שלש וחצי שנות מאסר בפועל לאפוטרופסית עו"ד תמר בן אלי

בגזר הדין בתיק ת"פ 64380-11-18 מיום 16.07.2019 כתב שופט המחוזי ציון קפאח דברים קשים על התנהלות הנאשמת עו"ד תמר בן אלי ששימשה אפוטרופוסית לחסויים על פי מינוי בית משפט לענייני משפחה ראשון לציון.
להלן ציטוטים מגזר הדין:
"מעשי הנאשמת בנסיבות התיק שבנדון, הינם בעלי חומרה יתרה. ראשית, מדובר בעורכת דין, אשר מתוקף תפקידה חייבת ביחסי אמון ונאמנות ללקוחותיה. שנית, במסגרת תפקידה מונתה הנאשמת על ידי בית המשפט כאפוטרופוסית על חסויים ותפקידה היה להגן עליהם ולטפל ברכושם לצורך רווחתם. הנאשמת ניצלה לרעה את חולשתם המובנית של החסויים, ובמקום לדאוג להם היא מעלה באמונם ובכספם, בצורה קשה, בוטה ופוגענית. כמו כן מעלה באמון שנתנו בה בתי המשפט אשר מינו אותה כאפוטרופוסית ופגעה באמון הציבור בעורכי הדין.
אפוטרופוס שמונה מטעם בית המשפט נושא באחריות כפולה ומכופלת הן כלפי אותו חסוי שעליו הוא אמון והן כלפי בית המשפט עת הוא מתפקד כ"קצין בית המשפט". האפוטרופוס כשלוחו של ביהמ"ש, אינו רשאי לשלוח יד בכספי החסוי, אין הוא רשאי להכניס כספים לכיסו ללא היתר ואז לתרץ את הגזל בהסברים שונים ומשונים. בנסיבות הללו אין חולק כי הפגיעה בערכים המוגנים חמורה וממשית.

מסכת העבירות בהן הורשעה הנאשמת התפרשה על פני מספר שנים רצופות, בהן שלחה ידה בכספים השייכים לחסויים בהיקף כולל של כ 553,000 ₪ )מתוכם הופקדו בקופת בית המשפט 260,000 שקלים(. אין מדובר אפוא ב"מעידה חד פעמית" או ב"כשל נקודתי" אלא מעשי הנאשמת מעידים על שיטתיות ועל סדרתיות, וכפועל יוצא גם על תכנון מוקדם ודרך פעולה מובנית וסדורה הגם שהיא נעדרת תחכום. האמור מ

למד כי לנאשמת היו ימים רבים להתעשת ולחדול , אך היא בחרה שלא לעשות כן. הנאשמת מעלה באמון שניתן בה על ידי בית המשפט אשר מינה אותה כאפוטרופסא על רכושם של חסרי ישע. מדובר בהפרת אמון משמעותית וקיצונית ושפל מדרגה מוסרי.

הכיעור הרב מתנוסס מעל מעשי הנאשמת אשר ניצלה לרעה את כוחה ומעמדה כלפי החסויים תוך שהיא מסבה להם נזק כספי משמעותי.
קרבנות העבירה –
באישום הראשון : קשישה בת 94 ,ערירית שעלתה בגפה לארץ, חולה בדמנציה מתקדמת ושוכנה בבית אבות. הנאשמת גנבה מספר פעמים את כספיה של הקשישה.
באישום השני אשה בת – 39 עם מוגבלות נפשית ורמת תפקוד נמוכה. היא נפגעה בתאונת דרכים לפני מספר שנים והנאשמת גנבה מכספי הפיצויים.
באישום השלישי קשיש ערירי כבן – 100 ,דל אמצעים.
באישום הרביעי אדם בן – 60 ,ערירי,עם מוגבלות נפשית המתגורר בגפו. הנאשמת גנבה את כספו מספר פעמים.
הסברי הנאשמת לקצינת המבחן כי פעלה כפי שפעלה אך מוסיפים נופך חומרה לתמונה הקודרת בלאו הכי. לדבריה, האפוטרופוס הכללי הערים קשיים על תשלום שכר טרחתה ומשכך הכספים שגזלה מהחסויים הגיעו לה על עבודתה המאומצת. צר לי שהנאשמת בחרה לנהל את מאבקה מול האפוטרופוס הכללי על גבם של חסרי הישע.
בנסיבות הללו ראיתי, בין השאר, שלא להיענות לבקשת שירות המבחן לדחות הדיון על מנת לשלב הנאשמת באפיק טיפולי אודות דפוסי ההסתרה והמרמה שבאישיותה.
מעשי הנאשמת עולים כדי " חומרה יתרה" כאמור בסעיף 40 ד(ב) לחוק. מיהות קרבנות העבירות והיותם חסרי ישע היא העוטה על מעשי הנאשמת את הלבוש שאינו מאפשר חריגה ממתחם העונש ההולם.

השופט ציון קפאח סקר בגזר הדין פסיקות שונות נגד עורכי דין שמעלו בכספי חסויים ועבירות נוספות:

ע"פ 5115/12 מדינת ישראל נ' ירדנה נילמן ( 10.6.13 , פורסם בנבו) המערערת, עורכת דין – במקצועה, שמונתה על ידי בתי המשפט לענייני משפחה כאפוטרופסית של חסויים רבים, ביצעה עבירות שונות של גניבה וזיוף, בצוותא עם בן זוגה ועובדת נוספת, בסכום כולל של כ – 7.25 מיליון ₪. בית המשפט המחוזי גזר עליה 7.5 שנות מאסר בפועל ו- 18 חודשי מאסר על תנאי. בערעור הוחמר עונש המאסר בפועל שהושת על המערערת, כך שיעמוד על 9 שנות מאסר, זאת, נוכח עוצמת המעשים, מיהות הקרבנות, והרתעה מניצול חולשתו התהומית המובנית של חסוי על ידי אפוטרופוס. בימ"ש העליון ציין כי כתב האישום המתוקן בו הודתה המערערת הוא ביטוי לשפל המדרגה המוסרי. מדובר במסע גניבות של כ – 7.25 מיליון ₪ לאורך מספר שנים מחסויים שונים. בימ"ש קמא ציין את חומרת המעשים והזעזוע שהם מעוררים ודחה את הטענה של השפעת בן הזוג, ואין חולק כי למעלה מ-  50% מסכום הגניבה, ניטלו לצרכי המערערת. עיקר העיקרים הוא מיהות הקרבנות, היות המערערת "גיבורה על חלשים", על מי שתפקידה היה להגן עליהם ולדאוג לרווחתם, שהם לא יכלו לדאוג לה בעצמם, ותחת זאת דאגה לכיסה. יש מגמת החמרה בעבירות כלכליות,
אך במקרה זה שפל המדרגה המוסרי עמוק במיוחד.

בע"פ 10996/03 פנחס נרקיס נ' מדינת ישראל דובר במערער, עורך דין, אשר היה מנהל עיזבון ומעל בכספי העיזבון, והורשע בבית המשפט המחוזי בחיפה ב- 6 אישומים של עבירות גניבה בידי עובד ציבור וכן בעבירות מרמה והפרת אמונים. על פי ממצאי פסק הדין, שלח המערער ידו בסכום המגיע ל- 2,376,581 ₪. בית המשפט המחוזי, לאחר ששקל נסיבות לחומרה ולקולא, גזר על המערער מאסר בפועל של 4 שנים, מאסר על תנאי לתקופה של שנתיים, קנס ופיצויים.
בית המשפט העליון דחה את ערעורו וקבע: "המערער הינו עורך דין, החב חובת אתיקה מקצועית מכוח השתייכותו לציבור עורכי הדין. העבירות החמורות שעבר פוגעות בכללי יסוד של הגינות ויושר החלים על עורך דין, וגרמו פגיעה קשה למעמד מקצוע עריכת הדין, לדמותו של ציבור עורכי הדין וציבור עורכי הדין בישראל. הם יצרו סדק של אי אמון בהגינות וביושר המוחלטים הנדרשים מעורך הדין המקבל על עצמו תפקיד אמון מיוחד.
סדרי הגודל האדירים של המעילה והבוטות המיוחדת שאפיינה את דרך שליחת היד ברכוש לא לו, מעמידים את העבירות שביצע המערער בהיותו עורך דין ברף העליון של החומרה".

ברע"פ 6190/08 צברי נ' מדינת ישראל ( 5.1.2009 , פורסם בנבו) הוטלו על עו"ד שגנב מלקוח שלו 15,000 שקל,  12 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי תנאי, קנס סמלי ופיצוי בסך 18,000 שקל,  העונש נותר על כנו בערעור.
ע"פ 2037/05 מכנס נ' מדינת ישראל ( 28.11.2007 , פורסם בנבו) עו"ד אשר גנב מכספי – עיזבון של מתלוננת אותו ניהל סכום של כ- 11 מיליון ₪. הוא מונה לנהל את כספיה בהיותה יתומה בת 8 שנים בלבד. בית המשפט המחוזי גזר עונש של 7 שנות מאסר. בית המשפט העליון דחה את ערעור הנאשם ביחס להכרעת הדין, אולם הקל בעונש והעמידו של 5 וחצי שנות מאסר, לאחר שהובאו בחשבון נסיבותיו האישיות: גילו של המערער ומצבו הבריאותי.

בעפ"ג (מחוזי באר שבע) 25122-02-13 אביטל נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 3/7/13 ) שם דובר בעורך דין שגנב מבני זוג קנדיים שביקשו לרכוש דירה בישראל סך כולל של 360,000 ₪ ואשר מעל בכספים בשל הסתבכות עסקית וחובות לצד שלישי. הובהר כי מדובר באדם נורמטיבי, וכי שירות המבחן המליץ להעמידו במבחן. על הנאשם הוטלו בסופו של יום  20 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי תנאי, קנס סמלי ופיצוי בסך 40,000 ₪. הערעור נדחה.

ת"פ (שלום נתניה) – 5597/06 מדינת ישראל נ' לאור ( 22.10.08 , פורסם בנבו) הוטלו – 4 שנות מאסר בפועל, 12 חודשי תנאי, קנס בסך 10,000 ₪ ופיצוי למתלוננים בסך כולל של כ- 220,000 ₪, על עו"ד , ללא עבר פלילי, שהסתבכות עסקית הובילה אותו לשלוח ידו בכספי לקוחותיו בסך כולל של מיליוני שקלים ) 370,000 ,$ 700,000 ₪ ו- 560,000 $ קנדי( .

ע"פ 2143/10 שלום נ' מדינת ישראל ) 20.1.2011 , פורסם בנבו( הנאשם, עו"ד במקצועו, – הורשע בעבירות זיוף ומרמה בהיקף של 1.3 מיליון ₪ (מתלונן בודד). בית המשפט המחוזי גזר עונש של 55 חודשי מאסר. בית המשפט העליון דחה את הערעור.

ת"פ 37190 09 16 (מחוזי ת"א) מדינת ישראל נ' לביא, אשר אך ניתן זה לאחרונה ) 4.7.19 – ) עורכת דין אשר גנבה סך כולל של 4,217,343 ₪ מכספים אשר הופקדו בידיה בנאמנות לשם ביצוע תשלומים שונים במסגרת הסכמי מכר. כן יוחסו לה עבירות לפי פקודת מס הכנסה בכך שהשמיטה את הכספים שגנבה מהדוחות שהגישה למס הכנסה. נדונה, בין היתר, למאסר בפועל של 3 שנים. הייתה במעצר בית במשך 3 שנים והחזירה למעלה ממחצית סכום הגניבה. נקבע מתחם שבין 3 7 שנות מאסר".

להלן גזר הדין השופט ציון קפאח  מדינת ישראל נגד תמר בן אלי , ת"פ 64380-11-18 מיום 16.07.2019

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009Document-page-010Document-page-011Document-page-012Document-page-013Document-page-014Document-page-015

מודעות פרסומת

שלש וחצי שנות מאסר בפועל לאפוטרופסית עו"ד תמר בן אלי

בגזר הדין בתיק ת"פ 64380-11-18 מיום 16.07.2019 כתב שופט המחוזי ציון קפאח דברים קשים על התנהלות הנאשמת עו"ד תמר בן אלי ששימשה אפוטרופוסית לחסויים על פי מינוי בית משפט לענייני משפחה ראשון לציון.
להלן ציטוטים מגזר הדין:
"מעשי הנאשמת בנסיבות התיק שבנדון, הינם בעלי חומרה יתרה. ראשית, מדובר בעורכת דין, אשר מתוקף תפקידה חייבת ביחסי אמון ונאמנות ללקוחותיה. שנית, במסגרת תפקידה מונתה הנאשמת על ידי בית המשפט כאפוטרופוסית על חסויים ותפקידה היה להגן עליהם ולטפל ברכושם לצורך רווחתם. הנאשמת ניצלה לרעה את חולשתם המובנית של החסויים, ובמקום לדאוג להם היא מעלה באמונם ובכספם, בצורה קשה, בוטה ופוגענית. כמו כן מעלה באמון שנתנו בה בתי המשפט אשר מינו אותה כאפוטרופוסית ופגעה באמון הציבור בעורכי הדין.
אפוטרופוס שמונה מטעם בית המשפט נושא באחריות כפולה ומכופלת הן כלפי אותו חסוי שעליו הוא אמון והן כלפי בית המשפט עת הוא מתפקד כ"קצין בית המשפט". האפוטרופוס כשלוחו של ביהמ"ש, אינו רשאי לשלוח יד בכספי החסוי, אין הוא רשאי להכניס כספים לכיסו ללא היתר ואז לתרץ את הגזל בהסברים שונים ומשונים. בנסיבות הללו אין חולק כי הפגיעה בערכים המוגנים חמורה וממשית.

מסכת העבירות בהן הורשעה הנאשמת התפרשה על פני מספר שנים רצופות, בהן שלחה ידה בכספים השייכים לחסויים בהיקף כולל של כ 553,000 ₪ )מתוכם הופקדו בקופת בית המשפט 260,000 שקלים(. אין מדובר אפוא ב"מעידה חד פעמית" או ב"כשל נקודתי" אלא מעשי הנאשמת מעידים על שיטתיות ועל סדרתיות, וכפועל יוצא גם על תכנון מוקדם ודרך פעולה מובנית וסדורה הגם שהיא נעדרת תחכום. האמור מ

למד כי לנאשמת היו ימים רבים להתעשת ולחדול , אך היא בחרה שלא לעשות כן. הנאשמת מעלה באמון שניתן בה על ידי בית המשפט אשר מינה אותה כאפוטרופסא על רכושם של חסרי ישע. מדובר בהפרת אמון משמעותית וקיצונית ושפל מדרגה מוסרי.

הכיעור הרב מתנוסס מעל מעשי הנאשמת אשר ניצלה לרעה את כוחה ומעמדה כלפי החסויים תוך שהיא מסבה להם נזק כספי משמעותי.
קרבנות העבירה –
באישום הראשון : קשישה בת 94 ,ערירית שעלתה בגפה לארץ, חולה בדמנציה מתקדמת ושוכנה בבית אבות. הנאשמת גנבה מספר פעמים את כספיה של הקשישה.
באישום השני אשה בת – 39 עם מוגבלות נפשית ורמת תפקוד נמוכה. היא נפגעה בתאונת דרכים לפני מספר שנים והנאשמת גנבה מכספי הפיצויים.
באישום השלישי קשיש ערירי כבן – 100 ,דל אמצעים.
באישום הרביעי אדם בן – 60 ,ערירי,עם מוגבלות נפשית המתגורר בגפו. הנאשמת גנבה את כספו מספר פעמים.
הסברי הנאשמת לקצינת המבחן כי פעלה כפי שפעלה אך מוסיפים נופך חומרה לתמונה הקודרת בלאו הכי. לדבריה, האפוטרופוס הכללי הערים קשיים על תשלום שכר טרחתה ומשכך הכספים שגזלה מהחסויים הגיעו לה על עבודתה המאומצת. צר לי שהנאשמת בחרה לנהל את מאבקה מול האפוטרופוס הכללי על גבם של חסרי הישע.
בנסיבות הללו ראיתי, בין השאר, שלא להיענות לבקשת שירות המבחן לדחות הדיון על מנת לשלב הנאשמת באפיק טיפולי אודות דפוסי ההסתרה והמרמה שבאישיותה.
מעשי הנאשמת עולים כדי " חומרה יתרה" כאמור בסעיף 40 ד(ב) לחוק. מיהות קרבנות העבירות והיותם חסרי ישע היא העוטה על מעשי הנאשמת את הלבוש שאינו מאפשר חריגה ממתחם העונש ההולם.

השופט ציון קפאח סקר בגזר הדין פסיקות שונות נגד עורכי דין שמעלו בכספי חסויים ועבירות נוספות:

ע"פ 5115/12 מדינת ישראל נ' ירדנה נילמן ( 10.6.13 , פורסם בנבו) המערערת, עורכת דין – במקצועה, שמונתה על ידי בתי המשפט לענייני משפחה כאפוטרופסית של חסויים רבים, ביצעה עבירות שונות של גניבה וזיוף, בצוותא עם בן זוגה ועובדת נוספת, בסכום כולל של כ – 7.25 מיליון ₪. בית המשפט המחוזי גזר עליה 7.5 שנות מאסר בפועל ו- 18 חודשי מאסר על תנאי. בערעור הוחמר עונש המאסר בפועל שהושת על המערערת, כך שיעמוד על 9 שנות מאסר, זאת, נוכח עוצמת המעשים, מיהות הקרבנות, והרתעה מניצול חולשתו התהומית המובנית של חסוי על ידי אפוטרופוס. בימ"ש העליון ציין כי כתב האישום המתוקן בו הודתה המערערת הוא ביטוי לשפל המדרגה המוסרי. מדובר במסע גניבות של כ – 7.25 מיליון ₪ לאורך מספר שנים מחסויים שונים. בימ"ש קמא ציין את חומרת המעשים והזעזוע שהם מעוררים ודחה את הטענה של השפעת בן הזוג, ואין חולק כי למעלה מ-  50% מסכום הגניבה, ניטלו לצרכי המערערת. עיקר העיקרים הוא מיהות הקרבנות, היות המערערת "גיבורה על חלשים", על מי שתפקידה היה להגן עליהם ולדאוג לרווחתם, שהם לא יכלו לדאוג לה בעצמם, ותחת זאת דאגה לכיסה. יש מגמת החמרה בעבירות כלכליות,
אך במקרה זה שפל המדרגה המוסרי עמוק במיוחד.

בע"פ 10996/03 פנחס נרקיס נ' מדינת ישראל דובר במערער, עורך דין, אשר היה מנהל עיזבון ומעל בכספי העיזבון, והורשע בבית המשפט המחוזי בחיפה ב- 6 אישומים של עבירות גניבה בידי עובד ציבור וכן בעבירות מרמה והפרת אמונים. על פי ממצאי פסק הדין, שלח המערער ידו בסכום המגיע ל- 2,376,581 ₪. בית המשפט המחוזי, לאחר ששקל נסיבות לחומרה ולקולא, גזר על המערער מאסר בפועל של 4 שנים, מאסר על תנאי לתקופה של שנתיים, קנס ופיצויים.
בית המשפט העליון דחה את ערעורו וקבע: "המערער הינו עורך דין, החב חובת אתיקה מקצועית מכוח השתייכותו לציבור עורכי הדין. העבירות החמורות שעבר פוגעות בכללי יסוד של הגינות ויושר החלים על עורך דין, וגרמו פגיעה קשה למעמד מקצוע עריכת הדין, לדמותו של ציבור עורכי הדין וציבור עורכי הדין בישראל. הם יצרו סדק של אי אמון בהגינות וביושר המוחלטים הנדרשים מעורך הדין המקבל על עצמו תפקיד אמון מיוחד.
סדרי הגודל האדירים של המעילה והבוטות המיוחדת שאפיינה את דרך שליחת היד ברכוש לא לו, מעמידים את העבירות שביצע המערער בהיותו עורך דין ברף העליון של החומרה".

ברע"פ 6190/08 צברי נ' מדינת ישראל ( 5.1.2009 , פורסם בנבו) הוטלו על עו"ד שגנב מלקוח שלו 15,000 שקל,  12 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי תנאי, קנס סמלי ופיצוי בסך 18,000 שקל,  העונש נותר על כנו בערעור.
ע"פ 2037/05 מכנס נ' מדינת ישראל ( 28.11.2007 , פורסם בנבו) עו"ד אשר גנב מכספי – עיזבון של מתלוננת אותו ניהל סכום של כ- 11 מיליון ₪. הוא מונה לנהל את כספיה בהיותה יתומה בת 8 שנים בלבד. בית המשפט המחוזי גזר עונש של 7 שנות מאסר. בית המשפט העליון דחה את ערעור הנאשם ביחס להכרעת הדין, אולם הקל בעונש והעמידו של 5 וחצי שנות מאסר, לאחר שהובאו בחשבון נסיבותיו האישיות: גילו של המערער ומצבו הבריאותי.

בעפ"ג (מחוזי באר שבע) 25122-02-13 אביטל נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 3/7/13 ) שם דובר בעורך דין שגנב מבני זוג קנדיים שביקשו לרכוש דירה בישראל סך כולל של 360,000 ₪ ואשר מעל בכספים בשל הסתבכות עסקית וחובות לצד שלישי. הובהר כי מדובר באדם נורמטיבי, וכי שירות המבחן המליץ להעמידו במבחן. על הנאשם הוטלו בסופו של יום  20 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי תנאי, קנס סמלי ופיצוי בסך 40,000 ₪. הערעור נדחה.

ת"פ (שלום נתניה) – 5597/06 מדינת ישראל נ' לאור ( 22.10.08 , פורסם בנבו) הוטלו – 4 שנות מאסר בפועל, 12 חודשי תנאי, קנס בסך 10,000 ₪ ופיצוי למתלוננים בסך כולל של כ- 220,000 ₪, על עו"ד , ללא עבר פלילי, שהסתבכות עסקית הובילה אותו לשלוח ידו בכספי לקוחותיו בסך כולל של מיליוני שקלים ) 370,000 ,$ 700,000 ₪ ו- 560,000 $ קנדי( .

ע"פ 2143/10 שלום נ' מדינת ישראל ) 20.1.2011 , פורסם בנבו( הנאשם, עו"ד במקצועו, – הורשע בעבירות זיוף ומרמה בהיקף של 1.3 מיליון ₪ (מתלונן בודד). בית המשפט המחוזי גזר עונש של 55 חודשי מאסר. בית המשפט העליון דחה את הערעור.

ת"פ 37190 09 16 (מחוזי ת"א) מדינת ישראל נ' לביא, אשר אך ניתן זה לאחרונה ) 4.7.19 – ) עורכת דין אשר גנבה סך כולל של 4,217,343 ₪ מכספים אשר הופקדו בידיה בנאמנות לשם ביצוע תשלומים שונים במסגרת הסכמי מכר. כן יוחסו לה עבירות לפי פקודת מס הכנסה בכך שהשמיטה את הכספים שגנבה מהדוחות שהגישה למס הכנסה. נדונה, בין היתר, למאסר בפועל של 3 שנים. הייתה במעצר בית במשך 3 שנים והחזירה למעלה ממחצית סכום הגניבה. נקבע מתחם שבין 3 7 שנות מאסר".

להלן גזר הדין השופט ציון קפאח  מדינת ישראל נגד תמר בן אלי , ת"פ 64380-11-18 מיום 16.07.2019

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009Document-page-010Document-page-011Document-page-012Document-page-013Document-page-014Document-page-015

 

שמואל בוקובסקי – מינוי אפוטרופוס חיצוני מופרט לאישה בגוף וברכוש תוך הורדת רמת חייה ופגיעה ביכולותיה הקוגנטיביות

ינואר 2007 – בג"צ 10404/06 –  שופט בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון, שמואל בוקובסקי נשוי לפקידת סעד לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש כ- 11 שנה במחלקה המשפטית במשרד הרווחה, הוא אחד מאדריכלי מדיניות משרד הרווחה המאופיינת בתרבות שקר, סחר בילדים וקשישים, עבודה פרועה ללא סדרי דין, ללא ראיות מאחורי דלתיים סגורות בבתי משפט, תוך פגיעה חמורה בגופם ונפשם של פרטים ומשפחות.

מדובר במחטף פרוע למינוי אפוטרופוס חיצוני מופרט שקבע שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי לאישה אשר נתגלעה מחלוקת בין שני ילדיה לגבי זהות האפוטרופוס. הבת מבקשת לפטר את תאגיד האפוטרופסות המופרט ("שי" אפוטרופסות וטיפול בחסויים בע"מ) שמינה השופט שמואל בוקובסקי לאלתר מתפקידה כאפוטרופא ולמנותה במקום.

שיטת מינוי האפוטרופוס בגוף וברכוש הבזויה במחטף משנה את חיי האזרח תוך יום ויוצרת בלבול בתוך המשפחה. שמואל בוקובסקי השתמש בשיטת המחטף הבזויה גם במינוי אחר אפוטרופוס לאישה מבלי שראה אותה, תוך שהוא משסע בה את פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"ס נעמי הלימילשכת הרווחה בת ים לביקור בית אלים ותוקפני. שמואל בוקובסקי אימץ את הבלי פיהן ודברי הבלע של הפקידות נגד האישה ובנה מבלי שהתייחס לטענות שכנגד. עקב המינוי השתנה תוך לילה אורח חייה של החסויה, מצבה הפיסי והנפשי התדרדר במהירות, ותוך כחודשיים הפכה להיות שבר כלי, ולא יצאה ממצב זה, אלא מצבה מידרדר מיום ליום.

שמואל בוקובסקי - שיטת מינוי אפוטרופוס בגוף וברכוש לאזרח
שמואל בוקובסקי – שיטת מינוי אפוטרופוס בגוף וברכוש לאזרח

בבג"צ 10404/06 טוענת בת נגד השופט שמואל בוקובסקי על מינוי אפוטרופוס חיצוני במהלך המשפט עקב מחלוקת בינה לבין אחיה על האפוטרופסות. להלן טיעוני הבת העותרת:

שמואל בוקובסקי לא התייחס לרצונה של הבת – בעתירה טוענת הבת "כי ראוי היה שהשופט ישוחח  עימה בלשכתו ביחידות וינסה לעמוד על רצונה, בכל הנוגע לזהות האפוטרופוס". שמואל בוקובסקי מינה אפוטרופוס חיצוני לאישה מבלי להבין כראוי את רצונה ודעתה של בתה המקורבת אליה

שמואל בוקובסקי מינה אפוטרופוס חיצוני בניגוד לרצון הבת – הבת "מעלה את השאלה, האם עדיף לאנשים מבוגרים בכלל ולה בפרט לקבל שירותי אפוטרופסות מקרוב משפחה או מגוף זר". שמואל בוקובסקי מינה לאישה אפוטרופוס חיצוני מופרט הפועל משיקולי רווח. מינויים מסוג זה גורמת לירידה ברמת חיי האזרח, והפיכתו למוצר ביורוקרטי מניב כסף למערכות אפוטרופסות ומוסדות כליאה מושחתים.

שמואל בוקובסקי קובע קביעות ואטום לרצון הבת –  "עוד מלינה העותרת על קביעות שונות של בית המשפט, ומבקשת לזמנה להביע את רצונה בפני שופטי בית המשפט , הגבוה לצדק". שמואל בוקובסקי אינו מתייחס לטענות הבת או לרצונה מה שהביא אותה לעתור לבג"ץ.

שמואל בוקובסקי גרם להורדת רמת חייה של האישה – "העתירה כוללת גם … וטענה לפיה המשיבה 6    ("שי" אפוטרופסות וטיפול בחסויים בע"מ) שמונתה כאפוטרופא לעותרת, מביאה להורדת רמת חייה של העותרת" – הליך הבזק שניהל שמואל בוקובסקי מבלי להתייחס לרצון הבת ודעתה הביא לירידה ברמת חייה של האישה.

שמואל בוקובסקי משתמש בסחבת הביורוקרטית וניצול מצבה הבריאותי של האישה – "עוד נטען בעתירה כי ייתכן שעד למועד הדיון בערעור יחמיר מצבה של העותרת והיא לא תוכל להביע את רצונה לגבי זהות האפוטרופוס" – ידוע כי אפוטרופוסית חיצוניים מנסים להוזיל עלות החזקת האזרחים ולכן מסממים אותם בסמים פסיכיאטריים. המחטפים של שמואל בוקובסקי והחלטות הבזק שלו מסבות נזקים קשים אשר לוקח זמן רב לתקנם אם בכלל במערכת הביורוקרטית

סוף דבר

התנהלות השופט שמואל בוקובסקי בתיק מאופיינת ברשלנות קיצונית תרבות שקר של מערכת רווחה ומשפט המנוהלת בדלתיים סגורות ללא סדרי דין, ללא ראיות. שמואל בוקובסקי התעלם מרצון בתה של האשה ומינה לה אפוטרופוס חיצוני מופרט בגוף וברכוש ביודעין כי רמת חייה של האמא תרד וכן יכולותיה הקוגנטיביות והיא לא תוכל להביע דעתה בסחבת הביורוקטית שבישל בוקובסקי.

קישורים:

תביעה נגד שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי בגין הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה – בוקובסקי התחמק בבקשת חסינות

תביעה נגד השופט שמואל בוקובסקי על הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה דצמבר 2004 – מדובר בתביעה נגד סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, השופט שמואל בוקובסקי. בגין מה שטוען התובע למחדל המבקשים אשר גרמו לו נזק כספי.

תביעה נגד השופט שמואל בוקובסקי על הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה

לטענת התובע הכשופט בבימ"ש לענייני משפחה (שמואל בוקובסקי), אשר מינה ככונס נכסים לפירוק השיתוף בין המשיב לגרושתו. כונס הנכסים הינו חברו הטוב של שמואל בוקובסקי, שמונה למרות שהמשיב ביקש למנות כונס ניטרלי, שלא היה ב"כ של אחד הצדדים.לטענת התובע, שמואל בוקובסקי, פטר את כונס הנכסים, ללא סמכות, מחובתו החוקית לשלם מס עסקאות מתשלום כספי עסקת המכירה לפי החוק, כולל חוב לתובע והטיל את החוב של הממונה על התובע. בנוסף הטיל על התובע הוצאות משפט.
השופט שמואל בוקובסקי לא התמודד עם ההאשמות הקשות אלא בחר להתחמק ע"י בקשת חסינות שיפוטית, מכח סעיף 8 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), שנועד להגן על שופטים מפני הפעלת סנקציות אישיות כלפיהם והבטחת חופש פעולה לשופטים

השופטת אושרי פרוסט-פרנקל נעתרה לבקשת בוקובסקי ופטרה אותו ממשפט על מעשיו החמורים לכאורה.

להלן החלטת השופטת אושרי פרוסט-פרנקל
בית משפט השלום תל-אביב-יפו – 60271/04 [09.12.2004]

ד"ר אבס דאלי (גדליה) נ ג ד

1. מדינת ישראל
2. שמואל בוקובסקיכב' השופט

כב' השופטת אושרי פרוסט-פרנקל

החלטה
בפני בקשה למחיקה על הסף, של תביעה כספית אשר הוגשה נגד המבקשים.
התביעה הינה כנגד מדינת ישראל וסגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, כב' השופט שמואל בוקובסקי. בגין מה שטוען המשיב למחדל המבקשים אשר גרמו לו נזק כספי.
לטענת המשיב, מבקשת 1 – מדינת ישראל מינתה את מבקש 2, כשופט בבימ"ש לענייני משפחה (שמואל בוקובסקי), אשר מינה ככונס נכסים לפירוק השיתוף בין המשיב לגרושתו. כונס הנכסים הינו חברו הטוב של מבקש 2 (שמואל בוקובסקי), שמונה למרות שהמשיב ביקש למנות כונס ניטרלי, שלא היה ב"כ של אחד הצדדים.
לטענתו, מבקש 2 (שמואל בוקובסקי), פטר את כונס הנכסים, ללא סמכות, מחובתו החוקית לשלם מס עסקאות מתשלום כספי עסקת המכירה לפי החוק, כולל חוב לתובע והטיל את החוב של הממונה על המשיב. בנוסף הטיל על המשיב הוצאות משפט.
כתוצאה מכך, שילם לטענתו המשיב, סכום כפול והוא תובע את הנזק הנטען מהמבקשים.
בנוסף, לטענתו, נדחתה בקשתו לחייב את גרושתו, העובדת, בתשלום מחצית הוצאות חודשיות בגין אחזקת דירתם המשותפת, לתקופה שבין הפירוק הקבוע ועד למכירת הדירה.
טענות המבקשים
המבקשים, בבקשה לסילוק על הסף, טוענים כי מדובר בתביעה התוקפת החלטות משפטיות מנומקות של מבקש 2, מתוקף תפקידו השיפוטי.

המבקשים טוענים לגבי מבקש 2, לחסינות שיפוטית, מכח סעיף 8 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), שנועד להגן על שופטים מפני הפעלת סנקציות אישיות כלפיהם והבטחת חופש פעולה לשופטים. החסינות משתרעת גם על מקרי רשלנות ואף על מקרים של חריגה מסמכות …

להחלטה המלאה הקלק על התמונה:
קישורים: