זוועת לשכת הרווחה אשקלון – אישה חולה כלואה בביתה בלי יכולת יציאה

לשכת הרווחה אשקלון מפקירה אישה נכה לרעב וסבל


זוועה: אישה חולה כלואה בביתה בלי יכולת יציאה , mynet , שמוליק חדד , ספטמבר 2015

סול פרץ (60) מאשקלון סובלת מדלקת מפרקים חמורה, ראייתה מידרדרת בשל מחלת הסוכרת ובלבה הותקן קוצב לב. בשלוש השנים האחרונות היא מנסה ללא הועיל לשכנע את עמיגור להעבירה לדירת קרקע כדי שתוכל ללכת לטיפולים. כסף יש לה בקושי לתרופות ולשכר דירה. עמיגור: היא מסרבת לשתף פעולה

סול פרץ מאשקלון כלואה בביתה כבר כמה שנים. פרץ (60), הסובלת מדלקת מפרקים קשה ובקושי הולכת, מתגוררת בדירת עמיגור מתפוררת בקומה השלישית ברחוב יוספטל. מצבה הבריאותי הלך והידרדר במרוצת השנים ופרץ אינה מסוגלת לרדת במדרגות ולצאת לטיפולים רפואיים נחוצים. הקצבה שהיא מקבלת מהביטוח הלאומי מספיקה למימון תרופות ושכירות על הבית, אך לא לתשלום חשבונות והוצאות שוטפות.

"אולי כדאי שגם אני אשבות רעב כמו העציר הביטחוני שמאושפז בברזילי", אומרת פרץ, שבקשותיה להעבירה לדירה מתאימה לצרכיה נדחו. "גם כך אין לי מה לאכול, ירדתי 26 ק"ג כי אני כבר לא אוכלת. המקרר שלי ריק ויש לי חובות, אני כבר מיואשת לגמרי".

קירות מתקלפים, ארונות שבורים

בעוד כשבועיים, כשכולם יישבו סביב שולחן החג, פרץ לא תהיה בין החוגגים. הדלות והמצוקה זועקות מכל פינה אצלה בבית, שנמצא בדרום העיר בבניין ישן מאוד. היא מנסה לשוות לבית מראה מטופח ואף שיפצה אותו באופן פרטי, אך סימני הזמן ניכרים בו היטב. קולה של פרץ, שסובלת גם מסוכרת שפוגעת בראייתה ומבעיות בלב, בקושי נשמע אבל את הכעס כלפי הרשויות חשים היטב.

במשך 40 שנה מתגוררת פרץ, אם חד הורית לשלושה ילדים בוגרים שאינם חיים עמה, בדירות של עמיגור. במהלך השנים היא עמדה בכל התשלומים לעמיגור. "עבדתי כסייעת בגנים", היא מספרת. "הילדים מאוד אהבו אותי ואני נתתי להם את כל מה שיכולתי. בהמשך חליתי בדלקות במפרקים והתחלתי טיפולי פיזיותרפיה. המצב שלי הידרדר עד שבקושי הצלחתי ללכת, ואז החליטו הרופאים שאני צריכה ניתוח להחלפת מפרקים".

כשפרץ הגיעה לבית החולים ברזילי לבדיקות טרום ניתוח הבהירו לה הרופאים כי אין טעם לנתח אותה בגלל מגוריה בקומה השלישית ללא מעלית. "הרופאים שאלו אותי מה אני מתכוונת לעשות אחרי הניתוח ואמרתי להם שאני חוזרת הביתה", מספרת פרץ. "הם שאלו אותי מה אעשה כשארצה לצאת מהבית, ואמרתי להם שאני כמעט ולא יוצאת אבל אם אצטרך ארד לאט לאט בסיוע החברה שלי רוחמה והליכון או כיסא. הם כתבו חוות דעת שאי אפשר לנתח אותי כי ממילא המצב ישוב לקדמותו בגלל תנאי המגורים שלי. אמרתי להם שפניתי לעמיגור, אבל לא הצלחתי לקבל מהם תשובה ראויה למעבר לבית נורמלי בקומת קרקע. הרופאים הודיעו לי שלא יהיה ניתוח בשלב הזה. יותר מאוחר כבר אי אפשר היה לנתח אותי בכלל, גם בגלל מצבי הבריאותי שהידרדר לגמרי".

סול פרץ - מצבה כבר אינו מאפשר ניתוח (צילום: צפריר אביוב)
סול פרץ – מצבה כבר אינו מאפשר ניתוח (צילום: צפריר אביוב)

פרץ מחזיקה בשקית ניילון גדולה ובה יש מכתבים ודו"חות רפואיים רבים, כולם מהווים עדות עגומה למצבה הבריאותי המורכב. גם מצבה הפיזי של הדירה בה היא מתגוררת הלך והידרדר: הקירות התקלפו, ארונות המטבח נשברו, מים דולפים מהתקרה במקלחת ובשירותים. "לקחתי הלוואות והבאתי שיפוצניקים שיסדרו לי קצת את הדירה", היא מספרת. "שילמתי המון כסף כי בעמיגור לא היו מוכנים לעזור לי".

"לא הופכת שולחנות"

כשפנתה לפני כשלוש שנים לעמיגור בבקשה להחליף דירה, "אמרו לי שהבית תקין ולא מגיעה לי החלפת דירה. הלכתי בעצמי בקושי למנהל עמיגור באשקלון והתחננתי אליו שיעזור לי. אמרתי שאני לא יכולה לגור בבית הזה, אבל הוא פשוט ישב וחייך אליי. הוא הציע לי דיור מוגן בעמיגור, אני לדיור מוגן? אני יודעת מה זה הדיור המוגן שלהם, זה הרי הרבה יותר גרוע. כשסירבתי אמר לי: 'יש לך בעיה, אני לא יכול לעזור לך'. כך הסתיימה הפגישה איתו. כשאני מתקשרת הם לא מוכנים לתת לי תשובות. פניתי לעמיגור גם במכתב אבל לא קיבלתי שום תשובה רשמית. רק אומרים לי שהתשובה שלילית בעל פה".

באחת הפניות שלה לעמיגור נאמר לה לדבריה כי נבחנת הצעה לבדיקת זכאות לדירה בקומה ראשונה ברחוב טשרניחובסקי, "אבל רוחמה החברה שלי הלכה לראות את הבית, והוא מתפורר כולו ובכל הבניין גרים פליטים ובני מיעוטים. אני אישה שחיה לבד, לא יכולה לחיות במקום כזה".

פרץ חיה מקצבת ביטוח לאומי בסך 2,600 שקל. אלף שקל מהקצבה החודשית הולכים רק על תרופות, בשאר היא אמורה לשלם שכירות, חשבונות וכלכלה. בשנים האחרונות החלו החובות להצטבר והגיעו עד לכ־30 אלף שקל. בביתה אין תנור, מכונת הכביסה שבקה חיים, המקרר הריק משמיע קולות של גסיסה. מעת לעת היא מקבלת מכתבים מההוצאה לפועל, האחרון שבהם היה בשל אי תשלום אגרת טלוויזיה. למרות שהיא מוכרת באגף הרווחה, בעירייה לא נעשו אליה פניות רשמיות כדי לעמוד על מצבה או לסייע לה.

"ברווחה יודעים בדיוק מה המצב שלי", היא אומרת. "הם יודעים הכול, הרי יש לי לכאורה עובדת סוציאלית שאמורה לבוא ולבקר אבל היא לא הגיעה לביקור. לא אכפת להם, פשוט התעלמות. אני מתחננת אליהם לעזרה, אבל הם אטומים. כל הזמן אני פונה אליהם. פעם אחת החלטתי לנסוע למשרדים,

בקושי הצלחתי לרדת במדרגות וסבלתי מכאבי תופת. לקחתי מונית, אבל אמרתי לעצמי שהם יראו את מצבי ואולי יפנימו ויתחילו לעזור לי. כשנכנסתי למשרדים הם ראו אותי בוכה אבל אף אחד לא התייחס. ניסיתי לדבר איתם והם אמרו: 'אנחנו יודעים ומטפלים, אין לנו זמן עכשיו. נבוא לביקור', אבל הם לא באו לביקור. מטרטרים אותי מפקידה לפקידה ודוחים אותי מיום ליום. אומרים לי תבואי ביום שני, אחר כך אומרים לי תבואי ביום שלישי, תביאי לנו הצעות מחיר למכונת כביסה ולמקרר ואז אולי נדון בבקשה שלך. איך אני אביא הצעות מחיר? הם לא יכולים להביא?".

לדבריה, בשנה שעברה התקשרו אליה לקראת חגי תשרי והודיעו לה שתבוא לקחת את שוברי המתנה לחג. "איך אני יכולה לבוא ולקחת?", היא תוהה, "הם הרי יודעים שאני לא יכולה לצאת מהבית. אני לא הופכת שולחנות ומדברת יפה ובגלל זה מתייחסים אליי ככה".

"אני במעצר בית"

בשנה האחרונה חלה הידרדרות ממשית במצבה הבריאותי של פרץ. מבית החולים ברזילי נשלחו לה התראות חמורות על ביטולי התורים, אך היא לא מסוגלת ללכת יותר ממספר צעדים בודדים. "אני לא יכולה ללכת, כל יציאה מהבית היא מבצע מורכב, ולכן לצערי אני נאלצת לבטל את התורים", היא אומרת. כל ניסיון שלה לצאת מהבית עלול לסכן עוד יותר את בריאותה.

ביום הלפני אחרון של מבצע צוק איתן, כשהרקטות התפוצצו ליד ביתה, החליטה פרץ לצאת באמצעות ההליכון ובעזרת חברתה רוחמה אל חדר המדרגות. "נפלתי והתגלגלתי בכל המדרגות עד למטה", היא משחזרת. "נשברו לי הצלעות והשיניים. הגיע אמבולנס ואושפזתי במשך שבוע".

בהמשך עברה התקף לב, צונתרה פעמיים והוחלט לשים לה קוצב לב. "בהתקף הראשון מתתי מוות קליני", היא מספרת, "ואז נאלצו להחיות אותי במכות חשמל". במקביל הידרדרה ראייתה בשל מחלת הסוכרת. "אחרי כל זה כבר היה ברור לי שלא ינתחו אותי ברגליים", אומרת פרץ בהשלמה. "בעצם אני נדונה עכשיו למעצר בבית בלי אפשרות כמעט לצאת", היא אומרת.

קולה של פרץ בקושי נשמע. היא בוכה בכי חרישי ומתנצלת על כך. מעולם לא ביקשה סיוע, אבל חשה כעת שהיא עומדת בפני שוקת שבורה. "החובות שלי הולכים וגדלים, רוחמה השכנה מגיעה כל יום ועוזרת לי מבלי שאיש ביקש ממנה", אומרת פרץ. "בלעדיה לא הייתי יכולה להמשיך לחיות. אני מתביישת מכך שכשהבן שלי בא לבקר הוא מביא איתו אוכל. אני בקושי אוכלת, אין לי כבר תיאבון ואין לי מה לאכול. בכל פעם מגיע עוד מכתב של חובות ואני לא יודעת מה לעשות".

באחרונה פנתה לגורמים השונים במכתב אישי וסיפרה על מצבה הקשה. "אני חיה במצב קשה וזועקת לעזרה", כתבה, אך עד כה איש לא הגיב. "אני מתביישת להראות את הבית, למה מתייחסים אליי ככה? אני אזרחית סוג ב'? חשבתי שאולי אני גם אני אעשה שביתת רעב ואולי ככה יקשיבו לי. אין לי כבר מה להפסיד, אני במצב על הפנים. החיים שלי כבר נהרסו".

מעמיגור נמסר בתגובה: "אין בסמכות חברת עמיגור לאשר מעבר דירה או שינוי בקומה. שינוי שכזה הוא באישור משרד הבינוי בלבד. הדיירת הגישה בעבר בקשות למעבר דירה, אך משרד הבינוי דחה את בקשותיה. מדובר באישה בודדה המתגוררת בדירה בת ארבעה חדרים. עמיגור הציעה לה כבר פעמיים לעבור לדירה קטנה יותר ובקומה נמוכה יותר, אך היא סירבה עקב התעקשותה להישאר בדירת ארבעה חדרים. אפשרות למעבר דירה קטנה יותר וקומה נמוכה יותר עומדת לרשותה גם כיום, אך לצערנו היא מסרבת לשתף פעולה".

מהעירייה לא נמסרה תגובה.

זוועת לשכת הרווחה אשקלון - אישה חולה כלואה בביתה בלי יכולת יציאה
מודעות פרסומת

פקידת סעד לשכת רווחה אשקלון מעלילה נגד ילד בן 4 כדי לסחור בו במוסדות הרווחה

פקידת סעד בפעולה – אילוסטרציה

הפסיכוזה של פקידת סעד מלשכת רווחה אשקלון – רוצה להוציא ילד בן 4 מביתו למוסד נעול משום שנגע בישבנה של ילדה בגן הילדים. פקידת הסעד גם העלילה נגד האמא כי יש לה בעיות נפשיות.

אם: הפכו את בני בן הארבע לעבריין מיןשמוליק חדד , mynet , 29.06.14

אמו של ילד באחד הגנים העירוניים באשקלון התבקשה להעבירו לטיפול במרכז מיוחד המעניק סיוע לילדים שהותקפו מינית או שתקפו מינית. הסיבה: "הוא נגע לילדה בגן בטוסיק". "המפקחת אמרה לי שזה גיל של סקרנות מינית", אמרה האם שחוששת כי בנה ילקח ממנה

תושבת אשקלון נדהמה בשבוע שעבר לקבל הזמנה לסור למחלקת הרווחה בעיר. "התברר שהבן שלי בן הארבע הוא בעצם עבריין מין אחרי שנגע לילדה בגן בטוסיק", תיארה האם. "ישבו מולי פקידת הסעד ועובדת סוציאלית והסבירו לי ברצינות רבה מאוד שהם צריכים לקחת את הבן שלי לטיפול במרכז מיוחד. לא האמנתי למשמע אוזניי", סיפרה האם.

"הייתי מקבלת בהבנה את הטיפול בנושא", הוסיפה אמו, "אבל כל הרמיזות על כך שאולי בעצם מישהו פגע בו מינית בבית ואולי הוא נחשף למעשים כאלה בבית. המחשבה היחידה שעלתה לי בראש היא שאולי פקידת הסעד בעצם מתכוונת להוציא אותו מהבית".

לדברי האם, מערכת היחסים שלה עם הגננת אינם אידיאליים, זאת לאחר שהביעה לפניה את אי שביעות רצונה מהיחס לבנה. "לפני כשלושה שבועות הוא צבט ילדה בטוסיק בגן", שחזרה האימא. "רק בהמשך קיבלתי טלפון מהעובדת הסוציאלית. הם הלכו והתלוננו אצל פקידת הסעד שהילד שלי תוקפני. הילד שלי צריך להיכנס עכשיו למרכז מאור, ששם מטפלים בילדים שעברו תקיפה מינית או תקפו מינית. העניין הוא ששם מטפלים בילדים בני שש ומעלה והילד שלי רק בן ארבע".

לדברי האם, דווקא המפקחת שמעה אותה בקשב רב. "דיברתי עם המפקחת, שאמרה לי שזה גיל של סקרנות מינית", אמרה האם. "הייתה לי שיחה עם העובדת ופקידת הסעד לגבי השתלבותו במרכז הזה. הם גם הציעו לי ללכת למרכז לבריאות הנפש בגלל שיש לי המון בעיות עם הילדים". לדבריה, העניין הזה הציף שוב את החוויה הקשה שעברה בתה בת העשר לפני מספר שנים, כשנפלה קרבן למעשה מגונה בשירותים באחד המרכולים בעיר.

בשיחה עם גורמי הרווחה רמזו לה כי ייתכן שהילד עבר בעצמו תקיפה מינית. "לצערי הרב, מאז האירוע של הבת שלי אני יודעת היטב לזהות סימנים כאלה, ואני כל הזמן מדברת איתם על כך שהגוף שלהם הוא הגוף שלהם ואסור לאף אחד לנגוע בו", אמרה האם. "זה כלל ברזל אצלנו. אני גם לא מבינה איך זה שכשיש לו כעת סייעת צמודה היא לא הבחינה במה שקרה, אם באמת זה קרה".

האם אף ציינה כי היא בחרה להישאר בבית על מנת להעניק את הטיפול המרבי לילדיה אך היא חוששת כי גורמי הרווחה יוציאו את בנה מהבית. "כואב לי שהם עשו מהילד שלי מפלצת, אלים, מסוכן ועבריין מין". האם גם קובלת על כך שהורים בגן יודעים שבנה מקבל טיפול תרופתי: "אני לא מבינה למה הם צריכים לדעת על כך. אני מתארת לעצמי שמישהו מהצוות העביר את המידע הזה. כואב לי מאוד שמערבים את כל הגורמים האלה".

מאגף הרווחה בעיריית אשקלון נמסר בתגובה: "האם הגיעה ביוזמתה לאגף הרווחה לשיחה עם עובדת סוציאלית. מפאת חיסיון ומאחר שמדובר בקטין, אין אנו מעבירים את תוכן השיחה והטיפול במשפחה".

לשכת הרווחה אשקלון ובית ספר הראל בעיר – ההורים שלך עניים? תורעב בביה"ס

לשכת הרווחה אשקלון – מתעלמת ומזניחה ילדי משפחות קשות יום להשפלה ורעב.

הכתבה ההורים שלך עניים? תורעב בביה"ס , mynet , שמוליק חדד , ינואר 2013

חלק מהתלמידים בבית הספר הראל באשקלון עדיין לא מקבלים ארוחה חמה כחלק ממפעל ההזנה של משרד החינוך. ההורים מתקשים לשלם והילדים מושפלים מול חבריהם. העירייה: כל הילדים צריכים לקבל אוכל, ועל ההורים לשלם. מעקב

לפני כחודש חשפנו ב"ידיעות אשקלון" וב-mynet כי חלק מהתלמידים בבית הספר הראל באשקלון אינם מקבלים ארוחה חמה במסגרת חוק ההזנה , זאת בזמן שחבריהם לכיתה אוכלים לידם. בעירייה הבטיחו כי המצב לא יישנה, אך מבדיקה שערכנו, מתברר כי התופעה ממשיכה.

לאחרונה חולקו מכתבים להורי חלק מהתלמידים, בהם נדרשו להסדיר את תשלומי ההזנה לאלתר. "בית הספר החל בהזנת תלמידים", נכתב, "ונמצא כי שילמתם באופן חלקי עבור ההזנה. לכן על מנת שילדיכם ימשיכו להנות ממנות חמות בהמשך, נבקשכם להגיע בדחיפות למזכירות בית הספר להסדר המשך התשלומים". הורים שהחליטו כי אינם מעוניינים בהזנה התבקשו לצייד את ילדיהם בכריכים נוספים.

באחרונה פנה יו"ר תנועת אכפת לי מאשקלון, עו"ד שגיב שלום, למנהל אגף החינוך, משה ינאי, בדרישה להתערב בנושא. "החמור מכל הוא העובדה שהמכתב נמסר לתלמידים מול הכיתה כולה, באופן מבייש ופוגעני, תוך הסבר מה ה'עונש' של התלמידים שהוריהם לא שילמו", הדגיש שלום בפנייתו לינאי.

אחת האמהות סיפרה: "המורה הגיעה לכיתה עם מכתבים עם שמות אותם תלמידים וחילקה להם אותם. הבת שלי שאלה את המורה על מה המכתב, כי חששה שמדובר במכתב שנוגע להתנהגותה. המורה ענתה לה מול כל הכיתה: 'זה בנוגע להזנה שההורים שלך טרם שילמו'. היא מאוד התביישה, וכשהגיעה הביתה סיפרה לנו בבכי מה קרה. מאוד נפגענו ובעלי שוחח על כך עם המזכירות, אבל גם שם פשוט אמרו לו להגיע להסדיר את התשלום".

לדברי כמה הורים שילדיהם לומדים במוסד החינוכי, ישנם עדיין תלמידים אחדים שאינם מקבלים ארוחה חמה לאחר שהוריהם לא עמדו בתשלומים. "אחרי הפרסום הקודם היה שיפור וכל התלמידים קיבלו ארוחות, אבל אחר כך חזרו לתת רק לאלה ששילמו", אמרה אחת האמהות.

"בתקופת הסערה, כשלא הגיעו תלמידים לבית הספר ונשארו מנות, אז חילקו גם לאלה שלא שילמו, אבל כעת מי שלא שילם לא מקבל ארוחה וההורים הוזהרו שהם ימשיכו לא לקבל ארוחה. יש הורים עם כל מיני בעיות כלכליות ולחלק יש כמה ילדים בבית הספר והם לא עומדים בכל התשלומים. למה הילדים צריכים לסבול מכך?".

בעקבות תחקיר חדשות ערוץ 2 שבדק לפני כשבועיים את הנושא בבית ספר אחר בדרום הארץ, הבהיר משרד החינוך כי הוא רואה בחומרה רבה כל מקרה בו מונעים מתלמיד קבלת ארוחה חמה בשל אי יכולת כלכלית לשלם בעבורה.

למנהלי בתי הספר הועברה הנחיה ברורה להימנע מכך: "מדיניות המשרד קובעת באופן ברור כי במסגרת מפעלי ההזנה שהוא מפעיל על פי חוק, אין למנוע מהתלמיד קבלת ארוחה חמה. על כן אנו דורשים להתערב ולאפשר במידית מתן ארוחות חמות לכל התלמידים ללא אפליה ולעשות הכל על מנת למנוע חזרה של תופעות פסולות אלו".

מעיריית אשקלון נמסר בתגובה: "מדיניות עיריית אשקלון היא שכל התלמידים הזכאים להזנה יאכלו, אלא אם כן הם אינם מעוניינים בכך. מאידך, ההורים חייבים לשלם עבור ההזנה כמתחייב".

לשכת הרווחה אשקלון – זועמת, מתעלמת, מזמינה משטרה נגד הנזקקים, ושולחת ילדים עם מוגבלויות למוסדות סגורים

משרד הרווחה ממשיך במדיניותו המיושנת והדורסנית של השמת ילדים עם מוגבלויות במוסדות סגורים הרחק מהקהילה. המחדלים של לשכת הרווחה אשקלון.
הכתבה "האם הם מצפים שאזרוק את ילדי למוסדות" , mynet, שמוליק חדד , ספטמבר 2009
"20 שנה טיפלתי בילדים האלה לבד, לא ביקשתי כלום, היום קשה לי", כך אומרת סימה רווח מאשקלון, אם חד הורית המגדלת לבדה את שני ילדיה הסובלים משיתוק מוחין. בשנים האחרונות היא מנהלת מאבקים אינסופיים: בתחילה נאבקה יחד עם הנכים על זכויות ילדיה. אחר כך ניהלה מאבק כדי לקבל רכב שיאפשר לה להסיעם ממקום למקום. כיום היא מבקשת סיוע לשיפוץ דירתה.


סימה רווח וילדיה – מאבק ארוך שנים (צילום: צפריר אביוב)
סימה רווח וילדיה - מאבק ארוך שנים


לרווח שני ילדים: בת 20 ובן 18. את האמת המרה על הבירוקרטיה למדה מזמן, כשביקשה רכב מותאם לילדיה החולים ונתקלה בסירוב. "רק כשאיימתי להתפוצץ עם בלון גז, אישרו לי רכב סוואנה". גם אז, היא אומרת, נתקלה בסחבת ומי שנרתמה לסייע היתה דווקא חברת הרכב שראתה את מצבה הקשה.

אחרי שנות מאבק ארוכות, רווח קיבלה בית בשכונת נווה דקלים בעיר. כשהילדים גדלו, ביקשה לערוך שיפוצים, כדי שיוכלו לחיות ברווחה. בינתיים הכסף אזל ועכשיו השיפוצים מושבתים.
הבית עומד על תלו אבל מצוי בעיצומם של הליכי בנייה. אין חשמל, אין מקלחת וגם הגג פרוץ לכל רוח. רווח מספרת שפנתה לרווחה וללשכת ראש העירייה אבל משם לא באה הישועה. "מושכים אותי כל הזמן".
עקב מצבם הקשה של ילדיה, רווח אינה עובדת ומתקיימת מקצבה. כששרת הקליטה, סופה לנדבר הגיעה לבקר באשקלון, רווח הגיעה עם הילדים והקימה מהומה, גם זה לא עזר.
רווח מספרת כי משרד הבריאות הגיע לבחון את הבית ארבעה חודשים אחרי שהשיפוץ החל. "בגלל שהתחלתי על דעת עצמי את הבנייה, מתוך חשיבה ריאלית של אמא, אף קבלן לא רוצה לתת הצעת מחיר למשרד הבריאות".
עכשיו הגג בבית פתוח. רווח אומרת שבנה מעד ונפל, ונגרם לו נזק גדול לשיניים. מהלומה אחרי מהלומה, ולא נשאר לה כוח להתמודד לבד עם הקושי. "פניתי לרווחה, שם הבטיחו לי מענק חד פעמי של 1,500 שקלים, אני במשיכת יתר של למעלה מ־8,000 שקלים. מה יעזור לי המענק הזה?". רווח מסבירה שילדיה שבגרו זקוקים וראויים לתנאי מחייה נורמליים.
"יש לי המון חובות בחוץ, מחובתי לפרנס את הילדים הללו, לקחתי על עצמי הכל, אני חושבת שאין גבר שיכול לעשות מה שעשיתי". לדבריה, ברווחה זעמו על כך שפנתה ללשכת ראש העירייה.
"בעבר שלחו שוטרים לעצור אותי בטענה שאני יוצרת בלאגן ברווחה. אחרי שכבר התייאשתי, הזמינו לי משטרה שהיכתה אותי ועצרו אותי למול עיני ילדיי. בסוף שחררו אותי כי הבינו שילדיי זקוקים לי. אני יודעת שאני נלחמת על צדק, מה מצפים שאעשה עם הילדים שלי, אזרוק אותם למוסדות?".
לדברי רווח, כעת אין לה היכולת להמשיך בשיפוצים: "אין לי המשאבים, אני כבר קורסת, אבל אני מצפה שהעירייה תסייע לי. הרבה אנשים טובים כמו אלי אלעזרא עזרו לי, אבל זה לא מספיק".
רווח קוראת לעירייה להירתם למען חולי שיתוק המוחין. "הרווחה מתעלמת מהילדים הללו, היא מגדירה אותם כמפגרים, אבל הם לא. מדובר בילדים נכים. באשקלון יש עוד ילדים כאלה, שנשלחים לבאר שבע במקום ללמוד כאן".
מעיריית אשקלון נמסר בתגובה: "משרד הבריאות ערך ביקור בית ומסר לנו שמדובר בהרחבה עצומה שכרוכה בעלויות אדירות שגברת רווח עשתה על דעת עצמה, ללא תיאום מראש. בשבוע שעבר הועברה לאגפנו הצעת מחיר חלקי לשיפוצים בסך 6,800 שקל. הוצע באופן חד פעמי וחריג ביותר סיוע במקסימום האפשרי (לפי הנחיות משרד הרווחה) בסך 3,940 שקל עבור השיפוצים. בתגובה גברת רווח אמרה שאנו לא רציניים ושיחת הטלפון הסתיימה בטריקה מצידה".

 
קישורים:

פשעי לשכת הרווחה אשקלון ובית ספר הראל בעיר – ההורים שלך עניים? תורעב בביה"ס – הכתבה ההורים שלך עניים? תורעב בביה"ס , mynet , שמוליק חדד , ינואר 2013 – חלק מהתלמידים בבית הספר הראל באשקלון עדיין לא מקבלים ארוחה חמה כחלק ממפעל ההזנה של משרד החינוך. ההורים מתקשים לשלם והילדים מושפלים מול חבריהם. העירייה: כל הילדים צריכים לקבל אוכל, ועל ההורים לשלם…

העובדות הסוציאליות באגף הרווחה אשקלון זרקו לרחוב אמא ושלושת ילדיה – הכתבה האם ושלושת ילדיה נזרקו לרחוב , סיון סבג אסולין, מאי 2011 , אשקלונים – בפעם החמישית: א', אם חד הורית לשלושה ילדים, ישנה כבר שני לילות על ספה בשכונת כוכב הצפון. זאת לאחר ששוב לא עמדה בתשלום שכר הדירה. ברווחה טוענים שלוקח זמן למצוא פיתרון. א':"אין לי אף אחד שיעזור לי"…

מדיניות הסעד הכושלת והמופקרת של פקידי הרווחה חנה סלוצקי ומוטי וינטר – אמא רצתה למכור כליתה כדי שרשויות הרווחה באשקלון ישיבו לה את בנה – ערוץ 2 – אפריל 2010 – אל תתוודעו לרשויות הרווחה. הם ישפילו אתכם, ירוששו אתכם, וייקחו את ילדכם למסגרות חוץ ביתיות שם יהיו ללא פיקוח ובקרה. – מדיניות משרד ה"רווחה" הכושלת פוגעת בפרט במשפחה בחברה ובמדינה. אמא במשפחה כמעט ומכרה כלייתה כדי לגייס כסף שתוכל להשיב את בנה מציפורני רשויות הרווחה…

משרד הרווחה – תפיסה מיושנת של השמת אנשים עם מוגבלויות במוסדות סגורים הרחק מהקהילה
תויות: אגף הרווחה אשקלון, מחלקת רווחה אשקלון

מנהלת בית הספר "קשת" באשדוד, זיוה גרופר, חשודה שדרסה ילדה בת שמונה ונמלטה מהזירה

המאמר "המנהלת שחשודה שדרסה בת 8 שבה לבית הספר" , שמוליק חדד , YNET , אוגוסט 2009

בני משפחתה של יסמין אבו רמדאן לא מבינים מדוע האשה החשודה בדריסתה תשוב מחר לנהל בית ספר. עורכת דינה של המנהלת מתעקשת: "מדובר בעניין תעבורתי פשוט"

מנהלת בית הספר "קשת" באשדוד, זיוה גרופר, חשודה שדרסה ילדה בת שמונה ונמלטה מהזירה. רשיון הנהיגה שלה נשלל ממנה, אך משום שטרם הוגש נגדה כתב אישום – לנהל בית ספר עדיין מותר לה. במשפחתה של הילדה שנדרסה, יסמין אבו רמדאן, הביעו תמיהה על כך שהאשה שעל-פי החשד הפקירה את בתם למות תשוב מחר לעבודתה. "אני לא מבין איך אשה כזו פותחת מחר שנת לימודים, לדעתי ילדי בית הספר שלה בסכנה", אמר דודה של הילדה, בג'ד אבו רמדאן.

מנהלת בית הספר "קשת" באשדוד, זיוה גרופר, חשודה שדרסה ילדה בת שמונה ונמלטה מהזירה

הילדה ממזרח ירושלים באה לבלות עם בני משפחתה בחוף לידו באשדוד לפני כשלושה שבועות, וביקשה לחצות את הכביש במעבר חצייה. שם נפגעה על ידי מכונית שבה נהגה לפי החשד גרופר. כתוצאה מהמכה נפגעה הילדה בראשה,

אך קמה והמשיכה בשארית כוחותיה אל עבר בני דודיה בחוף – שם התמוטטה. הקרובים הזעיקו ניידת טיפול נמרץ, שפינתה אותה לבית החולים תל השומר במצב קשה. בהמשך השתפר מצבה.

גרופר טענה כי הילדה היתה זו שפגעה בצידו הימני של רכבה. לדבריה, כאשר קמה לבדוק מה אירע ומה מצבה של הילדה , קמה הילדה ורצה מהמקום. גרופר עזבה את המקום ולטענת המשטרה החליפה בגדים התקלחה לפני שהסגירה את עצמה. עורכת דינה של גרופר, דפנה זאק, מתעקשת כי לא מדובר בתאונת "פגע וברח", אלא ב"עניין תעבורתי פשוט".

המשפחה: איך היא יכולה לחנך?

רשיונה של גרופר נשלל לחודשיים ולאחרונה היא פנתה לבית המשפט באשדוד בדרישה להשיב לה אותו. מחר, כאשר ייכנסו התלמידים בשערי בית הספר, יתקיים דיון בעניין. הגשת כתב האישום מתעכבת, לאחר שהפרקליטות השיבה את חומר החקירה למשטרה לצורך השלמות.

לדברי הפרקליטה זאק עדיין לא ברור אם ומתי הוא יוגש. במערכת החינוך באשדוד לא יודעים איך להתמודד עם הפרשה, בצל העובדה שלא הוגש כתב אישום והחקירה לא הושלמה.

לדברי דודהּ של יסמין בת השמונה, היא אמנם מתאוששת, אך עדיין סובלת מבעיות רבות . "יש לה כאבי ראש והמון פחדים. מחר היא צריכה ללכת לבית הספר וברור שנלווה אותה עד לכיתה. מאז התאונה היא מפחדת ללכת לבד. שמעתי שהמנהלת ממשיכה לנהל ואני המום. אשה כזו שפוגעת בילדה וממשיכה לנסוע לא יכולה להיות מנהלת ולא מורה. אין לה אחריות. איך היא יכולה לחנך עכשיו?"

כתב אישום – באפריל 2010 הגישה פרקליטות מחוז דרום כתב אישום לבית המשפט לתעבורה נגד זיוה גרופר, מנהלת בית הספר היסודי קשת בעיר אשדוד.
גרופר מואשמת בגרימת נזק לאדם ובעזיבת מקום תאונה, זאת לאחר שפגעה ברכבה הפרטי בילדה בת שמונה בחודש אוגוסט האחרון ולא עצרה על מנת להגיש עזרה.
באגף התנועה במרחב לכיש נחקר חשד לתאונת פגע וברח אך בסופו של דבר הוחלט שלא להאשים את המנהלת בכך לאור העובדה שהילדה שנפצעה לא נותרה שרועה על הכביש. על פי כתב האישום, כאשר נהגה גרופר ברכבה החלה הילדה לחצות את הכביש במעבר חצייה אך גרופר פגעה בה בטרם הספיקה להגיע למדרכה

קישורים: