עו"ד רונית בריטברד – טיוח תלונה נגד תאגיד מי בת ים על ניסיון גזל 5,000 שקלים מזוג קשישים בשיטת מצליח

דצמבר 2015 – תשובה לקונית של עו"ד רונית בריטברד מנציבות תלונות הציבור על תלונה נגד תאגיד מי בת ים שניפח חשבון מים לזוג קשישים לכ- 5,000 שקל ללא סיבה.

התלונה
בתלונה שהגיש בנם של הקשישים לנציבות תלונות הציבור ביקש הבן לברר מדוע לא התריע תאגיד מי בת על הצריכה החריגה כמתחייב בחוק, ומדוע אינו בודק עצמו היטב בטרם יחייב הקשישים בצריכה המנופחת. בנוסף ביקש הבן לברר מדוע בפניה לתאגיד לא מקבלים מספר פניה וכיצד עוקב התאגיד על תקלות מעין אלו למניעת הישנותם. הבן ביקש לקבל חשבון מתוקן ופיצוי על הטירחה בבירור התקלה שגזלה מספר שעות עבודה כדי להיות במשרדי התאגיד.

הבירור הלקוני של עו"ד רונית בריטברד מנציבות תלונות הציבור
תגובתה הלקונית של של עו"ד רונית בריטברד הסתכמה במשפט: "ב- 16.9.15 השיב לך התאגיד כי לאחר בדיקות שערך התאגיד בוחלט לתקן החיוב הנשוא תלונתך והוחלט לזכות את הוריך בסך 4,791.87 שקלים".

סוף דבר 

עו"ד רונית בריטברד מנציבות תלונות הציבור לא ביצעה בירור מדוע ארע החיוב המנופח. בירור לקוני כזה מעודד את תאגיד המים לנסות שוב ושוב לשלוח חיובים מנופחים לתושבים בשיטת מצליח ולמרר את חייהם בשימוש במצרך בסיסי כמו מים.

בירור לקוני של עו"ד רונית ביטברד מנציבות תלונות הציבור

עו"ד יעל אופן קולה בשם תאגיד מי בת ים – כתוצאה מ"טעות טכנית" חויבו כלל הצרכנים בבניין בהפרשי מדידה חריגים של 21.1 קו"ב – 273 ש"ח

נובמבר 2015 – התשובות הלקוניות של תאגיד מי בת ים לחיובי חריגים: "טעות טכנית" – כך השיבה עו"ד יעל אופן קולה מנציבות תלונות הציבור למתלונן על חיוב חריג של 21.1 קו"ב מים לכל דייר בבניין שבו כ- 30 דיירים.
מנין הוסיף התאגיד לכל הדיירים 630 קו"ב מים צריכה? בגלל "טעות" טכנית או במילים אחרות "שיטת מצליח".

עו"ד יעל אופן קולה השיבה באופן חלקי לתלונה ומספר סעדים נוספים נותרו ללא מענה, למשל מי יפצה את הדיירים שבזבזו חצי יום יום עבודה ורצו למשרדי העיריה להסדיר הצריכה החריגה המוטעת בחשבונם, או מדוע העירייה אינה עוקבת אחר התלונות נגד התאגיד באמצעות מספרי פניות ועוד…

להלן התגובה הלקונית של עו"ד יעל אופן קולה לתלונה נגד תאגיד מי בת ים:

מר… הנכבד…

הנדון: תלונתך על חברת מי בת-ים תאגיד מים וביוב בע"מ בעניין צריכה משותפת חריגה

פנית לנציבות תלונות הציבור וביקשת להלין על חיוב בגין צריכה משותפת חריגה בחשבון פברואר-
. אפריל 2015

כפי שמסרנו לך במכתבנו שבסימוכין, פנינו למי בת ים- תאגיד מים וביוב בע"מ )להלן: תאגיד המים(
וביקשנו את התייחסותם לטענותיך.

מתאגיד המים נמסר כי בעקבות פנייה שלך ישירות למח' הגבייה של התאגיד, נערכה בדיקה של
חשבונך כמו גם של יתר הצרכנים בבניין בו אתה מתגורר, לתקופת חיוב פברואר- אפריל, אשר
העלתה כי כתוצאה מטעות טכנית חויבו כלל הצרכנים בהפרשי מדידה חריגים של 55.5 קו"ב.

בעקבות כך, בוטלו החיובים בגין הפרשי המדידה כאמור ובוצעו זיכויים בחשבונות הצרכנים כבר ביום 7.6.15 בסך של 273.36 ש"ח. מתאגיד המים נמסר כי פנייתך אליהם טופלה בתוך 5 ימים.

בנסיבות אלה, משהודיע תאגיד המים כי תלונתך טופלה עוד קודם לפניית הנציבות וכי טעות טכנית
גרמה לחיוב החריג אשר בוטל ובוצע זיכוי, אנו מסיימים את הבירור בתלונה.
התנצלותנו על העיכוב במשלוח מכתבנו זה.
בכבוד רב,
יעל אופן-קולה, עו"ד
סגנית בכירה למנהל אגף

התגובה הלקונית של עו"ד יעל אופן קולה לתלונה נגד תאגיד מי בת ים

תאגיד מי בת ים – חיוב חשבון המים צנח מ- 400 ש"ח ל- 130 ש"ח

יוני 2015 – תאגיד מים וביוב מי בת ים שותל נתוני כזב של צריכה משותפת וצריכה פרטית לחייב הצרכנים בחיובי יתר. בסרטון מובאת דוגמא לחיוב של 400 ש"ח שתוקן ל- 133 ש"ח עקב השתלת נתון שגוי של 21 ק"ב לצריכה משותפת לצרכן.

קישורים:

 תאגיד מים וביוב מי בת ים גוזל כסף מקשישים וחסרי ישע באמצעות ניפוח חשבונות המים  – ספטמבר 2015 – להלן תלונה שהוגשה לנציבות תלונות הציבור נגד תאגיד מים וביוב מי בת ים על ניפוח צריכת המים התקופתית ל- 400 מ"ק לזוג קשישים (כ- 5,000 ש"ח). תאגיד מים וביוב ללא בושה שלח חשבון המים לזוג הקשישים מבלי לבדוק עצמו. למזלם של הקשישים היה מי שיכל לסייע להם. אך מה עם אלו שאין מי שיסייע להם…

מי בת ים – תקלות במדידת צריכת מים בבניין – מדו"ח נציבות תלונות הציבור 38 – פורסם מרץ 2012 – במשך כשנתיים חויבו דיירי בניין בבת ים לשלם עבור צריכת מים משותפת בהיקף חריג, אשר לא שיקף את כמויות המים שצרכו בפועל. לטענתם, הם פנו לעירייה בבקשה שתבדוק את תקינות מדי המים בבניין ואת הסיבה לכמות המים החריגה הנמדדת במד המים המשותף, ומשהוקם תאגיד המים מי בת-ים תאגיד מים וביוב בע"מ (להלן – התאגיד) הם פנו גם אליו בבקשה דומה, אולם כל פניותיהם לא הועילו…

תאגיד מי בת ים גובה מתושבי העיר באופן סדרתי מידי שנה שלא לצורך כשיטה תעריף ב' וצריכה משותפת ע"י שינוי צריכות פרטיות  –  מאי 2014 – להלן קטע מתלונה נגד תאגיד מים וביוב "מי בת ים" על גביה מתושבי העיר באופן סדרתי מידי שנה שלא לצורך כשיטה תעריף ב' וצריכה משותפת ע"י שינוי צריכות פרטיות…

נציבות תלונות הציבור: תאגיד מי בת ים גובה חיוב יתר תעריף ב באופן מניפולטיבי  –  מאי 2014 – מדובר בתלונה על האופן שבו עורכת מי בת ים בע"מ את החיובים התקופתיים. תאגיד מי בת ים מחייב משך תקופת מה בחוסר ולאחר מכן הוא משלים את הפער, ובכל חלק מהצריכה מחויבת על תעריף ב הגבוה בכ- 60 אחוזים…

ה"טעות" של תאגיד המים והביוב "מי בת ים" עולה לתושבי העיר עשרות מיליוני שקלים מידי שנה – דצמבר 2013 – תאגיד המים והביוב "מי בת ים" "טועה" פעם אחר פעם אותה "טעות" מידי שנה. הוא מחייב עבור צריכת מים נמוכה מהאמיתית עבור תקופה מסוימת ובתקופה שאחריה הוא משלים את הפער כך שהצריכה בתקופה השניה גולשת לתעריף ב" הגבוה בכ- 60% וכך עקב ה"טעות" משלשל התאגיד לכיסו בין עשרות למאות שקלים מכל צרכן…

הצריכה המשותפת כשיטה לחיוב מנופח ללקוחות תאגיד מי בת ים  – תחקיר שיטפון: מדוע התנפחו חשבונות המים של תושבי בת ים? , פברואר 2011 , רגב גולדמן , nrg – תחקיר מגלה: מאות תושבים בבת ים המתגוררים בבניינים משותפים קיבלו בשנה האחרונה חשבונות מים גבוהים מאוד בשל צריכה משותפת חריגה מהמקובל. חלקם פנו למומחה שלא איתר נזילות, אך הבעיה לא נפתרה. במקרה אחד, בזכות התערבות סגן ראש העירייה, הוחלפו מדי המים והתוצאה: הצריכה המשותפת ירדה פלאים…

בת ים: אין צריכה משותפת, אבל יש חשבון מנופח – דרכי רמיה תאגיד "מי בת ים"בת ים: אין צריכה משותפת, אבל יש חשבון מנופח , mynet , יואב מלכה , יוני 2006 – בחודשי החורף השתמשו תושבי רחוב ניצנה בבת ים בפחות מים להשקיה, אבל קיבלו חשבון מנופח. אז לאן הלכו באמת המים? העירייה: כנראה היתה נזילה, נחייבם בתעריף מוזל…

תלונה נגד תאגיד מים מי בת ים – חיוב לקוי צריכה משותפת לסחוט כסף מהתושבים בדרכי רמיה

יוני 2015 – דרכי רמיה תאגיד מים וביוב מי בת ים לגנוב כסף מהצרכנים ע"י "הקפצת" צריכה משותפת ללא התרעה וללא סיבה. להלן תלונה שהוגשה לנציבות תלונות הציבור נגד תאגיד מי בת ים.

לכבוד: נציבות תלונות הציבור

הנדון: תלונה נגד תאגיד מים מי בת ים – חיוב לקוי צריכה משותפת

1. שמי ד'

2. בימים אלו קיבלתי חשבון תקופתי מים וביוב גבוה פי 2 מממוצע וצריכה משותפת הגבוהה במאות מונים מהממוצע ( 22 ק"ב לעומת ממוצע של כ- 0.3 ק"ב)

3. בהשוואת צריכה משותפת כוללת של חשבונות תקופתיים קודמים עולה כי אין שינוי לעומת צריכה משותפת נוכחית, וכן לא חל שינוי כלשהו באיכלוס הדיירים בבניין.

4. בפנייתי לנציגת התאגיד גלי טגורי ב- 2.6.2015 לא נמצא הסבר מניח את הדעת לתופעה אך היא מסרה לי שאינסטלטור טעם התאגיד יבדוק שעון המים הראשי, כמו כן לא מסרה לי מסמך כלשהו המאשר פנייתי לתאגיד בעניין.

5. מדובר בתופעה סדרתית של תאגיד מי בת ים הסוחט בדרכי רמיה כספים מהציבור על מצרך בסיסי באמצעות מניפולציות של צריכה משותפת. ראה תלונתי בתיק מספר xxx וכן פרסומים:

בת ים: אין צריכה משותפת, אבל יש חשבון מנופח , mynet , יואב מלכה , יוני 2006
שיטפון: מדוע התנפחו חשבונות המים של תושבי בת ים? , פברואר 2011 , רגב גולדמן , nrg

6. אבקשך לבדוק:

א. מדוע לא התריע תאגיד מי בת ים על הצריכה המשותפת החריגה מאות מונים כמתחייב ע"פ חוק מכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), תשע"א-2011 סעיף 13.

ב. מדוע הצריכה המשותפת לחיוב צרכן בודד (אנוכי) עלתה מאות מונים בעוד הצריכה המשותפת הכוללת נשארה בתחום הממוצע לתקופות קודמות.

ג. מדוע תאגיד מי בת ים אינו מספק אישור עם מספר פניה ותוכנה לצרכנים הפונים אליו בעניין כה מהותי כיאה לתאגיד המכבד עצמו ואת לקוחותיו.

7. סעדים מבוקשים:

תיקון מיידי של החשבון התקופתי הנוכחי או החזר כספי על חיוב חריג ללא סיבה של הצריכה המשותפת.
פיצוי כספי מהתאגיד על עוגמת הנפש ולהחזרת האמון בו.
ביצוע ביקורת בתאגיד למניעת הישנות התופעה ופיצוי תושבי בת ים הנפגעים ממחדליו.
ביצוע ביקורת מחשב ובדיקת התופעה.
הנחיית תאגיד מי בת ים למסור לפונים אליהם אישור פניה עם מספר ותוכן הפניה כמקובל בארגון מכובד

8. מצורפים צילומים של חשבונות מים שלי מהתקופה הנוכחית ותקופות קודמות וטבלת השוואה צריכות מים.

9. לטיפולך אודה

ד'

טבלת השוואה – דרכי רמיה תאגיד מי בת לגנוב כסף מהצרכנים ע"י "הקפצת" צריכה משותפת ללא התרעה וללא סיבה

קישורים

 תאגיד מים וביוב מי בת ים גוזל כסף מקשישים וחסרי ישע באמצעות ניפוח חשבונות המים  – ספטמבר 2015 – להלן תלונה שהוגשה לנציבות תלונות הציבור נגד תאגיד מים וביוב מי בת ים על ניפוח צריכת המים התקופתית ל- 400 מ"ק לזוג קשישים (כ- 5,000 ש"ח). תאגיד מים וביוב ללא בושה שלח חשבון המים לזוג הקשישים מבלי לבדוק עצמו. למזלם של הקשישים היה מי שיכל לסייע להם. אך מה עם אלו שאין מי שיסייע להם…

תאגיד מי בת ים – חיוב חשבון המים צנח מ- 400 ש"ח ל- 130 ש"ח – יוני 2015 – תאגיד מי בת ים שותל נתוני צריכה משותפת ונתוני צריכה פרטית לחייב הצרכנים בחיובי יתר. בסרטון מובאת דוגמא לחיוב של 400 ש"ח שתוקן ל- 133 ש"ח עקב השתלת נתון שגוי של 21 ק"ב לצריכה משותפת לצרכן…

מי בת ים – תקלות במדידת צריכת מים בבניין – מדו"ח נציבות תלונות הציבור 38 – פורסם מרץ 2012 – במשך כשנתיים חויבו דיירי בניין בבת ים לשלם עבור צריכת מים משותפת בהיקף חריג, אשר לא שיקף את כמויות המים שצרכו בפועל. לטענתם, הם פנו לעירייה בבקשה שתבדוק את תקינות מדי המים בבניין ואת הסיבה לכמות המים החריגה הנמדדת במד המים המשותף, ומשהוקם תאגיד המים מי בת-ים תאגיד מים וביוב בע"מ (להלן – התאגיד) הם פנו גם אליו בבקשה דומה, אולם כל פניותיהם לא הועילו…

תאגיד מי בת ים גובה מתושבי העיר באופן סדרתי מידי שנה שלא לצורך כשיטה תעריף ב' וצריכה משותפת ע"י שינוי צריכות פרטיות  –  מאי 2014 – להלן קטע מתלונה נגד תאגיד מים וביוב "מי בת ים" על גביה מתושבי העיר באופן סדרתי מידי שנה שלא לצורך כשיטה תעריף ב' וצריכה משותפת ע"י שינוי צריכות פרטיות…

נציבות תלונות הציבור: תאגיד מי בת ים גובה חיוב יתר תעריף ב באופן מניפולטיבי  –  מאי 2014 – מדובר בתלונה על האופן שבו עורכת מי בת ים בע"מ את החיובים התקופתיים. תאגיד מי בת ים מחייב משך תקופת מה בחוסר ולאחר מכן הוא משלים את הפער, ובכל חלק מהצריכה מחויבת על תעריף ב הגבוה בכ- 60 אחוזים…

ה"טעות" של תאגיד המים והביוב "מי בת ים" עולה לתושבי העיר עשרות מיליוני שקלים מידי שנה – דצמבר 2013 – תאגיד המים והביוב "מי בת ים" "טועה" פעם אחר פעם אותה "טעות" מידי שנה. הוא מחייב עבור צריכת מים נמוכה מהאמיתית עבור תקופה מסוימת ובתקופה שאחריה הוא משלים את הפער כך שהצריכה בתקופה השניה גולשת לתעריף ב" הגבוה בכ- 60% וכך עקב ה"טעות" משלשל התאגיד לכיסו בין עשרות למאות שקלים מכל צרכן…

הצריכה המשותפת כשיטה לחיוב מנופח ללקוחות תאגיד מי בת ים  – תחקיר שיטפון: מדוע התנפחו חשבונות המים של תושבי בת ים? , פברואר 2011 , רגב גולדמן , nrg – תחקיר מגלה: מאות תושבים בבת ים המתגוררים בבניינים משותפים קיבלו בשנה האחרונה חשבונות מים גבוהים מאוד בשל צריכה משותפת חריגה מהמקובל. חלקם פנו למומחה שלא איתר נזילות, אך הבעיה לא נפתרה. במקרה אחד, בזכות התערבות סגן ראש העירייה, הוחלפו מדי המים והתוצאה: הצריכה המשותפת ירדה פלאים…

בת ים: אין צריכה משותפת, אבל יש חשבון מנופח – דרכי רמיה תאגיד "מי בת ים"בת ים: אין צריכה משותפת, אבל יש חשבון מנופח , mynet , יואב מלכה , יוני 2006 – בחודשי החורף השתמשו תושבי רחוב ניצנה בבת ים בפחות מים להשקיה, אבל קיבלו חשבון מנופח. אז לאן הלכו באמת המים? העירייה: כנראה היתה נזילה, נחייבם בתעריף מוזל…

מבקר המדינה: הרשויות המקומיות מנצלות לרעה את תאגידי המים – חלק מהכספים עובר אליהן

הרשויות המקומיות מנצלות לרעה את תאגידי המים: חלק מהכספים עובר אליהן , חן פונדק , כלכליסט , אוקטובר 2013

המבקר מעיר כי מועצת רשות המים לא קבעה כללים לעסקאות משותפות לתאגידים ורשויות מקומיות וכי כל תאגיד פועל בהתאם לסיכומיו עם הרשות המקומית, לעתים באופן שאינו עולה בקנה אחד עם היעילות והחיסכון של התאגיד, ואף מביא להוצאת כספם של צרכני המים למטרות מוניציפליות שאינן קשורות למשק המים; עוד נמצא כי ארבע רשויות מקומיות המשיכו לגבות היטלי מים וביוב גם לאחר הקמת התאגידים

"רפורמת התיאגוד, שנועדה בין היתר להביא לכך שכספי צרכני המים והביוב ינוצלו לטובת משק המים והביוב ולפיתוחו בלבד, ושביצועה היה כרוך בהוצאות ניכרות, לא השיגה מטרה זו במלואה. זליגת כספים מממשק המים והביוב לצרכים עירוניים אחרים מתרחשת הלכה למעשה, זאת עד כדי ניצול לרעה של מנגנוני השליטה של הרשויות המקומיות בתאגידים". כך קובע מבקר המדינה בדו"ח על יחסי הגומלין בין תאגידי המים לרשויות המקומיות.

המבקר מעיר כי מועצת רשות המים לא קבעה כללים לעסקאות משותפות לתאגידים ורשויות מקומיות, לרבות בעניין מכרזים משותפים, אופן בחירת הקבלנים והפיקוח על ביצוע העבודות. בפועל, כל תאגיד פועל בהתאם לסיכומיו עם הרשות המקומית, לעתים באופן שאינו עולה בקנה אחד עם היעילות והחיסכון של התאגיד, ואף מביא להוצאת כספם של צרכני המים למטרות מוניציפאליות שאינן קשורות למשק המים.

כך תאגיד מי אביבים שבשליטת תל אביב-יפו, תאגיד מי הכרמל שבשליטת חיפה, תאגיד מי בת ים שבשליטת עיריית בת ים ותאגיד ימים שבבעלות קריית ים חתמו כל אחד עם העירייה שלה על הסכם לאספקת שירותים לפיו תגבה עבורו העירייה את כל התשלומים – האגרות, ההיטלים והמסים – אשר מגיעים לו, תמורת עמלת גבייה. בכל המקרים דירקטוריון התאגיד לא בחן כראוי את הכדאיות הכלכלית של הסכם זה.

עוד נמצא כי ארבע רשויות מקומיות המשיכו לגבות היטלי מים וביוב גם לאחר הקמת התאגידים: עיריית עכו, עיריית קריית מוצקין, עיריית חיפה ועיריית נתניה. זאת למרות שלפי החוק היטלים אלה צריכים להיות משולמים לתאגידים, הנושאים בעלויות עבודות התשתית, בהיקף של מיליוני שקלים, שההיטלים נועדו למימונן.

המבקר מסכם: "על רשות המים לבדוק מהו הסכום המצטבר של כספי כלל התאגידים המשמשים למטרות מוניציפליות בצורות השונות שפורטו בדו"ח. עליה לנקוט את האמצעים הנדרשים להשיב למשק המים את הכספים שהוצאו ממנו. עוד עליה לבחון אם הסכום המצטבר שהועבר לרשויות המקומיות עלול לגרום להעלאת התעריף לצרכן, ועליה להביא את המידע לידיעת הציבור".

לא בחנו כדאיות כלכלית למפעלי הקולחין

בישראל מסופקים מדי שנה כ-750 מיליוני קוב מים שפירים לצריכה פרטית ולתעשייה. כמות שנתית זו של מים מייצרת כ-490 קוב שפכים, שמרביתם עוברים טיהור והופכים למי קולחים. מי הקולחים הם מקור מים חיוני להשקיה חקלאית, לתעשייה ולגינון עירוני. השבת קולחים פותרת את בעיית סילוק השפכים ותורמת לשמירה על איכות הסביבה ועל איכות מקורות המים הטבעיים והיא גם חלופה זולה וזמינה להרחבת היצע המים במדינה.

משנת 2000 אישרו משרד האוצר ורשות המים סיוע כלכלי להקמת מפעלים להשבת קולחים, ובמשך השנים מימנו סיוע זה. לפי נתוני מקורות, השקעותיה בהקמת מפעלים להשבת קולחים הסתכמו – מראשית הקמתם של מפעלים אלה ועד סוף שנת 2011 – בכ-2.6 מיליארד שקל. לפי נתוני האוצר ורשות המים, משנת 2000 ועד דצמבר 2011 הם אישרו מתן מענקי סיוע בסך כ-2.4 מיליארד שקל ליזמים פרטיים שהקימו מפעלי השבה. עד סוף 2011 הסתכמו אפוא כלל ההשקעות במפעלי ההשבה בכ-5 מיליארד שקל. אלא שהמבקר מעיר כי למרות שכבר לפני עשור התחייבה רשות המים בפני המבקר לפתח תוכנית פיתוח לטווח ארוך, וטרם עשתה זאת.

כמו כן רשות המים והאוצר לא בדקו בדיעבד את הכדאיות המשקית למתן מענקים אלו ולא עשו הערכה של התועלות שבהקמת מפעלי השבה ותרומתם למשק הקולחים ביחס לכספי המדינה שהושקעו בהם. במקרים מסוימים אישרה הרשות הנחת קווי קולחים מיותרים שמומנו בחלקם או במלואם על ידי המדינה.

נוצר מצב שרשות המים קבעה את שיעור מענקי הסיוע שהיא אישרה למפעלי ההשבה הפרטיים על בסיס כמויות הקולחים שמפעלים אלו היו אמורים לספק בפרקי זמן נקובים לאורך תקופת פעילותם. אלא ששישה מתוך עשרה מפעלים שבדק משרד מבקר המדינה לא סיפקו את כמות הקולחים שעל בסיסה אושרו התכנית העסקית והסיוע הכספי של המדינה. רשות המים גם אינה מקיימת בקרה ופיקוח כספי והנדסי על פעילותם של מפעלי ההשבה במהלך הקמתם ולאחריה.

לא ערוכים למצב חירום

לפי החלטת הממשלה מ-2006 היה על רשות המים להכין כללים להכרזה של מצב חירום במים ולהקים מינהלה ארצית לביטחון המים, שתשמש מטה מקצועי להיערכות לאיומי פגיעה במים. אלא שמועצת רשות המים טרם אישרה את הכללים בעניין הכרזה על אירוע פגיעה במים ובעניין הטיפול בו.

רשות המים גם טרם הסדירה עם הגורמים הנוגעים בדבר, בהם אגף התקציבים במשרד האוצר, רשות החירום הלאומית (רח"ל) וספקי המים, את אספקת המים בבקבוקים לרשויות המקומיות בשעת חירום. רשות המים אף לא גיבשה הסכם מחייב עם חברה אזרחית שתספק לה מכליות מים לשימוש בעת חירום, והיא ממשיכה לסמוך על סיוע צה"ל בעניין זה, אף שצה"ל לא התחייב להעמיד לרשותה בעת חירום מספר קבוע מראש של מכליות.

כמו כן קובע המבקר כי מקורות אינה מכירה כראוי את מערכות המים של הרשויות המקומיות ותתקשה לסייע להן בשעת חירום. גם לא סוכם מי יתקצב את צוותי כוח האדם במקצועות השונים – אספקת מים, בדיקת איכות המים, הנדסה, את הקמתם והפעלתם של מחסנים ואת הרכישה והתחזוקה של ציוד לשעת חירום.

המבקר מסכם: "נוכח רמת ההיערכות הירודה של חלק מתאגידי המים והרשויות המקומיות, המתעלמים פעם אחר פעם מהוראות רשות המים ורח"ל לשיפור היערכותם, עולה החשש כי בעת משבר מים קשה, הם לא יוכלו לספק לתושבים מים בכמות הנדרשת לסיפוק הצרכים הבסיסיים ביותר. חילוקי דעות שעיקרם תקציביים מונעים מרשות המים כמפקחת וממקורות כזרוע הביצועית שלה להיערך לסיוע לרשויות המקומיות ולתאגידי המים בעת חירום".

משרד האוצר בתגובה: "משרד האוצר ילמד את דוח המבקר ויפעל ליישם את המלצותיו".

תגובת רשות המים

"רשות המים מברכת על העבודה היסודית והמעמיקה של מבקר המדינה. דו"ח המבקר מתייחס ברובו לליקויים שמקורם בהיעדר תקציב ולליקויים שכבר אותרו על ידי רשות המים. לאחרונה הוקצו לרשות המים התקציבים הדרושים להשלמת הפערים ולתיקון הליקויים ומרביתם כבר טופלו או נמצאים בתהליכי עבודה מתקדמים.

"ממצאי דו"ח המבקר מחדדים את עמדתה העקרונית של רשות המים כי הדבר הנכון להבטיח התנהלות עסקית – עצמאית, ועל בסיס כלכלי של התאגידים הוא על ידי יצירת הפרדה מהותית בין התנהלות התאגיד לבין הרשות המקומית.

"עם זאת, הממשלה, סברה שניתן לקיים ממשקים ופעילויות בין הרשות המקומית לבין התאגידים וביצוע עסקאות משותפות וכל זאת בשונה מכוונת החוק המקורי.

"דרך המלך להתייעלות בתאגידים ומניעת זליגת כספים וניצול לרעה הינה: צמצום מספר התאגידים – זה עתיד להבטיח התייעלות נוספת, מעבר להוזלת תעריף המים, להגברת ההתנהלות המקצועית לטובת צרכני המים ומשק המים ולהקטנת זליגת הכספים והשפעת הרשויות המקומיות. על הפרק של היערכות המים לשעת חירום מסרו ברשות: היחידה לביטחון מים ברשות המים, הכינה את משק המים להתמודדות עם אירועי פגיעה במים בשגרה ובחרום במטרה להבטיח אספקה רציפה של מים לשתייה בעת אירוע פגיעה במים. להערכתנו, לא קיימים בישראל אזרחים החשופים ללא היערכות".

על נושא השבת הקולחים מסרו מהרשות: "מדינת ישראל הינה המדינה עם שיעור השבת הקולחים הגבוה ביותר בעולם. לפני כשנתיים, עם היכנסו של מנהל הרשות לתפקידו, מונו מספר וועדות לאסדרת משק הקולחים. לרשות המים תכנית אב ארוכת טווח למשק המים ובימים אלו מקודמת תוכנית אב לשפכים ולקולחים.

"במקביל, הוכנו תכניות אזוריות למשק הקולחין לטובת קידום וייעול ניצולם, ומקודמת תכנית לצמצום מספר ספקי הקולחים כך שתפיסת הניהול והתפעול תתבסס על ראייה אזורית ותמכסם את היתרונות לגודל.

"על נושא הכנת משק המים לשעת חירום: לאחרונה הוקצו לרשות המים התקציבים הדרושים להשלמת הפערים ולתיקון הליקויים ומרביתם כבר נמצאים בשלבי יישום ובתהליכי עבודה מתקדמים, כמו כן, ממש בימים אלו עומדת להסתיים ביקורת המבוצעת על היחידה לביטחון מים ברשות המים ע"י המשרד להגנת העורף, אשר ציינה כי רשות המים ערוכה ברמה טובה מאוד".

עיריית בת ים מנתקת מים ביום חמישי בניגוד לחוק – מתוך פורום תפוז

עיריית בת ים מנתקת מים ביום חמישי בניגוד לחוק , מאת: כוכב חמה , 23/08/08
עיריית בת ים הפרה בגסות את החוק האוסר לנתק מים לחייבים בימי חמישי ובערבי חג, ואף ניתקה את המים לא רק בבוקר אלא בשעות הצהריים בסמוך לזמן סגירת משרדי העירייה, מה שמונע מהמנותקים להסדיר את העניין במהירות וביעילות עם הגורמים הממונים בעירייה ומסכן אותם בהישארות ללא אספקת מים למשך כל סוף השבוע. אמנם יש לכאורה דרך להסדר זמני באמצעות המוקד העירוני או החברה החיצונית לגביית מסים, אלא שדרכים אלה בעייתיות ביותר כיוון שהמוקד אינו הולך לקראת התושב ומגלה חוסר רצון לפתור את הבעיה אם אינה מתיישבת בדיוק נמרץ עם הדרישות הדרקוניות לחידוש הזרם, והחברה החיצונית דורשת תשלום מיידי של כל החוב כולו, ולא משנה כמה הדבר אינו אפשרי (אם הניתוק בוצע דווקא בשעה שכיסו של החייב ריק או כשמדובר בחוק גדול שניתן לפרוס, עקרונית, במשרדי העירייה, אך לא בחברת הגבייה הדרקונית).

מקרה כזה לדוגמה אירע לתושבת רמת יוסף שנקבע לה הסדר החזר חובות קשוח לתשלום בסך 800 שקל בחודש! (דהיינו 1,600 שקל לחודשיים, והרי חשבון המים והארנונה הוא דו-חודשי), ללא כל התחשבות במצבה הכלכלי הקשה (חד הורית החיה על קצבת נכות בסך 1,800 שקל לחודש). האישה אינה מצליחה לעמוד בתנאים קשים אלה, וכל פניותיה לעירייה נדחו בגסות. בכל פעם שהיא מאחרת בתשלום השובר החודשי מנתקים לה את המים ללא דיחוי. וקרוב לוודאי תוך הפרת התקנות המחייבות לשלוח שתי התראות מוקדמות בהפרש של 30 יום והתראה שנייה 48 שעות לפחות לפני ניתוק בפועל.

ביום חמישי האחרון בצהריים נותק זרם המים לביתה ואחרי אינסוף ריצות לעירייה (שכבר הייתה סגורה וכונן החירום התאייד מהשטח) וטלפונים למוקד נשלח בשעת לילה מאוחרת עובד שיחבר את המים לביתה, אבל הוא נטש אותה בעילות סרק ורק למחרת בבוקר הגיע מישהו לחבר את המים באופן זמני (עד ליום ראשון שאז היא חייבת לגשת לעירייה ולנסות להגיע להסדר). בהזדמנות הזאת התברר לה, מאינספור פניות טלפוניות לעובד במהלך שהייתו אצלה, כי לתושבים רבים נותקו המים ביום חמישי והם מתחננים לחבר להם את הזרם כדי שלא יישארו יבשים כל השישי-שבת, אך העובד דחה את כל הפניות בתקיפות, והסביר לה שהוא אינו עובד בימי שישי, ובא אליה כי היא מקרה חריג (היא התקשרה כמה פעמים בשעות הלילה למוקד ואיימה בהתאבדות, ובהתערבות המשטרה שהוזעקה אליה על ידי המוקד הובטח לה שהזרם יחובר בבוקר).

עיריית בת ים מגזימה לגמרי במדיניות הברוטלית של ניתוקי מים לחייבים, למרות שיש הסדרים שהם מכבדים (גם אם לא תמיד ברצף, כשמדובר במעוטי אמצעים שנקבעו להם הסדרים בלתי אפשריים כמו לגברת הנ"ל). העירייה מנתקת מיד אחרי איחור ראשון בתשלום (ולפי החוק זה אסור, אלא לאחר פיגור בשני חשבונות). להוצאות החייבים העירייה מוסיפה כל מיני תשלומים עקיפים ביד קלה ובחוסר התחשבות משווע כמו הוצאות שכ"ט עו"ד, כשתשלום חוזר, אפילו אם שולם ללא התערבות משפטית, וכמובן את מחירו הכבד של ניתוק המים (בסך 100 שקל בערך), שהעירייה כנראה אוהבת מאוד לגבות, ככסף קל כמעט מן ההפקר (וקבלן הניתוקים חי ממנו יפה מאוד. נודע לי כי העירייה התחייבה לספק לקבלן לפחות 100 ניתוקים ביום, ותעשו חשבון כמה הוא מתעשר ממצוקת התושבים המתקשים. תנסו גם לברר מי זה הקבלן הזה ואם קיבל את מפתח הזהב לכספי  התושבים במכרז תקין אם בכלל).

ביום ראשון זה בטח יהיה שמח בעירייה, ומר לחיאני הנכבד צפוי לקבל פניות נזעמות של תושבים. השאלה היא כמה הוא יודע את החוק (המוקד טוען כי את ההוראה לניתוק המים נתן הגזבר, שאמור לדעת משהו על החוק אבל זה לא בטוח בכלל) וכמה הוא שם בכלל על התושבים, כי נראה שיותר אכפת לו להתייפייף במצג הפרחים בגנים (שמשום מה משקים אותם במרץ ניכר דווקא בעיצומו של החורף, גם כשיורד גשם ללא הפסקה, אבל מעט בקיץ, והגינות הנבולות הרבות במרחבי העיר מעידות על האווילות. ראו בשטח הגינון המלוכלך והקמל ליד בית המשפט המקומי ברמת יוסף, לאורך רחוב ניסנבוים המשווע להשקיה ועוד).

מידע על התקנות האוסרות להתעלל בתושבים בניתוק מים, לידיעת התושבים והעירייה, בקישור הבא:
http://www.local.co.il/kiryat-gat/print_selected.a…

לשכת הרווחה בת ים מפקירה עשרות קשישים וחסרי ישע לניתוק ממים לימים שלמים על לא עוול בכפם

העובדים הסוציאליים מלשכת הרווחה בת ים רצים לתלוש ילדים וקשישים מבתיהם משיקולי תאוות בצע, ומפקירים אותם להתעעלות והזנחה במסגרות מופרטות.
חם ומסריח: קשישים ונכים בבת ים מנותקים מים , ynet , יוני 2011 , יואב זיתון
בעלי הדירות בבניין הענק ברחוב בלפור צברו חוב וחברת המים החליטה לנתק. הדיירים: "זה לא חיים"

הקיץ כבר מזמן כאן, ומים בברז אין: מתחילת השבוע, הבניין הגדול ברחוב בלפור בבת ים מנותק ממים. הדיירים שגרים בדירות שכורות, ביניהם קשישים ונכים, נאלצים להסתובב עם דליים ובקבוקי פלסטיק בחום הכבד ולמלא מים בחדרי האשפה בבניינים הסמוכים. הסיבה: בעלי הדירות בבניין לא שילמו חשבונות ותאגיד המים העירוני החליט לנתק.

מדובר בבניין ענק, המחולק לשלוש כניסות ודייריו משלמים לבעלי הבתים דמי שכירות המגלמים בתוכם גם את חשבונות המים. לטענתם, זו לא הפעם הראשונה בחודשים האחרונים שהם נאלצים להתמודד עם ניתוק מים, בגלל שבעלי הבתים צברו חוב.

"זה לא נורמלי. אנחנו חולים שזקוקים לתרופות ולתנאי היגיינה בסיסיים ואין לנו את זה", אמרה ולנטינה, קשישה המתגוררת בבניין. "אנחנו משלמים בזמן ואין לנו מים. איך אפשר לחיות ככה?".

יהודה פלד, קשיש המתגורר בבניין בגפו, סיפר: "לפעמים אני מביא מים מבית הכנסת, בו אני מתפלל, אבל זה לא חיים. אין איך להוריד מים בשירותים, וזה נהיה מסריח ומגעיל לחיות בצורה הזו". דייר אחר הוסיף: "זה עניין של זמן עד שנחטוף פה מחלה או יקרה אסון. אף אחד לא מקשיב לנו, והתחושה היא שרימו אותנו".

נתנאל זיתון, שמשפץ את אחת הדירות בבניין, סיפר כי "חלק מהדיירים אפילו יורדים להתקלח בחוף הים עצמו". לדבריו, "יש כאן חוטי חשמל חשופים, טינופת בכל פינה, חלקי בניין רקובים ובלוני גז בתוך הדירות. לכל אלו מתווסף עכשיו גם מחסור חמור במים, כך שזה עניין של זמן עד שיקרה פה אסון".

מעיריית בת ים נמסר בתגובה: "עיריית בת-ים ממלאה את חובתה על פי דין וגובה את כל חובות הארנונה לרווחת תושביה. את המים רוכש תאגיד המים 'מי בת-ים' מחברת מקורות והוא מחייב את הדיירים בתשלום על פי צריכה. כך בבת-ים – וכך

בכל הארץ. צר לנו כי בעל הנכס משכיר דירות לעשרות אנשים מבלי לדווח על כך לעירייה ולתאגיד המים. הוא בחר שלא להעביר את תשלום המים שהוא גובה מהדיירים לעירייה, כפי שהוא נדרש על פי חוק".

על פי העירייה, "לבעל הנכס חוב של כ-170 אלף שקל עבור צריכת מים וחובות ארנונה בהיקף של למעלה משני מיליון שקל לעירייה. למרות התראות חוזרות ונשנות, בעלי הנכס לא שילמו את חובם, ותאגיד המים נאלץ לפעול באמצעים העומדים לרשותו ולנתק את זרם המים לבניין. יחד עם זאת, מתוך רצון לסייע לתושבים שנקלעו למצב, כבר אתמול חובר זרם המים מחדש. בעל הנכס הבטיח כי יסדיר את חובו לתאגיד המים עד מחר בבוקר".

קישורים

לשכת הרווחה בת ים – דיווחי השקר של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי – דע, כי כל הדיווחים וההערכות של פקידות הסעד והעובדות הסוציאליות מלשכת הרווחה, הבלים ודברי בלע הם ברוב המוחלט של המקרים, ויש לבדוק אותם ע"פ העובדות, ראיות, והיגיון, ומי שמקבל את מוצא פיהן כסוף פסוק הריהו פתי, ואם הוא שופט הריהו פועל ברשעות. …. בעוד האישה בסכנת חיים בירידה במשקל של 10 ק"ג בחודש, העובדות הסוציאליות מלשכת הרווחה בבת ים כותבות באופן מרושע, דברי בלע, כאילו היא מחויכת ומצבה טוב…

פקידת הסעד שירה שביט אורגד מלשכת הרווחה בת ים: "אני בכלל לא בעסק" – דברי בלע והבלים מפיהן של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ונעמי הלימי הדנות בענייני נפשות … כאשר מתגלה מחדל מסכן ביותר בהליך מינוי האפוטרופוס לאישה, ממהרת פקידת הסעד שירה שביט אורגד לומר "אני בכלל לא בעסק", כדי להגן על עצמה מהאשמה על מחדל חמור שבוצע…

עובדים בלשכת הרווחה של עיריית בת ים זוממים לחטוף תינוק מאימו טרם היוולדו – דצמבר 2009 – באגף הרווחה של עיריית בת ים לא הפיקו לקחים מהעוולות שהם גורמים לעצמם ולתושבי העיר. אירועים קשים שארעו במחלקה כמו עובד סוציאלי שאנס עובדת שלו , ניסיון נפל לפטר עובד נכה בניגוד לחוק שיוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות , זריקת חסרי בית מכל מדרגות הלשכה , אי מתן מענה לתושב חסר ישע , ביקור בית "מקצועי" ואלים של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"סית נעמי הלימי בבית אישה חסרת ישע , ועוד , ועוד .. לא מונעים מעובדי הרווחה של העירייה לגרום עוול נוסף: לחטוף תינוק מאימו טרם נולד…

צביעות רשויות הרווחה ו"תעשיית" השואה – ניהול מערכתי כושל ניצולי השואה – מאי 2011 – אין היום מעשה למען ניצולים או שקל שמוקצה לטובתם שאינם מלווים בתרועות יחצנות והבזקי מצלמות. קחו, למשל, הזמנה שנשלחה אתמול לקראת יום השואה. "אני שמחה להזמינך לאירוע השקה", כתבה יועצת תקשורת ששלחה את ההזמנה. בושם חדש? קולקציית תכשיטים? לא ולא…

פשעי הרווחה והפסיכיאטריה – התעללות והזנחת ניצולי שואה בהוסטלים – ניצולים באפלה – ינואר 2011 – מדיניות משרד הרווחה מוזילה את השואה, ואת אזרחי מדינת ישראל. מתברר כי הפקידות ברשויות הרווחה לא רק פוגעים השכם וערב בפרט ובמשפחה "בשם טובת הילד" או "עבודת הקודש" ועוד כל מיני מונחים מעולם הפולחן, אלא גם מעלימים עין מהתעללות והזנחה במוסדות שאליהם השליכו את האזרחים…