תיק מעצר הבלוגרים – מילוי צווים על ידי בית המשפט

26.05.2020 – בדיקת הצווים השיפוטיים בתיק מעצר הבלוגרים ששימשו לחיפוש , או כל פעולה אחרת מעלה תהיות לגבי אמינותה של מערכת המשפט.
לדוגמא בצווי החיפוש לא מופיע מספר תיק בית משפט בניגוד חוק ולכללים. כלומר הצו הוגש לשופט לחתימה לא על ידי המזכירות כמקובל ומתועד אלא על ידי אדם אנונימי ששמו לא מופיע בצו כמתחייב על פי חוק, ולא מתועד מה נאמר לשופט במעמד חתימת הצו.
כל הצווים אינם מנומקים ולא מצויין בהם מהות החשד והעילה לחיפוש. כל החיפושים בדברי המחשב בוצעו ללא עדים.
במערכת משפט מתוקנת חקירה כזו והליך שיפוטי כזה היה נפסל על הסף (על פי דוקטירנת פרי העץ המורעל) הואיל ולא ניתן להשתמש בראיות שהושגו שלא כדין על פי החוק והכללים.

מערכת המשפט בישראל פרימיטיבית ולכן משתמשים בראיות גם אם הושגו שלא כדין בניגוד לחוק ולכללים.

פרשת הבלוגרים – בקשה לפסילת הפרקליטה מירב גבע מתיק המעצרים

20.05.2020 – בקשה מספר 367 לפסילת הפרקליטה מירב גבע התיק המעצרים מ"ת 14280-04-17 הוגשה לשופט אברהם הימן ביום 20.05.2020.
בבקשת פסילת הפרליטה נטען כי מסרה לשופט הימן הודעה כוזבת כי עו"ד חקלאי מייצג את שם טוב בתיק המ"ת, מה שאינו נכון וגרם עיכוב בהליך והטריח את שם טוב להוציא הבהרות ובקשות.
עוד נכתב בבקשה כי הודעתה של הפרקליטה כי "ככל שיוגשו בקשות על ידי הנאשמת שלא באמצעות עורך דינה, לא תינתן תגובת המאשימה",
שגויה, הואיל ולא מתקבל על הדעת כי פרקליטה תקבע לבית המשפט כי לא תגיב לבקשות הנאשמת, בעיקר בתיק עצום כגון תיק פרשת הבלוגרים.

מצורפת הבקשה (מספר 367) לפסילת הפרקליטה מירב גבע מתיק המ"ת 14280-04-17 מיום 20.05.2020.

ת1ת2ת3ת4

תלונה נגד השופט אברהם הימן – פיברוק קיום תגובת הפרקליטות

17.05.2020 – בבקשה לביזיון בית המשפט הואיל ופרקליטות המדינה לא הגיבה במועד שקבע השופט הימן, כתב השופט הימן בהחלטתו כי הפרקליטות השיבה במועד שקבע.
אולם בדיקה התיק במערכת נט המשפט מעלה כי אין שום תגובה של הפרקליטות.
התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים.

מצורפים:
– החלטת השופט הימן מיום 17.05.2020 תיק מ"ת 14280-04-17 לבקשת ביזיון בית משפט שבה הוא מודיע כי המשיבה הגיבה לבקשה 361.
– החלטת השופט הימן מיום 13.05.2020 ובבקשה 361 בה קובע לפרקליטות להתייחס לבקשה עד ה- 14.05.2020.

– תדפיס נט המשפט מיום 17.05.2020 – בקשות תגובות והחלטות חודש אחורה – לא מופיע שום בקשה אות תגובת הפרקליטות.

Document-page-001(1)

Document-page-001(2)

Document-page-001(3)
תדפיס נט המשפט מיום 17.05.2020 – בקשות תגובות והחלטות חודש אחורה – לא מופיע שום בקשה אות תגובת הפרקליטות

 

המלצה: השופטת שרון לארי-בבלי תספוג נזיפה חמורה בשל ההתבטאויות כלפי ברלנד

המלצה: השופטת שרון לארי-בבלי תספוג נזיפה חמורה בשל ההתבטאויות כלפי ברלנד , איתמר לוין, News1 , 20.04.2020

נציב התלונות על שופטים מותח ביקורת חריפה על שופטת השלום הירושלמית, אשר הציעה "שייקח מנטוס" בהתייחסה למצב בריאותו של ברלנד ואמרה "הוא לא פרגית בת 17" 

לצפייה / הורדת תמצית החלטת נציבות תלונות הציבור על שופטים על השופטת שרון לארי בבלי בעניין מעצרו של הרב אליעזר ברלנד – 14.04.2020 – 35/20 – הקלק כאן

נציב תלונות הציבור על שופטים, שופט העליון בדימוס אורי שהם, ממליץ לנזוף בצורה חמורה בשופטת השלום הירושלמית שרון לארי-בבלי, על דברים שאמרה בעת דיון בהארכת מעצרו של "הרב" אלעזר ברלנד.

ברלנד מואשם במרמת מיליונים כלפי חסידיו, כאשר לטענת המדינה הוא דרש וקיבל מהם סכומים גבוהים תמורת "ברכות" להחלמה ממחלות קשות, לשחרור מן הכלא ואף להחייאת מתים. בכתב האישום נגדו נאמר כי באחד מן המקרים הוא העניק לפונים אליו מה שהתחזה להיות תרופות פלא, בעוד שבפועל היו אלו סוכריות "מנטוס".

בעת דיון בהארכת המעצר בחודש מארס, פירט הסניגור, עו"ד עמית חדד, את הבעיות הרפואיות מהן סובל ברלנד בן ה-82. לארי-בבלי הגיבה: "הבנתי שהוא לא פרגית בת 17" ו"שייקח מנטוס". הדברים נאמרו כאשר באולם נכחו עיתונאים רבים. לארי-בבלי לא הכחישה, ולדברי שהם – הביעה צער רב על האמירה בנוגע ל"מנטוס" והודתה שאמירת ה"פרגית" היוותה ניסוח רע; היא התנצלה על הדברים.

שהם אומר: "על שופט להקפיד על התבטאויותיו, לא כל שכן כאשר מתברר בפניו עניין הזוכה לסיקור תקשורתי נרחב, שבו קיים הד משמעותי לכל התבטאות של השופט. על השופט, כך מורים לנו כללי האתיקה, להדר לא רק בכבודם של בעלי הדין המתדיינים בפניו, אלא בכבודו של כל אדם, ומצופה היה מבית המשפט כי יברור את מילותיו ושלא ישתמש בביטויים בלתי ראויים, דבר שלא נעשה, למרבה הצער, על-ידי השופטת.

"אין צריך לומר, כי אמירות מסוג זה מעלות חשש של ממש לפגיעה באובייקטיביות ובניטראליות המתחייבת מבית המשפט, וזאת אפילו מדובר בהתבטאויות אשר לא פגעו בהתנהלות התקינה של הדיון לגופו של עניין, ואף אם בית המשפט פעל על-פי סדרי הדין הנהוגים. התבטאויותיה של השופטת פגעו לא רק בדימוייה של השופטת כגורם אובייקטיבי וחסר פניות, אלא במערכת המשפטית כולה, דבר שאין לעבור עליו לסדר היום".

שהם מצביע על מעשה תמוה נוסף, כלשונו, של לארי-בבלי: היא צילמה מפתח לשכתה את האולם את צלמי התקשורת שנכחו באולם, לפני שברלנד הוכנס אליו. לא היה בפיה הסבר מדוע ביצעה צילום זה. בשל התבטאויותיה של לארי-בבלי, ממליץ כאמור שהם בפני הנשיאה אסתר חיות לזמן אותה ולנזוף בה נזיפה חמורה, אשר תירשם בתיקה האישי.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

בבלי

אלעד טל שופט בית משפט השלום נצרת האריך מעצר בהליך פגום

שופט האריך מעצר בהליך פגום  , איתמר לוין , News1 , 13.10.2019

אלעד טל, מבית משפט השלום בנצרת, האריך את מעצרו של חשוד שלא בנוכחותו ומבלי לעיין בחומר החקירה. ביקורת גם על המשטרה, שהביאה את החשוד לבית המשפט סמוך לכניסת השבת.

שופט בית משפט השלום בנצרת, אלעד טל, פעל בצורה בלתי תקינה כאשר האריך את מעצרו של חשוד בהעדרו ובלא שעיין בחומר החקירה. כך קובע (11.10.19) שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית.

לצפייה / הורדת החלטת שופט בית המשפט העליון יצחק עמית בש"פ 6733/19 – הקלק כאן

עודאי חבשי נעצר באותו יום בשעה 1:30 בבוקר, כאשר ברשותו סמים ולטענת המשטרה אף נהג בזמן פסילה. הדיון בפני טל התקיים באותו יום בשעה 15:42, וטל הכתיב לפרוטוקול: "על-פי נהלי בית המשפט לא ניתן לשמוע בקשות מעצר לעניין הארכת מעצר לאחר שעה זו, כשעתיים לפני כניסת השבת". לפיכך, הורה טל להאריך את מעצרו של חבשי עד לקיום הדיון במוצאי שבת בשעה 20:00. מן הפרוטוקול עולה, כי חבשי לא נכח בדיון.

שופט בית המשפט המחוזי בנצרת, חנא סבאג, דחה את ערעורו של חבשי באומרו: "בהתחשב בעובדה שלא ניתן לקיים דיון עם כניסת השבת והעובדה כי הדיון בבקשה נקבע בבית המשפט השלום עם צאת השבת, הרי הערר שבפני הפך לערר תיאורטי בלבד". חבשי ביקש לערער לבית המשפט העליון והתיק הגיע בליל שבת בשעה 22:30 לעמית.

עמית דחה את הבקשה, באומרו שאין הצדקה לדיון בגלגול שלישי. עוד אמר, כי מאחר ש-טל ממילא קבע דיון למוצ"ש, אין טעם לקיים דיון בבית המשפט העליון בשבת – כי לכל היותר הוא יורה לקיים את הדיון לגופו בבית משפט השלום, שכאמור קבע דיון. לצד זאת אומר עמית:

"לא אכחד כי ככל שהחלטת המעצר ניתנה על-ידי בית משפט השלום שלא בנוכחותו של המבקש, כפי שנטען על-ידי המבקש (וכך עולה לכאורה מהפרוטוקול) ומבלי שעיין בחומר החקירה, הרי שמדובר בהליך לא תקין. מה עוד, שהמעצר בוצע בשעה 01:30 בלילה, כך שהיה למשטרה סיפק להביא את העצור לבית המשפט הרבה לפני כניסת השבת".

בצעד יוצא דופן, הורה עמית למזכירות להעביר את החלטתו לנשיא בתי משפט השלום במחוז הצפון, דורון פורת, ולנשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, אברהם אברהם.

19067330.E04-page-00219067330.E04-page-001אלעד טל

כבוד חותמת הגומי, אנא אשר את המעצר

כבוד חותמת הגומי, אנא אשר את המעצר , פרופ. בועז סנג'רו , פורסם ב-17.02.20 , הארץ

חשוד מובא למעצר
חשוד מובא להארכת מעצר. לפי החוק חומרת העבירה אינה עילה למעצר , צילום: מגד גוזני

 

בשיח המקובל בישראל, בית המשפט הוא השומר על זכויות האדם. אך בעוד שבארצות הברית בית המשפט העליון ביצר את זכויות החשודים והנאשמים, הנה אצלנו ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בראשות יושבי ראש משני עברי המתרס הפוליטי, היא שהביאה לחקיקה המגוננת על זכויות חשודים ונאשמים, ודווקא בתי המשפט מצרים אותן.

חוק מרכזי שנועד להגן על חירות האדם הוא חוק המעצרים. מבקר המדינה הצביע בדו"ח מ–1994 על הקלות הבלתי נסבלת של המעצר בישראל: רבים מדי נעצרים, ונגד רובם לא מוגשים כתבי אישום. בעקבות הדו"ח נחקק ב–1996 חוק מעצרים, שקבע שחומרת העבירה אינה עילה למעצר, והגדיר שלוש עילות מעצר מצומצמות: יסוד סביר לחשש לסיכון ביטחונו של אדם, של הציבור או של המדינה; יסוד סביר לחשש לשיבוש הליכי החקירה (כלומר: הנתמך במידע ספציפי), ו"מנימוקים מיוחדים שיירשמו", לצורך הליכי חקירה שלא ניתן לקיימם אלא כשהחשוד נתון במעצר. ואולם, גם לאחר החוק התרבו המעצרים, והגענו לכ–60 אלף בשנה. ריבוי המעצרים, לצד ריבוי המאסרים, הוא גורם מרכזי לצפיפות הרבה בבתי הסוהר.

במחקר חדש המתפרסם בכתב העת "הסניגור", בדקו עורכי הדין נתנאל לגאמי ואלכסי גלפגט מהסניגוריה הציבורית 170 בקשות מעצר שנדונו ביוני־נובמבר 2019 במחוז הדרום ושנאספו אקראית. הממצאים מאלפים: עילת החשש לשיבוש הליכי החקירה נטענה כדבר שבשגרה ב–93% מהבקשות, וב–91% מהמקרים שבהם בית המשפט נדרש לכך, הוא קבע שהעילה מתקיימת.

החשש משיבוש הליכי חקירה, משמש כעילה כמעט גנרית בבקשות לאישור מעצר, אפילו אחרי שהחקירה הסתיימה

משמעות הדבר היא, שכביכול 91% מהחשודים, "שלעתים קרובות הם נעדרי כל עבר פלילי והעולם העברייני זר להם — ינסו בפועל לשבש את החקירה אם ישוחררו ממעצרם". כלומר: השופטים הפכו את "עילת השיבוש" לעילת מעצר אוטומטית, הנטענת ומתקבלת כמעט בכל בקשות המעצר. כדבר שבשגרה, השופטים לא בודקים אם קיים "יסוד סביר לחשש" ששחרור יביא לשיבוש הליכים, כמצוות החוק, אלא מסתפקים בכך שהפעולות שמבקשת המשטרה לבצע ניתנות לשיבוש באופן תאורטי.

יתרה מזו: גם במקרים שבהם בעליל לא מוצדק להעלות את עילת השיבוש, השופטים מאשרים את התקיימותה ועוצרים את החשודים. כך, למשל, עילת השיבוש נטענת ומתקבלת גם כשהחשוד כבר הודה בחקירתו; כשהעבירות לכאורה בוצעו כנגד שוטרים או עובדי ציבור שלחשוד אין אפשרות להשפיע על עדותם; כשיש ראיות אובייקטיביות, כגון סרטון מצלמת אבטחה, ואפילו במקרים שבהם החשוד וכל העדים כבר נחקרו והעידו.

לא בלב קל בחרתי בתיאור החלטות המעצר של חלק מהשופטים כ"חותמות גומי". הדבר נעשה במיוחד לנוכח הממצאים שלפיהם יחידות החקירה בדרך כלל אפילו לא מנסות להוכיח "יסוד סביר לחשש", כנדרש בחוק; והשופטים ברוב המקרים לא מנמקים את החלטתם שלפיה מתקיימת עילת השיבוש, אלא מסתפקים בקביעה פשטנית, כגון "חלק מפעולות החקירה המבוקשות הן בנות שיבוש". זהו ניסיון נואש להמחיש לשופטים מה הם עושים יום יום, ולהזכירם כי ניתן וצריך לחקור מבלי לעצור.

אסיים בתזכורת: מעצר פוגע בשמו הטוב של העצור ומכתימו בכתם של עבריין. לפי הספר "המעצר: שלילת החירות בטרם הכרעת הדין" מאת רינת קיטאי־סנג'רו (גילוי נאות: הח"מ הוא בעלה), חופש התנועה של העצור נפגע, "תכניותיו האישיות נגדעות; הוא מורחק ממשפחתו, מחבריו, מעבודתו". עוד נכתב, כי "העצור חשוף בבית המעצר למפגש עם עבריינים ולסכנת התחברות עמם, וכן לסכנה של הפעלת אלימות פיזית ומינית כלפיו… מעצר צפוי ליצור תחושות של השפלה, בושה וחוסר אונים… מרבית ההתאבדויות בכלא מתרחשות בקרב עצורים… סבלו ונזקיו האישיים של אדם עקב מעצרו עלולים להיות בלתי הפיכים ובלתי ניתנים לפיצוי כלשהו".

פרופ' סנג'רו מלמד במכללה האקדמית ספיר ובמרכז האקדמי למשפט ולעסקים, והוא מייסד האתר "ביקורת מערכת המשפט הפלילי"

כבוד חותמת גומי
 כבוד חותמת הגומי, אנא אשר את המעצר , פרופ. בועז סנג'רו , פורסם ב-17.02.20 , הארץ

"קיים חשד סביר, נדרש לצורכי חקירה"

פרשת הבלוגרים – כששופט המעצרים כותב על צו החיפוש "קיים חשד סביר, נדרש לצורכי חקירה", אפשר להכניס את האזרח לתוך בקבוק.

צפו בסרטון חיפוש שנערך בביתו של אזרח חשוד בפרשת מעצר הבלוגרים. החיפוש נערך ב- 27.02.2017 בבית האזרח. בשעה 2:00 בלילה הופיעו חוקירם עם צו חיפוש של שופט המעצרים עלאא מסארווה שעליו כתוב: "קיים חשד סביר, נדרש לצורכי חקירה" ומאותו הרגע רכושו וביתו של האזרח הולאמו לטובת ה"חקירה". סמנטיקת מילים "קיים חשד סביר, נדרש לצורכי חקירה" ללא פרוט מהו החשד או העילה לחיפוש מאשפרת לחוקרי המשטרה לרמוס את צנעת הפרט ופרטיותו מבלי שהאזרח מודע במה מדובר. מדובר בפרקטיקת התנהלות פוגענית בכבוד האדם, חירותו, קניינו פרטיותו וצנעת חייו על ידי שימוש בסמנטיקת מילים.

נאה דורש נאה מקיים

ערר על החלטת שופט מעצרים אברהם הימן שבהחלטה מיום 15.08.2019 קבע כי כל טיפול בהקלת מעצרה של לורי שם טוב או כל בקשה אחרת מוקפא עד לבירור מי הקליט דיון (בדלתיים פתוחות) ללא אישור השופט.
השופט אברהם הימן התנה בדיקה אם הקלטת הדיון בוצעה כדין כדי לתקן הפרוטוקול ולהקל בתנאי מעצרה של טוב.
אולם, הימן קבע מעצרה של שם טוב מאחורי סורג ובריח למשך שנתיים וחודשיים על העלבת עובדי ציבור ועוד מעצר בית כשלשה חודשים (עד עצם היום הזה), למרות שכל צווי החיפוש היו לקויים, כל החיפושים בדברי המחשב בוצעו בניגוד לחוק ללא נוכחות עדים ועוד שורה ארוכה של חריגות חמורות מהחוק ומהנהלים, ולמרות זאת שלל השופט הימן את חירותה של שם טוב למשך שנים. מדוע מקפיד הימן כי ראיה אותנטית של הקלטת דיון בוצעה כדין? האם משום שראיה זו מסייעת להקלה במגבלות המעצר של שם טוב?

לורי שם טוב הגישה ערר על החלטת הימן שנתקבל על ידי שופט העליון הנדל. הנדל הורה לטפל בבקשותיה של שם טוב ללא דיחוי וללא התנייה אם ההקלטה של הדיון בוצעה כדין.
להלן ציטוט מחלטת הנדל: "נותר לבית משפט לתת החלטה על פי הבנתו והחומר שבפניו. לאחר מתן החלטה ידון בית המשפט בבקשה להסרת המגבלות בתנאי השחרור. לסיכום, אין בהחלטה זו הבעת עמדה הכיצד על בית המשפט להחליט, אלא כי בהינתן הנתונים שהוצגו יחליט בבקשה לתיקון פרוטוקול ככל שבקשה זו תעמוד בעינה, ובבקשה להקלת תנאים".

מצורפים:
החלטת הימן על הקפאת טיפול בבקשותיה של טוב עד שצקליט הדיון יציג תצהיר בפניו – תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 15.08.2019.
קטע מפרוטוקול דיון הערר בבית משפט העליון, והחלטת השופט הנדל – בש"פ 5454-19 מה- 26.08.2019.

69212550_666888650497062_5934335301903187968_nDocument-page-001Document-page-002ת1

"סיבות טכניות"

אוגוסט 2019 – תיק פרשת הבלוגרים החל במעצרם ב- 27.02.2017 בחשד להעלבת עובדי ציבור. הבלוגרים היו עצורים מעל שנה כשמעצרה של נאשמת 1 לורי שם טוב נמשך כשנתיים וחודשיים.
כיצד עצור אדם במשך שנתיים וחודשיים על העלבת עובדי ציבור במרשתת בעוד שמשטרת ישראל כלל לא מטפלת בהעלבה במרשתת?

מתברר כי מערכת המשפט פרימיטיבית, מסורבלת ובירוקרטית אשר בנקל ניתן להרוס חייו של כל אזרח במדינת ישראל.

להלן מספר דוגמאות להחלטות שיפוטיות של שופט מעצרים שגרמו למעצרם של הבלוגרים למשך חודשים ארוכים עקב סיבות "טכניות".
כל ההחלטות הנן של שופט המעצרים אברהם הימן בתיק מ"ת 14280-04-17 אולם תופעת הרס חיי אזרחים מסיבות טכניות נמצאות תחת כל עץ רענן במערכת המשפט:

א. החלטה מיום 15.08.2019 – הליך טיפול בהקלת מעצרה של טוב או כל בקשה אחרת מוקפא עד לבירור מי הקליט דיון (בדלתיים פתוחות) ללא אישור השופט.
ב. החלטה מיום 20.05.2019 – ללא התייחסות בא כוחה (מהסנגוריה) של לורי שם טוב השופט לא יתייחס לבקשותיה.
ג. החלטה מיום 18.04.2019 – השופט בחופשת שבתון בת חודשיים לכן אינו דן ואף שופט אחר לא ידון בשחרורה ממעצר של לורי שם טוב עד שיחזור מהחופשה.
ד. החלטה מיום 04.02.2019 – לורי שם טוב העצורה מזה שנתיים אינה רשאית להגיש בקשות לשחרורה ללא אישור בא כוחה מהסנגוריה הכפוף לצוות הפנימי של הסנגוריה והמקבל הוראות מהצוות הפנימי שלא להגיש בקשות לשחרורה של שם טוב.
ה. החלטה מיום 26.05.2017 – הפרקליטות טרם הגישה חומרי חקירה למרות שהנאשמים עצורים מעל שלשה חודשים. הנאשמים ישארו במעצר הממושך ללא יכולת להגן על עצמם.
ועוד…. ועוד..

מצורפות דוגמאות החלטות שופט מעצרים אברהם הימן, תיק מ"ת 14280-04-17.

בקשות לא יטופלוהחלטת השופט הימן 20.05 - 2ת1ת3ת4ת5ת6ת7

פרוטוקול שופט מעצר

אוגוסט 2019 – לשון החוק קובעת כי בדיון בבית משפט ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון והנוגע למשפט.
בדיון בקשתה של לורי שם טוב להקלה בתנאי מעצרה שהתקיים ב- 01.08.2019 בפני שופט המעצרים אברהם הימן, התברר כי דברים מהותיים ששם טוב אמרה בדיון הושמטו מהפרוטוקול.

להלן מקצת הדברים שהושמטו מהפרוטוקול:
1. הושמט ששם טוב אמרה לשופט הימן: "יש כאן מסמך שהוא עם השמצות, הטרדות מיניות, שזה קשה פי מאה מכתב האישום, איומים ברצח, אחד המגיבים כתב שהוא אפילו קנה אקדח בשביל לחסל אותי, אדוני. דברים, הטרדות מיניות, אלה של בייסבול יתנו לי בראש, חלאת אדם".
2. הושמט ששם טוב אמרה לשופט הימן: "אני הגשתי תלונה במשטרה והתלונה נסגרה מחוסר עניין לציבור, איומים ברצח ואדוני ישמור".
3. הושמט שהשופט הימן ביקש לקבל את התלונה והנספחים לידיו. ושם טוב ציינה שהיא מבקשת שדברים אלו יכתבו בפרוטוקול, שכן הם יוגשו בערעור לעליון. נספח התלונה על נספחיו נמסר לידיו של השופט הימן , אולם לא סומן.
4. הושמט ששם טוב אמרה: "אני צריכה לשלוח מיילים לרשויות המדינה, ולביטוח לאומי, לכונס הנכסים הרשמי, אני פושטת רגל כידוע לאדוני אין לי דרך להתקשר. אין מי שישלח בשבילי דברים. אני לא מיוצגת כפי שאתה יודע, אין מי שיוכל להוציא לי חומרים מהאינטרנט. השתנו הנסיבות, אין לי עורך דין כך שאני צריכה להכין את ההגנה שלי בעצמי. זה תיק שמחייב אינטרנט".
5. הושמט ששם טוב אמרה: "בשביל שאוכל למצוא עבודה אני צריכה גישה לאינטרנט".
6. הושמט ששם טוב אמרה: "אני אחרי מעצר של שנתיים וחודשיים ושלושה ימים".

ועוד השמטות רבות…

מצורפת בקשה מספר 336 לתיקון פרוטוקול דיון בפני שופט המעצרים אברהם הימן , תיק מ"ת 14280-04-17 מיום 02.08.2019.

Document-page-002Document-page-003שער