חוטפי תינוקות יועמדו לדין – ספרד מנקה הפירות הבאושים הפאשיסטיים של הרודן פרנסיסקו פרנקו


חטיפת תינוקות מביתם ומשפחתם בספרד ע"פ ערכי הפאשיסטים נעשתה "לטובתם", "לחנכם לעשותם אנשים מוסריים". החוטפות הפאשיסטיות כונו "אחיות הצדקה". למשפחות נמסר כי התינוקות מתו בלידה. רשת הפושעים כללה רופאים ואחיות אשר הציבור נתן בהם אמון, הרשת המשיכה בסחר התינוקות גם לאחר שספרד חזרה לדמוקרטיה מפאשיזם.

הכתבה החל משפט "ילדי ספרד": נזירה נאשמת בחטיפת תינוקות , אפריל 2012 , גרשון גירן , מגפון

האחות מריה גומז ואלבואנה ממסדר "אחיות הצדקה" מסרבת להשיב לטענה שלפיה חטפה תינוקת מאמה לפני 29 שנים. רשת שפעלה בתחום זה אחראית, כנראה, לחטיפתם של מאות אלפי תינוקות מאמותיהן. לאמהות נאמר שצאצאיהן מתו בלידה

פאשיסטית חוטפת תינוקות מאימותיהן – משרתת של ישו או פרנקו – האחות מריה גומז ואלבואנה ממסדר "אחיות הצדקה"

ספרד חוותה לא מעט סערות תקשורתיות ופוליטיות מאז ימי הגנרל פרנקו, אבל דבר כזה עדיין לא היה שם: חשיפה מדהימה על תעשייה שלמה של חטיפת תינוקות ומסחר בהם, תעשייה שהתנהלה בימי הרודנות הצבאית ושהקיפה רבבות תינוקות.
מי שעומדת במרכז השערוריה היא מריה גומז ואלבואנה, נזירה שמילאה אף היא תפקיד בפעלות הרשת הזו ועומדת בימים אלה לדין. הנזירה בת השמונים היא הראשונה לעמוד לדין בפרשיות "התינוקות הגנובים" הידועה לשמצה – והבוקר, כאשר נפתח משפטה והיא נקראה להעיד, בחרה לשמור על זכות השתיקה.

ואלבואנה נאשמת בחטיפת תינוק. אישה בשם מריה לואיזה טורס מאשימה אותה שנטלה את בתה ממנה אחרי שילדה במרפאת סנטה כריסטינה בשנת 1982. לטענתה, ואלבואנה אמרה לה שהתינוקת מתה במהלך לידה, כדי שתוכל לקחת אותה ממנה. הסיבה לחטיפת התינוקת: טורס נחשבה בעיני הנזירה לנואפת, משום שנכנסה להריון בלא שנישאה לאבי הילדה. טורס פגשה את בתה פילאר לראשונה לפני שמונה חודשים חודשים בלבד, לאחר 28 שנות ניתוק.
ספרד עוברת כעת זעזוע קשה בעקבות החשיפה על גניבת אלפי תינוקות ומסחר בהם על ידי נזירות, כמרים ורופאים, שהחלה בימי הרודן פרנקו בשנות השלושים של המאה הקודמת, ונמשכה עד שנות התשעים. בספרד הפרשה מכונה "Ninos Robados – ילדים גנובים". הפרשה לא נחשפה עד עתה מאחר שהכנסייה והרופאים בספרד זוכים לכבוד רב, והחוק הספרדי אינו מחייב את רישום האם הביולוגית בתעודת הלידה.
חטיפת תינוקות מאימותיהן - פירות באושים של עידן פרנקו
חטיפת תינוקות מאימותיהן – פירות באושים של משטר דיקטטורי. הרודן פרנסיסקו פרנקו
נכון לעכשיו יותר מ-900 מקרים נחקרים, אך מקרים חדשים נחשפים – ולדברי עורכי דין המספר עלול להגיע ל-300,000 תינוקות שנחטפו.
מי נהנה מגל החטיפות העצום הזה? ובכן, הראשונים היו פאשיסטים שגידלו את ילדי אויביהם. אחר כך נלקחו ילדים מהורים שנחשבו בעיני החוטפים כבלתי מוסריים או כחסרי יכולת כלכלית לגדל ילדים. התינוקות נמסרו, בהסכמת הכנסייה הקתולית, למשפחות חשוכות ילדים, לרבות כאלה שמחוץ לספרד.
תינוקות נלקחו מאימותיהן לבדיקות "שגרתיות" ואחרי כמה שעות מסרו להן הנזירות, האחיות בבתי היולדות, שהם מתו. גופות התינוקות נעלמו והאמהות לא הורשו להשתתף ב"קבורתם". אם שתינוקה נגנב בשנת 1971, ושנשאלה מדוע לא חקרה את צוות בית החולים השיבה, אחוזת אימה, אחרי ארבעים שנה: "רופאים? אחיות? איך יכולתי להאשים אותם בשקר? זו היתה ספרד של פרנקו. רודנות. אפילו עכשיו אנו, הספרדים, נוטים שלא לפקפק בסמכות".


חטיפת ילדים בישראל- ראה גם קישורים בסוף הפוסט
נגנבו מאמותיהם
נגנבו מאמותיהם. מורנו וברוסו

הפרשה נחשפה על ידי שניים מנפגעיה, חואן לואיס מורנו ואנטוניו ברוסו. מורנו גילה את האמת כאשר אביו שכב על ערש דווי. "הוא אמר: קניתי אותך מכומר בסרגוסה", שיחזר. מורנו ההמום פנה לעורך דין, שהגיב באמירה שהוא נתקל במקרים דומים לעתים קרובות. אבל רק אחרי שמורנו וברוסו פנו לתקשורת התבררו ממדי התופעה. אמהות החלו להיחשף בכל רחבי ספרד כשבפיהן סיפורים דומים.

השערורייה קשורה הדוקות לכנסיה הקתולית, שבימי פרנקו מילאה פרנקו תפקיד מרכזי בניהול השירותים החברתיים, לרבות בתי חולים, בתי ספר ובתי יתומים. נזירות וכמרים הכינו רשימות המתנה של הורים מאמצים, ורופאים שיקרו לאמהות על אודות גורל ילדיהן. כדי להסתיר את מעלליהם רשמו הרופאים בתעודות הלידה את התואר "אם אלמונית" – הליך חוקי בספרד שנועד, לכאורה, להגן על אימהות לא נשואות. באחת מהמרפאות אף נשמרה גופת תינוק במקפיא והראו אותה לאימהות כדי להוכיח לספקניות שילדיהן אכן מתו.
אחרי מות פרנקו, ב-1975, הסכימו ביניהן המפלגות על מתן חנינה לאנשי המשטר הפאשיסטי, במטרה להקל על המעבר למשטר דמוקרטי. חוק החנינה חסם, מעשה, את כל ניסיונות לחקור את סחר התינוקות בספרד ופעם אחר פעם דחתה המערכת המשפטית את הניסיונות הללו. גם ממשלת ספרד הנוכחית, למרות נכונותה המוצהרת להתמודד עם משקעים חברתיים, מסרבת להקים ועדת חקירה לאומית, ומשפחות מתוסכלות מנהלות חקירות משל עצמן, כמיטב יכולתן. קברי תינוקות נפתחים ברחבי המדינה כדי ליטול דגימות DNA. רבים מהקברים התבררו כריקים, ובאחרים התגלו שרידי מבוגרים. עד כה נמצאו התאמות אחדות בין תינוקות גנובים מאז לאמותיהן הביולוגיות. אלא שהתאמות רבות יותר עשויות להימצא אם תמלא ממשלת ספרד את הבטחתה להקים בסיס מידע גנטי לאומי.

קישורים:

פגישה עם עובד סוציאלי מלשכת הרווחה ברשות מקומית

לפני פנייתך ללשכת הרווחה בעיר שאל את עצמך: "האם היית נוסע בחברת תעופה שבה 30% מהמטוסים מתרסקים, 30% מגיעים ליעד לא ידוע, 30% מגיעים ליעד אך הנוסע במצב פיסי ונפשי גמור, 5% נעלמים ו- 5% מגיעים ליעד?"

האזרח הנזקק לסיוע סוציאלי כלשהו פונה, או מופנה ללשכת הרווחה (מחלקה לשירותים חברתיים) ברשות המקומית. שירותי הרווחה משקיעים תקציבי ענק ומאמצים ליחצן את עצמם, אך מהו השרות שהם נותנים לאזרח?

הפגישה הראשונה – שיחה ידידותית
הפגישה הראשונה (אם נעשתה מרצון) תהיה שיחה ידידותית בין האזרח לעובד הסוציאלי שידובב את האזרח לספר את אשר על ליבו, הבעיות, העובד הסוציאלי ישאל שאלות וירשום את תוכן השיחה בפנקסו. העובד הסוציאלי יבקש לעתים מסמכים רלוונטים: רפואיים, הצגת תעודת זהות, חוות דעת ועוד. בסוף השיחה ימליץ לעתים העובד הסוציאלי על דרך פעולה כלשהי כגון: מרכז יום כלשהו, ביקורי מתנדבים מעמותות כלשהן ועוד. האזרח לא יקבל את סיכום השיחה שרשם העובד הסוציאלי בפנקסו, ואם יבקש, העובד הסוציאלי יתחמק מלמסור, למרות שזוהי זכותו של האזרח לקבל את החומר ע"פ חוק העובדים הסוציאלייים סעיף 7, או חוק חופש המידע . פגישות מעין אלו יכולות להימשך מספר פעמים או לא להתקיים כלל, אך הפגישה שבטוח תתקיים היא פגישת המסמור.

המסמור – מלכודת

פגישת המסמור היא הפגישה שבה מבין האזרח כי נפל למלכודת. אין לו שליטה על דרך ה"טיפול" של "שירותי הרווחה" במשפחתו ו/או בחסוי/קטין/ילד. בפגישת המסמור האזרח יבין כי כל מה שאמר לעובד הסוציאלי בחדרי חדרים ישמש נגדו. וכי מערכת הרווחה האימתנית המניפולטיבית והמשומנת תפעל נגדו באמצעות צווי בית משפט. האזרח יווכח לדעת כי הוצאת יקיריו מהבית למוסדות הרווחה, ו/או שליחתם לאימוץ, הכפשת שמו ושם יקיריו, רכילות ולשון הרע הם דרך פעולה מקובלת ונקלת של פקידי הרווחה..
בית המשפט
הכפשות, סילופים, לשון הרע, ורכילות.

פקיד הסעד יערוך תסקיר ובו יחזק את דרך הטיפול שקבע מראש. פקיד הסעד ישתמש בכל לשון של הכפשה, ביזוי, לשון הרע, רכילות כדי לחזק עמדותיו. בתביעה נגד פקידת סעד על לשון הרע ופגיעה בפרטיות נטען כי המסמך אינו תסקיר כלל כמשמעותו בחוק או במדע העבודה הסוציאלית, אלא "מסמך עלוב ורדוד שנכתב על ידי פקידת סעד כמכתב רכילות, חסר כל הגינות מינימלית וחסר כל ערך מקצועי", חוות דעת זאת קיבלה חיזוק ממומחים.

לפעמים יהיה גם שלב של ועדת החלטה הניזונה מדווחי פקיד הסעד ומאשרת אותם, ועדת ההחלטה בפועל היא ועדה יחצנית של פקיד הסעד. במאמר "מדוע הוצפנו בסיפורי התעללות?" כותבת פרופ. אסתר הרצוג YNET: "בשבתי בכמה ועדות החלטה שבהן דנו בגורל הילדים שפקידות הסעד הרחיקו מהוריהם, השתתפו שמונה פקידי סעד ויותר, בתפקידים ובדרגות שונות. היו אלה מפגשים טראומטיים, שבהם פקידי הסעד הופיעו כקבוצה עוינת ומאיימת מול הורה חסר אונים וחסר סיכוי. נוכחתי אז לדעת שהנוכחות המסיבית של פקידי סעד נחוצה לפקיד המקומי לשם גיבוי הממונים להחלטות פוגעניות בפני בית המשפט, ולא 'לטובת הקטין'. בהרחקת ילדים ממשפחותיהם ומסביבתם החברתית, הופכים פקידי הסעד בפועל את הילד לחפץ של המדינה, שאותו היא מספקת לבעלי המוסדות (המופרטים, כידוע), לטובת רווחיהם, בתמורה לריבוי משרות לעובדים סוציאליים.".

אם חשב האזרח כי בית המשפט לא יאשר את החלטות פקיד הסעד המבוססים על דווחים כוזבים, הוא יגלה להפתעתו כי בית המשפט הוא כחותמת גומי של פקיד הסעד. ומוציא צווים של השמה חוץ ביתית לפנימיה, משפחת אומנה, אימוץ, הסדרי ראיה, ללא בעיה.
במאי 2009 פורסם דו"ח סלונים נבו ובו ליקויים מהותיים בהתנהלות פקידי סעד לסדרי דין: בעלי הדין שעניינם נבדק על ידי פקידת הסעד, אינם מקבלים את התסקיר שנכתב בעניינם, ואינם יכולים לערער עליו, אלא לאחר שהוגש לבית המשפט המקבל את המלצות התסקיר בד"כ במלואן; הכרות מוקדמת עם אחד מבעלי הדין במסגרת תפקידן כעו"ס; פקידת הסעד משמשת כחוקרת אך גם מתערבת טיפולית במשפחה; כתיבת תסקירים ללא מעקב, פיקוח, בקרה, תיעוד, ללא קיום הוראות התע"ס, ללא אבחנה ברורה בין עובדות לדעות, לא ברור תמיד מה המקור לקביעות עובדתיות חשובות, ובמקרה הצורך – אלו בדיקות נעשו כדי לאושש או להפריך אותן; פקידי הסעד חוקרים את בעלי הדין מבלי ליידע אותם כי חובת הסודיות והנאמנות של היותן עובדות סוציאליות אינה תקפה יותר; ועוד. משרד הרווחה הודיע כי יאמץ את רוב המלצות הוועדה בעניינים אלו, ועוד.
בנוסף, בהודעת דובר משרד הרווחה על דוח ועדת סלונים נבו על דרכי עבודת פקידת סעד לסדרי דין נרשם: "בתי המשפט לענייני משפחה מייחסים בדרך כלל הערכה מרובה לפקידות הסעד ובמרבית המקרים הם נוטים לקבל באופן מלא את כל הקביעות וההמלצות שנכללות בתסקיריהן". יתרה מכך, "לא פעם נתקלות פקידות הסעד גם בציפייה או בתביעה, מפורשת פחות או מפורשת יותר, להכריע (שמר טף) בכל הדילמות והספקות שמוצגות על ידן בתסקיר, ולא להעבירן להכרעת בית המשפט".

ההשמה החוץ ביתית במסגרות הרווחה – התחמקות, התעלמות, מוסר כפול.האזרח עוד יגלה כי עוגמת הנפש והסבל הנפשי של המשפחה והקטין/חסוי הנו רק בתחילתו. ההשמה החוץ ביתית הנעשית בכפיה מהווה סיכון לשלומו הפיסי והנפשי של החסוי, ויש בה התעללות פיסית, נפשית. כל פניה של האזרח לרשויות הרווחה תתקל בהתחמקות, התעלמות, תשובות לקוניות ולא ענייניות. ידועים האירועים בפנימיות: צופיה, בני ארזים, נופית, גיל עם, בית טף, מסילה, הדסים, אתגר , עמותת "אור שלום", פרשת התינוק ב"גולאג ישראלי"- דודו דהאן, סיפורם של שרה, ששי ומוטי, אשלים , בית אנדרו, נרדים , בית גדי, מאיר שפיה, "איתנים", מחלקה פסיכיאטרית לילדים נס ציונה, עין השלושה, ועוד.. ידועים גם האירועים הקשים שעברו ילדים במשפחות אומנה: אב אומן מתעלל סכיזופרן, סיפורה של ילדה בת 12 שסבלה התעללות מינית והרווחה גנזה את התיק, בסיפורה של תמר (שם בדוי), כותבת תמר: "יש לי כעס נורא גדול, ואני לא יכולה להבין איך כמעט כל הגורמים שפניתי אליהם לעזרה היו כל כך אטומים לסיפור הזה. אני מרגישה שבגדו בי, שאני קורבן של רשויות מנוולות, שאחרי שקרעו אותי מההורים שלי, הן לא היו מספיק אחראיות כדי לבדוק באיזו משפחה הם שמו אותי " .. תמר זוכרת שאביה היה הולך באופן קבוע ללשכת הרווחה ודורש שילדיו יוחזרו הביתה …עובדת סוציאלית מנציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה כותבת בתשובה למכתב תלונה שנשלח אליה על ידי הדוד של תמר: "באשר לטענתך בעניין הילדים. לדעת הגורמים המטפלים, הטיפול שניתן לילדים במשפחות אלה הוא סביר, והילדים די מרוצים. המשפחות נמצאות בפיקוח מתמיד של משרד העבודה והרווחה.", וזה בעוד תמר סבלה התעללות מינית והרעבה.

סוף דבר
האזרח הפונה ו/או הבא בדברים עם שירותי הרווחה, מן הראוי שיהיה מודע לסיכונים הקשים וההרסניים הגלומים בגוף זה. המפגשים עם פקידי הרווחה הידידותיים בהתחלה מסתיימים בטיפולים כפייתיים, צווי בתי משפט, הרחקה מהבית של בן משפחה, פירוק המשפחה, הכפשה, הוצאת שם רע, והמון פצעים רציניים שלא מגלידים.
השחקן שלמה בר שביט אמר בראיון לעיתונאית אמירה לם ('7 ימים', ידיעות אחרונות, מה- 12.03.2004): "אף פעם לא שאלתי את אבא ואמא למה הם התגרשו, ולמה הם קיבלו החלטה למה שאני לא אגדל לא אצלה ולא אצלו … אני הרי יודע מה קורה לילדים במוסדות כשהם שוכבים במיטה ובוכים ליד הכר, מיטלטלים במקומות זרים עם הגוף הקטן שלהם … רק אני יודע למה אני בוכה על הבמה, שיגידו לי רק איפה אני צריך לבכות … יש אצלי בפנים המון פצעים רציניים שלא מגלידים".

פלייליסט – פקידת סעד עובדת סוציאלית


קישורים:

    מלכודות פקיד הרווחה באגף לשירותים חברתיים ברשות המקומית
    כתבת תחקיר של העיתונאית מירב בטיטו
    עשרות הורים אינם רואים את ילדיהם חודשים רבים עקב עיכוב פקידי סעד בהגשת תסקירים
    עדות מצמררת של אמא שבתה הוצאה מהבית ע"י עובדי רווחה
    האב התריע, רשויות הרווחה לא הקשיבו, התינוק מת
    שירותי הרווחה – עבודה סוציאלית או חקירת משטרה לפירוק המשפחה והוצאת קטין/ חסוי מהבית
    "ועדת החלטה" ופקיד הסעד – שיקולים זרים וניגוד עניינים להוצאת הילד מהבית
    משרד הרווחה – תהליך הוצאת ילד/חסוי מהבית ע"י לשכת רווחה עירונית
    משרד הרווחה חוטף ילדים בשם ה"חוק" וה"מקצועיות" – ח"כ מרינה סולודקין
    משרד הרווחה – פיקוח רוחבי לקוי בכל הדרגים
    בתי משפט לענייני משפחה ונוער – אי צדק בדלתיים סגורות
    פקיד הסעד – סיוע לאזרח או טיפול בכפייה
    פקידת סעד ארצית – חנה סלוצקי על פקידי הסעד ושירותי הרווחה
    ד"ר לין ורנל על תיאורית "טובת הילד" שכשלה בבריטניה.
    פקיד הסעד והעובד הסוציאלי בלשכת הרווחה.
    תסקיר סעד – חוות דעת אובייקטיבית או מסמך שיווקי תעמולתי.
    פקידת סעד סדרי דין – עבודה סוציאלית או פקידת בית משפט
    יוצאי אתיופיה וחבר העמים – טיפול סוציאלי והשמה חוץ ביתית
    מאמרים ומחקרים על מערכת הרווחה, תפקידים, שיטות עבודה, מדיניות

      מלכודות פקיד הרווחה באגף לשירותים חברתיים ברשות המקומית

      פברואר 2009 – דע כי מערך הרווחה הישראלי הוא שפה אחת ודברים אחדים, אם תפנה/י לממונה על פקיד הרווחה ה"מסייע" לך בכפייה, ו/או למשרד הרווחה, לשכה משפטית, פקידת סעד מחוזית, ראשית, ארצית, פניות הציבור במשרד הרווחה, ועדת החלטה, ו/או נציבות תלונות הציבור, כמעט תמיד התשובה תהיה זהה למה שקבע לך בתחילה פקיד הרווחה. מאפיינים נוספים של מערך הרווחה הוא העדר שקיפות, חיסיון, דלתיים סגורות, ניגוד עניינים, שיקולים זרים ועוד. זהו עיקרון המשחק המכור שבו כולם מרוויחים על גבה של המשפחה במצוקה.

      תרבות השקר לסחר בילדים: שר הרווחה משה כחלון, נחום איצקוביץ, מוטי וינטר, חנה סלוצקי

      ולענייננו, האזרח התמים המקבל "שרות" כלשהו מלשכת הרווחה נמצא בסיכונים רבים של הוצאות כבדות: משפטיות, טיפולים, זמן, דאגה ועוד, הוצאת ילדו/יקירו מהבית למשפחת אומנה, פנימיה, אימוץ סגור, מוסדות סיעודיים, טיפולים פסיכיאטריים ופסיכולוגים. האזרח צריך הרבה סבלנות וסובלנות שהרי כל האירועים הקשים לעיל באים בפתאומיות. בנוסף פקידי הרווחה פוגעים בשמו הטוב של האזרח, ופוגעים באמון האזרח ברשויות המדינה. המלכודות של פקיד הסעד ו/או עובד סוציאלי בלשכת הרווחה הן רבות ומגוונות ולהלן כמה מהן.

      הטעייה – פקידי הרווחה הם למעשה פקידי בית משפט לטיפולים בכפייה ו/או הוצאת קטין/ חסוי מביתו באמצעות צווי בית משפט. הכינויים של פקידים ולשכות אלו "סעד", "רווחה", "שירותים חברתיים" , "סוציאליים" הנם הטעייה. האזרח הפונה לקבלת סיוע סוציאלי ממקומות אלו יגלה במוקדם או במאוחר הוא בטיפול כפוי כלשהו עד איבוד יקירו. בכנס עיתונאים סיפרה ח"כ מרינה סולודקין אודות סבתא שפנתה לרשויות הרווחה לקבלת סיוע סוציאלי. רשויות הרווחה שלחו את הילדה לאימוץ סגור, מאז חלפו כ- 4 שנים, סבתה ואמה של הילדה לא ראו או שמעו מהילדה, ובכך איבדו את הילדה.

      התגרות – פקידי הרווחה מתגרים בלקוח כדי שיכשל בתגובתו ויהיה להם חומר נוסף לכתוב בתסקיר, ו/או בקשה בהמשך לקיום דיונים ללא נוכחות הלקוח, והסתרת תסקיר, חומר ראיות, ופרוטוקולים ממנו, מתוך תואנות שווא כי הוא אלים ומסוכן, וע"י כך העמדתו במצב נחות מבחינה משפטית. ידוע לכותב המאמר על עובדים סוציאליים מלשכת הרווחה בבת ים אשר החליטו לעשות "ביקור בית" לאשה חולת אלצהיימר בתקופת מלחמת לבנון השניה בעוד בנה מגויס למילואים בצו 8. פקידי הרווחה כתבו דברים רעים וקשים על התנהגות החסויה אשר לא היו נכונים. פקידי הרווחה 'המליצו' על טיפול פסיכיאטרי לחסויה אצל הפסיכיאטר איתן חבר המוכר להם ואף שיבחו את טיפולו התרופתי בתסקיר, ואמרו כי חל שיפור במצב החסויה בעוד באותה תקופה הייתה במצוקה קשה (ירדה במשקל 10 ק"ג בתוך חודש). פקידי הרווחה מבת ים המשיכו בהתנכלותם והתקשרו לבנה של החסויה ביום הזיכרון שנה לאחר מכן והטרידו אותו בתואנות שווא. ידוע גם הסיפור על אישה שביקשה סיוע מקלט לנשים מוכות – וקיבלה 10 חודשי מאסר מאחר ונכשלה בתגובתה כאשר העובדת הסוציאלית הודיעה לה בנסיבות קשות ובמפתיע כי בכוונת הרווחה לקחת את ששת ילדיה.
      .
      הונאה – העובדים הסוציאלית מציגים כביכול שהוצאת הקטין/ חסוי מביתו לפנימיה, משפחת אומנה תשפר את מצבו הסוציאלי. אך יש מקרים רבים של התעללות קשה במקומות אלו. ידועים האירועים בפנימיות: צופיה, בני ארזים, נופית, גיל עם, בית טף, מסילה, הדסים, אתגר , עמותת "אור שלום", פרשת התינוק ב"גולאג ישראלי"- דודו דהאן, סיפורם של שרה, ששי ומוטי, אשלים , בית אנדרו, נרדים , בית גדי, מאיר שפיה, "איתנים", מחלקה פסיכיאטרית לילדים נס ציונה, עין השלושה, ועוד.. ידועים גם האירועים הקשים שעברו ילדים במשפחות אומנה: אב אומן מתעלל סכיזופרן, סיפורה של ילדה בת 12 שהרווחה גנזה את התיק, סיפורה של תמר (שם בדוי) . השופט בוקובסקי רשם בפסק דין על המעילה באמון שנתן בשירותי הרווחה:"שירותי הרווחה מעלו באמון שניתן בהם על-ידי בית המשפט לנוער. בית המשפט לנוער נתן צו להוצאת הקטינה ממשמורת הוריה, והעברתה למשמורת שירותי הרווחה שיקבעו את מקום הימצאה, והנה מסתבר שבמשך שלוש שנים היא נמצאת במשפחה אומנת אשר אין באפשרותה לענות על צרכי הקטינה".

      לחץ וסחיטה העובד הסוציאלי מפעיל "סיר לחץ" על הלקוח כדי שיסכים להוציא הילד/חסוי מהבית, עקב שיקוליהם הזרים. במאמר "מדוע הוצפנו בסיפורי התעללות?" כותבת ד"ר אסתר הרצוג YNET: "בשבתי בכמה ועדות החלטה שבהן דנו בגורל הילדים שפקידות הסעד הרחיקו מהוריהם, השתתפו שמונה פקידי סעד ויותר, בתפקידים ובדרגות שונות. היו אלה מפגשים טראומטיים, שבהם פקידי הסעד הופיעו כקבוצה עוינת ומאיימת מול הורה חסר אונים וחסר סיכוי. נוכחתי אז לדעת שהנוכחות המסיבית של פקידי סעד נחוצה לפקיד המקומי לשם גיבוי הממונים להחלטות פוגעניות בפני בית המשפט, ולא 'לטובת הקטין'. בהרחקת ילדים ממשפחותיהם ומסביבתם החברתית, הופכים פקידי הסעד בפועל את הילד לחפץ של המדינה, שאותו היא מספקת לבעלי המוסדות (המופרטים, כידוע), לטובת רווחיהם, בתמורה לריבוי משרות לעובדים סוציאליים."

      מניפולציות – העובדים הסוציאליים משתמשים במניפולציות להעביר את ילד מחזקה אחת לשניה כמו חפץ. בפרשת העברת ילדה בפתאומיות ממשפחת אומנה לאימוץ השופט בוקובסקי מותח ביקורת חריפה על הבקשה שהוגשה לאישורו. זו "בקשה שהוגשה באופן מניפולטיבי, תוך הטעייה, רמיה, והונאה של בית המשפט", כותב בוקובסקי. עובדת הסעד דיווחה כי לא הצליחה לאתר את סבתה של הילדה – דיווח שבוקובסקי הגדיר כ-"מוזרה בלשון המעטה, ואף בלתי אמינה". בוקובסקי התרשם, כי עובדות הסעד ניסו להתעלם מסבתה של הילדה ולמנוע ממנה זכות לשימוע.
      ניצול סמכות הוצאת הילד מהבית משיקולים זרים ולא ע"פ מה שנקבע ע"פ חוק. בפסק דין של בית המשפט העליון על עובדת סוציאלית שרצתה להוציא ילדים מחזקת אימם למרכז חירום קבע השופט ברק שפקידת הסעד טעתה בפירוש כוחה וסמכויותיה. מטרת סמכות החירום בהוצאת ילד מביתו היא "לעולם שמירה על שלום הקטין. אין לעשות שימוש בהליך כדי להסתייע בו בקבלת החלטות שיפוטיות. לשימוש זה אין עיגון לא בלשון החוק ולא בתכליתו. וודאי שאין לנקוט בהליך כדי 'להעניש' הורה או ילד בגין חוסר שיתוף פעולה עם הרשויות או 'לכפות' שיתוף פעולה".

      סחבת העובד הסוציאלי פועל בדרך של סחבת גם כאשר מדובר בעגמת נפש של המשפחה וגרימת נזק ליד/חסוי, ידוע על עשרות הורים בבאר שבע שלא ראו את ילדיהם חודשים רבים עקב עיכוב פקידי סעד בהגשת תסקירים, וכן על פקידת סעד הפרה צו בית משפט בגין אי התייצבות לדיון ובכך גרמה לעיכוב חאב לראות את בנו.

      רכילות ועלילות בתסקיר לשם רצח אופיבתביעה נגד פקידת סעד על לשון הרע ופגיעה בפרטיות נטען כי המסמך אינו תסקיר כלל כמשמעותו בחוק או במדע העבודה הסוציאלית, אלא "מסמך עלוב ורדוד שנכתב על ידי פקידת סעד כמכתב רכילות, חסר כל הגינות מינימלית וחסר כל ערך מקצועי". נטען עוד כי בין בני הזוג היתה אלימות הדדית שלא היה ולא נברא אלא בדמיונה של פקידת הסעד שהאמינה לגרסאות המופרכות של הבעל.התובעת הגישה חוות דעת של מומחה לאתיקה מקצועית שנערך על ידי ד"ר גרשון ב. גרונפלד הקובעת כי "התסקיר מבחינת מבנהו, תוכנו שפתו וסגנונו אינו הולם את אמות המידה הערכיות והמקצועיות של מקצוע העבודה הסוציאלית". צורפה חוות דעת נוספת של ד"ר נילי מסס, מומחית בעבודה סוציאלית לפיה התסקיר אינו עומד בקריטריונים של תסקיר ולא ברורה כלל מטרתו של המסמך. תגובת הנתבעת פקידת הסעד: טענה שרשמה את הדברים שנאמרו לה בהתאם לנוהג המקובל, וכן שהיא לא גרמה כל נזק בעריכת התסקיר ואינה אחראית להחלטות בית המשפט שניתנו בעקבותיו.

      הפקרה ומוסר כפול – לאחר הוצאת הילד/חסוי, ממשפחתו פקיד הרווחה יתעלם ממצבו ויציג באופן שיקרי שמצבו טוב כביכול. תמר (שם בדוי) שנשלחה למשפחת אומנה, נאנסה ועברה התעללות, מספרת: "אני מרגישה שבגדו בי, שאני קורבן של רשויות מנוולות, שאחרי שקרעו אותי מההורים שלי, הן לא היו מספיק אחראיות כדי לבדוק באיזו משפחה הם שמו אותי". ידועה גם הכתבה על הטרדות מיניות בילדה בת 12 במשפחת אומנה – לשכת הרווחה גנזה את התיק, ועוד התעללויות במשפחות אומנה ופנימיות …

      מרמה והפרת אמונים – מדובר בעובדת סוציאלית בלשכת הרווחה של עיריית רמלה אשר הלוותה כמאה אלף דולר מלקוחה ולא החזירה. השופט כתב בגזר הדין: "מדובר במעילה קשה של הנאשמת באמון שניתן בה. הנאשמת גם הוסיפה חטא על פשע וטענה באוזני בני המשפחה, כי היא מעניקה להם טיפול מיוחד, לאור אותן הלוואות, ואף מסרה לידיהם שוברי נסיעות במוניות, שוברים הממומנים על ידי העיריה. אין ספק, כי מעשי הנאשמת חמורים. אין ספק, כי הנאשמת ראויה לעונש מאסר בפועל".

      הטעיית וטיוח תלונות על פקידות סעד לא מטופלות – העדר פיקוח דו"ח סלונים נבו חשף כי תלונות על פקידות הסעד לא מטופלות, וכי פקידות הסעד מקבלות גיבוי מלא:
      "לפי העדויות שקיבלנו, פקידות הסעד מסבירות לפונים, כי יש להם זכות לפנות בתלונה למנהל המחלקה לשירותים חברתיים, לפקידת הסעד המחוזית או לפקידת הסעד הארצית. בפועל תלונות רבות מגיעות לגורמים נוספים ומגוונים, כמו למשל, שר הרווחה, מנכ"ל המשרד, היחידה לפניות הציבור, מנהלת המחוז. לעתים מגיעות גם תלונות אל הלשכה המשפטית, בבקשה לבדוק את הבסיס לפתיחת הליך משמעתי על פי חוק העובדים הסוציאליים. חלק מהמתלוננים מפנה את טענותיו למספר גופים בו זמנית. הטיפול בתלונות מעסיק אנשים רבים בתוך המערכת, ואף לא גורם אחד חיצוני ועצמאי. בסופו של דבר מתנקזות התלונות לשולחנן של פקידות הסעד המחוזיות או של פקידת הסעד הארצית, ונבדקות בתוך המערכת. הלכה למעשה, הפיקוח המחוזי והארצי נותן גיבוי כמעט מוחלט לפקידות הסעד. במקרים רבים פקידת הסעד המחוזית או הארצית היו מעורבות בשלב מוקדם בעריכת התסקיר או הטיפול נשוא התלונות שהגיעו לשולחנן מאוחר יותר ושנמצאו על ידן בלתי מבוססות. הצדק ומראית פני הצדק מחייבים שתלונות על המערכת ועובדותיה ייבדקו על ידי גורם חיצוני ועצמאי, ושהלקוחות יונחו להפנות תלונות – ככל שישנן – לגורם החיצוני הנ"ל.

      בזבוז זמן וכסף – התשה פיסית ונפשית : עיקר המשאבים מבוזבזים לאבחונים של הילדים והמשפחה לצורך הוכחת עמדות משפטיות של פקידי הרווחה. השקעה כלכלית ומקצועית רבה מופנת כיום לאבחונים של הילדים וההורים כגון, כשירות ההורים (מסוגלות הורית), מבחני אישיות, קשיי למידה ותפקוד לימודי, תפקוד פסיכיאטרי, מצב רפואי ועוד. הצורך באבחונים נובע לא רק מאיתור בעיות והצורך לטפל בהם, אלא גם מהצורך להוכיח ולתעד עמדות מקצועיות בבית המשפט. כך קורה שלעתים משקיעים באבחון זמן ומשאבים כלכליים רבים יותר מאשר בטיפול ובשיקום. האבחונים משפיעים יותר על הוצאת הילדים מהבית ופחות על דרך הסיוע.אבחונים עולים כסף רב. משפחות אמידות יכולות להיעזר בעורכי דין הדואגים לאבחונים נוספים הפועלים לטובת המשפחה, כי כמעט לכל אבחון של איש מקצוע, ניתן להמציא אבחון נגדי. כך קורה שמשפחות עניות דלות אמצעים אינן יכולות לייצג עצמן בצורה הולמת.גם שאלת תקפותם של ומהימנותם של האבחונים ראויה לבחינה. האם ניתן להעריך כשירות הורית במפגש חד פעמי או במפגשים מספר המתקיימים בזמן נתון? האם כלי המדידה שהמאבחנים משתמשים בהם עברו תיקוף בעולם או בישראל? ידוע שכלי מדידה יכול להתאים לאוכלוסיה אחת ולא אחרת , וכלי אבחון המתאים לאוכלוסיה האמריקאית לא בהכרח יתאים לאוכלוסיה רוסית, אתיופית, חרדית, דרוזית, בדואית, ישראלית, או ערבית.

      שיקולים זרים – ל"מומחים" בוועדות ההחלטה אינטרסים ושיקולים זרים. בוועדת ההחלטה יושבים לעתים עד עשרה אנשי מקצוע מארגונים שונים, הדנים בגורל הילדים והמשפחה. כשגורמים שונים דנים במקרה אחד, יתכן מצב שבו כל גורם ינסה להשיג את מטרותיו, ולקדם את כוחו והשפעתו. המאבק הוא לא רק על תפיסות טיפוליות אלא גם על משאבים ותקציבים. אי ההסכמות יכולים להימשך גם לאחר שהתקבלה ההחלטה. לדוגמה פקידת סעד יכולה לבקר את עבודתה של העובדת הסוציאלית בקהילה גם לאחר שהתקבלה החלטה בוועדה, והמפקחת על הגיל הרך יכולה להצטרף אליה ולטעון שהילדים עדיין בסיכון. כן ידוע על מקרה שפקידת הסעד שלחה את הילדים למרכז חירום כדי שיתרצו ויעשו כרצונה.

      פקידי הסעד רואים ביוצאי אתיופיה וחבר העמים "טרף קל" – חוק הנוער שמאפשר חוקית להוציא ילדים מהבית. יש מקרים רבים של משפחות עולים (לרבות יוצאי אתיופיה) שבגלל בעיות שפה ושוני בתרבות, נוצרות אי-הבנות רבות בעניין הזה, וילדים מוצאים מבית ההורים, שזה אחד הדברים הנוראים שיכולים לקרות, וזה אפילו לא נחשב הליך פלילי, בלי שההורים מבינים בדיוק מה קורה, וכמובן, ללא הסכמתם. פקיד הסעד גם מנצלים קשיי שפה של העולים, ואת השוני התרבותי שלהם על מנת להשלים את המכסות של המיטות בפנימיות, מעונות, משפחות אומנה, אימוצים, ועוד.

      האזרח נדרש לפקוח את עיניו כאשר הוא בא בעניין כלשהו עם העובדים הסוציאליים בלשכת הרווחה. מדובר במערכת משומנת ומניפולטיבית הפועלת בשפה אחת ודברים אחדים..
      דרכי טיפול בקשישים בקהילה: לשכת הרווחה תל אביב – ביקורי הבית של פקידת הסעד ענבל בורנשטיין


      .
      קישורים:

      לשכת רווחה ברשות מקומית

      האזרח התמים הנזקק לשירותי הרווחה קורא באתר משרד הרווחה על לשכות הרווחה (מחלקות לשירותים חברתיים):
      "נותנות שירותים חברתיים לפרטים, משפחות וקהילות. בכל רשות מקומית פועלת מחלקה לשירותים חברתיים עבור המתגוררים בה. תפקידם של העובדים במחלקה לשירותים חברתיים כולל:

      • מתן שירותים מקצועיים ומיומנים בתחומי האבחון, הטיפול התמיכה, האיתור, המניעה, ההגנה והשיקום במגוון דרכי התערבות ובשיטות העבודה השונות של העבודה הסוציאלית – פרטנית, קבוצתית וקהילתית.
      • מתן שירותים המותאמים לצורכי העולים.
      • תכנון תקציבי של שירותי הרווחה על פי הצרכים העולים והמשתנים ובהתאם לסדרי עדיפויות מקומיים ולאומיים.

      לקבלת שירות יש לפנות אל המחלקה לשירותים חברתיים במקום המגורים. השירותים השונים מפורטים בהוראות התע"ס (תקנון עבודה סוציאלית)." ולבסוף הערה: "כמו כן פועלות המחלקות לשירותים חברתיים על פי חוקים רבים נוספים העוסקים בטיפול ובהגנה על משפחות, יחידים, ילדים, זקנים ונשים הנזקקים לסיוע ותמיכה."
      בפועל התמונה אינה 'ורודה' כל כך. בלשכת הרווחה ישנם עובדים סוציאלים, פקידי סעד, ועדות החלטה, ומנהלים, כולם עובדי הרשות המקומית ואמורים לפעול ע"פ הוראות מקצועיות של משרד הרווחה. פקידי הרווחה מוציאים לפועל את הטיפול ע"י כפייה, באמצעות צווים של בתי משפט לענייני משפחה המאשרים בדלתיים סגורות את החלטות הפקידים בלשכת הרווחה. למעשה הם פקידי בית משפט ולשכת הרווחה היא מעין סניף של בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער הרואים בהמלצות פקידות הסעד סוף פסוק.

      לשכת רווחה, או סניף של בית משפט לענייני משפחה ונוער
      לשכת רווחה, או סניף של בית משפט לענייני משפחה ונוער

      אמנם יש מגוון אפשרויות סיוע בקהילה: הפעלת עובדים סוציאליים בבית-ספר ובמוסדות חינוך קהילתיים, טיפול במשחק, מתן סיוע חומרי בזמן הטיפול, טיפול מונע (כגון חוגים וייעוץ פסיכולוגי ופסיכיאטרי), טיפול ישיר על-ידי עובד סוציאלי, טיפול בילדים במעונות יום רגילים וטיפוליים, טיפול בהורים ובילדים במרכזי הורים-ילדים, אומנה יומית, משפחתונים, מועדונים טיפוליים ומועדוניות ועוד … אולם לשכת הרווחה היא לא רק המחליטה על הטיפול הסוציאלי בהיותה הגורם המקצועי, אלא גם המיישמת אותו במידה והוא בקהילה ולכן תעדיף להוציא את הטיפול מחוץ לקהילה, על מנת להקטין עומס עבודה, או שאין בקהילה את המשאבים הנדרשים. טיפול כפוי כזה הוא נוח יותר למימוש כאשר המטופל אינו בחזקת הוריו שכן אז ניתן להעבירו מטיפול חוץ קהילתי אחד למשנהו בעבודת ניירת משרדית פשוטה. לכן יעדיף פקיד הסעד להוציא את הקטין/חסוי מחזקת בני משפחתו.
      ואכן בפועל רב המשאבים מופנים לטיפול מחוץ לקהילה היקר הרבה יותר. דוגמא: 70% מתקציב שרות לנוער, כלומר רובו, מיועד להחזקת ילדים בפנימיות ובמשפחות אומנה, אימוץ ועוד. שאר הכסף מיועד לשירותים בקהילה בעבור ילדים בסיכון. לדברי מר מוטי וינטר, ראש השירות לילד ולנוער במשרד הרווחה, חלוקה זו של התקציב יוצרת עיוות מתמשך, אידיאולוגי וכלכלי, במדיניות הטיפול בילדים בסיכון. לעומת מדינות אחרות, המקצות את רוב התקציב לילדים בסיכון לשירותים קהילתיים, ורק את מיעוטו לפנימיות, בישראל קיים "לחץ תמידי להגדיל את מספר המכסות לפנימיות – מרשויות מקומיות, מפוליטיקאים, מגורמים שונים – ואף פעם אין כסף לשירותי תמיכה בקהילה, כך שאין לנו ברירה אלא לשלוח ילדים לפנימיות כדי להרחיק אותם מסכנה". מתוך מסמך רקע בנושא: מסגרות להשמת ילדים בסיכון של מרכז מחקר הכנסת.
      לפיכך האזרח הפונה ללשכת הרווחה לקבלת סיוע צריך לזכור כי עלול למצוא עצמו או את בן משפחתו בטיפול כפוי מחוץ לקהילה, או בטיפול שונה לחלוטין ממה שהתכוון מלכתחילה.

      שיטות ודרכי פעולה של פקידי סעד ועובדים סוציאליים בלשכות הרווחה ברשויות המקומיות

      קישורים:

      הפקרות בלשכת הרווחה בבת ים – עובד סוציאלי אברהם יששכר אנס עובדת שלו

      עובד סוציאלי אברהם יששכר אנס עובדת שלו בלשכת הרווחה בת ים בניהולה של רחל וידלעבדה בלשכת הרווחה בבת ים בניהולה של רחל וידל כדי לפרנס את ילדיה, הושפלה, נאנסה, עברה התעללות ממושכת, ונקלעה למצוקה כלכלית ונפשית.

      לקוח מתוך אתר YNET : שמונה שנות מאסר לעובד סוציאלי שאנס עובדת שלו בלשכת הרווחה בבת ים – מרץ 2008 , (מנהלת הלשכה רחל וידל).

      8 שנות מאסר לעובד סוציאלי שאנס עובדת שלו.
      אברהם יששכר, עובד בלשכת הרווחה בבת-ים , איים לפטר את האישה אם לא תקיים עמו יחסי מין. באחת מפגישותיהם תקף אותה, הפשיט אותה בניגוד לרצונה ואנס אותה. בביהמ"ש טען כי היא זו שכפתה עצמה עליו, אולם השופטים קבעו כי הוא ניצל את מצוקתה: "המתלוננת נאלצה לספוג חרפתה ולשתוק כדי לתת פת לחם בפי ששת ילדיה הקטנים".
      שמונה שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על תנאי ו-50 אלף שקל פיצויים – זה עונשו של אברהם יששכר (60) מראשון-לציון, עובד סוציאלי מלשכת הרווחה בבת-ים שאנס עובדת אחרת בלשכה, ביצע בה מעשים מגונים והטריד אותה. בית-המשפט המחוזי בתל-אביב גזר היום (ה') את עונשו.השופטים התחשבו במצבה הקשה של המתלוננת, אם ל-6, שהפסיקה לעבוד בעקבות המקרה ונקלעה למצוקה נפשית וכלכלית קשה. מגזר הדין עולה כי האיש נהג להטריד את האישה, בשנות ה-40 לחייה, שעבדה תחתיו. הוא נהג לחבקה ולנשקה בניגוד לרצונה במהלך שהותם במשרד, ואף הציע לה לקיים עמו יחסי מין במהלך פגישות עבודה בינהם. כשסירבה, איים כי יפטר אותה מעבודתה אם לא תיעתר לדרישותיו.מפרטי ההתעללות עולה כי יששכר אנס את האישה באחת הפגישות בינהם, לאחר שניסתה להיאבק בו. הוא הפעיל עליה כוח, הפשיט אותה בניגוד לרצונה ואז ביצע בה את זממו.

      מנהלת לשכת הרווחה בת ים: רחל וידל

      ניהול מופקר – מבזה כבוד האדם

      רחל וידל - מנהלת לשכת הרווחה בת ים
      בעדותו בבית המשפט טען יששכר כי המתלוננת היא זו שכפתה עליו לקיים עמה יחסי מין בניגוד לרצונו, אולם השופטים דחו את טענותיו וקבעו כי מעשיו היו חמורים במיוחד על רקע העובדה שניצל את יחסי המרות בינו ובין המתלוננת. "יש לשקול לחומרת נאשם את ההטרדות והמעשים המגונים שבאמצעותם התאנה למתלוננת, אשר נאנקה תחתיהם במקום עבודתה, באופן עקבי וממושך תוך ניצול יחסי מרות ששררו בינהם."כל זאת על דרך הפעלתו של מעין 'סיר לחץ' עד כדי יצירת מצב דברים, בו נאלצה המתלוננת לספוג חרפתה ולשתוק, הכל כדי לתת פת לחם בפי שש ילדיה הקטינים שסמוכים היו על שולחנה באותה עת", קבעו.
      הרכב השופטים – ברכה אופיר-תום, מרים סוקולוב ורענן בן-יוסף – אף החליט להעתר לבקשתה של התובעת, עו"ד טוני גולדנברג, להחמיר בעונשו של האיש בשל המעשם הקשים בהם הורשע. בבית המשפט טענה גולדנברג כי יש להתחשב במצבה הקשה של המתלוננת ש"עולמה חרב עליה".לדבריה, ההתעללות פגעה באישה פיזית ונפשית, והיא סובלת כיום מסיוטים ומפגיעה ממשית בתפקוד היומיומי. בנוסף, היא הפסיקה לעבוד בשל המקרה, צברה חובות כבדים והיא אינה מצליחה עוד לפרנס את ילדיה.


      נקודות:

      • האדם הסביר חושב, שייעודה הוא של לשכת הרווחה , להעניק לאנשים סעד, רגישות לבני אדם, חמלה, הקשבה ורצון לעזור, ואולם מתברר כי בלשכת הרווחה נעשים דברים קשים נגד אנשים חלשים, ניצול המצוקה של האזרח, העובד.
      • העובדים הסוציאלים לא הבחינו במצוקתה הקשה של העובדת לידם ואיתם בלשכה. אסור לבטוח כי יבחינו במצוקתם של לקוחותיהם, ומטופליהם.
      הפקרות בלשכת הרווחה בבת ים - עובד סוציאלי אברהם יששכר אנס עובדת שלו
      הפקרות בלשכת הרווחה בבת ים – עובד סוציאלי אברהם יששכר אנס עובדת שלו

       קישורים: