משטרת פתח תקוה אחראית לרצח ענבל עמרם

רצח עמרם: 9 מהשוטרים האחראים למחדל קודמו , אבי אשכנזי | 31/8/2010  ,nrg

פסיקתו החמורה של בית המשפט, לפיה המשטרה יכלה למנוע את מותה של ענבל עמרם אבל התרשלה והפקירה אותה, לא מטריד כנראה את צמרת המשטרה. למרות תפקודה הלקוי של תחנת פ"ת והממונים עליה בליל הרצח מגלה בדיקת מעריב: תשעה מעשרת השוטרים והקצינים האחראים למחדל דווקא זכו מאז לקבל קידום

לצפיה בפסק הדין הקלק כאן

אז מי אשם באותה "רשלנות" עליה דיבר בית המשפט? אף שבני משפחת עמרם תבעו לדין רק חמישה אנשי משטרה, מעיון בפרטי האירוע ניתן למנות לא פחות מעשרה שוטרים וקצינים, מהיומנאי בתחנת פתח תקווה ועד למפקד המחוז בפועל בזמן הירצחה של ענבל, שנושאים באחריות לכישלון המשטרתי. אלא שבניגוד למצופה, בדיקת מעריב מגלה כי כמעט כל המעורבים בפרשה קודמו בארבע השנים שחלפו מאז.


ענבל עמרם. צילום ארכיון: יהונתן שאול

גם מי שהיו אחראים ישירות לתוצאות הטרגיות עודם נושאים בתפקידי שיטור: יומנאי משטרת פתח תקווה, איתן לייזר, מי שסירב לקחת תלונה מבני משפחת עמרם, צעק עליהם צעקות רמות וגירש אותם מתחנת המשטרה. השופטת מותחת ביקורת קשה על דרך תפקודו ורומזת כי במהלך עדותו לא דיבר אמת. עם זאת, הוא קודם מאז והיום משמש כשוטר סיור באותה תחנה.

החוקרת התורנית באותו לילה, ורד צברי: היומנאי טען כי התקשר לצברי כדי לקבל הנחיות כשהגיעו בני המשפחה להגיש תלונה, אך זו טענה בפניו כי היא ממהרת הביתה משהסתיימה המשמרת שלה. בבית המשפט טענה צברי כי לא אמרה את הדברים, אלא טיפלה בתיק אחר. השופטת הביעה ספקות לגבי אמינותה, אך צברי ממשיכה לשמש כחוקרת בתחנת פתח תקווה ובימים אלה נמצאת בחופשת לידה.

אחראי משמרת בתחנת פתח תקווה, בני בידני: לא פעל כמצופה ממנו מתוקף תפקידו ולא הורה ליומנאי לקבל את תלונת בני המשפחה, למרות שהיה עד כשגורשו בני המשפחה מהתחנה. גם לגביו מצאה השופטת כי פעולתו הייתה רשלנית והביאה למותה של ענבל עמרם. אלא שבידני קודם גם הוא ומשמש כמפקד שאינו קצין בתחנת פתח תקווה.

קצינת החקירות של משטרת פתח תקווה, רב פקד סימה דרעי: ביום האירוע הייתה בביקור בבית שאן. לטענת בידני, הוא התייעץ איתה בטלפון והמתין לקבל ממנה הנחיות לאחר שבני המשפחה הגישו את תלונתם. בית המשפט רמז כי דרעי לא אמרה אמת בבית המשפט, לאחר שטענה כי היא לא זוכרת שיחת טלפון כזאת. בימים אלה היא מקודמת לתפקיד קצינת החקירות של תחנת נתניה, הנחשב ליוקרתי יותר.

"ניצב פרנקו לא פעל לחקירה חיצונית של המקרה"

מפקד תחנת פתח תקווה, סגן ניצב מוטי פלדמן: השופטת מתחה עליו ביקורת קשה, בין היתר על כך שגם כשהתמונה התבהרה בשעות הבוקר והיה ברור שהרכב של ענבל נמצא באזור פתוח ליד צומת גלילות, לא וידא פלדמן את הנחייתו לפתוח במבצע חיפוש ולהזעיק למקום כוחות. פלדמן, שקודם מאז, הוא כיום בכיר במטה הארצי של המשטרה.

מפקד מרחב השרון, תת ניצב מנשה ארביב: פסק הדין לא מתייחס אליו באופן ישיר, אך הוא בהחלט מצייר תמונה עגומה על דרך ההתנהלות של היחידה עליה פיקד. ארביב מינה את קצין החקירות שלו לחקור את תפקוד משטרת פתח תקווה בפרשה ולא העביר את החקירה לגורם מחוץ למרחב שרון או מרכז – כך שחקר למעשה את עצמו. גם ארביב קודם מאז ובימים אלה הוא משמש כסגן מפקד מחוז תל אביב.


ניצב אהרון פרנקו צילום:פלאש 90

ממלא מקום מפקד מחוז המרכז, ניצב אהרון פרנקו: לא פעל לחקירה חיצונית של הפרשה והותיר את החלטת תת ניצב ארביב למנות קצין זוטר לחקור את התנהלות המשטרה. מאז קודם בדרגה והוא משמש כיום כמפקד מחוז ירושלים במשטרה.

קצין תורן במרחב ירקון, פקד רן ורד: השופטת גרסטל מתחה ביקורת קשה על תפקודו ורשלנותו, שהביאו למותה של ענבל עמרם. בין היתר, היה ורד אמור לרכז את פעולות החיפוש באזור שבו נמצא אות איכון הטלפון, אך בפועל הוא ריכז רק שתי ניידות, שגם הן סיימו במהירות את החיפושים שנשקו לשעת סיום המשמרת שלהם.

משפחת עמרם: המשטרה ניסתה למנוע הגשת תביעה "משבוצע איכון לטלפון של ענבל הוא אותר במקום מבודד, בשטח פתוח ומרוחק. גם אז, בסביבות השעה חמש, התנהלה המשטרה באיטיות ובמקום לשלוח כוחות מתאימים עם כלי רכב המותאמים לשטח ולנסות לאתר את ענבל, נשלחו שתי ניידות שעזבו את השטח לפני השעה שבע בבוקר לחילופי משמרות. כך בוזבז זמן יקר מפז. בשעה זו עזב גם הקצין התורן מבלי שהיה אות חיים מענבל", קבעה השופטת.

פקד רן ורד קודם בדרגה ובתפקיד. אגב, מפקד מחוז תל אביב הקודם, והמועמד המוביל לתפקיד המפכ"ל, ניצב אילן פרנקו, בחר בורד לתפקיד הרל"ש שלו.

מפקד מרחב ירקון, ניצב חגי דותן: השופטת מתחה ביקורת קשה על תפקוד המרחב בפרשה; על העיכובים בשליחת הכוחות לחיפושים, בהזנקת המסוק ובניהול מבצע החיפושים. היא לא נקבה בשמו של דותן כאחראי ישיר, אך בהיותו מפקד היחידה ברור כי הוא נושא באחריות כוללת. מאז המקרה קודם דותן בדרגה ובתפקיד והוא משמש כיום כמפקד מחוז ש"י במשטרה.

סגן מפקד מרחב ירקון במשטרה, תת ניצב אמיר גור: במהלך המשפט סיפרו בני משפחת עמרם כי המשטרה שלחה קצין בכיר שידבר על לבם בניסיון למנוע את הגשת התביעה לבית המשפט. השוטר שנבחר למשימה היא תת ניצב גור, אז סגן מפקד מרחב ירקון במשטרה. כיום משמש גור כמפקד מתפ"א (יחידת ההריסות של המשטרה).

משטרת פתח תקוה אחראית לרצח ענבל עמרם

רנ"ג שמואל שמואל ורס"ר גולן אסרס משטרת דימונה מסרו לבית המשפט מידע כוזב שגרם למעצר חף מפשע

בית המשפט קובע: מידע משטרתי כוזב גרם למעצר חף מפשע , איתמר לוין ,  news1 , דצמבר 2015

צין וחוקר ממשטרת דימונה מסרו לבית המשפט, כי החשוד צולם כאשר הוא משתתף בתגרה – בעוד שהוא כלל לא נראה בסרטון המשטרה תפצה את האיש ב-1,500 שקל

מ"י 12543-01-15, מדינת ישראל נ' מחמוד אבו-סעלוק / פס"ד

קצין וחוקר ממשטרת דימונה מסרו לבית המשפט מידע כוזב, אשר הביא למעצר שווא של אדם חף מפשע. כך עולה (6.12.15) מפסק דינו של סגן נשיא בית משפט השלום בבאר שבע, איתי ברסלר-גונן.

מחמוד אבו-סעלוק נעצר בינואר 2015 בחשד לתגרה במקום ציבורי, תקיפה והיזק לרכוש במזיד. בו ביום הורה הקצין הממונה בתחנת דימונה לבקש את הארכת מעצרם של אבו-סעלוק וחשודים נוספים. ברסלר-גונן אינו נוקב בשמותיהם של אנשי המשטרה המעורבים בתיק, אך בדיקת News1 העלתה שנציג המשטרה בבית המשפט היה רנ"ג שמואל שמואל. על בקשת המעצר היה חתום רס"ר גולן אסרס.

בדיון אמר שמואל, כי אבו-סעלוק נצפה במצלמות האבטחה כאשר הוא נוטל חלק בתגרה. הוא לא הביא עימו את הדיסק, אמר שדבריו מסתמכים על דוח הצפייה וציין ש"בהליך הזה ברוב המקרים לא צריך להביא את הדיסקים". על סמך דבריו של שמואל, הורה בית המשפט לעצור את אבו-סעלוק לשלושה ימים. אולם לאחר שבערעור בפני בית המשפט המחוזי צפו הצדדים יחדיו בסרטון, והתברר שאבו-סעלוק כלל אינו נראה בו, הוא שוחרר לשלושה ימי מעצר בית.

ברסלר-גונן קיבל את תביעתו של אבו-סעלוק לתשלום פיצוי על מעצר שווא. לדבריו, נכון שלא כל טעות של המשטרה בשיקול דעת מצדיקה פיצוי, אך "יש שיקול דעת ויש שיקול דעת. מקום שבו שיקול הדעת מופעל בהקשר שלפנינו מבלי להתבונן כמעט על הראיה היחידה, הרי שמדובר בהתרשלות שאין לקבלה ואין לאפשרהּ.

"שיקולי מדיניות מחייבים להבהיר כי מקום שבו ראיה אחת ויחידה היא המבדילה בין מעצרו לחרותו של אזרח, ובמיוחד כאשר ההשקעה בצפייה באותה ראיה אינה, מכבידה שאז חובה על הקצין הממונה לראותה טרם יורה על מעצרו של אדם. משכך, אינני מקבל טענת המשיבה שלפיה פעל הקצין הממונה בסבירות, ואני סבור שדי בכך כדי לקבוע שלא הייתה עילה למעצרו של המבקש, נוכח שלא היו ראיות לביצוע עבירה על ידו".

ברסלר-גונן ממשיך ומותח ביקורת על התנהלותה של המשטרה בדיון המעצרים: "המשטרה, בהגעתה עם תיק חקירה חסר לבית משפט השלום, כשהוא חסר וללא הדיסק, מנעה מבית המשפט את האפשרות למזער את הנזק שגרם הקצין הממונה לחרותו של המבקש.

"עוצמת הפגיעה בחירותו של אדם, עם מעצרו, מחייבת ליצור בסיס אמון בבית המשפט ובהליך הדיון בבקשת המעצר. אותו חשוד המובא אל בית המשפט, כשאין לו (ולסנגורו) גישה לחומר החקירה, נושא עיניו לבית המשפט שישמש לו מגן וביקורת על ההחלטה של הקצין הממונה ליטול את חרותו. במצב שכזה, חייבת המשטרה להניח בפני בית המשפט את מלוא חומר החקירה, או למצער לאפשר נגישות לאותו חומר חקירה, שאם לא כן לא יוכל בית המשפט לבקר את החלטתו של הקצין הממונה, ונמצאנו פוגעים באמון של החשוד בבית המשפט.

"…כאשר מביאה המשטרה חשוד להארכת מעצר, מבלי אותה ראיה מרכזית, היא מפרה את האמון בתהליך ועלולה ליצור רושם (מוטעה) כאילו בית המשפט נמצא מניה וביה בצד אחד של המתרס. קל וחומר כאשר מדובר בראיה מזכה שהמשטרה מונעת את יכולתו של בית המשפט לצפות בו. בהימנעות המשטרה מלהביא את הראיה המזכה לבית המשפט, היא הטעתה את בית משפט השלום וגררה את המשך מעצרו של המבקש".

ברסלר-גונן קבע, כי המשטרה תפצה את אבו-סעלוק ב-1,500 שקל. את אבו-סעלוק ייצג עו"ד אדיר בן-לולו, ואת המשטרה – עו"ד איציק מלכא.

בית המשפט קובע: מידע משטרתי כוזב גרם למעצר חף מפשע , איתמר לוין ,  news1 , דצמבר 2015

רצח ענבל עמרם: 9 משוטרי משטרת פתח-תקווה אחראים למחדל – פסק דין כב' השופטת הילה גרסטל ביהמ"ש המחוזי

אוגוסט 2010 – רצח ענבל עמרם: 9 משוטרי משטרת פתח-תקווה אחראים למחדל – פסק דין כב' השופטת הילה גרסטל ביהמ"ש המחוזי מרכז תיק ת"א 770-12-07

ביהמ"ש המדינה אחראית למותה של ענבל עמרם ז"ל – בימ"ש מחוזי מרכז ת"א 770-12-07 פסק דין כב' השופטת הילה גרסטל, קובץ pdf

רצח עמרם: 9 מהשוטרים האחראים למחדל קודמו

//player.vimeo.com/video/107888302

"טרגדיה איומה אירעה למשפחת עמרם בליל שבת שבין 3.3.06 לבין 4.3.06 עת נרצחה בתם, ענבל עמרם ז"ל (להלן: "המנוחה" או "ענבל" על ידי מוחמד בן טאלב ג'עידי (להלן: "הרוצח") שהגיע במטרה לגנוב את רכב המשפחה בו נהגה (להלן: "הרכב"). ענבל הייתה בת 20 בלבד במותה.

הרוצח הואשם והורשע על פי הודאתו ברצח, בשוד, בחטיפה לשם סחיטה, בהצתה ובשהייה בלתי חוקית, וביום 14.11.06 נגזרו עליו בבית המשפט המחוזי בתל אביב מאסר עולם ועוד 15 שנות מאסר חופפות.

בתביעה דנן עותרים התובעים לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לטענתם בשל מחדליהם של הנתבעים בטיפול בפרשה, הכל כפי שיפורט להלן."…

למרות תפקודה הלקוי של תחנת פ"ת והממונים עליה בליל הרצח מגלה בדיקת מעריב: תשעה מעשרת השוטרים והקצינים האחראים למחדל דווקא זכו מאז לקבל קידום.

ענבל עמרם ז"ל – מחדלי משטרת פתח-תקווה

אז מי אשם באותה "רשלנות" עליה דיבר בית המשפט? אף שבני משפחת עמרם תבעו לדין רק חמישה אנשי משטרה, מעיון בפרטי האירוע ניתן למנות לא פחות מעשרה שוטרים וקצינים, מהיומנאי בתחנת פתח תקווה ועד למפקד המחוז בפועל בזמן הירצחה של ענבל, שנושאים באחריות לכישלון המשטרתי. אלא שבניגוד למצופה, בדיקה מגלה כי כמעט כל המעורבים בפרשה קודמו בארבע השנים שחלפו מאז.

גם מי שהיו אחראים ישירות לתוצאות הטרגיות עודם נושאים בתפקידי שיטור: יומנאי משטרת פתח תקווה, איתן לייזר, מי שסירב לקחת תלונה מבני משפחת עמרם, צעק עליהם צעקות רמות וגירש אותם מתחנת המשטרה. השופטת מותחת ביקורת קשה על דרך תפקודו ורומזת כי במהלך עדותו לא דיבר אמת. עם זאת, הוא קודם מאז והיום משמש כשוטר סיור באותה תחנה.

החוקרת התורנית באותו לילה, ורד צברי: היומנאי טען כי התקשר לצברי כדי לקבל הנחיות כשהגיעו בני המשפחה להגיש תלונה, אך זו טענה בפניו כי היא ממהרת הביתה משהסתיימה המשמרת שלה. בבית המשפט טענה צברי כי לא אמרה את הדברים, אלא טיפלה בתיק אחר. השופטת הביעה ספקות לגבי אמינותה, אך צברי ממשיכה לשמש כחוקרת בתחנת פתח תקווה ובימים אלה נמצאת בחופשת לידה.

אחראי משמרת בתחנת פתח תקווה, בני בידני: לא פעל כמצופה ממנו מתוקף תפקידו ולא הורה ליומנאי לקבל את תלונת בני המשפחה, למרות שהיה עד כשגורשו בני המשפחה מהתחנה. גם לגביו מצאה השופטת כי פעולתו הייתה רשלנית והביאה למותה של ענבל עמרם. אלא שבידני קודם גם הוא ומשמש כמפקד שאינו קצין בתחנת פתח תקווה.

קצינת החקירות של משטרת פתח תקווה, רב פקד סימה דרעי: ביום האירוע הייתה בביקור בבית שאן. לטענת בידני, הוא התייעץ איתה בטלפון והמתין לקבל ממנה הנחיות לאחר שבני המשפחה הגישו את תלונתם. בית המשפט רמז כי דרעי לא אמרה אמת בבית המשפט, לאחר שטענה כי היא לא זוכרת שיחת טלפון כזאת. בימים אלה היא מקודמת לתפקיד קצינת החקירות של תחנת נתניה, הנחשב ליוקרתי יותר.

"ניצב פרנקו לא פעל לחקירה חיצונית של המקרה"

מפקד תחנת פתח תקווה, סגן ניצב מוטי פלדמן: השופטת מתחה עליו ביקורת קשה, בין היתר על כך שגם כשהתמונה התבהרה בשעות הבוקר והיה ברור שהרכב של ענבל נמצא באזור פתוח ליד צומת גלילות, לא וידא פלדמן את הנחייתו לפתוח במבצע חיפוש ולהזעיק למקום כוחות. פלדמן, שקודם מאז, הוא כיום בכיר במטה הארצי של המשטרה.

מפקד מרחב השרון – תת ניצב מנשה ארביב

ארביב: פסק הדין לא מתייחס אליו באופן ישיר, אך הוא בהחלט מצייר תמונה עגומה על דרך ההתנהלות של היחידה עליה פיקד. ארביב מינה את קצין החקירות שלו לחקור את תפקוד משטרת פתח תקווה בפרשה ולא העביר את החקירה לגורם מחוץ למרחב שרון או מרכז – כך שחקר למעשה את עצמו. גם ארביב קודם מאז ובימים אלה הוא משמש כסגן מפקד מחוז תל אביב.

ממלא מקום מפקד מחוז המרכז, ניצב אהרון פרנקו: לא פעל לחקירה חיצונית של הפרשה והותיר את החלטת תת ניצב ארביב למנות קצין זוטר לחקור את התנהלות המשטרה. מאז קודם בדרגה והוא משמש כיום כמפקד מחוז ירושלים במשטרה.

ניצב אהרון פרנקו לא פעל למינוי וועדת חקירה לרצח ענבל עמרם ז"ל – אחראי קשות למחדל הרצח
קצין תורן במרחב ירקון, פקד רן ורד: השופטת גרסטל מתחה ביקורת קשה על תפקודו ורשלנותו, שהביאו למותה של ענבל עמרם. בין היתר, היה ורד אמור לרכז את פעולות החיפוש באזור שבו נמצא אות איכון הטלפון, אך בפועל הוא ריכז רק שתי ניידות, שגם הן סיימו במהירות את החיפושים שנשקו לשעת סיום המשמרת שלהם.

משפחת עמרם: המשטרה ניסתה למנוע הגשת תביעה

"משבוצע איכון לטלפון של ענבל הוא אותר במקום מבודד, בשטח פתוח ומרוחק. גם אז, בסביבות השעה חמש, התנהלה המשטרה באיטיות ובמקום לשלוח כוחות מתאימים עם כלי רכב המותאמים לשטח ולנסות לאתר את ענבל, נשלחו שתי ניידות שעזבו את השטח לפני השעה שבע בבוקר לחילופי משמרות. כך בוזבז זמן יקר מפז. בשעה זו עזב גם הקצין התורן מבלי שהיה אות חיים מענבל", קבעה השופטת.

פקד רן ורד קודם בדרגה ובתפקיד. אגב, מפקד מחוז תל אביב הקודם, והמועמד המוביל לתפקיד המפכ"ל, ניצב אילן פרנקו, בחר בורד לתפקיד הרל"ש שלו.

מפקד מרחב ירקון – ניצב חגי דותן: השופטת מתחה ביקורת קשה על תפקוד המרחב בפרשה; על העיכובים בשליחת הכוחות לחיפושים, בהזנקת המסוק ובניהול מבצע החיפושים. היא לא נקבה בשמו של דותן כאחראי ישיר, אך בהיותו מפקד היחידה ברור כי הוא נושא באחריות כוללת. מאז המקרה קודם דותן בדרגה ובתפקיד והוא משמש כיום כמפקד מחוז ש"י במשטרה.

סגן מפקד מרחב ירקון במשטרה – תת ניצב אמיר גור: במהלך המשפט סיפרו בני משפחת עמרם כי המשטרה שלחה קצין בכיר שידבר על לבם בניסיון למנוע את הגשת התביעה לבית המשפט.

השוטר שנבחר למשימה היא תת ניצב גור, אז סגן מפקד מרחב ירקון במשטרה. כיום משמש גור כמפקד מתפ"א (יחידת ההריסות של המשטרה).

3 מיליון שקלים פיצוי לקרובי ענבל עמרם
3 מיליון שקלים פיצוי לקרובי ענבל עמרם
פסק דין השופטת הילה גרסטל בעניין מחדלי משטרת ישראל פתח תקוה על הרצחה של ענבל עמרם
פסק דין השופטת הילה גרסטל בעניין מחדלי משטרת ישראל פתח תקוה על הרצחה של ענבל עמרם

המשטרה משלמת מידי שנה עשרות מיליוני שקלים פיצויים לאזרחים עקב רשלנות ואלימות

המשטרה שילמה לאזרחים פיצויים בסך כ-20 מיליון שקל בשנה שעברה, יניב קובוביץ , אוגוסט 2014



 
הסעיפים העיקריים שבגינם שולמו פיצויים הם חקירה והעמדה לדין שלא לצורך ותקיפה ושימוש בכוח. בחמש השנים האחרונות שולמו 110 מיליון שקלים

110 מיליון שקלים שילמה משטרת ישראל מהקופה הציבורית בחמש השנים האחרונות בגין פעילות רשלנית של שוטריה נגד אזרחים. לפי דו"ח הנזיקין של משטרת ישראל לשנת 2013, כ-20 מיליון שקלים שולמו בשנה זו לאזרחים, רובם כפיצוי על חקירה והעמדה לדין שלא לצורך, או תקיפה ושימוש בכוח מצד שוטרים.

מדי שנה מפרסמת משטרת ישראל את דו"ח הנזיקין השנתי, הכולל את סך כל הפיצויים שנאלצת המשטרה לשלם בתביעות משפטיות מצד אזרחים שסברו כי המשטרה פעלה בעניינם ברשלנות ובחוסר תום לב. הדו"ח כולל הליכים משפטיים שהסתיימו באותה שנה, כלומר גם מקרים שאירעו בפועל בשנים קודמות. בשנת 2013 שילמה המשטרה 18,817,741 מיליון שקלים פיצויים בגין תביעות שהוגשו נגדה ועוד 855,419 שקלים בגין הוצאות טיפול בתיקים, סה"כ שילמה המשטרה 19,664,660 שקלים.

סכום הפיצויים הגבוה ביותר ששילמה המשטרה בשנת 2013 הוא 2.2 מיליון שקלים, ששילמה משטרת התנועה בגין מקרה של ירי על אזרח שהתרחש ב-2002: שוטר תנועה עצר רכב שבו נהג גבר ללא חגורת בטיחות. ברכב היו הנהג, אשתו ושני ילדיהם. לאב לא היו הרישיונות ברכב אולם באמצעות תעודות שהחזיקה אשתו זיהה אותו השוטר כבעל הרכב. השוטר החל לרשום דו"ח והנהג חש שהוא מתעכב יתר על המידה והחל בנסיעה. השוטר ומתנדב שהיה עמו החלו לירות בנשק חי לעבר הרכב במטרה לעצור אותו, וכתוצאה מהירי נפצע אחד מילדי המשפחה קשה.

במקרה אחר, פסק בית משפט השלום בתל אביב פיצוי בסך 574,771 שקלים לקטין שנעצר באירוע שבו נופצה זגוגית בתחנת אוטובוס. הנער נחקר כמה פעמים במשטרה כדי שיגלה את שמו של מנפץ הזגוגית, עד שנשבר ומסר לשוטרים את המידע. שנה וחצי לאחר מכן אושפז הקטין באיכילוב ואובחן כסובל מסכיזופרניה. בית המשפט קבע לפי הראיות כי ניתן לייחס 10% מהנכות שנגרמה לקטין להתנהלות השוטרים כלפיו במשך החקירות.

המשטרה משלמת מידי שנה עשרות מיליוני שקלים פיצויים לאזרחים עקב רשלנות ואלימות
המשטרה משלמת מידי שנה עשרות מיליוני שקלים פיצויים לאזרחים עקב רשלנות ואלימות