השלכת משפחות חסרות דיור לרחוב – קפיטליזם חזירי של הרשויות המקומיות ומשרד הרווחה בטיפול במשפחות ופרטים חסרי דיור

פלייליסט: השלכת משפחות חסרות דיור לרחוב – קפיטליזם חזירי של הרשויות המקומיות ומשרד הרווחה בטיפול במשפחות ופרטים חסרי דיור
.

.
קישורים:

פלייליסט: השלכת משפחות חסרות דיור לרחוב – קפיטליזם חזירי של הרשויות המקומיות ומשרד הרווחה בטיפול במשפחות ופרטים חסרי דיור

פלייליסט: השלכת משפחות חסרות דיור לרחוב – קפיטליזם חזירי של הרשויות המקומיות ומשרד הרווחה בטיפול במשפחות ופרטים חסרי דיור
.

.
קישורים:

משטרה עירונית סוציאלית

גל האלימות בשבועות האחרונים העלה לסדר היום, הקמתו של כוח שיטור עירוני בעל סמכויות נרחבות. יש ללמוד לקח מכישלון מודל ה"שיטור עירוני סוציאלי" ולבטלו. פתרון בעיית ביטחון האזרח לא יבוא מהרשויות המקומיות.
.
להלן המאמר "שיטור עירוני סוציאלי" , NEWS1 , משה שלם , אוגוסט 2009
.
שר האוצר שטייניץ הציע תוכנית שלפיה לכל ראש רשות יהיה כוח שיטור עירוני אשר יפעל לאכיפת חוקי איכות חיים. כוח זה אמור לפי התוכנית לפעול לצד כוחות השיטור של משטרת ישראל.
במשטרה מוכנים להשקיע בשיטור עירוני, אולם לפי תוכנית המשטרה יוקמו יחידות שיטור עירוני שיהיו כפופות מקצועית וערכית למשטרת ישראל. אולם מפתחות ההפעלה שלהם יונחו בידי ראשי הרשויות, כשההפעלה תתבצע דרך רמות הפיקוד של המשטרה. בקרב הזה יש הרבה אגו, כוח, וכסף.

המצדדים בהקמתו של כוח השיטור העירוני טוענים שנוכחותם של שוטרים עירוניים חמושים באקדחים, רכובים על אופנועים, ג'יפים, בעיר, תחזק את תחושת הביטחון של האזרח, ותסייע לראשי הערים להילחם בפשיעה. המתנגדים להקמת כוח שיטור טוענים כי לראשי הערים עלול להיות ניגוד עניינים בהפעלת כוח השיטור, בנוסף טוענים המתנגדים כי ברשויות מקומיות הפשע המאורגן הצליח לחדור ובגדול. יש כ-30 ראשי רשויות או בכירים שם שנמצאים תחת חקירה או כאלה שהמליצו להגיש נגדם כתב אישום. ישנן טענות נוספות לכאן ולכאן, כגון, עלויות תקציביות אדירות, יכולת כוח השיטור, חלוקת אחריות, חימוש רשויות של בני מיעוטים ועוד.

האם כוח השיטור העירוני יקטין את הפשיעה
מודל ה"שיטור עירוני סוציאלי" הקיים ברשויות המקומיות מזה שנים רבות יכול לספק תשובה.
בלשכת הרווחה של כל רשות מקומית ישנם עובדים סוציאליים של העירייה בעלי סמכויות נרחבות ביותר להגנה על קטינים, קשישים, וחסרי ישע: פקידי הסעד.
חוק הנוער (טיפול והשגחה) סעיף 11 מסמיך את פקיד הסעד להוציא קטין מביתו לשבוע ללא צו בית משפט וראיות, אם הוא סבור כי הקטין בסכנה, או מסכן אחרים. סעיף 12 בחוק מסמיך את בית המשפט להורות על נקיטת אמצעים זמניים למשך חודש על הקטין ללא שמיעתו, שמיעת הוריו, וללא תסקיר של פקיד הסעד.
כל ההליכים בבתי משפט אלו אינם כפופים לדיני ראיות ומנוהלים בדלתיים סגורות, ובחיסיון, הרחק מהביקורת הציבורית. בתי המשפט רואים כסוף פסוק את המלצותיהם של פקידי הסעד המבוססים על הערכות, ועובדות שלא אומתו ולא נעשה ניסיון להפריכן (מסקנות ועדת סלונים).
.
פקידי סעד לחוק הנוער – השיטה שקרסה
פקידי הסעד מקבלים גיבוי מלא מהעירייה, משרד הרווחה, משטרה, בתי משפט, מערכות החינוך והבריאות, וכל מערכת ממסדית אחרת. בנוסף לא קיים גוף ביקורת חיצוני אובייקטיבי אשר מבקר אותם.
קטינים נשלחים לפנימיות, מרכזי חירום, משפחות אומנה, לשנים ארוכות על סמך המלצותיהם של פקידי הסעד, ולא קיים חוק המסדיר את זכויותיהם, וזכות הוריהם הביולוגים. סכומי עתק מוקצים למסגרות ההשמה החוץ ביתית. משפחות מתפרקות, נשברות נפשית, כלכלית ופיסית. בוגרי מסגרות ההשמה החוץ ביתית הופכים לאוכלוסייה רגישה בחברה. מדובר באלפי קטינים המוצאים מביתם ומשפחתם מידי שנה.

חוק הנוער ומערכות השלטון, והמשפט, מספקים מזה שנים רבות לפקידי הסעד ברשות המקומית סמכויות על, גיבוי, ותמיכה ללא סייג. לכאורה בעיית הפשיעה בקרב בני הנוער, הייתה אמורה לחלוף מהארץ. אולם ההפך קורה, נתוני משרד הרווחה מצביעים על הידרדרות מתמשכת במצבם של הקטינים, עלייה של 12% במספר חקירות ילדים , ירידה בגיל הנוער הצורך סמים ואלכוהול, עלייה בעוני, פשיעה, פערים חברתיים, ועוד. משרד הרווחה דורש עוד ועוד תקנים, תקציבים ומשאבים.
יש ללמוד לקח מכישלון מודל ה"שיטור עירוני סוציאלי" ולבטלו. פתרון בעיית ביטחון האזרח לא יבוא מהרשויות המקומיות.

קישורים:

לשכת רווחה ברשות מקומית

האזרח התמים הנזקק לשירותי הרווחה קורא באתר משרד הרווחה על לשכות הרווחה (מחלקות לשירותים חברתיים):
"נותנות שירותים חברתיים לפרטים, משפחות וקהילות. בכל רשות מקומית פועלת מחלקה לשירותים חברתיים עבור המתגוררים בה. תפקידם של העובדים במחלקה לשירותים חברתיים כולל:

  • מתן שירותים מקצועיים ומיומנים בתחומי האבחון, הטיפול התמיכה, האיתור, המניעה, ההגנה והשיקום במגוון דרכי התערבות ובשיטות העבודה השונות של העבודה הסוציאלית – פרטנית, קבוצתית וקהילתית.
  • מתן שירותים המותאמים לצורכי העולים.
  • תכנון תקציבי של שירותי הרווחה על פי הצרכים העולים והמשתנים ובהתאם לסדרי עדיפויות מקומיים ולאומיים.

לקבלת שירות יש לפנות אל המחלקה לשירותים חברתיים במקום המגורים. השירותים השונים מפורטים בהוראות התע"ס (תקנון עבודה סוציאלית)." ולבסוף הערה: "כמו כן פועלות המחלקות לשירותים חברתיים על פי חוקים רבים נוספים העוסקים בטיפול ובהגנה על משפחות, יחידים, ילדים, זקנים ונשים הנזקקים לסיוע ותמיכה."
בפועל התמונה אינה 'ורודה' כל כך. בלשכת הרווחה ישנם עובדים סוציאלים, פקידי סעד, ועדות החלטה, ומנהלים, כולם עובדי הרשות המקומית ואמורים לפעול ע"פ הוראות מקצועיות של משרד הרווחה. פקידי הרווחה מוציאים לפועל את הטיפול ע"י כפייה, באמצעות צווים של בתי משפט לענייני משפחה המאשרים בדלתיים סגורות את החלטות הפקידים בלשכת הרווחה. למעשה הם פקידי בית משפט ולשכת הרווחה היא מעין סניף של בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער הרואים בהמלצות פקידות הסעד סוף פסוק.

לשכת רווחה, או סניף של בית משפט לענייני משפחה ונוער
לשכת רווחה, או סניף של בית משפט לענייני משפחה ונוער

אמנם יש מגוון אפשרויות סיוע בקהילה: הפעלת עובדים סוציאליים בבית-ספר ובמוסדות חינוך קהילתיים, טיפול במשחק, מתן סיוע חומרי בזמן הטיפול, טיפול מונע (כגון חוגים וייעוץ פסיכולוגי ופסיכיאטרי), טיפול ישיר על-ידי עובד סוציאלי, טיפול בילדים במעונות יום רגילים וטיפוליים, טיפול בהורים ובילדים במרכזי הורים-ילדים, אומנה יומית, משפחתונים, מועדונים טיפוליים ומועדוניות ועוד … אולם לשכת הרווחה היא לא רק המחליטה על הטיפול הסוציאלי בהיותה הגורם המקצועי, אלא גם המיישמת אותו במידה והוא בקהילה ולכן תעדיף להוציא את הטיפול מחוץ לקהילה, על מנת להקטין עומס עבודה, או שאין בקהילה את המשאבים הנדרשים. טיפול כפוי כזה הוא נוח יותר למימוש כאשר המטופל אינו בחזקת הוריו שכן אז ניתן להעבירו מטיפול חוץ קהילתי אחד למשנהו בעבודת ניירת משרדית פשוטה. לכן יעדיף פקיד הסעד להוציא את הקטין/חסוי מחזקת בני משפחתו.
ואכן בפועל רב המשאבים מופנים לטיפול מחוץ לקהילה היקר הרבה יותר. דוגמא: 70% מתקציב שרות לנוער, כלומר רובו, מיועד להחזקת ילדים בפנימיות ובמשפחות אומנה, אימוץ ועוד. שאר הכסף מיועד לשירותים בקהילה בעבור ילדים בסיכון. לדברי מר מוטי וינטר, ראש השירות לילד ולנוער במשרד הרווחה, חלוקה זו של התקציב יוצרת עיוות מתמשך, אידיאולוגי וכלכלי, במדיניות הטיפול בילדים בסיכון. לעומת מדינות אחרות, המקצות את רוב התקציב לילדים בסיכון לשירותים קהילתיים, ורק את מיעוטו לפנימיות, בישראל קיים "לחץ תמידי להגדיל את מספר המכסות לפנימיות – מרשויות מקומיות, מפוליטיקאים, מגורמים שונים – ואף פעם אין כסף לשירותי תמיכה בקהילה, כך שאין לנו ברירה אלא לשלוח ילדים לפנימיות כדי להרחיק אותם מסכנה". מתוך מסמך רקע בנושא: מסגרות להשמת ילדים בסיכון של מרכז מחקר הכנסת.
לפיכך האזרח הפונה ללשכת הרווחה לקבלת סיוע צריך לזכור כי עלול למצוא עצמו או את בן משפחתו בטיפול כפוי מחוץ לקהילה, או בטיפול שונה לחלוטין ממה שהתכוון מלכתחילה.

שיטות ודרכי פעולה של פקידי סעד ועובדים סוציאליים בלשכות הרווחה ברשויות המקומיות

קישורים:

משרד הרווחה – תהליך הוצאת ילד/חסוי מהבית ע"י לשכת רווחה עירונית

הוצאת ילד/קטין/חסוי מביתו יכולה להיעשות בניגוד לרצון הוריו ורצונו, ע"י פקיד הסעד בלשכת הרווחה העירונית ללא סדרי דין, ראיות, הוכחות, משפט פומבי, וחקירת משטרה. סעיף 11 בחוק הנוער מסמיך את פקיד הסעד לחוק הנוער להוציא קטין מיידית מביתו ללא צו בית משפט: "היה פקיד סעד סבור כי קטין הוא נזקק ונשקפת לו סכנה תכופה או שהוא זקוק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא לנקוט את כל האמצעים הדרושים לדעתו למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול אף ללא הסכמת האחראי על הקטין, ובלבד שלא יוחזק קטין יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי לו אלא באישור בית-המשפט". כלומר: כאשר פקיד הסעד סבור (חושב) כי יש מצבים שאינם סובלים דיחוי לדעתו, הוא יכול להוציא את הקטין מביתו ולכפות עליו טיפול. הוצאת קטין מביתו בדרך זאת לא תארך יותר משבעה ימים, לאחר מכן דרוש אישור בית-המשפט שבד"כ מאשר את בקשות פקיד הסעד.

להלן השלבים להוצאת קטין/מביתו
:

  1. איתור ילד בסיכון – האיתור הראשוני של ילדים בסיכון עושים מי שנמצאים בסביבתם הקרובה, כמו מורים, רופא המשפחה, שכנים, חברי המשפחה, בני משפחה, עובדים סוציאליים, יועצים, פסיכולוג, יועצת בית הספר ועוד. גם הילד עצמו יכול לדווח למחלקה המקומית לשירותי רווחה על הסיכון שהוא נתון בו. לעתים אחד ההורים פונה ללשכת הרווחה לבקש סיוע או עזרה בעניין כלשהו ששמע מחברים או באמצעי התקשורת.
  2. פקיד הסעד לחוק הנוער – האחריות לטיפול בקטין בסיכון, לאחר שאותר, מוטלת על המחלקה לשירותים אישיים וחברתיים בעיר (לשכת רווחה), באמצעות פקיד הסעד, שהוא עובד סוציאלי בהכשרתו. פקיד הסעד יכול להעביר החלטתו לאישור בית משפט גם ללא דיון בוועדת החלטה.
  3. ועדת החלטה – פקיד הסעד או גורם אחר כגון גננת, מורה, אחות קופ"ח מפנה את המקרה ללשכת הרווחה שמפעילה ועדת תכנון טיפול ומעקב (ועדת החלטה), וזו קובעת כיצד יש לטפל בקטין: אם להשאיר אותו בבית ולטפל בו במסגרת הקהילה, או להפנותו להשמה חוץ-ביתית. לרשות המקומית אינטרס להוציא את הקטין מהבית לפנימיה מטעמים תקציביים, שכן טיפול בקהילה יהיה ע"ח הרשות המקומית (ראה "ועדת החלטה" ופקיד הסעד – שיקולים זרים וניגוד עניינים להוצאת הילד מהבית). בתי המשפט על ערכאותיהם רואים בהמלצות ועדות ההחלטה סוף פסוק.
  4. בית המשפט לנוער – בית משפט לנוער מאשר ב'דלתיים סגורות' את החלטת פקיד הסעד ו/או החלטת ועדת תכנון טיפול ומעקב (ועדת החלטה).

עו"ד משכית בנדל מהאגודה לזכויות האזרח מסבירה על ועדות החלטה וועדת סילמן

    כשלים בתהליך:

    1. פקיד הסעד מציג את ההורים בבית משפט אך גם אחראי על טיפול והשגחה של הילד ומציג את ההורים בפני ועדות החלטה, משגיחים, מטפלים מאבחנים והילד עצמו. פקיד הסעד קובע את הסדרי הראיה. פקיד הסעד יכול לכוון אירועים ואת בית המשפט.
    2. ההליך כולו מבוסס על דעתו של פקיד הסעד ועל סמך חקירותיו, אין לו בסיס ראייתי, ואינו כפוף לסדרי דין, אינו מתועד בפרוטוקול, אינו מפורסם לציבור ואינו נתון לביקורת.
    3. ההליך כולו מתנהל בחיסיון, דלתיים סגורות, ואינו מתפרסם לציבור (גם לא תוך שמירת פרטיות המטופלים), ולכן הוא רגיש לשיקולים זרים. ("מה שאינו פומבי חייב להיות מושחת" השופט לנדוי).
    4. ועדת ההחלטה קיומה, ודרך התנהלותה רווית כשלים ושיקולים זרים ראה: משרד הרווחה – ועדת החלטה בלשכת הרווחה העירונית.
    5. פקיד הסעד כותב את התסקיר ע"פ החלטות ועדת ההחלטה ובכך התסקיר הופך להיות מסמך שיווקי תעמולתי של החלטות הועדה.
    6. שיתוף כל הגורמים המקצועיים ברשות המקומית בועדת ההחלטה לגיבוש החלטה משותפת, פוגמת במתן עדות בהמשך בבית משפט שכן הם מחויבים לסיכומיהם המשותפים.
    7. הורי הקטין יכולים לקבל מושג לראשונה על ההליך רק בסופו לפני המשפט, שרק אז יכולים הם לעיין בתסקיר. בשלב זה ההחלטות התקבלו שמם הוכפש בין חברי ועדת ההחלטה מבלי שידעו על כך או יוכלו להתגונן.
    8. בית המשפט הופך להיות 'חותמת גומי' של המלצות תסקיר פקיד הסעד שהוחלטו כבר בועדת ההחלטה.

    פלייליסט – הוצאת ילדים מהבית

        קישורים: