פרשת הבלוגרים – חוסר אחריות סנגוריאלי

סנגור ציבורי בורח מייצוג עציר

חוסר אחריות סנגוריאלי , נכתב על ידי עו"ד נוגה ויזל ב 28 אפריל 2017 , פוסטה

עו"ד נוגה ויזל על סירוב הסנגוריה הציבורית להעניק סיוע משפטי לנאשמי "פרשת הבלוגרים", תיק מורכב שאף סנגור ציבורי אינו מעוניין לשאת על גבו 

להורדת / צפיה במאמר בפורמט pdf הקלק כאן

ייצוג לפי סוג העבירות וזהות הנאשמים?

באחרונה קשה להשתחרר מהרושם לפיו דווקא הסנגוריה הציבורית מסרבת לייצג במקרים מסויימים נאשמים אשר המקרה שלהם מורכב מדי ואין ידם משגת לשכור שירותי עורך דין פרטי. סירוב זה גורם להימשכות מעצרם של נאשמים אלה, אבל לפני שאפנה לדוגמה שעל הפרק חשוב לציין ולהדגיש, כי הסיבה להקמת הסנגוריה הציבורית נבעה מחוסר היכולת של חשודים ונאשמים לממן את הגנתם המשפטית.

לא סביר שכאשר אדם רוצח את ילדיו מואילה הסנגוריה הציבורית לייצגו, בלי קשר לכמות החומר בתיק או מורכבותו, בעוד כאשר אדם מואשם בביצוע עבירות סייבר (עבירות מחשב) מורכבות ומתוחכמות הם מסרבים לייצגו.

אחת הדוגמאות בה נתקלתי לאחרונה היא ב"פרשת הבלוגרים" אותה מגדירה המשטרה "טרור רשתי", שבה נעצרו לורי שם טוב, מוטי לייבל ועורך דין צבי בר אשר מנהלים מאבק שנוי במחלוקת נגד רשויות המדינה ואנשי מקצוע שונים. לכל השלושה מיוחסים כעת כ-300 מקרים של עבירות הכוללות פגיעה בפרטיות והטרדות מיניות אשר בוצעו מאז שנת 2009. עם האנשים שנגדן בוצעו העבירות לכאורה נמנים עובדי רשויות רווחה ברחבי הארץ, חברי כנסת, שופטים, פרקליטים בשירות המדינה, עיתונאים ועוד. התיק מחזיק כ-20 אלף עמודים של חומר חקירה, וכ-150 דיסקים של ראיות לכאורה, הקלטות, צילומים וכדומה.

לפני פסח הוגשה לסנגוריה הציבורית בקשה לייצוג הנאשמים, אולם הסנגוריה הבהירה כי היא מתקשה למצוא בשורותיה עורכי דין שיסכימו לייצג את השלושה. לפי דובר הסנגוריה, אורי שלו, הנאשמת המרכזית, לורי שם טוב, רוצה ייצוג על ידי עורך דין פרטי במימון הסנגוריה, בקשה שנדחתה על הסף.

כך או אחרת, שלושה נאשמים עצורים כבר חודשיים ללא ייצוג של הסנגוריה הציבורית, חרף בקשתם וחיסרון הכיס שלהם (גילוי נאות: הכותבת ליוותה את הדיונים המשפטיים של מוטי לייבל בתחילת הפרשה). סירובה של הסנגוריה הציבורית לייצג נאשמים אלה מהווה פגיעה קשה בהגנתם המשפטית. היא מועלת בתפקידה וחוטאת לייעודה, הרי המחוקק קבע במפורש כי מטרתה של הסנגוריה הציבורית היא לייצג אנשים שאינם מסוגלים לממן מכספם את שכר הטרחה של העורך דין.

המצב הנוכחי מעלה יחס של איפה ואיפה במדיניות הייצוג של הסנגוריה הציבורית, אשר אינה אמורה להעדיף מזה ולקפח מזה. מדוע זכתה עדת המדינה המפורסמת שולה בן זקן לעורך דין פרטי יוקרתי במימון הסנגוריה (עו"ד עופר ברטל), ואילו לגבי בקשתה של לורי שם טוב נטען שהיא מופרכת? יש עוד דוגמאות כמובן, עד המדינה ערן מלכה למשל, אבל אין שום הצדקה לבחירת תיקים על פי זהות הנאשם או סוג העבירות; קנה המידה לפיו על הסנגוריה הציבורית לנהוג בייצוג נאשמים הוא בראש וראשונה היכולת הכלכלית שלהם: מצבם הכספי.

בעולם אידיאלי, עולם הוגן, שוויוני ומתוקן, ייתכן כי לא היו מבוצעות עבירות, אבל לצערנו הוויית חיינו והמציאות שבתוכה אנחנו חיים אינה כזאת. עבירות ופשעים מבוצעים במקומותינו חדשות לבקרים, ומכאן שהצורך בעורך דין שייצג נאשמים ויילחם למען זכויותיהם הוא תמידי.

דווקא בשל ריבוי התיקים והעומס המוטל על כתפיהם של עורכי דין מטעם הסנגוריה הציבורית, ודווקא משום הדרישה השוטפת לסיוע, חשוב שהסנגוריה תפעל על פי קריטריונים אחידים שבחוק. אם וכאשר תהיה עקביות בפעילותה, באופן טבעי יפחת עליה העומס, מאחר שלקוחות רבים אשר מצבם הכלכלי איתן והם מסוגלים לשלם בעבור שירותי עורך דין, לא ייהנו עוד מייצוג חינם ובמקומם מי שיזכו לשירות יהיו מי שהיא אכן אמורה לייצג – האנשים קשי היום הסובלים מחסרון כיס.

 

 חוסר אחריות סנגוריאלי , נכתב על ידי עו"ד נוגה ויזל ב 28 אפריל 2017 , פוסטה
מודעות פרסומת

צפרא דוויק הסתירה בעדותה בבית דין אזורי לעבודה היותה נציגת ציבור בבית הדין

צפרא דוויק - משקרת ללא בושה לציבור ובבתי משפט

מאי 2015 – בית דין אזורי לעבודה תל אביב ס"ק 17905-04-15 – מדובר בבקשת פסילת עדותה של צפרא דוויק בבית דין לעבודה. צפרא המשמשת כיו"ר איגוד העובדים הסוציאליים העידה בבית דין לעבודה ולא גילתה גילוי נאות כי שימשה נציגת ציבור בבית דין זה ויש לה יחסים קרובים עם עמיתי השופט אורן המנהל את הדיון.

השופט אורן שגב ביקש תגובתה של צפרא דוויק וכתב בהחלטתו: "למותר לציין, כי מן הראוי היה שהגב' דוויק ובאי כוח ההסתדרות, ככל שידעו על כך, יציינו עובדה זו כבר בפתח הדיון, ויש להצר כי הדבר לא נעשה".

צפרא דוויק נגועה בהתנהלותה בשיקולים זרים וניגוד עניינים הפוגעים באינטרס הציבור, כן לדוגמא ידוע כי דובר איגוד העו"ס דוד גולן משמש גם כיחצ"ן לעמותות רווחה כגון המרכז הישראלי לאפוטרופסות, וגם בקשר עם פקידות סעד השולחות בכפיייה חוסים לתאגידי אפוטרופסות.

השופט אורן שגב מעיר לצפרא דוויק ובאי כוח ההסתדרות על אי גילוי נאות בעניין עדותה של צפרא
השופט אורן שגב מעיר לצפרא דוויק ובאי כוח ההסתדרות על אי גילוי נאות בעניין עדותה של צפרא

צפרא דוויק – מרעילה מפיה נגד הורים ומטייחת פשעי העובדות הסוציאליות 


דוד גולן – החוליה העסקית המקשרת בין איגוד העובדים הסוציאליים לאינטרסים של תאגידי רווחה

דוד גולן - דובר איגוד העובדים הסוציאליים - הכפשת הורים, טיוח פשעי העובדים הסוציאליים
דוד גולן – איש עסקים – בכיר באיגוד העו"ס

אוגוסט 2014 – דוד גולן בכיר בצמרת איגוד העובדים הסוציאליים דובר האיגוד הוא גם איש עסקים הבעלים של "דוד גולן – תקשורת ואסטרטגיה". בין לקוחותיו של "דוד גולן – תקשורת ואסטרטגיה" נמנים תאגיד האפוטרופסות "המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים", ועוד גופי רווחה מופרטים אחרים.

מדובר בניגוד עניינים חמור המהווה קרקע פוריה לשחיתות וניצול כוח השררה למטרות אפלות. 

מצד אחד במסגרת תפקידו כדובר איגוד העו"ס דוד גולן בעל השפעה על פקידות הסעד שלהן סמכויות סטטוטוריות בבתי משפט המנוהלים בדלתיים סגורות ללא ראיות לקביעת מקום הימצאו של קטין, קשיש, אם בביתו או במסגרת מופרטת, וכן לקביעת אפוטרופסות לאדם בגופו ורכושו ולמעשה שלילת כל יכולתו לשלוט בחייו.

דוגמא להשפעתו החזקה של דוד גולן על פקידות הסעד ראינו בפרשת פקידת הסעד פושטת הרגל רותם אלבז אלקובי, שבה הורה דוד גולן לרותם אלבז אלקובי באמצעות הממונה עליה בלשכת הרווחה כרמיאל שולה מנחם לפתוח בהליכים משפטיים נגד עיתונאית הסוקרת התנהלות ומינוי פקידות סעד.

מצד שני דוד גולן הוא איש עסקים בעלים של "דוד גולן – תקשורת ואסטרטגיה" שלקוחותיו הם תאגידי רווחה שרווחיהן מבוססים על חוות הדעת של פקידות הסעד בבתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער. בתי משפט אלו דנים בענייני נפשות בדלתיים סגורות ללא ראיות ורואים בחוות הדעת של פקידות הסעד סוף פסוק.
תאגידי הרווחה רוצים שבתי המשפט יוציאו כמה שיותר ילדים וקשישים מביתם ומשפחתם ויציבו אותם בכפייה במסגרות מופרטות של אותם התאגידים כדי להרויח יותר כסף. הוצאה בכפייה של ילד או קשיש מביתו ומשפחתו משמעה החרבת חיי המשפחה וחיי הילד/ קשיש.

יוצא שלתאגידי הרווחה יש השפעה על פקידות הסעד דרך דוד גולן, איש העסקים שהם משלמים לו כסף שייחצן אותם.

אין פלא מדוע איגוד העובדים הסוציאליים שעניינו בראש וראשונה האינטרסים של החברים באיגוד מתערב בבוטות ובגסות בענייני הוצאת ילדים וקשישים מביתם תוך שבכיריו משמיצים הורים ילדים וכל מי שמבקר את ההליך הדורסני הקיים.

התנהלות זאת לקויה ביותר ואנו רואים את השפעותיה במדיניות המוסר הכפול של בכירי איגוד העובדים הסוציאליים, מצד אחד מרעילים ומשקרים בפיהם נגד הורים וילדים על התעללות והזנחה מאידך אינם אומרים מילה אחת על נושאים לטובת אותם ילדים ומשפחות כגון מימוש בחקיקה אמנת זכויות הילד, מצבם העגום של הילדים בפנימיות, מרכזי חירום, אומנה , אימוץ ועוד.

איגוד העובדים הסוציאליים מדיף ריח שחיתות ושיקולים אפלים ופועל למען אינטרסים של תאגידי הרווחה מהם הוא מקבל כסף דרך דוד גולן דובר הארגון איש העסקים הבעלים של "דוד גולן – תקשורת ואסטרגיה".

זאב פרידמן – מנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות קונה חוות דעת פקידות סעד מאיגוד העובדים הסוציאליים בכספי חסויים

דוד גולן דובר איגוד העו"ס מציג את זאב פרידמן כלקוח בעסקיו הפרטיים "דוד גולן – תקשורת ואסטרטגיה"

 
דוד גולן בעלים "דוד גולן – תקשורת ואסטרטגיה" ודובר איגוד העו"ס מתערב במינוי פקידות סעד

דוד גולן מתערב במינויה של פקידת הסעד רותם אלבז אלקובי מלשכת הרווחה כרמיאל
דוד גולן מתערב במינויה של פקידת הסעד רותם אלבז אלקובי מלשכת הרווחה כרמיאל

צפרא דוויק יו"ר איגוד העו"ס בראיון בלעדי מרעילה מפיה נגד הציבור ונבחריו לקידום הסחר בילדים

דוד גולן מכריז על עסקיו הפרטיים ביחצנות לגופי רווחה

דוד גולן בעלים "דוד גולן – תקשורת ואסטרטגיה" ודובר איגוד העו"ס מתערב במינוי פקידות סעד

יולי 2014 – מדובר בפקידת סעד לחוק הנוער רותם אלבז אלקובי מלשכת הרווחה כרמיאל אשר הוכרזה כפושטת רגל.
פקידות סעד קובעות גורלות של ילדים קשישים ומשפחות בבתי משפט המתנהלים בדלתיים סגורות וללא ראיות, כאשר השופט רואה בהמלצותיהן סוף פסוק. בנוסף פקידות הסעד מקבלות סמכויות שיפוטיות מבתי המשפט בנוגע לקביעת מקום הימצאו של קטין, קשיש, הסדרי ראיה, ועוד.
לפיכך אין זה ראוי ומסוכן כי פקידת סעד הנתונה ללחצים ותלות פשיטת רגל תקבע גורלות בדלתיים סגורות ללא ראיות, ע"פ סמכויות שיפוטיות הנתנות להן ע"פ הנורמות והכללים במערך פקידי סעד – בתי משפט. בשל כך בוצעה פניה ליועץ המשפטי לממשלה להעביר את רותם אלבז אלקובי מתפקידה כפקידת סעד.

בעקבות הפניה הורה דוד גולן בעלי "דוד גולן – תקשורת ואסטרטגיה" ודובר איגוד העובדים הסוציאליים למנהלת לשכת הרווחה כרמיאל שולה מנחם לערב את היועץ המשפטי של עיריית כרמיאל בעניין.
אין זה מסמכותו של דובר איגוד העו"ס להתערב במינוין של פקידות סעד או הישארותן בתפקיד, במיוחד שהוא בעל עסק פרטי ליחצנות עמותות המקבלות טובות הנאה מהמלצותיהן של פקידות סעד בבתי משפט.
מי שמעניק את המינוי לפקידות הסעד הוא שר הרווחה.

התערבותו של דוד גולן בתפקודה של פקידת הסעד רותם אלבז אלקובי כפושטת רגל תמוהה ומדיפה ריח שיקולים זרים ושחיתות.

מן הראוי כי איגוד העובדים הסוציאליים לא יהיה מעורב במינויים של פקידות סעד לתפקיד כזה או אחר מאחר מדובר בנושא רגיש בענייני נפשות המתנהל בדלתיים סגורות ובסמכות שר הרווחה בלבד. עניין זה חמור במיוחד לאור העובדה שדוד גולן הוא בעל עסק פרטי שלו אינטרס מובהק בקשר בין פקידות סעד ללקוחותיו כדוגמת המרכז הישראלי לאפוטרופסות.

תמוהה גם הענותה המידית של שולה מנחם לבקשתו של דוד גולן, מה שמעמיד בספק רב את היותה ראויה לשמש כאחראית על פקידות סעד בכרמיאל.

להלן פנייתו של דוד גולן לשולה מנחם בעניין מינויה של רותם אלבז אלקובי כפקידת סעד:

דוד גולן מתערב במינויה של פקידת הסעד רותם אלבז אלקובי

תלונה נגד השופטת דנה אמיר – הוצאת צו חיפוש מבלי לציין מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו

דנה אמיר - הוציאה צו חיפוש מבלי לציין מהות החשד והעילה ומספר התיק
דנה אמיר – הוציאה צו חיפוש מבלי לציין מהות החשד והעילה

יוני 2014 – תלונה נגד השופטת דנה אמיר בית משפט שלום תל אביב על הוצאת צו חיפוש מבלי לציין מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו. מדובר בצו חיפוש בביתה של עיתונאית חוקרת מבלי שצוינו מהות החשד והעילה. במהלך החיפוש לא נמצא שם מסמך או מידע כלשהו בבית העיתונאית. מאידך הבלשים (בילוש דן – משטרת רמת גן) הובילו את העתונאית כשהיא אזוקה  מביתה אל הניידת כברת דרך באיזור מגוריה לעיני עוברים ושבים והשכנים. העיתונאית שוחררה כעבור מספר שעות.

התנהגותה של השופטת דנה אמיר משדרת הוזלת חיי אדם ומהווה קרקע פוריה לשחיתות, שיקולים זרים תוך ניצול כוח השררה למטרות אפלות.
השופטת דנה אמיר ביזתה את המוסד הציבורי שבו היא עובדת ופגעה באמון הציבור במערכת המשפט.

נציבות תלונות הציבור על שופטים מצאה את התלונה נגד השופטת דנה אמיר מוצדקת.

להלן נוסח התלונה ותמונות צו החיפוש:

17      ביוני      2014
לכבוד
נציבות תלונות על שופטים                                                                     פקס': 02-6595516
מכובדי,
הנדון:   שופטת דנה אמיר – הוצאת צו חיפוש בביתי
מבלי לציין מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו
1.      שמי מ' הגר ברחוב …
2.      בתאריך 12.06.2014 הוציאה השופטת דנה אמיר צו חיפוש במקום מגוריי ולתפוס את החפצים הבאים: דברי דואר ומסמכים אישיים של המתלונן ואחרים וכן מחשבים וכל חפץ ואו משמך הקשור.
3.      בצו החיפוש לא צוינו מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו.
4.      מדובר בפגיעה קשה ופתאומית בכבודי פרטיותי וחירותי מבלי שצוינה הסיבה לכך.
5.      השופטת דנה אמיר גרמה לאירוע מתגלגל של ליקויים חמורים במימוש הצו ב- 15.06.2014, כגון מעצר העיתונאית ל' המתגוררת עמדי, באזיקים והולכתה לניידת המשטרה כברת דרך לעיני השכנים ועוברים ושבים מבלי שיש בידנו שמץ מושג במה החשד או העילה. העיתונאית ל' שוחררה כעבור מספר שעות. בסופו של יום לא נמצא בבית העיתונאית, שום מסמך השייך למתלונן.
6.      התנהגות השופטת דנה אמיר מהווה קרקע פוריה לשיקולים זרים ושחיתות תוך שימוש בכוח השררה למטרות אפלות.
7.      אבקש לבדוק בדקדקנות מדוע לא ציינה השופטת אמיר את מספר התיק ומהות החשד והעילה למתן הצו ולהודיע לי מהם.
8.      בנוסף אבקש לפעול נגד השופטת דנה אמיר בכל האמצעים המשמעתיים שיידרשו למניעת הישנות התופעה.
9.      מצורף העתק צו החיפוש שהוציאה השופטת.
10. נא טיפולכם ועדכונכם.
בכבוד רב,
מ'
עותק:
שרת המשפטים ח"כ ציפי לבני – פקס': 02-6496659.
סה"כ 3 עמודים כולל עמוד זה.

 תמונות צו החיפוש שהוצא ע"י השופטת דנה אמיר מבלי שציינה מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו

השופטת דנה אמיר הוציאה צו חיפוש מבלי לציין מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו
השופטת דנה אמיר הוציאה צו חיפוש מבלי לציין מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו

השופטת דנה אמיר הוציאה צו חיפוש מבלי לציין מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו
השופטת דנה אמיר הוציאה צו חיפוש מבלי לציין מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו

משרד הרווחה משתמש במשטרת ישראל ובתי משפט נגד עיתונאות חוקרת

קישורים:

אלימות ביורוקרטית וטובת הקטין – מאמר מאת פרופ. אסתר הרצוג – מאמר מאת פרופ' אסתר הרצוג [1] – ישראל נמצאת בין המדינות המובילות בעולם בשיעור הקטינים המושמים במוסדות מחוץ לביתם ולישוב מגורי משפחתם[2]. הוצאת קטינים מביתם כרוכה, במקרים רבים, בהפקעת האפוטרופסות עליהם מידי הוריהם והעברתה, בעזרת הליכים משפטיים וחוקיים…

 תחנה 2 בהדרדרות לתעשיית המין: מעון מסילה לנערות חוסות של רשות חסות הנוער במשרד הרווחה – הכתבה אשה בת 25 רוצה להיחלץ מחיי הרחוב ולהפסיק להתפרנס מזנות. עדות , מאת אורלי וילנאי , הארץ , מאי 2010…

קלונם של רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער – נערות חוסות ברחו ממוסדות משרד הרווחה וסיפקו שירותי מין כדי לשרודמאי 2010 – לרשויות הרווחה ומערכת בתי משפט לנוער תקציבי עתק, כוח אדם, תשתיות של פנימיות משפחות אומנה מרכזי חירום, אולמות דיונים, מומחים, וחוק הנוער (טיפול והשגחה) מעניק להם סמכויות דרקוניות. עבודתם היא להביא לרווחת ילדינו, לאוכלוסיות החלשות. ולמרות הכל יתומי הרווחה מטלטלים במסגרות הרווחה במשך שנים, ומקבלים יחס משפיל ומבזה. לאן הולכים המשאבים? מהו סיפורם של הילדים שרשויות הרווחה ובתי משפט לנוער קרעו מביתם ומשפחתם?

מכון שקד לפסיכולוגיה – חשש להרס אזרחים ומשפחות משיקולי תאוות בצע

תלונות קשות מאזרחים על תפקודו של מכון שקד לפסיכולוגיה בהנהלת הפסיכולוגיות סיון צמח וענת שמואלי. מדובר בחשש כי המכון פועל משיקולים זרים ע"פ הנחיות משרד הרווחה וכותב חוות דעת מכפישות נגד אזרחים שמוכתבות ע"י פקידות סעד.

"העובדת הסוציאלית אמרה לי לוותר על ילדיי" , mynet , איילת רוטה-גבאי , פברואר 2014
לצפיה בכתבה המלאה שפורסמה בידיעות רחובות הקלק כאן

כך טוענת אם שילדיה נלקחו ממנה בעקבות דוח של מכון 'שקד' לפסיכולוגיה מרחובות. תלונות שהצטברו נגד המכון, המספק שירותי איבחון וטיפול, וגם חוות דעת שנידונו בבית המשפט, מעלות חשש כי במקרים מסוימים הוא נשען על מסקנות משרד הרווחה, מסיבות כלכליות. מכון 'שקד': "אנו גורם ניטראלי, מקצועי ואובייקטיבי"

טענות קשות עלו בחודשים האחרונים נגד מכון 'שקד' לפסיכולוגיה ברחובות. מדובר במכון פרטי המספק שירותי אבחון וטיפול במקרים הקשורים לשירותי אימוץ ואומנה, ובנוסף מטפל במשפחות המופנות אליו על ידי פקידי סעד. 'התנועה למען עתיד ילדינו', הנלחמת למען זכויות הורים ומלווה משפחות בבתי משפט, הגישה לאחרונה תלונה למשרד הבריאות בנוגע לתיפקודו של המכון והחלטותיו.

הורים ששלושת ילדיהם כמעט הורחקו מהבית בהמלצת המכון טוענים כי החלטותיו נעשות, לכאורה, בלי קשר למציאות וללא התייעצות עם גורמים מקצועיים נוספים. אם לא די בכך, בעתירה שהוגשה לבית המשפט העליון על ידי אם שילדיה נלקחו ממנה, נטען כי במכון 'שקד' עיינו במסמכים חסויים וחיברו לגביה חוות דעת עוד בטרם שוחחו עמה.

 מכון שקד - מוכר לציבור לוקשים ומאחורי הדלתיים הסגורות מבזה הורים וילדים?

מכל התלונות עולה טענה אודות קשר בלתי ראוי לכאורה בין המכון, שאמור לספק חוות דעת בלתי תלויה ונייטראלית, ובין משרד הרווחה, וזאת בשל סיבות כלכליות לכאורה.

בלי הילדים

בתמונת פספורט זעירה, החבויה בתוך נרתיק תעודת הזהות של האם, מצולם בנה הקטן בן הארבע. בתמונה, שמקומטת מעט לאחר שנים ארוכות של געגועים ודמעות, הוא מחייך. אמו, שאוחזת את התמונה בעדינות, מחייכת אליו בחזרה. חמש שנים עברו מאז צולמה התמונה. הילד כבר בן תשע, אבל לאמו אין אף תמונה עדכנית שלו. "במרכז הקשר אסור לצלם", היא מסבירה. "וזה המקום היחיד שבו אני רואה אותו בשנים האחרונות, שעה וחצי בשבוע, עם השגחה של עובדת סוציאלית. כשהוא רואה אותי, הוא מחבק אותי ומבקש לבוא איתי הביתה. הלוואי שיכולתי לקחת אותו".

את אחיו הבכור, שנלקח ממנה כשהיה בן שש והיום הוא כבר בן 11, לא ראתה מאז נלקח ממנה. "הוא לא נכלל בהסדרי הראייה", היא מספרת. "אחרי שנים ארוכות של הכפשה והשחרת השם שלי מצד בן זוגי לשעבר, העובדות הסוציאליות טוענות שזה לא טוב בשבילו לפגוש אותי". חמש שנים היא נלחמת כדי להשיב לחזקתה את ילדיה, או לפחות לקבל את הזכות לפגוש אותם בהסדרי ראייה הוגנים. "העובדת הסוציאלית כבר אמרה לי לוותר", היא מספרת בשקט. "היא אמרה שעוד כמה שנים הם יגיעו לגיל 18 ואז אני אוכל לראות אותם, אבל איך אני יכולה לוותר? הבאתי שני ילדים לעולם, הם חלק ממני, מהלב שלי, איך אני יכולה לוותר במאבק כל כך צודק".

למה ילדייך נלקחו ממך?

"הטענה הייתה שאני אלימה ומסוכנת לילדים".

זה נכון?

"לא. כמה חודשים קודם לכן החל סיכסוך גירושין ביני ובין בן זוגי לשעבר. חודשיים לפני שהילדים הוצאו מהבית, נקבע על ידי בית משפט שאני מקבלת משמורת על הילדים. פתאום הוא התחיל להגיש נגדי כמות עצומה של תלונות במשטרה. 12 תלונות הוגשו יום אחרי יום. הוא טען שאני אלימה לילדים ומסכנת אותם. יש לי מסמך שמאשר שעברתי איבחון למסוגלות הורית אצל פרופסור בבית חולים 'איכילוב', שקבע חד משמעית שאני לא מסוכנת לילדים. לאחר מכן נסגרו כל התיקים נגדי מחוסר אשמה פלילית".


האם. נאבקת לקבל את ילדיה בחזרה (צילום: אבי מועלם)

האם מניחה על השולחן קלסר עב כרס. בתוכו מסודרים בדקדקנות עשרות מסמכים משפטיים, איבחונים ודוחות. היא מדפדפת בין המסמכים, עד שהיא מגיעה לעמודים החתומים על ידי משטרת ישראל והפרקליטות. "הרינו להודיעך כי החקירה בעניינך שנפתחה בגין חשד לביצוע עבירת התעללות פיזית/נפשית של אחראי בקטין נסתיימה בשלב זה", נכתב שם. "התיק נסגר על יד פרקליטות מחוז תל אביב. עילת הסגירה: לא נמצאה אשמה פלילית במעשייך".

"לא דיברו איתי"

עם סגירת תיקי החקירה היא הייתה בטוחה כי ילדיה ישובו אליה, אך המציאות הוכיחה אחרת. "הילדים נשארו אצל אביהם", היא ממשיכה לספר. "פקידות הסעד החליטו, מסיבה לא ברורה, שהילדים, לא רק שלא יחזרו אליי, אלא שגם לא אזכה להסדרי ראייה הוגנים". את בנה הצעיר היא רואה פעם בשבוע תחת השגחה ואת בנה הבכור אינה פוגשת כלל. האם סירבה לוותר ופנתה שוב ושוב לגורמי הרווחה. "בספטמבר 2013 החליט בית המשפט שאעבור איבחון במכון 'שקד' ברחובות לקביעת המסוגלות ההורית שלי וכדי לסייע לבית המשפט להחליט אם אזכה לראות שוב את ילדי. לא הייתה לי שום אפשרות בחירה. נקבע שמכון 'שקד' הוא זה שיבצע את האיבחון, כי הוא זה שעובד עם משרד הרווחה".

עשית את האיבחון?

"הם מעולם לא דיברו איתי. לא פנים מול פנים ואפילו לא בטלפון. הדבר הראשון שצריך לעשות לפני שפונים לבית המשפט כמכון מאבחן ומטפל הוא לדבר איתי. במקום לדבר איתי הם הוציאו מכתב בלע לבית המשפט".

לפי מסמכים רשמיים, בספטמבר 2013 מינה בית המשפט (לענייני משפחה) את מכון 'שקד' לבקשת עובדות משרד הרווחה לערוך איבחון לאם ולילדיה. לטענת האם, סמכויות הפיקוח של המכון פגו בנובמבר 2013, אך עד לאותו יום לא נערך לה לטענתה איבחון, ואיש מהמכון לא שוחח עימה. למרות זאת, חודשיים לאחר מכן הגיע לבית המשפט מכתב מטעם מכון 'שקד'. "לא רק שהם מכפישים אותי שם, וזה בלי שדיברו איתי בכלל, אלא שהם גם מציינים כי קראו את התיק המשפחתי החסוי, למרות שסמכויות הפיקוח שלהם פגו, כך שאסור היה להם לעיין בתיק הזה באופן חוקי".

האם נלחמת בימים אלה בשתי חזיתות משפטיות שונות. היא הגישה עתירה לבית המשפט העליון, שבה היא מציגה את מכון 'שקד' כגורם המוטה להשקפתה לטובת משרד הרווחה, ובכך מונע ממנה את הזכות לראות את ילדיה, ובנוסף הגישה תלונה לנציבות תלונות הציבור על שופטים. שם היא טוענת, כי שופט בבית המשפט (נפתלי שילה) התיר קבלת מכתב ממכון 'שקד', שבו יש "משוא פנים וגיבוש דעה מוקדמת", וכן כי המכון פנה לבית המשפט ב"חוסר סמכות מוחלטת בתיק משפחה חסוי".

"לפעמים אני מרגישה שאני נלחמת נגד תחנות רוח, אבל אני לא מתכוונת לוותר. חמש שנים אני רואה את הילדים שלי רק מרחוק. לפעמים אני רואה את הבן הקטן שלי בדרך לבית הספר, עם ההליכה המסורבלת שלו, שאני מכירה כל כך טוב מאז שהתחיל ללכת". היא משתתקת לרגע ומנגבת את עיניה מהדמעות. "חמש שנים שלא חגגתי להם יום הולדת, או אמרתי להם לילה טוב. אסור לי ליצור איתם קשר, אסור לי להתקשר. אני לא מסוגלת לשבת ולחכות".

אמא זו היא אינה היחידה שטוענת להתנהלות לקויה של המכון הרחובותי. בשבועות האחרונים הוגשה למשרד הבריאות תלונה חתומה על ידי יעקב בן יששכר, העומד בראש 'התנועה למען עתיד ילדינו' שנלחמת למען זכויות הורים. במכתב דורש בן יששכר מהמשרד לבדוק את התנהלותו של מכון 'שקד', ואף להפסיק את פעילותו. "מכון 'שקד' הוא מכון שבו פסיכולוגים אמורים לתת חוות דעת לעניין כשירות הורים לגדל את ילדיהם, אך הוא בונה חוות דעת לפי רצון הרווחה", כותב בן יששכר. להשקפתו, "המכון מסתיר את קשריו עם עובדי הסעד, שלפעמים אף יושבים במכון ומנפיקים יחד את חוות הדעת. יש פה תעשיית מיליונים של כ־25 אלף שקל לאיבחון".

לדברי בן יששכר, 'התנועה למען עתיד ילדינו' מייצגת עשרות הורים מול שירותי הרווחה בבתי המשפט. "מכון 'שקד' הוא אחד המכונים הפרטיים שעובד עם בתי המשפט, עושה איבחונים, קובע מסוגלות הורית, ומשנה חיים של אנשים. משרד הרווחה עובד עם כ־15 מכונים פרטיים שכאלה, ועומד על כך שכשנדרש איבחון, הוא ייעשה באחד המכונים הללו בלבד", הוא טוען.

//player.vimeo.com/video/87462256

קישורים:

תלונה חמורה נגד ניבה מילנר, עו"ס מחוזית ת"א; סימונה שטיינמץ, פק"ס ארצית – בגין אי-קיום צווים שיפוטיים, רשלנות וגרימת נזקים לקטינים – דצמבר 2013 – ארגון הפשיעה הסוציאלי תולש ילדים מביתם בתואנות שונות ללא ראיות בבתי משפט בדלתיים סגורות, מעמיס את המשפחות ב"חוות דעת" מכפיש ומפריד בין הילדים להורים. להלן תלונה נגד אדריכלות ארגון הפשע הסוציאלי, עובדות ציבור, עובדות סוציאליות חברות באיגוד העובדים הסוציאליים: ניבה מילנר וסימונה שטיינמץ

פקידת סעד ניבה מילנר – שקרים ודמגוגיה בסכסוכי גירושים – ספטמבר 2013 – במאי 2009 פרסם דובר משרד הרווחה הודעה לתקשורת על דו"ח ועדת סלונים נבו לבדיקת דרכי עבודתן של פקידות סעד לסדרי דין. מדובר בוועדה שהוקמה ב- 2006 לבדוק תפקודן של פקידות הסעד לסדרי דין. הרקע למינוי הוועדה היו טענות של גורמים שונים בכל הנוגע לעבודתן של פקידות הסעד, העוסקות בגורלה של משפחה וענייני נפשות…
התשובות הלציות המרושעות של פקידת סעד מחוזית ניבה מילנר לאמא המבקשת לראות את ילדיהפקידת סעד לסדרי דין מחוזית (תל אביב) ניבה מילנר בתגובה לצית ומרושעת השיבה בלקוניות: "סוכם כי נושא שינוי הסדרי הראיה ישקל לאחר שתעברי אבחון מעמיק כפי שנקבע בוועדה" – לא נקבע כך בוועדה. ניבה מילנר מחזירה למעשה את האמא ל' לנקודת ההתחלה…

פקידת סעד מחוזית ניבה מילנר – שיטות הפרסונה נון גרטה ל"טיפול סוציאלי" – מרץ 2012 – פקידת הסעד ניבה מילנר רואה באזרחים אשר אינם מצייתים לה אישיות בלתי רצויה (Persona non grata, פרסונה נון גרטה) שיש להיפטר מהם…

רשלנות פושעת בשם טובת האזרח – פקידת סעד מחוזית באזור ת"א ניבה מילנר – 2012 – פקידת סעד מחוזית באזור תל אביב ניבה מילנר מנחה פקידות סעד ברשויות מקומיות ומתווה מדיניות טיפול במשפחה. בדיקת תפקוד פקידי סעד באזורים אלו מעלה כשלים רבים ומהותיים החל מהפרת זכויות אדם ועד סאדיזם רשלנות פושעת ועוד. התי משפט לענייני משפחה ונוער רואים במוצא פיהן של פקידת סעד מחוזית ניבה וחברותיה העו"סיות כסוף פסוק…

ניבה מילנר פקידת סעד מחוזית – מחבלת לאמא בשעות עבודתה ופוגעת בפרנסתה – ניבה מילנר מרכזת שרות לרווחת הפרט והמשפחה – לשכת רווחה, ניתקה את האמא ל' ש' מילדיה, מזה 3 שנים. ילדיה של ל' ש' נחטפו ממנה ביום 6.1.09 במהלך ועדת החלטה, לאחר שאתי דור דוברובינסקי פקידת סעד לחוק הנוער "סברה" כי הילדים נמצאים בסיכון…

שופט משפחה נפתלי שילה – דרכי רמיה לסחר מסבלם של בעלי דין

פברואר 2014 – מדובר במכון שקד בהנהלת הפסיכולוגיות סיון צמח וענת שמואלי שנתבקשו ע"י פקידת סעד ניבה מילנר לחוות דעתם על ילדיה של האמא ל'. הילד הבכור בן ה- 10 אינו רואה את אמו מזה כ- 5 שנים ע"פ צו בית משפט (שופט נפתלי שילה) והבן הצעיר בן ה- 8 רואה את אמו שעה בשבוע במרכז קשר. האמא אשה נורמטיבית עובדת ללא בעיות נפשיות או פליליות.

בטרם עוד פגשו את האמא או ביקשו דעתה כתבו הפסיכולוגיות  סיוון צמח וענת שמואלי בקשה (ללא תצהיר) למנותם מומחיות מטעם בית המשפט ובה דברי בלע ורמיה לשופט נפתלי שילה נגד האמא בו הם מאשימים אותה בהכפשות נגד אנשי מקצוע שטיפלו בתיק.

נפתלי שילה מבלי לנמק או לבקש תגובת בעלי הדין להכפשות, קבע בהחלטתו (ראה החלטתו להלן): "כמבוקש. המכון הוא מומחה מטעם בית המשפט ושני הצדדים ישתפו פעולה על המכון וכמובן שלא ייפגעו או יאיימו על המכון בכל צורה שהיא".

הענותו הצייתנית של נפתלי שילה לבקשה המכפישה של מכון שקד מדיפה ריח שיקולים זרים, חוסר דעת ורשעות. תפקידו לפעול לטובת הילדים ומן הראוי כי ישתף את הוריהם בדו שיח שהוא מנהל עם גורמים זרים למשפחה בנוגע לעניינים מהותיים הקשורים בילדים.
בנוסף מכון שקד כתב דברים חמורים נגד האמא, מדוע לא איפשר נפתלי שילה לאמא להגיב להכפשות מכון שקד נגדה. נפתלי שילה אף הוסיף חטא על פשע, הרעיל וכתב נגד בעלי הדין ש: "כמובן שלא ייפגעו או יאיימו על המכון בכל צורה שהיא". כאילו הם נוהגים לאיים ולפגוע.
יתרה מכך תקנות סדר דין אזרחי (סעיף 241) מחייבות את נפתלי שילה לקבל בקשות מאומתות בתצהיר ולהעבירן להתייחסות בעלי הדין. מדוע לא פעל כמתחייב בחוק. נפתלי שילה גם רמס בהחלטתו את חובת ההנמקה.


השופט נפתלי שילה ביזה את מערכת המשפט ואת האולם המכובד שהקצה לו משלם המיסים והתנהג כרוכל בשוק. התנהגותו של נפתלי שילה מעלה תהיות לגבי יכולתו לשמש שופט או בתפקיד עובד ציבור בכלל. יש לבחון התנהגותו של נפתלי שילה בתיקים אחרים ולפצות בעלי דין נוספים שנפגעו ונפגעים ממחדליו.

להלן קטע מתלונה שהוגשה נגד נפתלי שילה ע"י האם לנציבות תלונות הציבור על שופטים:

הנדון: תלונה חמורה ביותר נגד השופט נפתלי שילה, בימ"ש עניני משפחה רמת גן
          תיק תמ"ש 47-11-11
1.    ביום 06/2/2014 הגיש מכון שקד לפסיכולוגיה (להלן: "מכון שקד") בקשה לבית משפט לענייני משפחה שופט נפתלי שילה. הבקשה מצ"ב מסומנת "1".
2.    מכון שקד נבחר על ידי פקידות הסעד ניבה מילנר וסימונה שטיינמץ בחודש ספטמבר 2013 לבצע אבחונים לילדיי, וקיבל אישור בימ"ש לביצוע אבחון מידי ב-6.9.13. אבחונים אלו לא בוצעו במשך חצי שנה.
3.    מאחר ופקידות הסעד הפרו ומפרות צווים שיפוטיים במשך 5 שנים הגשתי עתירה לבג"ץ ביום 6.1.14 בג"ץ 125/14 להדיח את פקידות הסעד ובעתירה ציינתי שגם צו שיפוטי מחודש ספטמבר 2013 לא בוצע.
4.    ויודגש תוקף מינוי פקידות הסעד לפעול בתיק המשפחה שלי פג ביום 13.11.13 וסמכויותיהן לא חודשו ע"י ביהמ"ש והן עצמן לא דרשו את חידוש סמכויותיהן. משרד הרווחה הוא פטרונו של מכון שקד, וחוות הדעת למכון שקד משולמת על ידי משרד הרווחה.
5.    משכך, מכון שקד פנה לבית המשפט בחוסר סמכות מוחלט בתיק משפחה חסוי! בבקשה שהגיש מכון שקד נכתבו נגדי דברי בלע והכפשות מזעזעות, בהן הביע מכון שקד  קביעות חמורות נגדי, וזאת עוד בטרם פנו אלי, פגשו או הכירו אותי.
6.    השופט נפתלי שילה נתן החלטה בו ביום הגשת הבקשה 06/2/2014: "כמבוקש. המכון הוא מומחה מטעם בית המשפט ושני הצדדים ישתפו פעולה על המכון וכמובן שלא ייפגעו או יאיימו על המכון בכל צורה שהיא". ההחלטה מצ"ב מסומנת "2".
7.    השופט נפתלי שילה פעל בצורה בלתי תקינה, בלי שנתן לי את הזכות להגיב על הבקשה המכפישה שממנה עולה במפורש משוא פנים וגיבוש דעה מוקדמת נגדי.
8.    ביהמ"ש לא העביר אלי את בקשת מכון שקד לתגובתי ונתן החלטה בלתי סבירה ושרירותית המאיינת את זכויותיי כאם להגן על ילדיי אף מפני מכון שרלטני הכותב בקשות מוזמנות מטעם משרד הרווחה.
9.    השופט שילה לא איפשר לי להגיב ונתן החלטה כאילו מדובר בעניין פרוצדורלי, בעוד שאני מנותקת 5 שנים מילדיי בעוולה חמורה מאוד.
10. והנה, לתדהמתי, ביום 10/2/2014 הגיש מכון שקד, בפעם השנייה, מכתב הכפשות משמיץ נגדי, ושוב השופט שילה לא איפשר לי להגיב על המכתב אלא נתן החלטה בו ביום: "לתגובת העו"ס בתוך 10 ימים." הבקשה + ההחלטה מצ"ב מסומנים "3".
11. עולה, כי השופט שילה מנהל את התיק בצורה בלתי תקינה ובלתי הגונה, כשהוא אינו מאפשר לי אמם של ילדיי להגן על זכויותיהם.
12. האלף-בית במשפט הישראלי הוא משפט צדק, ולו למראית עין, ובמיוחד בתיקים בדיני נפשות – השופט שילה לא איפשר לי להגיב על דברי הבלע ובקשות בלתי חוקיות ופסק כמבוקש בניגוד לדין.
13. נא טיפולכם לאלתר נגד השופט שילה והדחתו מבית המשפט.
14. מצ"ב המסמכים.

 שופט נפתלי שילה מבזה את בית המשפט

 שופט נפתלי שילה מבזה את בית המשפט
 שופט נפתלי שילה מבזה את בית המשפט

קישורים:

השופט נפתלי שילה ופקידת סעד ראשית סימונה שטיינמץ – דרכי רמיה לטיוח פשעי משרד הרוחה וסחר בילדים – ספטמבר 2013 – מדובר באמא ל' חד הורית שילדיה נלקחו ממנה למרכז חירום מינואר 2009 למשך כחצי שנה מאחר ופקידת הסעד אתי דור דובריבינסקי היתה סבורה כי האמא מתעללת בילדים. לסברותיה של פקידת הסעד לא היו שום אחיזה במישור הפלילי ראייתי וכל התיקים שנפתחו במשטרה נסגרו מהעדר אשמה. האמא אינה רואה את בנה הבכור בן ה- 11 מזה כ- 5 שנים, ואת בנה בן ה-9 רואה כשעה בשבוע במרכז קשר מזה כשלש שנים…
 נפתלי שילה – שופט לענייני משפחה – תלונה חמורה על התנהגות מריונטית של פקידת הסעד – יולי 2013 – תלונה חמורה נגד שופט בית משפט לענייני משפחה נפתלי שילה. מדובר באמא ל' לשני ילדים אשר אינה רואה רואה את בנה הבכור בן ה- 10 כ- 4 וחצי שנים ואם בנה בן ה- 8 רואה במרכז קשר מזה כשנתיים, שעה בשבוע לאחר שלא ראתה אותו כשנתיים. האמא עובדת ללא רבב. הנימוק החוזר ונשנה להחלטותו התמוהה של נפתלי למניעת מפגשים בין האמא לילדיה היא כי כך סבורה פקידת הסעד. להלן תלונה שהוגשה נגד השופט נפתלי שילה בעניין…

שופט יהושוע גייפמן – ביקורת חריפה על הליך שיפוטי רשלני ומטויח של השופט נפתלי שילה – 16 ביולי 2013 – עמ"ש 13 – 07 – 21380 – מדובר בערעור על צו הגנה בהליך שיפוטי רשלני ומטוייח בניהולו של שופט בית משפט לענייני משפחה, נפתלי שילה – בית משפט מחוזי (יהושוע גייפמן) מתח ביקורת קשה על התנהלות מרושלת של השופט נפתלי שילה שעיקרה: הליך שיפוטי שיטחי, חקירה קצרה ולא עניינית, ללא תסקיר, ללא עירוב גורם טיפולי, הליך שיפוטי שלא כהלכתו ועוד. גייפמן ביטל את החלטת השופט נפתלי שילה…
 שופט נפתלי שילה – דרכי רמיה עם רשויות הרווחה – תלונה על שיטות מלוכלכות בדחיית הסדרי ראיה – אפריל 2013 – נפתלי שילה משמש שופט לענייני משפחה רמת גן. מדיניותו לטרטר בעלי דין יחד עם רשויות הרווחה בשיטות מלוכלכות המבזות את בתי המשפט ופוגעת באמון הציבור בבתי המשפט וברשויות הרווחה…

תלונה נגד השופט נפתלי שילה – קרקע פוריה לשחיתות עושק וגזל – אפריל 2013 – ההיגיון, תקנת הציבור, ואמנת זכויות הילד עליה חתומה מדינת ישראל כעשרים שנה קובעים כי הורה ללא רבב, בריא בגופו ונפשו, וילדיו רשאים להיפגש בנחת לפחות פעם בשבוע או יותר. מדיניותו של שופט לענייני משפחה רמת גן נפתלי שילה המנהל החלטותיו בדלתיים סגורות ללא ראיות מעוררת תמיהה והשתאות מה ההיגיון מאחורי החלטותיו…

שופט לענייני משפחה נפתלי שילה – שיטות סחר בילדי נפגעי משרד הרווחה – ינואר 2013 – מדובר באם לשני ילדים אשר נתלשו ממנה בהיותם בני 4 ו- 6 למרכז חירום בכפייה ללא סמכות בניגוד לחוק ולכללים. שופט לענייני משפחה נפתלי שילה מנהל ענייני האם בבית משפט לענייני משפחה ואינו מאפשר הסדרי ראיה עם ילדיה. נפתלי מפעיל נגד האם סנקציות בהיגוד לחוק ולכללים ופוגע בהחלטות שרירות לב באם וילדיה. התנהגותו של נפתלי שילה מדיפה ריח של שיקולים זרים לעשיית כסף לגורמי רווחה ו"מומחיה" מסבלם של אזרחים. לאחר 4 שנות התשה נפתלי שילה הסב נזקים קשים לאם וילדיה וכסף קל למערכת הרווחה ומומחיה…

נפתלי שילה – שופט משפחה – הפרת סדרי דין ומשוא פנים בענייני הסדרי ראיה בין אמא לילדיה – עבריינות סדרתית – ינואר 2012 – מדובר באם לשני ילדים אשר נתלשו ממנה בהיותם בני 4 ו- 6 למרכז חירום בכפייה ללא סמכות בניגוד לחוק ולכללים. שופטת הנוער רות בן חנוך האריכה צו חירום מביתם בכפייה למרכז חירום ויצו הדסים שהוצא ע"י פקידת הסעד אתי דור דובריבינסקי, ללא נזקקות, בניגוד לקביעת בית משפט עליון. השופטת מודעת לעובדה כי אינה רשאית כלל לדון בתיק היות והוא נידון בבית משפט לענייני משפחה. – נפתלי שילה…

נפתלי שילה – שופט לענייני משפחה – תלונה מוצדקת בגין שקרים מניפולציות ותסביך "טובת הילד" – דצמבר 2012 – שופט בית משפט לענייני משפחה נפתלי שילה פעל בדרך רמיה נגד בעל דין ופגע קשות בזכויות ההורה. נפתלי שילה השתמש בתרוץ פושעי רחוב, אנסים, ופדופילים וטען כי עשה את המעשה ל"טובת הילד". – להלן הכתבה בניגוד לנוהל: שופט קיפח גבר במשפט גירושין , טובה צימוקי , ידיעות אחרונות, דצמבר 2012 – נציב התלונות נגד שופטים אליעזר גולדברג מצא כמוצדקת תלונה שהוגשה נגד השופט נפתלי שילה מבית משפט לענייני משפחה ברמת גן…

כשלונותיו ותסכוליו של השופט נפתלי שילה בענייני האמא ל' וילדיה גרמו לו להגיש נגדה תלונה במשטרה – אוגוסט 2012 – מזה מספר שנים מנהלת האמא ל' התדיינויות משפטיות עקרות ומטופשות באולם בית משפט לענייני משפחה עם השופט נפתלי שילה כדי שתוכל לראות ולהיפגש עם ילדיה, אך לשווא. האם בעבר עברה בדיקות ואבחונים ע"פ דרישת נפתלי שילה והעובדות הסוציאליות ושילמה מאות אלפי שקלים, אך לשווא. נפתלי שילה מזמן בכל פעם "חוות דעת" כלשהי לטרפד את מפגש האמא וילדיה…

מדיניות מופקרת בית משפט לענייני משפחה – השופט נפתלי שילה – יוני 2011 – ה"משחק המכור" של שופט לענייני משפחה נפתלי שילה נגד אמא וילדיה הרוצים להיפגש מזה שנים. אכזריות ושרירות לב בניגוד להיגיון, ולעובדות – מדובר באמא ושני ילדיה אשר לא נפגשו מעל שנתיים מאחר ועובדת סוציאלית רחל ולדומירסקי מלשכת רווחה רמת גן דורשת "מסגרת קלינית פסיכיאטרית הכוללת אבחון פסיכודיאגנוסטי עם המלצות לגבי קיום הביקורים ולגבי המסגרת הקלינית פסיכיאטרית שתלווה אותם". העו"סית לא נימקה דרישתה מאחר ונפתלי שילה מאפשר ומעודד הפקרות והתעמרות העובדות הסוציאליות באם וילדיה…

אכזריות ושרירות לב בנפשות ילדיה של ל' – שופט לענייני משפחה רמת גן: נפתלי שילה – ינואר 2011 – ל' אם חד הורית שילדיה נלקחו ממנה באכזריות ובפתאומיות ע"י רשויות הרווחה לחצי שנה למרכז חירום, לא ראתה את שני ילדיה מזה כשנתיים. לאחר דיונים בבית משפט לענייני משפחה בראשות השופט נפתלי שילה הוחלט כי האם ל' תפגוש את בנה הקטן בן ה-6 בהשגחת פסיכולוגית מטעם בית המשפט – לא די בכך שהשופט נפתלי שילה הפקיר לחלוטין את הקשר של הבן הבכור בן ה- 8 עם אימו אלא עצר את המפגשים האחדים של ל' עם בנה בן ה-6 אצל הפסיכולוגית בתואנות שונות ומשונות כגון מרחק המפגשים בעיר חולון ה"רחוקה" מרמת גן מקום מגורי הילדים (20 דקות נסיעה)…

האמא ל' עדיין אינה רואה את ילדיה – כישלון קונספציית "טובת הילד" – השופט נפתלי שילה – אוקטובר 2010 – מדובר באם חד הורית ל' אשר ילדיה נלקחו למרכז חירום בינואר 2009 מאחר ופקידת הסעד לחוק הנוער הייתה סבורה כי הילדים בסיכון. בעוד האמא ל' מתחננת בוועדת החלטה בלשכת הרווחה גבעתיים כי ילדיה לא ילקחו ממנה, יצאו עובדות סוציאליות לבית הספר ולגן הילדים ולקחו את ילדיה למרכז חירום שם שהו חצי שנה…

שופט תחת השפעת פקידת סעד – השופט נפתלי שילה אינו מאפשר לילדים לפגוש את אימם למעלה משנה בתואנה שלא עברה בדיקות שהומלצו ע"י פקידת הסעד – יוני 2010 – שופט בית משפט לענייני משפחה ברמת גן נפתלי שילה אינו מאפשר לילדים לראות, ו/או לדבר עם אימם כבר למעלה משנה מאחר שטרם ביצעה "בדיקות שהומלצו על ידי פקידת הסעד" – מדובר באישה עובדת, מתפרנסת בכבוד מימים ימימה, ללא הרשעה פלילית כלשהי, ואשר ביצעה ע"פ בקשת פקידות הסעד בדיקות שונות במכוני מסוגלות הורים, פסיכיאטר מחוזי, ונמצאה כשירה וטובה…