטרים הציגו צווי חיפוש לקויים ללא מספר תיק בית משפט ובדוחות החיפוש לא רשמו את שם השוטר שי כאילו לא השתתף בחיפוש.

השוטר שי לא רשם את שמו המלא ומספרו האישי בדוח החיפוש חרף העובדה שהשתתף בחיפוש באופן פעיל. השוטר שי החל מחטט בטלפונים הסלולרים של דיירי הבית ללא סמכות מצו בית משפט ולא איפשר לבעל הבית לאתר עדים בטלפון הסלולרי. השוטר שי ניסה למנוע מבעל הבית מלצלם החיפוש בביתו והציע לו להתחיל בחיפוש ללא עדים בניגוד לצו בית משפט.
השוטר שי החרים ציוד שלא לצורך כגון מצלמות, מדפסות, מסכי מחשב כאלו שאין בהם הארד דיסק קבוע ולא היה הכרח להחרים אותם.
התנהגות השוטר שי מדיפה ריח גזל, ואנדליזם ורמיה. השוטר שי ביזה בהתנהגותו את משטרת ישראל ובתי המשפט.