טל גופנא ודבורה וגמן מלשכת הרווחה חולון – רשלנות בקביעת הסדרי ראיה בין אב לבתו

עובדת סוציאלית טל גופנא לשכת הרווחה חולון - בשם טובת הילד עיכבה הסדרי ראיה בין ילד לאביו בניגוד לצו בית משפט

התירוצים הפתטיים של פקידות סעד תלושות מהמציאות הסוציאלית של האזרח, טל גופנא ודבורה וגמן מלשכת הרווחה חולון על רשלנותן מדוע אב אינו רואה את בתו בהסדרי ראיה כפי שקבע בית המשפט. 

טל גופנא – תסביך "טובת הילד"
כן לדוגמא כנשאלה עו"סית טל גופנא (ראה סעיף 13 בפסק הדין) מדוע לא העבירו את התסקיר לבית המשפט תוך 45 יום כפי שנקבע בהחלטה, השיבה טל גופנא שמבחינתה, המטרה היא השגת טובת הילד וזה יותר חשוב מדיווח לבית המשפט.
דבורה וגמן – תסביך תהליכים שלוקחים זמן
ראה סעיף 14 בפסק הדין – דבורה וגמן ששמשה כפקידת סעד לסדרי דין בנתבעת וקיבלה את התיק של התובע לטיפולה, העידה בחקירתה שאינה זוכרת שיחות עם התובע, ואם היא לא שלחה בזמן )תוך 45 יום( את התסקיר בהתאם להחלטת בית המשפט, זה בגלל שהטיפול לקח זמן עד שהיה לה מה לכתוב.

הגרוש הורחק מבתו – מחלקת הרווחה חולון תשלם , עו"ד ישראל חיות , 11.04.2016 , ynet

הרווחה בעיריית חולון עיכבה במשך חודשים תסקיר שאמור היה להסדיר את המפגשים בין האב לבתו. בית המשפט קבע שמדובר ברשלנות

להורדת פסק הדין הקלק כאן

פסק דין נדיר של בית משפט השלום בתל אביב: השופטת אושרי פרוסט-פרנקל קבעה לאחרונה כי מחלקת הרווחה בעיריית חולון תשלם פיצוי של 15 אלף שקל לגבר גרוש, שלא ראה את בתו במשך חודשים בשל התנהלות קלוקלת של צוות העובדות הסוציאליות.

בתחילת 2007 פסק בית המשפט לענייני משפחה כי האב זכאי למפגש שבועי עם בתו במרכז קשר, עד שתתברר תלונה שהגישה נגדו אשתו במשטרה, ובה טענה שהוא מכה את בתם. בית המשפט הורה אז למשרד הרווחה שבעיריית חולון להמציא תסקיר דחוף תוך 45 יום, אך התסקיר נשלח רק לאחר כשמונה חודשים, והומלץ בו על מספר מפגשים רב יותר. לאחר מכן אושר על ידי בית המשפט (באותה עת הסתיימה חקירת המשטרה בעניינו של האב והתיק נסגר מחוסר ראיות).

בעקבות התנהלות זו הגיש האב תביעה נגד הרווחה בחולון. מעבר לעיכוב בהגשת התסקיר, התובע סיפר שלא נתנו לו לפגוש את בתו במשך חודשים בטענה שמרכז הקשר עמוס ועליו להמתין בתור. לדבריו, אילו ידע על כך מראש היה פונה לבית המשפט, אך כל פעם פקידת הסעד אמרה לו לחכות כמה ימים או "שבוע".

משרד הרווחה בעיריית חולון טען מנגד שהוא פעל לטובת הילדה מתוקף תפקידו ובהתאם להחלטות בית המשפט, במסגרת החוק ולפי עומסים על פקידות הסעד. עובדת סוציאלית במשרד נשאלה מדוע התסקיר לא הועבר לבית המשפט תוך 45 יום כפי שנקבע בהחלטה, והשיבה שמבחינתה המטרה היא השגת טובת הילד ו"זה יותר חשוב מדיווח לבית המשפט". פקידת סעד שטיפלה במקרה מאוחר יותר העידה: "לקח זמן עד שהיה לה מה לכתוב".

השופטת אושרי פרוסט-פרנקל פסקה כי "אילו הנתבעת הייתה מציגה לפני בית המשפט תסקיר כפי שקבע בית המשפט, תוך 45 יום, יכול היה התובע לנסות ולפנות לבית המשפט לשנות את הסדרי הראיה.

היא התרשמה שמחלקת הרווחה בעירייה "עושה כרצונה בהחלטות בית המשפט", והבהירה שהתשובה "זה לקח זמן" אינה משכנעת, ואינה מצדיקה אי קיום החלטות בית משפט בעניינים שהם בנפשו של אב שרוצה לראות את בתו: "צריך נימוק סביר ברמה הגבוהה ביותר ורציני לעיכוב של למעלה מחצי שנה בהגשת התסקיר, נימוק כזה חייב שיהיה רשום בתיק התובע אצל הנתבעת".

כמו כן, השופטת דחתה את הטענה לעיכוב בגלל עומסים: "בית המשפט קבע הסדרי ראייה שגם הם לטובת הילד ולטובת התובע, ואין להפר אותם בגלל טענות לעומסים שלא הוכחו כלל. היה על הנתבעת לדאוג שהתובע יראה את בתו בהתאם להסדרי הראיה שנקבעו ולא להפר אותם, ויהי מה".

נקבע כי משרד הרווחה בחולון התרשל כשלא אפשר לתובע לראות את בתו תקופות ארוכות בניגוד להחלטה שיפוטית, ובכך שהגיש את תסקיר המבחן לאחר שמונה חודשים במקום 45 יום, ולמעשה מנע ממנו את האפשרות להגיש בקשה לשינוי הסדרי ראייה.

לפיכך חויב המשרד לשלם לאב פיצויים בגין עוגמת נפש בסך 15 אלף שקל וכן הוצאות משפט בסך 1,000 שקל.

פלייליסט – מרכזי קשר משרד הרווחה

סינדרלה שוברת שתיקה – עדויות על פשעי משרד הרווחה – חלק 3

נובמבר 2015 – מתוך "פייסבוק "סינדרלה שוברת שתיקה"  – עדויות על פשעי משרד הרווחה

 הילדה הזו בתמונה היא בת חמש בערך ופה היא נפרדה ממטפלת אהובה בשם שולה, וממקום חם במוסד אם וילד שם היה לה טוב מגיל שנתיים לערך כשאביה נפטר , אפשר לומר שאין לה אמא למרות שהיא חיה מכיוון שאמא שלה היא נולדה חולת נפש ואושפזה במצבים קשים כולל סכזיפרוניה ולא באשמתה לא יכלה לגדל את שני ילדיה שאחת מהם זו הילדה בתמונה , בגיל חמש לערך הוחלט לשים את הילדה החמודה הזו באומנה יחד עם אחיה הבכור , הבעיה שבגלל שלא היה לילדה אף אחד חוץ מהאמא שגם אינה אמא והיא לא כשרה לחתימות החתימו אותה על העברתם של שני ילדיה לאומנה , יש לציין האמא אושפזה בבתי חולים נפש ולמרות זאת הרווחה החתימה אותה וקיבלה את אישורה , המליצה הרווחה על אומנה אשר מוכרת להם מזה שנים, בלית ברירה מגיל חמש לערך הילדה החמודה הזו נימחק לה החיוך למשך 11 וחצי שנים , המשפחה שהמליצה הרווחה ולא בדקה ביסודיות הייתה משפחה מיתעללת נאצית מרעיבה , ועם מכות רצח יומיומיות על לא עוול , והילדה המתוקה הזו ניסגרה לגמרי וחיה בעולם הפחד ,ואפילו רצח אופי נעשה לה , ובמשך כל הזמן הזה אף אחת מהרווחה לא טרחה ליבדוק להגיע ואפילו אפוטרופוס לא היה לילדים אלו , יש לציין שבזמן שהותם של האחים האלו היו עוד שני זוגות ילדים לאומנה שעזבו בהמשך השנים כי היה להם אמא להלשין , ולמרות שידעו הרווחה שעוול נעשה לילדה המתוקה הזו ולאחיה החסרי ישע, הם המשיכו להשאירם ולהרוויח על גבם כספים ואפילו גנבו להם קצבאות ילדים יתומים ואלמנה , לאמא חסרת הישע גנבו כספים קצבאות יתומים , קצבאות לימודים , הכל נילקח כשבגיל 16 ניזכרה עובדת סוציאלית אומנם נחמדה להוציא אותם במהרה ולטשטש ראיות ואפילו לא טרחו הרווחה ליתבוע את האומנה שמשך שנים התעללה וגנבה כספים ומכות רצח על שני ילדים אומללים אלו , הילדה החמודה גדלה ובמשך הזמן הזה נהפכה לילדת רחוב לגנבת במכולות השכונתיות ובבתי ספר כדי לישרוד וזה על קצה המזלג!! הילדה הזו היום בת 46 ניסתה משך עשרים שנה ליתבוע את הרווחה ,ובכלל אבל הרווחה ברמת גן ורחובות טיטאטא הכל כדי שלא יהיו הוכחות, הקטע שאחיה של הילדה ניזרק לרחובות ועד היום שורד אומנם אבל בקושי רב ונושא עימו כאב עגום על ילדות עגומה בלי אהבה בגלל רווחה רשלנותה של עובדות סוציאליות !!!
הילדה שירתה שנתיים בצבא ולמזלה התאהבה בבחור מדהים והקימה משפחה , אבל הכאב העצום נישאר נחתם בעורה השחום והיא לא תשכח את זה לעולם , הילדה הזו , זו אני בכבודי ובעצמי !תחשבו שילדות אחרות וילדים ניזרקים עיי הרווחה לרחוב בגלל רשלנות ונהפכות לזונות בשביל לישרוד לפושעים גנבים ש, לאן הגענו ??????!!!!! אני לא אשתוק יותר אני עוד אגיע לתיקשורת בפנים חשופות !!על משפחה אומנה נאצית שמונתה עיי שירותי הרווחה ברשלנות ,בקומה ארבע כובשי החרמון 13 רחובות שהרסה לי ולאחי חיים שלמים , והשכנים שתקו :(אני לא אשתוק יותר , למען ילדים בסיכון וחסרי ישע!!!!!!


חשד: נגה חיות – עובדת סוציאלית, קצינת המבחן שיקרה את בית המשפט וכל תסקיריה ייבחנו מחדש

הכתבה חשד: קצינת המבחן שיקרה את בית המשפט וכל תסקיריה ייבחנו מחדש , 21/07/2013 , יואב איתיאל , מגזין המושבות

בשירות המבחן הודו כי קצינת המבחן נגה חיות לא קיימה פגישה נוספת עם העצור בבית המעצר, בניגוד לאמור בתסקירה . כך, עולה מהחלטתו של השופט רון שפירא, הבוקר בבית המשפט המחוזי בחיפה. עבודתה הופסקה. קצינת המבחן המחוזית נאוה רוזנבאום: "מדובר בהתנהלות כושלת, שאין מקומה בשירות המבחן".

הורה הבוקר לשירות המבחן לבדוק ולהעביר לביהמ"ש רשימה של כל תיקי המעצר שנדונו בבית המשפט המחוזי בחיפה במהלך 12 החודשים האחרונים ושהוגשו במסגרתם תסקירים ע"י אותה קצינת מבחן. השופט רון שפירא. [צילומים: יואב איתיאל]

קצינת המבחן שיקרה את בית המשפט. כך, עולה מהחלטה שניתנה הבוקר בבית המשפט המחוזי בחיפה בענינו של תושב כפר עארה בן 29, המואשם בעבירות חמורות של קשירת קשר לביצוע פשע, חטיפה ותקיפה והעצור מזה שלושה חדשים.

בתסקירים שהגישה קצינת המבחן נגה חיות אודותיו, לצורך הערכתה בדבר התאמתו למעצר בית, הצהירה כי נפגשה עמו, אולם הסתבר כי לא היו דברים מעולם. החשד עלה בדיון לפני כשבוע, כשהתברר שציינה שם שגוי כשם אביו של העצור. הסניגור, עו"ד אחמד חמזה יונס, התקומם. "איך אני יכול להאמין לשירות המבחן לקבוע איך שקבע", טען בפני השופט שפירא בדיון שהתקיים ביום ראשון שעבר, "התסקיר המשלים מבוסס לשיטתו של שירות המבחן על שיחה נוספת שקיימו בבית המעצר". הוא הוסיף "מה שהפתיע אותי, שמעולם לא היתה פגישה כזו". עו"ד יונס אף התריס בפני בית המשפט כי "אם היתה שיחה כזו, וניתן לבדוק את הדבר הזה, בית המשפט יורה על מעצר עד תום ההליכים".

ואכן, ביום רביעי שעבר, הודיעה לבית המשפט קצינת המבחן המחוזית, נאוה רוזנבאום, כי ערכה בדיקה בהתאם להנחיות בית המשפט, ומצאה כי קצינת המבחן, חיות, לא קיימה פגישה נוספת עם העצור בבית המעצר, בניגוד לאמור בתסקירה שניתן שבוע קודם לכן. רוזנבאום הוסיפה, כי התסקיר המשלים התבסס, למעשה, על הפגישה הראשונית שנערכה עמו, ככל הנראה לצורך התסקיר הראשון. בהמשך מציינת רוזנבאום כי למעשה, הופסקה עבודתה של עורכת התסקיר בשירות המבחן. קצינת המבחן המחוזית רוזנבאום הבהירה כי מדובר בהתנהלות כושלת, שאין מקומה בשירות המבחן. עוד הבהירה הגב’ רוזנבאום, כי נשלח בדחיפות קצין מבחן בכיר אחר כדי שייפגש עם הנאשם בבית המעצר.

בעקבות כך, הורה הבוקר השופט רון שפירא לשירות המבחן לבדוק ולהעביר לביהמ"ש רשימה של כל תיקי המעצר שנדונו בבית המשפט המחוזי בחיפה במהלך 12 החודשים האחרונים ושהוגשו במסגרתם תסקירים ע"י אותה קצינת מבחן וכן הועבר המקרה לבדיקת פרקליט המחוז.

בהחלטתו, ציין השופט שפירא כי לכאורה, הוגש לבית המשפט תסקיר שבתוכו הצהרה שאינה אמת וכי אין צורך להכביר מילים בחומרת המעשה. מדובר, לכאורה, בהגשת חוות דעת ע"י מי שמונתה מטעם בית המשפט לבחון את הנושא כאשר לפחות חלק מהאמור בחוות דעתה של עורכת התסקיר אינו אמת ואינו משקף את פעולות שבוצעו על ידה.

השופט רון שפירא הבהיר כי משקלו של תסקיר שירות המבחן אינו עניין של מה בכך, לא בהליך הפלילי ככלל ובמיוחד כשהדבר נוגע להליכי מעצר. בהליכי מעצר אמור בית המשפט לקבל, בין היתר על בסיס אותה חוות דעת, החלטה שעניינה בחירותו של אדם העומד לדין. מדובר באשם שחזקת החפות עומדת לו ובית המשפט אמון לאזן בין זכותו לחירות מחד ושמירה על בטחון הציבור מאידך. בשורה ארוכה של החלטות מדגיש בית המשפט העליון את חשיבותם של תסקירי שירות המבחן בהליכי מעצר. אמנם בית המשפט אינו כפוף להמלצות שירות המבחן וההחלטה מסורה לשיקול דעתו. עם זאת לתסקיר משקל של ממש במסגרת שיקולי בית המשפט בבואו להכריע בבקשת מעצר. עוד הדגיש כי הלכה היא שבמקרים בהם שולל תסקיר המבחן אפשרות לשחרור נאשם לחלופת מעצר לא יסטה בית המשפט מההמלצה הנ"ל אלא מטעמים חריגים.

"מזה כשבע שנים אני מרכז את הדיון בהליכי המעצר בבית המשפט המחוזי בחיפה", כתב השופט שפירא בהחלטה, "כפי שצוין, תסקירי שירות המבחן היו והינם כלי עזר משמעותי בקבלת החלטות בעניינם של חשודים ונאשמים במסגרת הליכי מעצר (ובהמשך גם בשלבי גזירת הדין). מטבע הדברים יש מקרים בהם אימצתי את המלצות שירות המבחן ויש מקרים שלא. עם זאת מעולם לא סברתי שיש אפשרות שתסקיר נערך בלא שעורך התסקיר ביצע בפועל את הבדיקות המתוארות בתסקיר, יהיו מסקנותיו אשר יהיו. המחשבה שיתכנו מקרים נוספים בהם קיבלתי החלטה שהתבססה, בין היתר, על בסיס תסקיר שהוגש בלא שנערכו הבדיקות עליהם הצהיר עורך התסקיר מדאיגה, בלשון המעטה. הדבר נכון בין אם מדובר בהחלטה למעצרו של אדם ובין אם מדובר בהחלטת שחרור".

בנסיבות אלו קבע השופט רון שפירא כי לא יוכל להסתפק במקרה זה בהתייחסות לעניינו הפרטני של העצור שענינו נדון לפניו, ובהתאם, הורה כדלקמן: "אני מורה לשירות המבחן לבדוק ולהעביר לעיוני בהקדם האפשרי רשימה של כל תיקי המעצר שנדונו בבית המשפט המחוזי בחיפה במהלך 12 החודשים האחרונים ושהוגשו במסגרתם תסקירים ע"י אותה קצינת מבחן. כי בדעתי לעיין בהחלטות שניתנו בכל אחד מהמקרים שיובאו בפני, במידת הצורך ליזום הליך של עיון חוזר בהחלטה שניתנה ולחילופין לידע את ב"כ הצדדים כי מדובר בהחלטה שניתנה בהתבסס, בין היתר, על תסקיר שערכה אותה קצינת מבחן. זאת כדי לאפשר לצדדים לשקול עמדתם".

עוד ציין השופט כי בשים לב לפעולתה הנחושה והמיידית של נאוה רוזנבאום, קצינת המבחן המחוזית, "חזקה כי הנושא ייבדק לעומקו בשירות המבחן ויוסקו המסקנות הניהוליות הנדרשות בכל הנוגע לבקרה פנימית על הליכי העבודה. ואולם מעבר לכך, אני מורה כי החלטה זו תועבר לעיונו של פרקליט המחוז כדי שהגורם המוסמך לכך ישקול אם יש מקום להורות על פתיחת חקירה נוספת כדי שיבוררו כל נסיבות המקרה לאשורן, על כל המשתמע מכך".

החלטת השופט רון שפירא בעניין מחדליה של עובדת סוציאלית, קצינת מבחן נגה חיות
החלטת השופט רון שפירא בעניין מחדליה של עובדת סוציאלית, קצינת מבחן נגה חיות

החלטת השופט רון שפירא בעניין מחדליה של עובדת סוציאלית, קצינת מבחן נגה חיות
החלטת השופט רון שפירא בעניין מחדליה של עובדת סוציאלית, קצינת מבחן נגה חיות

קישורים:

שקרים ומניפולציות לסחר בילדים – עובדת סוציאלית אתי דור דוברוביניסקי לשכת הרווחה רמת גן – מאי 2012 – פקידי סעד לחוק הנוער מקבלים מבתי משפט ע"פ נורמה סמכויות סטטוטוריות לחרוץ גורלות ילדים ומשפחות, ואשר לא ניתן לערער על התנהגותם והחלטותיהם. ערכאות הערעור מצטטות מוצא פיהם של פקידי הסעד כ"תורה מסיני". נורמה זאת מהווה לרשויות הרווחה קרקע פוריה לסחור בילדים כרצונן במסגרות מופרטות וטיפוליות שונות ומשונות באין מפריע, על גבם ועתידם של ילדים ומשפחותיהם, כפי שנעשה בספרד הפאשיסטית בימי הרודן פרנסיסקו פרנקו

פקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי מרעילה לאוזניה של שופטת הנוער רות בן חנוך נגד אמא וילדיה – מרץ 2009 – רשויות הרווחה ובתי משפט משפט לנוער מדברים בשפה את ודברים אחדים נגד הורים וילדים כדי לקדם את תעשיית הוצאת ילדים מביתם. מדובר בפקידי רווחה ושופטי נוער הפועלים בדלתיים סגורות, ללא ראיות ומהנהנים בראשיהם לדברי הבלע הנשמעים מעת לעת ביניהם נגד הורים וילדים. התנהגותם של שופטי נוער אלו מהווה קרקע פוריה לשחיתות, התעללות והזנחה של ילדים בפנימיות, אומנה, אימוץ ועוד… ואכן התוצאות נראות בשטח…

לשכת הרווחה בת ים – התנהלות מופקרת של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"ס נעמי הלימי בטיפול בענייני אישה

פקידת הסעד שירה שביט אורגד מלשכת הרווחה בת ים: "אני בכלל לא בעסק" – דברי בלע והבלים מפיהן של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ונעמי הלימי הדנות בענייני נפשות- האזינו לחקירה של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי (עו"ס נעמי הפכה עורה ומתפקדת כפקידת סעד) בלשכת הרווחה בבת ים. פקידות הסעד חוקרות בן של אישה ששלחו אותה לאבחון פסיכיאטרי אצל פסיכיאטר פרטי איתן חבר המוכר להן…

לשכת הרווחה בת ים – דיווחי השקר של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי – דע, כי כל הדיווחים וההערכות של פקידות הסעד והעובדות הסוציאליות מלשכת הרווחה, הבלים ודברי בלע הם ברוב המוחלט של המקרים, ויש לבדוק אותם ע"פ העובדות, ראיות, והיגיון, ומי שמקבל את מוצא פיהן כסוף פסוק הריהו פתי, ואם הוא שופט הריהו פועל ברשעות. …. בעוד האישה בסכנת חיים בירידה במשקל של 10 ק"ג בחודש, העובדות הסוציאליות מלשכת הרווחה בבת ים כותבות באופן מרושע, דברי בלע, כאילו היא מחויכת ומצבה טוב…

תביעת רשלנות פושעת נגד מוסד "נווה מנשה" משרד הרווחה: גרמו למות חוסה

הכתבה תביעה: החוסה נחנק מתפוח ומת, איש לא נענש , עומרי אפרים , ynet , ינואר 2013

יבגני שטוחין, בן 47 שסבל מפיגור שכלי קשה, נזקק להשגחה צמודה במוסד שבו שהה. למרות מצבו הרגיש, הוא נותר לבד מחוץ לחדר האוכל, ושם נחנק למוות מתפוח. דו"ח של משרד הרווחה מצא כשלים בהתנהלות הצוות המטפל, אך לא הביא למסקנות נגד איש. אמו הגישה תביעה אזרחית: "הרגו את הילד שלי"

יבגני שטוחין ז"ל היה כל עולמה של סופיה אמו. עד גיל 14 הוא היה ילד בריא ומאושר, אבל דלקת קרום המוח שבה לקה אז הותירה אותו עם פיגור שכלי קשה וטלטלה את סופיה. בהיותה אם חד הורית נאלצה להתמודד לבדה עם המציאות החדשה שנכפתה עליה. "במשך עשרות שנים טיפלתי בו. בכל דקה ובכל שעה הוא היה לידי", סיפרה סופיה בת ה-72 בכאב. "כשיש לך ילד עם צרכים מיוחדים זו התעסקות בלתי פוסקת".

עד שנות ה-90 התגוררו יבגני, אחותו ואמו ברוסיה וב-1994 עלתה המשפחה הקטנה לישראל. יבגני שמצבו הידרדר שוכן במוסדות של משרד הרווחה. "הייתה לי תקווה שכאן יוכלו לעזור לו", הסבירה האם. "בכל מקום שבו הוא היה, הייתי גם אני – החיים שלי היו סביבו".


סופיה ויבגני שטוחין בימי ילדותו ברוסיה (צילום רפרודוקציה: אבישג שאר-ישוב)


בבגרותו – בישראל (צילום רפרודוקציה: אבישג שאר-ישוב)

למרות כל הקשיים שעברה במשך השנים, כשלקה יבגני גם באפילפסיה ובסוכרת לא הייתה מוכנה סופיה לבשורה על מותו. זו היכתה בה ביולי 2011. בעת ששהה במוסד "נווה מנשה" של משרד הרווחה נפטר יבגני והוא בן 47 כתוצאה מחנק בעת שאכל תפוח.

"לשבח את הצוות"

דו"ח קלינאית התקשורת של משרד הרווחה, שמונתה כדי לבחון את נסיבות מותו והגיע לידי ynet, מתאר את השתלשלות האירועים: "ביום ראשון 13 ביולי 2011 הדייר יבגני שטוחין היה בחוסר שקט, הופרד מהקבוצה עקב התנהגות אלימה כלפי הדיירים והצוות. הוא קיבל ארוחת עשר בישיבה בכניסה לביתן, ליד חדר האוכל. קיבל תפוח עץ חתוך לחתיכות. הכניס את כל החתיכות ואף דחף ביד כדי לסיים מהר לצאת לתעסוקה. יבגני נכנס למצוקה נשימתית והחוויר, המטפל ניגש אליו והוציא מפיו חתיכות תפוח וביצע היימליך. הוזעקה עזרה מהמרפאה ומד"א, הוגשה לו עזרה ראשונה אך העזרה לא הועילה… שירותי נט"ן שהגיעו למקום קבעו את מותו".

כותבת הדו"ח מצאה כשלים בהתנהלותו של הצוות וקבעה: "הייתה בקשה להשגחה על יבגני בזמן הארוחה", אך מתיאור האירוע עולה כי יבגני נותר לבדו. עוד נכתב בדו"ח: "היה צורך בליווי צמוד והשגחה ולהימנע ממתן מזון מחוץ לחדר האוכל". בהמשך נכתב: "העובדה שיבגני היה במרחב פיזי צמוד, אבל לא בתוך המקום הרגיל, במיוחד במצב הרוח הקשה שהיה, יכול היה לתרום לרצונו לאכול מהר, ללא ויסות הכמות שהכניס לפיו".

למרות הממצאים הללו נקבע בדו"ח כי הצוות פעל על פי הנהלים כשהעניק טיפול רפואי ליבגני לאחר שנחנק, ובדו"ח אף נכתב ש"יש לשבח את הצוות על כך". מותו של יבגני לא הביא להסקת מסקנות נגד איש מהמעורבים, וסופיה שזועמת על כך הגישה לאחרונה תביעה אזרחית נגד משרד הרווחה בבית משפט השלום בתל אביב. "הילד שלי מת ואף אחד לא עשה דבר בנדון", אמרה בקול שבור. "הרגו את הילד שלי ואני הפסקתי לחיות מאז. כאילו הוא עוד מספר, כאילו ילד עם פיגור הוא אוויר ולא בן אדם עם חיים ונשמה", היא מאשימה.

"מדובר בטרגדיה קשה ומיותרת, שעם קצת תשומת לב והקפדה על נהלים והנחיות הייתה יכולה להימנע", אמר ל-ynet עו"ד איתמר קורן שמייצג את סופיה. הוא הביע תקווה ש"משרד הרווחה יסיק את המסקנות המתבקשות וידאג שמקרים כאלו לא יישנו בעתיד".

במשרד הרווחה סירבו לענות לשאלות ynet בנושא והסתפקו בתשובה לקונית לפיה "הנושא נבדק ונמצא כי המסגרת פעלה כשורה".

פלייליסט – פנימיות משרד הרווחה



קישורים:

מעון "נווה יעקב" של משרד הרווחה – תרבות הסאדיזם – ככה זה עובד תרבות הסאדיזם של רשויות הרווחה, איומים, הפחדות, עלילות, אלימות, הזנחה, סמים פסיכיאטריים, קשר שתיקה, תאוות בצע ועוד  – המאמר האם מטופל ב"נווה יעקב": "צוות סדיסטים, אנחנו בגיהנום" , שבתי בנדט ודנה ויילר-פולק , וואלה חדשות , אוקטובר 2012 –  משפחות מטופלים במוסד בו נחשפה פרשת התעללות מתארים שנים של הזנחה ואלימות. "היו לו פנסים בעיניים, כוויות על הגב", מספרת אחת האמהות..

שוש אלזרע – מנהלת לשכת רווחה מועצה אזורית חוף הכרמל – רשלנות ויחצנות נגד הציבור

שוש אלזרע - מנהלת לשכת רווחה מועצה אזורית חוף הכרמל - רשלנות ויחצנות נגד הציבור

דצמבר 2012 – התנהגותה הנתעבת של שוש אלזרע ועמיתותיה העובדות הסוציאליות מהרווחה – שוש אלזרע – מנהלת לשכת הרווחה חוף הכרמל אשר פקיד הסעד בלשכתה יוסף דיאמנט ביצע מעשים מגונים בפרהסיה על ילד מנסה לצבור נקודות באמצעות שביתה בלשכה. מדובר בשביתה בלשכת הרווחה חוף הכרמל על תקיפה קלה לכאורה נגד שוש אלזרע בידי אמא לילדים שמטופלים ע"י שוש.

כאמור פקיד הסעד יוסף דיאמנט ששוש אלזרע ממונה עליו נתפס על חם מתרחץ בעירום לאור יום עם ילד ששוש אלזרע הפקידה בידיו. מדובר ברשלנות המנהלת שאין כדוגמתה.

פדופיליה בפרהסיה בחסות רשויות הרווחה ובית משפט לנוער – פקיד הסעד יוסי דיאמנט מתרחץ בים בעירום עם ילד בהשגחתו

תגובות הגולשים על עובדי לשכת הרווחה חוף הכרמל ולשכות רווחה אחרות:

קוראת לכל תושבי המדינה להפגין נגד לשכות הרווחה!!! – חוטפי ילדים, אנשים באים לקבל עזרה כספית פעוטה ומכאן זה מתגלגל לחטיפת ילדים למוסדות ומשפחות אומנה (ילדים נורמטיבים) והכל לצרכי עסק כלכלי. יש המונים בארץ שלא מדברים וסובלים מלשכות הרווחה שממש מתעללים בהם. אני קוראת לכולם ילדנו חשובים לנו יש לזעוק ולעשות הפגנות נגד חטיפת ילדים. ילדים רוצים הביתה והם משקרים ולא רוצים לשחרר אותם אלא כולאים אותם במרכזי חירום כמו בתוך בית כלא. עד מתי?? פשע נתעב!!!!!!!!!!!!

פקיד הסעד הפדופיל יוסי דיאמנט ושוש אלזרע - מנהלת לשכת רווחה מועצה אזורית חוף הכרמל - רשלנות ויחצנות נגד הציבור

הרווחה הוא גוף דורסני שמזמן לא מטפל אלא פוסק ולעתים לוקח את החוק לידיים בניגוד מוחלט של פסיקות שופטים. לצערי אין פיקוח נאות עליהן ומתחלף שר רווחה כל שני וחמישי.

הרווחה לא עושה כלום ורק מחממת את הכסאות ומקבלות משכורות והם מחפשים את החלשים רק בכדי להתעלל בהם ולחתוף להם את הילדים דוחקים אותכם לצד הכי קרוב לקיר על מנת להשתלט על החלש שיעשו מעל עם ותראו שאף אחד לא רוצה אותם

עובדים סוציאלים משקרים בבתי משפט, פסיכולוגים משקרים למענם, הכל פונקציה של תועלת כלכלית (ממש עסק כלכלי לכל דבר), מצטערת גם אני היתי נאיבית והאמנתי בכם אך האמון בעובדים סוציאלים גרמה לי להסתבך. איך את מסבירה שאנשי מקצוע פסיכולוגים חושבים בדיוק ההפך מפסיכולוגים של הרווחה???????? די לתמימות סיבנתם אותנו מספיק הגיע הזמן שהציבור ידע את האמת עליכם.

 
אגף הרווחה במדינה – שלא נזדקק לגוף הזה הכי אטום שיש במדינה.

ל-2: צודקת, אבד עליהם הקלח. הם לא עובדים ממזמן.…..רק דואגים למשכורת בסוף החודש!!!!!
ל-5 (עובדת סוציאלית): אם היית יכולה מבחינת רמת השכלתך, בטח היית לומדת משהו אחר – כנראה את לא מסוגלת. הרמה של העו"ס מתחת לכל ביקורת ! תת רמה!!!!!!!

חברה-יש חטיפת ילדים ע"י עוסיות תתעוררו!! – אני מודיע חד משמעית לכל המובטלים, חד הוריות, לא לפנות לשרותי הרווחה למען ילדכם, יש חטיפות ילדים (ממש כמו בתקופת ילדי תימן) ע"י רשויות הרווחה. ילדים מבתים נורמטיבים (למען ילדכם) תחילה למרכזי חירום ואח"כ לפנימיות ומשפחה אומנה (עסק כלכלי לכל דבר) לא הזוי

העובדים הסוציאליים משקרים בבתי משפט, מסלפים עובדות וכו', הורסים קשר בין הורה לילד וכו' ממש עולם תחתון. הכנסי לאתר ע.ל.י.ה. ותקראי מה עו"ד רושמת על דרכי הפעולות שלהם.

הם עבמים מבינים רק את עצמם,האשה צודקת אני – מבין אותה ,העובדים ברווחה פשוט מגרדים את התחת וזה בדוק ביותר, עכשיו הם שובתים גם כך הם לא עושים כלום,

לי הוציאו ילדה מהבית על כלום. ואני לא יודעת אפילו.. – היכן הבת שלי בת 5…היא לא יכולה להרדם בלי אמא שלה..אני לא יודעת מה עובר על הילדה הקטנה שלי ביום יום. אני לא ישנה בלילות כי אני יודעת שהיא לא ישנה כי אני אמא שלה.היא רגילה ללטף לי את היד עד שהיא נירדמת.אני בוכה גם עכשיו בין השורות שאני רושמת.אני רוצה את הילה שלי מאוד קשה לי לחיות כחה..אני אמא בריאה שעובדת ויש לי דירה פשוט ביגלל שאבא שלה היה אלים…והחליטו שהילדה בסכנה..הסיפור שלי מאוד עצוב.אתם לא יודעים מה זה לחשוב כל רגע ורגע על הילה שלי.אני רוצה ליראות אותה זה לא מגיע לה.בטח היא בוכה והנשמה שלה סובלת בלי אמא..כל לילה היינו משחקות ועושות ביחד את המשימות שהיו נותנים להילה שלי בגן..זה חסר לי מאוד מאוד מאוד..בבקשה אני צריכה עזרה בחיפוש היכן חטפו לי את הילדה ושום אדם ברווחה לא נותן לי מידע.אני ניקרעת מיבפנים אני מיואשת כבר.אני לא יכולה בלי הילדה שילדתי אותה מהרחם שלי.והיא עוד בת יחידה שלי אין לי עוד ילדים.הנחמה שלי זאת הילה…בבקשה תגידו לי מה אני יכולה לעשות בבקשה בבקשה!!

אלימות. יש גם הגדרה רחבה.– מהי אלימות. ההגדרה הקלאסית מגדירה אלימות כתקיפה פיסית. אולם, באמתחתם ובמונח ההגדרות של עובדי הרווחה קיימים סוגים שונים של אלימות, אלימות מילולית, אלימות נפשית, ועוד כהנה וכהנה סוגים שונים של אלימות.
אולם – ושלא משום מה, לעולם לא יבחנו מעשיהם של עובדי הרווחה תחת הגדרותיהם עצמם.
מינסיון אישי אני אומר, שהטעיה ומירמה, (כלומר היצג כוזב של עובדה בידיעה שהיא כוזבת) שקר והטייה, הם מכלי העבודה השכיחים בארגז הכלים של עובדה הרווחה, שסיגלו לעצמם מעמד פטרנליסטי, שניצב מעל החוק, וזאת מכוח האמונה, כי הם יודעים הכל ותמיד יותר טוב מכל אחד אחר מה נכון וטוב לעשות, ושוב וכאמור כל האמצעים כשרים.
אני בהחלט יכול להבין תקיפות של עובדי רווחה, שבאופן מובנה רבועות להם מכסות של ילדים שיש להוציא מחזקת הוריהם, וזאת על מנת ומחד לשמר את המערכות והמוסדות הקיימים ושללא אספקה קבועה וסדירה של ילדים לענף, יסגרו מוסדות מסויימים, יפוטרו עובדים סוציאלים, יבוטלו חוזי שכירויות, השנה וכו'. זהו ענף המגלגל 4 מליארד שקל בשנה. בדרך כלל, התהליך מתחיל בסימון ומראש של קורבנות פוטנציאלים, קורבנות קלים ונוחים, אזרחים מחתך סוציו אקונומי נמוך, בעל השכלה נמוכה, שאינם מודעים לפרוצדורה, לזכיות, חסרי אמצעים כספיים, והכל בהצדק לכאורה של קונספציות ותיאוריות מקובלות. ומכאן והילך מתחיל תהליך של אינוס המציאות וכשכל האמצעים כשרים. בם ברי יודעים מה נכון וטוב לאזרח. אלא מה? כאן מדובר בתעשייה שמגלגלת 4 מליארד שקלים בשנה וטוב תעשה המדינה אם תרד לעומקם של דברים, ותבחן מהם המניעים האמיתיים שמביאים אזרחים לתקוף עובדים סוציאלים.
עובדים סוציאלים הם על פי רוב אלימים, אלימות קונספטואלית תוך שימוש בכוח המשרה לרעה, תוך ניצול העבודה כי מדובר באלימות אבסטרקטית שאיננה מותירה סימנים במי שממילא יכולת ההתנגדות שלו לאונס חסרה או איננה קיימת כלל.
לסיכום: סבורני כי ברוב המקרים שיבחנו לגופו של עניין, ימצא ויתברר כי אקט האלימות איננו אלא אקט של עזרה עצמית בה נוקט הקורבן כלפי התוקפן ולא להיפך.

קישורים:

שופטת נוער רות בן חנוך – ניהול משפט ללא סמכות בניגוד לחוק ולכלליםשופטת בית משפט לנוער רות בן חנוך – רוכלות, נוכלות ודרכי רמיה… – נובמבר 2009 – שופטת הנוער רות בן חנוך האריכה צו חירום להוצאת ילדים מביתם בכפייה למרכז חירום ויצו הדסים שהוצא ע"י פקידת הסעד אתי דור דובריבינסקי, ללא נזקקות, בניגוד לקביעת בית משפט עליון. השופטת מודעת לעובדה כי אינה רשאית כלל לדון בתיק היות והוא נידון בבית משפט לענייני משפחה, והיא קובעת נזקקות בפברואר 2009 ומאריכה את כליאת הילדים במרכז חירום עד סוף יוני 2009. לבסוף השופטת רות בן חנוך מדיחה עצמה מלדון בתיק ע"פ סעיף 6ז לחוק בתי משפט לענייני משפחה: "היתה תובענה תלויה ועומדת בבית משפט לענייני משפחה בענינו של קטין, והוגשה תובענה בעניינו לבית משפט לנוער על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960, יועבר הדיון בתובענה לבית המשפט לענייני משפחה"…

שקרים ומניפולציות לסחר בילדים – עובדת סוציאלית אתי דור דוברוביניסקי לשכת הרווחה רמת גן – מאי 2012פקידי סעד לחוק הנוער מקבלים מבתי משפט ע"פ נורמה סמכויות סטטוטוריות לחרוץ גורלות ילדים ומשפחות, ואשר לא ניתן לערער על התנהגותם והחלטותיהם. ערכאות הערעור מצטטות מוצא פיהם של פקידי הסעד כ"תורה מסיני". נורמה זאת מהווה לרשויות הרווחה קרקע פוריה לסחור בילדים כרצונן במסגרות מופרטות וטיפוליות שונות ומשונות באין מפריע, על גבם ועתידם של ילדים ומשפחותיהם, כפי שנעשה בספרד הפאשיסטית בימי הרודן פרנסיסקו פרנקו

פלייליסט: אימוץ – השירות למען הילד  – פלייליסט על שיטות עבודה ודרכי פעולה של השירות למען הילדמשרד הרווחה, פקידות אימוץ מול הורים ילדים ומאמצים…

פשעי לשכת הרווחה ירושלים – הפקירו ילדה בת 8 באומנה להתעללות והזנחה במשך כ- 4 שנים

עובדת סוציאלית לחוק הנוער מציגה בבית משפט - אילוסטרציההכתבה עיריית ירושלים התרשלה בפיקוח על משפחת אומנה , איתמר לוין , news1 , נובמבר 2011

פסק דין חושף תמונה קשה של התעללות והזנחה בשלושה ילדים חרדים: האב ויתר עליהם מיד לאחר המשמורת, הם הועברו למשפחת אומנה שלא הייתה נתונה לפיקוח של ממש ושם סבלו מהתעללותעיריית ירושלים התרשלה בצורה קשה בפיקוח על שלושה ילדים שנמסרו למשפחת אומנה, וכתוצאה מכך סבלה הבת הבכורה מהתעללות פיזית ומינית. שופט בית משפט השלום בירושלים, גד ארנברג, חייב (9.11.11) את העירייה לשלם לתובעת 974,000 שקל ועוד 200,000 שקל כהוצאות ושכר טירחה.

פסק דינו של ארנברג מגולל תמונה קשה של אלימות, התעללות והזנחה במגזר החרדי. הוריה הביולוגיים של התובעת, כיום בת 21, נישאו בשנת 1989 ותוך ארבע שנים נולדו להם שלושה ילדים. האם טענה שבעלה התעלל בה, בני הזוג התגרשו בשנת 1996 וכעבור שנה הועברו הילדים למשמורתו של האב. ואולם, האב ביקש מיד להעבירם לאומנה אצל אהרון ואסתר רוזנברג, חרדים מירושלים.

שהות של חודשיים הפכה לשלוש וחצי שנים

העירייה אישרה את האומנה כפתרון זמני לחודשיים בלבד, אך בפועל שהו הילדים אצל משפחת רוזנברג 3.5 שנים. במהלך תקופה זו ביקרו נציגי העירייה בבית המשפחה שלוש פעמים בלבד, יצרו קשר מוגבל עם הילדים ולא הבחינו במצוקתם. גם כאשר הביעו עובדי רווחה הסתייגויות וחששות לגבי משפחת רוזנברג, לא ניתנה תשומת הלב הראויה לדבריהם.

התובעת סיפרה, כי אולצה לדבר אידיש, ספגה מכות, שיערה נגזז בכוח, היא גרה בחדר קטנטן ומועט אוויר, ואחד מבני המשפחה אף ביצע בה מעשים מגונים. באפריל 1998, כאשר הייתה בת שמונה, נכוותה קשות בגבה מהתהפכות סיר רותח בבית רוזנברג. לאחר מקרה זה החליט אגף הרווחה להוציא את הילדים מבית רוזנברג ולהשיבם לאביהם, אך הדבר נמשך זמן רב והעובדים לא עשו את הדרוש כדי לזרז את ההליך.

ארנברג מוסיף: "קיים דיווח בתיק המשפחה האומנת מיום 16.6.1997 בו מתוארת הודעה אנונימית של שכנים על חשד להתעללות בילדי האומנה וכמסקנה נרשם ש'צריך לבדוק פגיעה מינית, פגיעה פיזית. צריך להתחשב שזוהי אוכלוסיה חרדית לגביהם זו הלשנה ואם התקשרו זה משמעותי'. הודעה זו הייתה צריכה אף היא להיבדק ביתר רצינות ותשומת לב, ומכיוון שמדובר בדיני נפשות היו המסקנות צריכות להיות מהירות יותר".

האב הזניח את הצרכים הפיזיים והנפשיים של ילדיו

ארנברג מסכם: "העירייה התרשלה בתפקידה, החל ממתן ההמלצה על משמורת ובדיקת מסוגלות המשפחה האומנת ובהמשך אף בהדרכה שלא ניתנה למשפחת האומנה ובפיקוח הרופף. כמו-כן לא הוסקו מסקנות מהירות וחד-משמעיות לגבי המשך האומנה, אף לאחר אירוע הכווייה. תאונה זו הייתה אמורה לעורר נורות אדומות לגבי המתרחש בבית האומנה במיוחד לאור העובדה כי הכווייה טופלה באופן אלטרנטיבי, ללא טיפול והשגחה של בית חולים".

משפחת רוזנברג לא הגישה כתב הגנה ולא התייצבה לדיון, ולכן חויבה בתשלום הפיצויים לתובעת. ארנברג קיבל את הודעת צד ג' ששלחה העירייה לאביה של התובעת, בקובעו: "האב לא מילא את חובותיו כאב: הוא מסר את ילדיו לאומנה מיד לאחר שקיבל מבית הדין הרבני את המשמורת עליהם, לא ביקר אותם די הצורך ולא עשה די כדי למנוע את התעללותה של משפחת האומנה כאשר נודע לו הדבר. האב לא היה ער לכך שהילדים הושארו ללא השגחה פעמים רבות. האב הזניח את צרכיהם הפיזיים והנפשיים של ילדיו".

לאור כל זאת נפסק, כי העירייה ורוזנברג ישלמו לתובעת את הפיצוי, שכר הטרחה וההוצאות, והאב יחזיר לעירייה כל סכום שתשלם בפועל לבתו.

הכתבה עברה התעללות במשפחת אומנה ותפוצה ע"י העירייה , גוני נוי , nrg , נובמבר 2011

לשכת הרווחה ירושלים ובית משפט לנוער שלחו ילדה בת 7 למשפחת אומנה חרדית בירושלים וגדלה בה עד גיל 11 עברה מסכת התעללות נפשית, פיזית ומינית. כעת, כשהיא בת 21, בית המשפט חייב את עיריית ירושלים ואת המשפחה לשלם לה פיצוי בן כמעט מיליון שקלים

עיריית ירושלים תשלם לקטינה שעברה התעללות קרוב למיליון שקלים, בשיתוף המשפחה המתעללת – כך פסק שופט השלום גד ארנברג. פסק הדין ניתן במסגרת תביעה נגד משפחת האומנה, שהואשמה ברשלנות בטיפול בקטינה.

במסגרת פסק הדין חייב השופט את העירייה ואת משפחת האומנה שהקטינה שהתה אצלה מגיל שבע ועד 11 להעביר לידי התובעת פיצויים בסך כולל של 974 אלף שקל: 200 אלף שקל בשל ההתעללות הפיזית שעברה, 84 אלף שקל בגין טיפול פסיכולוגי ורפואי עתידי, 20 אלף שקל עבור נסיעות לטיפולים וסיוע לאחר ניתוח, 605 אלף שקל בגין הפסד השתכרות עתידי ו-65 אלף שקל עבור הפרשות פנסיה עתידיות. כמו כן פסק השופט כי הנתבעים ישלמו לתובעת הוצאות ושכר טרחה בשיעור של 20 אחוז מסכום הפיצוי.

התובעת, היום בת 21, טופלה בשירותי הרווחה של עיריית ירושלים ונשלחה לאומנה במשפחה חרדית בעיר. לפי כתב התביעה, הנתבעים לא מילאו אחר חובתם לספק לתובעת את צרכיה הבסיסיים והגנה פיזית ונפשית. התובעת טענה במשפט כי חוותה אלימות פיזית ונפשית, וכן נפגעה מינית על ידי אחד מילדי המשפחה. לדבריה היא נפלה קרבן למסכת ארוכה של התעללות והזנחה וחיה בתנאים פיזיים קשים.

נציגי העירייה טענו להגנתם כי אין לעירייה כל אחריות או אשמה כלפי התובעת. לדברי הנציגים, העירייה ובאי כוחה פעלו כראוי במילוי תפקידם ומילאו את חובתם ואת המוטל עליהם במסירות, לפי הדין וללא שום חריגה.

על פי גרסת העירייה, התובעת נמסרה למשמורת במשפחת אומנה עם שני אחיה הצעירים בעת שהייתה קטינה, בעקבות החלטת אביה. האב הגיע להסדר עם זוג האומנה ולאחר מכן פנה לעירייה בבקשה להכיר בהסכם. התנאים שהתובעת חיה בהם אצל משפחת האומנה, כך טענה העירייה במשפט, לא היו שונים מהמקובל בעולם החרדי, ומשפחת האומנה היא האשמה ביתר ההתרחשויות.

חויבה לדבר יידיש

התובעת סיפרה כי בשלוש וחצי השנים ששהתה במשפחת האומנה עם שני אחיה היא שוכנה בחדר קטן ונטול אוויר וספגה כינויי גנאי מאם המשפחה. סדיניה לא הוחלפו לאחר שהרטיבה במיטה, ולא ניתן לה להתקלח. עוד סיפרה התובעת כי חויבה לדבר יידיש, אף שהגיעה מבית דובר עברית. שערה נגזז בכוח, היא נאלצה לאכול אוכל שלא אהבה והיא ספגה מכות כאשר לא ידעה להשיב תשובות הנוגעות ללימודיה.

בפסק הדין כתב השופט ארנברג: "אני מאמין לגרסתה, אשר לא נסתרה, ולפיה התובעת עברה התעללות בבית המשפחה האומנת". בהחלטתו העיר השופט כי "העובדים מטעם העירייה היו יכולים וצריכים לצפות סיטואציה כזו, שבה משפחת האומנה תגרום לתובעת נזק אם היא אינה מטפלת בה ומשגיחה עליה כראוי".

השופט סיכם כי העירייה התרשלה בתפקידה, החל מהמלצתה על משמורת ובדיקת מסוגלות המשפחה האומנת, דרך חוסר ההדרכה למשפחה וכלה בפיקוח הרופף והשטחי. נוסף לכך פסק השופט כי האב לא מילא את חובותיו, ולכן קבע כי יש לקבל את ההודעה לצד ג' שהוגשה נגד האב.

מהעירייה נמסר בתגובה: "העירייה קיבלה בימים האחרונים את פסק הדין. נלמד את פסק הדין ונבחן את צעדינו בהתאם".

עיריית ירושלים הפקירה ילדים להתעללות והזנחה במשך שנים במשפחת אומנה
עיריית ירושלים הפקירה ילדים להתעללות והזנחה במשך שנים במשפחת אומנה

.
פשעי הרווחה והפסיכיאטריה – לא למהר להוציא ילדים מהבית למוסדות


.
קישורים:

הליך שיפוטי או עבודת אלילים ו"מלאכת קודש" – פנטזיות שופט הנוער יובל שדמי ופקידות סעד פגעו בנפשה וגופה של ילדה

הליך שיפוטי או עבודת אלילים והפוסט השלם באתר הרהורים על משפחה וילדים…

מרץ 2011 – שמועות שווא על אבא אלים לכאורה ועל סכנה שנשקפה כביכול מחבר פלסטיני. זאת הסיבה שבגללה הוצאה נערה בת 14 מבית הוריה. בעקבות ערעור היא הוחזרה הביתה.

שופט הנוער יובל שדמי שידוע כשופט חותמת גומי של עובדות סוציאליות ומאשר כמעט כל בקשה שלהן להוציא ילדים מהבית מבלי לבדוק את הראיות לעומקן, קיבל כהרגלו את עמדת נציגי הרווחה והורה להעביר את הנערה למקלט חרום למשך 3 חדשים. ההורים הנסערים ערערו לבית המשפט המחוזי בנצרת ובקשו להחזיר את בתם.

השופט אברהם אברהם קבע:

"עיינתי בחומר ולא יכולתי לראות את תמונת המצב כפי שראה בית המשפט לנוער (שופט יובל שדמי). מסכת הראיות שהונחה לפני רעועה, עד כי אין היא עשויה לבסס היטב את הוצאתו של ילד מסביבתו הטבעית….ההתרועעות עם הבגיר מג'נין אינה מבוססת כי אם על שמועות שאותן הכחישה הילדה…

הפוסט השלם באתר הרהורים על משפחה וילדים…

קישורים:

לשכת הרווחה נתניה – רשלנות חמורה עובדות סוציאליות בסיוע לצעירה בסכנת חיים

ראש העיר נתניה - מרים פיירברגטיפול סוציאלי בצעירה בסכנת חיים נוסח עיריית נתניה בראשות העובדת הסוציאלית מרים פיירברג איכר.

אוגוסט 2010 – רשת ב' – עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה בעיריית נתניה הוזעקו לדירה ביום שני מאחר ושכן שמע צעקות מדירה, אולם שבו כלעומת שבאו מאחר והסבתא והאמא מנעו מהן להיכנס לדירה. העובדות הסוציאליות לא הזעיקו באותו רגע את המשטרה, אלא רק כעבור שלשה ימים ביום חמישי הוגשה תלונה למשטרה. השוטרים נכנסו לבית ביום חמישי וראו רק הזנחה בבית אך לא מצאו את הצעירה כלואה בחדר ארונות.

כעבור יומיים ביום שבת התקשר שכן לעובדות הסוציאליות ואמר כי יש צרחות היסטריות מהדירה. עובדת סוציאלית מסרה כי היא זאת שנכנסה עם השוטרים והיא זאת שמצאה את הצעירה.
.

.
מתוך החשד לכליאת הבת "נמצאה במשקל 35 ק"ג" , וואלה חדשות , 01.08.2010

צעירה בת 20 נכלאה בדירה בנתניה ועברה התעללות על פי החשד על ידי אמה וסבתה במשך תקופה ארוכה, "של חודשים עד שנים". שוטרי סיור מתחנת נתניה הגיעו הלילה (ראשון) לדירה, לאחר ששכנים ששמעו צעקות הבוקעות ממנה הזעיקו אותם לבניין. השוטרים פרצו לדירה ומצאו בה את הסבתא ואת הנכדה כשהיא סובלת מתנאי הזנחה קשים ובתת תזונה חריף, במשקל של כ-35 קילוגרם. מהמשטרה נמסר כי הנכדה נראתה מפוחדת כשהיא מסתתרת באחד מהחדרים.

המשטרה הזעיקה את רשויות הרווחה בעיר ומיד לאחר מכן נעצרו הסבתא כבת 75 ואם הנכדה כבת 40. מבירור ראשוני עולה כי הצעירה נכלאה בבית ואף לא הורשתה לעשות צרכיה בשירותים ונותקה מכל קשר עם העולם. החשודות יובאו לדיון בהארכת מעצרן בבית המשפט השלום בנתניה.

קישורים:

עובדת סוציאלית הפקירה שני ילדיה הפעוטות בני שנתיים במכונית סגורה והלכה לקניות בקניון

הכתבה הפעוטות הושארו ברכב סגור, האם הלכה לקניון , nrg

עוברי אורח שהלכו ליד קניון בת ים הבחינו בשני ילדים בני שנתיים סגורים בתוך מכונית חונה. האם, עובדת סוציאלית, אותרה בקניון עורכת קניות

אבי אשכנזי ונתיב נחמני | 4/5/2010

מה עושה אם לשני פעוטות בני שנתיים שרוצה לעשות קניות בקניון בת ים? המשטרה עצרה בצהריים (ג') אישה בת 37 מירושלים, עובדת סוציאלית במקצועה, בחשד לרשלנות לאחר שהשאירה את ילדיה במכונית ונכנסה לסיבוב קניות במרכז המסחרי.

עוברי אורח שהיו ברחוב ניסנבאום בבת ים הבחינו כי באחת המכוניות יושבים שני פעוטות לבדם במושב האחורי של המכונית, וכי חלונות כלי הרכב סגורים.

האזרחים הזעיקו שוטרי סיור שפתחו את הדלת, שלא הייתה נעולה, והוציאו את הפעוטות. למקום הוזעקה גם ניידת של מד"א, אך הילדים לא נזקקו לטיפול רפואי.

השוטרים פתחו בסריקות לאיתור האם, וכעבור כחצי שעה מצאו אותה בקניון הסמוך כשהיא עורכת קניות. האישה עוכבה לחקירה ובמשטרה שוקלים לבקש מבית המשפט להאריך את מעצרה.

קישורים: