צ'מפיקס – Varenicline – תופעות לוואי

צ'מפיקס נגד עישון. הגמילה עלולה להסתיים באלימות צ'מפיקס Varenicline היא תרופת מרשם הניתנת לעזור לאנשים להפסיק לעשן. צ'מפיקס שונה מתרופות אחרות להפסקת עישון אחרות בכך שהוא שאינה מכילה ניקוטין. צ'מפיקס מגיעה בצורת טבליות, ונטלת בדרך כלל פעם או פעמים ביום למשך 12 שבועות. תופעות לוואי שדווחו על צ'מפיקס varenicline כוללות כאבי ראש, נדודי שינה, בחילות, וחלומות נורמלים. 

כיצד צ'מפיקס פועלת

כאשר צ'מפיקס מוחדרת למוח, הוא מתמקד בסוג מסוים של רצפטור (קולטן) הנקרא קולטן ניקוטיני alpha4beta2. צ'מפיקס גורם לרצפטור לשחרר  דופמין באותו אופן שהניקוטין גורם אם כי בכמות מועטה יותר.

בדרך זו, צ'מפיקס עוזר להקל על תסמיני הגמילה מניקוטין שאנשים חווים כשהם מפסיקים לעשן.
היתרון בכך הוא שכאשר צ'מפיקס נמצא בקולטנים לניקוטין אין השפעה על קולטנים אלו, לכן אם האדם מחליט לעשן סיגריה הוא לא ירגיש תחושה "נעימה" מהפרשת הדופמין.
העישון הופף לחוויה שטוחה ומשעממת ולכן הגמילה אמורה להיות יותר קלה להשגה.

לצפיה / הורדת עלון לצרכן צ'מפיקס הקלק כאן

מתוך עלון לצרכן צ'מפיקס:

איך תשפיע התרופה על חיי היום יום שלך?
תחילת השימוש בתכשיר זה מחייבת זהירות בנהיגה ברכב, בהפעלת מכונות מסוכנות ובכל פעילות המחייבת ערנות עד שתוכל/י לדעת כיצד את/ה מושפע מהתכשיר ו/או מהפסקת העישון.

תופעות לוואי צ'מפיקס

מקור MedTv

תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של צ'מפיקס ניצפו בניסויים קליניים וכוללות בחילות, כאבי ראש, נדודי שינה. תופעות לוואי נדירות כוללות קטרקט, מיגרנות, ושלשולים. מספר תופעות לוואי רצינות של צ'מפיקס  varenicline המתרחשות לעתים רחוקות, ויש לדווח לרופא המטפל באופן מיידי, כוללות קשיי נשימה, לחץ דם גבוה, ובחילה קיצונית או הקאות.

צ'מפיקס Varenicline נחקרה ביסודיות במחקרים קליניים. במחקרים אלה, תופעות הלוואי שהופיעו בקבוצת  אנשים שנטלו את התרופה תועדו והושוו לתופעות לוואי שהופיעו בקבוצה אחרת של אנשים שלא נטלו את התרופה. בדרך זו, אפשר לראות מה תופעות לוואי שהתרחשו, תדירות הופעתן בהשוואה לקבוצת האנשים שלא נטלו את התרופה.

במחקרים אלה, תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של התרופה כללו:

בחילות – עד 30 אחוזים של אנשים
נדודי שינה – עד 19 אחוז
כאבי ראש – עד 19 אחוזים
חלומות לא תקינים – עד 13 אחוזים
גזים – עד 9 אחוזים
שינויים בטעם – עד 8 אחוזים
עצירות – עד 8 אחוזים.

תופעות לוואי צ'מפיקס varenicline המתרחשות בין 1 עד 7 אחוזים של אנשים, כוללות:

כאבי בטן
קלקול קיבה או צרבת
מחלת ההחזר הוושטי (המכונה גם GERD או חומצה)
יובש בפה
סיוטים
תַרְדֵמָה
עייפות או חולשה
נזלת
הגברה או ירידה בתיאבון.

עלייה במשקל הינה גם תופעת לוואי שדווחה לעתים קרובות, למרות שהאחוז המדויק לא מדווח . כמו כן, עד 3 אחוזים של אנשים חוו בעיות שינה ועצבנות כאשר הפסיקו ליטול את התרופה בפתאומיות.

תופעות לוואי נדירות צ'מפיקס Varenicline

תופעות לוואי נדירות של צ'מפיקס varenicline מופיעות פחות מ- 1 אחוז של אנשים שנטלו את התרופה. מאחר ןותופעות לוואי אלה נדירות, קשה לדעת אם הן נגרמות למעשה על ידי התרופות או על ידי משהו אחר.

חלק מתופעות לוואי נדירות אלה כוללות אך אינן מוגבלות ל:

אֲנֶמִיָה
מיגרנות
צלצול באוזניים (טינטון)
תחושת ספינינג (ורטיגו)
בעיות בבלוטת התריס
עיניים יבשות
בעיות ראייה, כולל עיוורון הלילה
קטרקט
שִׁלשׁוּל
דַלֶקֶת הַחֲנִיכַיִם
כיבי קיבה
כולסטרול גבוה
דַלֶקֶת פּרָקִים
אוסטאופורוזיס
בעיות מיניות
הזעה מוגברת
עור יבש
סַפַּחַת.
צ'מפיקס – תופעות לוואי חמורות שיש לדווח לרופא

ישנן תופעות לוואי של צ'מפיקס varenicline המתרחשות לעתים רחוקות בעלות פוטנציאל רציני שיש לדווח מיידי לרופא המטפל. אלו כוללות, אך אינן מוגבלות ל:

בחילה או הקאה
קשיי נשימה
התנהגות אובדנית
פסיכוטיות, אגרסיביות, או התנהגות מוזרה

סימנים של שבץ מוחי, כגון:
שינויי מראה או צורת דיבור
חולשה או חוסר תחושה ביד או ברגל
כאב ראש חזק

כאב או כבדות בחזה, אשר עלולים להיות סימנים של התקף לב
לחץ דם גבוה (יתר לחץ דם)

סימנים של תגובה אלרגית, כולל פריחה בלתי מוסברת, גרד, נפיחות לא מוסברת.

 

"תרופות" נוגדות דיכאון והפרעות קשב גורמות לפרצי אלימות קשים

הכתבה מחקר: מה התרופות שגורמות לאלימות? , רועי שני , ynet , דצבר 2010

חוקרים זיהו 31 תרופות שנטילתן עלולה לגרום לפרצי אלימות קשים, כמו תרופות לשינה ולהפרעת קשב

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת הרווארד זיהה 31 תרופות אשר נטילתן עלולה לגרום לפרצי אלימות קשים. מממצאי המחקר, שפורסמו בכתב העת המקוון של הספריה הציבורית למדע – PLoS ONE, עולה כי התרופה שתחת השפעתה נרשמו מקרי האלימות הרבים ביותר היא התרופה לגמילה מעישון צ'מפיקס.

אלימות הנובעת מנטילה של תרופות היא תחום שעד היום כמעט שלא נחקר, בעיקר מסיבות אתיות. למשל, הסיכון שמשתתפי המחקר ינהגו באלימות כלפי אחרים ויגרמו לחבלות ולפציעות. החוקרים המעטים העוסקים בתחום זה מסתמכים על אירועי אלימות שדווחו, מתוכם הם מבקשים לזהות מקרים בהם התוקפים נטלו תרופה אשר הביאה להתקפי האלימות.

לצורך המחקר ניתח צוות החוקרים מאגר מידע של מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אשר הכיל 780,169 דיווחים על התפרצויות אלימות באופן כללי תוך נטילת תרופות, בין השנים 2009-2004 – מתוכן 1,937 מקרים הוגדרו כפרצי אלימות קשים.

מתוך נתון זה הצליחו החוקרים להצביע על 31 תרופות אשר היו קשורות ל79% מסך מקרי האלימות הקשים, שכללו בין היתר: רצח, ניסיון לרצח, תקיפה פיזית והתעללות.
.

.
נדרש מחקר נוסף

החשודה העיקרית שתחת השפעתה דווח על מספר מקרי האלימות הגבוה ביותר היא הצ'מפיקס, תרופה לגמילה מעישון אשר החומר הפעיל בה, ורניקלין, נקשר לקולטני הניקוטין ומעכב את שחרור הדופמין במוח.

תרופות נוספות שנקשרו לאלימות הן תרופות נוגדות דיכאון המשפיעות על המערכת הסרוטונרגית (וביניהן סרוקסט ופרוזק), תרופות להרגעה ולשינה והתרופה סטרטרה לטיפול בהפרעת קשב וריכוז.
לדברי החוקרים, ממצאיהם מדגישים כי יש להתייחס בכובד ראש לתרופות אשר השימוש בהן עלול לגרום להתנהגות אלימה – למרות שמדובר רק במספר מצומצם של תרופות.

התרופות שעבורן נמצא הקשר המובהק, החריף והעקבי ביותר הן תרופות המשפיעות על המערכת הסרוטונרגית (תרופות נוגדות דיכאון) ועל המערכת הדופמינרגית (צ'מפיקס להפסקת עישון).

החוקרים טוענים כי נדרש מחקר נוסף ומקיף שיבחן את הסיבות והמנגנונים שבגללם תרופות אלו גורמות לתגובות אלימות, ובמיוחד מה השינויים המוחיים שהן גורמות בהשוואה לתרופות אחרות שאינן מעוררות אלימות בקרב המשתמשים.

קישורים: