העדר ייצוג משפטי למשפחות בהליך הוצאת ילדים מהבית

ינואר 2018 – הטרור הסוציאלי כלכלי של פרקליטות המדינה ורשויות הרווחה נגד משפחות מוחלשות. אלפי ילדים מוצאים מביתם למוסדות, אומנה ואימוץ כאשר להורים נאסר ייצוג משפטי בוועדות הרווחה, ולא מתאפשר בבתי המשפט.
93% מדרישות משרד הרווחה להוציא ילד מביתו מתקבלות כאשר אין ייצוג משפטי להורים, 63% מהדרישות נדחות כאשר ההורים מיוצגים על ידי עורך דין. כלומר אם היה ניתן למשפחה בהליך הוגן ייצוג משפטי היה נמנע יותר מ- 50% הוצאת ילדים מהבית.
פרקליטות המדינה ורשויות הרווחה מונעות ייצוג משפטי להורים בוועדות החלטה הקובעות גורל ילדיהן למרות קביעות מקצועיות של ועדות בדיקה כגון ועדת גילת ומבקר המדינה בנושא. וכך נתלשים מביתם אלפי ילדים מידי שנה בהליך לא הוגן ההורס משפחות וילדים.

ייצוג משפטי

מודעות פרסומת

מדוע האמא לורי שם טוב אינה רואה את ילדיה?

העריצות הבירוקרטית של רשויות הרווחה – המסקנה המתבקשת מעתירה זאת היא שבסופו של דבר רשויות הרווחה יכולות להטיל וטו על כל החלטה בענייני משפחה גם אם בני המשפחה נקיים מכל רבב.

19.09.2011 – בג"ץ 4613/11 – עתירה שהגישה האמא לורי שם טוב לאחר שנים של בקשות חוזרות ונשנות להסדרי ראיה עם ילדיה הרכים בשנים, בפני כבוד השופטים מרים נאור, אסתר חיות וחנן מלצר.

מדוע האמא לורי שם טוב אינה רואה את ילדיה?

תשובת השופטים: "מן הדיון שהתנהל בפנינו ומן הכתובים שקראנו הבנו כי בין רשויות הרווחה לבין העותרת קיים סכסוך עמוק, בשל פגיעות שפוגעת העותרת בדרכים שונות בעובדי הרווחה שאינם מוכנים עוד לטפל בה".

השופטים מרים נאור, אסתר חיות וחנן מלצר לא מצאו שום רבב באמא לורי שם טוב וילדיה. הסיבה שציינו שאינה רואה את ילדיה היא כי היא מסוכסכת עם רשויות הרווחה (לטענתם) או שאין לה את עשרות אלפי השקלים לממן חוות דעת מומחים שממילא רשויות הרווחה ידחו.

להלן החלטת השופטים:

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

 

 

 

פיני פישלר, עו"ד – המונח 'עובד רווחה' לא מובן – אחרי שמגיעים אליהם צריכים חבר'ה קדישא

פיני פישלר, עו"ד – המונח 'עובד רווחה' לא מובן – אחרי שמגיעים אליהם צריכים חבר'ה קדישא
29 במאי 2014 – ערב עיון הקואליציה למען הילדים והמשפחה
בית ברודט לתרבות יהודית
עובדים סוציאליים כותבים מה שהם כותבים. אף אחד לא בודק, אף אחד לא מבקר. הבאתי דוגמא שלי אישית, לא של מישהו אחר, תיכף אתן לכם אותה. יושבים וכותבים, מוציאים ילדים, מרחיקים ילדים.

מדברים איתי על מתאבדים, אני יכול גם את זה להסביר לכם. לא כל אחד בנוי במבנה האישיות שלו כשש עלי קרב. יש אנשים שרגילים היו למסגרת של שקט, שלווה, מקום עבודה מסודר, אישה, ילדים, הכל היה בסדר, אבל כשהתחיל הגל, הסערה – הם לא רגילים לסערה שמזעזעת אותם. . .

אדם נורמטיבי, מוזמן לתחנת משטרה בתלונה הזויה.

לא צריך ללמוד פסיכולוגיה, לא צריך תואר שלישי או פסיכיאטריה. מבינים שבן אדם מכל החזיתות מגיעים אליו כל מיני גורמים שהוא לא הכיר אותם קודם, הוא מאבד את השפיות שלו.

הוא צריך ללכת לדיון לרבני, הוא צריך לבקש אישור מהעבודה, ואחרי שבועיים עוד פעם יש לו דיון. עוד פעם הוא צריך לבקש אישור, ופתאום יש לו חקירה במשטרה, ופתאום אומרים לו: "אדוני, אתה עצור לשלושה ימים", והוא יוצא ממקום עבודה, ולאט-לאט, הסדר יום שהוא היה רגיל אליו, השקט, האישה, הילדים, הכל היה מתוקתק, ופתאום הכל קורס.

אני סבור שהמערכות, עד היום, לא מבינים את הסיטואציה.

עובדי רווחה, אני בכלל לא מבין את המונח: "עובד רווחה". כל מי שמגיע אליהם הוא צריך רווחה? אחרי שהוא מגיע אליהם הוא צריך חבר'ה קדישא.

ולכן הסחרור הזה . . .

הסדרי ראיה? שעתיים בשבוע. זו מכה. בן אדם היה רגיל לראות את הילדים שלו יום-יום, שעה-שעה. לא כל אחד מסוגל לעבור את זה, והמערכות רואות את התופעה של ההתאבדות, רואות את התסקירים, ולאף אחד לא איכפת. אין גוף מפקח.

אתם יודעים, הפגישות עם 'המומחים'. בהתחלה נפגשים עם האמא לבד, להוציא כסף. אחר כך נפגשים עם הילד לבד, להוציא כסף. אחר כך נפגשים עם האבא לבד, להוציא כסף. ואז יושבים גם עם האמא וגם עם האבא, להוציא כסף, ואז יושבים גם עם האמא, גם עם האבא וגם עם הילד, להוציא כסף, וכך העסק הזה מתנהל…

שתבינו שתיק שהיה צריך להסתיים מקסימום שנה-שנתיים, הגיע לבית המשפט העליון עם תילי-תילים של מילים, אבל המסר שאני רוצה להגיד לכם. צדק גם אם נעשה, אתם יכולים לנצח בעליון, ולרדת נכים בכסא גלגלים עם דגל ישראל של מנצחים בטירוף של חושים, איפה היתה המערכת כל השנים? איך המערכת לא בדקה את השיטה הזו של הגברת?

איך מכון שלם שאמור היה להיות תחת פיקוח, איש עד היום לא בדק מה קורה שם.

המסר הוא שאסור לוותר. צריך להילחם. אסור להאמין למכון וגם לאלה שמוציאים תסקיר, צריך לבדוק בציציות מה ההכשרה ואיך העסק עובד.

עו"ס אריה אהרון – מנהל תפעול יחידת סוקרים בלמ"ס עוסק בהוצאת ילדים בכפייה מביתם למרכזי כליאה של רשויות הרווחה

אוקטובר 2012 – אריה אהרון מנהל אגף תפעול – יחידת הסוקרים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שולח סוקרים לבתים בישראל לצפות במתרחש בתוך המשפחה לשאול שאלות ולדווח למשרדי הממשלה ולרשויות לרבות רשויות הרווחה.
אריה אהרון משמש גם בתפקיד יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים במחוז ת"א והמרכז ומנהל קמפיינים להוצאת ילדים מביתם למסגרות מופרטות בתואנה כי הילדים בסכון.

אריה אהרון משתמש במידע של סוקרים שהוא שולח מהלמ"ס לבתי המשפחות בישראל להוצאת ילדיהם לאכלוס מרכזי הכליאה של רשויות הרווחה: פנימיות, משפחות אומנה, אימוץ סגור, מרכזי חירום ועוד.

אריה אהרון הפך את סוקרי הלמ"ס למרגלים של רשויות הרווחה לאכלוס מוסדות הכליאה של הרווחה המופרטים המספקים ג'ובים לעובדי רווחה ועושים הון מתרומות, תקציבי ממשלה, והורים חרדים לגורל ילדיהם

צפו בתמליל ראיון של אריה אהרון מנהל תפעול הלמ"ס – יחידת סקרים, לקמפיין שהכין (ע"ח משלם המיסים בהון עתק) לאיתור ילדים למרכזי הכליאה של רשויות הרווחה.

מרכזי כליאה של רשויות הרווחה 
פנימיות: אתגר , בית טף , בני ארזים , גיל עם , השלושה , כפר נחמן , מסילה , מצפה ים , מקי"ם , מוריה , צופיה , רננים , שדה בר , שקמה , 'בית טוביה' בהרדוף , אילנית , בראשית , אור שמחה
מרכז חירום , משפחות אומנה , אימוץ – השירות למען הילד , מרכז קשר ,

 פלייליסטים: ועדת החלטה , חסרי דיור , פנימיות , אלימות רשויות הרווחה , מרכזי קשר , אגפי רווחה תל אביב , הוצאת ילדים מהבית , חטיפת תינוקות , טיפול והשגחה במשפחת אומנה , קשישים , פקידות סעד

אריה אהרון – מנהל תפעול יחידת סוקרים בלמ"ס עוסק בהוצאת ילדים בכפייה מביתם למרכזי כליאה של רשויות הרווחה

אוקטובר 2012 – אריה אהרון מנהל אגף תפעול – יחידת הסוקרים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שולח סוקרים לבתים בישראל לצפות במתרחש בתוך המשפחה לשאול שאלות ולדווח למשרדי הממשלה ולרשויות לרבות רשויות הרווחה.
אריה אהרון משמש גם בתפקיד יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים במחוז ת"א והמרכז ומנהל קמפיינים להוצאת ילדים מביתם למסגרות מופרטות בתואנה כי הילדים בסכון.

אריה אהרון משתמש במידע של סוקרים שהוא שולח מהלמ"ס לבתי המשפחות בישראל להוצאת ילדיהם לאכלוס מרכזי הכליאה של רשויות הרווחה: פנימיות, משפחות אומנה, אימוץ סגור, מרכזי חירום ועוד.

אריה אהרון הפך את סוקרי הלמ"ס למרגלים של רשויות הרווחה לאכלוס מוסדות הכליאה של משרד הרווחה המופרטים המספקים ג'ובים לעובדי רווחה ועושים הון מתרומות, תקציבי ממשלה, והורים חרדים לגורל ילדיהם

צפו בתמליל ראיון של אריה אהרון מנהל תפעול הלמ"ס – יחידת סקרים, לקמפיין שהכין (ע"ח משלם המיסים בהון עתק) לאיתור ילדים למרכזי הכליאה של רשויות הרווחה.

מרכזי כליאה של רשויות הרווחה 
פנימיות: אתגר , בית טף , בני ארזים , גיל עם , השלושה , כפר נחמן , מסילה , מצפה ים , מקי"ם , מוריה , צופיה , רננים , שדה בר , שקמה , 'בית טוביה' בהרדוף , אילנית , בראשית , אור שמחה
מרכז חירום , משפחות אומנה , אימוץ – השירות למען הילד , מרכז קשר ,

 פלייליסטים: ועדת החלטה , חסרי דיור , פנימיות , אלימות רשויות הרווחה , מרכזי קשר , אגפי רווחה תל אביב , הוצאת ילדים מהבית , חטיפת תינוקות , טיפול והשגחה במשפחת אומנה , קשישים , פקידות סעד

האם שרצחה את בנה בהשפעת סמים פסיכיאטריים והאב: רשויות הרווחה אחראיות למעשה

האם שרצחה את בנה בהשפעת סמים פסיכיאטריים והאב: רשויות הרווחה אחראיות למעשה
אולגה בוריטוב – רצח תחת השפעת רשויות הרווחה וסמים פסיכיאטריים

רגע לפני שימלאו ארבע שנים למותו של בנה, מבקשת אולגה בוריסוב, שהורשעה בהריגתו, שיותר לה להגיע לקברו בפעם הראשונה. במכתב מרגש ששלחה לראש הממשלה בנימין נתניהו בכתב ידה היא מתחננת: "תנו לי את האפשרות להתאחד שוב עם בני".

באוגוסט 2008 הגיעה בוריסוב עם בנה היחיד בן הארבע, אלון יהודה, לחוף הים בבת ים ונכנסה עמו למים. הילד לא יצא מהמים בחיים. כשנה לאחר מכן, במסגרת הסדר טיעון, הורשעה בוריסוב בהריגת בנה, לאחר שהטביעה אותו, ונדונה לשמונה שנות מאסר בפועל.

בוריסוב הודתה בחקירתה במשטרה כי הטביעה את הילד משום שהיווה נטל וביקשה בהמשך לשים קץ לחייה. מאז שנכנסה לכלא הנשים נווה תרצה לא הותר לה להגיע לקבר בנה. היא ביקשה לעלות אל הקבר בקיבוץ גבעת ברנר מיד לאחר הלוויה, אך בקשתה נדחתה.

אתמול הגישה בוריסוב עתירה לבית המשפט העליון באמצעות עו"ד שני אילוז כדי לנסות להפוך את ההחלטה. אילן יהודה, בן זוגה לשעבר ואבי הילד אלון, מצטרף גם הוא לבקשתה. "תנו לה לעלות לקבר של הבן שלנו", הוא מבקש. "זה המינימום שאפשר לתת לה. למנוע זאת ממנה זה פשוט התעללות".

יהודה מספר כי אף שלפני כחודש התגרש מבוריסוב, הוא אינו מאשים אותה במות בנם. לדבריו, רשויות הרווחה ובריאות הנפש שבמסגרתן בוריסוב הייתה מאושפזת הן האחראיות למעשה.

"כל מה שקרה לאולגה זה מחלת נפש", הוא אומר. "הבנתי מזמן שזה לא היה באשמתה. צריך לתת לה לעלות לקבר. כל הגורמים הפסיכיאטריים אמרו שזה יכול לעזור לה בהליך השיקום. צריך לתת לה להיפרד ממנו, להבין את המצב הנפשי שלה ולנסות לעזור לה להשתקם. למנוע זאת ממנה יגרום בדיוק לדבר ההפוך".

"אמשיך לסבול כל חיי"

במקביל לעתירה כתבה בוריסוב מכתב לנתניהו וביקשה שיסייע לה לקבל את האישור להגיע לקבר בנה. במכתב היא מתארת גם את היום שבו נכנסה לים עם בנה ומספרת כי פחדה לאבד את הילד לרשויות הרווחה משום שהייתה עולה חדשה ושרויה בדיכאון.

"מאוד אהבתי את בני", היא כותבת, "ורציתי לבנות לו עתיד מושלם כמו כל אמא, אך הפרידו בינינו ולא נתנו לי להגשים את החלום. הפחד הזה היה יותר גרוע מפחד של מוות. באותו לילה ישנתי מעט והחלטתי בבוקר שאני לא חוזרת עם אלון הביתה יותר. כתבתי לאילן שאני מתנצלת ושאני אוהבת את הבן שלי ורוצה להיות איתו. נסעתי לתל אביב, לקניון עזריאלי, וקניתי לו כל היום כל מיני דברים. לאחר מכן נסעתי לחוף בבת ים. בשעה אחת וחצי נכנסתי לים. הגלים היו מאוד גבוהים. אני לא זוכרת איך יצאתי מהים, הייתי במצב לא טוב. האנשים שהיו בסביבה התקשרו למשטרה, הגיעו אמבולנס וניידות וגם את אלון הוציאו מהים…"

בוריסוב מפרטת עוד במכתבה על ניסיונותיה להשתקם בכלא ועל רצונה לחזור ללימודים במסגרת בית הסוהר ומסיימת בבקשתה לעזרה. "אני פונה ללבך שתצליח לעשות צדק בעניין שלי. אני מביעה חרטה כל יום מחדש על המעשה שלי, אבל אני מרגישה ששופטים אותי כל יום מחדש. כבוד ראש הממשלה, סבלתי כל חיי ואני אמשיך לסבול כל חיי, אך יש בלבי בקשה יחידה והיא לצאת לקבר בני. תנו לי את האפשרות להתאחד שוב עם בני".

קישורים:

אמא ברקת : "לאחר מלחמה עם הרווחה ובית הספר, נכנעתי ונתתי לבן שלי ריטלין… היום אני מוכנה להתמודד מול רשויות הרווחה ובתי הספר בלי פחד!!"

שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון - סחר בילדים באמצעות סמים פסיכיאטריים
משה כחלון – סחר בילדים באמצעות סמים פסיכיאטריים

מאי 2012 – ידיהן המלוכלכות של רשויות הרווחה המושחתות מעורבות בכל עניין בסחר בילדים וקשישים, גם כאשר מדובר בסימומם בסמים פסיכיאטריים בכפייה. על אף הביקורת הקשה ממשיכות רשויות הרווחה במעלליהן בסחר בילדים בשל ההון הרב שמקבלים הגורמים המעורבים עבור כל ילד: מטפלים ומאבחנים, פנימיות, אומנה ועוד.

אמא ברקת: "לאחר מלחמה עם הרווחה ובית הספר, נכנעתי ונתתי לבן שלי ריטלין… מהיום הראשון שנתתי לבן שלי ריטלין התחילו תופעות כמו כאבי בטן, חוסר שינה וחוסר תיאבון. לאחר שהשפעת הכדור פגה היה פקעת עצבים, אלים מילולית ופיזית, לא שולט בתנועות הגוף שלו, מתפרע ולא מקשיב. היום אני מתמודדת עם קריזים והתקפי זעם בעקבות הגמילה מריטלין… היום אני מוכנה להתמודד מול רשויות הרווחה ובתי הספר בלי פחד!!".

שלום אני ברקת אמא לילד בן 11 מתוק מדבש, חכם, אינטלגנטי, מלא מרץ ושמחת חיים, עם חיוך כובש שיכול להפיל כל אימא מהרגליים.
זה היה נכון עד לפני חצי שנה
אחרי מלחמה בייני לבין בית הספר והרווחה נכנעתי ונתתי לבן שלי ריטלין
לא הייתי מודעת לכך שריטלין נכלל בתוך סיווג הסם המסוכן
כיום אני יודעת את זה
ומהיום אני אעשה הכל.. אבל הכל כדי שהורים אחרים ידעו את הסיפור שלי ושל עוד הורים כמוני ויבינו שריטלין הוא לא הפיתרון… ריטלין הוא הבעיה!!
מהיום הראשון שנתתי לבן שלי ריטלין התחילו תופעות כמו כאבי בטן, חוסר שינה, חוסר תיאבון
לאחר שהשפעת הכדור פגה הילד היה פקעת עצבים, אלים מילולית ופיזית, לא שולט בתנועות הגוף שלו, מתפרע ולא מקשיב.
לפני הריטלין היה לי ילד יוצר
היינו יושבים שעות על יצירות אומנות.
כיום הבן שלי לא מעוניין לצייר אפילו קו ישר, גם שיעורי האומנות בבית הספר הפסיקו לעניין אותו.
הביטחון העצמי שלו ירד ל-0 והוא משוכנע שבלי הכדור הוא לא יצליח ללמוד!
כיום אני מתמודדת עם קריזים והתקפי זעם בעקבות הגמילה מרטלין
נכון להיום אני מוכנה להתמודד מול רשויות הרווחה ובתי הספר בלי פחד!!
את הילד שלי הם לא יתייגו!!
הבן שלי לא יקח סמים רק בכדי שלמורה בבית הספר יהיה קל יותר להעביר שיעור.
אני רוצה את הבן שלי בחזרה!!

קישורים