פרשת הבלוגרים: בית משפט יעיל

מאי 2018 – פרקליטות המדינה ובתי המשפט מקצרים הליכים ליעל את המשפט. זו הסיבה שהחיפוש בדברי המחשב בוצע ללא שני עדים מטעם החשוד כנדרש ע"פ חוק. הכוונה היא ליעל ולא חס וחלילה לשתול ראיות הרי צדיקים גמורים מוציאים את הפלטים מהמחשב.
יעילות היא הסיבה שלתוך חומר הראיות הוכנסו המסמכים האישיים של החשודים ובני משפחותיהם כגון תסקירי סעד, צוואות, דפי חשבון בנק ועוד… דברים שלא קשורים כלל לחקירה יחד עם מסמכי החקירה. אין פה כוונה לפגוע בפרטיותם של אזרחים, יש פה יעילות. היה נדרש זמן רב למיין המסמכים כדי לא לפגוע בפרטיות של האזרחים.

יעילות היא גם הסיבה שהחשודים הובלו אזוקים לעיני המצלמות, הכל משיקולי יעילות, להעביר אותם במסדרונות שב"ס זה בירוקרטיה לכן הובלו החשודים אזוקים בפומבי.
הארכת החזקת הרכוש שנתפס בפרשה בוצע במעמד נציג היחידה החוקרת בלבד משיקולי יעילות בלבד לכן אין זו פגיעה בזכותם של החשודים. בנוסף ההארכה נקבעה עד תום ההליכים כשלשה ימים לאחר התפיסה, עוד בטרם הוגש כתב אישום וזה בניגוד לחוק אך השיקול של יעילות גובר לעיתים על החוק.
גם התחלת המשפט העיקרי מבלי להקצות לנאשמת את הזכות ע"פ חוק ללמוד את חומר הראיות בזמן סביר, נעשתה משיקולי יעילות. יש לוחות זמנים וצריך לעמוד בהם, ממילא הכל תפור מראש. אם היינו מקצים לה זמן ללמוד חומר הראיות כחוק היה הדבר גורם עיכובים של חודשים והמשפט לא היה יעיל.
הכל יעילות אין פה עבירה על החוק. מבחינתנו יעילות זה להצליח ביעדים שקבענו לעצמנו בתחילה בזמן יעיל וסביר.

 

בית משפט יעיל

מודעות פרסומת

פרשת הבלוגרים – כיצד תרץ נציב תלונות על שופטים, צו החיפוש לקוי של השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה?

מתוך פרקי הלכות נציב תלונות הציבור על שופטים… במאי 2016 הוציאה השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה צו חיפוש לקוי ללא כתובת היכן לחפש, ללא מספר תיק בית משפט ולא ציינה כי החיפוש יבוצע בנוכחות עדים או לא.

כיצד תרץ הנציב את הליקויים בצו החיפוש של השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה?

אין מספר תיק בית משפט על הצו כי באותו יום שהשופטת הוציאה את הצו מערכת נט המשפט לא עבדה.
אין כתובת היכן יבוצע החיפוש כי בחיפוש במחשב קביעת מקום החיפוש עלולה לרוקן את הצו מתוכן.
אין נימוק מדוע החיפוש במחשב יבוצע ללא עדים כי "מקום שמדובר בחיפוש במחשב, אין צורך בהתאם להוראות החוק בחיפוש בפני שני עדים. כאן הנציב טעה והטעה: לפי סעיף 23א לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) – חדירה למחשב: "חדירה לחומר מחשב וכן הפקת פלט תוך חדירה כאמור, יראו אותן כחיפוש" כלומר חדירה למחשב היא כמו כל חיפוש וכל שכן מחייב שני עדים כי קל לשתול במחשב ראיות.

תמונות:
צו חיפוש לקוי של השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה בית משפט השלום ירושלים.
תרוצי הנציב מדוע הצו תקין מתוך תגובת הנציב 368/16

צו חיפוש שופטת אפרת אייכנשטיין שמלה

תשובות הנציב
תרוצי הנציב מדוע הצו תקין מתוך תגובת הנציב 368/16

פרשת הבלוגרים: נציבות תלונות על שופטים – תשובות פתטיות על פגיעה בזכות חוקית של הנאשם לעיין בחומר חקירה בזמן סביר

אפריל 2018 – התשובות הפתטיות של נציבות תלונות הציבור על שופטים על עוולות הנעשים לנאשמים בבית המשפט.
תלונה הוגשה נגד השופט בני שגיא על החלטתו להתחיל במשפט בטרם מימשה הנאשמת את זכותה ע"פ חוק (סדר דין פלילי סעיף 74) לעיין בחומר החקירה בזמן סביר. עניין התלונה מדוע השופט בני שגיא לא נימק החלטתו כמתחייב ע"פ חוק.
נציבות תלונות הציבור על שופטים משיבה: "אין באפשרותנו לקבוע האם מדובר בפרק זמן סביר" – הנציבות מתחמקת מלהשיב בעניין חובת הנמקה של השופט ומסיתה את עניין התלונה כאילו נתבקש להשיב על הנדון בתיק.
התחמקות נוספת של הנציבות היא להפיל את האחריות על ב.כ. של הנאשמת בכך שהיה אמור להגיש בקשת דחייה.

תשובת הנציבות בקישור:
 https://drive.google.com/file/d/1pGGBaERVdkVfw0Mr62tGrpcB8VLGiUqA/view?usp=sharing

מצורפים תמונות מתשובת הנציב (תלונה מספר 190/18)
תמונה 1 – תקציר מתשובת הנציב על מה התלונה נגד השופט בני שגיא
תמונה 2 – תשובת הנציב לתלונה נגד השופט בני שגיא

אי הנמקה 1

אי הנמקה 2
תשובת הנציב לתלונה נגד השופט בני שגיא

פרשת הבלוגרים: דיון במשפט העיקרי בפני השופט בני שגיא – 30.04.2018

30.04.2018 – דיון בפני השופט בני שגיא במשפט העיקרי. הדיון החל כאשר נאשמת 1 לורי שם טוב, ונאשם 3 צבי זר לא היו באולם הדיונים. סוהר שב"ס טען בפני השופט שגיא כי שם טוב לא נוכנה לעלות על אזיקים לתא הנאשמים. בני שגיא החליט במקום כי הדיון יתקיים שלא בנוכחותה. בנוסף ביקש שגיא להוציא צו הבאה לנאשם 3 אולם ביטל אותו מאוחר יותר כשנאשם 3 צבי זר הגיע.

בתחילת הדיון אמר השופט שגיא כי הדיונים במשפט יתחילו ללא מענה לכתב אישום וניכר היה כי הוא כועס שאין מענה, אולם כיצד ניתן לתת מענה בזמן קצר כשהיקף חומר הראיות כה עצום. חומר הראיות כולל כ- 50,000 דפים, 500 דיסקים ודיסק 4 טרה שווה ערך לכ- 6,000 דיסקים. הזמן שעמד עד כה לרשות הנאשמים ללמוד את חומר הראיות הנו חודשים ספורים עקב עיכוב בהגשת חומר הראיות ע"י הפרקליטות. הבעיה קשה במיוחד עבור שם טוב הכלואה בנווה תרצה מה שמקשה מאוד על לימוד חומר הראיות. ב.כ נאשם 2 מוטי לייבל מסרה כי תוכל להגיש מענה לכתב אישום בתוך ימים ספורים.
ניכר היה כי השופט שגיא היה נוקשה בדיון וגם הודיע כי אינו מחויב וגם לא הפרקליטות להודיע איזה עדים יזומנו ומתי מה שיקשה על הנאשמים בהליך השיפוטי.

זכות הנאשם לעיין בחומרי חקירה בזמן סביר

סעיף 74 (א) לחוק סדר הדין הפלילי 1 קובע: "הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו… לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או
שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו".
ניכר כי השופט בני שגיא רוצה להתחיל במשפט ע"פ לוח זמנים שנקבע למרות שברור שלא ניתן הנאשמת העיקרית לורי שם טוב זמן סביר ואפילו פחות מכך בהרבה לעיין בחומרי החקירה.

המוסר הכפול של פרקליטות המדינה

בהליך הפלילי ביצעה פרקליטות המדינה עבירות חמורות של פגיעה בפרטיות חשודים ונאשמים. הפרקליטות הפיצה חומר אישי ביותר שאינו קשור להליך הפלילי שנתפס בחיפוש בביתם של חשודים ונאשמים והפיצה את החומר בין הנאשמים ובאי כוחם. החומרים שהופצו כוללים מסמכים רפואיים אישיים, תמונות אינטימיות תסקירי סעד של חשודים ובני משפחותיהם, מסמכי גירושין ועוד.
כב' השופט סולברג כתב בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם". ע"פ משוואה זו גופם של החשודים והעצורים בפרשה בותר בדרך של פגיעה בפרטיותם באמצעות הפצת מסמכים אישיים שלהם ע"י היחידה החוקרת.

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט – קוצר רוח ואלימות מילולית כלפי נאשמת

אפריל 2018 – בתחילת הדיון הודיע נציג שב"ס כי הנאשמת "סירבה להיכבל ברגליה על מנת להגיע לאולם" (ראה תמונה מצורפת). השופט החליט מיד להתחיל הדיון בלעדיה מבלי שניסה לברר עמדתה או עמדת בא כוחה.
בהמשך הדיון טען בא כוחה של הנאשמת כי בכתב האישום לא מופיעים עדי תביעה ביחס לאישום כלשהו (ראה תמונה מצורפת). השופט השיב בביטול תשובה בסגנון: "אתם שוברים את הכלים, גם להם (לפרקליטות) מותר לשבור את הכלים" (לא מופיע בפרוטוקול). צוין בתלונה כי בדיון קודם אמר השופט שהוא יכול "להתקיל" את הנאשמים ובאי כוחם בעדי תביעה ומסמכים במידה ולא יתנו מענה כפני שהוא מצפה.
מן הראוי היה כי השופט היה שומע את תגובתה של הנאשמת באמצעות בא כוחה, או תגובת בא כוחה, ובמידת הצורך שולח את בא כוחה לברר מדוע אינה עולה לדיון מתא המעצר במרתפי בתי המשפט. בנוסף אין זה הולם וראוי כי שופט ישתמש בביטויי סלנג כגון: "מותר להם (לפרקליטות) לשבור את הכלים" או "מותר לי להתקיל אתכם", בתוך אולם בית המשפט. התבטאויותיו אלה של השופט אינן רשומות בפרוטוקול.
בתלונה נטען כי מדובר בשופט אשר עתיד לחרוץ את גורלה של הנאשמת ואינו חוסך בביטויים לא ראויים כאשר אינה פועלת ע"פ ציפיותיו ואינו טורח לבדוק מדוע. הנאשמת לעומת זאת אינה מקבלת יומה בבית המשפט.

מצורפים:
קטע פרוטוקול שבו נציג שב"ס מודיע שהנאשמת לא רוצה לעלות לדיון אזוקה והשופט מחליט להתחיל הדיון בלעדיה.
קטע פרוטוקול שבו בא כוח הנאשמת אומר שאינו מקבל רשימת עדים מהפרקליטות לדיון הקרוב.

 

בא כוח מבקש לדעת מהו האישום ומיהם העדים

השופט מחליט לקיים דיון בעניין הנאשמת בהעדרה מבלי לברר דעתה

נציב תלונות על שופטים: מהערות הצדדים ניתן להבין מה אמר השופט

אפריל 2018 – הלכת נציב תלונות הציבור על שופטים: מהערות הצדדים בפרוטוקול הדיון ניתן להבין מה היו דברי השופט לכן השופט אינו מחויב לרשום דבריו בפרוטוקול.
תלונה הוגשה נגד השופט בני שגיא במשפט העיקרי בפרשת הבלוגרים. מקריאת הפרוטוקול נראה כי השופט אינו מדבר אלא רק מחליט מה שלא היה בדיון ופוגם בהבנת הדיון ומה התרחש בו ובפרוטוקול שמופיעות בו הערות סתומות של הצדדים שלא ניתן להבין מדוע נאמרו.

תשובת נציב תלונות הציבור על שופטים: "אכן הפרוטוקול אינו ערוך באופן בו דברי בית המשפט נרשמים במפורש, אולם מדבריהם של באי כח הצדדים בדיון ניתן להבין מהן ההערות שהעיר בית המשפט"
כלומר השופט אינו חייב לרשום דבריו שנאמרו בדיון בפרוטוקול. דבריו יהיו נתונים לפרשנות לקורא.

לצפייה בהחלטת נציב תלונות הציבור על השופט בני שגיא הקלק כאן – תלונה מספר 190/18

מהערות הצדדים ניתן להבין מה הערות השופט
קטע מתגובת נציב תלנות על שופטים לתלונה על השופט בני שגיא (תלונה 190/18)

שופטת עמיתה חיותה כוחן עומר – ריבוי צווים לקויים

 

26.04.2018 , איתמר לוין, news1 – ריבלין: כוחן-עומר התעלמה מהחלטתי
וממשיכה להוציא צווים לקויים רבים

נציב התלונות על שופטים הפנה את תשומת ליבה של חיות להחלטתו בנוגע לשופטת העמיתה בבית משפט השלום בתל אביב, שנתנה למשטרה את כל מבוקשה בנושא החזקת תפוסים

נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר ריבלין, מפנה את תשומת ליבה של נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, להתנהגות פסולה חוזרת ונשנית של השופטת חיותה כוחן-עומר, המשמשת (לאחר פרישתה בגיל 70) כשופטת עמיתה בבית משפט השלום בתל אביב.

באוגוסט 2017 קבע ריבלין, כי משה הלוי ("הלמו") צדק בתלונתו נגד כוחן-עומר, כאשר נעתרה במעמד צד אחד לבקשת המשטרה להארכת החזקתם של תפוסים רבים שנתפסו אצלו בתיקי חקירה שונים. ריבלין ציין, כי בית המשפט חייב לקבל את עמדתו של בעלי הרכוש לפני ההחלטה, ושבכל מקרה – היא לא הייתה רשאית לקבוע שהתפיסה תימשך עד לסיום ההליכים המשפטיים. הוא גם העיר, כי לא היה מקום למתן החלטה אחת ולקונית – "כמבוקש" – כאשר מדובר היה בתפוסים רבים.

מאוחר יותר קיבל ריבלין תלונה נוספת על אותה החלטה. כוחן-עומר מסרה לו, כי החלטתו הקודמת חידדה את הנהלים וזכתה לטיפול מערכתי ולהפקת לקחים, ולכן לא המשיך בבירור התלונה. אולם בינואר השנה שב הלוי והתלונן, כי כוחן-עומר שוב החליטה "כמבוקש" בבקשת המשטרה, שוב לא שמעה אותו ושוב קבעה שהתפיסה תימשך עד לסיום ההליכים. הלוי ציין, כי במערכת נט המשפט קיימות החלטות רבות דומות שלה.

ברור שהתלונה מוצדקת, כותב ריבלין (25.4.18), ומוסיף: "מסתבר, כי חרף החלטתי הקודמת וחרף דבריה של השופטת בעבר, אודות הבהרת המצב המשפטי והפקת לקחים, המשיכה השופטת ליתן צווים לקויים כשם שנתנה בעבר, ואף מסתבר, כי מדובר בצווים רבים כאלה ולא רק הצו נשוא תלונתו של המתלונן". לאור זאת, הוא הפנה כאמור את תשומת ליבה של חיות להחלטתו.

לצפייה/ הורדת בהחלטת נציב תלונות הציבור על שופטים מספר 162/18 מה- 25.04.2018 הקלק כאן

השופטת חיותה כוחן עומר - ריבוי צוים לקויים

 

החלטת נציב תלונות הציבור על שופטים מספר 162/18 מה- 25.04.2018 בעניין שופטת עמיתה חיותה כוחן עומר

Document-page-001Document-page-002