קרן ברקאי ינאי – דיוקנה של עובדת סוציאלית לחוק הנוער: תולשת הילדים מהבית ונעלמת

פברואר 2017 – קרן ברקאי ינאי – דיוקנה של עובדת סוציאלית לחוק הנוער – תולשת הילדים מהבית ונעלמת.

10 דקות המתנה וניתוק לשכת רווחה אבן יהודה

עו"ד יניב מויאל, המטפל בתיקי משפחה וחוק הנוער טיפול והשגחה, מנסה כבר שבוע ימים לשוחח עם עו"ס לחוק הנוער קרן ברק ינאי, לשכת רווחה אבן יהודה בעניין ילד שהוצא ממשמורת הוריו למוסד. לשווא.

ללקוחות של יניב מויאל לקחו את הילד ממשמורתם, והוא מנסה להשיג את העו"ס, אולם זו אינה חוזרת להודעות טלפוניות המושארות לה, מתעלמת מפקסים שנשלחו אליה, והשיא הוא מהיום: המתנה של 10 דקות כשבסופו של דבר השיחה נותקה.

עו"ד יניב מויאל ניסה לשוחח טלפונית עם עו"ס קרן ברק ינאי, משבוע שעבר בימים א-ה בשעות עבודתה: 12:30 – 09:00, אולם הגברת לא נמצאת במשרד.

מדובר בעובדות סוציאליות ללא בושה. תולשות הילדים ונעלמות.

אוזקים ומכים קשישים: זוועה מצולמת בבתי אבות

אוזקים ומכים קשישים: זוועה מצולמת בבתי אבות , ynet , אריאלה שטרנבך , 05.02.2017

קשירות סאדיסטיות למיטות, קשישים שסופגים אלימות מילולית ופיזית קשה, הזנחה שיטתית: כתבתנו ביקרה והתנדבה ב-14 בתי אבות – המצלמה הנסתרת והשיחות עם הדיירים חשפו את היחס המזעזע שאותו הם סופגים. הבשורה הרעה: זה רק ייעשה גרוע יותר. חלק ראשון בתחקיר

הצילום באדיבות "אינסק ציוד ריגול ואבטחה״, עריכה: תמר אברהם, עדויות הקשישים בבתי האבות. חלק 1

שעות צהריים של אמצע נובמבר בבית אבות בירושלים. פאני (כל השמות בכתבה בדויים כדי לשמור על פרטיותם וכבודם), צינורית האכלה מחוברת לגופה, מתקשה לדבר. אני רואה שהיא עצבנית ומנסה לומר לי משהו. אני מלטפת אותה בניסיון להרגיעה, ואז מגלה שפרקי ידיה נקשרו בחוזקה לגלגלי הכיסא. "תביאי מספריים", היא מתחננת. אני מציעה לשאול את האחיות, אבל היא מהסה אותי: "אל תשאלי". אחות חולפת לידינו, מנידה בראשה ונוזפת בפאני.

כשהאחות נעלמת, אני מנסה להשחיל אצבע בין ידה של פאני לבין הגלגל, ללא הצלחה. הקשר הדוק ולוחץ בחוזקה על עורה. ייתכן מאוד שהיא מסוג הדיירים שצריך לקשור כדי שלא תזיק לעצמה או תיפול, אבל למה חזק כל כך ולמה ישירות לגלגל? אני מביטה ימינה ושמאלה ומתירה את הקשר – לבי נחמץ למראה הקרעים שנוצרו בעור – ואז אני קושרת שוב, הפעם באופן פחות סדיסטי. על פניה של פאני ניכרת הכרת התודה.

שבועיים חולפים, ואני שוב באותו בית אבות. נעמה, אחת הדיירות, מזהה אותי מהביקור הקודם וקוראת לי לשבת לידה. היא קשורה לכיסא הגלגלים בחוזקה באמצעות סדין סגול, בניגוד לנהלים. "אין לי מושג למה קשרו אותי", היא אומרת. "מה, אני תינוקת? איך אני אפול? תראי איך אני יושבת טוב. שימותו פה כולם, גיהינום להיות כאן".

על פניו נראה שהתפקוד הקוגניטיבי של נעמה תקין. היא יודעת בדיוק כמה זמן היא נמצאת כאן, זוכרת אותי מביקורי הקודם, ובמשך כל שהותי היא מסתכלת סביב כדי לראות שאין עובד שמקשיב לנו. כשאחד מהם מתקרב, היא משתתקת וממתינה שיתרחק, ואז ממשיכה. "אני מפחדת שיעשו לי משהו רע", היא אומרת בחשש. "זה מקום נבזי. בלילה, הוא (אחד העובדים) תופס אותנו, טק, זורק אותנו למיטה".

"מקומות כאלה רק מקצרים את החיים"

"הכי טוב לבן אדם לא להזדקק למקומות כאלה, הם רק מקצרים את החיים", אומר לי יצחק, דייר בבית אבות במרכז, ואני חשה את המשפט הזה על בשרי. בחודשים האחרונים התנדבתי וביקרתי ב-14 בתי אבות ברחבי הארץ, בעיקר במחלקות הסיעודיות, ומביקור לביקור התמלאתי כעס ותסכול. כמעט בכל המחלקות נתקלתי בסיפורים זהים, שנלחשו על ידי דיירים מבוהלים שחששו להיתפס.

ראשית, הקשירות; על פי הנהלים יש לקשור את החולים רק בכפוף להחלטת רופא או ועדה מיוחדת, אבל במציאות זו ברירת המחדל. שוב ושוב נתקלתי במבוגרים חולים וחסרי אונים, קשורים באגרסיביות ללא צורך. בחלק מהמקרים זה נראה כמו סדיזם לשמו, קשירות שמהדקות את המטופלים לכיסאות הגלגלים או למיטות ופוצעות אותם.

כמעט בכל בתי האבות נתקלתי גם בסיפורים על אלימות מצד העובדים במקום: דחיפות, מכות, קללות ואף תקיפה מינית. המראות בכל רחבי המדינה דומים, והעדויות זהות. "זה יכול לקרות בכל רגע נתון", מספרת לי נועה, דיירת במחלקה סיעודית באזור השרון. "הם פשוט מטיחים אותם. הגעתי לפעמים למצבים שנקרע לי הלב, אבל היום אני פשוט נושכת את הלשון, אחרת אהיה בסכנה כאן. לא אומרת כלום להנהלה, רק בשקט למשפחות".

למחרת בצהריים אני קופצת לבית אבות ביפו ונכנסת לחדר האוכל. הדיירים יושבים שם בשקט מוחלט. תהליך ההאכלה, כמו בכל המוסדות שבהן ביקרתי, נמשך מעט מדי זמן. פשוט אין מספיק עובדים, אז מאביסים את הקשישים במהירות מבהילה. "כולם כאן עצבניים", מספרת לי יאנה. "צועקים, מדברים לא יפה. יש אחד, אם את לא מדברת איתו טוב אז הוא נותן מכות. אני כבר קיבלתי ממנו".

קשישים קשורים ראיתי גם בשאר בתי האבות שבהם ביקרתי. אחות סיעודית הסבירה לי בפשטות את המצב. "תראי כמה עובדים יש כאן, על כמה קשישים. אין שום דרך בעולם להשתלט עליהם, אז מכופפים קצת את הנהלים".

הסיפורים הקשים ביותר מתרחשים במחלקות הסיעודיות בשעות הערב והלילה, כשאין בסביבה בני משפחה עם עיניים פקוחות. בירושלים, בפתח תקווה, בתל אביב, בטבריה, ובעצם כמעט בכל מקום ראיתי בעיניי יחס נוקשה עד אלים לדיירים, ושמעתי סיפורים על אלימות קשה ביותר שהופעלה כלפיהם.

באחד מבתי האבות במרכז הארץ, מתיישבת לידי רחלי, שמספרת על מכות, משיכה בשיערות ועוד. "הן זורקות אותי על המיטה כמו כדור", היא מספרת. "יש לי רגל ויד משותקות, ואת אלה הם הכי אוהבים לזרוק. אני מעירה להם, זה לא כדורגל, זו יד מסכנה. אתם לא זורקים זבל לפח".

כשהאמון שלה בי גובר, היא מספרת שישנן עובדות צעירות שגם מכות אותה ואת חבריה, "ומקלחת? זה הכי נורא", היא אומרת. "העובדת הקודמת שהייתה אפילו תקעה את האצבע שלה למטה באיבר המין שלי. סתם בא לה לצחוק עליי, ומכות היא נותנת בעורף ובלחי", היא מוציאה את ידה המתפקדת מתחת לשמיכה ומדגימה.

היא עדיין עובדת פה?

"כן, היא בדרגה גבוהה. כשאני רואה אותה באה, אני מזדעזעת. כל הזמן סוגרת רגליים ובורחת מפניה, כי היא עשתה את זה פעמיים. מגעילה, לא איכפת לה שאני אפול ואשבור את הראש. היא אכזרית וצוחקת כאילו היא גיבורה".

"כשמדובר בקשישים, המדינה רק מערימה קשיים"

בכירה באחד מבתי האבות הודתה בפנינו השבוע כי בלית ברירה, גם כשהיא יודעת שיש לה עובד שאינו מבצע את תפקידו כראוי, היא תחשוב פעמיים לפני שתפטר אותו, "כי אין אף בן אדם שפוי שיבוא לעבוד במקומו, וגם כך אנחנו במצוקת כוח אדם קשה".

מנהל מוסד אחר, שבו גילינו הזנחה ובעיות היגיינה, אמר בתגובה לכתבה: "למרות שהמוסד שאותו אנחנו מנהלים מקפיד על תקני כוח האדם כנדרש, אין בכך כדי לענות על הצרכים האמיתיים של הדיירים. הנושא הועלה גם בעתירה נגד המדינה בנושא העסקת עובדים זרים בסיעוד בבתי אבות. כשחסרות מיטות בחדרי מיון, המדינה בונה. כשמדובר בקשישים, המדינה רק מערימה קשיים בזמן שקצב ההזדקנות משיג בהרבה את קצב בניית המיטות. המחסור הזה הוא לב לבה של הבעיה, וזו הסיבה לכך שיש מוסדות שמעגלים פינות".

מנהל מוסד אחר, שבו נתקלנו בגילויי אלימות ובקשירות אגרסיביות, אמר: "אני לא מאמין שהדברים האלה היו אצלנו. יש בעיה אמיתית עם מצוקת כוח האדם, גם כי אין תקציב וגם כי מעט מאוד אנשים מוכנים לעבוד בעבודה כזאת. אלו בעיות ידועות. המוסד שלנו הוא מהרמות הגבוהות, ולא חסר כוח אדם".

מבית האבות במרכז, שבו שמענו תלונות על אלימות מצד העובדים, נמסר בתגובה: "כשנראה את החומרים בעיניים נגיב". משאר בתי האבות לא נמסרה תגובה, ובחלקם אף ענו בתוקפנות לפניותינו.
משרד הבריאות: "תלונות הקשורות לאלימות מטופלות בחומרה"

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "הטענות שהועלו בפנייתך הן כלליות ואינן נוגעות לאירועים פרטניים, ולכן נענה אופן כללי: אגף גריאטריה ומשרד הבריאות מפרסמים נהלים וסטנדרטים המתעדכנים מעת לעת בנושאי הגבלות מכניות וכימיות, שמירה על האוטונומיה של המטופל ומניעת אלימות, וכן לגבי זכויות המטופל לגבי סביבה בטיחותית ומניעת נפילות לצד מניעת הגבלות".

"הפיקוח על המוסדות הסיעודיים מוסדר בנהלים וכלי בקרה שמפורסמים באתר משרד הבריאות וכולל הגדים המתייחסים לנושאי הגבלות וזכויות המטופל. נעשות בקרות בתדירות של לפחות פעם בשנה עם כלי הבקרה, מעבר לבדיקות מצומצמות אחרות. דו"חות הבקרה מפורסמים באתר המשרד ולכל המוסדות שפורסמו ברשימה נערכה בקרה אחת לפחות במהלך שנת 2016".

"בשנים האחרונות נושא ההגבלות נמצא במרכז העשייה עם בקרות והנחיות למוסדות, ופעילות ניכרת מתוכננת לשנת 2017. מידע ותלונות הקשורות לאלימות מטופלות בחומרה בכל הכלים העומדים לרשותנו, כולל הליכים משמעתיים ומשפטיים. לגבי כוח אדם, לפי הבקרות שנעשו על-ידי המשרד, אין חוסר בכוח אדם משמעותי, אך ללא ספק יש להעלות את הסטנדרטים והתקינה, בעיקר של מטפלים/כוח עזר סיעודי. משרד הבריאות הגיש בקשה לתקצוב נוסף כדי לממן זאת".

שר העבודה והרווחה חיים כץ מסר בתגובה: "אני רואה בחומרה רבה כל התעמרות בקשישים. השירות לאזרחים ותיקים מבצע לאורך השנה ביקורת סדירות ומתואמות בבתי האבות לצד ביקורי פתע, על מנת לוודא שהמחלקות לתשושים ועצמאיים, שנמצאות תחת סמכותנו, עומדות בסטנדרטים שהצבנו ובתנאי הרישיון".

"בכל בית אבות מופיעים פרטי התקשרות של המפקחים המחוזיים, על מנת לאפשר לאזרחים הוותיקים ליצור קשר עם המפקח בעת הצורך, והמדיניות היא לטפל בכל תלונה במלוא תשומת הלב וביסודיות. אני קורא לכל אזרח שנתקל ברשלנות או פגיעה בקשיש במסגרות שבסמכותנו לפנות מיידית למשרד הרווחה".

"היא אפילו תקעה אצבע למטה"

פברואר 2017 – מכלאות הקשישים של משרד הרווחה. מהתחקיר עולה תמונה קשה ומצמיתה ובתוכה קשישים סיעודיים וחסרי אונים הסופגים התעללות קשה, אלימות והשפלות בתוך מוסדות שהתנאים שבהם מזכירים יותר מכלאות ולא בתי אבות.

האם נציג משרד הרווחה דפק על דלת בית?

אם לא הישמר ממשרד הרווחה, הם על לא עוול בכפך יכולים לתלוש את ילדיך, הוריך למוסדות שם ילעיטו אותם בסמים פסכיאטריים. משרד הרווחה יקבע לך הסדרי ראיה עם ילדיך/ הוריך או שלא תראה אותם בכלל. לא תוכל להגן על משפחתך מפשעי משרד הרווחה. משרד הרווחה חוטף ילדים לאימוץ סגור מיד לאחר הלידה מבלי שניתנת להןרים הזדמנות לגדלו. פקידות הסעד ומומחים מטעמן מדברים בשפה אחת ודברים אחדים נגד הורים ושפכים את דמם בפני בית המשפט. משפחות מתרוששות בגלל משרד הרווחה.

ראה הוזהרת.

היזהרו ממשרד הרווחה
היזהרו ממשרד הרווחה

פלייליסט – מוסדות משרד הרווחה

משרד הרווחה החליט: עורכי דין לא ינכחו בדיון על לקיחת ילד מהוריו

שר הרווחה חיים כץ
שר הרווחה חיים כץ

משרד הרווחה החליט: עורכי דין לא ינכחו בדיון על לקיחת ילד מהוריו , דנה ירקצי , 05 בפברואר 2017,  וואלה news

המשרד הקשיח את ההנחיות וקבע כי מעתה לא יקבלו ההורים ייצוג משפטי בוועדה, שכן לטענתו לא מדובר בגוף משפטי. ההחלטה הוקפאה בעקבות עתירת האגודה לזכויות האזרח, אך עדיין צפויה לצאת לפועל ולפי עדויות שונות יישומה כבר החל. "מדובר בפגיעה קשה בזכויות אדם"

משרד הרווחה החליט להקשיח את הנחיותיו, והורה שלא לאפשר לעורכי דין להיכנס לוועדות ההחלטה של המשרד בעניין הוצאת ילדים ממשמרות הוריהם. ההחלטה, שהתקבלה בחודש שעבר, ניתנה לאחר עתירה של האגודה לזכויות האזרח, שאליה הצטרפה לשכת עורכי הדין, שדרשה לעגן בחקיקה את פעולת הוועדות ולחוקק חוק שיקנה הגנות משמעותיות לזכויות של ההורים בתהליך, ובכלל זה לאפשר להם ייצוג משפטי בכל שלב. לפי הנוהל הקיים, עורכי הדין מורשים לעיתים להיכנס אל הוועדות כמשקיפים. הנוהל החדש קובע כי "עורך הדין המייצג את המשפחה לא ישתתף בדיון בוועדה, בין אם מדובר בדיון בהרכב רגיל ובין אם בדיון בהרכב חדש ומורחב". הנוהל יכנס לתוקף רק ב-1 במרץ, אך עדויות שונות מראות כי בפועל לשכות הרווחה כבר החלו ליישמו, והן מונעות כניסת עורכי הדין לוועדות. משרד הרווחה טוען כי הוועדות הן גוף טיפולי ואינן גוף משפטי המקבל החלטות, ולכן אין להתיר נוכחות של עורך דין בוועדה.

האגודה לזכויות האזרח התעקשה שלא למחוק את העתירה למרות בקשת משרד הרווחה לבטל את הדיון בנושא. בדיון, המדינה הסכימה לדרישת האגודה לעגן את פעולת הוועדות בחקיקה ולפרסם תסקיר בעוד שנה, אולם היא עומדת על החלטתה שלא לאפשר ייצוג בוועדות. עם זאת, הסכימה המדינה בשלב זה להקפיא את החלטת משרד הרווחה בנוגע לנוכחות עורכי הדין ולהותיר את המצב הקיים על כנו עד לעיגון בחקיקה.

הוראת משרד הרווחה על איסור ייצוג הורים בדיון על לקיחת הילד, בחתימת אלין אלול מ
הוראת משרד הרווחה על איסור ייצוג הורים בדיון על לקיחת הילד, בחתימת אלין אלול מ"מ מנכ"ל משרד הרווחה

בדוח המרכז למחקר ומידע של הכנסת שפורסם בוואלה! NEWS בחודש דצמבר האחרון עלה כי מרביתם המכריע של ההורים לא מיוצגים על ידי עורכי דין – לא בוועדות החלטה ולא בבית המשפט לנוער, תוך פגיעה קשה בזכויותיהם. כמו כן, מנתוני האגף לסיוע משפטי עולה כי רק 370 הורים יוצגו בידי הסיוע בשנת 2015.

על פי נתוני דוח המרכז למחקר ומידע, 6,040 ילדים שהו בשנה שעברה במסגרות חוץ-ביתיות לאחר שהוצאו ממשמורת הוריהם בצו . הדוח מציין כי במהלך שנת 2015 הוצאו 1,040 ילדים ממשורת על פי צו ונשלחו למרכזי חירום ילדים, משפחות אומנה, פנימיות ופתרונות נוספים עבורם. 869 מהם הוצאו באמצעות צווי חירום שאינם דורשים את הסכמת האחראים על הילד, לעיתים תוך שימוש בכוח.

"לכל אדם יש זכות להיות מיוצג מול רשות של המדינה"

משכית בנדל, ראש תחום רווחה וקיום בכבוד באגודה לזכויות האזרח, אמרה כי "המצב הקיים במסגרתו המשפחות המודרות, המוחלשות והעניות ביותר מתמודדות עם מערכת הרווחה בנוגע לעתיד ילדיהם ולזכותם לגדלם בכוחות עצמם לבדן וללא ייעוץ משפטי מהווה פגיעה קשה בזכויות אדם". לדבריה, "לכל אדם יש זכות להיות מיוצג מול רשות של המדינה. אנו דורשים ממשרד הרווחה לאפשר ייצוג משפטי בכל שלב של ההליך, כחוק. סלע המחלוקת המרכזי הוא מניעת ייצוג משפטי להורים בוועדות, מדיניות משרד הרווחה אינה חוקית, ויש לשנות אותה לאלתר".

ד"ר רונן דליהו, עו"ד ויושב ראש הפורום הארצי לדיני משפחה של לשכת עורכי הדין, הוסיף: "האגודה לזכויות האזרח הגישה בצדק עתירה ואנחנו, לשכת עורכי הדין והפורום הארצי לדיני משפחה בראשותי ובראשות עו"ד שלומי באשי, הגשנו בקשה להצטרף לעתירה. לפי עמדתנו, ועדת החלטה היא לא הליך טיפולי בלבד, הוא הליך שנקבעות בו גורלות, מתקבלות החלטות. בסופו של דבר, ההחלטות האלה מועברות לבית המשפט, בהרבה מהמקרים בתי המשפט מאמצים אותן ולכן מאוד חשוב שהצדדים יהיו מיוצגים, יהיה להם פתחון פה".

"יש הרבה אוכלוסיות מוחלשות, עולים חדשים, אנשים שלא יכולים לשכור עורכי דין ולכן חשוב שיהיה ייצוג בתוך הוועדות האלה", הוסיף דליהו. "יותר מזה, יש חוקים שעל פי החלטות הוועדה יש אפשרות להביא עו"ד ויש כאלה שלא. צריך ליישר קו ולתת ייצוג בכל הוועדות, אבל ההחלטה האחרונה היא גרועה מאוד, כי זה מקפח זכות יסוד של אנשים להיות מיוצגים".

פלייליסט ועדות החלטה

אורפז תחזרי הביתה

פברואר 2017 – אורפז שנחטפה בינקותה ע"י מנגנוני הפשע של משרד הרווחה והשירות למען הילד ונשלחה לאימוץ סגור נמצאה ע"י אחותה.להלן הסטטוסים בפייסבוק שפורסמו בינואר , פברואר 2017 ע"י אחותה.

אמא יקרה שלי… אחרי שנים שחיפשת אחרי התינוקת שלך ואחותי שחטפו אותה ועקרו אותה מאיתנו, אחרי שנים של בכי וייאוש ומלחמה במשרד הפושע שנקרא "רווחה" אחרי שסגרו בפנייך את כל הדלתות אתמול בלילה קיבלתי שיחה שסגרה לי את כל המעגל, בעזרת האנשים שבלעדיהם כל זה לא היה קורה אחרי שביקשתי עזרה לאתר את אחותי התקשרו בלילה ואמרו לי שמצאו את אורפז ,רעדתי ובכיתי מאושר אבל גם מעצב, בגלל שלא זכית לראות את הבת שלך לא זכית לתת לה מהטוב שלך ,היא לא זכתה לקבל טיפה מלב הזהב שלך, היום אורפז בת 17 היא גדלה והפכה לנערה, זה כואב שאת כל הילדות לא עברנו ביחד אבלי אני מודה לאלוהים שזכיתי לאתר אותה בזכותכם חברים זה לא היה קורה ,אני באמת רוצה לבקש מכולם תודה רבה וענקית מכל הלב שתזכו למצוות ,תודה שתמכתם בי ועזרתם לי אני מאחלת לכל האנשים שאיבדו את יקיריהם מה"רווחה" את תתיאשו תחפשו אחרים ואל תאבדו תקווה, מה שנותר לי לתת את כל הכוח על מנת לפגוש אותה כי כרגע האישה שגידלה אותה מסרבת ולא מוכנה לשמוע אבל אני לא אוותר זאת אחותי דם מדמי,אמא אני לא אנוח עד שאורפז תדע את כל האמת ואז באמת תוכלי לנוח על משכבך בשלום…

בתאריך 19991231 נולדה אחותי בשם אורפז, מספר הזהות שלה הוא 318764461 ככל הנראה דאגו להחליף לה אותה, לי קוראים מירי ואני רוצה לבקש את עזרתכם בבקשה ממכם תשתפו את הסיפור שלי אני נולדתי ב1997312 לאמא שלי קוראים שרית את אבא שלי לא הכרתי וגדלתי אצל סבתא שלי כמו שמבינים לאמא שלי לא היו חיים קלים וממה שאני קיבלתי ממנה היא נתנה את הלב והנשמה שלה גם מה שלא היה לה, לאחר שנתיים בערך לאחר שנולדתי אחותי נולדה והרווחה התעלקה על המשפחה שלי ועשתה הכול כדי לקחת את אורפז לאימוץ זה התחיל בכך שלקחו אותה למשפחת אומנה ואז אחרי ביקורים במרכז קשר בגיל ארבע בערך לקחו את אחותי שלא מרצונה של אמא שלי ,האחראית והאישה שעמדה מאחורי החטיפה הזאת העובדת הסוציאלית עליזה אופיר ,לפני שבע שנים ב2010216 אמא שלי נפטרה ולא זכתה לראות את אחותי אמא שלי הייתה חולה ולבסוף הכול גבר עליה והיא נפטרה אני רוצה לבקש ממכם בבקשה בבקשה בבקשה!!! תשתפו רק אחותי נשארה לי אני רוצה לראות שהיא בסדר אורפז נשמה שלי בבקשה ממך אם את מזהה בבקשה תצרי איתי קשר בבקשה רק את נשארת לי רק אלוהים יודע כמה חיפשתי אותך בבקשה תשתפו כמה שיותר!!! הסרטון צולם במרכז קשר באשדוד האישה עם המשקפיים זאת האישה שאחותי הייתה אצלה באומנה עד שלקחו אותה לאימוץ ולא ראינו אותה יותר. זה מספר הפלאפון שלי XXX -תודה

שיחת טלפון ראשונה בין האחיות והסבתא

%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%a4%d7%96-5

"הדל שבהורים טוב בעיני הילד מהשופע שבמאמצים": בית המשפט ביטל אימוץ ילד שנחטף מאמו

משרד הרווחה חבורת נוכלים - שומר נפשו ירחק
משרד הרווחה חבורת נוכלים – שומר נפשו ירחק

"השירות למען הילד" גוף המופרע ומושחת של משרד הרווחה משום שאם ישנם משפחות אומנה מדוע לנתק את הילד לחלוטין ממשפחתו? התשובה לכך ברורה: מדובר בעובדות סוציאליות מופרעות ומושחתות הרואות את טובת המאמצים לנגד עיניהם.

"קשר הדם אומר את דברו": בית המשפט ביטל אימוץ ילד שנלקח מאמו , דנה ירקצי , וואלה חדשות , 30.01.2017

הילד, שנולד כשהוא מכור לסמים, הוצא עם לידתו ממשמורת אמו. אחרי שנגמלה, התנגדה האם להליך האימוץ אך לבסוף נקבע כי אינה מסוגלת לגדל את בנה. בשבוע שעבר התקבל ערעורה והוחלט לבטל את האימוץ

בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורה של אם שבנה נלקח ממנה בטענה כי אינה כשירה לגדלו, והורה על ביטול פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, שקבע כי הקטין יאומץ באימוץ סגור. בנוסף, מתח בית המשפט ביקורת על התנהלות משרד הרווחה מול האם. בשנת 2013 נולד לא' תינוק מחוץ למסגרת הנישואין, לאב לא ידוע, כאשר הוא סובל מתסמונת גמילה מסמים, בעקבות שימושה של אמו בחומרים אסורים. מיד לאחר לידתו נלקח ממשמורתה של האם ומאז לא שב אליה. לאחר טיפול וגמילה בבית החולים הוא הועבר למשפחת אומנה והוכרז כקטין נזקק.

בינואר 2015 החלו הליכי אימוץ בעניינו של הקטין בבית המשפט לענייני משפחה. האם, שיוצגה על ידי הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, התנגדה לאימוץ. בתום הליך ארוך ומייגע שבו נתקבלו תסקירים, חוות דעת למסוגלות הורית והליך הוכחות, ניתן פסק דין שקבע כי הילד יאומץ באימוץ סגור, וכי האם אינה מסוגלת לגדל את ילדה ואין צפי לשינוי או שיקום עתידיים. זאת, על אף עזרה כלכלית וטיפולית שקיבלה מרשויות הסעד. עוד נקבע כי אין לאפשר קשר כלשהו בין הילד לאמו.

האם ערערה על ההחלטה בעזרת עו"ד ליאת קוזקוב מהאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, עד אשר הדיון הגיע לבית המשפט המחוזי. בערעור קבלה האם על התעלמות בית המשפט מכך שלא ניתנה לה מעולם הזדמנות אמתית לבחינת כשירותה לשמש כאם לפעוט. בנוסף, טענה כי התנהלות שירותי הרווחה הייתה זריזה ומכוונת מטרה – הליך קלט חירום, אומנה בתוך שלושה חודשים מרגע הלידה, והליכי אימוץ בתוך חודשים ספורים נוספים – תוך צמצום הקשר בינה לבין בנה. לדבריה, כל אלה לא הותירו לה סיכוי להתמודד אל מול משפחת האומנה המגדלת את הקטין ברציפות מאז היותו כבן שלוש, או אפשרות לייצר קשר משמעותי עם בנה.

פקידת אימוץ אורנה הירשפלד - מדיניות רמיה לסחר בילדים לאימוץהאם, שבינתיים נגמלה מסמים, עברה שיקום, מצאה עבודה ובבדיקות שנערכו לה לא נמצאו חומרים אסורים בגופה. היא עשתה מאמצים לקיים את הוראות השופטים על פי התסקירים השונים שהוגשו לכל אורך התיק, אך לא באמת זכתה להכיר את בנה משום שפגשה אותו פעם בשבוע.

טענת האם בערעורה הייתה כי שירותי הרווחה לא עמדו בדרישות כדי להוכיח את נכונותו של סעיף א' לחוק האימוץ, שקובע כי ילד יימסר לאימוץ רק במקרים חריגים ובהם תמיכה בהורה לא תסייע. לדבריה, במקרה זה תמיכה הייתה אכן מסייעת. בתגובה קבע בית המשפט כי כל ילד רוצה את הוריו האמתיים. לפי ההחלטה, אפשר להחזיר את הפעוט למסלול נוער, שבמסגרתו אמו תראה אותו לעיתים קרובות יותר, והקשר ביניהם יתחזק עד שתוכל לקבל אותו בחזרה למשמורתה.

"הדל שבהורים טוב בעיני הילד מהשופע שבמאמצים"

בפסק הדין שניתן בשבוע שעבר, קיבל בית המשפט המחוזי פה אחד את טענות האם המערערת והורה על ביטול פסק הדין המורה על אימוץ הקטין ולא על צמצום תוצאות האימוץ בלבד. בנוסף הורה בית המשפט על השבת התיק להמשך טיפול בבית המשפט לנוער, שם תוכן תכנית מעטפת מכילה ומיטיבה לילד, לפיה תגדל בהדרגה תדירות המפגשים בין האם לקטין, בתחילה לפעמיים בשבוע, למשך שעה וחצי, ובהמשך ליותר. זאת, על מנת ליצור אופק לחזרתו של הקטין באופן הדרגתי לחיק אמו.

בית המשפט ביקר את התנהלות משרד הרווחה וקבע כי "רק במקרה קיצוני בו אין אפשרות לשנות את המצב, תתהווה עילת אימוץ, כאשר נקודת המבט באשר למסוגלות נבחנת מבעד לעדשת ההורה ה'מסתייע' ולא ההורה ה'עצמאי'. ההורה הביולוגי אינו צריך להוכיח את מסוגלותו ההורית, אלא היועץ המשפטי לממשלה ומשרד הרווחה הם שצריכים להוכיח את היעדרה, וכן להוכיח כי לא קיים סיכוי לשיפור ושינוי עתידי".

עוד נאמר כי "קשר הדם ושלטונו של הטבע אומרים את דברים. ואמנם, בהעדר חשש לפגיעה בילד, הרי הדל שבהורים טוב בעיני הילד מן החזק והשופע שבמאמצים". בנוסף, לדברי בית המשפט לא ניתנה לאם הדרכה הורית, נציגי הרווחה שמו דגש אך ורק על הפן השלילי של הביקורים והיו אי דיוקים בתסקיר שהוגש לבית המשפט בכל הנוגע לאפיון הביקורים של האם עם הקטין במרכז הקשר.

לדברי עו"ד שני שדה, הממונה הארצית על תחום האימוץ במשרד, "פסק הדין של בית המשפט המחוזי הוא ציון דרך בתחום דיני האימוץ, ומדגיש מחדש כי נטל הראייה מונח לפתחם של שירותי הרווחה להוכיח כי ההורים אינם כשרים לגדל את ילדם ואף לא יהיו כן בעתיד. זאת ועוד, חלה חובה על הרשויות לתת, ולוודא כי ניתנה, עזרה כלכלית וטיפולית סבירה להורה, בטרם נקבעו מסמרות באשר להוצאתו לצמיתות של הילד ממשמורתו". עוד הוסיפה כי "בית המשפט חוזר שוב על אמירותיו בדבר חשיבות הקשר בין הורים לילדיהם, ועל זכות היסוד שלהם לגדלם, למעט במקרים קיצוניים. עוד ייאמר כי אין זה התיק הראשון בו הצליח הייצוג מטעם הסיוע המשפטי להביא להחלטה אחרת מן המצופה, ולהותיר קיומו של קשר בין ההורים הביולוגיים לילדם. הסיוע המשפטי מודע לכובד האחריות המוטל עליו בסיוע להורים בשעתם הקשה כשילדם נלקח מהם, ופועל כל העת למתן ייצוג מקצועי ואיכותי להורים, תוך התחשבות במצבם הרגיש והפגיע במהלך המשפט".

משרד הרווחה חבורת נוכלים – שומר נפשו ירחק

ינואר 2017 – משרד הרווחה – חבורת נוכלים – שומר נפשו ירחק

משרד הרווחה חבורת נוכלים - שומר נפשו ירחק
משרד הרווחה חבורת נוכלים – שומר נפשו ירחק

מי שיעקב אחרי התנהלות משרד הרווחה לאורך השנים או שחווה על בשרו את פשעיהם יודע שמדובר בחברת נוכלים עם דם על ידיהם. החל מפרשת ילדי תימן ועד ימינו אנו הם מעלימים ילדים מבתיהם כדי לסחור בהם במוסדות אומנה ואימוץ, מסממים קשישים כדי לגזול רכושם ע"י אפוטרופסים.

רשויות הרווחה מתרצות כי כוונותיהם טובות תוך שימוש במילים מכובסות כגון "טובת הילד", "עבודת קודש", גם השם "משרד הרווחה" מכובס, מדובר בארגון פשע התולש בכפייה באמצעות ועדות סטטוטוריות ברשויות המקומיות המכונות ועדות החלטה. בתי משפט לנוער ולענייני משפחה מאמצים מסקנות פקידות הסעד כחותמת גומי.

במהלך השנים הוקמו ועדות שונות לתיקון העוול הנגרם לעם בישראל כגון ועדת גילת, ועדת סילמן, ועדת סלונים אלא שרשויות הרווחה מצפצפות על ועדות אלו ובמהות לא שינו מאומה העלול לפגוע בסמכויותיהם.

מאחורי הדלתיים הסגורות תוך שהן מסתתרות בהחלטות שיפוטיות החתומות ע"י חותמת גומי ממשיכות פקידות הסעד לבצע פשעיהם נגד משפחות וילדים.

התנהגותם הפושעת נוגדות את ההלכה היהודית. בשום מקום בתורה לא צוין על ניתוק טוטלי של הורה מילדיו לתקופה קצרה או ארוכה, אפילו שמשה רבנו ע"ה אומץ ע"י בת פרעה (לא צוין שמה האמיתי של בת פרעה משום שהוא בשוליים)  תמיד היה בקשר עם הוריו וידע את השייכות הלאומית שלו. רשויות הרווחה בדרכם הנפשעת שולחים ילדים לאימוץ סגור, דהיינו נתק מוחלט בין הילד ומשפחתו חרף התנגדות המשפחה. וזה ברור מדוע, המאמצים הם בדרך כלל אוכליוסיות חזקות המשחדות את רשויות הרווחה להשיג ילד עבורם ללא "כאב הראש" של הוריו.

היזהרו מרשויות הרווחה.

פלייליסט – הוצאת ילדים מהבית

ליאס רייס ניתקה חצי שנה ילד מאימו בדרך רמיה

18 בנוב׳ 2016  –  עו"ס ליאת רייס גרמה לאישפוז פסיכיאטרי כפוי של קטין במוסד פוסט אישפוזי,

ושיקרה בבית משפט שהילד יצא לאחת החופשות, והעיתונאי מוטי לייבל, הגיע אליו לביתו והרעיל את הילד נגד משרד הרווחה, ולאור זאת היא לא מאפשרת לקטין מזה שישה חודשים לצאת לחופשה או לראות את אימו.

העיתונאי מוטי לייבל, לא פגש את האמא או בנה מעולם, לא שוחח איתה ולא הכיר אותה, עד ליום 17/11/16, עת הגיע לבית המשפט המחוזי לוד, לתת עדות על שקריה של העו"ס.

המשפחה מיוצגת על ידי עו"ד יניב מויאל.

ויצו הדסים מנתק ילד מאימו ללא התראה וללא סיבה

ינואר 2017 – פשעי משרד הרווחה ומרכז חירום ויצו הדסים אבן יהודה. החלטות כלאחר יד מרושעות של עובדות סוציאליות לניתוק ילד מאימו ללא התראה מוקדמת ומבלי לומר לאם ולבנה את הסיבה לכך.

מתוך "די לשחיתות – הדף של נחמה" – פייסבוק 27.01.2017

האם העזה לכתוב בתחנת אוטובוס את האמת על #ליאת_רייס עובדת סוציאלית, הרווחה לא הבליגה על כך וגזרה על בנה עונש נורא.
מיכאל קיבל שלילת ביקורים וריתוק עד שהרווחה תחליט אחרת. היציאה המיוחלת בסוף שבוע לבית משפחתו נשללה ממנו.
כשמיכאל שמע את העונש הנורא שנגזר עליו הוא זעק בכאב
!! ל מ ה !!
למה אלוהים למה
חיכיתי כל הזמן עבדתי יפה (התנהגתי יפה)
לא רוצה
!! ל מ ה !!
העלילה שהובילה לעונש הנורא הזה לפניכם.
מיכאל נחטף מאמו גלי ונשלח למוסד הדסים הידוע לשמצה (עיין ערך התאומות לבית קולינס)
גלי והוריה שהנם ניצולי השואה שרדו את הכבשנים אך לא הצליחו להתגבר על אובדן נכדם דווקא בארץ הקודש. הסב והסבתא שהצליחו לברוח מהתופת ואף בנו משפחה והיו בטוחים שהגיעו אל חוף מבטחים.

ואז הגיחה ליאת רייס עובדת סוציאלית וחטפה את נכדם האהוב.
התחושה הייתה שהם ברחו מהתופת אל התופת כפי שהסבתא אמרה בכאב – אנחנו עוברים שואה שניה אבל הפעם בישראל!

הסב והסבתא לא הצליחו להתגבר מצער אובדן נכדם האהוב.
הסב נפטר מצער והסבתא ששיכלה את בעלה ונכדה התמוטטה ולקתה בליבה.
אז גלי העזה לכתוב את האמת בתחנת אוטובוס.
גלי רצתה שהעולם ידע שבנה נחטף מחיקה על ידי עובדת הסוציאלית בשם #ליאת_רייס היישר אל מוסד הדסים הרחק ממשפחתו החמה והדוויה.

עובר אורח שכנראה עבר במקום וראה את הכתוב הוסיף על מילותיה "מוות לעוסיות" ועוד כל מיני "ברכות".
גלי הובלה לחקירה אזוקה באזיקים כאחרונת הפושעות.
גלי נחקרה במשטרה בברוטליות בסגנון הק.ג.ב.
המשטרה ניסתה להאשים אותה בהסתה.
גלי התחננה על נפשה באומרה לא כתבתי "מוות לעוסיות"
כן. כתבתי שבני נחטף.
אבל לא. לא כתבתי את הקללות רק את הסיפור.
תראו לבד זה כתב יד שונה לחלוטין.
המשטרה נאלצה לסגת מההאשמה בהסתה אך בכל זאת הודיעה לגלי ש"אסור לה להתקרב לעובדות סוציאליות בכלל" הוראה בלתי חוקית בעליל.

למשטרה אין זכות חוקית לאסור על אזרח להתרחק מכלל העוסיות…אבל היי זו המשטרה המהוללת שלנו שכחתם..?

———-

הזעקה של מיכאל עדיין מהדהדת במוחי.
ל מ ה
למה אנחנו שותקים
עד מתי יסחרו פה בילדים
דיייייייי

די לסחר בילדים!!!!