נטילת נוגדי דיכאון בהריון מכפילה הסיכון לאוטיזם

נטילת נוגדי דיכאון בהריון עלולה להכפיל הסיכון לאוטיזם – מחקר חדש ורחב היקף בארצות הברית מצא שנטילת נוגדי דיכאון בקרב נשים במהלך ההריון, עלולה להכפיל את הסיכון לאוטיזם אצל התינוק. המחקר מעלה את הדילמה: האם להסתכן בנזק ליילוד, או בחשש לדיכאון שישפיע על האם – טטיאנה הופמן | חדשות 2 |  15/12/15

מודעות פרסומת

מחקר: נוגדי דיכאון SSRI גורמים לצעירים להיות אלימים

סם פסיכיאטרי נגד דיכאון - ציפרלקס -  (Escitalopram) - תופעות לוואיהאם תרופות נגד דיכאון יכולות לגרום לתוקפנות?  , מירב דוסטר | mako בריאות | פורסם 17/09/15 

מחקר חדש מגלה כי יש קשר בין נטילת תרופות נוגדות דיכאון, כמו פרוזק וציפרלקס, לבין מקרי אלימות – בעיקר בקרב צעירים

תרופות כימיות רבות מטפלות בבעיה אחת אך עלולות לגרום לבעיה אחרת בגוף. במחקר שנעשה לאחרונה בבריטניה על כדורים נוגדי דיכאון אשר פופולריים בקרב כל שכבות האוכלוסייה עולה החשש כי הם גורמים לצעירים להפוך לאלימים.

המחקר החדש, שנערך באוניברסיטת אוקספורד, מצא כי לצעירים בשנות העשרה המאוחרות עד תחילת העשור השלישי לחייהם, יש סיכוי של מעל ל-50 אחוז להיות מורשעים בעבירות של אלימות מתקיפה ועד רצח כאשר הם נוטלים תרופות מסוג SSRI – משפחה של תרופות נגד דיכאון הכוללות פרוזק, סרוקסט, לוסטרל, ציפרלקס ועוד. אחד מכל שמונה בריטים נוטל תרופות ממשפחת SSRI בכל שנה, ומספר המרשמים הוכפל בעשור האחרון. ואילו בארה"ב כ-11 אחוזים מצעירים בני 12 ומעלה נוטלים תרופות נוגדות דיכאון, כולל תרופות ממשפחת SSRI.

תרופות ממשפחת ה- SSRI כבר נקשרו לסיכון גבוה יותר של ניסיונות התאבדות בגיל הצעיר, והטבליות נושאות אזהרה בעלון כי השימוש יכול להוביל למחשבות אובדניות בקרב צעירים. בעבר אמנם עלה חשד כי יש קשר בין התרופות לגילויי אלימות, אך עד כה לא היו לכך ראיות מבוססות. לדברי החוקרים, הסיכון שהתרופות ייצרו אלימות בקרב צעירים בגילאי 15 עד 24 הוא משמעותי וכי ההשלכות על בריאות הציבור מחייבות שיקול זהיר במתן התרופות, כולל ציון אזהרה בעלון הטבליות.

פרופ' פייזל, פסיכיאטר מאוקספורד, השתמש בעדויות רשמיות על מנת לנתח את התנהגותם של יותר מ- 800,000 שוודים בגילאי 15 ומעלה שנרשמו להם תרופות מסוג SSRI. הוא עקב אחריהם במשך ארבע שנים, ומסגרת הזמן הזו אפשרה לו להשוות את התנהגותם כאשר הם נטלו את התרופות לעומת תקופות בהן לא נטלו אותן. "צעירים בגילאי 15-24 היו בעלי סיכון גבוה יותר – עד 43 אחוז – לבצע פשע אלים כאשר טופלו בתרופות SSRI לעומת אלו שלא טופלו. לגבי קבוצות גיל אחרות לא נקשרו ממצאים משמעותיים".

פרוזק - גורם לבני נוער להיות אלימים יותר
פרוזק – גורם לבני נוער להיות אלימים יותר

אלכוהול ותרופות נוגדי דיכאון: שילוב קטלני

פרופ' פייזל אינו בטוח מה עומד מאחורי הקשר בין הממצאים, אך הוא מצביע על האפשרות בה התרופות משפיעות באופן שונה כאשר המוח עדיין מתפתח. בכתב העת PLoS Medicine, הוא ציין כי: "המוח בגיל ההתבגרות עשוי להיות רגיש במיוחד להתערבויות תרופתיות". וישנן סיבות אפשריות אחרות: אנשים צעירים נוטים לקחת פחות את התרופות שלהם או באופן לא סדיר, מה שעלול לגרום לעוינות, אימפולסיביות או סימפטומים אחרים של דיכאון לגלוש לאלימות. כמו-כן, צעירים גם נוטים יותר להשתכר ובמקביל ליטול תרופות נוגדות דיכאון, שילוב הדוחף אותם למקרי אלימות. ייתכן גם שהדיכאון היה עמוק יותר כאשר הם קיבלו את התרופות.

אך הממצא המעניין במחקר הוא שרק לבני הנוער שדווקא נטלו מינונים נמוכים של תרופות SSRI הייתה נטייה מוגברת יותר לאלימות. גם כאן הסיבה לא ידועה, אך הסברה היא שאלה שנטלו מינונים גבוהים של התרופות היו מרותקים לבית וממילא לא יכלו לעשות דבר.

פרופ' פייזל, אשר שיתף פעולה במחקר הנוכחי עם חוקרים שוודי, ציין שדרוש מחקר נוסף כדי לאשר את הקשר. באם יוכח הקשר כזה, עדיין כל החלטה להפסיק לרשום תרופות אלו לאנשים צעירים תצטרך להישקל מול התרומה שלהם לאותם מטופלים. למי שכבר נוטל את התרופות הוא מייעץ להמשיך לקחת אותם. "דבקות חשובה. אם קיבלתם המלצה ליטול את התרופות האלו, כדאי להמשיך לבצע את הטיפול. יתרה מכך, אנשים צריכים להיות מודעים לקשר שיש לתרופות עם שימוש לא נכון באלכוהול". פרופ' פייזל מייעץ לאנשים צעירים שנוטלים SSRI שאם הם מתחילים להרגיש אגרסיביים או אם יש להם מחשבות אלימות, רצוי לגשת לרופא המשפחה שלהם.

קולות אחרים מבקרים את המחקר ואומרים כי הוא אינו מוכיח כי תרופות מסוג SSRI מייצרות במישרין תוקפנות, וכי ידוע כי פושעים אלימים נוטים יותר לבעיות פסיכיאטריות מאשר אנשים אחרים.

הבעיה במחקר הוא שהמסקנה היא לא בהכרח נכונה. בדיוק כפי שהתברר בנושא האבדנות והילדים, הילדים שיש להם דכאון קשה יותר או מחלה קשה יותר, נטו יותר להיות אלו שקיבלו תרופות, ולכן יש בקבוצה זו יותר אבדנות. גם במחקר הזה, אפילו הכותב לא טוען שהוא יכול להוכיח את הקשר כסיבתי אלא נסיבתי – ילדים עם בעיות קשות יותר כלומר אלימות, נטו יותר לקבל טיפול תרופתי כחלק מהטיפול בהם. כאן אין סיבה ותוצאה אלא סמיכות של שני נתונים, כך שגם החוקר לא הוכיח שמה שגרם לאלימות היא דווקא נטילת התרופות.

"המסקנה במחקר הזה היא לא בהכרח נכונה. בדיוק כפי שהתברר בנושא האבדנות והילדים, הילדים שיש להם דכאון קשה יותר או מחלה קשה יותר, נטו יותר להיות אלו שקיבלו תרופות, ולכן יש בקבוצה זו יותר אבדנות. גם במחקר הזה, לא ניתן להוכיח את הקשר כסיבתי אלא נסיבתי – ילדים עם בעיות קשות יותר, כלומר אלימות, נטו יותר לקבל טיפול תרופתי כחלק מהטיפול בהם. כאן אין סיבה ותוצאה אלא סמיכות של שני נתונים, כך שגם החוקר לא הוכיח שמה שגרם לאלימות היא דווקא נטילת התרופות", אומר ד"ר ירדן לוינסקי, פסיכיאטר ומנהל מרכז 'רזולוציה'. "דרושים מחקרים נוספים כדי להוכיח את תקפות המחקר, ויותר מכך – רצוי לקבל טיפול כוללני, ולבחון באופן עקבי את השפעת הטיפולים השונים על המטופלים כדי להשיג אפקט מקסימלי בבטיחות מירבית".

סם פסיכיאטרי נגד דיכאון - ציפרלקס - (Escitalopram) - תופעות לוואי האם תרופות נגד דיכאון יכולות לגרום לתוקפנות?  , מירב דוסטר | mako בריאות | פורסם 17/09/15

הפסיכיאטר רשם ציפרלקס והמטופל התאבד

הפסיכיאטר התרשל והחולה התאבד , mako | 29/12/14

מטופל שאובחן כסובל מדיכאון חורף, קיבל טיפול תרופתי שתופעות הלוואי שלו הביאו בסופו של דבר לכך שאותו חולה נטל את חייו. לאחר בחינת הנושא, החליטה אמו השבורה לתבוע את הפסיכיאטר על רשלנות רפואית

מיד עם תחילת החורף, ש', שהתעורר לבוקר אפרורי במיוחד, החל לבכות ולא הצליח להפסיק. כך החלה תקופה קשה בחייו שהשפיעה על עבודתו ועל חיי החברה שלו. אמו של ש' הגיעה לביתו לאחר מספר ימים בהם ניסתה להשיג אותו בטלפון ללא הצלחה. היא מצאה את בנה, שרוב הזמן היה בחור מלא חיים וחיוניות, כמו צל של עצמו: לא מגולח, חיוור מאוד עם עיניים נפוחות מבכי ועיגולים שחורים מחוסר שינה. לאחר שיחה ארוכה עם בנה, המליצה לו אמו לפנות לפסיכולוגית, עמה היא עצמה נפגשת באופן קבוע.

ש' לא הצליח להביא את עצמו לצאת ממיטתו ועל כן הפסיכולוגית הגיעה עד לביתו כדי לשוחח איתו. לאחר הפגישה המליצה הפסיכולוגית לש' להיפגש עם עמיתה, פסיכיאטר מומחה. ש' נפגש עם הפסיכיאטר שקבע כי זה סובל מדיכאון עמוק הנקרא Seasonal Affective Disorde שנגרם בעקבות עונת החורף. כדי לעזור לו לצאת מהדיכאון, רשם הפסיכיאטר לש' מרשם לכדורים נוגדי דיכאון בשם ציפרלקס.

האם, שהגיעה לבקר את בנה מדי יום והייתה בקשר רציף עם הפסיכיאטר המטפל, ראתה כי מצבו של בנה הולך ומתדרדר. כאשר הביאה זאת לידיעת הפסיכאטר, הוא טען כי צריך לתת זמן לתרופה להשפיע והעריך שבתוך שבוע תראה שיפור במצבו של בנה. כעבור שבועיים וחצי בהם נטל ש' את התרופה, הגיעה אמו לבקרו בדירתו ומצאה אותו שכוב במיטה לאחר שנטל כדורי שינה רבים בשילוב אלכוהול. לצוות מד"א שהוזעק למקום לא נותר אלא לקבוע את מותו. מה אחריותו של הפסיכיאטר המטפל במקרים כאלה והאם מדובר במקרה של רשלנות רפואית? עורך דין כרמי בוסתנאי, המתמחה בדיני נזיקין ומנהל את פורום תאונות ילדים, מסביר.

רכש אמון - ותקף. אילוסטרציה

חלה בדיכאון חורף
צילום׃  shutterstock

הפסיכיאטר לא יידע על תופעות הלוואי

לאחר השבעה וההלם הראשוני בו הייתה מצויה האם, התקשרה זו לפסיכיאטר המטפל לבדוק מדוע תרופה שהייתה אמורה להוציא את בנה מהדיכאון, עשתה את הפעולה ההפוכה והביאה למותו. תשובת הפסיכיאטר הייתה כי לעיתים ישנן תופעות לוואי ללקיחת התרופה ובאחוזים מסוימים באוכלוסיה, התרופה משפיעה בצורה ההפוכה. כך, במקום לגרום לשיפור במצב רוחו של ש', התרופה הביאה לתוצאה ההפוכה והחריפה את מצב הדיכאון עד כדי כך שש' החליט לשים קץ לחייו.
אמו של ש' שאלה את הפסיכיאטר מדוע לא הסביר לה ולבנה על תופעות הלוואי העלולות להיגרם כתוצאה מלקיחת התרופה. תשובתו הייתה כי הסיכונים בלקיחת התרופה רשומים בדפי ההוראות שבקופסת הכדורים.
אמו של ש' הייתה המומה מהתשובה שקיבלה ווהרגישה כי נעשתה רשלנות, אותה הפסיכיאטר מנסה לטייח.
האם פנתה למשרד עו"ד המתמחה ברשלנות רפואית כדי להבין האם על הפסיכיאטר לשלם על כך שרשלנותו הביאה להתאבדות בנה. לאחר עיון בחומרים הובהר כי ידו של הפסיכיאטר הייתה קלה על פנקס המרשמים לתרופת הציפרלקס, וכתיבת המרשם והמשך הטיפול מהווות רשלנות חמורה בהתנהלותו של הפסיכיאטר ובמעקב אחר המטופל שלו.

ציפרלקס

תופעות הלוואי: נטיות אובדניות

ישנה חובה משפטית לעקוב אחרי המטופל

על הרופא המטפל קיימת חובת מעקב בזמן ולאחר הטיפול אצל החולה. עליו לפרוס בפני המטופל את כל הסיכונים הכרוכים בטיפול כמו כן עליו לבחון אם הטיפול מתנהל כפי שצריך, האם ישנם סיבוכים או שאולי ישנו צורך לשנות את מהלך הטיפול. אחריותו של הרופא אינה מסתיימת עם אבחון המחלה או שליחת החולה לבדיקות. הרופא אחראי לשלומו של החולה גם במהלך הטיפול עצמו.
על הפסיכיאטר של ש' חלה חובה רפואית ומפסיקות בתי המשפט עולה כי ישנה גם חובה משפטית לעקוב אחר דרך הטיפול בש', במיוחד לאור העובדה כי מדובר בתופעת לוואי מוכרת. הפסיכיאטר כשל בתפקידו מרגע כתיבת המרשם שכן לא הסביר בפירוט מהם הסיכונים בנטילת הכדורים וכן לא עקב אחרי מצבו של ש' מרגע לקיחת התרופה.

על הרופא המטפל קיימת חובת מעקב בזמן ולאחר הטיפול אצל החולה. עו"ד כרמי בוסתנאי

חובת ההוכחה לרשלנות רפואית – על התובע

חשוב לדעת, כי במקרים של תביעה בגין רשלנות רפואית, על התובע חלה חובת ההוכחה כי אכן הייתה רשלנות בהתנהלות הצד המטפל וכי הנזק שנגרם לו אכן נבע מרשלנות זו ולא בשל סיבה אחרת.
מה עושים במקרה של חשש לרשלנות רפואית?
• מרכזים את כל התיעוד הרפואי והמסמכים הרלוונטיים החל משלב האבחון, דרך הטיפול עצמו ועד שלב המעקב.
• פונים לעורך דין המתמחה בתחום על מנת להגיש תביעה לפיצויים.
כתבה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ מקצועי על ידי עורך דין מומחה. לאחר שאירע מקרה הרשלנות, פנו לייעוץ עם עורך דין מומחה העוסק בתחום שיוכל לסייע לכם למצות את זכויותיכם ולהתאים את הטיפול בתיק, כל מקרה לגופו.

הפסיכיאטר רשם ציפרלקס והמטופל התאבד
הפסיכיאטר רשם ציפרלקס והמטופל התאבד

ציפרלקס תופעות לואי וסיכונים

סם פסיכיאטרי נגד דיכאון - ציפרלקס -  (Escitalopram) - תופעות לוואיעריכה: אילן סלומון, רוקח
בעקבות הצפה בדואר אלקטרוני של מסע הקידום הדיכאון ותרופת הציפרלקסהנה כמה דברים שחברות התרופות לא מספרים לכם.   
תופעות לוואי של תרופה הן השפעותיה הבלתי רצויות, שלא ניתן להפרידן מהשפעותיה הרצויות. העובדה שהן רשומות באותיות קטנות לא גורמת להן להופיע פחות או להשפיע פחות. 
הסכמה מדעת:
ההסכמה ליטול תרופה מחייבת ידיעה והבנה מלאה של כל תופעות הלואי והסיכונים הכרוכים בנטילתה, ולכן ראוי שאלה תהיינה רשומות באופן קריא ובשפה מובנת. הפירוט הבא מבוסס על העלון לרופא של התרופה, שהוא מפורט יותר מהעלון לצרכן.
סיכונים:
החמרה של תסמיני החרדה
החמרת מצב הדיכאון
התגברות מחשבות אובדניות והתנהגות אובדנית
מאניה (מצב רוח סוער שאינו תואם את הנסיבות)
פרכוסים (בדומה לאפילפסיה)
אי שקט, רעד, תת חום, התכווצויות שרירים פתאומיות (סינדרום סרוטונין)
שיבוש רמת הסוכר בדם.
שיבוש מאזן הנוזלים וירידה ברמות מלחים
דימומים תת עוריים


סיכונים בהריון ולידה:
הפרעות עצביות והתנהגותיות אצל העובר כגון: רגישות יתר, רעד, מתח שרירים מוגבר, בכי תמידי, קשיי יניקה ובעיות שינה.
הנקה: התרופה מופרשת בחלב האם.
תופעות לואי נפוצות:
חוסר תיאבון, אימפוטנציה, ירידה בדחף ובתפקוד המיני, נדודי שינה
טשטוש, סינוסיטיס (דלקת מוגלתית במערות האף), חום, בחילה (נפוץ מאד), שלשולים/עצירות, הזעה מרובה, עייפות וישנוניות, פיהוקים
תופעות לואי נוספות:
הזיות, בלבול, אי שקט, חרדה, אובדן עצמיות, התקפי פאניקה, עצבנות, הפרעות תנועה, הפרעות ראייה, ירידה בלחץ דם בעת שינוי תנוחה, הקאות, יובש בפה, אנורקסיה, שיבוש תפקודי כבד, פריחה, גרד ואדמומיות בעור
כל תופעות הלואי והסיכונים הללו מפורטים בעלון לרופא של הציפרלקס ולכן תקפים גם עבור אסטו שהינו תחליף גנרי של ציפרלקס (מכילים אותו חומר פעיל).

אילן סלומון רוקח יועץ
אתר "נפש בריאה"
www.helpful.co.il
054-5481939

יהודה קורן
דובר
 עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
www.cchr.org.il
אתר בינלאומי
נייד:3350928 052
טל' 7312875 03
טלפון עמותה: 5660699 03

בלי ציפרלקס – פתאום, כיף לקום בבוקר

המאמר פתאום, כיף לקום בבוקר , רוגל אלפר | מגזין mako | פורסם 30/08/12

בלי שהתכוונתי הפסקתי לקחת את כדורי הציפרלקס נגד דיכאון. ייסורי הגמילה כללו חרדה ומכות חשמל קטנות בתוך חלל הגולגולת, אבל בסוף השתחררתי מהכדור שהפך למכלאה שלי. אני לא מרגש בטוח אבל הולך עם זה, שלם עם עצמי

בלי ציפרלקס - יציאה מבאר השחת - איור עמיר דרור
בלי ציפרלקס – יציאה מבאר השחת – איור עמיר דרור

בינואר, בתום הפסקה של שנה, חזרתי לקחת כדור יומי של ציפרלקס נגד דיכאון, אחרי שהרגשתי את הקרקע מתחילה להישמט תחת נפשי, חושפת תהום פעורה שממתינה לי. חשתי מעוך, פסימי, שחוק ולאה. מובס. הכדור השפיע לטובה כמעט מיד אבל גבה מחיר של תשישות מופלגת. היו ימים שבהם הייתי כבד כעופרת. התקשיתי להתעורר, ומרגע שקמתי הייתי מת לישון. אם הזדמנה לי תנומת צהרים שתכננתי שתימשך שעה קלה, היא בדרך כלל התארכה לשלוש שעות, שבמהלכן הייתי מקיץ לרגע, חסר אונים ממש, לא מסוגל למשוך עצמי מחוץ לאיזו ביצת שינה טובענית. הפוף בסלון נהפך למעין מלכודת. ידעתי שאם אשתרע עליו בארבע אחר הצהריים אני עלול למצוא עצמי קם בשעת דמדומים, אפוף אדי החמצה, משל החיים חולפים על פניי.

והיו מחירים נוספים. האורגזמה שלעתים מיאנה להגיע, חמקמקה ומתסכלת. ואיזו התקהות בקצה המאושר והשמח של הסקאלה. אבל באופן כללי הייתי מרוצה. הכדור שמר עליי מפני מה שהפחיד אותי. לא תכננתי להיפרד ממנו בעתיד הנראה לעין.

כלומר, זה קרה בלי שהתכוונתי, בספונטניות. המלאי החל אוזל. נותרו לי רק חופן כדורים. אף פעם לא זכרתי איפה השארתי אותם. בתיק? בארון? על הפסנתר? כשמצאתי לקחתי אבל דילגתי על ימים מבלי משים. הכמות בדמי ירדה בהתמדה. משום מה לא יכולתי להביא עצמי ללכת לרופא לאסוף מרשמים לשלושה חודשים נוספים. תמיד לא היה לי זמן. פתאום הייתי שם לב שכבר יומיים או שלושה לא לקחתי, ומתחיל לחפש את החפיסה, ונוטל אחד, ומזכיר לעצמי לחדש את המלאי למחרת. ולא חידשתי. לקחתי את האחרון שנותר ברשותי, ולא חידשתי. התקשרתי למזכירה של רופאת המשפחה, ביקשתי שידפיסו לי מרשמים, ולא נסעתי לאסוף.

לא רוצה לחזור

הגמילה החלה לתת אותותיה לפני כשבוע וחצי. רעד פנימי מוזר באזור הלסת. מעין מכות חשמל זערוריות בתוך חלל הגולגולת. והגוף שמרגיש אחרת. קשה מאוד להגדיר או לתאר – פשוט אחרת. שוב הלמה בי התובנה שהציפרלקס הוא כדור משמעותי. זה לא איזה אקמול. בלעדיו, אני חש אחרת. דימיתי כי אני מרגיש שהשתחררתי ממנו. ואולי לא דימיתי. השתלטה עליי חרדה מפני הפרידה מהכדור אבל בד בבד חשתי שחרור, איזו התחלה חדשה. הרגשתי שהציפרלקס איננו אני. שאני כורת איתו גט זמני חדש. שאני מסיר אותו מעליי, כמו שמיכה עבה ושקופה.

בימים הראשונים הייתי חסר סבלנות בטירוף. כמו התעוררתי לחיים, הכל עצבן אותי, בעיקר דברים קטנים. כל מה שלא הסתדר בדיוק כפי שרציתי, הצטייר בעיניי כמכשול בלתי נסבל. נהגתי באימפולסיביות רבה יותר. אם עמדתי על מדרכה ונהג צפר בצומת שליד לאוטו משתהה, תפסתי קריזה. היה אכפת לי נורא מהכל, לא הבחנתי בין עיקר לטפל. ואהבתי את זה. כשהייתי עצוב הייתי עצוב נורא וכשהייתי שמח הייתי שמח נורא. היטלטלתי בין קטבים. כל הזמן אמרתי לעצמי שאני רק נוטל חופשה קצרה מהציפרלקס אבל עם כל יום שחלף – לא רציתי לחזור.

הלכתי לצער בעלי חיים לאמץ כלב. שיחקתי איתו בדשא ואמרתי שאני צריך לחשוב על זה, והאחראית במקום הובילה אותו ברצועה בחזרה למכלאה. והוא התנגד. נעמד במקום וסירב לזוז. נטע את רגליו הקטנות בקרקע, ונגרר חזרה פנימה למכלאה. המכלאה ששומרת עליו. כי הוא לא יכול לשרוד בשיטוט כך סתם ברחובות. והמראה הזה נהפך לי לדימוי למצבי. הציפרלקס כמכלאה ששומרת עליי. החלטתי לקחת את הכלב הביתה ולא לחזור למכלאה שלי.

אני לא מרגיש בטוח. אני חש בסכנה אבל אני הולך עם זה, שלם עם עצמי. האנרגיה היא נהדרת. כיף לקום בבוקר בקלות. כיף להרגיש רענן בצהרים, במקום כבד ורדום. כיף להישכב לתנומת צהרים (אני עדיין אוהב את זה, בכל זאת) ולקום בקלות אחרי חצי שעה, רענן. העצבנות וחוסר הסבלנות חלפו. אני לא רוצה שיתפרש שאני אימצתי עמדה נגד ציפרלקס או כדורים נוגדי דכאון. להיפך. אני בעד, כשאין ברירה. כנראה שעכשיו שיש לי. כנראה שעכשיו זה לא מתאים לי.

אבל עכשיו זו לא חכמה. נראה מה יקרה בחורף. כשהשמיים יהיו אפורים ונמוכים, ויחשיך בסביבות ארבע וחצי, והרוחות ינשבו. מוזר. פעם כל כך אהבתי את החורף. וכעת אני ירא את בואו. אבל מי יודע. אולי יהיה בסדר.

קישורים:

הבלי הפסיכיאטריה: "תקשיב, זה ייתן לך הרבה כוחות. זה ציפרלקס. יש לזה כוח עצום" – פסיכיאטר אילן רבינוביץ'

תחקיר ידיעות אחרונות - טיפול הפסיכיאטר אילן רבינוביץ' בארז דה דרזנר מהאח הגדול
ארז דה דרזנר – ידיעות אחרונות

הכתבה ארז דה דרזנר נחשף: 'הד"ר אמר שהכדור ייתן כוח' , ynet , מרץ 2012

ארז דה דרזנר, מתמודד בעונה השנייה של התוכנית "האח הגדול", חושף בראיון שיתפרסם ביום שישי ב"ידיעות אחרונות" כיצד גם הוא התבקש לקחת כדורים פסיכיאטריים מד"ר אילן רבינוביץ'. "הוא אמר לי: 'עכשיו, על כל מה שאנחנו מדברים, אתה לא מספר לאף אחד'"

ארז דה דרזנר, אחד המתמודדים בעונה השנייה של התוכנית, חושף שגם הוא קיבל כדורים פסיכיאטריים מד"ר אילן רבינוביץ' כאשר שהה בבית "האח הגדול".

דה דרזנר חשב שיצליח להתגבר על מה שקרה בבית בלי לשתף את העולם בכאביו. כשראה את חבריו מדברים, החליט לשבור את השתיקה. בראיון שיתפרסם ביום שישי במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", מספר דה דרזנר על קבלת כדורים מד"ר אילן רבינוביץ', למרות שמעולם לא ביקש לפגוש פסיכיאטר. הוא משחזר כיצד נווט על ידיו בתוך הבית, והתבקש לגעת באחת הדיירות.
.


.

בראיון שיתפרסם ביום שישי, מספר דה דרזנר על המפגש עם רבינוביץ', על הכדורים שלקח, על תופעות הלוואי ועל הדיכאון ממנו סבל אחרי היציאה מהבית.

"חודש אחרי, אני נכנס לחדר 'האח הגדול' ושואלים אותי אם אני רוצה להיפגש עם פסיכולוג", אמר דה דרזנר.

לא עם פסיכיאטר?

"לגמרי לא. אני זוכר היטב. הם שאלו על פסיכולוג. זה היה מטעה. מעולם לא נפגשתי עם פסיכיאטר בחיים שלי. ראיתי פסיכולוג פעם אחת, בילדות, בגלל הקשיים בבית הספר. שאלתי בחדר 'האח הגדול': 'למה אני צריך פסיכולוג?'. אמרו לי: 'כדאי שתעשה שיחה איתו'. היה לי די קשה אז בבית. אף אחד לא אהב אותי בהתחלה. לא הבינו אותי. חשבתי, אוקיי, לא יכול להזיק אם אראה פסיכולוג. אם היו מבקשים ממני לראות פסיכיאטר, לא הייתי מסכים".

לדבריו, "קראו לי לחדר 'האח הגדול'. נכנסתי, פתאום אני רואה בן אדם. אילן יושב על הספה. התרגשתי. תבין, הרי לא ראיתי הרבה זמן אדם מהעולם החיצון. ואילן רבינוביץ' יושב לידי, אומר לי: 'מה נשמע? איזה חתיך אתה, איזה שרירים יש לך, אתה גבר, אתה בחור יפה'.

"ואז אילן אומר לי: 'ארז תקשיב, תקשיב, תקשיב. אני מדבר. אתה יצאת לא טוב בתחילה. עכשיו, על כל מה שאנחנו מדברים, אתה לא מספר לאף אחד. לא לדיירים, לאף אחד. זה בינינו'".

קיבלת משהו בפגישה הראשונה מד"ר רבינוביץ'?

"כן. הוא אמר לי: 'תקשיב טוב, אני נותן לך כדור. תיקח אותו'. שאלתי: 'רגע, מה אתה נותן לי?'. ואז הוא אומר: 'תקשיב, קח כדור בתוך המעטפה'. זה היה ללא עלון, ללא קופסה. אמרתי לו: 'למה אתה נותן לי כדור?'. הוא אומר לי, 'תקשיב, זה ייתן לך הרבה כוחות. זה ציפרלקס. יש לזה כוח עצום'. אמרתי לו: 'אבל אני לא צריך לקחת את זה'. והוא שוב אומר לי: 'קח, זה ייתן לך כוחות. אתה לא מספר לאף אחד'. הוא הביא כוס מים כדי שאקח שם".

הראיון המלא וגילויים חדשים בפרשה יתפרסמו ביום שישי במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות"

תחקיר ידיעות אחרונות - טיפול הפסיכיאטר אילן רבינוביץ' בארז דה דרזנר מהאח הגדול
תחקיר ידיעות אחרונות – טיפול הפסיכיאטר אילן רבינוביץ' בארז דה דרזנר מהאח הגדול

תחקיר ידיעות אחרונות - טיפול הפסיכיאטר אילן רבינוביץ' בארז דה דרזנר מהאח הגדול

תחקיר ידיעות אחרונות - טיפול הפסיכיאטר אילן רבינוביץ' בארז דה דרזנר מהאח הגדול
תחקיר ידיעות אחרונות - טיפול הפסיכיאטר אילן רבינוביץ' בארז דה דרזנר מהאח הגדול
תחקיר ידיעות אחרונות - טיפול הפסיכיאטר אילן רבינוביץ' בארז דה דרזנר מהאח הגדול

קישורים:

תוכנית ריאליטי תחת השפעת סמים פסיכיאטריים – הסודות האפלים של האח הגדול

הכתבה הסודות האפלים של האח הגדול , 7 לילות , ידיעות אחרונות, רז שכניק , 09.03.2012
הםטוענים שקיבלו כדורים פסיכיאטרים קשים, ואז כשהם תחת ההשפעה, חלשים פיסית ומנטלית, התבקשו לבגוד, לשקר, לבכות.
חלק ירקו את הכדור בסתר, או החביאו אותו, "כמו בבית משוגעים".
סער שיינפיין ומתמודדים מהאח הגדול חושפים לראשונה את האמת על אחורי הקלעים של הריאליטי הכי מצליח במדינה.

שיחקו לנו במוח

הם רצו להתפרסם, כמו רבים בדור הזה, ונכנסו אל האח הגדול. שם בחדר האח פגשו בפסיכיאטר של התכנית ד"ר אילן רבינוביץ', שהחליט שמצבם מחייב אותם ליטול כדורים פסיכיאטריים, בין היתר גם כדור שמיועד לחולי סכיזופרניה.
סער שיינפיין ודיירים אחרים חושפים לראשונה: זה היה כמובית משוגעים, לא הכרנו את עצמנו, לפעמים הוא ניווט באמצעותנו את העלילה, חלקנו התרסקנו אחר כך.

להמשך הקלק על התמונות


קישורים:

  • הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה – ד"ר איתן חבר – חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה – ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות…
  • ריספרדל, צ'יפרלקס – סערת 'האח הגדול': סכנת מוות בתרופות פסיכיאטריות – המאמר סערת 'האח הגדול': סכנת מוות בתרופות פסיכיאטריות , ד"ר איתי גל , מרץ 2012 , ynet – "זהו ניצול אתי חמור", כך אומר ל-ynet פסיכיאטר מומחה לאור עדויות משתתפי "האח הגדול" שקיבלו לכאורה תרופות פסיכיאטריות כדי לנווט את פעולותיהם בתוכנית. תופעות הלוואי מהתרופות כוללות תוקפנות ואי שקט, עיוותי שרירים, סכנת חנק ונטייה לאובדנות שעלולה להופיע גם שנים אחרי הטיפול