מוסד פסיכיאטרי אברבנאל בת ים – "הטיוח החמור והמזעזע בתולדות מערכת הבריאות"

"הטיוח החמור והמזעזע בתולדות מערכת הבריאות" , ישראל היום , רן רזניק, 24.07.2019

סרטי הצילום נמחקו, הצוות הסיעודי חקר את עצמו (וקבע כי לא היתה רשלנות) – ומשרד הבריאות אישר • מסמכים מגלים: כך הוסתרה באופן שערורייתי פרשת מותו של המטופל שנקשר באברבנאל ונחשפה ב"ישראל היום" • "הופרו באופן הבוטה ביותר כל הכללים המקצועיים, האתיים והמוסריים"

image.ashx2
המטופל מת מדלקת ריאות. בית החולים אברבנאל, צילום: גדעון מרקוביץ'

לפני שבוע נחשפה ב"ישראל היום" הפרשה המחרידה והבלתי נתפסת של מטופל נפש, אורן שלום, בן ‭ ,52‬ שנמצא מת במיטתו כשהוא קשור בשתי ידיו ובשתי ברגליו, לאחר שהיה קשור במשך שעות במחלקה סגורה ג' לגברים בבית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי אברבנאל בבת ים.

image.ashx
המטופל נמצא מת כשהוא קשור במיטתו- 13.07.2019

רק לאחר מותו של אורן במארס 2013 התגלה שהוא נפטר מדלקת ריאות קשה וחריפה, ובתביעת הרשלנות הרפואית שהגישו בני משפחתו לפני שבוע נגד בית החולים ומשרד הבריאות, הם טוענים כי מחלתו כלל לא אובחנה וכלל לא טופלה, וכי אורן טופל באופן רשלני, כושל ומוטעה לחלוטין על ידי כל הרופאים וכל הצוות הסיעודי במחלקה הסגורה בבית החולים, שהוא אחד המרכזיים לבריאות הנפש בארץ.

ואולם, בעקבות החשיפה התגלו ל"ישראל היום" מסמכים נוספים, שמהם עולה כי חקירת הפרשה היתה לא פחות שערורייתית מהפרשה הקשה עצמה: במשרד הבריאות וגם בהנהלת בית החולים קבעו כמה חודשים לאחר מותו של אורן כי לא היו רשלנות, "ממצאים חריגים" או "חריגה מטיפול סביר" בטיפול באורן במחלקה הסגורה – וכל זאת בהסתמך על "דו"ח תחקיר אירוע" שחובר ונכתב כולו אך ורק על ידי האחים והאחיות מהמחלקה שבה טופל אורן – כלומר, שהם עצמם טיפלו באורן, כולל בבוקר שבו נמצא מת, קשור בארבע גפיו. האחים והאחיות קבעו בחתימת האחות האחראית אז על המחלקה, כי כל הטיפול "היה תקין לחלוטין", וכי אין כל לקחים מהאירוע הקשה.

על פי התביעה שהגישה המשפחה, במשך כל ששת הימים שבהם אושפז אורן במחלקה הסגורה, הוא נבדק גופנית פעם אחת בלבד על ידי רופא תורן, כשאורן היה קשור בידיו וברגליו, והבדיקה נעשתה "רק כדי לצאת ידי חובה, והיתה חסרת ערך".

עוד נטען כי במשך כל ששת ימי אשפוזו, בדקו לו האחים והאחיות במחלקה רק פעמיים את הסימנים הרפואיים החיוניים, והם התעלמו אז מהדופק המהיר ולחץ הדם הגבוה, כאשר בכל הימים האחרים הם רק העתיקו מחדש את הנתונים האלה שוב ושוב תוך התעלמות מחומרתם. נוסף על כך, לפי התיק הרפואי, לאורך כל האשפוז ועד לסופו הטראגי לא התקיים כל דיון מחלקתי על תוכנית הטיפול ומצב החולה.

עוד עולה מהתיק הרפואי ומטענות המשפחה, כי אורן, שהיה מאושפז בכפייה, נקשר במשך כל שעות הלילה במהלך כל לילה בשבוע לפני מותו, וכי הוא נמצא לאחר שהיה קשור במשך כ-4 שעות ללא השגחה רפואית וסיעודית המתחייבת מהוראות משרד הבריאות וממצבו הבריאותי הקשה. עוד נטען בתביעה כי סרטי הצילום שתיעדו את חדר הקשירה נמחקו על ידי הצוות הרפואי.

"תיעוד חלקי"

התביעה החדשה נגד בית החולים אברבנאל מתבססת על מסמכי התיק הרפואי (שברובם התיעוד הוא דל ביותר, גם זאת באופן המנוגד להוראות החוק ומשרד הבריאות) וכן על חוות דעתו של ד"ר שמואל קרון, אשר ניהל את בית החולים הפסיכיאטרי "שלוותה" בהוד השרון, ונחשב לאחד מבכירי הפסיכיאטרים בארץ. ד"ר קרון מתח בחוות דעתו ביקורת נוקבת, חריפה וקשה על בית החולים וקבע כי אורן נבדק וטופל באופן כושל ושטחי מאוד לאורך כל ימי אשפוזו, וכי הוא "הוזנח" על ידי צוות המחלקה, שלא פעל על פי הוראות החוק ומשרד הבריאות לקשירת חולים.

ואולם מהמסמכים הפנימיים שהגיעו ל"ישראל היום", עולה כי החקירה היחידה שבוצעה במערכת הבריאות בפרשה מזעזעת זו היתה רק של "צוות המחלקה בעת האירוע", שכלל ארבעה אחים ואחיות מהמחלקה, כולל האחות האחראית אז על המחלקה.

בדו"ח החקירה שהם כתבו הם קבעו גם כי קשירת החולה נעשתה באופן "תקין ובהתאם לנוהל". על פי מסמכים אלו, בית החולים לא ערך כל חקירה נוספת, וב-‭30‬ ביולי ‭ 2013 ‬ סיכם את הדיון ד"ר מוטי משיח (אז סגן מנהל בית החולים ויו"ר הוועדה לניהול סיכונים ואבטחת איכות) בהתייחס לבדיקה שביצעו אחיות המחלקה שבה טופל אורן, כי "בוצע תחקיר שלא העלה ממצאים חריגים" וכי "בתיק החולה לא נמצאו כל עדויות קליניות לסיבת המוות".

אלא שהקביעה של אנשי הצוות הסיעודי שבעצמם טיפלו בחולה וקבעו על דעת עצמם שלא היתה כל בעיה בטיפול שלהם – הביאה אפילו את משרד הבריאות לקבוע כי אין צורך בכל חקירה או בדיקה נוספת. על פי הודעת בית החולים, פרופ' חיים הרשקו, שהיה באותה השנה נציב קבילות הציבור למקצועות הרפואיים במשרד הבריאות, "החליט אז לסגור את הבירור בהסתמך על מסקנות התחקיר הפנימי שבוצע בבית החולים".

משרד הבריאות חזר על כך בנובמבר ‭ ,2018‬ כאשר ד"ר בועז לב, נציב קבילות הציבור למקצועות הרפואיים הנוכחי, כתב לעורכי הדין של משפחת החולה כי הנציב הקודם, פרופ' הרשקו, החליט כי במקרה זה "לא נמצאה חריגה מטיפול סביר" וכי אין צורך לפתוח בחקירה נוספת ולמנות ועדת בדיקה.

אריה פז, לשעבר המבקר הפנימי של משרד הבריאות (שכיהן בתפקיד במשך כ-‭30‬ שנה), אומר שבהסתמך על המסמכים בכתבה, עולה כי "זהו מקרה הטיוח הכי חמור ומזעזע שנתקלתי בו בתולדות מערכת הבריאות, כאשר נותנים לצוות הסיעודי שטיפל בחולה לבדוק את עצמו, ולאחר מכן מסתפקים רק בבדיקה הזו".

"פגיעה באמון הציבור"

לדבריו, "זהו אחד המקרים החמורים ביותר שפגשתי, גם בקשר לטיפול הרפואי עצמו וגם באופן שבו למעשה נראה כי הופרו כאן באופן הבוטה ביותר כל הכללים המקצועיים, האתיים, הציבוריים והמוסרים, לדרך שבה יש לחקור מקרים קשים כאלה. זה פוגע באופן אנוש באמון הציבור במשרד הבריאות, וכפי שהתרעתי כבר בעבר, אסור שמשרד הבריאות ימשיך לחקור את עצמו בתלונות ובמקרים כאלה".

עורכי הדין אבי רובינשטיין ואיתי נאור-צברי ממשרד רובינשטיין-יקירביץ, המייצגים את המשפחה, מסרו כי "מדובר במקרה חריג בחומרתו, שהביא למותו הפתאומי והלא צפוי מדלקת ריאות של אדם בן 52 בריא בגופו, שבאשפוז כפוי היה קשור למיטה בבית החולים. הטיוח, הזלזול ועצימת העיניים מצד משרד הבריאות, האמון על בטיחות החולים – הרקיעו כאן לשחקים, כאשר במשרד הבריאות הסתפקו במסקנות וב'חקירה' פנימית חלקית של ביה"ח, ולא נערכה כל חקירה חיצונית יסודית. משרד הבריאות, שהינו האחראי והמפקח על כל מוסדות הרפואה בארץ, קיבל את המידע והמסקנות מאברבנאל ככתבן וכלשונן, והוא לא עשה שום חקירה חיצונית של המקרה. כתוצאה מהתנהלות זו של משרד הבריאות, לא הופקו שום מסקנות ממוות אומלל ומביש זה, ולא נעשה שום שינוי שיוביל למניעת מקרים דומים ולהגברת בטיחות של מטופלים, ובפרט מטופלים חסרי ישע, המאושפזים בבתי החולים הפסיכיאטריים בארץ".

ע15-page-001

 

תלונה נגד בית חולים כפר שאול: ניצולת שואה נכה נקשרה בניגוד לחוק

תלונה: ניצולת שואה נכה נקשרה בניגוד לחוק , רן רזניק, ישראל היום ,  23.05.2018

למרות הנחיה מפורשת האוסרת על קשירת מטופלים אלא ב"מקרה חירום קיצוני", קשישה עיוורת נקשרה למשך שעתיים • ביה"ח: "היה צורך דחוף במתן נוזלים"

 

בית חולים כפר שאול

אישה בת 77, ניצולת שואה ועיוורת הנמצאת על כיסא גלגלים, נקשרה למשך שעתיים בחדר הקשירות, וכן אושפזה למשך שעתיים בחדר הבידוד במחלקה הפסיכו־גריאטרית הסגורה בבית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי "כפר שאול" בירושלים. כך עולה מתלונה חמורה של האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, אשר הועברה לפני שבוע לבכירי משרד הבריאות ולמנהל בית החולים ד"ר גדי לובין.
הקשירה והבידוד של החולה שנמצאת באשפוז כפוי נעשו לפני כשבועיים, ועל פי התלונה הדבר נעשה באופן המנוגד לחוק ולהוראות משרד הבריאות, וזאת תוך "פגיעה חמורה בכבודה וללא כל הצדקה. מדובר בהפרה חמורה של זכויותיה של המטופלת ובפגיעה חמורה בכבודה ובגופה". על התלונה חתום עו"ד דניאל רז, הממונה הארצי על האשפוז הכפוי באגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים.
המטופלת היא אלמנה ללא ילדים, ובתחילת החודש השנה אושפזה בכפייה בבית החולים "כפר שאול" בירושלים, אלא שב־3 במאי סירבה לקבל נוזלים, נכנסה לאי־שקט וניסתה להכות איש צוות. בעקבות זאת היא נקשרה בשלוש גפיים למשך כשעתיים. כמו כן, ב־13 במאי אושפזה בחדר הבידוד בגלל "מסוכנות לזולת ותוקפנות כלפי הצוות הרפואי".

"לא ברור איך האישה מהווה סכנת חיים ממשית" 

כפי שנחשף במאי אשתקד ב"ישראל היום", ועדה מיוחדת במשרד הבריאות קבעה כי קשירה ובידוד אינם טיפול רפואי והם מזיקים מאוד לחולים, ולנוכח זאת המליצה לאסור אותם לחלוטין ולהתיר זאת רק במקרי חירום קיצוניים. בעקבות זאת בתחילת אפריל השנה פרסם מנכ"ל משרד הבריאות הנחיות מחייבות לכל בתי החולים, שלפיהן קשירות ובידודים בבתי החולים הפסיכיאטריים הם "אמצעים קיצוניים שמותר להשתמש בהם רק במקרים חריגים ביותר ולמניעת סכנה פיזית ממשית ומיידית".

ואולם, על פי התלונה, האשפוז והבידוד נעשו "תוך התעלמות משוועת מנסיבות חייה. לא ברור כיצד אישה בת 77, ניצולת שואה, עיוורת הנמצאת על כיסא גלגלים שזה אשפוזה הראשון, יכולה להוות סכנת חיים ממשית. על בית החולים היה לשקול חלופה סבירה, עם פגיעה פחותה בכבודה ובבריאותה של המטופלת".
ד"ר לובין, מנהל "כפר שאול", מסר בתגובה כי "ההנחיה לביצוע הקשירה היתה בגלל הצורך הדחוף במתן נוזלים, ולאחר פרק זמן משמעותי של סירוב תקיף של המטופלת לכל אכילה ושתייה".

תלונה כפר שאול

התעללות בחוסה בית חולים מעלה הכרמל

מתוך "סדר יום עם קרן נויבך" – 18.03.2018 – "עדי", שם בדוי, נקשרה והוכנסה לבידוד 14 פעמים בפרק זמן של שבועיים, במהלך אשפוז כפוי בבית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי מעלה הכרמל. באחת הפעמים היא נקשרה ל14 שעות רצופות. ע"פ מסמכים ועדויות שהגיעו לידנו, בשום שלב, עדי לא היתה מסוכנת לעצמה או לאחרים.
‏בין הסיבות לקשירה שצוינו במסמכים שמצוטטים במכתב תלונה של ארגון בזכות למנכ"ל משרד הבריאות: אי שקט, צעקות, סירוב לקחת תרופה, זריקת טלפון, דפיקה על השולחן, התעמתות מילולית עם הצוות וניבול פה וגרימת נזק לרכוש.
‏אין ספק, זה לא פשוט לצוות, זו התמודדות לא קלה, אבל ע"פ מסקנות הוועדה לצמצום הקשירות במערכת הבריאות, מסקנות שאומצו במלואן ע"י משרד הבריאות, הן אינן מצדיקות, בשום שלב קשירה של מטופל. קשירה שהיא פגיעה קשה בגופו, בנפשו ובכבודו של האדם. ‏יותר מזה: השימוש בקשירות הופך את הטיפול למועד לכישלון מראש. הוא מביא לפגיעה אנושה בכבודה, בגופה ובנפשה של עדי, להתנהגות סוערת יותר מצידה, לקשירה נוספת, להתנגדות נוספת וכך, מעגל אינסופי ומיותר שלא יביא מזור לאיש. האם לא הבינו בביה"ח מעלה כרמל שהמטרה אינה לשבור את רוחו של המטופל?

פרקטיקת הקשירות במוסד פסיכיאטרי שער מנשה

דצמבר 2017 – סדר יום עם קרן נויבך – פרופ' אלכסנדר גרינשפון מנהל בית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי שער מנשה מנסה להסביר בריאיון לקרן נויבך מדוע אצלו בבית החולים קשירה ובידוד ממושכים הם פרקטיקה מקובלת, בניגוד גמור להנחיות משרד הבריאות, לחוק הבינלאומי ולפרקטיקות המקובלות בעולם.

 

דו"ח החקירה נחשף: המטופלת בשיבא נקשרה 24 יום ברציפות בניגוד לחוק

דו"ח החקירה נחשף: המטופלת בשיבא נקשרה 24 יום ברציפות בניגוד לחוק , רן רזניק , 22.08.2017  , ישראל היום

ממצאים של ועדת בדיקה שהוקמה במשרד הבריאות בעקבות תלונת המשפחה מגלים פרטים מזעזעים ומחרידים על הטיפול בבית החולים שיבא • על פי הדו"ח, המטופלת נקשרה ברציפות בתנאים קשים וללא הסבר או הצדקה • בית החולים: "הלקחים הופקו"

החדר בו נקשרה מטופלת בבית חולים שיבא בניגוד לחוק
החדר בו נקשרה המטופלת במחלקה הפסיכיאטרית בשיבא , כפי שהוא נראה היום // צילום: גדעון מרקוביץ'

24 ימים נקשרה חולה בשתי ידיה ובשתי רגליה באופן המנוגד לחוק הטיפול בחולי הנפש ולחוק זכויות החולה, וכל זאת במחלקה הפסיכיאטרית א' בבית החולים הממשלתי "שיבא" בתל השומר.

המטופלת, בת 28, הושארה קשורה במשך 24 ימים בחדר הקשירות כשהיא עושה את צרכיה על עצמה בטיטול ומתקלחת רק פעם ביומיים. כמו כן, הצוות הרפואי והסיעודי מנע את רוב הביקורים של משפחתה וסירב לאפשר לה לקבל ממתקים מהם ורוב הזמן גם סירב לאפשר לה לעשן (ובכך כפה עליה צעד בלתי חוקי בישראל של גמילה בכפייה מניקוטין) – וכל זאת ללא כל הסבר או הצדקה כלשהם.

עוד התגלה כי רוב הוראות הקשירה חודשו מדי 4 שעות על ידי רופאים זוטרים ומתמחים ללא מעורבות של רופאים בכירים כמתחייב בחוק, ולא היה כל קשר בין מצבה הנפשי והתנהגותה בזמן הקשירה לבין הוראות הרופאים התורנים על המשך הקשירה, וכל זאת בניגוד לחוק. כל זאת קרה בבית החולים הציבורי הגדול, העשיר והמרכזי בארץ.

כך עולה מממצאי החקירה של ועדת בדיקה שחקרה את התלונה של החולה ומשפחתה וממצאיה הוגשו אתמול למשפחה. הדו"ח, שנחשף כאן בראשונה, מעלה ממצאים מזעזעים נוקבים ומחרידים, מהחמורים שהתגלו אי פעם במערכת הפסיכיאטרית בישראל, על הנהלת בית החולים "שיבא", על מנהלי האגף הפסיכיאטרי ב"שיבא" ועל ראשי האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות.

המקרה של המטופלת נחשף החל ממאי 2016 בתוכנית הבוקר הרדיופונית היומית "סדר יום" עם קרן נויבך ברשת ב', כאשר המטופלת כונתה בשם הבדוי "נועה". נויבך ערכה מעקב תקשורתי יומיומי יוצא דופן אחר המקרה, שנחשב לאחת הפרשות הקשות בתולדות מערכת הבריאות בישראל. בעקבות החשיפה הועברה "נועה" (תוך שהיא קשורה אפילו בעודה באמבולנס!) לבית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי בבאר שבע ושם היא לא נקשרה אפילו לא ליום אחד ושוחררה לביתה לאחר כחודשיים של אשפוז.

בעקבות החשיפה של הפרשה, הורה גם מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב על הקמת ועדה מיוחדת במשרד הבריאות אשר כפי שנחשף במאי ב"ישראל היום", המליצה על איסור קשירות ובידוד חולים בבתי החולים הפסיכיאטריים, אלא רק במקרים חריגים ורק לאחר קבלת אישורים מיוחדים, כולל אישור של בתי המשפט.

על פי דו"ח הוועדה, המטופלת מוכרת כחולת נפש עם אירועים של אלימות ותוקפנות קשים וחמורים מאוד והיא כבר היתה מאושפזת כמה פעמים במוסדות פסיכיאטריים. הוועדה גם ציינה כי הטיפול הרפואי שהיא קיבלה במחלקה היה "הולם, מקובל, זהיר וקפדני", אלא שב־1 במאי, בזמן אשפוזה במחלקה ב"שיבא", התרחש אירוע קשה מאוד שבו היא היכתה אחות במחלקה וגרמה לה חבלות משמעותיות ביותר.

בעקבות זאת היא נקשרה בארבעת גפיה בחדר הקשירה כפי שמתיר החוק, והוועדה קבעה שההגבלה הזו היתה בתחילה מוצדקת וחוקית (על פי החוק, אפשר לקשור חולה ל־4 שעות בהוראות רופא כאשר יש סכנה מיידית לחולה או לסובבים אותו) ונעשתה כפי שהחוק מתיר – לצורך מניעה מיידית של המשך האלימות.

הגבלות בביקורים

ואולם הוועדה מתחה ביקורת נוקבת וחריפה ביותר על המשך הקשירה של החולה במשך 24 יום ברציפות, זמן שיא קיצוני מאוד של קשירה רצופה. הוועדה קבעה כי המשך הוראות הקשירה נעשה בפועל כמעט רק על ידי רופאים מתמחים ותורנים כאשר החולה לרוב לא נבדקה כלל בפועל כמתחייב, ובחלק מהמקרים הוראות הקשירה ניתנו כאשר היא ישנה ולמעשה כלל לא היה קשר בין התנהגותה לבין המשך קשירה.

כמו כן, אף אחד מהרופאים במחלקה לא בדק את החולה לאחר שהותרה מהקשירה כדי לנסות לראות איך היא מתנהגת. הרופאים התעלמו מכך שלא היה כל דיווח על אלימות מצד המטופלת כשהיא הותרה מהקשירה לחצי שעה לצורך אכילה, מקלחת או עישון. נוסף על כך, לא נעשה במחלקה כל ניסיון להשתמש באמצעים אחרים שאינם קשירה.

הוועדה קבעה עוד כי משפחתה של המטופלת, המיוצגת על ידי עורכי הדין שי פויירינג ושירי לידאי, הוגבלה מאוד בביקורים שלה בזמן הקשירה (רק שלושה ביקורים בשבוע לזמן קצר) וזאת רק בתיאום מראש, והתגלה כי הוראה זו לא היתה נחוצה ואפשר וצריך היה לאפשר ביקורים רבים הרבה יותר.

הוועדה מותחת ביקורת גם על ד"ר טל ברגמן, ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, וזאת לאחר שהתברר כי הנהלת המחלקה פנתה למשרד הבריאות והתריעה על מצבה של החולה ועל כך שיהיה צורך לקשור אותה באופן ממושך, אולם פניות אלה לא נענו.

"הנימוקים של אנשי 'שיבא' – לא מקובלים"

כמו כן, העלתה הוועדה ביקורת על ד"ר ברגמן על כך שבבית המשפט בזמן הדיון שהתקיים בבקשה של החולה להתיר אותה מקשירה, המשיכה ד"ר ברגמן להצדיק את המשך קשירתה הממושכת של המטופלת וסירבה להעבירה לבית חולים פסיכיאטרי אחר.

הוועדה גילתה עוד כי לאחר שהמטופלת נקשרה, פנתה הנהלת המחלקה להנהלת בית החולים וביקשה לתגבר את המחלקה באנשי צוות סיעודי גברים. בפנייה הם גם תיארו את המצוקה של הצוות הרפואי והסיעודי במחלקה, ואולם פניות אלה נדחו בסירוב חד־משמעי הן מצד הנהלת הסיעוד והן מצד המנהל הרפואי של בית החולים בטענה כי אין מספיק צוות בבית החולים. הוועדה קבעה כי הנימוקים של ראשי האגף הפסיכיאטרי ב"שיבא" על היעדר כוח אדם "אינו מקובל עלינו. אין המדובר בטיפול שניתן לדחות אותו או להימנע ממנו, אלא בעמידה בסטנדרט הטיפולי הבסיסי, ובדרישות החוקיות הנוגעות לעניין".

הוועדה המליצה למשרד הבריאות לבחון אם החטיבה הפסיכיאטרית בתל השומר עומדת התנאים הנדרשים לאשפוז פסיכיאטרי בכלל ולאשפוז בתנאים סגורים בפרט, וזאת לאור המחסור בכוח אדם רפואי וסיעודי. עוד המליצה הוועדה למנוע מצב שבו מונעים ממשפחות לבקר את החולים, כפי שקרה במקרה זה, וגם למסד את האפשרות להעברה יזומה של חולים ממוסד פסיכאטרי אחד למשנהו במצבים של משברי אמון או אלימות כלפי אנשי הצוות.

"שיבא": "הלקחים הופקו ונלמדו"

מ"שיבא" נמסר כי "מדובר בחולה בעלת מסוכנות קשה וחריגה והיא אובחנה כנמצאת במצב פסיכוטי מסוכן עם מסוכנות ממשית ומוכחת". לדבריהם, "מאז האירוע הופקו ונלמדו לקחים רבים בכל הדרגים ובין השאר, נבנו שני חדרי בידוד חדשים שמתאימים למצבים אלימים ללא צורך בקשירת החולה, הועברו הדרכות לצוות לדרכי טיפול חלופיות לקשירה, אושרו השגחות מיוחדות על חולים במקום קשירות ועוד".

ממשרד הבריאות נמסר כי "קיבלנו את הדו"ח, שממתין להתייחסות הצדדים. יחד עם זאת המשרד כבר מבצע פעולות לתיקון, שיפור וצמצום תופעת הקשירות. רק לאחרונה פורסמו מסקנות הוועדה לצמצום ההגבלות המכאניות בבתי חולים, המסקנות מתוות דרך על מנת על שמקרים כאלו לא יחזרו בעתיד".

Document-page-001Document-page-002

יהודה קורן ואיתן זיגלבאום על מצב הפסיכיאטריה

מאי 2017 – "שעה בריאה" – יהודה קורן עמותת מגן זכויות אנוש ואיתן זיגלבאום על מצב הפסיכיאטריה

תמונה עגומה מצב הפסיכיאטריה בישראל 2017.

דוח צמצום הקשירות עלול להיות מס שפתיים משום שהוא מותנה בקבלת תקציבים ונתוני אשפוזים פסיכיאטריים אינם חשופים חשוף לציבור. חברי כנסת אינם מורשים להכנס למוסדות פסיכיאטריים.

נושא הקשירות הוא סמפטום של מערכת פטרנליסטית וחולנית, אלימה מול פגועי נפש. המערכת הפסיכיארית צברה כוח עצום, יש להם פורומים של מומחים המקבלים החלטות. כיום המצב הוא שכל אחד ניתן לשלוח לאשפוז פסיכיאטרי. הם מוצאים דרכים לעקוף את החוק.

מוסד פסיכיאטרי לב השרון סיכן חיי חולה סכרת וקשר אותו ללא צורך – משרד הבריאות מטייח

"סדר יום" עם קרן נויבך, רשת ב' של קול ישראל, 16-01-2017 – משרד הבריאות מטייח פשעי מוסד פסיכיאטרי לב השרון

מוסד פסיכיאטרי לב השרון קשר מטופל שלא לצורך במשך 9 שעות והזניח אותו עד כדי סכנת חיים.

קרן נויבך: נבקש מכם להקדיש את הדקות הבאות כדי לשמוע סיפור שכשאנחנו שמענו אותו, התפוצצנו…"ערן" (שם בדוי), חולה סוכרת, נקשר במתקן הפסיכיאטרי "לב השרון" תוך סיכון חייו, בעקבות בקשתו לקבל טיפול רפואי לצניחת הסוכר ממנה סבל, ובתוך כך, נמנע ממנו טיפול רפואי הולם למצבו. צניחת סוכר היא מצב מסכן חיים לחולי סוכרת.

ערן פנה במכתב תלונה למשרד הבריאות, אולם המשרד נקט בסחבת ולאחר 7 חודשים, טייח את המקרה וסירב להטיל את האחריות על המעורבים.

מי שחתום על התשובה המטייחת הוא ד"ר בעז לב, אשר משמש גם כיו"ר הוועדה לצמצום הקשירות…

(מכתב התשובה שקיבל ערן מופיע בסרטון).

עו"ד פרימור: בתשובת משרד הבריאות לערן, הם למעשה אומרים שכל רופא אחר, בכל בי"ח אחר, היה נוהג ככה.