פסיכיאטר באירוע לרגל "יום השואה": רבים בארץ אינם יודעים שלפסיכיאטריה הגרמנית בכללותה מעורבות עמוקה וחד משמעית במהלכים שהובילו לשואה

פסיכיאטר באירוע לרגל "יום השואה": רבים בארץ אינם יודעים שלפסיכיאטריה הגרמנית בכללותה מעורבות עמוקה וחד משמעית במהלכים שהובילו לשואה.

באירוע רב משתתפים שערכה עמותת "מגן לזכויות אנוש" ב-8/5, , בתיאטרון אלהמברה המחודש, בית המרכז לסיינטולוגיה, תחת הכותרת: "ההיסטוריה האפלה של הפסיכיאטריה בגרמניה שלפני המלחמה", הוצג לציבור חומר תיעודי רב ערך, הכולל ראיונות עם היסטוריונים, חוקרי שואה, פסיכולוגים ופסיכיאטרים. החומר עסק בשורשיה של האאוגניקה,תורת טוהר הגזע, והראה כיצד ראשי הפסיכיאטריה הגרמנית דאז, בדגש על הפסיכיאטר אמיל קרפלין שהיה האב הרוחני של תורת הגזע בשנים שלפני מלחמה"ע ה-2, ועל תלמידו, הפסיכיאטר ארנסט רודין, שהפיצו אותה במסווה של מדע שנים לפני עליית הנאצים לשלטון.

ארנסט רודין צוטט באומרו:"הפסיכיאטר ואנשים בריאים חייבים לחבור יחד נגד הפגם הגנטי…על הפסיכיאטר לתת את שירותיו לקידום גזע בריא, בעל יכולת ועליון, שיעביר תכונות אלו בירושה". כמי שחגג את עליית שלטון ה-SS בגרמניה אמר רודין: "באמצעות העבודה הפוליטית של אדולף היטלר, רק הוא יאפשר לנו להגשים את חלומנו מזה שלושים שנה להפוך את טוהר הגזע למציאות".

פרופ' האנס ולטר-שמול, מההיסטוריונים המובילים כיום את חקר השואה בגרמניה, הסביר כי הפסיכיאטרים ביצעו במו ידיהם עוד לפני המלחמה עיקור וכפייה של מאות אלפי ילדים ואזרחים גרמניים שאובחנו כחולי נפש., הם גם הגו וביצעו את תכנית "המתת החסד",שבמסגרתה הובילו בכפייה עשרות אלפי חוסים לשישה מרכזי הריגה בתוך המוסדות הפסיכיאטריים בגרמניה ורצחו אותם בתאי גזים באמצעות גז רעיל.

ההיסטוריונים המופיעים בסרט התיעודי שהוקרן באירוע, ובראשם פרופ' שמול, קבעו באופן פסקני כי: "הצלחתה" של תכנית המתת החסד הפסיכיאטרית בגרמניה היא שסללה את הדרך לשואה. מסתבר ש- 92 אנשי הצוות ופסיכיאטרים ממטה תוכנית המתת החסד בגרמניה נשלחו בהמשך למזרח פולין, כדי להקים שם את המערך הלוגיסטי של מחנות ההשמדה הראשונים כמו טרבלינקה וסוביבור, מה שהיה קרוי "מבצע ריינהארד", ושם הם הקימו את אותו מנגנון שהכירו במרכזי "המתת החסד" הפסיכיאטריים, זה אומר שהם הקימו תאי גזים שהיו במסווה של מקלחות, ומשרפות מאחורי תאי הגזים. הם קבעו את הנהלים הארגוניים של מחנות ההשמדה בדיוק באותו אופן שזה נעשה בתוכנית המתת החסד". בנוסף הם ביצעו את ה סלקציות המוות המחרידות, שקבעו מי יחיה ומי אינו כשיר לעבודה וישלח לתאי הגזים. פרופ' שמול מסכם ומסביר כי: "זו הסיבה, שהשואה נראית במידה רבה כיישום של תכנית "המתת החסד" שהוגדל פי אלפי מונים".

בין היתר הצהיר שמול בראיון עימו גם את הדברים הבאים:

· "עד היום, הציבור לא באמת יודע שגם לאחר ההפסקה הרשמית של תכנית "המתת החסד" נטלה הפסיכיאטריה בעצמה את היוזמה להיפטר ממרבית המטופלים שלה על ידי הרעבה, מתן תרופות במינוני יתר, והזנחה של מטופלים".

· "לדעתי לא ניתן לומר שיש רק 'כמה תפוחים רקובים' בתוך הפסיכיאטריה, שעשו את עבודת השטח של הנאציונל-סוציאליזם, אלא זוהי בעיה עם המקצוע בכללותו".

· "בפסיכיאטריה, אנשים שופטים התנהגות חברתית של אנשים אחרים, ואנשים מטופלים בניגוד לרצונם החופשי, זהו טבעה של הפסיכיאטריה. תמיד קיימת סכנה פוטנציאלית, והאדם חייב תמיד להיות זהיר- כדי שהזכויות הבסיסיות והכבוד של האדם תישמרנה".

בחלק השני של האירוע נערך פאנל של שאלות ותשובות בין הגב' מגידו שאירחה את ד"ר ריקרדו שטיינבאום, פסיכיאטר ישראלי מומחה לילדים ומבוגרים.

ד"ר שטיינבאום נשאל ע"י הגב' מגידו האם הפסיכיאטרים שהציגו את תורת הגזע "כמדעית" באותה העת בגרמניה אכן הסתלקו מהעולם או האם יש לנו את אותו הדבר היום רק באריזה שונה? וענה, שלצערו הפסיכיאטריה לא השתנתה ושהיא ממשיכה להטעות את הציבור ולספק נתונים בלתי מבוססים ומסוכנים כאילו היו מדע. ד"ר שטיינבאום התמקד בנושא "הפרעת הקשב וריכוז" שלטענתו אין לה כל ביסוס מדעי, והסביר שבאמצעות קריטריונים "שרירותיים" מבוצע תיוג המוני של ילדי ישראל בהפרעה זו. הוא גם התייחס לכך שהשימוש בריטלין שמוגדר כסם מסוכן הינו הרסני ביותר.

ד"ר מיכאל קרונגהאוז, שנכח בקהל הצטרף והסביר שההרכב הכימי של ריטלין לא רק שהוא דומה לקוקאין, אלא שמחקר שנעשה בארה"ב קבע כי ריטלין מסוכן פי 10, ושתופעות הלוואי ותופעת הריבאונד שמגיעות בעקבות השימוש מסוכנות ועלולות לגרום לפגיעה בלב ולמוות.

בסיום האירוע חתמו המשתתפים על הצטרפות לתלונה שהגישה מנכ"לית העמותה הגב' גת מגידו לרשויות בגרמניה, הקוראת לשלטונות בגרמניה להפסיק להנציח את זכרו של הפסיכיאטר אמיל קרפלין, שהיה האב הרוחני של תורת הגזע והעיקור בכפייה בגרמניה, וכן על עצומה בינלאומית בנושא זה.

למידע נוסף,
יהודה קורן,
דובר עמותת מגן לזכויות אנוש
3350928 052
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
www.cchr.org.il
אתר בינלאומי
נייד:3350928 052
טל' 7312875 03
טלפון עמותה: 5660699 03

ישראלית לרשויות בגרמניה: אל תנציחו את מי שאחראי לרצח בני משפחתי

אזרחית ישראלית נאבקת לסלק פסלי הפסיכיאטר אמיל קרפלין ממוסדות אקדמיים בגרמניה. קרפלין, אבי ה-DSM, נחשב להוגה "תורת הגזע", שהובילה לשואה. אירוע בנושא יתקיים ב-8.5 ביפו.
אפריל 2014 – הכול התחיל בסרטון תיעודי מצולם שהועבר לפני כשנה לידי המנכ"לית הצעירה של עמותת מגן לזכויות אנוש, גת מגידו. הסרטון מתעד בין השאר את נשיא איגוד הפסיכיאטריה הגרמני, פרופ' פרנק שניידר, בנאום התנצלות מפתיע בכנס השנתי של האיגוד בסוף שנת 2010. בנאומו מגולל פרופ' שניידר את מעורבותם העמוקה של ראשי הפסיכיאטריה הגרמנית בעיקור ורצח של מאות אלפי ילדים ומבוגרים גרמנים, מטופלים בעלי נכויות נפשיות, שהוגדרו אז כפגומים ונחותים מבחינה גנטית בתוך המוסדות הפסיכיאטריים עצמם. הוא מתייחס גם לעזרה שהושיט איגוד הפסיכיאטריה הגרמני לפושעי המלחמה, חברי האיגוד, כדי להימלט ממשפט צדק.

מראיון נוסף עם ההיסטוריון החשוב ביותר לחקר השואה בגרמניה כיום, פרופ' הנס-ולטר שמול, למדה גת כי בשם טוהר הגזע בוצעו במוסדות פסיכיאטריים בגרמניה עוד לפני המלחמה כ- 360,000 ניתוחי עיקור בכפייה לאזרחים עם מוגבלויות נפשיות. היא נחרדה ללמוד על תכנית "המתת החסד" שבוצעה בהמשך, ושהייתה, למעשה, טבח המוני מאורגן של עשרות אלפי חוסים, מוגבלים ואנשים סיעודיים בשישה "מרכזי המתה" בתוך מוסדות פסיכיאטריים באמצעות שימוש בגז פחמן חד חמצני רעיל. בראיון מתוארים מרכזי המומחים לילד ולמתבגר הידועים לשמצה, שהוקמו במסווה של מרכזים לאבחון וטיפול בבעלי בעיות התנהגות ולמידה. ה"מומחים" היו נותנים להורים הנחייה להשאיר את הילדים לטיפול, אולם בהמשך הסתבר כי היו אלה מרכזי הרג, בהם הומתו אלפי ילדים גרמניים. פרופ' שמול מתאר את גיוסם של אותם 92 פסיכיאטרים שהיו אחראים על פרוייקט "המתת החסד", לצבא הגרמני, ושליחתם למזרח פולין, לביצוע סלקציות המוות המחרידות במחנות הריכוז, שהיו אך שלב נוסף בתכנית "הפתרון הסופי", שהביאה לרציחתם של מיליוני יהודים ומיעוטים בתאי גזים, שהיו בעצם שכלול אכזרי של "מרכזי ההמתה" הפסיכיאטריים בתוך גרמניה.


בתור ישראלית שסבה וסבתה שהיו במחנות עבודה וריכוז, ובשם בני משפחותיהם שנספו בשואה, ראתה גת חשיבות בחשיפת הקשר שבין הפסיכיאטריה הגרמנית לשואה. היא הזמינה את עורכי הסרטון התיעודי לביקור ביד ושם, בתחילת השנה, שם נפגשו עם הנהלת המוסד, והפקידו את הסרטון שהפיקו בארכיון המוסד. כאשר המשיכה להתעניין בשורשיה הראשונים של "תורת הגזע" למדה גת כי הפסיכיאטר הגרמני אמיל קרפלין (1856-1926), היה ללא ספק איש המפתח הראשי שסלל את הדרך ל'תורת הגזע', והטיף לרעיון העיקור בכפייה. קרפלין היה גם מורו של הפסיכיאטר הנאצי ארנסט רודין, ונחשב גם לאבי שיטת הסיווג של מדריך האבחונים הפסיכיאטרי, ה-DSM.

בחודש פברואר השנה, במהלך הפגנה בגרמניה, בה נשאה גת את דגל ישראל, מול בית החולים הפסיכיאטרי במינכן, שאותו ניהל קרפלין במשך עשרים שנה, ושפסלו וכן פורטרט גדול שלו מוצגים בו לראווה, מסרה גת למנהל המוסד העתק של מכתב מפורט שכתבה לנשיא התאחדות הפסיכיאטריה האירופית. בין השאר כתבה: "בזאת אני דורשת בשמם של כל בני משפחתי וחבריי בישראל שכל אותות הכבוד שעדיין מוקדשים לפסיכיאטר הגרמני אמיל קרפלין יבוטלו, היות שקרפלין היה המנטור הראשי ואביה של תורת הגזע ושל העיקור בכפייה. כל אות הוקרה שלו חייב להימסר למרכז התיעוד הנציונל סוציאליסטי של מינכן על מנת שהציבור יוזהר מפני האידיאולוגיה הבלתי אנושית הזו".

למידע נוסף,
יהודה קורן,
דובר עמותת מגן לזכויות אנוש,
052-3350928

יהודה קורן
דובר
 עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
www.cchr.org.il
אתר בינלאומי
נייד:3350928 052
טל' 7312875 03
טלפון עמותה: 5660699 03

תיוג ילדים בתקופת השואה

אפריל 2013 – התיוג נועד להבדיל מיעוט מסוים של אוכלוסיה מוחלשת מן הכלל. האוכלוסיה המתוייגת נחותה אינה זוכה למשפט הוגן. לאוכלוסיה המתויגת יש פחות זכויות עד כדי ללא זכויות. חיי אוכלוסיה מתויגת נקלות בעיני הממסד. ה"טיפול" באוכלוסיה מתויגת מתבצע הרחק מעיני הציבור תוך שימוש בתירוצים שונים כגון" "להגן עליה", "עבודת קודש" וכדו'.

תיוג ילדים בתקופת השואה
תיוג ילדים בתקופת השואה

עדויות על התעללות קשה במוסדות משרד הרווחה בחוסים חסרי ישע – משרד הרווחה מטייח

יצחק הרצוג מקטרג והחוסים ימשיכו לסבולאוקטובר 2010 – חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס ביקרה במעון חוסים, הזדעזעה מהתנאים. במסגרת שאילתות דחופות במליאת הכנסת השוותה חה"כ לוי מעון חוסים לגטאות. מפקחים כותבים דוחות אך לקחים לא מיושמים, המוסדות מצרים צעדיהן של המשפחות.

חה"כ לוי הגישה שאילתה:
בשנים האחרונות נחשפו בתקשורת לא מעט מקרי התעללות. לאחרונה משרד הרווחה הנחה את המוסדות בארץ להגביל כניסה של פעילי זכויות אדם. ברצוני לשאול: 1. מדוע יצאה הוראה זו? 2. האם נועדה להסתיר משהו?
.

.
שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג תרץ הגבלת כניסת פעילי זכויות אדם למוסדות הרווחה: "בעקבות כמה מקרים שאירעו בעת האחרונה ונבעו מכניסה לא מקצועית, שפגעה קשות בפרטיות הדיירים ובמצבם הנפשי, הנחה המשרד את מנהלי המעונות שלא לאפשר כניסת אנשים זרים אל המעון אלא בתיאום מוקדם".

תשובת השר לא מיצתה פיקוח וטיפול במקרי ההתעללות במוסדות וחה"כ לוי הוסיפה:
כאשר נציגים של זכויות אדם נכנסים, שיכולים לראות בעין, ובאמת במשקפיים כאלו מסוננים מה נכון ומה לא נכון, אני לא יכולה שלא לקבל את התחושה שחוץ מזה שאותם מוסדות נמצאים באמת בפריפריה של הפריפריה, במין אזור תעשיה כזה – ואני ביקרתי בכמה מוסדות כאלו – מוחבאים מעין, עכשיו הם גם מוחבאים מעין ביקורתית. אני לא יכולה שלא לעשות את ההשוואה – ויסלחו לי מאוד על ההשוואה הזו – לגטאות. ראיתי שם מקרים לא קלים. חלק מהמקרים שהתפרסמו לאחרונה זה בעקבות אותם ביקורים, ביקורי פתע שהעלו למעלה והציפו את כל אותם – אני לא יודעת אם זה התרשלות, האם זה בזדון או האם זה פשוט פחות לבזבז כספים – אבל יש שם דברים שלא מתנהלים נכון ואותם חוסים לא יכולים לדבר, לא יכולים להגיד.

אני פגשתי כמה מפקחים שלכם, של משרד הרווחה, שאומרים לי: אנחנו כותבים דוחות ושום דבר לא משתנה. אז אני באמת רוצה לשאול: האם אנחנו צריכים לפקח על המפקחים? או לפקח, לראות מה עושים עם אותו דוח של המפקח? כי אם מפקח מדבר, והוא עובד שלכם, ואחר כך הוא בא ומוצא את אותה מציאות – זאת אומרת שמשהו לא נעשה עם הדוח שלו. יכול להיות שהתקשורת היא כלב השמירה של המדינה שלנו וללא אותם עיתונאים או ללא אותם פעילים לזכויות אדם לא נדע מה קורה שם, והמסכנים האלו, לא יהיה להם פה של מי שידבר. שלא לדבר על המשפחות, שהיום מצרים את צעדיהן והן לא יכולות לבקר את הילדים שלהן… אני הייתי במעון ברחובות, ושם אני אהבתי את מה שראיתי. שם ראיתי יחס אישי למטופלים, שם ראיתי מנהלת שלא פחדה להראות ולהסביר מה קורה ואיך מתנהלים, שם היה ריח נעים באף, שם לא הייתה צואה, שם לא היו נכים ומוגבלים אחד על השני, יושבים על איזה מזרן, ואני שואלת: למה זה ככה? כי יש להם פצעי לחץ. זה לא טיפול שמטפלים בפצעי לחץ, תסלחו לי. כאשר חסר כוח-אדם וכאשר קושרים בן-אדם לכיסא כמו במכשיר עינויים שמונה שעות רצוף, זה עינוי".

קישורים:

  • התעללות בחוסים במוסד הסגור אילנית בפרדס חנה – משרד הרווחה מטייח – הכתבה מי יסגור את המוסד הסגור , יואב איתיאל , מגזין המושבות , פברואר 2011 – תחקיר מגזין המושבות: ראיון בלעדי עם פז שוורץ, חוקר פרטי שהתחזה לנהג משאית, התקבל לעבודה כמטפל במוסד הסגור "אילנית" בפרדס חנה, הזדעזע, וגם חזר משם, אבל לא לפני שנעצר במשטרת חדרה, נחקר, הועבר ללילה בבית המעצר "קישון, ושוחרר בתנאים מגבילים ממעצר בית המשפט בחדרה. ארגון "בזכות" מתכוון לעתור כנגד המדינה לבג"צ, לסגירת המוסד לאלתר. "אילנית" בתגובה: "חבל שיש מי שמסיק מסקנות נחפזות על סמך ראייה שטחית ולא מקצועית של הדברים ומתוך חוסר הבנה בתחום הטיפול באדם בעל צרכים מיוחדים"…

האם קופת חולים כללית עושקת ניצולי שואה מזה עשרות שנים?

אפריל 2010 – ניצולת שואה גאולה בויטלר בת 90 מחיפה הגישה תביעה ייצוגית על סך שבע מאות מיליון שקלים נגד קופ"ח כללית. התביעה, על סך 700 מיליון שקלים, הוגשה נגד קופת חולים הכללית – ועל פיה היא לא החזירה במשך עשרות שנים, לניצולי השואה הוצאות רפואיות שאת התמורה עבורן קיבלה מכספי הפיצויים מגרמניה.
.

.

.
קופת חולים כללית אינה משתפת פעולה וממדרת את עורך דינה של התובעת ממסמכים ומידע אותם הם זכאים לקבל.

עו"ד עופר סולומונוב (מייצג את התובעת): " … שירותי בריאות כללית לא מהססת: א. לא לספר לאותם ניצולים שהם זכאים מפטור מלא ממימון הטיפולים הרפואיים, ב. לא מהססת לגבות מאותם הניצולים תשלום מלא עבור אותם הטיפולים בגינם הם זכאים לפטור כאמור … ".

בכתב התביעה טענה בויטלר, המיוצגת על ידי עורכי הדין עמנואל ועופר סולומונוב, כי שירותי בריאות כללית התנהלו בצורה שערורייתית במהלך 43 השנים האחרונות, בכך שלא יידעו את ניצולי השואה מבוטחי הקופה בדבר קיומם של הסכמים חתומים עם הרשויות בגרמניה משנת 1967.

לפי אותם הסכמים, רשויות הפיצוי הגרמניות מעבירות מדי שנה מיליוני שקלים לכללית, בכפוף להתחייבות הקופה לשאת בעלויות הטיפולים הרפואיים של ניצולי השואה שמקבלים רנטת בריאות מגרמניה.

<!–<<>>

הצעת הכללית נדחתה

בתביעה נטען עוד, כי קופת החולים זכתה לפיצוי מלא עבור עלויות הטיפולים הרפואיים מהרשויות בגרמניה, אולם במשך עשרות שנים גבתה תשלום מרוב ניצולי השואה בהם גם התובעת בויטלר ובעלה, בלי שיידעה אותם בדבר זכאותם הכספית.

התובעת פנתה לשירותי בריאות כללי טרם הגשת התביעה, ונענתה כי אין היא זכאית לפיצוי. למרות זאת, בתום ניסיונות חוזרים ונשנים מצידה של בויטלר, נשלחה לביתה המחאה על סך 7,182 שקל, בלי פירוט בדבר חישוב גובה ההחזר.
בכך לא תם מסעה, והתובעת פנתה בשנית לשירותי בריאות כללית. אז הוצע לה להגדיל את גובה הפיצוי לסכום של 18,184 שקל על בסיס תשלומים שבעלה שילם לכאורה. הצעת הכללית נדחתה על ידי בויטלר והיא החליטה על הגשת התביעה, עליה נדרשת קופת חולים כללית להשיב בתוך 30 יום.

קישורים:

האם קופת חולים כללית עושקת ניצולי שואה מזה עשרות שנים?

אפריל 2010 – ניצולת שואה גאולה בויטלר בת 90 מחיפה הגישה תביעה ייצוגית על סך שבע מאות מיליון שקלים נגד קופ"ח כללית. התביעה, על סך 700 מיליון שקלים, הוגשה נגד קופת חולים הכללית – ועל פיה היא לא החזירה במשך עשרות שנים, לניצולי השואה הוצאות רפואיות שאת התמורה עבורן קיבלה מכספי הפיצויים מגרמניה.
.

.

.
קופת חולים כללית אינה משתפת פעולה וממדרת את עורך דינה של התובעת ממסמכים ומידע אותם הם זכאים לקבל.

עו"ד עופר סולומונוב (מייצג את התובעת): " … שירותי בריאות כללית לא מהססת: א. לא לספר לאותם ניצולים שהם זכאים מפטור מלא ממימון הטיפולים הרפואיים, ב. לא מהססת לגבות מאותם הניצולים תשלום מלא עבור אותם הטיפולים בגינם הם זכאים לפטור כאמור … ".

בכתב התביעה טענה בויטלר, המיוצגת על ידי עורכי הדין עמנואל ועופר סולומונוב, כי שירותי בריאות כללית התנהלו בצורה שערורייתית במהלך 43 השנים האחרונות, בכך שלא יידעו את ניצולי השואה מבוטחי הקופה בדבר קיומם של הסכמים חתומים עם הרשויות בגרמניה משנת 1967.

לפי אותם הסכמים, רשויות הפיצוי הגרמניות מעבירות מדי שנה מיליוני שקלים לכללית, בכפוף להתחייבות הקופה לשאת בעלויות הטיפולים הרפואיים של ניצולי השואה שמקבלים רנטת בריאות מגרמניה.

<!–<<>>

הצעת הכללית נדחתה

בתביעה נטען עוד, כי קופת החולים זכתה לפיצוי מלא עבור עלויות הטיפולים הרפואיים מהרשויות בגרמניה, אולם במשך עשרות שנים גבתה תשלום מרוב ניצולי השואה בהם גם התובעת בויטלר ובעלה, בלי שיידעה אותם בדבר זכאותם הכספית.

התובעת פנתה לשירותי בריאות כללי טרם הגשת התביעה, ונענתה כי אין היא זכאית לפיצוי. למרות זאת, בתום ניסיונות חוזרים ונשנים מצידה של בויטלר, נשלחה לביתה המחאה על סך 7,182 שקל, בלי פירוט בדבר חישוב גובה ההחזר.

בכך לא תם מסעה, והתובעת פנתה בשנית לשירותי בריאות כללית. אז הוצע לה להגדיל את גובה הפיצוי לסכום של 18,184 שקל על בסיס תשלומים שבעלה שילם לכאורה. הצעת הכללית נדחתה על ידי בויטלר והיא החליטה על הגשת התביעה, עליה נדרשת קופת חולים כללית להשיב בתוך 30 יום.

קישורים: