צו איסור פרסום חותמת גומי

יולי 2019 – צו איסור פרסום על שמו של השוטר היורה על הבחור ממוצא אתיופי , בקרית חיים (צו שלא כתוב טוב: אין מספר תיק בית משפט. בסעיף א' מספר תיק החקירה הוא משנת 2017 !!! כשהירי היה בשנת 2019).
לתפארת בתי המשפט בישראל. ככה נראית הארכת צו איסור הפרסום על שמו של השוטר היורה. בלי נימוקים, בלי עילה, ועם חותמת גומי אחת גדולה של השופט שלמה בנג'ו
הצו פורסם בטוויטר של עיתונאית הארץ רויטל חובל.
https://twitter.com/RevitalHovel/status/1147754830494089217

צו איסור פרסום פסול

טוויטר רויטל חובל

הפרקליטות דורשת 12 שנות מאסר לבלוגרית לורי שם טוב הנאשמת בהשמצת עובדי ציבור

כתב האישום נגד לורי שם טוב כולל 120 אישומים על פרסומים ברשת, בהם סחיטה באיומים, פגיעה בפרטיות והעלבת עובד ציבור. בתיק שעסק בעבירות דומות נגזר על הנאשם מאסר על תנאי
רויטל חובל , 10.06.2019 , הארץ
ת1

הפרקליטות דורשת לגזור 12 שנות מאסר על הבלוגרית לורי שם טוב, המואשמת בין היתר בפגיעה בפרטיות ובהעלבת עובדי ציבור, ובהם שופטים, באמצעות פרסומים ברשת. ל"הארץ" נודע כי באחת הישיבות שקיים סנגורה עם נציגי פרקליטות מחוז תל אביב, במסגרת מגעים ראשוניים להסדר טיעון, ציינו הפרקליטים כי הם עומדים על כך שייגזר עליה מספר דו־ספרתי של שנות מאסר, וכי הם אינם מוכנים להתפשר על כך. בפרקליטות הכחישו את הדברים.כתב האישום שהוגש באפריל 2017 נגד שם טוב ושני נאשמים נוספים — הבלוגר מוטי לייבל ועורך הדין צבי זר — חריג בהיקפו. הוא מתפרס על פני 231 עמודים וכולל 120 אישומים, שכולם קשורים בפעילות ברשת. בין היתר מיוחסות לשלושה עבירות חמורות של קשירת קשר לבצע עבירות פליליות שונות נגד גורמים ממערכת הרווחה, אכיפת החוק והמשפט, פגיעה בפרטיות, הטרדה מינית, העלבת עובד ציבור, זילות בית המשפט וכן הפרת איסור פרסום של שמות ותמונות של קטינים. לשם טוב וללייבל מיוחסת גם עבירה של סחיטה באיומים, בטענה שהפעילו לחץ על עורכת דין פרטית להתפשר עמם בתיק, ואיימו שאם לא תיענה לבקשתם הם ימשיכו לפרסם נגדה השמצות.

בדיקת "הארץ" מגלה כי העונש שדורשת הפרקליטות לגזור על שם טוב חמור בהרבה מהענישה המבוקשת בתיקים דומים. במקרה של חושף השחיתויות רפי רותם, עונשו בגין הרשעה בביצוע של 20 עבירות של הטרדה כלפי 14 מתלוננים לאורך שנים ארוכות, ו–15 עבירות של העלבת עובד ציבור, הסתכם במאסר על תנאי. בבית המשפט המחוזי הוא זוכה ממרבית העבירות נגדו והפרקליטות ביקשה לערער על כך לבית המשפט העליון. באשר לכתב האישום נגד חברי מחאת "באים לבנקאים", שבמסגרתו ייחסה להם הפרקליטות עבירה של סחיטה באיומים, הפרשה הסתיימה בהסדר טיעון שכולל עבירות של פגיעה בפרטיות והעונש לא הוסכם. על טל מור, שדרס למוות רוכב אופניים, נגזרו 12 שנות מאסר.

בכתב האישום נגד שם טוב ושני הנאשמים האחרים נכתב כי הם "ביקשו להטריד ולפגוע בפרטיותם של גורמי רווחה, גורמים ממערכת אכיפת החוק והמשפט וכן בכל אדם או גוף אחר שהיתה לו נגיעה כלשהי — גם אם חד־פעמית ושולית — לעניינים הנוגעים להוצאת ילדים ממשמורת הוריהם ולסכסוכים על משמורת ילדים". את מאבקה החלה שם טוב בשופט בית משפט לענייני משפחה נפתלי שילה, שמאז קודם למחוזי, שהחליט להוציא מחזקתה את ילדיה חרף חוות דעת חיוביות בעניינה. היא החלה לפרסם כתבות המבקרות את התנהלותו, לצד התנהלות עובדות סוציאליות שטיפלו בעניינה וגילתה כי היא אינה היחידה שמתקוממת נגד המערכת.

על אף שהעבירות נוגעות בגבולות חופש הביטוי ונחשבות פחותות בחומרתן במדרג הפלילי, החליטו בפרקליטות להגיש את כתב האישום לבית המשפט המחוזי ולא לבית משפט השלום — שהעונש שביכולתו לגזור מוגבל לשבע שנות מאסר. בפרקליטות החליטו להתייחס למקרה כאל תיק דגל שיביא להחמרה בענישה על עבירות "שיימינג". לראשונה, הם גם ביקשו לעצור את שלושת הנאשמים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם, בקשה שהיתה שמורה עד כה למקרים חמורים של סכנה לשלום הציבור, כמו במקרי אלימות קשים. רק בחודש שעבר, בהוראת בית המשפט העליון, שוחררה שם טוב ממעצר שנמשך שנתיים ושלושה חודשים. לייבל וזר שוחררו אף הם בהוראת בית המשפט העליון כעבור תשעה חודשים במעצר.

בעוד שבפרקליטות מכנים את הפרשה "פרשת הטרור הרשתי" או "פרשת הבלוגרים", שם טוב ותומכיה מכנים אותה "פרשת השופטים הנוקמים". 25 מתוך כמאה מתלוננים נגדה הם שופטים מבתי המשפט השונים שפנו למשטרה בתלונה על פרסומים שונים נגדם. אחת השופטות מתוארת בפרסומים השונים המיוחסים לשם טוב ולשותפיה "שופטת פמינאצית" ו"זנזונת מטורללת". שופטת אחרת התלוננה כי הפגינו מתחת לביתה וצעקו לשכניה שהיא "חותמת גומי של הרווחה". שופטת נוספת התלוננה שנכתב אודותיה כי "קיבלה את פרס דאעש לחיסול יעיל של הורים — המליצה על הקמת תא גזים אצלה באולם להורים ושליחת ילדיהם למוסדות רווחה". בחלק מהמקרים פורסמו תמונות פרובוקטיביות של שופטים.

לבקשת הפרקליטות, אסר שופט בית המשפט המחוזי בני שגיא לפרסם את שמם של כל המתלוננים נגד שם טוב. מאז הוגש כתב האישום נגדה, נשמעו כ–20 עדים בתיק בדלתיים סגורות. המשפט הוקפא בעקבות ויכוחים וטענות של שם טוב על אופן ייצוגה מטעם הסנגוריה הציבורית, ובשבוע שעבר החליט השופט שגיא לפטור את הסנגוריה מהחובה לייצג אותה. שם טוב כעת מייצגת את עצמה וכך גם זר.

מהפרקליטות נמסר בתגובה כי "המספרים המצוינים לא הוצעו על ידי הפרקליטות. מעבר לכך, לא נוכל להתייחס למשא ומתן עם סנגורים. כתב האישום הוגש לבית המשפט המחוזי בשל עבירת הסחיטה באיומים ובשל עבירות המרמה המיוחסות לנאשמת באישומים אחרים".

הפרקליטות דורשת 12 שנות מאסר נגד העיתונאית לורי שם טוב בגין עבירות מקלדת-1הפרקליטות דורשת 12 שנות מאסר נגד העיתונאית לורי שם טוב בגין עבירות מקלדת-2

פרשת הבלוגרים: צו מזויף של השופטת רונית פוזננסקי כץ

30.01.2019 – תלונה של האגודה לזכויות האזרח נגד השופטת רונית פוזננסקי כץ בגין מתן צו פיקטיבי למשטרת ישראל במסגרת תרגיל חקירה מול חברת אירוח האתרים וורדפרס.
החומרה בעניין מתן הצו על ידי השופטת פוזננסקי, היא שהצו ניתן נגד אתר אינטרנט למרות שלא בוצעה כל עבירה באתר וורדפרס. השופטת פשוט השתתפה בתרגיל חקירה של המשטרה, דבר שהיה אסור לה, כי לא בוצעה כל עבירה אצל נשוא הצו הפיקטיבי (חברת וורדפרס).
פורסם הבוקר 30/01/2019 בעיתון הארץ – רויטל חובל

פ1פ2

 

המלצה להעמיד לדין משמעתי השופטת איריס ארבל אסל שמסרה תיקים חסויים לסטודנט


המלצה להעמיד לדין משמעתי שופטת שמסרה תיקים חסויים לסטודנט , רויטל חובל , 24.01.2015, הארץ

נציבות תלונות הציבור על שופטים קבעה כי השופטת איריס אסל "כשלה חמורות" והפרה את כללי האתיקה כשניהלה עם סטודנט קשר שכלל התכתבויות חריגות ובלתי־ראויות

נציבות תלונות הציבור על שופטים המליצה באוקטובר האחרון בפני שרת המשפטים לשעבר ציפי לבני להעמיד לדין משמעתי את השופטת איריס אסל, לאחר שנמצא כי העבירה תיקים חסויים ורגישים לטיפולו של סטודנט שסייע בעבודתה, ושעמו גם קיימה התכתבויות חריגות ובלתי ראויות, כלשון ההחלטה.

אסל, בת 40, בתו של מנהל בתי המשפט לשעבר דן ארבל, ששימש מנהל בתי המשפט בתקופת כהונתו של אהרן ברק כנשיא בית המשפט העליון, קודמה בשנה שעברה, לאחר כהונה כרשמת במשך שש שנים, לשמש שופטת בבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן. יצוין כי הקשר המשפחתי בין ארבל לאסל לא מופיעים ברשימה הרשמית של קשרי המשפחה בין השופטים.

לפי ההחלטה של הנציבות, סטודנט שסייע לשופטת במסגרת קליניקה של סטודנטים למשפטים טען כי אסל הבטיחה לו להתמחות אצלה וחשף בפני נשיאת בתי המשפט במחוז תל אביב, זיוה הרמן הדסי, שורה של התכתבויות וחילופי דברים חריגים גם בווטסאפ בין השניים.

הנושא הובא לידיעת נשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס. גרוניס הביא את העניין לבירור הנציב, וזה ראה את המקרה בחומרה והחליט לנקוט אמצעי חמור ביותר העומד לרשותו, המלצה להעמדה לדין. נציב תלונות על השופטים הנוכחי אליעזר ריבלין לא חתום על החלטה זו, אלא נציג מטעמו, השופט בדימוס שמואל חמדני, ששימש בעבר סגן הנציב בתקופת הנציב הקודם אליעזר גולדברג, וזאת ככל הנראה בשל ההיכרות המוקדמת בין ריבלין לארבל.

מההחלטה עולה כי הסטודנט המשיך לסייע לשופטת גם אחרי שסיים את פעילותו בקליניקה. אסל העבירה לו תיקים להכנת טיוטות להחלטות ולפסקי דין והוא היה מועמד להתמחות אצלה. לאחר שהליכי קבלתו להתמחות התעכבו, הודיעה לו אסל כי העסקתו מבוטלת. בתגובה מחה הסטודנט, עמד על זכותו להתמחות בפני שופט והתלונן על התנהלותה של אסל.

"לדעתנו, ‏צורה זו של ‏חילופי ‏מיילים ‏בין ‏שופט ‏לסטודנט ‏בקליניקה, ‏ובהמשך ‏בין השופט ‏לאזרח‏ מן ‏השורה, שאין‏ לו‏ כל‏ מעמד ‏במערכת,‏ אינה‏ הולמת ‏מעמדו ‏של ‏שופט‏ וביתר שאת ‏גם ‏עלולה ‏לפגוע, ‏בדימויה ‏של ‏מערכת ‏השיפוט", נכתב בהחלטה. "‏נראה, ‏שהתכתבויות ‏אלה גובלות בהתבטלות ‏דימויו של‏ השופט כשופט‏ עצמאי‏ ובלתי‏ תלוי,‏ גם‏ בעיני ‏עצמו וגם‏ בעיני‏ אדם ‏מן‏ הצד שקורא ‏את‏ הדברים. ‏מערכת ‏יחסים ‏כזו ‏יוצרת‏ גם ‏בעיניו ‏של ‏הסטודנט דימוי ‏של ‏שופט תלותי ולא ‏נחרץ, ‏שהופכת ‏אותו, ‏את ‏הסטודנט, ‏למושיע, ‏כביכול, ‏ולגואל, ‏לא ‏רק ‏בעתות‏ מצוקה,‏ אלא ‏גם ‏בהתנהלות ‏של ‏שגרה ‏יומיומית. האמור ‏בהתכתבויות ‏אינו ‏מוסיף ‏כבוד ‏לשופט. להפך, הוא ממעיט מערכו ופוגע בדימויה של המערכת".

עוד נכתב בהחלטה כי "במהלך עבודתו עם הסטודנט או עם מתמחה אל לו לשופט להסיר את כל המחיצות ולהפוך את הסטודנט או את המתמחה ל'נפש התאומה' שלו, המזמין אותו למעשה להתפלש בנבכי נפשו והגיגיו. אין מניעה שייווצרו יחסים חבריים בין שופט למתמחה, אבל צריך להקפיד על מכובדות הקשרים, לבל ייפרמו תפרי גלימת השופט ויצנחו ביחד עם כבודו. לצערנו, נראה שכך קרה במקרה זה. התכתבויות מעין אלה, לצד היותן בלתי מכובדות ובלתי מכבדות, עלולות לגרום נזק תדמיתי בל ישוער, גם למערכת המשפט".

השופטת בתגובתה מחתה על כך שהסטודנט העביר מיילים או מסרונים שהוחלפו ביניהם ורמזה שיש בכך ניסיון נקמנות והכפשה. על כך השיב חמדני כי "סוף מעשה במחשבה תחילה", והוסיף כי השופטת הפרה את כללי האתיקה המצופים משופט. השופטת הוסיפה בתגובה כי המיילים שצורפו "אכן משקפים יחסים טובים וקרובים, אך כל זאת במישור המקצועי בלבד". לדבריה, "היא נוהגת כדבר שבשגרה לקיים יחסים חבריים עם עוזרים משפטיים או מתמחים ועם כל עובדי בית המשפט וכל ניסיון לפרש זאת במישור אישי אינו משקף את המציאות".

ממלא מקומו של הנציב, השופט חמדני, ראה ביתר חומרה את העובדה שתיקים רגישים הועברו לעיון הסטודנט. מסתבר כי הסטודנט החזיק בתיקים גם אחרי שנמסר לו כי לא יוכל להתמחות אצל אסל והוא לא התבקש להשיב את כל התיקים שברשותו. בסופו של דבר הוא השיב שמונה תיקים לעיונו של הנציב, עם הגשת התלונה נגד השופטת. "עיון ‏בתיקים‏ העלה ‏כי ‏מדובר‏ בתיקים‏ הנדונים ‏בדלתיים ‏סגורות ‏הכוללים ‏חומר ‏אישי‏ מאוד", נכתב.

"אין מחלוקת שהשופטת העבירה לסטודנט תיקים של בית המשפט שהתנהלו בדלתיים סגורות, כאשר לא היה לו כל מעמד במערכת בתי המשפט, לא של עובד ולא של מתמחה", נכתב בהחלטה. "כמו כן, הועברו לו העתקים של כתבי טענות ופרוטוקולים, לשם הכנת תקצירים לדיונים וכן לשם הכנת חוות דעת וטיוטות לפסקי דין. מיותר להכביר את חומרת המעשה, כאשר מדובר בתיקים רגישים. השופטת ציינה שעשתה כן בתום לב, בהניחה שהסטודנט עומד להיות המתמחה שלה, לאחר שקיבלה בעבר אישור להעסקתו בקליניקה. אך לא ניתן לקבל טיעון של 'תום לב', כאשר מדובר בשופט אשר כיבוד החוק אמור להיות נר לרגליו.

"השופטת כשלה חמורות כשהפעילה שיקול דעת מוטעה והעבירה תיקים לסטודנט, במפגשים מחוץ לכותלי בית המשפט ובאמצעות הדוא"ל. מה גם, שלא מדובר בכשל חד־פעמי, ברגע של היסח דעת, אלא במספר רב של פעמים במשך חודשים, בלי ליידע את הגורמים במערכת ובלי ניסיון לקבל כל אישור לכך". חמדני הוסיף כי "מיותר להכביר מלים על הנזק שיכול להיגרם למערכת המשפט כאשר תיקים חסויים מתגלגלים לידי מי שאינו מוסמך לקבלם. לא קשה לצפות את הנזק שיכול להיגרם אם יועברו החומרים החסויים הלאה".

מיד עם החלטתו של חמדני שכרה אסל עורכת דין ופנתה בכתב ללבני עם התייחסות מפורטת לקביעות נגדה וביקורת על החלטת הנציב. לבני לא הספיקה לטפל בסוגיה וחרף הממצאים החריפים, אסל ממשיכה לכהן, מבלי שננקטו נגדה איזשהם הליכים משמעתיים.

מדוברות מערכת בתי המשפט נמסר: "מדובר בעניין שהטיפול בו טרם הגיע לסיומו. הנושא תלוי ועומד, וממתין לבירור שייערך לאחר שיאויש תפקיד שר המשפטים. לעת הזו לא נוכל להוסיף". עורכת דינה של השופטת אסל, יעל גרוסמן, מסרה: "מדובר בשופטת מצטיינת שזוכה להערכה גורפת מצד הממונים עליה, מצד המערכת ומצד ציבור המתדיינים, ואף קיבלה תעודת עובד מצטיין (כשעבדה במחלקת ניתוב תיקים בבית משפט השלום בראשון לציון" – ר"ח). מעולם לפני כן לא נמתחה עליה ביקורת ולא הוגשה נגדה תלונה. ההחלטה פוגעת בה פגיעה קשה. העובדות הן שמדובר בסטודנט שהיה בתקופת המעבר שבין קליניקה משפטית שבה הועסק על ידי השופטת על פי דין, לבין תחילת תקופת התמחותו אצלה, אשר סייע לה בתקופת הביניים במספר תיקים. באשר לתכתובות, מדובר בסגנון התכתבות שלא חרג מסגנון חברי המקובל בין אנשים שעובדים כצוות. החלטת הנציב חורגת מהסטנדרטים המקובלים, שבמסגרתם במקרים דומים, וחמורים בהרבה, לא הומלץ על דין משמעתי".

אלימות בירוקרטית של הנהלת בתי המשפט ופרקליטות מחוז ת"א בפסיקה שחייבה אותם לשלם 2,000 שקל

מרינה אוסיפוב - מאבטחת בית משפט לענייני משפחה רמת גן

מלחמתם של בתי המשפט בפסיקה שחייבה אותם לשלם 2,000 שקל , רויטל חובל , בארץ , 22.01.2015

לורי שם טוב נאזקה והושפלה לאחר שנחשדה בניסיון לצלם דיון בדלתיים סגורות. הנהלת בתי המשפט ופרקליטות מחוז ת"א (עו"ד אהרון גל) ערערו על הקנס שהוטל עליהן בשל כך – וערעורן נדחה

שעתיים ו-20 דקות הוחזקה לורי שם טוב, המנהלת תביעה בבית משפט לענייני משפחה ברמת גן (שופט נפתלי שילה), כשהיא אזוקה בידיה, בכניסה לבית המשפט, לעיני העוברים והשבים, כאשר חלק מהזמן ידיה מוחזקות מאחורי הגב וחלק מן הזמן מלפנים. מאבטחי בית המשפט עיכבו ועצרו אותה במאי בשנה שעברה, לאחר שבמשך הדיון שהתקיים בדלתיים סגורות התעורר חשד כי היא מקליטה את הדיון ומצלמת אותו ואולי אף מתכוונת לפרסם את אשר הקליטה. היא עוכבה, ולאחר שסירבה לעיכוב וביקשה לעזוב את בית המשפט, נעצרה.

כעבור שעתיים ו-20 דקות הגיעו שוטרים לבית המשפט ולקחו אותה לחקירה בתחנת משטרה רמת גן, ושם לא נמצאו ראיות לביסוס החשדות נגדה והיא שוחררה. שם טוב, המוכרת במאבקה נגד רשויות הרווחה, הגישה תביעה בסך 5,000 שקל נגד הנהלת בתי המשפט ומאבטחיה לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב. בפסק דין שניתן בחודש ספטמבר קבע השופט איתי הרמלין כי מערכת בתי המשפט תשלם לה פיצוי בגובה של 1,500 שקל ו-700 שקל הוצאות, בגין "פגיעה לא מידתית בזכויות היסוד החוקתיות שלה לכבוד וחירות".

אלא שהנהלת בתי המשפט, בגיבוי הפרקליטות מחוז תל אביב, סירבה להשלים עם פסק הדין. כיוון שאין ערעור אוטומטי על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות, הגישו בקשת ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב. אולם השופטת עפרה צ'רניאק מבית המשפט המחוזי בתל אביב גיבתה השבוע את פסק הדין של הרמלין וביקרה את התנהלות הנהלת בתי המשפט.

"גם עורך דין גדול שבגדולים לא יוכל לשנות מהעובדה שהוכחה, והיא כי המשיבה הושבה אזוקה משך זמן רב בפומבי עת שהיה בידי המאבטחים להחזיקה במעצר במקום מוצנע יותר בבית המשפט", קבעה צ'רניאק. "משום כך גם אין כל צורך ענייני או משפטי או צודק לבטל כעת פסק דין שעל פניו אין בו מתום ואינו נושא עמו בשום פנים ואופן טעות גלויה על פניה". צ'רניאק הוסיפה כי המדינה תשלם לשם טוב הוצאות של 5,000 שקל בגין הליך בקשת הערעור. כעת בפרקליטות בוחנים אפשרות לערער על פסק הדין של צ'רניאק גם לבית המשפט העליון.

מלחמתם של בתי המשפט בפסיקה שחייבה אותם לשלם 2,000 שקל , רויטל חובל , בארץ , 22.01.2015
מלחמתם של בתי המשפט בפסיקה שחייבה אותם לשלם 2,000 שקל , רויטל חובל , בארץ , 22.01.2015

מוסדות כליאה משרד הרווחה – ביהמ"ש: ילד שעבר התעללות בפנימיה "אור שמחה" יחזור לאמו בניגוד לעמדת המדינה

פקידת סעד ראשית חנה סלוצקי - מסלול לפדופילה לילדים במוסדות כליאה משרד הרווחה
חנה סלוצקי – מסלולי פדופיליה לילדים

הכתבה ביהמ"ש: ילד שעבר התעללות בפנימיה יחזור לאמו בניגוד לעמדת המדינה  , רויטל חובל , דצמבר 2011 , הארץ
הילד בן העשר נשלח לחיק אמו שרשויות הרווחה מגדירות "לא מתפקדת" לאחר שעל פי החשד עבר התעללות מינית בפנימיה בכפר חב"ד

בית משפט השלום בחיפה הורה בשבוע שעבר, בצעד חריג, להשיב את מ', ילד בן עשר, לבית אמו, שהוגדרה על ידי שירותי הרווחה "לא מתפקדת". הילד עבר התעללות מינית ופיזית קשה בפנימייה שאליה נשלח על רקע המצוקה בביתו. בעקבות זאת, ביקשה האם לקבל בחזרה את החסות על בנה, בניגוד לעמדת שירותי הרווחה.

על פי חקירת האירוע, בתקופה שבין החודשים פברואר ויוני השנה עבר הקטין לפחות שלושה מקרי התעללות מינית מצד ילדים בפנימייה שאליה נשלח, "אור שמחה" בכפר חב"ד, בהם מעשי סדום. בנוסף, סיפר הקטין כי לאחר ששיתף את אנשי הפנימייה כי הותקף מינית, החליט אחד המדריכים לבודד אותו, והעביר אותו על דעת עצמו לחדר בבניין שבו אין ילדים. הוא תיאר כי בחדרו לא היו מצעים, השירותים היו שבורים וכי המקום שרץ מקקים. הוא נותר בחדר במשך כמה ימים, כל זאת ללא ידיעת מנהל הפנימייה. במקרה נוסף התלונן הילד כי מדריך הטיח את ראשו בקיר כמה פעמים בחדר המקלחת. בעקבות תלונתו על המעשים, נפתחה חקירה במשטרה.

בחוות דעת של צוות משרד הרווחה המטפל בקטין נכתב כי הפנימייה דיווחה למשרד בנוסף על אירועים שבהם מ' וילד נוסף ברחו מהפנימייה לתחנת רכבת שביישוב מבלי שאיש שם לב; מקרה שבו מדריך נעל את מ' וילדים נוספים בארון; וכן אירועים שבהם חניכים פגעו מינית ב-מ' לרבות מעשי סדום. האירועים דווחו למשטרה ונמצאים בחקירה.

"אני לא צריך להסביר מה קורה בפנימיות, אי אפשר להיות 24 שעות עם הילדים", אמר ל"הארץ" מנכ"ל הפנימייה, הרב זאב סלאווין. "במקלחות אצלנו יש מחיצות מיוחדות, אבל לפעמים בין הילדים זה קורה". לדבריו, נודע לצוות הפנימייה על מקרי התקיפה המינית "חודש-חודשיים" לאחר שאירעו, "ומיד הרחקנו בין הילדים … ודיווחנו לכל הגורמים כדי לטפל בנושא כמה שרק אפשר". הוא סיפר כי "הילד מאוד אהב את הפנימייה והמדריכים", וציין בנוסף כי "המדריך האמור פוטר מתפקידו בעקבות התלונות".

מ' הועבר לפנימייה לפני שלוש שנים, לאחר שנה במשפחה אומנה. שירותי הרווחה הוציאו אותו מביתו בהסכמת האם כשהיה בן 6, וזאת בשל אי-תפקודה של האם, החיה מקצבת ביטוח לאומי. מאז שהה בפנימייה שבמרכז הארץ, המפוקחת על ידי משרד הרווחה. בחצי השנה האחרונה דיווחה הפנימייה על הידרדרות במצבו הרגשי ובתפקודו של מ', עקב "אירועי אלימות קשים ומשמעותיים כלפיו". בחוות דעת שונות נכתב כי "הילד אינו זוכה להגנה הנדרשת עבורו והוא חשוף לפגיעות מיניות, להתעללות מצד ילדים ומבוגרים וכן אינו מסוגל להגן על עצמו".

בעקבות הדיווחים, הוחלט בשירותי הרווחה להפסיק את שהותו בפנימייה, "לנוכח הפגיעות המיניות שעבר והיעדר הגנה בפנימייה", ולהעבירו למרכז חירום נווה מיכאל, תחילה בהסכמת האם. עם זאת, בהמשך הביעה האם חשש שמא בנה צפוי להיפגע שוב במוסדות אלו, וניהלה מאבק מול רשויות הרווחה, באמצעות עו"ד יוסי נקר, להשיבו לביתו.

רשויות הרווחה והעובדים הסוציאליים שטיפלו במשפחה התנגדו תחילה לבקשה. הם פנו לבית המשפט על מנת להעביר אותו לנווה מיכאל מכוח צו בית משפט, וביקשו להכריז עליו "ילד נזקק", הכרזה שמשמעותה במקרה זה היא הוצאת הילד ממשמורת אמו. ואולם בדיון בבית המשפט ביקש האפוטרופוס מטעם המדינה, עו"ד יוחאי לב-טוב, מהצדדים להגיע לפשרה, ואמר כי שילובו בקהילה, לצד אמו, יועיל למצבו. רשויות הרווחה חזרו בהן מהבקשה ובית המשפט השלום בחיפה קבע ביום רביעי שעבר כי הילד ישוב לבית אמו.

מוסדות כליאה משרד הרווחה – ביהמ"ש: ילד שעבר התעללות בפנימיה "אור שמחה" יחזור לאמו בניגוד לעמדת המדינה

פלייליסט – מדיניות משרד הרווחה לטיפול והשגחה על ילדים בצו בית משפט לנוער, בפנימיות הרווחה ועמותות

קישורים: