פרשת הבלוגרים – דיון בפני השופט בני שגיא 23.02.2020 – מינוי סנגור מייצג ללורי שם טוב

הדיון בעניין מינוי עו"ד במימון המדינה ללורי שם טוב בתיק פרשת הבלוגרים התקיים במחוזי תל אביב בפני השופט בני שגיא ב- 23.02.2020.
עו"ד דניאל חקלאי, הסנגור המועמד לייצג את שם טוב ביקש לדעת מי הגורם המממן את שכר הטרחה ומה פריסת התשלומים, אולם לבית המשפט ולמדינה לא הייתה תשובה.
הדיון נדחה ל- 06.02.2020 ונציגת המדינה (פרקליטות) נדרשה על ידי בית המשפט לאתר את הגורם המשלם.
עוד נקבע בדיון כי במידה וימונה עו"ד חקלאי לייצג את שם טוב , יחל המשפט בשנת המשפט הבאה באוקטובר 2020, כלומר יינתנו בשלב זה לעו"ד חקלאי כ- 8 חודשים ללמוד את חומר הראיות לתיק.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

פרשת הבלוגרים – בקשה לביטול כתב האישום

ינואר 2020 – לורי שם טוב הגישה בקשה (מספר 240) לביטול כתב האישום נגדה בתיק פרשת הבלוגרים (ת"פ 14615-04-17) .
שם טוב טוענת שפרקליטות המדינה והיחידה החוקרת חרגו מהחוק והכללים בהליך הפלילי שניהלו נגדה ולא שמרו על הגינות ותום לב, ולא פעלו על פי עיקרון השיוריות (נקיטת הליך פלילי כמוצא אחרון) המתבקש בכתב אישום עב כרס זה חרף היותה במצב סוציואקונומי קשה ביותר ושאינה רואה את ילדיה מעל 10 שנים. החל מיומו הראשון של הליך זה פרקליטות המדינה והיחידה החוקרת גרמו עוול לשם טוב הגבוה עשרות מונים מהעוול הלכאורי ששם טוב גרמה לטענתם. משום כך הבקשה לביטול כתב האישום.

השופט שגיא כתב בהחלטתו לבקשה כי תידון לאחר ליבון סוגיית הייצוג של שם טוב במשפט זה. יובהר כי שם טוב הייתה עצורה משך כשנתיים ושלשה חודשים על חשד עבירות שבסיסן העלבת עובדי ציבור במרשתת, כיום כשלש שנים לאחר הגשת כתב האישום אין לשם טוב עו"ד מייצג והיא אינה יכולה לייצג עצמה הואיל ואין לה השכלה משפטית וגם הואיל והיא הנאשמת המרכזית בתיק עב כרס זה.

אכיפה בררנית
שם טוב טענה כי פרקליטות המדינה פעלה נגדה באכיפה בררנית מתוך כוונה להפליל אותה אותה והראיה שתלונות על פרסומים במרשתת החמורות עשרות מונים נסגרות כלאחר יד על ידי גורמי האכיפה בעילת "חוסר עניין לציבור". יתרה מכך, פרקליטות המדינה פועלת באופן נבזי והיא עצמה משתמשת ב"שיימינג" באמצעי תקשורת מרכזיים כדי לסכל. דוגמא לכך הוא פרסומים מכפישים שפורסמו על ידי פרקליטות המדינה נגד שם טוב כדי להשחיר אותה בציבור, או נגד הפרקליטה אורלי בן ארי כדי לסכל מינויה למ"מ מקום פרקליט המדינה.

פרקליטות המדינה מסיתה ומטעה את מערכת המשפט
האכיפה הבררנית אינה הפרקטיקה היחידה שמפעילה הפרקליטות להרשעת שם טוב הוודאית בניגוד לסדרי דין ועקרונות ההליך הפלילי. פרקטיקה נוספת היא הכפשת המבקשת בפני שופטי בית המשפט העליון בעוד משפטה תלוי ועומד.
בתאריך 02.08.2018 הופיע פרקליט המדינה שי ניצן במעמד הפרידה מכב' השופט אורי שהם בפני שופטי העליון, שרת המשפטים ועוד נכבדי מערכת המשפט (נאומו גם הופיע ברשת האינטרנט) ואמר על שם טוב שהיתה עצורה מזה כשנה וחמישה חודשים): "בעניין לורי שם טוב, פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור שפירסמה החשודה, הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף החומרה הגבוה ביותר…".
מדובר בהליך שיפוטי תלוי ועומד מול השופטים אליהם דיבר פרקליט המדינה. שם טוב באותה עת הייתה עצורה ולא יכלה להגן על עצמה נגד דברי הסלף של פרקליט המדינה מול השופטים הבכירים הדנים בעניינה.
פרקליט המדינה שי ניצן הטעה בנאומו את שופטי בית המשפט העליון באוגוסט 2018 שטען כי לתפיסתו פרסומיה הלכאוריים הנם כאלימות פיסית. פרסומיה הלכאוריים לא כללו איומים ברצח או הודעה על רצח אלא פרסומים לכאוריים שבסיסם העלבת עובדי ציבור, ובכל זאת הייתה שם טוב במעצר מאחורי סורג ובריח כשנתיים וחודשיים. ואילו תלונה על ריבוי פרסומים של איומים ברצח, הסתה לרצח, והודעה על כוונה לרצוח נסגרים כלאחר יד על ידי פרקליט המדינה בהודעה טלפונית לקונית "חוסר עניין לציבור".
אדם במעמד פרקליט המדינה הנו בעל סמכות מקצועית עליונה בפלילים ברשות המבצעת בעיני שופטי העליון והם רואים ומחשיבים ביותר את דבריו. דברי פרקליט המדינה אינו בגדר "שמועה" סתם או אמירה בעלמא מפי הדיוט. בסיטואציה שנוצרה ספק רב אם מערכת המשפט כשירה לשפוט את שם טוב , ויש לבטל את כתב האישום ולו רק למראית העין.
פרקליט המדינה שי ניצן פעל בחוסר הגינות ותום לב ומנהל מסע ציד נגד המבקשת ולכן יש לפסול את כתב האישום נגד שם טוב.

פרקליטות המדינה חרגה מהחוק והכללים בהליך הפלילי
ההליך הפלילי נגד שם טוב נוהל תוך חריגה מהחוק והכללים תוך גרימת עוול לשם טוב הגבוה עשרות מונים מכתב האישום כולו. פרקליטות המדינה והיחידה החוקרת פגעו באופן חמור בכבודה של שם טוב , חירותה, קניינה, צנעתה, ופרטיותה. זאת ניתן לראות בכל דבר ועניין ובכל הליך לרבות הליך תפיסת הרכוש דנן;
כל הצווים בהליך החקירה לקויים ולקוניים. לדוגמא צווי החיפוש ללא הנמקה מהו החשד או העילה ומהי נחיצות החיפוש, והנמקה מדוע החיפוש במחשב יבוצע ללא עדים ועוד ליקויים רבים .
חיפוש בתוך דברי המחשב ללא נוכחות החשודים או מי מטעמם ללא הנמקה לכך מה שמאפשר לפרקליטות המדינה לשתול ראיות כרצונה.
החזקת הרכוש על פי החלטה לקויה ולקונית ("כמבוקש" על חפצים יקרי ערך) בניגוד לחוק של כב' השופטת כוחן שניתנה במעמד צד אחד ללא מתן אפשרות לחשוד או מי מטעמו לקבל יומו בבית המשפט. החלטת השופט כוחן להחזקת הרכוש עד תום ההליכים טרם הוגש כתב האישום הנה בניגוד לחוק.
החזקת הרכוש היקר מעל שנתיים וחצי שלא לצורך.
פגיעה בפרטיותה של שם טוב וחשודים בדרך של הפצת חומר מחשב וסמרטפון שנתפסו שאינו קשור לתיק הפלילי בתוך חומר החקירה גלוי לעיניהם של הנאשמים, באי כוחם, והשופט. מדובר בהפצת, תסקירי סעד אישיים, תעודות גירושין, מסמכים רפואיים, תלושי משכורת, שיחות אינטימיות מוקלטות, סרטי וידאו, ועוד שלל פגיעה בפרטיות ברף החומרה הגבוה ביותר. פרקליטות המדינה גרמו למבקשת עוגמת נפש, ועוול בל יתואר הנמשך עד עצם היום הזה.
תנהלות פרקליטות המדינה חמורה עשרות מונים מכתב האישום כולו שעיקרו העלבת עובדי ציבור שבגינו הייתה המבקשת במעצר כשנתיים ושלשה חודשים.

מצורפת
בקשה מספר 240 לביטול כתב האישום נגד שם טוב בתיק פרשת הבלוגרים ת"פ 14615-04-17 והחלטת השופט שגיא מיום 07.01.2019.

בקשה 240 לביטול כתב אישום והחלטת שגיא לדחייה עד למינוי עו_ד-1-8_page-0001בקשה 240 לביטול כתב אישום והחלטת שגיא לדחייה עד למינוי עו_ד-1-8_page-0002בקשה 240 לביטול כתב אישום והחלטת שגיא לדחייה עד למינוי עו_ד-1-8_page-0003בקשה 240 לביטול כתב אישום והחלטת שגיא לדחייה עד למינוי עו_ד-1-8_page-0004בקשה 240 לביטול כתב אישום והחלטת שגיא לדחייה עד למינוי עו_ד-1-8_page-0005בקשה 240 לביטול כתב אישום והחלטת שגיא לדחייה עד למינוי עו_ד-1-8_page-0006בקשה 240 לביטול כתב אישום והחלטת שגיא לדחייה עד למינוי עו_ד-1-8_page-0007בקשה 240 לביטול כתב אישום והחלטת שגיא לדחייה עד למינוי עו_ד-1-8_page-0008

שגה שגיא

15.12.2019 – ערעור הוגש לבית המשפט העליון (תיק ע"פ 8306/19) על החלטת שופט המחוזי תל אביב בני שגיא שלא לפסול עצמו מלדון בתיק פרשת הבלוגרים.

בקשת פסילת השופט שגיא הוגשה על ידי לורי שם טוב בעילת משוא פנים. בערעור נטען כי השופט שגיא התנהג כלפי כלפי שם טוב במהלך דיון בקשת הפסילה בקוצר רוח ובזלזול.

ואלה נימוקי הערעור :
שם טוב נעצרה ב- 27.02.2017 בחשד לפרסום פרסומי "שיימינג" באתרי ג'נק במרשתת נגד עובדי ציבור. מעצרה של שם טוב מאחורי סורג ובריח עקב חשד לריבוי "שיימינג" באתרי ג'נק במרשתת נמשך כשנתיים וחודשיים עד מאי 2019 ומאז כחצי שנה שם טוב במעצר בית ומגבלות נוספות.

הערעור נטען כי שגיא שגה שכתב בהחלטתו כי זוהי בקשה פסילה נוספת בסדרה של בקשות. מדובר בבקשת פסילה ראשונה של שם טוב לפסילת השופט שגיא מיום הגשת כתב האישום לפני כשנתיים וחצי ביום 06.04.2017 .
עוד נטען כי שגיא שגה שכתב בהחלטתו שבקשת הפסילה היא ניסיון לערער את אשר נקבע על ידו. בקשת הפסילה הנה על תוכן ומשמעות החלטת שגיא והאופן שבו ניתנה באשר לסוגיית ייצוג שם טוב בעוד המשפט בתחילתו. החלטה שכמוה קביעה כי שם טוב תורשע מלכתחילה.

עוד נטען כי שגיא שגה שהתעלם בהחלטתו מטענת שם טוב שהאופציה שקבע ששם טוב תייצג עצמה אינה ראלית וכמוה סיכול ממוקד של שם טוב, הואיל ואין לשם טוב השכלה משפטית והיא הנאשמת בתיק אדיר ממדים של 120 סעיפי אישום והיקף אדיר של חומרי חקירה, ותביעה אימתנית כפרקליטות המדינה. קביעת אופציה זו כמוה לבקש מאדם שאין לו ידע ברפואת שיניים לעשות לעצמו שיפוץ פה הכולל שתלים, עקירות, כתרים, ועוד. ברור מה תהיה התוצאה. יתרה מכך, רופא שיניים מומחה לא יעשה לעצמו טיפול שיניים. אופציה זו שהוחלטה על ידי שגיא כמוה כהובלת שה לטבח.

עוד נטען כי שגיא שגה שהתעלם בהחלטתו מטענת שם טוב שהאופציה שקבע שהוצאות הגנת שם טוב יהיו 500,000 שקלים אינה ראלית וכמוה סיכול ממוקד של שם טוב. כפי שצוין לעיל התיק הפלילי נגד שם טוב הנו אדיר ממדים, הן בהיקף כתב האישום בן 120 סעיפי אישום ולכל סעיף תתי סעיפים, חומר חקירה בהיקף של כ- 50,000 דפים, כ- 500 דיסקים של קבצי טקסט וידאו ואודיו, ודיסק של 4 טרה שקול בגודלו לכ- 6,000 דיסקים. בנוסף בתיק כ- 300 עדים. מדובר בסכום לא ראלי. חישוב קל מראה כי לכל אישום המורכב ממספר תתי סעיפי אישום יוקצו לסנגור כ- 4,000 שקל, 120 פעמים. הקצאת סכום כזה בערעור פלילי כמוה להקצות לאדם 100 שקלים לקנות מכונית. אופציה זו שהוחלטה על ידי שגיא כמוה להעמיד את שם טוב וסנגורה (שלא נמצא עדיין) במופע אמפיתאטרון של רומי העתיקה כשהתוצאה ברורה, ועל כן ביקשה המערערת לפסול את שגיא.

עוד נטען כי שגיא שגה שהתעלם בהחלטתו מטענת שם טוב כי בהחלטתו הוא מפלה אותה לרעה ביחס לנאשם 2 , שבעוד נאשם 2 שלו פחות ממחצית האישומים שיש נגד שם טוב מקבל 720,000 שקלים הוצאות הגנה על פי חישוב של שגיא בעצמו . על פי מפתח זה שם טוב אמורה הייתה לקבל כמיליון וחצי שקלים הוצאות הגנה. שגיא מפלה את שם טוב באופן מהותי ביחס לנאשם 2.

עוד נטען כי שגיא שגה שלא אפשר לשם טוב במהלך דיון הפסילה שהתקיים ב- 12.12.2019 לשאת דברים מעבר ל- 2 דקות, בתואנה כי היא משתלחת בפרקליטות ואין זה קשור לבקשת פסילת בית המשפט. שם טוב לא השתלחה בפרקליטות, והפרקליטות קשורה בחבל הטבור לבקשת הפסילה הואיל והפרקליטות היא התובעת בתיק. הפרקליטות הנה גוף אימתני הפועל נגד המערערת בדרך של אכיפה בררנית, הסתה, ופגיעות חוקתיות, בעוד שם טוב חסרת כל השכלה משפטית ובמצב סוציואקונומי קשה ביותר, ולכך משמעויות מבחינת שמירת עיקרון השוויון ומשוא פנים.

עוד יטען כי שגיא שגה שהשמיט דבריו שנאמרו במהלך הדיון מהפרוטוקול הואיל ומדבריו שהושמטו מובן בבירור כי הסכום שקבע לייצוג שם טוב על פי שיקולי יכולת הגורם המשלם להקצות הוצאות הגנה, ולא על פי צרכי ההגנה הנדרשים למשפט זה.

בערעור צוין כי העדר ייצוג שם טוב עקב התפטרות הסנגוריה מייצוגה באוגוסט 2018 נובע מכך ששגיא קבע דיונים צפופים רוויי עדי תביעה שהסנגור מטעם הסנגוריה לא יכל לייצג במסגרת התקציב שהוקצה לו ולכן התפטר. שגיא ממשיך באופן "טריקי" להכשיל כל אפשרות של ייצוג ראוי לשם טוב .

מצורפים:
– הערעור שהוגש לפסילת השופט בני שגיא , ע"פ 8306/19 מה- 15.12.2019.
– קטע מפרוטוקול ת"פ 14615-04-17 מה- 18.06.2018 בפני כב' השופט שגיא שבו סנגורה שם טוב מודיע כי לא ייצג אותה במתכונת צפיפות הדיונים שקבע כב' השופט שגיא, ותשובת כב' השופט שגיא: "תפעלו כראות עינכם… זה המשפט אלה השעות נקודה".

Document-page-001

Document-page-002Document-page-003

Document-page-004

בני שגיא

 

השופט בני שגיא לא איפשר ללורי שם טוב לומר דברה בבית המשפט

דיון בעניין בקשת פסלות השופט בני שגיא התקיים במחוזי תל אביב ב- 12.12.2019. מיד בפתח דברה השתיק השופט בני שגיא את שם טוב ולא איפשר לה לשאת דברים בתואנה כי אינה מדברת לעניין פסילתו מלשבת בדין.
שגיא דחה בקשת פסילתו בנימוק ש"כל 'ההקשרים' לעילות הפסלות נראים מלאכותיים".
שם טוב ללא ייצוג משפטי, וללא השכלה בתחום המשפט מול 120 אישומים שבסיסם העלבת עובדי ציבור, ותובע אימתני כפרקליטות המדינה, השוותה את מצבה לאדם שנכפה עליו לעשות לעצמו השתלת שיניים. לא רק שאין לה השכלה בתחום רפואת השיניים אלא גם רופא שיניים לא עושה טיפול לעצמו.
אופציה אחרת שקבע השופט שגיא על שם טוב הנה מימון ייצוג משפטי על ידי המדינה שלא יעלה על 500,000 שקלים. אופציה זו אינה ראלית לכתב אישום בהיקף של 120 אישומים וחומר ראיות בהיקף אדיר.
השופט שגיא כאמור לא התחשב בחוזר האיזון של שם טוב מול פרקליטות המדינה ולא איפשר לשאת דברים בדיון.
מצורף פרוטוקול הדיון והחלטה בדיון בקשת פסילת השופט שגיא מיום 12.12.2019 , ת"פ 14615-04-17.
Document-page-001
פרוטוקול הדיון והחלטה בדיון בקשת פסילת השופט שגיא מיום 12.12.2019 , ת"פ 14615-04-17.

Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007

הוועדה לרחמנות ציבורית

בני שגיא קריקטורהמתוך דף פייסבוק העיתונאי מוטי גילת , 26.09.2019

השופט המחוזי בת"א, בני שגיא, חזר השבוע לכותרות – ולא בטובתו: שלושה מעמיתיו הפכו על פניה הכרעת דין מביכה שלו, מעודדת ניצול לרעה של כוח המשרה, שניתנה בתיק עבירות המין של ניצב בדימוס ניסו שחם. הם הסבירו לו כי "חברה מתקדמת בנויה על יושרה, הגינות וטוהר מידות" , העניקו לו שיעור בעקירת עשבים שוטים מגופים ציבוריים, הזכירו לו דברים שכתבו שופטי העליון בפסק דין שבס: "אסור שכוח השלטון ייהפך לשלטון הכוח".
הם לא העניקו לעמיתם הנחות. ממש לא. הם ריסקו את החומה שבנה מסביב לקצין שסרח.

התיק של שחם הונח כבר לפני שנה וחצי על שולחנו של שגיא, בכובעו אז כשופט שלום, וזה זיכה כאמור את הנאשם המפורסם מרוב האישומים נגדו (שחם הורשע "רק" במעשה מגונה). הוא קיבל את ההחלטה הדרמטית בלי שהתובעים בתיק, עוה"ד רונן יצחק, ליאת יונניאן ורות יצחק, הצליחו להבין על מה ולמה. הם הוכו ממש בהלם.
הפרקליטים המנוסים לא הבינו איך הגיע כבודו למסקנה שהגיע; איך בנה את החומה העלובה להצדקת הזיכוי; איך כתב מה שכתב אף שהוכח בפניו כי הקצין הבכיר הפך לצייד של חיילות ושל שוטרות צעירות, שהיו תלויות בחסדיו. איך ניצב שחם ניצל את כוחו כמפקד מחוז ירושלים במשטרה לסיפוק צרכיו המיניים.
יתרה מזאת: גם אחרי שפע ההנחות והמתנות שהעניק כבודו לשחם בהכרעת הדין מעודדת הסיאוב וההפקרות במשטרה, לא הפסיק האחרון להציג את עצמו כנרדף, כקורבן, כקדוש מעונה. גם אחרי הרשעתו במעשה מגונה, הוא לא הבין עדיין על מה ולמה הוגש נגדו כתב האישום. החוצפה והיהירות שלו בתגובותיו להכרעת הדין נסקו לשמיים.

בני שגיא - ולשכת עורכי הדין
בני שגיא, אפי נוה, ויינון היימן בכנס לשכת עורכי הדין אילת , יולי 2017

קבלת ערעור הפרקליטות בתיק הנפיץ הזה לא הפתיעה רבים, בהם גם אותי. מדוע? סיבה אחת: שגיא מתנהג כבר שנים כחבר הוועדה לרחמנות ציבורית. רחמיו נכמרים מעת לעת על העבריינים, לא חלילה על הקורבנות או על הקופה הציבורית. אובדן האמון במערכת המשפט מתחיל משופטים מסוגו. כאן נזרעים הזרעים.
סיבה שניה: שגיא הוא אחד האנשים הזכורים לרע מהתחקיר המפורסם של עומרי אסנהיים, בתוכנית עובדה, ששודר לפני כשנה וחצי. בתחקיר ההוא נראו שופטים מכרכרים בעליבות סביב המאור עו"ד אפי נווה וביניהם בני שגיא. התמונות האלה נחרטו עמוק בזיכרון.
סיבה שלישית: בכובע הקודם שלו כשופט שלום ספג שגיא סטירות לחי נוספות מבית המשפט המחוזי בת"א. זה לא התחיל השבוע. סטירות מצלצלות, יש לומר ואת כל אחת מהן הוא קנה ביושר; סטירות שמזמינות את השאלה המתבקשת: היכן התבונה שלך אדוני השופט, היכן הרגישות הציבורית, היכן היושרה המקצועית והשכל הישר? מה קרה להם בתיקים החמורים האלה? אתה לא מבין בעצמך שדווקא בתיקים בעלי חשיבות ציבורית מצופה מבית המשפט להחמיר בענישת נבחרי ועובדי ציבור מהשורה הראשונה, ולא להוריד את הרף? האסימון הזה לא נפל אצלך?

דוגמאות אדוני? לא חסרות. אתה זוכר את המקרים היטב. אין צורך להציף את כולם מחדש. ובכל זאת, מקרה אחד לדוגמה: גזר הדין בתיק ראש עירית בת ים, שלומי לחיאני, שמעשי השחיתות שלו, שהיו במהותם שוחד והומרו בעסקת הטיעון למרמה והפרת אמונים, חייבו את שליחתו לכלא.
התביעה דרשה זאת בתוקף, ההגנה התנגדה ואתה כבודו – כאילו אנחנו לא חיים באותה מדינה מוצפת שחיתות שלטונית – גזרת על המיוחס עונש בדיחתי: שישה חודשי עבודות שירות. אפילו לא יום מאסר בפועל. שהמסכן לא יריח ליזול, חלילה.
בדומה לפרשת שחם ההחלטה שלך אילצה את התביעה לערער למחוזי – והיא אכן עשתה זאת. היא לא עברה לסדר היום על השערורייה. התוצאה: הרכב בראשות השופטת דבורה ברלינר גזר על לחיאני שמונה חודשי מאסר בפועל. עונש קל יחסית, אבל עונש מהותי. עונש שמחק את החיוך מפניו.
*******
החל מהשבוע יכבד אותי מדי פעם Michael Rozanov בפרשנות איורית חדה ומאירת עיניים לפוסטים בעמוד. ברוך המצטרף!
עיר מקלט, איור: מיכאל (מיש) רוזנוב Mysh| Illustration and Comics מיש| איור וקומיקס.

מוטי גילת

תלונה נגד שופט מעצרים אברהם הימן

אוקטובר 2019 – בבקשת לתיקון פרוטוקול שהגישה הנאשמת לורי שם טוב על העלבת עובדי ציבור החליט השופט אברהם הימן כי לא יטפל באף בקשה עד אשר יוברר מי הקליט הדיון בפניו.

וכך כתב הימן בהחלטתו (מצורפת) מיום 15.08.2019: "אני מורה על אותו 'צד ג' אשר הקליט הקלטה באולם בית המשפט, בלי ידיעת בית המשפט, … להכין תצהיר ערוך כדין.. . בו יצהיר נסיבות ההקלטה, למניע להקליט הקלטת סתר… לשיטת ההקלטה ….בשלב זה איני קובע ביומני, תזכורת פנימית למעקב, לפי שיש להמתין ביצוע האמור בהחלטה זו על ידי המבקשת או לבקשה אחרת כלשהיא של המבקשת בכפוף להחלטה לעיל".

בתלונה נגד השופט הימן נטען כי השופט הימן מפנה אל שם טוב החלטתו ומתנה המשך טיפול בבקשות שם טוב במידע שיקבל מצד ג' בעוד לשם טוב אין סמכויות אכיפה או חקירה כלפיו.
עוד נטען כי כי שם טוב במעצר בית מזה כשלשה חודשים לאחר שנתיים וחודשיים במעצר מאחורי סורג ובריח על העלבת עובדי ציבור ע"פ החלטת השופט הימן. שם טוב בפשיטת רגל וללא הכנסות כלשהן מלבד קצבת הבטחת הכנסה זעומה. בנסיבות אלו אין לשם טוב סמכויות כלשהן על אדם כלשהו.
במקום לפנות למשטרה או לגורם אכיפה אחר מוסמך ומקצועי, לקבלת המידע מצד ג', מטיל השופט הימן ה"משימה" על נאשמת שחירותה תחת מרותו שהיא נטולת יכולת בעניין זה. השופט הימן מתנה חירותה של הגב' שם טוב בביצוע האמור בהחלטתו.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים 637-19.
מצורפת החלטת השופט הימן מיום 15.08.2019 – תיק מ"ת 14280-04-17.

בקשה לתיקון פרוטוקול והחלטת הימן
החלטת השופט הימן מיום 15.08.2019 – תיק מ"ת 14280-04-17

 

פומביות הדיון בבית משפט

פומביות הדיון היא עיקרון יסוד במערכת המשפט בישראל המגלם את אחת מהזכויות החוקתיות הבסיסיות במשטר דמוקרטי, היא זכות הציבור לדעת, ואשר מהווה את אחת הערובות העיקריות לתקינותו של ההליך המשפטי. ככלל, בית המשפט ידון בפומבי, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת.

שופטים וקלדניות פוגעים לעתים בפומביות הדיון על ידי כיתוב "דלתיים סגורות" על פרוטוקול דיון שנעשה בדלתיים פתוחות. פגיעה זו הנה פגיעה חוקתית בזכויות יסוד של האזרחים, ובעיקר של העומד לדין שאינו זוכה לביקורת הציבור על התנהלות המשפט נגדו.

מצורף בירור תלונה על שופט בית המשפט המחוזי בני שגיא שלטענת המתלונן הוציא השופט שגיא פרוטוקול עם הכיתוב "דלתיים סגורות" לדיון בדלתיים פתוחות פעמים מספר.

הנציב החליט כי "ראוי לכל היושב על הדין להקפיד כי הכיתוב על גבי הפרוטוקול ישקף נכונה את סוג הדיון שהתקיים בפניו, שהרי לקיומו של הדיון בדלתיים סגורות השלכות שבדין, ובכלל זה באשר לאיסור פרסומו של הפרוטוקול".

בירור תלונה 611-19 על השופט בית משפט מחוזי תל אביב בני שגיא מה- 10.09.2019.

Document-page-001
בירור תלונה 611-19 על השופט בית משפט מחוזי תל אביב בני שגיא מה- 10.09.2019.

Document-page-002

נאה דורש נאה מקיים

ערר על החלטת שופט מעצרים אברהם הימן שבהחלטה מיום 15.08.2019 קבע כי כל טיפול בהקלת מעצרה של לורי שם טוב או כל בקשה אחרת מוקפא עד לבירור מי הקליט דיון (בדלתיים פתוחות) ללא אישור השופט.
השופט אברהם הימן התנה בדיקה אם הקלטת הדיון בוצעה כדין כדי לתקן הפרוטוקול ולהקל בתנאי מעצרה של טוב.
אולם, הימן קבע מעצרה של שם טוב מאחורי סורג ובריח למשך שנתיים וחודשיים על העלבת עובדי ציבור ועוד מעצר בית כשלשה חודשים (עד עצם היום הזה), למרות שכל צווי החיפוש היו לקויים, כל החיפושים בדברי המחשב בוצעו בניגוד לחוק ללא נוכחות עדים ועוד שורה ארוכה של חריגות חמורות מהחוק ומהנהלים, ולמרות זאת שלל השופט הימן את חירותה של שם טוב למשך שנים. מדוע מקפיד הימן כי ראיה אותנטית של הקלטת דיון בוצעה כדין? האם משום שראיה זו מסייעת להקלה במגבלות המעצר של שם טוב?

לורי שם טוב הגישה ערר על החלטת הימן שנתקבל על ידי שופט העליון הנדל. הנדל הורה לטפל בבקשותיה של שם טוב ללא דיחוי וללא התנייה אם ההקלטה של הדיון בוצעה כדין.
להלן ציטוט מחלטת הנדל: "נותר לבית משפט לתת החלטה על פי הבנתו והחומר שבפניו. לאחר מתן החלטה ידון בית המשפט בבקשה להסרת המגבלות בתנאי השחרור. לסיכום, אין בהחלטה זו הבעת עמדה הכיצד על בית המשפט להחליט, אלא כי בהינתן הנתונים שהוצגו יחליט בבקשה לתיקון פרוטוקול ככל שבקשה זו תעמוד בעינה, ובבקשה להקלת תנאים".

מצורפים:
החלטת הימן על הקפאת טיפול בבקשותיה של טוב עד שצקליט הדיון יציג תצהיר בפניו – תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 15.08.2019.
קטע מפרוטוקול דיון הערר בבית משפט העליון, והחלטת השופט הנדל – בש"פ 5454-19 מה- 26.08.2019.

69212550_666888650497062_5934335301903187968_nDocument-page-001Document-page-002ת1

"סיבות טכניות"

אוגוסט 2019 – תיק פרשת הבלוגרים החל במעצרם ב- 27.02.2017 בחשד להעלבת עובדי ציבור. הבלוגרים היו עצורים מעל שנה כשמעצרה של נאשמת 1 לורי שם טוב נמשך כשנתיים וחודשיים.
כיצד עצור אדם במשך שנתיים וחודשיים על העלבת עובדי ציבור במרשתת בעוד שמשטרת ישראל כלל לא מטפלת בהעלבה במרשתת?

מתברר כי מערכת המשפט פרימיטיבית, מסורבלת ובירוקרטית אשר בנקל ניתן להרוס חייו של כל אזרח במדינת ישראל.

להלן מספר דוגמאות להחלטות שיפוטיות של שופט מעצרים שגרמו למעצרם של הבלוגרים למשך חודשים ארוכים עקב סיבות "טכניות".
כל ההחלטות הנן של שופט המעצרים אברהם הימן בתיק מ"ת 14280-04-17 אולם תופעת הרס חיי אזרחים מסיבות טכניות נמצאות תחת כל עץ רענן במערכת המשפט:

א. החלטה מיום 15.08.2019 – הליך טיפול בהקלת מעצרה של טוב או כל בקשה אחרת מוקפא עד לבירור מי הקליט דיון (בדלתיים פתוחות) ללא אישור השופט.
ב. החלטה מיום 20.05.2019 – ללא התייחסות בא כוחה (מהסנגוריה) של לורי שם טוב השופט לא יתייחס לבקשותיה.
ג. החלטה מיום 18.04.2019 – השופט בחופשת שבתון בת חודשיים לכן אינו דן ואף שופט אחר לא ידון בשחרורה ממעצר של לורי שם טוב עד שיחזור מהחופשה.
ד. החלטה מיום 04.02.2019 – לורי שם טוב העצורה מזה שנתיים אינה רשאית להגיש בקשות לשחרורה ללא אישור בא כוחה מהסנגוריה הכפוף לצוות הפנימי של הסנגוריה והמקבל הוראות מהצוות הפנימי שלא להגיש בקשות לשחרורה של שם טוב.
ה. החלטה מיום 26.05.2017 – הפרקליטות טרם הגישה חומרי חקירה למרות שהנאשמים עצורים מעל שלשה חודשים. הנאשמים ישארו במעצר הממושך ללא יכולת להגן על עצמם.
ועוד…. ועוד..

מצורפות דוגמאות החלטות שופט מעצרים אברהם הימן, תיק מ"ת 14280-04-17.

בקשות לא יטופלוהחלטת השופט הימן 20.05 - 2ת1ת3ת4ת5ת6ת7

פרוטוקול שופט מעצר

אוגוסט 2019 – לשון החוק קובעת כי בדיון בבית משפט ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון והנוגע למשפט.
בדיון בקשתה של לורי שם טוב להקלה בתנאי מעצרה שהתקיים ב- 01.08.2019 בפני שופט המעצרים אברהם הימן, התברר כי דברים מהותיים ששם טוב אמרה בדיון הושמטו מהפרוטוקול.

להלן מקצת הדברים שהושמטו מהפרוטוקול:
1. הושמט ששם טוב אמרה לשופט הימן: "יש כאן מסמך שהוא עם השמצות, הטרדות מיניות, שזה קשה פי מאה מכתב האישום, איומים ברצח, אחד המגיבים כתב שהוא אפילו קנה אקדח בשביל לחסל אותי, אדוני. דברים, הטרדות מיניות, אלה של בייסבול יתנו לי בראש, חלאת אדם".
2. הושמט ששם טוב אמרה לשופט הימן: "אני הגשתי תלונה במשטרה והתלונה נסגרה מחוסר עניין לציבור, איומים ברצח ואדוני ישמור".
3. הושמט שהשופט הימן ביקש לקבל את התלונה והנספחים לידיו. ושם טוב ציינה שהיא מבקשת שדברים אלו יכתבו בפרוטוקול, שכן הם יוגשו בערעור לעליון. נספח התלונה על נספחיו נמסר לידיו של השופט הימן , אולם לא סומן.
4. הושמט ששם טוב אמרה: "אני צריכה לשלוח מיילים לרשויות המדינה, ולביטוח לאומי, לכונס הנכסים הרשמי, אני פושטת רגל כידוע לאדוני אין לי דרך להתקשר. אין מי שישלח בשבילי דברים. אני לא מיוצגת כפי שאתה יודע, אין מי שיוכל להוציא לי חומרים מהאינטרנט. השתנו הנסיבות, אין לי עורך דין כך שאני צריכה להכין את ההגנה שלי בעצמי. זה תיק שמחייב אינטרנט".
5. הושמט ששם טוב אמרה: "בשביל שאוכל למצוא עבודה אני צריכה גישה לאינטרנט".
6. הושמט ששם טוב אמרה: "אני אחרי מעצר של שנתיים וחודשיים ושלושה ימים".

ועוד השמטות רבות…

מצורפת בקשה מספר 336 לתיקון פרוטוקול דיון בפני שופט המעצרים אברהם הימן , תיק מ"ת 14280-04-17 מיום 02.08.2019.

Document-page-002Document-page-003שער