"החסינות לשופטים הנה חסינות מוחלטת ומלאה"

"החסינות לשופטים הנה חסינות מוחלטת ומלאה" טוען בא כוחם של השופטים הנתבעים נעם סולברג ואברהם הימן גם אם המעשה עליו נסובה התביעה נעשה בזדון.
לורי שם טוב תבעה את השופטים נעם סולברג ואברהם הימן תביעה קטנה (ת"ק 16390-03-19) בבית משפט השלום ברמלה על שהשוו אותה לזונה פתיינית, נכריה, אפיקורסית ורוצחת. התביעה הנה על לשון הרע, הטרדה מינית והסתה שהפנו סולברג והימן לשם טוב לטענתה. מדובר בפסוק מספר משלי שאותו ציטט השופט נעם סולבג (ומאוחר יותר השופט אברהם הימן) בבש"פ 1999/17 מה- 03.03.2017 ושם כתב בפיסקה 9: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת." (משלי ה, 3-4). האשה הזָרָה בספר משלי היא אשת זנונים נכריה ואפיקורסית. סולברג ציין פסוק זה בהחלטתו בעניינה של שם טוב.
סולברג והימן מבקשים דחיית התביעה על הסף בתואנה כי הם זכאים לחסינות מוחלטת ומלאה בהיותם שופטים.

מצורפת תשובת בא כוחם של אברהם הימן ונעם סולברג ת"ק 16390-03-19 מה- 30.05.2019

Document-page-001Document-page-002

שופטת נועה גרוסמן – רשלנות באישור הסכם המכר ואי פיקוח על ביצועו, לרבות אי פיקוח על פעולותיהם ועל התנהלותם של כונסי הנכסים

שופטת נועה גרוסמן - רשלנות באישור הסכם המכר ואי פיקוח  על ביצועו, לרבות אי פיקוח על פעולותיהם ועל התנהלותם של כונסי הנכסיםמרץ 2007 – א 003568/06 – מדובר בתביעה נגד שופטת בית משפט השלום תל אביב נועה גרוסמן אשר שמשה ראש הוצאה לפועל. נועה גרוסמן ברשלנות או במזיד היתה חלק מתרגיל עוקץ לזוג אזרחים אשר נענו לקריאת בית המשפט בראשות נועה גרוסמן לרכישת דירה מכינוס נכסים, שילמו מראש 55,000 $ , ואז המכירה בוטלה ע"י ראש ההוצל"פ נועה גרוסמן מסיבות כאלו ואחרות. הקונים נשארו ללא הדירה וללא מקדמת 55,000 $ ששילמו.

לנועה גרוסמן  ראש ההוצל"פ כב' הרשמת נועה גרוסמן (כתוארה אז) – מיוחס בכתב התביעה, מעשה התרשלות באישור הסכם המכר ואי פיקוח על ביצועו, לרבות אי פיקוח על פעולותיהם ועל התנהלותם של כונסי הנכסים.

התובעים – שטרצר יש ואריאלה – בעל ואישה – נענו למודעה בעיתון שעניינה הזמנה להציע הצעות לרכישת נכס. בהתאם להזמנה זו הגישו התובעים הצעה לרכישת הנכס.

ביום 12/5/95 נחתם הסכם המכר בין כונסי הנכסים – עו"ד אייל גרצברג ועו"ד רן יגנס – ובין התובעים.

על פי הסכם המכר – נספח א' לכתב התביעה – התחייבו כונסי הנכסים למכור לתובעים את המקרקעין תמורת תשלום שווה ערך בש"ח ל-276,000 $ על פי טבלת תשלומים המפורטת בסעיף 4 להסכם המכר.

על פי סעיף 3 להסכם המכר, על המוכרים היה למסור את הנכס /המקרקעין לקונים לא יאוחר מיום 16/11/95 כשהם פנויים מכל אדם וחפץ.

עם חתימת החוזה שילמו הקונים – התובעים, לכונס הנכסים סך של 55,000 $ כפי המפורט בסעיף 4א' להסכם המכר.

ביום 18/9/95 נרשמה הערת אזהרה בלשכת רישום המקרקעין, לטובת התובעים.

לטענת התובעים, משאושר הסכם המכר על ידי ראש ההוצל"פ כב' הרשמת נועה גרוסמן, הם החלו להיערך על מנת שיוכלו לעמוד בתנאי הסכם המכר, לרבות מכירת דירתם הישנה.

דא עקא, שעם אישור הסכם המכר החלו החייבת ובני משפחתה, בהליכים משפטיים, בין השאר, כדי למנוע את פינוי בני המשפחה מן הנכס (ת.א. 1089/95-בית המשפט המחוזי בת"א). במסגרת תובענה זו ניתן צו מניעה כנגד פינוי בני המשפחה מן הנכס, בכפוף לתשלום החוב לזוכים/הנושים/הבנקים.

במקביל הועבר הדיון בתיק זה, מבית המשפט המחוזי בתל אביב לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה – תמ"ש 8680/96.

התברר כי תיק ההוצל"פ שנפתח על ידי בנק ירושלים בע"מ, לא נפתח מכח משכון לטובת הבנק אלא מכח דרישה לביצוע פסק דין שניתן כנגד החייבת. נוכח האמור – ומכח סעיף 38 לחוק ההוצל"פ, תשכ"ז-1996 – לא ניתן לפנות את החייבת מהמקרקעין, מבלי שהוכח תחילה להנחת דעתו של ראש ההוצאה לפועל, שיהיה לחייב ולבני משפחתו הגרים עימו מקום מגורים סביר, או שהועמד לרשותם סידור חלוף.

ביום 28/8/96 ניתנה החלטה על ידי ראש ההוצל"פ כב' הרשמת נועה גרוסמן, המאשרת את החזרת החייבת לנכס עד להחלטת בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה.

ביום 8/3/99 ניתן פסק דין על ידי בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, לפיו יש לדחות את התביעה ולהסיר את צו המניעה.

ביום 24/6/02 הוגשה בקשה לשחרורו של הנתבע 4 – עו"ד רן יגנס – מתפקידו ככונס נכסים. למחרת היום נענתה בקשה זו.

ביום 19/3/06 שלחו התובעים לנתבעים הודעה על בטלות הסכם המכר ודרשו לקבל פיצוי בגין הנזקים הישירים והעקיפים שנגרמו להם בעקבות ההתנהלות המתוארת ואי קבלת הנכס וכן החזר כספי מלא של הסך בש"ח שווה ערך ל-55,000 $ אשר שולמו במועד החתימה על ההסכם.

ביום 9/4/06 הגיב הנתבע 4 – עו"ד רן יגנס – על הודעה זו בכך שהוא מסיר כל אחריות מעל כתפיו. הודעה דומה התקבלה ביום 20/6/06 מהנתבע 1.

לטענת התובעים עד היום הם לא קיבלו את החזקה בנכס והחייבת מתעלמת לחלוטין מהעובדה שהנכס נמכר להם. כך גם הם גם לא קיבלו בחזרה את הכסף אותו שילמו לכונס הנכסים, במעמד החתימה על הסכם המכר.

לטענתם: אילו במעמד ההסכם היו יודעים כי תהיה בעיה כלשהי בפינוי הנכס וכי מכירת הנכס לא נעשתה מכח משכון אלא מכח פסק דין, לא היו חותמים על הסכם המכר.

לטענתם: במועד החתימה על ההסכם, הציגו בפניהם כונסי הנכסים מצג שווא לפיו החייבת תתפנה מהנכס בתאריך המתוכנן ואולי אף קודם לכן. כונסי הנכסים לא הציגו בפניהם את התכחשותה של החייבת לחובותיה ואת התנגדותה להתפנות מהנכס. כונסי הנכסים גם לא הביאו לידיעתם את זכותה של החייבת לקבל דיור חלוף.

מכאן תביעתם כנגד הנתבעים בעילות שונות, כמפורט בכתב התביעה.

לנתבעת 5 – ראש ההוצל"פ כב' הרשמת נועה גרוסמן (כתוארה אז) – מיוחס בכתב התביעה, מעשה התרשלות באישור הסכם המכר ואי פיקוח על ביצועו, לרבות אי פיקוח על פעולותיהם ועל התנהלותם של כונסי הנכסים.

תביעה חמורה נגד השופטת שפרה גליק בגין איומים בקנסות זלזול וביזוי בעלת דין ומערכת המשפט

שופטת שפרה גליק – בית משפט לענייני משפחה ר"ג

יולי 2014 – בית משפט לענייני משפחה רמת גן – שופטת שפרה גליק – תביעה חמורה נגדה בגין איומים בקנסות זלזול וביזוי בעלת דין ומערכת המשפט.

שופט בית משפט לתביעות קטנות דוד שוהם דחה בהחלטתו את התביעה בתואנה כי "בסופו של דבר יש לתובעת ביקורת על החלטות שיפוטיות שניתנו", למרות שמדובר בטענות על התבטאויות קשות של שפרה גליק כגון התבטאות זאת (ראה כתב תביעה עמ' 2): 

השופטת שפרה גליק מבזה בעלת דין ובית המשפט בהתבטאות לא ראויה
השופטת שפרה גליק מבזה בעלת דין ובית המשפט בהתבטאות לא ראויה

ביהמ"ש לתביעות קטנות בתל אביב ת"ק 10645-07-14 פלונית נגד שפרה גליק והנהלת בתי המשפט – כתב תביעה, קובץ pdf

בכתב התביעה נתבעה גליק על התעללות פיזית ונפשית באם ובנה בניגוד לכללי החסינות הניתנים לעובדי ציבור. להלן חלק מכתב התביעה נגד השופטת גליק:

"בקליפת אגוז תפרט התובעת את תביעתה באשר להנהלת בתי המשפט אשר מעסקיה שופטת, שלא נבחנה למסוגלות שיפוטית, חורקת שיניים בדיונים, שולחת מבטים מעוררי אימה וכל אמירותיה מתבססות על איומים בהוצאות גבוהות.

השופטת פוגעת בזדון באם חד הורית ובילד עם צרכים מיוחדים, מדברת בשפת שוק ואיימה על האם ש"תעלה אותה על טיל", השתלחה בעדים, בתובעת ובעורכי הדין.

לא ברור כיצד הנהלת בתי המשפט מעסיקה שופטת כזו, שמעלימה מידע בפרוטוקולים, מנהלת דיונים בשיטה של הפחדה ואיומים, בדרך בריונית, כיצד יכולה שופטת כזו לנהל דיונים בכלל ודיונים שעוסקים בעניינו של קטין בעל צרכים מיוחדים בפרט.

מדובר בסיפור שהינו טרגדיה – מדובר לא רק באיום, אלא בהרס טוטאלי של חיי התובעת וחיי בנה.

השופטת לא הוכשרה ולא נבדקה ומנהלת טרור באולם בית המשפט."

במהלך הדיונים השיתה גליק נגד התובעת הוצאות עונשיות במטרה לדרדר את האם לעוני וחיי דלפונות, תוך שהאם הפכה לנרדפת על ידי ההוצאה לפועל וריביות העושק הנהוגות שם. האם טענה, כי מחדליה של השופטת בהטילה נגד האם הוצאות אסטרונומיות, שהוטלו נגדה לא כאקט שיפוטי הנובע משקילה ראויה של העובדות שעמדו בפניה, אלא כאקט זדוני הנובע מפאתוס של שנאה ומשטמה שפיתחה נגד האם (נאת המראה ל.ש.ט.) עולים כדי פעולות בזדון ועל כן השופטת ושולחתה מדינת ישראל, אחראים לנזקים שנגרמו לתובעת.

תביעה נגד שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי בגין הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה – בוקובסקי התחמק בבקשת חסינות

תביעה נגד השופט שמואל בוקובסקי על הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה דצמבר 2004 – מדובר בתביעה תא (ת"א) 60271/04 נגד סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, השופט שמואל בוקובסקי. בגין מה שטוען התובע למחדל המבקשים אשר גרמו לו נזק כספי.

תביעה נגד השופט שמואל בוקובסקי על הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה

לטענת התובע הכשופט בבימ"ש לענייני משפחה (שמואל בוקובסקי), אשר מינה ככונס נכסים לפירוק השיתוף בין המשיב לגרושתו. כונס הנכסים הינו חברו הטוב של שמואל בוקובסקי, שמונה למרות שהמשיב ביקש למנות כונס ניטרלי, שלא היה ב"כ של אחד הצדדים.לטענת התובע, שמואל בוקובסקי, פטר את כונס הנכסים, ללא סמכות, מחובתו החוקית לשלם מס עסקאות מתשלום כספי עסקת המכירה לפי החוק, כולל חוב לתובע והטיל את החוב של הממונה על התובע. בנוסף הטיל על התובע הוצאות משפט.
השופט שמואל בוקובסקי לא התמודד עם ההאשמות הקשות אלא בחר להתחמק ע"י בקשת חסינות שיפוטית, מכח סעיף 8 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), שנועד להגן על שופטים מפני הפעלת סנקציות אישיות כלפיהם והבטחת חופש פעולה לשופטים

השופטת אושרי פרוסט-פרנקל נעתרה לבקשת בוקובסקי ופטרה אותו ממשפט על מעשיו החמורים לכאורה.

להלן החלטת השופטת אושרי פרוסט-פרנקל

בית משפט השלום תל-אביב-יפו – 60271/04 [09.12.2004]

ד"ר אבס דאלי (גדליה) נ ג ד

1. מדינת ישראל
2. שמואל בוקובסקיכב' השופט

כב' השופטת אושרי פרוסט-פרנקל

החלטה
בפני בקשה למחיקה על הסף, של תביעה כספית אשר הוגשה נגד המבקשים.
התביעה הינה כנגד מדינת ישראל וסגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, כב' השופט שמואל בוקובסקי. בגין מה שטוען המשיב למחדל המבקשים אשר גרמו לו נזק כספי.
לטענת המשיב, מבקשת 1 – מדינת ישראל מינתה את מבקש 2, כשופט בבימ"ש לענייני משפחה (שמואל בוקובסקי), אשר מינה ככונס נכסים לפירוק השיתוף בין המשיב לגרושתו. כונס הנכסים הינו חברו הטוב של מבקש 2 (שמואל בוקובסקי), שמונה למרות שהמשיב ביקש למנות כונס ניטרלי, שלא היה ב"כ של אחד הצדדים.
לטענתו, מבקש 2 (שמואל בוקובסקי), פטר את כונס הנכסים, ללא סמכות, מחובתו החוקית לשלם מס עסקאות מתשלום כספי עסקת המכירה לפי החוק, כולל חוב לתובע והטיל את החוב של הממונה על המשיב. בנוסף הטיל על המשיב הוצאות משפט.
כתוצאה מכך, שילם לטענתו המשיב, סכום כפול והוא תובע את הנזק הנטען מהמבקשים.
בנוסף, לטענתו, נדחתה בקשתו לחייב את גרושתו, העובדת, בתשלום מחצית הוצאות חודשיות בגין אחזקת דירתם המשותפת, לתקופה שבין הפירוק הקבוע ועד למכירת הדירה.
טענות המבקשים
המבקשים, בבקשה לסילוק על הסף, טוענים כי מדובר בתביעה התוקפת החלטות משפטיות מנומקות של מבקש 2, מתוקף תפקידו השיפוטי.

המבקשים טוענים לגבי מבקש 2, לחסינות שיפוטית, מכח סעיף 8 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), שנועד להגן על שופטים מפני הפעלת סנקציות אישיות כלפיהם והבטחת חופש פעולה לשופטים. החסינות משתרעת גם על מקרי רשלנות ואף על מקרים של חריגה מסמכות …

להחלטה המלאה הקלק על התמונה או צפה בקישור:
קישורים:

תביעה נגד שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי בגין הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה – בוקובסקי התחמק בבקשת חסינות

תביעה נגד השופט שמואל בוקובסקי על הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה דצמבר 2004 – מדובר בתביעה נגד סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, השופט שמואל בוקובסקי. בגין מה שטוען התובע למחדל המבקשים אשר גרמו לו נזק כספי.

תביעה נגד השופט שמואל בוקובסקי על הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה

לטענת התובע הכשופט בבימ"ש לענייני משפחה (שמואל בוקובסקי), אשר מינה ככונס נכסים לפירוק השיתוף בין המשיב לגרושתו. כונס הנכסים הינו חברו הטוב של שמואל בוקובסקי, שמונה למרות שהמשיב ביקש למנות כונס ניטרלי, שלא היה ב"כ של אחד הצדדים.לטענת התובע, שמואל בוקובסקי, פטר את כונס הנכסים, ללא סמכות, מחובתו החוקית לשלם מס עסקאות מתשלום כספי עסקת המכירה לפי החוק, כולל חוב לתובע והטיל את החוב של הממונה על התובע. בנוסף הטיל על התובע הוצאות משפט.
השופט שמואל בוקובסקי לא התמודד עם ההאשמות הקשות אלא בחר להתחמק ע"י בקשת חסינות שיפוטית, מכח סעיף 8 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), שנועד להגן על שופטים מפני הפעלת סנקציות אישיות כלפיהם והבטחת חופש פעולה לשופטים

השופטת אושרי פרוסט-פרנקל נעתרה לבקשת בוקובסקי ופטרה אותו ממשפט על מעשיו החמורים לכאורה.

להלן החלטת השופטת אושרי פרוסט-פרנקל
בית משפט השלום תל-אביב-יפו – 60271/04 [09.12.2004]

ד"ר אבס דאלי (גדליה) נ ג ד

1. מדינת ישראל
2. שמואל בוקובסקיכב' השופט

כב' השופטת אושרי פרוסט-פרנקל

החלטה
בפני בקשה למחיקה על הסף, של תביעה כספית אשר הוגשה נגד המבקשים.
התביעה הינה כנגד מדינת ישראל וסגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, כב' השופט שמואל בוקובסקי. בגין מה שטוען המשיב למחדל המבקשים אשר גרמו לו נזק כספי.
לטענת המשיב, מבקשת 1 – מדינת ישראל מינתה את מבקש 2, כשופט בבימ"ש לענייני משפחה (שמואל בוקובסקי), אשר מינה ככונס נכסים לפירוק השיתוף בין המשיב לגרושתו. כונס הנכסים הינו חברו הטוב של מבקש 2 (שמואל בוקובסקי), שמונה למרות שהמשיב ביקש למנות כונס ניטרלי, שלא היה ב"כ של אחד הצדדים.
לטענתו, מבקש 2 (שמואל בוקובסקי), פטר את כונס הנכסים, ללא סמכות, מחובתו החוקית לשלם מס עסקאות מתשלום כספי עסקת המכירה לפי החוק, כולל חוב לתובע והטיל את החוב של הממונה על המשיב. בנוסף הטיל על המשיב הוצאות משפט.
כתוצאה מכך, שילם לטענתו המשיב, סכום כפול והוא תובע את הנזק הנטען מהמבקשים.
בנוסף, לטענתו, נדחתה בקשתו לחייב את גרושתו, העובדת, בתשלום מחצית הוצאות חודשיות בגין אחזקת דירתם המשותפת, לתקופה שבין הפירוק הקבוע ועד למכירת הדירה.
טענות המבקשים
המבקשים, בבקשה לסילוק על הסף, טוענים כי מדובר בתביעה התוקפת החלטות משפטיות מנומקות של מבקש 2, מתוקף תפקידו השיפוטי.

המבקשים טוענים לגבי מבקש 2, לחסינות שיפוטית, מכח סעיף 8 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), שנועד להגן על שופטים מפני הפעלת סנקציות אישיות כלפיהם והבטחת חופש פעולה לשופטים. החסינות משתרעת גם על מקרי רשלנות ואף על מקרים של חריגה מסמכות …

להחלטה המלאה הקלק על התמונה:
קישורים: