ה"טיפולים" המטופשים של עובדי לשכת הרווחה כפר סבא הביאו אלמנה, אמא ל- 8 לנקודת השבר

ה'טיפולים' המטופשים של עובדי לשכת הרווחה כפר סבא הביאו את רחל צופי אם ל- 8 לנקודת השברהכתבה אם ל-8 מכפר סבא שובתת רעב: "מוות או דירה" , בועז ווליניץ, מערכת וואלה! חדשות , ספטמבר 2011

לאחר שחיה במשך שנה בין דירות ואפילו ברכבה, רחל צופי הגיעה לנקודת שבר. כעת היא מתגוררת במאהל המחאה בכפר סבא ושובתת רעב כבר 20 ימים. "אין לי איפה לארח את הילדים שלי"

רחל צופי, בת 44 מכפר סבא ומטופלת לשכת הרווחה כפר סבא, תציין מחר (שלישי) את היום ה-20 לשביתת הרעב שלה, במחאה על יוקר המחייה. צופי מבקשת מעיריית כפר סבא שתמצא לה דירה אותה תוכל לממן, ובה תוכל לארח מדי פעם את שמונת ילדיה.

המשבר בחייה של רחל החל לפני שנתיים וחצי, עת נפרדה מבן זוגה. בחודשים הראשונים לאחר הפרידה נדדה ביחד עם שמונת ילדיה מדירה לדירה, בין בני משפחה וחברים. בעקבות משבר נפשי שהוביל לאשפוזה הזמני בבית החולים הפסיכיאטרי שלוותא ולניתוקה ממעגל העבודה, עברה רחל להתגורר ברכבה לפני שנה וחצי. עם הקמת המאהל בכפר סבא לפני חודשיים, עברה מהרכב אל האוהל. "כשהתגוררתי בתוך רכבי, אף אחד לא התייחס אלי. חשבתי שאם אצטרף אל האנשים במאהל, אולי יהיו לזה תוצאות", היא מספרת. "אני מבקשת פתרון קבע, דיור של קבע. אין לי איפה לארח את הילדים שלי כאשר הם מגיעים לבקר אותי", סיפרה צופי.

"איך אפשר לפרנס משפחה מ-2,300 שקל?"

בתחילת חודש ספטמבר פתחה רחל בשביתת הרעב. היא מלווה באופן קבוע על ידי עובד סוציאלי משלוותא, ונציגי אגף הרווחה בעירייה. לפני שלושה ימים קרסה כתוצאה מתשישות והובהלה לבית חולים מאיר בכפר סבא, שם ניתן לה עירויי נוזלים, אולם עוד באותו היום היא חזרה למאהל והמשיכה בשביתה. "אני מרגישה שאני נהפכת לסמרטוט. אני לא יכולה להרים דברים ורוב הזמן אני עייפה ורוצה לישון", מספרת רחל, "אבל אני אמשיך ואעמוד על זכותי לשבות".

שר הרווחה משה כחלון - מדיניות דורסנית נגד אלמנות ויתומים
משה כחלון – מדיניות דורסנית נגד אלמנות ויתומים

"לא אכניס אוכל לפה עד שיימצא לי פתרון. בשבילי זה או מוות או דירה. עם כל זה שיש לי שמונה ילדים, אני מנהלת מלחמה מול כל אלה שאמרו לי שאי אפשר לעזור לי. אני מבקשת להעביר מסר לכל אלה שנמצאים במצבי, מצב של עוני. אני מכניסה 2,300 שקלים מדי חודש מקצבת נכות של ביטוח לאומי. איך אני יכולה לפרנס ילדים בסכום כזה?", הסבירה צופי והוסיפה כי "אני מבקשת מהעירייה – תמצאו לי בית ראוי, שבו אוכל לארח את ילדי. בית שאוכל לשלם עליו. אני אוכיח לכם שאני שווה, שהילדים שלי יוכלו להתגאות בי".

מעיריית כפר סבא נמסר בתגובה כי "ליבנו עם צופי ואנו עושים כל מאמץ כדי לעזור לה. עם זאת, נושא קבלת דיור מצוי בסמכות משרד הבינוי והשיכון בלבד. במהלך השביתה נפגשה השובתת עם עובדת סוציאלית המטפלת בצופי באופן קבוע וכן גורמים מהעירייה במטרה לסייע. ידוע לנו כי היא קיבלה דירה לשימוש המשפחה, וכן אושרה לה השתתפות גבוהה לשכר דירה מטעם משרד השיכון בסיוע של העירייה. מטעם צנעת הפרט לא ניתן להעביר אינפורמציה נוספת. אנו נמשיך לטפל בצופי ונמשיך לנסות לסייע ככל הניתן".

"לתת" נותנים כתף למחאה

בתוך כך, נציגי גרעין המייסדים במאבק נגד יוקר המחייה נפגשו בסוף שבוע שעבר עם נציגי ארגון "לתת", במטרה לפרוס תשתית לוגיסטית ארצית חדשה עבור יושבי המאהלים לקראת תקופת החגים. בתום הפגישה נקבע כי נציגי המאהלים יעבירו רשימות חוסרים מייצגת מכל מאהל ומאהל לנציג הארגון, במטרה להפנות אספקה מסודרת של ציוד מחייה בסיסי ומזון, עוד לפני תקופת החגים.

צירי האספקה של המאהלים ברחבי הארץ נשחקו באופן רציף בשבועות האחרונים, בתהליך שהחל ברגע שבו הסתיימה עצרת המיליון בכיכר המדינה בתל אביב. התנתקותה של אגודת הסטודנטים הארצית מהתמיכה במאהלים, הפילוגים הפנימיים בהנהגת המאבק ועזיבתם של אלפים מהיושבים באופן ספונטני, פגעו אנושות באספקת התרומות הכספיות, כמו גם באספקת האוכל וציוד המחייה הבסיסי.

מנכ"ל ארגון "לתת", ערן וינטרוב, אמר כי ארגונו פתח בהיערכות נוספת לאספקה לאנשי המאהלים לקראת החגים. "אנחנו נפתח בהיערכות אינטנסיבית, בין השאר מפני שאנחנו מבינים שלא שר הרווחה ולא ועדת טרכנטברג יטפלו באנשים במאהלים שסובלים מחוסר ביטחון תזונתי. ביום ראשון הקרוב יחל מבצע איסוף המזון הארצי של הארגון שיימשך 10 ימים. בכוונתנו לתרום ארוחות ולתמוך במאהלים בצורה מתוגברת מפני שעל הממשלה לא נוכל לסמוך בעניין הזה".

קישורים:

מוסד פסיכיאטרי שלוותא – ההבדל בין אשפוז כפוי לעזרה נפשית ובין אונס לאהבה

המאמר – ההבדל בין אשפוז כפוי לעזרה נפשית ובין אונס לאהבה , Freeman On The Holy Land , דצמבר 2010

בתמורה לאשפוז הכפוי בצו הפסיכיאטר המחוזי בשנה שעברה, כותב הד”ר פרופ’ א. ועדה מכתב מרגש בפניה אל ילדי הצוות “הרפואי” בשלוותה: “התנתקו, נטשו את הוריכם הפושעים והצטרפו אל החברה החופשית”.

שלום ילדים וילדות.

האם אבא שלכם, או אולי אמא שלכם עובדת במקום שנקרא “שלוותא”?

אני פעם הייתי בשלוותא. אני לא באתי לשלוותא מרצוני החופשי. אני לא בחרתי לשכור את שירותיהם של אביכם או אמכם, בגלל האטרקציה הגדולה של השירות שלהם, או הכישורים שלהם. אני לא בחרתי להסתמך על הידע המקצועי שלהם.

אמא שלכם, או אבא שלכם, לא בחרו לעבוד קשה כמו כל שאר האנשים, בשביל להיות נחשקים על ידי הלקוחות שלהם. אמא שלכם, או אבא, שלחו בריונים לחטוף אותי מהבית שלי, ולהביא אותי למה שהם קוראים “הקליניקה שלהם”.

עכשיו אני לא צריך לעבור על כל הדברים הרעים שהם עשו לי ב”מקום העבודה שלהם”. אני לא צריך להסביר לכם כמה רעים הם בגלל שהם כפו עלי בכוח לבלוע סמים בניגוד לרצוני, או בשל כך שהם השתמשו בכפיה בשביל להחזיק בי שם במשך יותר מחודש, ושאת כמה אנשים אחרים הם החזיקו למספר שנים, כנראה השנים הטובות ביותר של החיים שלהם, כמה מאנשים אלו הם כנראה היו בגיל שלכם עכשיו.

אני לא צריך לספר לכם שהם לא היססו לכתוב שקרים בדו”ח שלי, לכתוב שאמרתי דברים שלא אמרתי, אך ורק בשביל שיוכלו לשכנע אנשים אחרים בקלות שזה נחוץ והכרחי להחזיק אותי ולשמור אותי מפני עצמי. אני אפילו לא צריך לספר לכם שהם עשו את זה בעבור שוחד שהוצע להם על ידי תעשייני התרופות.

ואני גם לא צריך לספר לכם שמה שראיתי היה מזעזע מעבר לכל דמיון, שהם לא נראו עוזרים אפילו למטופל אחד ויחיד. אני לא צריך לספר לכם איך הם שטפו את המוח ל”לקוחותיהם” שאינם רצו להיות לקוחותיהם וגרמו להם להאמין שהם באמת לא שפויים, איך שהם איימו על אנשים בהארכת תקופת הכליאה ואיך שהרבה אנשים בלעו את השקרים שלהם ועד היום מאמינים שהם לא שפויים.

מה שאולי-הם עשו לי ולאחרים, זה כלום לעומת מה שהם עשו לכם.

הם שיקרו לכם כל חייכם. הם שמרו על פשעיהם בסתר ממכם. ככל הנראה, הם גם שמרו את השקרים שלהם מוסתרים מההורה השני שלכם. הם חשבו שלעולם לא תשאל או תגלה את האמת אודות מעשיהם. אני מוכן להתערב שאחרי זמן מה, הם היו צריכים לשטוף לעצמם את המוח להאמין לשקרים שלהם בעצמם ולחשוב שמעשיהם הם מוסריים ובסדר ושזה לטובת כולם שהם יסתירו את מה שהם עושים בעבודה בכל ומידי יום.

הם הרסו אלפי חיים, השפילו אלפי אנשים והדביקו כינויים והשמצות לאלפים, הם שברו בתים ומשפחות בכל יום ויום. לא, אני לא צריך להכנס לתוך כל זה.

אני אפילו לא צריך להוכיח לכם שאני לא משוגע, או שלמרות שהם הדביקו לי את הכינוי “לא שפוי”, והגדירו אותי כאדם שזקוק לטיפול למשך כל שארית חיי, ברחתי והצלחתי לחיות פשוט בסדר גמור ללא שום טיפול. למעשה הצלחתי לחיות הרבה יותר מרק בסדר. יש לי חיים נפלאים. יש לי חברים טובים, ואני לא צריך לשקר לאף אחד, ואני חושב שזה הדבר הכי טוב להיות מסוגל להיות כנה ולשתף את חברי ומשפחתי החדשה ברגשות ונסיון החיים שלי. אני לא צריך לשקר לילדי בקשר לעבודתי. אני לא כמו אביכם או אמכם. אני בחרתי ללמוד מקצוע ולטפח קריירה אשר נחשקת על ידי לקוחותי. יש לי עבודה טובה, אני מוערך מאוד בעבור הכישורים שלי והאחריות שאני לוקח, אני עובד בשוק החופשי, ואפילו כתבתי ספר על השקרים וההונאות ש”פסיכיאטרים” ועורכי דין מריצים על כולם, והספר מוכר נהדר, אנשים אוהבים את הספר שלי.

אני בכל אופן מצטער על מה שאתם צריכים לעבור. אני מאמין שאנשים שמבצעים פשעים וגורמים נזק רציני לאחרים, צריכים לשלם על מעשיהם, אני מאמין שאם אדם גורם נזק לאחר, הוא צריך קודם כל לפצות אותו לפני שהוא יכול לצאת נקי מהסיפור. עכשיו, אני לא מאמין שלהורה ה”דוקטור” שלכם יש את האומץ לצאת נקי מהסיפור הזה אי פעם. אף פעם לא ראיתי או שמעתי את אביכם או אמכם מודים בפשעים שלהם, ואפילו אם הם יודו בפשעים האלו, מה התועלת להודות בנזק שנגרם לאדם, כאשר לא מפצים אותו בעבור הנזק שנגרם? אני מוכן להתערב שהוריכם ידרשו ממכם לפצות כל אדם שבו פגעתם. אני מוכן להתערב על כך שהם אמרו לכם שאתם לא יכולים לגרום נזק לאדם ופשוט להתעלם ולא לשלם על הפאקים שלכם. אני מוכן להתערב שהם אמרו לכם שאתם אחראים למעשיכם. אבל מסיבה לא ברורה, הכלל האוניברסלי הזה שאומר שאנשים צריכים לקחת אחריות על מעשיהם, לא חל עליהם.

אמא שלכם, או אבא, בוחרים כנראה עד היום הזה, להסתיר את מעלליהם המרושעים, מהחברה. ממכם, במיוחד. עכשיו, הם משאירים לכם רק שתי אפשרויות על ידי ההתנהגות הפחדנית הזו. האחת, היא לעזוב אותם. לנטוש אותם. האחת היא להבין שאמא שלכם או אבא שלכם הם פושעים חסרי מצפון שהרסו אלפי חיים וברחו מלשלם על פשעיהם. אחת היא בחירה מאוד קשה להבנה והיא קשה יותר מכל דבר שהם עוללו לקורבנותיהם שהם בצביעות מכנים “לקוחות” או “מטופלים”. אפשרות מספר אחת אומרת שהם שמו לך מלכודת והכינו לך כאב פסיכולוגי טרגי שישאיר לך צלקת נפשית לשארית חייך.

בכל מקרה, אמא שלכם או אבא שלכם ככל הנראה מתפללים שאתם תבחרו באפשרות השניה. האפשרות השניה היא להפוך להיות כמוהם. הם מקווים שאתה תחתוך את הקשר שלך עם המצפון הטוב וההגון שלך. הם לא רוצים שתעשה זאת בעבור התועלת האישית שלך, הם רוצים שתעשה זאת בעבור התועלת האנוכית של עצמם, שתסלחו להם ותשחררו אותם מהתהליך הקשה של הודאה בפשעים שלהם ותצילו אותם מלאבד את האמון שלכם, הם רוצים להמנע מלהיות מושפלים ושנואים על ידיכם.

אז הם מכינים אתכם ליפול באותה המלכודת שהם נפלו בה מלכתחילה. הם רוצים שתכינו את המלכודת הזו בבוא העת, לילדים שלכם, כאשר יגיע הזמן שלכם לעשות ילדים.

אני מציע שתתעמתו עם ההורה ה”דוקטור” שלכם בהקדם האפשרי ואני מציע שתבחרו באפשרות מספר אחת. יכולים להיות לכם חיים נהדרים. אתם חייבים בכל אופן לעצור את המעגל ולסרב להתעלל בילדים שלכם בדרך בה התעללו בכם הוריכם. עליכם לא לתת להוריכם להשפיע עליכם לוותר על הנושא “מה אמא או אבא עושים בעבודה שלהם”. עליכם לא לתת להם לכופף אתכם בשביל להציל את הנוחות של עצמם, במחיר של התעללות בילדים שלכם. יכולים להיות לכם חיים נפלאים. יכולים להיות לכם חיים מלאי הגשמות, עם ילדים ומשפחה אוהבת. אבל עליכם להחליט, האם אתם הולכים לאבד את כל זה, רק בשביל לא לוותר על היחסים שלכם, עם הפושעים, שהם ההורים שלכם.

הם בחרו בנוחות המיידית ובכסף, מעל הסכנה והכאב, של להכין לכם מלכודת שנקראת: לחיות את השקר.

אני מקווה שתמצאו את האומץ לסלק את ההורים הפושעים שלכם שמשפיעים עליכם לא לחשוף את פשעיהם. אני מקווה שאתה תזכו לחיות את האמת ולהנות מכנות עם חבריכם. כי אם אחד ההורים שלכם עובד בשלוותא, אין שום סיכוי בעולם, שהם לא חלק מהפשעים האלו. ואני מוכן להתערב שהם לא סיפרו לכם. אתם אחראים לבחירות שלכם, ואני מקווה שהילדים שלכם לא יסלקו אתכם מחייהם כמו שאני סילקתי את הוריי. כמו שאתם חייבים לעשות, בשביל להיות חלק מהחברה שלא סובלת ומתירה שקרים, ניצול והונאה שהולכת וגודלת.

אני מקווה שתוכלו לשתף את ילדיכם בכל הרגשות שלכם, כמו שאני מתכוון לעשות עם שלי. אני מקווה שתשתחררו מההורים שלכם ושיהיה לכם מצפון נקי כמו שלי. אני מקווה להיות חבר שלכם. אני מקוה שבחרתם באפשרות מספר אחת, כי אחרת, הוידאו הזה, יהיה מיועד לצפייה עבור הילדים _שלכם_.

אז את רואה ד”ר מאיה, ד”ר תמרה סיני, אתה רואה ד”ר ישראל קריגר, את רואה מור פיקסמן, ד”ר איריס, ד”ר רפפורט, ד”ר גורנשטיין, ד”ר טרבס וכל שאר ה”דוקטורים” שכמותכם וצוות עוזריהם, אני לא צריך לשנוא אתכם. אני אפילו לא צריך להסתכן בלתבוע אתכם בעבור רשלנות רפואית, בבתי המשפט של חבריכם לפשע, העורכי-דין. אתם מענישים את עצמכם בדרך שאני לעולם לא הייתי יכול בעצמי להעניש אתכם. אין שום בושה בלהיות קורבן. אך כן יש בושה בכל אופן בלהיות מקרבן. אני מקווה שתזכו לחיים ארוכים ארוכים, כך שתוכלו לסבול את העצמי הכוזב הפטאתי שלכם, את הטלת העונש העצמי שלכם, השנאה העצמית חשוכת המרפא שלכם.

קישורים: