יוסי סילמן – פרזיטיות וצביעות ברשת הפייסבוק

יולי 2014 – בתחילת תפקידו לא נענה יוסי סילמן לזעקת נפגעי משרד הרווחה מאחר ולמד התחום ועסק בדוח "ועדת סילמן" שפרסם המשרד בפברואר 2014 בנושא הוועדות לתכנון, טיפול והערכה ("ועדות ההחלטה") להוצאת ילדים מביתם.
 מסקנות הוועדה לא רק שלא יושמו, אלא בדיקה של האגודה לזכויות האזרח מצאה חוסרים במסקנות הוועדה וליקויים חמורים בתלישת ילדים מביתם ומשפחתם ע"י רשויות הרווחה תוך רמיסת זכויות האזרח וכבודו.

יוצא אפוא כי רשויות הרווחה תולשות ילדים מביתם ומשפחתם בדרכי רמיה ומפקירות אותם במסגרות מופרטות ללא פיקוח, וללא זכויות.

להלן זעקת עו"ד לקוחה נפגעת משרד הרווחה ליוסי סילמן ברשת הפייסבוק בעניין בנה. יוסי סילמן מתחמק מלסייע ומתרץ כי משרד הרווחה "עובד ימים כלילות" ו"זה לא הזמן לעסוק בזה" מאחר והפניה נעשתה לסילמן בסטטוס פיסבוק שבו כתב על החמאס.

יוסי סילמן - פרזיטיות וצביעות ברשת הפייסבוק

שר הרווחה מאיר כהן מציג מסקנות ועדת סילמן

מודעות פרסומת

איריס ארבל אסל – בין פרזיטיות ללקקנות בלתי נלאת לרשויות הרווחה

מאי 2014 – איריס ארבל אסל שופטת בימ"ש לענייני משפחה ר"ג מודה: בית המשפט הוא חותמת גומי של רשויות הרווחה המקבלים את תסקיר פקידת הסעד כפסק דין סופי – תמ"ש 56724-11-13

טיוח אובססיבי פשעי רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה
טיוח אובססיבי פשעי רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה

איריס ארבל אסל שופטת בימ"ש לענייני משפחה רמת גן – מונחי פולחן ועבודת אלילים כפסק דין תמ"ש 56724-11-13, תמ"ש 45858-06-11, תמ"ש 48388-05-11, תמ"ש 1127-08-13

לקריאת פסק הדין הקליקו על הקישור:
פסק דין תמש 56724-11-13 שופטת איריס ארבל אסל – אם מנעה מאב לראות את בתו ותפצה אותו כספית – קובץ PDF
 

טרם תועלה הביקורת על השופטת איריס ארבל אסל, שלוקחת תסקיר פקידת סעד ומיישמת אותו לפסק דין, ראוי לציין כי תוצאות פסק הדין נכונות, ברם ההליך השיפוטי – שגוי מעיקרו, שכן טובת הילד מחייבת משמורת שוויונית לשני ההורים, ואם הורה מנכר את הילד המשותף לצד השני, ראוי להעביר את המשמורת להורה המיטיב והידידותי, על מנת למנוע פגיעה בנפשו של הקטין. בפסק דין זה, השופטת  במשך שנתיים התעללה באב, לא איפשרה לו את אבהותו, ורק כעת, כשפקידות הסעד המליצו על הסדרי ראיה שגם הם לא שוויוניים, השופטת פסקה כפי שהמליצה הפק"ס, כשהיא מאדירה את עבודתן של העובדות השטניות המתיימרות לבצע מלאכת קודש, בעוד שהינן מבצעות מלאכת רמיה ושקר.
אם העובדת הסוציאלית מבצעת לטעמה של איריס ארבל מלאכת קודש, מדוע אינה מציינת את שמה של פקידת הסעד, עובדת ציבור ומדוע היא אינה מציינת את שמה של פקידת הסעד המחוזית ניבה מילנר, הידועה לשימצה בהתעללותה בהורים וילדיהם, פקידת סעד הנתבעת על ידי אב המנותק מבנו במשך 5 שנים בבימ"ש שלום תל אביב תיק ת.א. 34432-01-10.
נשאלת השאלה, אם האמא היא מסיתה ומנכרת, ולא מאפשרת לאב לגדל את בתו בצורה שוויונית, מדוע לא להעביר לאב הידידותי את המשמורת על הבת, וכך השליטה תהיה בידיו והוא יוכל לוודא שהילדה מתפתחת באופן תקין?
לפנינו אב הנאבק במשך שנתיים רצופות כדי לגדל את בתו בצורה תקינה, ולהעניק לבת אהבת אב, ואולם שלא בטובתו, הוא נתקל בהתנגדות והתנהלות בלתי חוקית ובלתי סבירה מצד פקידות הסעד שאילצו אותו לראות את בתו במרכז קשר של משרד הרווחה, תחת פיקוח של עובדת סוציאלית ושל אמא שלו. השופטת ארבל נמנעה מביצוע חובתה במשך שנתיים לקבוע הסדרי ראיה תקינים, ואף התיק נדון אצל שופטים מתחלפים, שהטילו סנקציות כספיות נגד האם (הסנקציות לא הועילו שכן האם המשיכה להפר את הסדרי הראיה). במקום להפנים חטאו כלפי האב וכלפי בתו מחמת זאת שלא אכפו צווים שיפוטיים, ובמקום למצוא לכך מענה ראוי – העברת המשמורת לאלתר לידי האב השופטת ארבל "דילגה" על מכשול זה וקבעה כי האם תשלם קנס 19,000 ש"ח על הפרת הסדרי הראיה.
חמור ביותר שהשופטת מאפשרת לאם כאילו אין דין ואין דיין וכאילו חטאיה "ימורקו" על ידי היטל כספי, במקום להעביר את המשמורת לידי האב.
איריס ארבל אסל קבעה כי בית המשפט משמש חותמת גומי, ומקבל את עמדת פקידת הסעד כתורה מסיני, וכך נכתב בעמ' 8-9 לפסק הדין:
" 41. בקשה נוספת שבאמתחת האם עניינה בהחלפת פקידת הסעד, בשל התעלמות גורפת, כלשונה, מטובת הקטינה. עוד טוענת האם כי בהתנהלותה המקצועית של פקידת הסעד נפל פגם חמור, וזאת כחלק ממגמת ההתעלמות המאפיינת את עבודתה.
אינני נעתרת לבקשה זו מטעמים שאפרט להלן. בתי משפט לענייני משפחה נוהגים להסתייע בפקידי סעד ובחוות דעתם בגדרם של סכסוכים בענייני משמורת.
הואיל ובידי רשויות הרווחה הכלים המקצועיים להיכנס בעובי הקורה בהכרת הנפשות הפועלות, בהבנת מקור הסכסוך ובחשיבות טובת הקטין, בית המשפט נוטה להסתמך על חוות הדעת ו/או התסקירים המוגשים על ידי פקידי הסעד לסדרי דין ולאמצם על פי רוב בבואו להכריע בסוגיית המשמורת.
44. הנחת היסוד של בית המשפט הינה כי פקידת הסעד, בהיותה עובדת ציבור, פועלת ביושרה, ללא משוא פנים ועל מסד התרשמותה ומיומנותה המקצועית, בצירוף הניסיון שרכשה במהלך עבודתה. "
49. יהא זה בבחינת חטא אם אחתום את הדיון על פעילותן של פקידות הסעד בענייני משמורת בלא שאתייחס באספקלריה רחבה לקשיים עמם מתמודדים בשנים האחרונות שירותי הרווחה ובכללם העובדים הסוציאליים. אלה האחרונים נאלצים לבצע מלאכתם בתנאים הרחוקים מלהיות אידאליים, כאשר ערך השליחות מהווה נר לרגליהם. פעילותם זו של העו"סים ראויה היא להכרת תודה ולברכה, על אף שלא ניתן לזהות שלמות בתפקודם מכורח נסיבות אובייקטיביות של עומס בלתי רגיל ולחץ מתמיד בעבודתם."

קישורים:

 שמואל בוקובסקי – מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ – ינואר 2012 – בית משפט עליון רע"א 7535/11 – מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת" – מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:

דרכי הרמיה השופט שמואל בוקובסקי – רשלנות שיפוטית קיצונית בדלתיים סגורות – בית משפט לענייני משפחה ראשון לציון – נובמבר 2006 – שופטי בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, ופקידי סעד מבזים והורסים חיי אזרחים ומשפחות בבתי משפט מאחורי דלתיים סגורות. הם מגלגלים את האחריות אחד על השני אינם מנמקים תחושותיהם והחלטותיהם ההזויות והם מוגנים נגד תביעות ותלונות…

בית משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות – בין חוסר תובנה מקצועית לרשלנות קיצונית – שופט שמואל בוקובסקי – אוגוסט 2010 – בע"מ 5422/10 השופט דנצינגר – מדובר בערעור לבית משפט עליון של אמא המבקשת לשמש אפוטרופא לבתה החסויה במקום עמותת שפר. הבת החסויה שהתה בהוסטל אולם עקב החמרה במצבה הועברה כפי הנראה למוסד פסיכיאטרי… – ניתן להבחין במספר כשלים בתפקודו של שמואל בוקובסקי: – הליך שיפוטי חפוז ושטחי מסב נזקים לחסויים וקרוביהם…

מכבסת הרווחה – בין טיפול והשגחה לאימוץ סגור – השופט שמואל בוקובסקי, פקידות הסעד חנה בן ארי וקרן זינגר – הליכים שיפוטיים של מכבסת מילים וצווים מטופשים. המקרה דנן אימוץ סגור פסיקת בית משפט עליון רע"א 9382/10 מצביע על רפיסות, אי נטילת אחריות של רשויות הרווחה ומערכת בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, תוך הסבת נזקים קשים לפרט ולמשפחה…

כישלון אימוץ פתוח בחליפת מכתבים פעמיים בשנה בין קטין לאימו – השופט שמואל בוקובסקי – כבר ראינו את את כישלון השופט שמואל בוקובסקי בהליך מינוי אפוטרופוס לאשה מאובחנת דמנטיה. בוקובסקי מינה בפתאומיות לאשה אפוטרופוסים בגוף וברכוש, ללא שראה את האשה, על סמך חוות דעת פסיכיאטר מטעם האפוטרופסים שלא בדק אותה, ללא תסקיר, ללא סל טיפול – חייה של האשה נחרבו ותוך כחודש ירדה 10 ק"ג במשקל הפכה להיות שבר כלי, ולא שבה לאיתנה…

העליון קבע: יש סיכוי כי מצב ההורים ישתפר והתינוק יוחזר לאימו ולא ימסר לאימוץ – קונספציית האימוץ של השופט שמואל בוקובסקי קרסה – מאי 2008 – רע"א 1841/08 – מדובר בזוג הורים ולהם ששה ילדים. התינוק שעניינו נדון נולד ביום 12.5.06. בעודו בבית החולים הוצא צו חירום על ידי פקידת סעד, להוצאת הקטין ממשמורת הוריו והעברתו למשמורת רשות הסעד, באשר לא עלה בידי הוריו להציג תכנית ברורה לגבי מגורים להם ולתינוק…

סגן נשיא בית משפט לענייני משפחה שופט שמואל בוקובסקי: הליך מופקר ואלים במינוי אופוטרופוס לאישה – מדובר ב”ביקור בית” שערכו פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי לחסויה כבת 60, במסגרת הליך מינוי אפוטרופוס לחסויה, כחודש לאחר שהשופט שמואל בוקובסקי מינה מינוי זמני אפוטרופוסים לחסויה, מבלי ששמע את דעתה, אם היא מסוגלת להבין בדבר, וניתן לברר דעתה. המינוי בוצע ללא תצהיר של פקידת סעד. בבקשת המינוי היה רשום כי אחד מבניה מתנגד למינוי. יש לציין כי אפילו לא נכלל סל טיפול לאישה שחירותה ורכושה נשללו ממנה. בוקובסקי הוציא צו השולל את חירותה ורכושה של האישה. כתוצאה מהצו של בוקובסקי חייה של האשה נהרסו, תוך חודש הפכה להיות שבר כלי, ירדה במשקל 10 ק"ג תוך חודש עיניה בלטו והיו מפוחדות…

תביעה נגד שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי בגין הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה – בוקובסקי התחמק בבקשת חסינות – דצמבר 2004 – מדובר בתביעה נגד סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, השופט שמואל בוקובסקי. בגין מה שטוען התובע למחדל המבקשים אשר גרמו לו נזק כספי – תביעה נגד השופט שמואל בוקובסקי על הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה …

שמואל בוקובסקי – מינוי אפוטרופוס חיצוני מופרט לאישה בגוף וברכוש תוך הורדת רמת חייה ופגיעה ביכולותיה הקוגנטיביות – ינואר 2007 – בג"צ 10404/06 – שופט בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון, שמואל בוקובסקי נשוי לפקידת סעד לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש כ- 11 שנה במחלקה המשפטית במשרד הרווחה, הוא אחד מאדריכלי מדיניות משרד הרווחה המאופיינת בתרבות שקר, סחר בילדים וקשישים, עבודה פרועה ללא סדרי דין, ללא ראיות מאחורי דלתיים סגורות בבתי משפט, תוך פגיעה חמורה בגופם ונפשם של פרטים ומשפחות…

דוח מבקר המדינה על פעולות אסורות וחמורות שביצע יצחק הרצוג (לימים שר רווחה) מכספי קרנות שיועדו לאוכלוסיות במצוקה ועוני

להלן קטע מדוח מבקר המדינה על תוצאות ביקורת חשבונות הסיעות לתקופת הבחירות לכנסת החמש-עשרה ולראש הממשלה.

תגים: מבקר המדינה , יצחק (בוז'י) הרצוג

דוח המבקר מצביע על פעולות אסורות וחמורות שביצע יצחק הרצוג (לימים שר רווחה) מכספי קרנות שיועדו לאוכלוסיות במצוקה ועוני. מבקר המדינה קבע כי הרצוג השתמש בכספים לא למטרות להן יועדו. התנהגותו של יצחק בוז'י הרצוג ע"פ קביעת מבקר המדינה מצביעה כי אינו יכול לשמש בתפקיד ציבורי.


מבקר המדינה
החטיבה לביקורת הרשויות המקומיות
 ומימון מפלגות
חוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973
דין וחשבון על תוצאות ביקורת חשבונות הסיעות
 לתקופת הבחירות לכנסת החמש-עשרה ולראש הממשלה
דין וחשבון על תוצאות ביקורת החשבונות
השוטפים של הסיעות בכנסת הארבע-עשרה
לתקופה 1.1.1999 – 31.5.1999
דין וחשבון על תוצאות ביקורת החשבונות השוטפים
 של סיעת "העבודה"
לתקופה 1.1.1998 עד 31.12.1998
                                                ירושלים, שבט התש"ס- ינואר 2000


              (6)       ישראל אחת בראשות אהוד ברק העבודה גשר מימד
הסיעה לא ניהלה את חשבונותיה בהתאם להנחיות מבקר המדינה. בעיקר התבטא הדבר בכך, שבחשבונותיה לא שיקפה את פעולותיהן של עמותות חוץ-מפלגתיות, אשר פעלו לקידום מועמדותו של יושב ראש הסיעה בבחירות לראש הממשלה, ואת מקורות המימון לפעולות אלה. כמו כן הסיעה לא שיקפה בחשבונותיה הוצאות בגין עשרות מודעות תעמולה ועשרות כנסים ואת מקורות המימון להם.
גם לאחר הוספת עלות הפעילות האמורה להוצאות הסיעה, הוצאותיה  הן בגבולות האמורים בסעיף 7 לחוק המימון.
פעילות העמותות, אשר את עלותה אומדים אנשי משרדי בכ5.2- מיליון ש"ח, מהווה תרומה לסיעה בניגוד להוראות סעיף 8 לחוק המימון.
כמו כן לא ניתן לקבוע אם מקורות המימון למודעות התעמולה, שאת עלותן אומדים אנשי משרדי בכ100,000- ש"ח, ולקיום הכנסים שאת עלותם אומדים אנשי משרדי בכ150,000- ש"ח, היו בגבולות האמורים בסעיף 8 לחוק המימון.
נוכח היקף התופעה של פעילות העמותות וחומרתה, אני מוצא לנכון לפרט את עיקר המימצאים שהועלו בעניין זה.
עיקרי הדברים
החקירה העלתה, כי במטרה לתרום למאמצים לקידום בחירתו של מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה, מר אהוד ברק, ננקטה שיטה, שלפיה הוזרמו כספים לעמותות, אשר היה בפעילותן לתרום, אם במישרין, ואם בעקיפין, לקמפיין הבחירות. כספים אלה לא היו חלק מהמסגרת התקציבית הרשמית, החוקית והמדווחת של הסיעה.
מבין העמותות, היו כאלה שהוקמו בתקופת הבחירות או לקראתה, ולנגד עיני מייסדיהן עמד, לפחות כאחד היעדים, הסיוע למר ברק להיבחר. עמותות אחרות הוקמו קודם לכן, ולא מלכתחילה למטרה זו, אך "גוייסו" למטרה לקראת הבחירות. עוד היו עמותות, שערכו פעולות תעמולה עצמאיות, אך משראו ב"ישראל אחת", כי יש תועלת בפעילותן לקידום מועמדותו של מר ברק לראש הממשלה,  דאגו לתמיכה כספית בהן.


מקורות המימון
במסגרת השיטה האמורה התקיים, לצד נתיבי המימון החוקיים (המימון הממלכתי והתרומות, שגייסו הסיעה והעמותות הקשורות לה באופן רשמי, "ברק לראשות הממשלה" ו"כתום" כולנו תומכי מצנע"), גם נתיב מימון נוסף. תרומות, בסכומים מהותיים, של מאות אלפי שקלים ואף מיליוני שקלים, גויסו בידי אנשים מרכזיים במטה "ברק לראשות הממשלה", עו"ד יצחק הרצוג ומר טל זילברשטיין, מנהל הקמפיין של "ישראל אחת" לבחירת ראש הממשלה, בעבור אותם גופים, שפעלו למען בחירתו של מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה, או נגד מועמדותו של מועמד הליכוד. השניים אישרו בפני, כי פעלו למען גופים שהיה בפעילותם משום "ערך מוסף" לקידום בחירתו של מר ברק.
תרומות, בסכומים גבוהים במיוחד, מקורן בהונו של המנוח אוקטב בוטנר. מר בוטנר,  שבערוב ימיו התגורר בשוויץ, תרם כספים רבים למטרות ציבוריות בישראל, בעיקר בתחום הבריאות, החינוך והרווחה. לדברי פרקליטו של מר בוטנר, המוציא לפועל של צוואתו, הוא היה גם תומך נלהב של תהליך השלום, אותו החשיב כאינטרס החשוב ביותר לישראל ולשכנותיה.
העברת כספי מר בוטנר  נעשתה בידי עו"ד יצחק הרצוג, עורך-דינו ואיש סודו ואמונו. תחילה, ניהל עו"ד הרצוג כנאמן את חשבונותיו בישראל של מר בוטנר עצמו. לאחר שמר בוטנר הלך לבית עולמו, בקיץ 1998, נעשתה הזרמת הכספים באמצעות קרנות שונות שיצר המנוח ברחבי העולם, במקומות הנחשבים כמקלטי מס.
אחת הקרנות, קרן קמליה, שהוקמה למטרות צדקה, תוך מתן דגש מיוחד להקלה על העוני והמצוקה בישראל, ולקידום החינוך בה,  ניהלה חשבונות בנק בשוויץ ובישראל. לחשבונות הקרן נכנסו סכומי כסף גדולים, בשווי מיליוני דולרים, שמקורם בכספיו של מר בוטנר המנוח. עו"ד הרצוג ניהל את חשבונות קרן קמליהבישראל, כנאמן. במקביל, החל מקיץ 1998, שימש עו"ד הרצוג יועץ מיוחד למר אהוד ברק, וחבר בצוות הקרוב שלו.
במהלך התקופה שבין דצמבר 1998 למאי 1999 הועברו, בהוראתו או במעורבותו של עו"ד הרצוג, סכומים מכספי מר בוטנר למטרות שונות הכרוכות בפעילות לקידום בחירתו של מר ברק לראש הממשלה. יצויין, כי לפי עדות עו"ד הרצוג, הוא פעל תחת הנחיות כלליות מטעם התורם באשר לאופן השימוש בכסף, אך היה לו שיקול דעת באשר לאופן היישום הפרטני של הנחיות אלה.


העברת הכספים באמצעות הקרנות הביאה לכך, כי זהותו של מר בוטנר כתורם נשמרה על פי רוב בסוד, וכמובן שהדבר הקשה גם על חשיפת מקור הכספים במהלך החקירה. עו"ד הרצוג הסביר, כי הדבר נעשה על פי רצונו של התורם.
    
נוסף על  מעורבותו בהעברת כספי המנוח בוטנר, פעל עו"ד הרצוג כגייס תרומות לפעילות פוליטית לקידום בחירתו של מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה, גם ממקורות נוספים, אם כבעל השפעה על הנעשה בכספי אותם מקורות, ואם כ"שדכן" גרידא של תורמים. פעילותו של עו"ד הרצוג בנושא זה הייתה ידועה בגופים שפעלו לקידום בחירתו של מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה. גופים, שנזקקו לסיוע כספי, פנו אליו, ונענו.
מקור נוסף להעברת תרומות, באמצעות עו"ד הרצוג,  לעמותות שפעלו לקידום בחירתו של מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה, נמצא בקרן, שהיא הזרוע הישראלית של קרן צדקה קנדית. מטרותיה, כפי שהן מופיעות במסמכי הייסוד שלה, הן "סיוע לנזקקים בתחומי חינוך, בריאות, רווחה ותרבות בישראל, הענקת מלגות וסיוע למוסדות רפואיים, מוסדות מחקר ואקדמיה, מרכזים קהילתיים, מוסדות ופעולות תרבות, סיוע לעולים ולאוכלוסיות חלשות". עו"ד הרצוג משמש כיועצה המשפטי של הקרן הישראלית, ומורשה לחתום בשמה.
כאמור לעיל, גם מר טל זילברשטיין, מנהל הקמפיין של "ישראל אחת" לבחירת ראש הממשלה, היה מעורב בגיוס כספים בדרך של יצירת הכרויות וקשרים בין העמותות שעשו את הפעילות לבין תורמים. מר זילברשטיין גם המליץ בפני תורמים על מתן תרומה לעמותות.
ככל שהעלתה החקירה, המקורות שתוארו לעיל היו המקורות העיקריים, אם כי לא היחידים, למימון הפעילות החוץ-מפלגתית. תרומות אחרות, גם הן בסכומים לא מבוטלים, הגיעו לגופים החוץ-מפלגתיים, שפעלו לקידום בחירתו של מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה מתורמים שונים, בארץ ובחו"ל. מעורבותם של ה"ה זילברשטיין והרצוג צויינה במיוחד, נוכח היותם, כאמור לעיל, אישים מרכזיים במטה "ישראל אחת" לבחירת ראש הממשלה, ונוכח התפקיד הבולט שמילאו בעניין זה.


תאור הפעולות
1.  רכישת סקרים
בחודשים דצמבר 1998 מאי 1999, שילם עו"ד הרצוג, בשיקים בנקאיים שנרכשו בהוראתו מכספי קרן קמליה, בעבור ביצוע סקרים, בידי חמש חברות שונות, בשווי כולל של כ349,000- ש"ח. הסקרים מדדו, בין היתר, את סיכויי המועמדים השונים לראש ממשלה; הערכת מצב פוליטית; הלך הרוחות בציבור הישראלי; עמדות הציבור כלפי נושאים ואישים פוליטיים; תמונת המצב הפוליטית בקרב העולים מחבר המדינות.

אני קובע, כי עלות הסקרים, 349,000 ש"ח, היתה תרומה ל"ישראל אחת", בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון. כמו כן, מערכת החשבונות של "ישראל אחת" לא היתה שלמה בניגוד להנחיות מבקר המדינה, באשר לא שיקפה את הפעילות הנ"ל.
2.  "ישראל של כולנו ישראל אחת שלנו"
בנובמבר 1998 הציג מר אהוד ברק, בפני מרכז מפלגת "העבודה", את כוונתו לפעול להקמת תנועה ציבורית בשם "ישראל אחת", שתרוץ לכנסת כשבמרכזה "מפלגת העבודה החדשה". מר ברק דיבר על כך, שמסביב לגרעין של מפלגת "העבודה", תכלול התנועה החדשה כל גוף ציבורי שיזדהה עם העיקרים שלה.
בראשית חודש ינואר 1999 נרשמה עמותה בשם "ישראל של כולנו ישראל אחת שלנו". כתובת העמותה: אצל עו"ד דורון כהן, רח' אבא הלל 14, רמת גן. תשלום האגרה בגין הטיפול ברישום העמותה שולם, על פי הוראת עו"ד הרצוג,  מכספי קרן קמליה.
מטרותיה של העמותה, לפי תעודת הרישום שלה, הן: לתרום לגישור הפערים החברתיים בין אוכלוסיות שונות בישראל על מנת להביא לאחדות בעם ישראל, וכן להעלות את החינוך לראש סדר העדיפויות הלאומי.


הוגה הרעיון להקמת העמותה היה מנהל הקמפיין של "ישראל אחת" לבחירת ראש הממשלה, מר טל זילברשטיין. מנהלי העמותה ומפעיליה היו מר עינב עזריה, שבשלב מאוחר יותר היה פעיל במטה האירגון של "ישראל אחת", ומר רונן ימיני, שבינואר 1999 היה פעיל במטה ההסברה ובמאי 1999 במטה הארגון של "ישראל אחת". פעילותם במסגרת העמותה נעשתה בתיאום עם מר זילברשטיין.
מר טל זילברשטיין, מנהל הקמפיין של "ישראל אחת" לבחירת ראש הממשלה, הסביר למשרד מבקר המדינה, כי: "הכוונה היתה לגייס אישי ציבור שתומכים ברעיון ושיהיו מעורבים בבחירות לראש הממשלה וליצור גוף ציבורי רחב שממנו תצמח מפלגה חדשה, שתיקרא "ישראל אחת" ובראשה יעמוד אהוד ברק; העמותה נועדה להקים את היסודות למפלגה החדשה; המחשבה מאחורי פעילות זו היתה, שבדרך זו ניתן יהיה להביא לשינוי פוליטי במדינה, בעוד שמפלגת העבודה לא תוכל לעשות זאת". מר זילברשטיין הוסיף כי בסופו של דבר המפלגה לא הוקמה ובמקומה הוקמה הסיעה "ישראל אחת" שבה אוחדו שלוש מפלגות (מפלגת העבודה, גשר ומימד).
העמותה פעלה רק זמן קצר (עד חודש פברואר 1999).  מנהליה פתחו חשבון בנק, מינו את רואה חשבון דניאל זינגר כרו"ח העמותה, וכן הזמינו ושילמו בעבור שלטי תעמולה, ביניהם:  "ישראל אחת אהוד ברק למען כולם", "ברק לכל העם", "נתניהו – יותר מדי שקרים יותר מדי זמן", "מקומות עבודה לפני התנחלויות" ו-"חינוך לפני התנחלויות".
הוצאות העמותה, שכל פעילותה, בתקופה בה פעלה, כוונה לקידום בחירתו של מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה, הסתכמו בכ121,000- ש"ח. מקורות המימון שלה היו 20,000$, שהועברו אליה, בפקודת עו"ד הרצוג, מכספי קרן קמליה, ו10,000-$, שהועברו אליה, לפי הוראת עו"ד הרצוג, מתורם זר אחר, שגם חשבונו נוהל בידי עו"ד הרצוג.
אני קובע, שהוצאות העמותה, 121,000 ש"ח, היו תרומה ל"ישראל אחת", בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון. כמו כן, מערכת החשבונות של "ישראל אחת" לא היתה שלמה בניגוד להנחיות מבקר המדינה, באשר לא שיקפה את פעילות העמותה.


3.  "עוד לא אבדה התקווה"
בחודש פברואר 1999 נרשמה עמותה בשם "עוד לא אבדה התקווה". כתובתה: רח' תובל 20, רמת גן. עורכת הדין שרשמה את העמותה וטיפלה בה היתה עו"ד סיגל פעיל, ורואה החשבון שלה היה רו"ח דניאל זינגר. מטרותיה של העמותה, לפי תעודת הרישום, הן: לפעול להגברת המודעות למצוקות החברתיות בישראל; לפעול למען אחדות בעם ישראל; לפעול לשינוי המצב החברתי הקיים בישראל.
העמותה, שגם מאחורי הקמתה ניצבה יוזמתו של מר טל זילברשטיין, מנהל הקמפיין של "ישראל אחת" לבחירת ראש הממשלה, פעלה, בחודשים פברואר – מארס 1999, בעיקר באמצעות מר עינב עזריה, מר רונן ימיני ומר גיל הולצמן. גם מר הולצמן, כשני חבריו, פעל, לאחר הפסקת פעילותה של העמותה, במטה "ישראל אחת" לבחירת ראש הממשלה. כל פעולותיה של העמותה היו בתיאום עם מר זילברשטיין. המשרדים שמהם פעלה העמותה היו אותם משרדים, ששימשו קודם לכן את עמותת "ישראל של כולנו ישראל אחת שלנו".
מר טל זילברשטיין הסביר בתשובתו למשרד מבקר המדינה, כי "המטרה המרכזית בפעילות של העמותה היתה לקדם את הנושאים החברתיים שלשמם היא הוקמה, ורק כתוצאה נלווית לכך היתה התמיכה בהחלפתו של ראש הממשלה במועמד בעל הסיכויים הטובים ביותר, אהוד ברק".
אולם החקירה העלתה, כי העמותה פעלה באופן מובהק לקידום בחירת מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה. בכלל זה, בזמן שנערך משא ומתן בין ראשי "ישראל אחת" ובין מר שלמה לחיאני, בדבר שילובו ב"ישראל אחת", נתנה העמותה שירותים שונים למר לחיאני, ובהם ייעוץ תקשורת ודברור, והעמדת כלי רכב שכורים לרשותו ולרשות אנשיו.
דוגמה אחרת היא, כי העמותה מינתה עובדת שלה כ"מלווה", כספית וארגונית, של "העמותה לקידום נהגי המוניות" בתחומים הכספיים והארגוניים (ראו להלן). יצויין, כי עובדת זו הגיעה לעבוד בעמותה לאחר שפנתה לסיעת "העבודה" בחיפוש עבודה והופנתה, על ידי סיעת "העבודה", לעבוד בעמותה.
בסוף חודש פברואר 1999 החליטה העמותה על הפסקת פעילותה. הוצאותיה הסתכמו  ב314,860- ש"ח. מימון הפעילות נעשה כולו בכספי קרן קמליה, שהועברו, בהוראת עו"ד הרצוג, לחשבון הבנק של העמותה.



אני קובע, כי פעולות העמותה, בשווי 314,860 ש"ח, הן תרומה ל"ישראל אחת" בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון. כמו כן, מערכת החשבונות של "ישראל אחת" לא היתה שלמה בניגוד להנחיות מבקר המדינה, באשר לא שיקפה את פעילות העמותה.

 

4.  "העמותה לקידום נהגי המוניות בישראל"

"העמותה לקידום נהגי המוניות בישראל" נרשמה ב15.6.98-. מטרותיה, לפי תעודת הרישום, הן: "לקדם את ענף המוניות בישראל. לקדם את מקצוע נהגי המוניות בישראל. להיות ארגון שייצג נהגי מוניות בפני המוסדות".
העמותה התחילה את פעילותה רק ב11.3.99-, עת כינסה מה שהוגדר ככנס מחאה ארצי של נהגי המוניות בישראל. הבדיקה העלתה, כי בכנס זה  נאם מועמד הסיעה לראש הממשלה, מר אהוד ברק. בכנס הונפו שלטים שנרכשו על ידי העמותה ועליהם הכיתוב: "רק ברק"; "ביבי שיקר גם לי"; "הלכה הפרנסה, הלך הכבוד, ביבי עכשיו תורך ללכת!"; החתימה על  השלטים היתה: "נהגי המוניות".
בכנס היסוד של "ישראל אחת" אשר התקיים בבנייני האומה בירושלים, ב22.3.99-. הניפו אחד ממנהלי העמותה, ונהגים נוספים, שלטים ביציעים בהם היה כתוב: "נהגי המוניות עם ברק".
עמותת "עוד לא אבדה התקווה" מינתה, כאמור לעיל, עובדת שלה כאשת קשר בין "עוד לא אבדה התקווה" לבין "העמותה לקידום נהגי המוניות בישראל". אותה אשת קשר פיקחה על כך ש"העמותה לקידום נהגי המוניות בישראל" תפעל בכספים, שהוזרמו לה כמתואר להלן, לקידום בחירתו של מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה.
בין השאר, ארגנה אותה עובדת את כנס המחאה; העבירה לחברי העמותה הזמנות לכנס היסוד של רשימת "ישראל אחת" בבנייני האומה; דאגה, בתיאום עם מנהלת הלשכה של מר אהוד ברק, להביא קבוצה של נהגי מוניות להופיע כקהל בתוכנית טלוויזיה בה השתתף מר ברק; סיפקה ל"נהגי המוניות" דבקיות (סטיקרים) ומנשרים (פליירים) ובהם מסרים בעד מר ברק ונגד מר נתניהו. הפליירים והסטיקרים נשאו חתימה: "נהגי המוניות", והם הופקו על פי הוראתו של מר טל זילברשטיין, מנהל הקמפיין של "ישראל אחת" לבחירת ראש הממשלה ותמורתם ושולמה על ידי "ישראל אחת".


ההוצאות שהוציאה העמותה לקידום בחירת מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה הסתכמו   ב77,319- ש"ח.
עו"ד יצחק הרצוג הוא שהורה להעביר לעמותה, לבקשת  מר גיל הולצמן ובאמצעותו, שני שיקים, בסכום כולל של 80,000 ש"ח: הראשון, על סך 40,000 ש"ח, מהקרן שהיא הזרוע הישראלית של קרן הצדקה הקנדית,  והשני, גם הוא על סך 40,000 ש"ח, מקרן קמליה.
אני קובע, כי הוצאות העמותה, 77,319 ש"ח, היו תרומה ל"ישראל אחת", בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון. כמו כן, מערכת החשבונות של "ישראל אחת" לא היתה שלמה בניגוד להנחיות מבקר המדינה, באשר לא שיקפה את פעילות העמותה.

5.  "תקווה לישראל"

עמותת "תקווה לישראל" נרשמה ב28.4.99-. מטרותיה העיקריות של העמותה, לפי תעודת הרישום, הן: לפעול למען תושבי השכונות ואזורי המצוקה בכל הערים והיישובים בישראל. בתשובתה למשרד מבקר המדינה ציינה העמותה, בין היתר, כי מייסדי העמותה החליטו, ב11.4.99-, להוסיף מטרה לעמותה: "תמיכה באנשי ציבור, המתחייבים לפעול לקידום תושבי השכונות והשכונות ו/או לקדם את מטרות העמותה".
הבקשה לרישום העמותה הוגשה, ב24.1.99-, בידי עו"ד סיגל פעיל. בבקשה נרשמה כתובת העמותה אצל מר גיל הולצמן, שכאמור פעל מאוחר יותר במטה ההסברה של "ישראל אחת". ב16.3.99-, הודיע משרד עורכי הדין לרשם העמותות, כי כתובת העמותה שונתה על ידי המייסדים, והיא תהיה אצל מר שמואל לוי – שנבחר יום קודם ליו"ר העמותה –  ברח' הבושם 39, תל אביב.
בישיבה  של מייסדי העמותה, שהתקיימה ב16.5.99-, הוחלט, כי "ריכוז בפועל של כל פעילויות העמותה לרבות התקשרות עם ספקים ו/או נותני שירותים מבוצע ויבוצע ע"י היו"ר בלבד".
בעדויות ובתשובות שנמסרו למשרדי נאמר, כי בהקימו את העמותה עמדה לנגד עיניו של מר שמואל לוי מטרה להקים "מפלגת שכונות". הוא התייעץ בעניין זה גם עם מר טל זילברשטיין, אשר לדברי האחרון, תמך ברעיון ועודדו,  כחלק מתפישתו, לתמוך בפעילות חברתית של מנהיגות מקומית צעירה, אשר תחולל מהפכה חברתית. מר זילברשטיין  אישר, כי אחד הביטויים המעשיים של המטרות החברתיות היה החלפת השלטון וכי במסגרת זו פעלה העמותה גם למען בחירתו של


מר אהוד ברק. הסיוע שנתן מר זילברשטיין לעמותה התבטא גם בהפנייתו של מר שמואל לוי לגופים תורמים. התברר, כי למעשה חלק הארי של פעילות העמותה בתקופת הבחירות היה פעילות שטח למען בחירתו של מר ברק. הבדיקה העלתה, כי עמותת "תקווה לישראל" קיבלה, במהלך החודשים פברואר-מאי 1999, תרומות מחו"ל בערך של כשני מיליון ש"ח. 335,000$ (כ1,420,000- ש"ח), מתוך סכום זה, נתקבלו מכספי מר אוקטב בוטנר ז"ל.
בבעלות מר לוי עסק בשם "האחים קינג", שכתובתו  גם היא ברחוב הבושם 39. סיעת "העבודה"חתמה על הסכם, בינה לבין "האחים קינג", לפיו "האחים קינג" יועסק כקבלן שילוט בין התאריכים  15.3.99 עד ל- 15.5.99, ותפקידו יהיה הדבקת מודעות ושילוט ברחבי הארץ. בהסכם התחייב הקבלן להעסיק, לשם ביצוע העבודה, 10 צוותים, כשבכל צוות יהיו שני  אנשים. התשלום ל"אחים קינג", בעבור העבודה לפי אותו הסכם, בסך 234,000 ש"ח, כלול בחשבונות הבחירות שמסרה  "ישראל אחת" למשרדי. 
הבדיקה  העלתה, כי הסכם סיעת "העבודה" עם "האחים קינג", היה רק החלק ה"גלוי" של העסקת מר שמואל לוי על ידי הסיעה בהדבקת שלטים. בפועל, עסק מר לוי בהדבקה ובאבטחה של שלטי תעמולת הבחירות של "ישראל אחת", בהיקפים גדולים לאין שיעור מהאמור בהסכם.
מר לוי הסביר בעדותו, כי  תפקידו במהלך מערכת הבחירות היה לנהל את קמפיין השטח של  "ישראל אחת",  וכי הוא היה אחראי על אבטחת השלטים בצמתים. עוד הסביר מר לוי, כי הוא העסיק, באמצעות חברת  "האחים קינג", כ150- איש, ששימשו כ"ראשי צוותים", לשם שמירה על תולי השלטים ואבטחתם. מר לוי הסביר, שמשך העבודה היה קרוב לחודש וחצי, ושהעבודה היתה באחריותו הבלעדית.
עולה, אפוא, כי ההסכם הכתוב בין חברת "האחים קינג" לבין סיעת "העבודה", רחוק מלשקף את תוכנה האמיתי של ההתקשרות. גם בדיקת מסמכי העמותה "תקווה לישראל", וראיות נוספות, מצביעות על היקף שונה לחלוטין של עבודות, שנעשו בכספי "תקווה לישראל" לקידום בחירתו של מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה.  כך, למשל, שילמה העמותה, בעבור הפצת חומרי הסברה, סכום כולל של כ1.1- מיליון ש"ח. מבדיקת החשבוניות עולה, כי העמותה שילמה לעסקים שונים, שהעסיקו צוותים, 700 ש"ח לצוות. בסך הכל שולם בעבור העסקת מאות צוותים. תמוהה העובדה, כי ניסיון לאתר את העסקים, שהנפיקו חשבוניות לעמותה, עלה, כמעט תמיד, בתוהו. הכתובות שהופיעו על גבי החשבוניות התבררו כלא קיימות, או שהתברר, כי מדובר בעסקים שחדלו להתקיים לאחר הבחירות. קבלן אחד שהעסיקה העמותה, ואשר כן אותר על ידי אנשי משרדי, מסר, כי


 בתמורה להמחאה שקיבל מהעמותה, עסק בתליית שלטי תעמולה של "ישראל אחת". את השלטים קיבל במטה הארגון של "ישראל אחת", ואת ציוד התלייה קיבל ברחוב הבושם בדרום תל-אביב.
אני קובע, כי הוצאות העמותה, בסכום של לא פחות מ1.43- מיליון ש"ח (מתוך כ1.88- מיליון ש"ח – סך כל הוצאותיה בתקופה הרלוונטית), מהוות תרומה  ל"ישראל אחת" בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון. כמו כן, מערכת החשבונות של "ישראל אחת" לא היתה שלמה בניגוד להנחיות מבקר המדינה, באשר לא שיקפה את פעילות העמותה.

6.  "אלטרנטיבה לקידום העלייה"

העמותה "אלטרנטיבה לקידום העלייה" נרשמה ב18.2.98-. מטרותיה, לפי תעודת הרישום, הן: "קידום ענייני העלייה. פעולות לשילוב העולים והעלייה בחברה הישראלית. פעולות חברתיות ואחרות מקרב העולים".
מחומר שהמציאה העמותה למשרד מבקר המדינה והסבריה עולה, כי העמותה אכן פועלת, דרך כלל, לקידום מטרותיה. יחד עם זאת, הבדיקה העלתה, כי בתקופת הבחירות ביצעה העמותה פעילות לקידום בחירתו של מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה. בכלל זה רכשה העמותה, בתקופת הבחירות, אלפי ספרים של הביוגרפיה של מר ברק בשפה הרוסית, בעלות של 70,000 ש"ח, וחילקה אותם חינם במרכזי התרבות, שהופעלו על ידיה ברחבי הארץ. היא  הזמינה מחברת סקרים, בתקופת הבחירות, סקרי דעת קהל במיגזר העולים מחבר המדינות, ושילמה בעבורם כ80,000- ש"ח.
בארבעת הימים האחרונים שלפני הבחירות (כולל ביום הבחירות עצמו), קיימה העמותה קמפיין נרחב בעיתונים בשפה הרוסית, ובשלטים שנתלו במרכזי התרבות של העמותה. אלה כללו מסרים, שהיה בהם כדי להביא את הקורא להעדיף את מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה על פני המועמד המתחרה. עלות הקמפיין היתה למעלה מ200,000- ש"ח. במרכזי התרבות של העמותה חולקו גם פליירים עם מסר דומה.
הכנסות העמותה בתקופה הרלוונטית, בסך כולל של 380,000$ ועוד כ215,000- אירו, הגיעו מתורמים בחו"ל. יצויין, כי לגבי חלק מתורמים אלה, אישר עו"ד הרצוג בעדותו, כי הוא שיצר קשר בינם לבין עמותות שפעלו, בין היתר, לקידום בחירתו של מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה. עוד יצויין, כי אחד מחברי ההנהלה של "אלטרנטיבה" כיהן ב1998- כמנכ"ל העמותה "ברק לראשות הממשלה", ובתקופת הבחירות שימש בתפקיד פעיל במטה הבחירות של "ישראל אחת".


אני קובע, כי הוצאות העמותה בתקופת הבחירות, בסכום של לא פחות מ – 350,000 ש"ח, מהוות תרומה  ל"ישראל אחת" בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון. כמו כן, מערכת החשבונות של "ישראל אחת" לא היתה שלמה בניגוד להנחיות מבקר המדינה, באשר לא שיקפה את פעילות העמותה.
7.  "דור שלום"
העמותה "דור שלום" נוסדה זמן קצר לאחר רצח ראש הממשלה מר יצחק רבין ז"ל, ונרשמה כעמותה ב6.2.96-. מטרותיה של העמותה, לפי תעודת הרישום, הן: חינוך בני הנוער בפרט, והציבור בכלל, לתרבות דמוקרטית באמצעות הסברה, פירסום ופעילויות חברתיות וכן תמיכה בקידום תהליך השלום בין ישראל לשכנותיה.
מיום היווסדה ועד ימים אלו, "דור שלום" יוזמת ומממשת פרוייקטים חברתיים, תוך שימת דגש על חינוך הילדים והנוער ברוח ערכי הציונות, הדמוקרטיה והשלום ותוך הנחלת מורשתו של מר יצחק רבין ז"ל. הפרוייקטים מתבצעים, בדרך כלל, באמצעות מתנדבים, לטובת ילדים ובני נוער משכונות מצוקה ומשכבות סוציו-אקונומיות נמוכות, תמורת תשלום סמלי, או חינם אין כסף.
ב"ישראל אחת" ראו את העמותה, כאחד הגופים החוץ-מפלגתיים, אשר יש בפעילותם משום "ערך מוסף" לקידום בחירתו של מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה. אנשי הסיעה לא הסתירו, כי קיוו, לאורך כל מערכת הבחירות, ש"דור שלום" תזדהה בפומבי עם מועמד "ישראל אחת", ואף דרשו זאת ממנה. ראשי "דור שלום" הסבירו לי, כי נוכח חילוקי דעות בקרב פעילי התנועה בשאלה באיזה מבין המועמדים יש לתמוך מול מר נתניהו, החליטה התנועה לא לנקוט עמדה, וכן כי לנגד עיניהם עמד כל העת העיקרון, שאין להפר את חוק המימון.
"דור שלום" קיימה פעילות תעמולה רחבת היקף בתקופת הבחירות, פעילות שהיקף המשאבים שהושקעו בה, עולה כמה מונים על פעילותה הרגילה. לדברי ראשיה, מטרת התנועה הייתה לנצל את מערכת הבחירות כדי להחדיר את מסריה לתודעת הציבור, ולהשפיע בדרך זו גם על אופן הצבעתו בקלפי.
בדיקת משרדי העלתה, כבר בשלביה הראשונים, כי "דור שלום" נהנתה מתרומות בהיקף גדול מכספי המנוח בוטנר.


על-רקע האמור, בחנתי אם יש בפעילותה של העמותה בתקופת הבחירות, משום תרומה ל"ישראל אחת", בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון.
ייאמר כבר בשלב זה, כי התמונה שהצטיירה לנגד עיניי היא כי "דור שלום", בפעילותה, הילכה על חבל דק. כך, חלק נכבד ממשאביה של העמותה הופנו למסעות תעמולה, אשר המסר שבהם מתיישב, בוודאי, עם מסריה התעמולתיים של "ישראל אחת". מאידך גיסא, לא יכולתי להתעלם מעמדתם הנחרצת של ראשי "דור שלום", אשר לפיה, למעט "מעידות" מסויימות שבהן הודה מנכ"ל התנועה, הם הקפידו לפעול אך ורק למען מטרותיה העצמאיות של העמותה, ולא למען מטרותיה של "ישראל אחת". לדבריהם, ביקשו גם בפועל למורת רוחם של גורמים ב"ישראל אחת" לנתק את פעילות "דור שלום"מזו של הסיעה.
דוגמה, המעידה על מה שכינה מנכ"ל "דור שלום" "מעידה", לשון אחר, על עשייה בשירות "ישראל אחת", מצויה בהשתלשלות הדברים הבאה:
זמן קצר לפני הבחירות, פנה מר טל זילברשטיין, מנהל הקמפיין של "ישראל אחת" לבחירת ראש הממשלה, אל מנכ"ל "דור שלום" ודרש ממנו להעסיק את הקבלן מר שמואל לוי במבצע רחב היקף של תליית שלטים ברחבי הארץ. לשאלה אילו שלטים אמורים היו להיתלות במבצע זה הובאו בפני משרדי שתי גרסאות שאינן מתיישבות זו עם זו. מר טל זילברשטיין העיד, שכוונתו היתה לסייע למר שמואל לוי להתפרנס, וכי לא דובר אלא על תליית שלטים של "דור שלום". מר דורון טמיר, מנכ"ל "דור שלום", העיד, כי מר זילברשטיין דרש שבעבור התמורה, שתשולם לקבלן בידי "דור שלום", יתלה הקבלן הן שלטים של "דור שלום" והן שלטים של "ישראל אחת". מכל מקום, כפי שיתואר בהמשך, הבדיקה העלתה שבפועל שולם מלוא הסכום, אך לא נתלה בעבורו ולו שלט אחד של "דור שלום". המסקנה העולה היא, כי אכן ניתנה תמורה מלאה לכסף, אך לא ל"דור שלום" אלא ל"ישראל אחת".
הבדיקה העלתה, כי ימים ספורים לפני הבחירות, הגיעו למשרדו של מנכ"ל "דור שלום" מר שמואל לוי, ועימו אדם נוסף, שהוצג בפני מנכ"ל "דור שלום" כקבלן משנה של מר שמואל לוי. מנכ"ל "דור שלום" הסביר למשרד מבקר המדינה, כי הוא זה שדרש ממר שמואל לוי להביא עימו קבלן משנה, שכן הוא, מנכ"ל "דור שלום", סירב להתקשר בחוזה ישירות עם מר שמואל לוי, בהיותו של זה האחרון קבלן תליית השלטים של "ישראל אחת". באותה פגישה נחתם חוזה בין "דור שלום" לבין עסק בשם "א.ח. כוח אדם ושירותים", לפיו יתלה העסק שלטים בכמויות, גדלים, צבעים ותכנים שיועברו לו על ידי "דור שלום", וכן יבצע עבורו עבודות "צבע" שיכללו תליית שלטים. הפקת


השלטים, כך נקבע בחוזה, תיעשה על ידי העסק. התמורה שהוסכמה בחוזה היתה סכום בש"ח השווה  ל150,000-$ כולל מע"מ. למחרת הפגישה, נמשך סך 620,700 ש"ח במזומנים מחשבון הבנק של "דור שלום", לאחר שלבנק הוצגו שלוש המחאות, על סך 206,900 ש"ח כל אחת, לפקודת "א.ח. כוח אדם ושירותים". הבדיקה העלתה, כי העסק לא נרשם אלא לצורך ביצוע עסקה זו (ועסקאות דומות נוספות במהלך מערכת הבחירות). הוא נרשם על שם פלוני, נרקומן פעיל  ובעל הרשעות פליליות רבות, שלא היה אלא "איש קש" בידי מי שעמדו בפועל מאחורי העִסקה. אותו איש קש הובא לבנק רק כדי לחתום, לפני פקיד הבנק, על קבלת פדיון ההמחאות. תמורת התייצבותו ניתן בידו סכום של 5,000 ש"ח. שאר הכסף מצא את דרכו לכיסים אחרים.
הבדיקה העלתה, כי בפועל לא זו בלבד, שהקבלן לא תלה שלטים של "דור שלום", אלא  ששלטים כאלה אף לא הוזמנו כלל ולא הופקו. כפי שהדברים נראים, העִסקה כולה לא הייתה, ככל שהדברים נוגעים ל"דור שלום", אלא עִסקה למראית עין. משנשאל מנכ"ל "דור שלום" מדוע לא תבע ממר שמואל לוי להחזיר את הכסף שקיבל בלי שנתן תמורה בעבורו, השיב, כי הכסף ששולם בעניין זה מקורו בתרומה מיועדת, מקרן קמליה, ומכיוון שרצון התורם באשר לאופן שבו ייעשה שימוש בכסף זה, בעצם בוצע, לא ראה מקום לתבוע החזר. מנכ"ל "דור שלום" הוסיף, כי: "הבנתי שהייתי בעצם מריונטה פה. כל מערכת הבחירות חשבתי שאני, כולם מריונטות בסופו של דבר, אבל חשבתי שאני מריונטה שיודעת לשמור על עצמי, והבנתי שהייתי מריונטה שהצליחה בסופו של דבר ליפול".
אני קובע, כי הסך של 620,700 ש"ח ששילמה "דור שלום", היה תרומה ל"ישראל אחת", בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון.
אשר לקמפיינים שערכה "דור שלום", מצאתי, על יסוד אמות המידה הנקוטות בידי, כי יש להבחין ביניהם. לעניין זה, הבאתי בחשבון, מחד גיסא, את תוכנם של הקמפיינים, ומאידך גיסא, את מאפייני הזיקה הארגונית שבין עשיית הקמפיינים בידי "דור שלום" ובין "ישראל אחת". בכלל זה, לקחתי בחשבון את העובדה ש"דור שלום" קיבלה תרומות מכספי מר בוטנר לא רק בתקופת הבחירות, אלא למן יום היווסדה. יתירה מזו, התרומות שקיבלה בשנים שקדמו לשנת 1999 מכספי מר בוטנר, עולות כמה מונים על התרומות שקיבלה בתקופת הבחירות ממקור זה.
לקראת סוף חודש מארס 1999 ביצעה העמותה קמפיין רחב היקף, שמטרתו להעלות את החינוך לראש סדר העדיפויות הלאומי. הקמפיין נועד, לפי הסברי המנהל המקצועי של חברת הפירסום, שהפיק וניהל את הקמפיין, להעלות, בין היתר, "מסר שמשתלב במערכת הבחירות". עלות הקמפיין הסתכמה ב1,377,000- ש"ח.


לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות, החלטתי, לא בלי התלבטות, כי קיים ספק, אם יש לראות בקמפיין זה משום תרומה ל"ישראל אחת" בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון. דין הוא שהספק יטה את הכף לקולא במקרה זה, ונמנעתי מלסווגו כתרומה אסורה.
לא כך הוא ביחס לקמפיינים אחרים.
(I)      באפריל 1999, תיכננו "דור שלום" ו"ישראל אחת" ואף החלו לבצע, פרוייקט משותף של מפקד בתי אב במגזר עולי חבר המדינות. "דור שלום" העמידה לרשות המבצע משאבים לוגיסטיים ואף עובד ששכרו שולם על ידה. זמן קצר לאחר תחילת הפרוייקט החליטה "דור שלום" לפרוש ממנו, ולהעביר ל"ישראל אחת" את כל שנעשה בו עד אותה עת, זאת עקב חששה שהמשך הפרוייקט יביא לעירוב תחומים נרחב בינה לבין "ישראל אחת", בניגוד לחוק המימון. לאחר פרישת "דור שלום" מפרוייקט זה המשיכה בו "ישראל אחת" לבדה. סך כל העלויות של "דור שלום" בפרוייקט זה הסתכמו ב49,000- ש"ח. מתוך סכום זה החזירה לה "ישראל אחת" כ10,000- ש"ח בלבד.
(II)   כשבוע וחצי לפני הבחירות פרסמה "דור שלום" מודעות, על פני עמודים שלמים בעיתונים, ובהן הופיעה תמונת ראש הממשלה המנוח מר יצחק רבין ז"ל, והכותרת "מה אתם מוכנים לעשות למען דרכו" או "מה רצח רבין עשה לכם". בגוף המודעות נכתב: "אנו נערכים עם אלפי מתנדבים לפעילות שטח עניפה ביום הבחירות וביום שלפניו. אנו זקוקים למתנדבים נוספים לשעתיים בלבד בימים אלו". בסוף השבוע האחרון לפני הבחירות, פירסמה "דור שלום", במקומונים ובשלטי חוצות, מודעות גדולות, שגם בהן הופיעה תמונת ראש הממשלה המנוח, בצירוף הכיתוב "מחזירים את התקוה". לא יכול להיות ספק, כי תעמולה זו היתה מיועדת לקידום בחירתו של מר ברק לראש הממשלה, כפי שגם הסכים מנכ"ל "דור שלום". עלותו של קמפיין זה הייתה כ329,000- ש"ח.
(III)ב16.5.99-, עם פרישתו של מר יצחק מרדכי מהמירוץ לראש הממשלה, הזמינה "דור שלום" הדפסות של 100 שלטי "פלריג" בהם נכתב: "תודה איציק". עלות השלטים הייתה כ2,700- ש"ח.
אני קובע, כי הסך של 370,700 ש"ח שהוציאה "דור שלום"עבור הפעולות האמורות, היה תרומה ל"ישראל אחת", בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון.


את העלות הכוללת של הוצאותיה של "דור שלום" בגין הפעילות לקידום בחירתו של מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה (לרבות תקורות), אומדים אנשי משרדי ב1,300,000- ש"ח.
אני קובע, אפוא, כי סכום זה, היה תרומה ל"ישראל אחת", בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון. כמו כן, מערכת החשבונות של "ישראל אחת" לא היתה שלמה בניגוד להנחיות מבקר המדינה, באשר לא שיקפה את פעילות העמותה.
8. "רופאים לקליטה"
עמותת "רופאים לקליטה" נרשמה בדצמבר 1997. מטרות העמותה, לפי תעודת הרישום, הן: לייצג את האינטרסים של רופאים עולים במגזר הרפואי, ליצור קשר עם רופאים ישראלים באמצעות פגישות, כנסים וועידות.
הבדיקה העלתה, כי ב26.4.99- העביר עו"ד יצחק הרצוג סך 20,000 ש"ח,  מחשבון קמליה לחשבון הבנק של העמותה. הסכום האמור שימש למימון כנס שקיימה העמותה, ב11.5.99-, ימים ספורים לפני הבחירות, בעבורו היא שילמה סך 19,800 ש"ח. בכנס נישאו נאומים והשתתפו בו, בין היתר, מטעם "ישראל אחת", חברת הכנסת סופה לנדבר וחבר הכנסת אפרים סנה, ששימש יושב ראש מטה העולים של הסיעה בבחירות לכנסת ה15- ולראש הממשלה.
אני רואה את הסכום שהועבר לעמותה מקרן קמליה, 20,000 ש"ח, כתרומה ל"ישראל אחת" בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון. כמו כן, מערכת החשבונות של "ישראל אחת" לא היתה שלמה בניגוד להנחיות מבקר המדינה, באשר לא שיקפה את פעילות העמותה.
עמותות שביצעו קמפיינים שליליים:
כמה עמותות עסקו בעיקר בתעמולת בחירות "שלילית", שכוונה נגד מועמדותו של מר בנימין נתניהו לראש הממשלה. תעמולה זו נעשתה, בחלקה, גם ביום הבחירות עצמו, כשנותרו רק שני מועמדים לראש הממשלה, מצב בו תעמולה שלילית נגד אחד מהם מהווה, כמובן מאליו, תעמולה בעד המועמד האחר. הבדיקה העלתה, כי שלוש מעמותות אלו פעלו בזיקה לפעילים מרכזיים במטה "ישראל אחת" לבחירת ראש הממשלה.


1.      "נגב עכשיו"
העמותה "נגב עכשיו" נרשמה ב26.8.98-. מטרתה העיקרית, לפי תעודת הרישום, היא: "קידום הנגב ובאר שבע כמטרופולין וכמנוף לביסוס וחיזוק המדינה". יו"ר העמותה, מר גדעון סולימני, שהיה גם אחד משני מורשי החתימה שלה בבנק, הינו חבר מרכז סיעת "העבודה".
"נגב עכשיו" ביצעה בעיקר קמפיין שלילי, שכוון נגד מועמדותו של מר בנימין נתניהו לראש הממשלה. הקמפיין כלל מודעות במקומונים בנוסח: "ביבי עבדת עלינו בעיניים"; "איןפרנסה, אין חינוך,  אין בריאות, איןהשקעות, אין תקווה"; "ביבי! לא נתת תקווה לנגב" וכדומה. הסיסמא העיקרית במודעות היתה "לא נתת לא תקבל!!!".
העמותה ביצעה גם קמפיין חיובי לטובת מר ברק, וזאת במקומונים בשפה הרוסית. הסיסמה, שהופיעה במקומונים אלה, בנוסף לקמפיין השלילי המתואר לעיל, היתה "נגב מצביע ברק!".
העלות הכוללת של הקמפיין הסתכמה בכ386,000- ש"ח.
הבדיקה העלתה, כי "נגב עכשיו" עשתה בתקופת הבחירות פעולות נוספות לקידום בחירתו של מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה.
(I)      ב- 28.4.99 שכר ראש המטה של עמותת "ברק לראשות ממשלה" בבאר שבע, חנות שתשמש כמטה בחירות. הבדיקה העלתה, כי דמי השכירות של החנות, בסך 8,000 ש"ח, שולמו על ידי "נגב עכשיו".
(II)   ב23.4.99-, שילמה העמותה, לחברת כוח אדם, בעבור העסקת פעילים במערכת הבחירות סכום של  100,000 ש"ח.
(III)במהלך החודשים אפריל – מאי 1999, שילמה העמותה לפעילים, שהעסיקה כראשי קבוצות, כ100,000- ש"ח.
הבדיקה העלתה, כי עמותת "נגב עכשיו" קיבלה בתקופת הבחירות, בין היתר, תרומה מחו"ל בסך  120,000$, באמצעות משרד עורכי דין בלונדון, ושתי תרומות נוספות, בסך כולל של 55,069 אירו, מתורם בגרמניה.


יצויין, כי עו"ד הרצוג העיד, כי הוא מכיר את התורם מגרמניה, וכי "אני חושב שחיברתי אותו או המלצתי עליו או נתתי את שמולמישהו מהדרום".
אני קובע, כי הפעילות המתוארת לעיל, בסכום של כ594,000- ש"ח, היתה תרומה ל"ישראל אחת", בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון. כמו כן, מערכת החשבונות של "ישראל אחת" לא היתה שלמה בניגוד להנחיות מבקר המדינה, באשר לא שיקפה את פעילות העמותה.
2.      "אזרחים מימין ומשמאל"
העמותה "אזרחים מימין ומשמאל" נרשמה ב11.2.98-. מטרותיה העיקריות, לפי תעודת הרישום, הן: ביקורת ושמירה על תקינות וטוהר השלטון במדינת ישראל; קידום רעיון השלום בין מדינת ישראל ושכנותיה; העמקת הקשר והמחויבות בין השלטון לכלל אזרחי מדינת ישראל וטיפוח ערכי הדמוקרטיה במדינה. מייסד העמותה, שגם מכהן כיושב הראש שלה, והיה גם הרוח החיה מאחורי פעילותה הוא עו"ד אהוד שגב, שהיה חבר פעיל במפלגת "העבודה".
העמותה עשתה בתקופת הבחירות קמפיין נרחב בעיתונים, שתוכנו שלילי. הקמפיין כוון נגד מועמדותו של מר בנימין נתניהו לראש הממשלה. הסיסמאות העיקריות שהופיעו במודעות העמותה היו: "נתניהו, הפעם גם תיקי דיין לא תעזור לך", "נתניהו, ההסתה היא מחלה מסוכנת ומדבקת", "נתניהו, גם בשוק כבר לא קונים את הסחורה שלך". בכל  המודעות הודגש המסר "ביבי נתניהו מסית לאומי". יצויין, כי בתחתיתה של כל מודעה צויין: "מודעה זו מומנה מכיסם הפרטי של אזרחים כועסים ומודאגים". 
המודעות פורסמו בעיקר בעיתונות העברית אך גם בעיתונות הרוסית. יצויין, כי בעיתונות הרוסית פורסמו שתי  מודעות ביום הבחירות עצמו, 17.5.99, שבו כבר נותרו במירוץ רק שני מועמדים. קמפיין שלילי במועד זה היה ממילא קמפיין בעד המועמד האחר.
בדיקת הכנסות העמותה העלתה, כי הגם שבמודעות בעיתונות נכתב, כאמור, כי המודעות מומנו "מכיסם הפרטי של אזרחים כועסים ומודאגים", הרי שבפועל קיבלה העמותה תרומות מכ120- תורמים פרטיים בלבד, בסכום כולל של כ19,000- ש"ח. שאר מימון העמותה בשנת 1999,  בסך 100,000$ ניתן לה על ידי תורם מארה"ב.


לדברי עו"ד שגב, התרומות הושגו באמצעות "מתווך", שהיתנה את עזרתו בכך, שהוא ישאר אנונימי. עו"ד שגב סירב לחשוף את ה"מתווך". את שסירב עו"ד שגב לחשוף, חשף בפנינו ה"מתווך" עצמו – עו"ד יצחק הרצוג. עו"ד הרצוג  מסר בעדותו, כי הוא נתן לעו"ד שגב שמות של אנשים בארצות הברית, שניתן לפנות אליהם  בבקשת תרומות.
עו"ד שגב טען בפני משרד מבקר המדינה, כי במסקנת הביקורת, שלפיה הקמפיין שניהלה העמותה הוא תרומה ל"ישראל אחת", יש "משום פגיעה קשה בחופש הביטוי וההתאגדות שלו ושל עמותת אזרחים מימין ומשמאל". על כך כבר הורחב הדיבור בפתח דוח זה.
נוכח הזיקה המוכחת, בין תעמולת הבחירות, שנעשתה על ידי העמותה, לבין עו"ד הרצוג, ונוכח היותו של עו"ד שגב עצמו חבר פעיל בסיעת "העבודה", אני קובע, כי תעמולת הבחירות, בשווי 452,000 ש"ח, שביצעה העמותה בתקופת הבחירות, היתה תרומה ל"ישראל אחת", בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון. כמו כן, מערכת החשבונות של "ישראל אחת" לא היתה שלמה בניגוד להנחיות מבקר המדינה, באשר לא שיקפה את פעילות העמותה.
אשר לקמפיין שעשתה העמותה בשנת 1998, ראה בדוח על תוצאות ביקורת החשבונות השוטפים של סיעת "העבודה" לשנת 1998, המוגש היום.
3.      "סטודנטים רוצים שינוי"
העמותה "סטודנטים רוצים שינוי" נרשמה ב30.3.99-. מטרותיה העיקריות של העמותה, לפי תעודת הרישום, הן: "מעורבות חברתית של סטודנטים" ו"העמקת ערכי הדמוקרטיה ותרבות השלטון בישראל".
העמותה קיימה בתקופת הבחירות קמפיין שכלל בעיקר שלטי פלריג, פליירים וסטיקרים שבהם הובלטה הסיסמא: "ברק, מרדכי, בגין, אוחנה, בא-גד, עז, אני, אתה – רק לא נתניהו". כמו כן פורסמו שלוש מודעות בעיתון "הארץ". כל המודעות והפרסומים של העמותה נחתמו "סטודנטים בעד  אחריות לאומית".
בימים הסמוכים לבחירות, ערכה העמותה מבצע "מדלת לדלת" בקרב עולים מחבר המדינות בירושלים. במסגרת המבצע חולקו לעולים פליירים עם הסיסמא: "רק לא נתניהו".


בימים הסמוכים לבחירות, שכרה העמותה בני נוער מחברת כוח אדם, שעמדו בצמתים עם חולצות שהדפיסה העמותה, נשאו שלטים, שהעמותה סיפקה להם (בנוסח שתואר לעיל), וחילקו עלונים וסטיקרים לעוברים ושבים.
המימון לפעילותה של העמותה היה מתרומות, בעיקר שתי תרומות, בסך כולל של כ42,500-$, מתורמים בארה"ב, ותרומה בסך 20,000 ש"ח, שהועברה, באמצעות עו"ד יצחק הרצוג, מקרן שהיא הזרוע הישראלית של קרן צדקה קנדית.
עו"ד הרצוג סיפר בעדותו, שהתרומה בסך 20,000 ש"ח ניתנה בעקבות פנייתה של ח"כ דליה איציק.
נוכח הזיקה בין תעמולת הבחירות, שעשו אנשי העמותה, לבין עו"ד יצחק הרצוג וחברת הכנסת, דליה איציק,  אני רואה בתעמולת הבחירות שעשו אנשי העמותה בתקופת הבחירות, נגד ראש הממשלה דאז מר בנימין נתניהו, תרומה  בשווי 160,000 ש"ח לטובת סיעת "ישראל אחת" ולמועמדה לראש הממשלה, זאת בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון. כמו כן, מערכת החשבונות של
"ישראל אחת" לא היתה שלמה בניגוד להנחיות מבקר המדינה, באשר לא שיקפה את פעילות העמותה.
אנשי העמותה טענו בתשובתם למשרד מבקר המדינה, כי לא היתה להם כל כוונה לעשות קמפיין לטובת "ישראל אחת", או לטובת מי מהמועמדים, שהתמודדו מול מר בנימין נתניהו בבחירות לראש הממשלה. לדבריהם, כוונתם הכנה והיחידה היתה לקמפיין שלילי טהור. אני מקבל, שטענתם כנה היא, ושכוונתם הסובייקטיבית היתה כמתואר על ידם. יחד עם זאת, השאלה, אם פעולה מסוימת יש בה תרומה לקידום בחירתו של מועמד פלוני לראש הממשלה – אם לאו, מוכרעת לא רק לפי כוונתו הסובייקטיבית של העושה, אלא לפי מהותה האובייקטיבית של הפעולה, ולפי הזיקה הארגונית שבין הפעולה, או עושיה, לבין הסיעה, שמטעמה מתמודד אותו מועמד.
ממצאים נוספים
קמפיין "חרדים על כל קול"
בתקופה 22.4.99 – 13.5.99, פורסם במקומון "הקיבוץ", תחת הכותרת "חרדים על כל קול" קמפיין הקורא לקיבוצים להצביע "אהוד ברק" ו"ישראל אחת". החתומים על המודעות: "מטה בחירות 99 מחוז הקיבוצים".


בתחילת מאי 1999 התפרסו מאות צעירים מתנועות הנוער והתנועה הקיבוצית ברחבי הארץ, וחילקו לחיילים "תעודת שחרור" ובה התחייבות של מר ברק לכניסה חופשית לאוניברסיטה, יצירת 300,000 מקומות עבודה, גיוס בני ישיבות לשירות לאומי, ועוד.  
הבדיקה העלתה, כי בספרי הסיעה לא נרשמה כל הוצאה למימון הקמפיין הנ"ל (כגון: תשלום למשרד פירסום; עלות המודעות במקומון "הקיבוץ";  ועלות הפקת "תעודת השחרור").
אני קובע, כי הפעילות שתוארה לעיל ואשר את עלותה אומדים אנשי משרדי בכ50,000- ש"ח, מהווה תרומה ל"ישראל אחת", בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון. כמו כן, מערכת החשבונות של "ישראל אחת" לא היתה שלמה בניגוד להנחיות מבקר המדינה, באשר לא שיקפה את פעילות העמותה.
פרסומים
בחשבונות הסיעה לא השתקפו גם הוצאות, בשווי כולל של כ100,000- ש"ח, בגין עשרות מודעות תעמולה נוספות, שפורסמו בידי הסיעה בעיתונות הארצית ובמקומונים.
מכאן, שמערכת החשבונות של הסיעה לא היתה שלמה ולא נוהלה בהתאם להנחיות מבקר המדינה. מאחר שמקורות המימון לא ידועים, לא ניתן לקבוע אם הכנסות הסיעה עמדו בהגבלות סעיף 8 לחוק המימון בעניין קבלת תרומות.
קיום כנסים
לגבי כ30- כנסים, שהסיעה קיימה במערכת הבחירות, לא נמצאו רישומים כלשהם בחשבונותיה בגין ההוצאה הכרוכה בקיומם, כגון: שכירות אולם, כיבוד ומערכת הגברה.  את עלות כנסים אלו אומדים אנשי משרדי ב150,000- ש"ח.
מכאן, שמערכת החשבונות של הסיעה לא היתה שלמה ולא נוהלה בהתאם להנחיות מבקר המדינה. מאחר שמקורות המימון לא ידועים, לא ניתן לקבוע אם הכנסות הסיעה עמדו בהגבלות סעיף 8 לחוק המימון בעניין קבלת תרומות.


שימוש ברכב של מעצ
הבדיקה העלתה, כי הסיעה עשתה, ביום הבחירות 17.5.99, שימוש ברכב של מעצ לצורכי תעמולת בחירות. הרכב כוסה בשלטי ענק "אהוד ברק"; "גיבור ישראל"; "ישראל רוצה שינוי". בכך קיבלה הסיעה תרומה מתאגיד בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון.
התקנת ואחזקת אתר אינטרנט
בספרי הסיעה לא נמצא תשלום בגין הקמה ואחזקה של אתר האינטרנט שניבנה לטובת "ישראל אחת". לפיכך, מערכת החשבונות של הסיעה לא שלמה, ולא ניתן לקבוע אם מקורות המימון עמדו בהגבלות הקבועות בסעיף 8 לחוק המימון בעניין קבלת תרומות.
סיכום
לא אצא ידי חובה בהקשר ל"ישראל אחת", אם לא אתייחס בסיכום הדוח לגביה, לנושאים נוספים הנוגעים לה. סיעת "העבודה", המרכיבה העיקרית ב"ישראל אחת", והגורמים הנוספים שפעילותם תוארה לעיל, טענו בפני טענות שונות, בכללן, כי לא היה פסול באותה פעילות, וכי פעולות לקידום מועמד לראש הממשלה אינן כפופות לחוק המימון. סיעת "העבודה" הוסיפה וטענה, כי בכל מקרה אין לייחס לה פעילות זו ולהטיל עליה סנקציה בגינה, באשר הפעילות נעשתה ללא ידיעתה של הסיעה, ללא הסכמתה, ושלא בתיאום עימה. התשובות לכך מצויות בפתח הדוח, ועל פיהן יש לדחות טענות אלה. כפי שהוסבר, אין כל מקום לאבחנה בין פעילות הסיעה לקידום ההצבעה לה בבחירות לכנסת, ובין פעולותיה לקידום מועמדה לראש הממשלה. ממילא כל פעולה "התורמת" לקידום המועמד לראש הממשלה, פועלת, על-פי המיבנה המשפטי הקיים, לטובת הסיעה. מכאן ברור מדוע הסיעה היא שנושאת בעול הסנקציה הכספית, אם מתברר, כי לא עמדה במגבלות חוק המימון. הסיעה היא שמחליטה, להציב את מועמדותו של העומד בראשה, ובכך מקבלת היא על עצמה להקדיש משאבים לקידום מועמדותו, תחת המגבלות שבחוק המימון. ואכן,
ככלל, גם "ישראל אחת" נהגה כך, וכללה בחשבונותיה הוצאות רבות שתכליתן קידום מועמדותו של העומד בראשה בבחירות לראש הממשלה.


עוד נטען בפני בהקשר זה, כי חלק מהפעילות המתוארת היה בניגוד לאינטרס של סיעת "העבודה", באשר יכולה הייתה לבוא על חשבון כוחה הפוליטי של הסיעה. לו יהי כן. אך אין בכך דבר לעניין מסקנותיי. התועלת, שהייתה בכל הפעולות לטובת מועמדותו של יושב ראש סיעת "ישראל אחת" לא הוכחשה, ואין, כאמור, כל אפשרות להפריד בין מועמדות זו ובין הסיעה.
בהקשר האמור יש לזכור, כי אחד האחראים לפעולות האסורות, מר טל זילברשטיין, היה בעל תפקיד רשמי, ובכיר ביותר, במערכת הבחירות מנהל הקמפיין של "ישראל אחת" לבחירת ראש הממשלה; ואחר, עו"ד יצחק הרצוג, גם אם לא נשא בתפקיד רשמי, היה בעל מעמד בכיר, ומקורב למועמד הסיעה לראש הממשלה.
שאלה שאין מנוס מלהתייחס אליה היא, אם ידע מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה, מר אהוד ברק, על הפעילות המתוארת בדין וחשבון זה, והאם הייתה על דעתו.
מר טל זילברשטיין, מנהל הקמפיין של מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה, העיד, כי לא דיווח למר ברק מאומה על פעילותו.
עו"ד הרצוג העיד, כי מר ברק ידע, באופן כללי, כי הוא, הרצוג, עוזר לארגונים שיש לפעילותם "ערך מוסף" לקמפיין הבחירות שלו. עו"ד הרצוג גם הניח, כי מר ברק שמע על חלק מהארגונים. לדברי עו"ד הרצוג, הוא לא דיווח למר ברק, פרטנית, על פעילותן של עמותות מסויימות. עו"ד הרצוג הוסיף, כי מר ברק הינחה את צוותו לפעול רק לפי החוק, ואף להשאיר "שוליים רחבים". לדבריו, לא שוחח מעולם עם מר ברק על ענייני כספים.
ראש הממשלה, מר אהוד ברק, העיד אף הוא בפני בעניין זה. לדבריו, היה ער לפעילות חוץ-מפלגתית רבה ביותר שנעשתה "בשטח", אך לא ידע על זיקה בין פעילות זו לבין מטהו, ובפרט לא ידע על הזרמת כספים לעמותות אשר עשו תעמולת בחירות, ישירה או עקיפה, לקידום בחירתו. גם לדברי מר ברק, ההנחיה שנתן, מספר פעמים, הייתה לפעול רק לפי החוק, עם "שוליים רחבים". הוא ידע, כי עו"ד הרצוג קשור בפעילות פילנטרופית למטרות חברתיות ואחרות, אך לא ידע על כל קשר בין פעילות זו לבין מערכת הבחירות דווקא. הוא לא הוציא מכלל אפשרות, כי שמע מעו"ד הרצוג, שהלה נתבקש לסייע לארגונים דוגמת "דור שלום".


בתגובתו למבקר המדינה ציין ראש הממשלה, כי עומס המטלות שהוטלו על כתפיו במכלול התפקידים שמילא במערכת הבחירות היה עצום. מר ברק הוסיף, כי בכל התחומים פעלו במערכת הבחירות אנשים אחראיים אשר עליהם סמך באופן מלא, וכי העומס לא הותיר לו זמן לטיפול מפורט במערכת הבחירות, אלא איפשר לו לפקח רק ברמת ההנחיות הכלליות.
לדעת מבקר המדינה, מועמד לראש הממשלה, המכהן גם כיו"ר מטה הבחירות של סיעתו, אינו יוצא ידי חובה במתן הנחיה לאנשיו לפעול לפי החוק, אלא עליו לגלות עניין גם במה שנעשה ב"שטח" בפועל, במטרה להבטיח, כי הנחייתו תקויים. דברים אלה בוודאי יפים, נוכח הפעילות רחבת ההיקף, כפי שהיא משתקפת בדוח זה,  אשר צריכה היתה להדליק אצל המועמד נורה אדומה, ולהניעו לוודא שהקמפיין, שהוא אחראי לו, מנוהל כחוק.
*
בבואי לקבוע את שיעור הסנקציה הכספית שתוטל על "ישראל אחת" בגין אי-עמידתה במגבלות חוק המימון, ראיתי זאת להכרח, כי תשקף את חומרת המעשים המתוארים בדוח זה. למגבלות שבחוק המימון חשיבות מאין כמותה, ואני רואה בהפרתן נגע שיש לעקור מן השורש.
מאידך גיסא, טענו בפני נציגי סיעת "העבודה", כי נוכח מצבה הכספי הקשה של הסיעה, המצויה בעיצומה של תוכנית הבראה כלכלית, סנקציה גבוהה מדיי עלולה לגרור פגיעה קשה ובלתי הפיכה ביציבותה של הסיעה. בהכירי את מצבה הכספי של הסיעה, לא יכולתי שלא לקחת שיקול זה בחשבון לקולא.
בהתחשב באופי החריגה ובמידתה, ולאחר ששקלתי, כאמור, בין היתר, את ההסברים שקיבלתי מנציגי הסיעה, אני ממליץ, בתוקף סמכותי לפי סעיף 10(ה)(3) לחוק המימון, להשית על הסיעה שלילה של השלמת מימון הוצאות הבחירות בסכום של 5 מיליון ש"ח, ולא בשיעור המירבי של 15%, שערכם כ6.7- מיליון ש"ח. כמו כן, בהתאם לסעיף 8(ה) לחוק המימון, על הסיעה להעביר לאוצר המדינה סכום של 5.5 מיליון ש"ח, ולא את מלוא כפל התרומה הבלתי חוקית, המסתכם בכ10.9- מיליון  ש"ח.

יצחק הרצוג שר הרווחה משקר באובססיביות בענייני הוצאת ילדים מביתם

שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג ממשיך בהתנהגותו הפרועה מעמותות ברק לתפקידו כשר רווחה. 

פברואר 2010 – מבט שני – "מדינה כאבא ואמא" – תחקיר מבט שני על הוצאת ילדים מביתם ומשפחתם ע"י משרד הרווחה. שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג משקר באובססיביות למראיינת קרן נויבך.


יצחק הרצוג משקר בפני כל עם ישראל נוכח פשעי משרד הרווחה התולש מידי שנה אלפי ילדים מביתם ומשפחתם בבתי משפט לענייני משפחה או נוער בדלתיים סגורות ללא ראיות בהליכים בועדות החלטה שאינן מעוגנות בחוק בניגוד להמלצות ועדת גילת.
יצחק הרצוג משקר וטוען כי המלצות ועדת גילת יושמו במלואן וכן ועדות סלונים נבו בעוד שלא יושמה אף המלצת ועדת גילת.
יצחק הרצוג משתמש במקרי רצח בודדים של ילדים כל כדי לסחור מסבלם של אלפי משפחות ולהרוס בתים  וללא ראיות וללא רבב. יצחק הרצוג מאציל סמכויות סטטוטוריות לפקידי סעד ע"פ חוק הנוער האנכרוניסטי המאפשר לתלוש כל ילד במדינת ישראל  מהוריו, וע"פ נורמות מימוש המלצות פקידי הסעד במלואן ע"י בתי משפט (חותמת גומי)
יצחק הרצוג משקר ואומר כי פקידי הסעד הנם בפיקוח ונתונים בביקורת הממונים בעוד ההפך הוא הנכון, פקידי הסעד מקבלים גיבוי מלא מהממונים אף פקיד סעד מעולם לא הועמד לדין משמעתי.

קישורים

לאחר אינספור מחדלים וחורבן – יצחק בוז'י הרצוג פיטר עצמו מתפקיד שר הרווחה בתואנה שתהליך השלום אינו מתקדם – ינואר 2011 – בעקבות "רעידות אדמה" פוליטיות הפוגעות בתהליך השלום לטענתו החליט שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג לפטר עצמו מתפקיד שר הרווחה לאחר מספר שנים עקרות ומזיקות בהן שימש את העובדות הסוציאליות ומדיניותן ההרסנית – תקופתו של הרצוג כשר רווחה התאפיינה במדיניות תוקפנית ומחריבה נגד המוחלשים בחברה, ללא רצון או ניסיון לתקן את את המעוות. שלל המחדלים של הרצוג ועמיתיו הסבו נזקים לאורך שנים ובלתי הפיכים לאזרחים רבים מאוד בהם "טיפל". הרצוג ועמיתיו פעלו להטיח ההאשמות ועלילות במוחלשים כמדיניות….

יצחק הרצוג – אבי מערך הרווחה המופקר יחקר ע"י מבקר המדינה בפרשת הג'ובים במשרד הרווחה – אוגוסט 2010 – שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג המקטרג הרשמי באמצעות פקידי הסעד נגד משפחות, ילדים קשישים וחסרי ישע מבלי לבדוק עובדות לאשורן, מוציא מידי שנה אלפי ילדים בכפייה מבתיהם למסגרות מופרטות ללא פיקוח, השתלטות על גופם ורכושם של קשישים באמצעות אפוטרופוסים מפוקפקים, יבדק ע"י מבקר המדינה בפרשת הג'ובים לחברי מפלגת העבודה במשרד הרווחה שנחשפה ביולי 2010 ע"י תחקיר ערוץ 10…

שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג – ג'ובים לחברי מפלגת העבודה על גבם של המוחלשים – הכתבה תחקיר: פעילים בעבודה ממונים לתפקידים הקשורים במשרד הרווחה , חדשות ערוץ 10 – המהדורה המרכזית , נדב פרי , 20/07/2010 – בתקופתו של השר יצחק הרצוג, בעל השאיפות לתפוס את ראשות מפלגת העבודה, מונו חברים רבים הקשורים למפלגת העבודה לתפקידים הקשורים להשפעתו כשר הרווחה – כך מגלה תחקיר חדשות 10 • תגובת השר: יש כאן ניסיון מגמתי לבנות צירוף מקרים…

תחקיר "שתולים" – התעללות בחוסים מעון השלושה לילדים אוטיסטים עם פיגור קל – קלונו של משרד הרווחה – אפריל 2010 – תחקיר תכנית שתולים מעון "השלושה" לחוסים אוטיסטים עם פיגור קל חשף התעללות בחוסים במעון השלושה לילדים אוטיסטים עם פיגור קל. מדריכים היכו חוסים במקל מטאטא, וגילחו אותם עם סכין גילוח אחד ל- 13 אנשים. "שתולים" חקרו במעון מאחר וביוני 2009 הגישו הורים לילדה הסובלת מפיגור שכלי, תלונה נגד המדריך במעון, בטענה שגרר את בתם על הרצפה. המוסד ניסה להעביר את הילדה למעון אחר. המשטרה חוקרת את המקרה…

מדוע לא מאמינים לשר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג – מרץ 2010 – השבוע פורסם ב- nrg כי מחקר של משרד הרווחה חושף כי 60% מעולי חבר העמים אינם פונים אליו בעת הצורך. ותכנית עבודה חדשה תנסה להתמודד עם התופעה – העולים כנראה שמעו על ההתנהגות הפרועה של עובדי הרווחה בלשכות הרווחה העירוניות ובמשרד בירושלים. משרד הרווחה מוציא מידי שנה אלפי ילדים מבתיהם בטענות שונות ומשונות. מדיניות משרד הרווחה היא פירוק והרס המשפחה. "טובת הקטין לנגדנו" יאמרו פקידי הרווחה בדמעות תנין, ואולם ידוע לכל כי יתומי הרווחה נשלחים למסגרות מופרטות ללא שום פיקוח ובקרה.

שר הרווחה יצחק (בוז'י) הרצוג זורה חול בעיני הציבור – פברואר 2010 – ערוץ 1, מבט שני , "מדינה כאבא ואמא" – צפו בתכנית מבט שני "מדינה כאבא ואמא" על השיטות הבזויות של שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג לחטיפת ילדים ממשפחות מוחלשות ושליחתם לפנימיות מופקרות. – סרט תעודי של 'מבט שני' על מדיניות משרד הרווחה בראשות השר יצחק (בוז'י) הרצוג. זהו סיפורן של שלש אמהות נורמטיביות, מסורות, אוהבות את ילדיהן, ורוצות לגדלם, ואשר רשויות הרווחה קרעו מהן בכפייה את ילדיהן עקב סברות, ומחשבות של פקידות סעד.

שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג שמר על זכות השתיקה בהיותו חבר כנסת בחקירתו הפלילית בפרשת עמותות ברק – הכתבה התנועה לאיכות השלטון: לא למנות את יצחק הרצוג לשר , נועם שרביט , NEWS1 , דצמבר 2004 – חבר הכנסת הרצוג מועמד לתפקיד שר הבינוי והשיכון; בתנועה טוענים: מבקר המדינה קבע שהוא עמד בראש "השיטה" שהפרה ברגל גסה את חוק מימון מפלגות ב-99'; לדבריה, שרון עצמו פיטר את נעמי בלומנטל רק משום ששמרה על זכות השתיקה, כפי שעשה הרצוג בחקירתו…

שופט יהושוע גייפמן – דרכי רמיה לסחר בילדים – הוצאת קטינה מביתה משום שמסייעת לאביה

מאי 2013 – שופט בית משפט מחוזי יהושוע גייפמן בהחלטתו ענ"א 7453-06-13 תל אביב דחה בקשת ערעור של אב להוצאת בתו (גייפמן לא ציין גיל הנערה, ילדה) בכפייה מהבית לפנימייה ע"פ בקשת עו"ד משרד הרווחה רונית וינגרטן ופקידת סעד שלא ציין את שמה.התנהגותו של יהושוע גייפמן והעילות בהן השתמש גייפן חלשות ורדודות, ומעלות חשש, ומהוות קרקע פוריה לאובדן אמון הציבור במערכת המשפט, שחיתות, שיקולים זרים כגון אכלוס פנימיות, טיוח אי סיוע לילדים בקהילה, ועוד.

הסיבה בגינה מוציא יהושוע גייפמן את הקטינה מביתה רשומה בסעיף ב: "מכוונת את עצמה למלא צרכים של אחרים, תפיסת עצמה מצומצמת, היא תופסת את עצמה כמי שצריכה לדאוג לטפל באביה, ועפ"י חוות הדעת התפקוד שלה בבית האב פוגע בה, ולא מאפשר לה להתבונן על צרכיה ולהגשים עצמה"

תפיסה מעוותת יהושוע גייפמן בניגוד לערכי המוסר המהוים בסיס לקיום חברה ומשפחה

תפיסתו של יהושוע גייפמן מעוותת בניגוד לתפיסת החובה המוסרית של הפרט למשפחה ולחברה המהווה בסיס לקיומן. יהושוע גייפמן מבזה גם את ערכי היהדות לכיבוד אב ואם, חסד צדקה כתכלית החיים.

טענתו של גייפמן נגד הקטינה הנותנת מעצמה לאביה תקפה לכל לוחם המקריב נפשו וגופו למען החברה, לפיכך האם רוצה יהושוע גייפמן כי אנשים לא ישרתו בצבא משום שזה "לא מאפשר להם להתבונן על צרכיהם ולהגשים עצמם"?

דרכי הרמיה של יהושוע גייפמן למכור תפיסתו המעוותת

יהושוע גייפמן משתמש בכלים בירוקרטיים, טיוח ורמיה לשווק את תפיסתו המעוותת ותפיסת הרווחה. קשה להצביע מה עומד מאחרי התנהגותו הרשלנית של גייפמן המוציא בכפייה ילדה מבית אביה משום שנותנת מעצמה לסייע לו, האם גייפמן מנסה לטייח אוזלת היד של הקהילה לסייע לנכים, או שמא שיקולים זרים של איכלוס פנימיות, פרזיטיות או שקט תעשייתי, עומדים מאחרי החלטתו המעוותת.

1. השמטת נתונים מהותיים וחשובים – גייפמן אינו מציין בהחלטתו את גילה של הקטינה ואת עמדתה בנוגע לתלישתה מביתה ומשפחתה לפנימיה. יהושוע גייפמן מטייח עובדות חשובות אלו כשיטה לטיוח עובדות בניגוד להמלצת פקידת הסעד. התנהגותו של יהושוע גייפמן מדיפה ריח של משוא פנים לרשויות הרווחה, שיקולים זרים, ותפקוד כ"חותמת גומי" של משרד הרווחה.

2. יהושוע גייפמן משמיט את שמה של פקידת הסעד – גייפמן מצטט הבלי פיה ("דיווחים") והשמצותיה של פקידת סעד ללא הרף ומתיחס אליהם כ"תורה מסיני" כגון (סעיף 5): "מדווח על מצוקה של הקטינה, בעיות חברתיות משמעותיות עד כדי הגשת תלונה על ידי הקטינה כנגד אחת הבנות… הכיתה של הקטינה מתפרקת וכל הילדים יפוזרו בבתי ספר אחרים בעיר. מצבה הלימודי של הקטינה אינו תואם את בני גילה, קיימים פערים רבים" – מן הראוי כי שופט יציג ראיות או לפחות יציין את שמה של פקידת הסעד כדי שבמקרה הצורך ניתן יהיה לאמת טענות כאלו ואחרות. התנהגותו של יהושוע גייפמן מצביעה על חוסר מקצועיות זלזול וטיוח בנושא החשוב של הוצאה בכפייה ילדים מביתם.

3. נוקשות התעמרות בטענות מטופשות – יהושוע גייפמן נוהג בנוקשות והתעמרות כלפי הקטינה ואביה. כן לדוגמא הוא טוען כי אינו חייב לטפל בערעור משום שחוק הנוער (סעיף 14 בחוק) מחייב אותו לטפל רק כעבור 3 חודשים מיום ההחלטה 14.1.2013 ואילו הבקשה הוגשה כעבור חודשיים ושלשה שבועות 7.4.2013 – תואנתו של יהושוע גייפמן לא רק נוקשה ומתעמרת אלא גם מטופשת משום שממילא עברו 6 חודשים עד שקיבל החלטה ב- 12.6.2103 בשל זלזול מערכת הרווחה המשפט במשפחה המוחלשת – מדוע אם כן טוען גייפמן כי לא עברו 3 חודשים?

4. דמגוגיה זולה – הצגת טענות ועלילות ללא בסיס עובדתי – יהושוע גייפמן כותב בסעיף 9 – "מצבה של הקטינה מדאיג ביותר, היא דיווחה על חיתוך ידיים, הצטלמה בלבוש תחתון והעבירה לנער אחר כמבחן אהבה והוא הפיץ אותו בבית הספר, מעשנת סיגריות ונרגילות ונראה כי אין דמות דואגת, מטפלת ושומרת עליה בבית". אם חתכה ידיה האם יש דוח רפואי והאם בוצעה חקירת משטרה, וכן אם הצטלמה בלבוש תחתון, האם מזהים אותה, מאיזה מרחק הצטלמה ומהו הלבוש וכמה מגופה רואים בצילום, ואם עישנה נרגילות, בחברת מי, האם שאר הילדים טופלו ברווחה?  – יהושוע גייפמן ממלא את פסק הדין בדברי תרעלה נגד הקטינה המדיפים ריח של דמגוגיה זולה.

5. הסתמכות על "דיווחים" (דברי בלע של פקידת סעד שאינו מציין את שמה) במקום להסתמך על ראיות – ליהושוע גייפמן אין שום בסיס ראייתי להוצאת הילדה מביתה, נהפוך הוא הראיות מצביעות לטובת הישארות הילדה כגון ציוני הילדה בלימודים, שיפוץ הדירה וחדר מיוחד לילדה. במקום זאת גייפמן מסתמך על "דיווחים" וחוות דעת סובייקטיביות המדיפות ריח מרמה ומזימה כן כותב גייפמן: "גם בדיווחים עדכניים של פקידת הסעד לחוק הנוער, אין עדכון על הטבה במצבה של הקטינה". מה ה"דיווחים" האם אובייקטיבים או סתם עלילות חסרות בסיס. התנהגותו של גייפמן מדיפה חוסר מקצועיות ומרמה ואינו משאיר פתח להישארות הילדה בביתה בכל מצב וכל זאת על סמך "דיווחים".

סוף דבר
הוצגו מקצת הראיות על התנהגותו חסרת המקצועיות מדיפת ריח מרמה וסחר בילדים של יהושוע גייפמן המשמש ערכאת ערעור להחלטת שופטת הנוער גלית מור ויגוצקי. החלטתו של יהושע גייפמן מלמדת על התעמרות ונוקשות כלפי אוכלוסיות חלשות שיד הגורל לא היטיבה עימן ובמקום שרשויות הרווחה ובתי משפט יסייעו להן, הם מפרקים את המשפחה ומשתמשים בילדים כמשאב לאכלוס פנימיות, פרנסה למאבחנים ומטפלים בעוד שבשליש עלות יכלו לסייע בקהילה מבלי לפרק המשפחה.התנהגותו של יהושוע גייפמן פוגעת באמון הציבור במערכת המשפט, פוגעת בחברה ובמשפחה.

כב' השופטת חנה בן עמי – תסקיר פקידת סעד הוא לא טיוטה של פסק דין



קישורים:

 כפיית סמים פסיכיאטריים אנטי פסיכוטיים על ילד בפנימיה בניגוד לרצון הוריו – המשפט המכור של השופט יהושוע גייפמן – מאי 2013 – שופט יהושוע גייפמן – בית משפט מחוזי ענ"א 3729-05-13 – ערעור על החלטת בית משפט לנוער (שופטת מיכל קפלן רוקמן) לכפות סם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי ריספרדל על קטין כבן 14 בפנימיה טיפולית של משרד הרווחה, בניגוד לרצונו ולרצון הוריו.

גלית מור ויגוצקי – שופטת בית משפט לנוער: תלונות חמורות בגין זיוף פרוטוקול ומניעת דיוני הוכחות – מרץ 2012 – מדובר בדיון בבית משפט לנוער בראשות השופטת גלית מור ויגוצקי. מדובר באמא שהליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות בבית משפט לנוער מתנהל בעניינה. ידוע כי שופטי הנוער עובדים בשיטת חותמת הגומי מול המלצות פקידות הסעד העובדות ללא ראיות או סדרי דין, ושולחות מידי שנה ילדים למסגרות מופרטות סגורות…

שופטת הנוער גלית מור ויגוצקי מציגה בתי משפט לנוער – מרץ 2012 – גלית מור ויגוצקי מטייחת וזורה חול בעיני משתתפי הכנס שעניינו יישום האמנה לזכויות ילדים. במקום להציג את מחדלי רשויות הרווחה המונעות לאורך עשרות שנים חקיקת חוק זכויות הילד ע"פ אמנת זכויות הילד, שמטרתו הגנה על ילדים במסגרות חוץ ביתיות שהושלכו בכפייה ע"י בתי משפט לנוער, ויגוצקי מורחת את הנוכחים בענייני פשיעת ילדים וכו'. בתי משפט לנוער מוציאים מידי שנה בכפייה אלפי ילדים מבתיהם למסגרות חוץ ביתיות מופרטות או של המדינה…

בין תאוות בצע לחלם – שופטת גלית מור ויגוצקי, פקידות הסעד זויה לרנר ואריאלה קנה – אגף הרווחה חיפה – פברואר 2012 – באגף הרווחה חיפה החליטו פקידות סעד זויה לרנר ואריאלה קנה לאמץ מדיניות רווחה מרושעת להוציא קשישים וילדים בכפייה מבתיהם ולכלוא אותם בצו בית משפט במוסדות בעוד בקהילה ניתן להחזיקם בחצי עלות או הרבה פחות מזה. למימוש מדיניות החלם האכזרית משתמשות פקידות הסעד בשופטת הנוער גלית מור ויגוצקי המקורבת לארגונים חברתיים תאבי בצע (יושבת עימם בפאנלים)…

נשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי ופאנל "השמה מיטבית של ילדים – תהליך קבלת החלטות" – כשלים עיקריים – במהלך מאי 2010 התקיים פאנל בנושא "השמה מיטבית של ילדים – תהליך קבלת החלטות" (ראה תמונת כתבה בהמשך הדף) בשיתוף משרד הרווחה, "אשלים" ועמותות פנימיות והאומנה, ונשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי. בפאנל קיימים מספר ליקויים, המעמידים את התועלת מול נזק שבו בספק….

שופט יהושוע גייפמן – דרכי רמיה לסחר בילדים – הוצאת קטינה מביתה משום שמסייעת לאביה

מאי 2013 – שופט בית משפט מחוזי יהושוע גייפמן בהחלטתו ענ"א 7453-06-13 תל אביב דחה בקשת ערעור של אב להוצאת בתו (גייפמן לא ציין גיל הנערה, ילדה) בכפייה מהבית לפנימייה ע"פ בקשת עו"ד משרד הרווחה רונית וינגרטן ופקידת סעד שלא ציין את שמה.התנהגותו של יהושוע גייפמן והעילות בהן השתמש גייפן חלשות ורדודות, ומעלות חשש, ומהוות קרקע פוריה לאובדן אמון הציבור במערכת המשפט, שחיתות, שיקולים זרים כגון אכלוס פנימיות, טיוח אי סיוע לילדים בקהילה, ועוד.

הסיבה בגינה מוציא יהושוע גייפמן את הקטינה מביתה רשומה בסעיף ב: "מכוונת את עצמה למלא צרכים של אחרים, תפיסת עצמה מצומצמת, היא תופסת את עצמה כמי שצריכה לדאוג לטפל באביה, ועפ"י חוות הדעת התפקוד שלה בבית האב פוגע בה, ולא מאפשר לה להתבונן על צרכיה ולהגשים עצמה"

תפיסה מעוותת יהושוע גייפמן בניגוד לערכי המוסר המהוים בסיס לקיום חברה ומשפחה

תפיסתו של יהושוע גייפמן מעוותת בניגוד לתפיסת החובה המוסרית של הפרט למשפחה ולחברה המהווה בסיס לקיומן. יהושוע גייפמן מבזה גם את ערכי היהדות לכיבוד אב ואם, חסד צדקה כתכלית החיים.

טענתו של גייפמן נגד הקטינה הנותנת מעצמה לאביה תקפה לכל לוחם המקריב נפשו וגופו למען החברה, לפיכך האם רוצה יהושוע גייפמן כי אנשים לא ישרתו בצבא משום שזה "לא מאפשר להם להתבונן על צרכיהם ולהגשים עצמם"?

דרכי הרמיה יהושוע גייפמן למכור תפיסתו המעוותת

יהושוע גייפמן משתמש בכלים בירוקרטיים, טיוח ורמיה לשווק את תפיסתו המעוותת ותפיסת הרווחה. קשה להצביע מה עומד מאחרי התנהגותו הרשלנית של גייפמן המוציא בכפייה ילדה מבית אביה משום שנותנת מעצמה לסייע לו, האם גייפמן מנסה לטייח אוזלת היד של הקהילה לסייע לנכים, או שמא שיקולים זרים של איכלוס פנימיות, פרזיטיות או שקט תעשייתי, עומדים מאחרי החלטתו המעוותת.

1. השמטת נתונים מהותיים וחשובים – גייפמן אינו מציין בהחלטתו את גילה של הקטינה ואת עמדתה בנוגע לתלישתה מביתה ומשפחתה לפנימיה. יהושוע גייפמן מטייח עובדות חשובות אלו כשיטה לטיוח עובדות בניגוד להמלצת פקידת הסעד. התנהגותו של יהושוע גייפמן מדיפה ריח של משוא פנים לרשויות הרווחה, שיקולים זרים, ותפקוד כ"חותמת גומי" של משרד הרווחה.

2. יהושוע גייפמן משמיט את שמה של פקידת הסעד – גייפמן מצטט הבלי פיה ("דיווחים") והשמצותיה של פקידת סעד ללא הרף ומתיחס אליהם כ"תורה מסיני" כגון (סעיף 5): "מדווח על מצוקה של הקטינה, בעיות חברתיות משמעותיות עד כדי הגשת תלונה על ידי הקטינה כנגד אחת הבנות… הכיתה של הקטינה מתפרקת וכל הילדים יפוזרו בבתי ספר אחרים בעיר. מצבה הלימודי של הקטינה אינו תואם את בני גילה, קיימים פערים רבים" – מן הראוי כי שופט יציג ראיות או לפחות יציין את שמה של פקידת הסעד כדי שבמקרה הצורך ניתן יהיה לאמת טענות כאלו ואחרות. התנהגותו של יהושוע גייפמן מצביעה על חוסר מקצועיות זלזול וטיוח בנושא החשוב של הוצאה בכפייה ילדים מביתם.

3. נוקשות התעמרות בטענות מטופשות – יהושוע גייפמן נוהג בנוקשות והתעמרות כלפי הקטינה ואביה. כן לדוגמא הוא טוען כי אינו חייב לטפל בערעור משום שחוק הנוער (סעיף 14 בחוק) מחייב אותו לטפל רק כעבור 3 חודשים מיום ההחלטה 14.1.2013 ואילו הבקשה הוגשה כעבור חודשיים ושלשה שבועות 7.4.2013 – תואנתו של יהושוע גייפמן לא רק נוקשה ומתעמרת אלא גם מטופשת משום שממילא עברו 6 חודשים עד שקיבל החלטה ב- 12.6.2103 בשל זלזול מערכת הרווחה המשפט במשפחה המוחלשת – מדוע אם כן טוען גייפמן כי לא עברו 3 חודשים?

4. דמגוגיה זולה – הצגת טענות ועלילות ללא בסיס עובדתי – יהושוע גייפמן כותב בסעיף 9 – "מצבה של הקטינה מדאיג ביותר, היא דיווחה על חיתוך ידיים, הצטלמה בלבוש תחתון והעבירה לנער אחר כמבחן אהבה והוא הפיץ אותו בבית הספר, מעשנת סיגריות ונרגילות ונראה כי אין דמות דואגת, מטפלת ושומרת עליה בבית". אם חתכה ידיה האם יש דוח רפואי והאם בוצעה חקירת משטרה, וכן אם הצטלמה בלבוש תחתון, האם מזהים אותה, מאיזה מרחק הצטלמה ומהו הלבוש וכמה מגופה רואים בצילום, ואם עישנה נרגילות, בחברת מי, האם שאר הילדים טופלו ברווחה?  – יהושוע גייפמן ממלא את פסק הדין בדברי תרעלה נגד הקטינה המדיפים ריח של דמגוגיה זולה.

5. הסתמכות על "דיווחים" (דברי בלע של פקידת סעד שאינו מציין את שמה) במקום להסתמך על ראיות – ליהושוע גייפמן אין שום בסיס ראייתי להוצאת הילדה מביתה, נהפוך הוא הראיות מצביעות לטובת הישארות הילדה כגון ציוני הילדה בלימודים, שיפוץ הדירה וחדר מיוחד לילדה. במקום זאת גייפמן מסתמך על "דיווחים" וחוות דעת סובייקטיביות המדיפות ריח מרמה ומזימה כן כותב גייפמן: "גם בדיווחים עדכניים של פקידת הסעד לחוק הנוער, אין עדכון על הטבה במצבה של הקטינה". מה ה"דיווחים" האם אובייקטיבים או סתם עלילות חסרות בסיס. התנהגותו של גייפמן מדיפה חוסר מקצועיות ומרמה ואינו משאיר פתח להישארות הילדה בביתה בכל מצב וכל זאת על סמך "דיווחים".

סוף דבר
הוצגו מקצת הראיות על התנהגותו חסרת המקצועיות מדיפת ריח מרמה וסחר בילדים של יהושוע גייפמן המשמש ערכאת ערעור להחלטת שופטת הנוער גלית מור ויגוצקי. החלטתו של יהושע גייפמן מלמדת על התעמרות ונוקשות כלפי אוכלוסיות חלשות שיד הגורל לא היטיבה עימן ובמקום שרשויות הרווחה ובתי משפט יסייעו להן, הם מפרקים את המשפחה ומשתמשים בילדים כמשאב לאכלוס פנימיות, פרנסה למאבחנים ומטפלים בעוד שבשליש עלות יכלו לסייע בקהילה מבלי לפרק המשפחה.התנהגותו של יהושוע גייפמן פוגעת באמון הציבור במערכת המשפט, פוגעת בחברה ובמשפחה.

כב' השופטת חנה בן עמי – תסקיר פקידת סעד הוא לא טיוטה של פסק דין


קישורים:

 כפיית סמים פסיכיאטריים אנטי פסיכוטיים על ילד בפנימיה בניגוד לרצון הוריו – המשפט המכור של השופט יהושוע גייפמן – מאי 2013 – שופט יהושוע גייפמן – בית משפט מחוזי ענ"א 3729-05-13 – ערעור על החלטת בית משפט לנוער (שופטת מיכל קפלן רוקמן) לכפות סם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי ריספרדל על קטין כבן 14 בפנימיה טיפולית של משרד הרווחה, בניגוד לרצונו ולרצון הוריו.

גלית מור ויגוצקי – שופטת בית משפט לנוער: תלונות חמורות בגין זיוף פרוטוקול ומניעת דיוני הוכחות – מרץ 2012 – מדובר בדיון בבית משפט לנוער בראשות השופטת גלית מור ויגוצקי. מדובר באמא שהליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות בבית משפט לנוער מתנהל בעניינה. ידוע כי שופטי הנוער עובדים בשיטת חותמת הגומי מול המלצות פקידות הסעד העובדות ללא ראיות או סדרי דין, ושולחות מידי שנה ילדים למסגרות מופרטות סגורות…

שופטת הנוער גלית מור ויגוצקי מציגה בתי משפט לנוער – מרץ 2012 – גלית מור ויגוצקי מטייחת וזורה חול בעיני משתתפי הכנס שעניינו יישום האמנה לזכויות ילדים. במקום להציג את מחדלי רשויות הרווחה המונעות לאורך עשרות שנים חקיקת חוק זכויות הילד ע"פ אמנת זכויות הילד, שמטרתו הגנה על ילדים במסגרות חוץ ביתיות שהושלכו בכפייה ע"י בתי משפט לנוער, ויגוצקי מורחת את הנוכחים בענייני פשיעת ילדים וכו'. בתי משפט לנוער מוציאים מידי שנה בכפייה אלפי ילדים מבתיהם למסגרות חוץ ביתיות מופרטות או של המדינה…

בין תאוות בצע לחלם – שופטת גלית מור ויגוצקי, פקידות הסעד זויה לרנר ואריאלה קנה – אגף הרווחה חיפה – פברואר 2012 – באגף הרווחה חיפה החליטו פקידות סעד זויה לרנר ואריאלה קנה לאמץ מדיניות רווחה מרושעת להוציא קשישים וילדים בכפייה מבתיהם ולכלוא אותם בצו בית משפט במוסדות בעוד בקהילה ניתן להחזיקם בחצי עלות או הרבה פחות מזה. למימוש מדיניות החלם האכזרית משתמשות פקידות הסעד בשופטת הנוער גלית מור ויגוצקי המקורבת לארגונים חברתיים תאבי בצע (יושבת עימם בפאנלים)…

נשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי ופאנל "השמה מיטבית של ילדים – תהליך קבלת החלטות" – כשלים עיקריים – במהלך מאי 2010 התקיים פאנל בנושא "השמה מיטבית של ילדים – תהליך קבלת החלטות" (ראה תמונת כתבה בהמשך הדף) בשיתוף משרד הרווחה, "אשלים" ועמותות פנימיות והאומנה, ונשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי. בפאנל קיימים מספר ליקויים, המעמידים את התועלת מול נזק שבו בספק….

שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי – חוסר דעת, רשעות וגסות רוח

אפריל 2013 – פרשת ביקור הפתע של השופטת ורדה אלשיך בליווי באי כוח ובעלי דין לביתה של נתבעת חולה, כדי לממש הליך שיפוטי על חוב מזכיר כי השופטים אינם הדיוטות מרושעים ואטומים, אלא מסוגלים לדון בעניינו של אדם בנוכחותו. ואולם מאחורי הדלתיים הסגורות כשלא נדרשות ראיות כדוגמת בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער השופטים עלולים להפגין חוסר דעת, רשעות וגסות רוח.

שמואל בוקובסקי – חוסר דעת, רשעות וגסות רוח בהליך מינוי אפוטרופוס לאישה

שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי - חוסר דעת, רשעות וגסות רוחהשופט שמואל בוקובסקי מינה מינוי זמני אפוטרופוסים לחסויה, מבלי ששמע את דעתה, אם היא מסוגלת להבין בדבר, וניתן לברר דעתה כנדרש בחוק. המינוי בוצע ללא תצהיר או תסקיר של פקידת סעד. בבקשת המינוי היה רשום כי אחד מבניה מתנגד למינוי. יש לציין כי אפילו לא נכלל סל טיפול לאישה שחירותה ורכושה נשללו ממנה.
 בוקובסקי הוציא צו השולל את חירותה ורכושה של האישה. כתוצאה מהצו של בוקובסקי חייה של האשה נהרסו, תוך חודש הפכה להיות שבר כלי, ירדה במשקל 10 ק"ג תוך חודש עיניה בלטו והיו מפוחדות.

 שופטת ריבה ניב – חתמה על צו מינוי אפוטרופוס בגוף וברכוש לאשה מבלי שראתה אותה

הקשישה שרה כהן בורחת מפקידי רווחה מושחתים ממינהל השירותים החברתיים עיריית תל אביב
השופטת ריבה ניב חתמה על צו אפוטרופסות לירדנה נילמן, עו"ס מושחתת, מבלי שפגשה את כהן. רשויות הרווחה הסבירו לה כי הקשישה בת ה-95 "אינה מסוגלת להבין עניין", והיא סמכה על חוות הדעת שהוגשה בפניה.

סוף דבר

מינוי אפוטרופוס בגוף וברכוש לאדם ללא בדיקת שופט אם הוא מבין עניין או דבר, הוא מעשה לא חוקי, ניתן בחוסר דעת, ברשעות וגסות רוח. יש להוקיע ולהדיח שופטים אלו מכס השיפוט.

קישורים:

שמואל בוקובסקי – שופט לענייני משפחה ראשון לציון – אינו בתפקיד מספטמבר 2011 – מרץ 2013 – מזה כשנה וחצי שמואל בוקובסקי אינו בתפקיד. בוקובסקי מאחורי דלתיים סגורות ללא ראיות החריב חיי קשישים וילדים בשם "עבודת קודש", "טובת החסוי" ועוד סיסמאות מטופשות אותן קנה מהיותו מאדריכלי מערכת הרווחה המושחתת במדינת ישראל. בוקובסקי נשוי לפקידת סעד מחוזית מיכל מילשטיין בוקובסקי ולא טרח להימנע מתפקידו או להודיע לבעלי דין על החשש לניגוד עניינים…

שמואל בוקובסקי – מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ – ינואר 2012 – בית משפט עליון רע"א 7535/11 – מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת" – מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:

דרכי הרמיה השופט שמואל בוקובסקי – רשלנות שיפוטית קיצונית בדלתיים סגורות – בית משפט לענייני משפחה ראשון לציון – נובמבר 2006 – שופטי בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, ופקידי סעד מבזים והורסים חיי אזרחים ומשפחות בבתי משפט מאחורי דלתיים סגורות. הם מגלגלים את האחריות אחד על השני אינם מנמקים תחושותיהם והחלטותיהם ההזויות והם מוגנים נגד תביעות ותלונות…

בית משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות – בין חוסר תובנה מקצועית לרשלנות קיצונית – שופט שמואל בוקובסקי – אוגוסט 2010 – בע"מ 5422/10 השופט דנצינגר – מדובר בערעור לבית משפט עליון של אמא המבקשת לשמש אפוטרופא לבתה החסויה במקום עמותת שפר. הבת החסויה שהתה בהוסטל אולם עקב החמרה במצבה הועברה כפי הנראה למוסד פסיכיאטרי… – ניתן להבחין במספר כשלים בתפקודו של שמואל בוקובסקי: – הליך שיפוטי חפוז ושטחי מסב נזקים לחסויים וקרוביהם…

מכבסת הרווחה – בין טיפול והשגחה לאימוץ סגור – השופט שמואל בוקובסקי, פקידות הסעד חנה בן ארי וקרן זינגר – הליכים שיפוטיים של מכבסת מילים וצווים מטופשים. המקרה דנן אימוץ סגור פסיקת בית משפט עליון רע"א 9382/10 מצביע על רפיסות, אי נטילת אחריות של רשויות הרווחה ומערכת בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, תוך הסבת נזקים קשים לפרט ולמשפחה…

כישלון אימוץ פתוח בחליפת מכתבים פעמיים בשנה בין קטין לאימו – השופט שמואל בוקובסקי – כבר ראינו את את כישלון השופט שמואל בוקובסקי בהליך מינוי אפוטרופוס לאשה מאובחנת דמנטיה. בוקובסקי מינה בפתאומיות לאשה אפוטרופוסים בגוף וברכוש, ללא שראה את האשה, על סמך חוות דעת פסיכיאטר מטעם האפוטרופסים שלא בדק אותה, ללא תסקיר, ללא סל טיפול – חייה של האשה נחרבו ותוך כחודש ירדה 10 ק"ג במשקל הפכה להיות שבר כלי, ולא שבה לאיתנה…

העליון קבע: יש סיכוי כי מצב ההורים ישתפר והתינוק יוחזר לאימו ולא ימסר לאימוץ – קונספציית האימוץ של השופט שמואל בוקובסקי קרסה – מאי 2008 – רע"א 1841/08 – מדובר בזוג הורים ולהם ששה ילדים. התינוק שעניינו נדון נולד ביום 12.5.06. בעודו בבית החולים הוצא צו חירום על ידי פקידת סעד, להוצאת הקטין ממשמורת הוריו והעברתו למשמורת רשות הסעד, באשר לא עלה בידי הוריו להציג תכנית ברורה לגבי מגורים להם ולתינוק…

סגן נשיא בית משפט לענייני משפחה שופט שמואל בוקובסקי: הליך מופקר ואלים במינוי אופוטרופוס לאישה – מדובר ב”ביקור בית” שערכו פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי לחסויה כבת 60, במסגרת הליך מינוי אפוטרופוס לחסויה, כחודש לאחר שהשופט שמואל בוקובסקי מינה מינוי זמני אפוטרופוסים לחסויה, מבלי ששמע את דעתה, אם היא מסוגלת להבין בדבר, וניתן לברר דעתה. המינוי בוצע ללא תצהיר של פקידת סעד. בבקשת המינוי היה רשום כי אחד מבניה מתנגד למינוי. יש לציין כי אפילו לא נכלל סל טיפול לאישה שחירותה ורכושה נשללו ממנה. בוקובסקי הוציא צו השולל את חירותה ורכושה של האישה. כתוצאה מהצו של בוקובסקי חייה של האשה נהרסו, תוך חודש הפכה להיות שבר כלי, ירדה במשקל 10 ק"ג תוך חודש עיניה בלטו והיו מפוחדות…

תביעה נגד שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי בגין הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה – בוקובסקי התחמק בבקשת חסינות – דצמבר 2004 – מדובר בתביעה נגד סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, השופט שמואל בוקובסקי. בגין מה שטוען התובע למחדל המבקשים אשר גרמו לו נזק כספי – תביעה נגד השופט שמואל בוקובסקי על הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה …

שמואל בוקובסקי – מינוי אפוטרופוס חיצוני מופרט לאישה בגוף וברכוש תוך הורדת רמת חייה ופגיעה ביכולותיה הקוגנטיביות – ינואר 2007 – בג"צ 10404/06 – שופט בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון, שמואל בוקובסקי נשוי לפקידת סעד לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש כ- 11 שנה במחלקה המשפטית במשרד הרווחה, הוא אחד מאדריכלי מדיניות משרד הרווחה המאופיינת בתרבות שקר, סחר בילדים וקשישים, עבודה פרועה ללא סדרי דין, ללא ראיות מאחורי דלתיים סגורות בבתי משפט, תוך פגיעה חמורה בגופם ונפשם של פרטים ומשפחות…