מדיניות משרד הרווחה: "בביטוח הלאומי רוצים שאנשים ימותו"

הכתבה "בביטוח הלאומי רוצים שאנשים ימותו" , שרה ב"ק | חדשות 2 | פורסם 27/11/10

כל החיים אנחנו משלמים לביטוח הלאומי, אבל ברגע האמת, כשצריך שהם ישלמו לנו, זה הופך להיות קשה מדי, עד כדי גיהנום. זה לא צריך להיות כל כך מסובך כדי לקבל את מה שמגיע, אבל המציאות מוכיחה שקמה לה תעשייה שלמה של מומחים יותר ומומחים פחות שמוכנים לעשות בשבילנו את העבודה – בתנאי שנתחלק איתם בכסף
.


.
אף אחד לא מתכונן לזה כי אנחנו תמיד רוצים להיות בריאים, אבל החמרה במצב הבריאותי יכולה לקרות באופן פתאומי, בגלל מחלה או תאונה. כך, באמצע החיים, מוצא את עצמו האדם כשהוא נזקק – והמערכת עומדת מנגד, מערימה קשיים במקרה הטוב, ולא עוזרת כלל במקרה הרע.

כולנו, שכירים ועצמאים, משלמים כל החיים תשלומי ביטוח לאומי. הרעיון הוא שאם נאבד את יכולת העבודה או נתקשה בכך, תעזור לנו המדינה במתן קצבה חודשית צנועה – 2,000-3,000 שקלים בממוצע.

עם זאת, עד שהרעיון הזה יוצא אל הפועל, הנשמה יוצאת בדרך. "את צריכה לשבת כל היום ליד הטלפון והפקס. את מתקשרת אליהם ומחכה לפחות שבוע עד עשרה ימים, לחכות לראות אם הם קיבלו את התיק או לא", מספרת חביבה אשכנזי, שבעלה חלה ותבע את הביטוח הלאומי.

נלחמת בכל החזיתית

אייל, בעלה של חביבה, היה נהג משאית עצמאי. לפני שנתיים וחצי הוא עבר התקף לב ובעקבות זאת גם ניתוח מעקפים. מאוחר יותר הוא גם עבר השתלת לב מתרומה שקיבל – כל זאת בתוך שבועיים. בעקבות הניתוחים הוא גם סבל מזיהומים ומאז אינו יכול לעבוד וזקוק לסיוע רפואי.

"האינטרס של הביטוח הלאומי הוא לתת לאנשים כמה שפחות ושהם ימותו כמה שיותר מהר", טוען אייל. "אין ספק בכך", מסכימה איתו אשתו חביבה.

חביבה נאלצה לקחת על עצמה את עול הטיפול באייל ואת פרנסת המשפחה. בנוסף על כך, היא גם עומדת בראש המערכה מול הביטוח הלאומי. פעמיים איבדו להם את התיק הרפואי והמסמכים, ובסוף דחו את בקשתם לקצבת נכות.

השבוע גם יצאנו לתעד את מסדרונות הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי, שם ניתן למצוא בקלות אנשים בוכים, מחפשים אחר החדר הנכון ולעיתים גם יוצאים מאוכזבים. כשסוף סוף מוצאים את חדר הוועדה הרפואית, לא תמיד הבדיקות נעימות.

תעשיית הייעוץ הפרטי פורחת

כשהמוניטין של המוסד לביטוח לאומי כל כך בעייתי, אפשר להבין איך עולות ופורחות לאחרונה חברות מסחריות שלוקחות הרבה מאוד כסף מאנשים שמבקשים למצות את זכויותיהם הרפואיות אל מול הביטוח הלאומי.

הם יודעים את הדברים, הם יודעים למי לפנות, הם יודעים איך לפנות, הם עושים את כל הפקסים והם עושים את כל הטלפונים. החברות האלה לא מייצגות את הפונים בתוך הוועדות הרפואיות. הן מייעצות לפני, נותנות טיפים, עוזרות להשיג את המסמכים הדרושים, ובעיקר מוסרות ידע שקשה מאוד להגיע אליו לבד.

מדובר בתעשייה לכל דבר: עשרות עובדים, יועצים, מוקדניות וחדרי משרד מפוארים במקומות היקרים ביותר בתל אביב. אנשים חולים ונכים מגיעים אליהם מכל הארץ בתקווה להשיג יותר ומשלמים 17-33 אחוזים מהקצבאות שהם מקבלים במשך מספר שנים.

במוסד לביטוח לאומי בטוחים שהשירות הזה מיותר ושהחברות מנצלות את המצב הקשה שבו נמצאים נכים וחולים, ושבסוף החברות לא מצליחות להשיג יותר ממה שמצליחים אנשים שעושים זאת בעצמם.

בניסיון להפוך את השירות של הביטוח הלאומי לנגיש יותר, הם גם מחלקים תקליטורים עם סרטוני הדרכה. עם זאת, נדמה שהבעיה הזאת צריכה טיפול כוללני יותר או אפילו מחשבה מחודשת על כל המבנה של המוסד המסורבל הזה, שכולנו מממנים במשך כל החיים.

מי באמת מרמה את הביטוח הלאומי? – מאמר מאת לבנת פורן

המאמר מי באמת מרמה את הביטוח הלאומי? לבנת פורן, וואלה עסקים , 26 ביוני 2011

על פי הביטוח הלאומי, ישנם אזרחים רבים המנסים באופן קבוע לרמות את הפקידים ולהשיג פיצויים שלא ביושר. לבנת פורן טוענת כי עדיף שיחליטו להתמקד במלחמה שקטה ברמאים, ולהשקיע יותר אנרגיה ציבורית בכיבוד זכויות המבוטחים

לאחרונה נשמעים קולות של פקידי ממשל המנסים להפיח חיים באגדה הנושנה לפיה הישראלים "אוהבים לרמות את הביטוח הלאומי". לא היה בכך נזק, אם היה מדובר רק במאבק להשיב כספים שנגבו מהביטוח הלאומי במרמה, אלא שלסיפור הזה ישנו מחיר כבד, והוא הדבקת סטיגמה על אנשים תמימים וישרים שמבקשים לקבל את המגיע להם בדין, ובסופו של דבר הרתעת רבים מהתעקשות על מימוש זכויותיהם החוקיות.

קשה לדעת אם הפגיעה בקצבאות הזכאים התמימים, היא תוצר לוואי של המאבק ברמאים, או חלילה אחד מיעדיו. כך או אחרת, זוהי תוצאה שחייבים להיות מודעים לה, ולקחת אותה בחשבון.

וודאי שישנם אנשים המנסים לרמות. ישנם אנשים שסוחבים בסופרמרקט, ישנם אנשים שמרמים את מס הכנסה, וישנם אנשים שמרמים את הביטוח הלאומי. ודאי גם שלגיטימי וחשוב להיאבק ברמאים. אבל כשהאוצר והביטוח הלאומי יוצאים בקמפיין מתוקשר נגד קיומה של "מכת מדינה" כביכול, מותר להיות חשדנים ולבדוק את המספרים.

הטעויות הבירוקרטיות מטרידות פחות

לפי דו"ח נציב תלונות הציבור, לא פחות מ-214 תלונות נגד המוסד לביטוח לאומי נמצאו מוצדקות (צילום ארכיון: בוצ'צ'ו)

לפי דו"ח נציב תלונות הציבור, לא פחות מ-214 תלונות נגד המוסד לביטוח לאומי נמצאו מוצדקות (צילום ארכיון: בוצ'צ'ו)
לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי, היקף הרמאים מוערך בלא יותר מ -5% ממקבלי הקצבאות. זהו ההיקף המקובל בעולם, ואין בו על עדות לתופעה ישראלית חריגה. חשוב מכך, נובע ממנו ש-95% מהאנשים קשי היום, הקשישים, העניים, הנכים והאחרים הפונים לביטוח הלאומי, אינם מבקשים שקל אחד יותר מהמגיע להם בדין. אף על פי כן יספרו לכם רבים מהם כי היחס לו הם זוכים הוא כאילו מובן מאליו, שהם כולם חלק מאותם 5% רמאים. חשדנות, עוינות, הטחת האשמות והדבקת סטיגמות הם חלק מהחוויה של הפונים לביטוח הלאומי, שגורמת לרבים מהם לא להתווכח גם כשהמוסד החשוב הזה אינו מוכן לתת להם שאת שמגיע להם בדין.

נתוני המוסד לביטוח לאומי מצביעים על כך שהיקף הרמאויות מגיע לכדי 2.7 מיליארד שקלים. זה חמור ביותר. אבל אני מוכנה לשער, מבלי שבדקתי זאת באופן מדעי, כי היקף ה"רמאויות" של המוסד כנגד המבוטחים אינו נופל מכך. כלומר, סכום הכסף שמגיע בדין לפרטים מקרב אותם 95% אך אינו משולם להם בגלל מדיניות של יד קפוצה, הטעויות ומכשלות בירוקרטיות בלתי עבירות עולה על 2.7 מיליארד שקלים. זוהי תופעה חמורה לא פחות מתופעת הרמאים, אבל משום מה, את קובעי המדיניות היא מטרידה הרבה פחות.

דו"ח נציב תלונות הציבור שהתפרסם השבוע מגבה בעובדות את התחושה הזו. לא פחות מ-214 תלונות נגד המוסד לביטוח לאומי נמצאו מוצדקות, זאת לאחר בדיקה קפדנית ביותר לאור הכללים המחמירים של המוסד. יש להניח שגם רבות מתוך 1,000 תלונות נוספות שהוגשו (זהו הגוף נגדו הוגש מספר התלונות הגדול ביותר במדינה!), הן כאלה שיש בהן לפחות מידה של צדק וניתן היה להכיר בזכויות שנגזלו מהמתלוננים, אלא שהמוסד מצטיין ביצירת מכשלות בירוקרטיות שהכשילו תלונות אלה בעיני פקידי המבקר, שאין להם אלא להתייחס לנהלים הפנימיים של הביטוח הלאומי כמציאות נתונה אל מולה נבדקות התלונות, גם כשהנהלים הם בלתי סבירים.

מקבלי קצבאות הביטוח הלאומי שילמו כל חייהם דמי ביטוח. הם מצפים בעת צרה למצוא מולם גוף אחראי שיכיר בחובתו כלפיהם כמבוטחים. טוב יעשו אנשי האוצר והמוסד לביטוח לאומי אם יוותרו על קמפיין הרמאים שלהם, יתמקדו במלחמה שקטה ברמאים וישקיעו יותר אנרגיה ציבורית בכיבוד זכויות המבוטחים. לו חברה פרטית הייתה נלחמת כך בלקוחותיה, אין ספק שהייתה מזמן פושטת את הרגל. באין מתחרים למוסד לביטוח לאומי, אין לנו אלא לדרוש ממנו יותר תשומת לב לשיפור הליקויים עליהם מעיד מבקר המדינה ופחות התקדמות בקומץ הרמאים שנח לנפנף בהם.

הכותבת היא מנכ"ל המרכז למימוש זכויות רפואיות.