פרשת הבלוגרים: תלונה נגד פרקליטות מחוז תל אביב – ריבוי חיפוש במחשב ללא עדים בניגוד לחוק

בחיפוש בביתו של אחד הנאשמים שנעשה בפברואר 2017 נתפסו דברי מחשב. בדברי המחשב שנתפסו בוצע חיפוש והוצאו פלטים ללא נוכחות עדים. חיפוש בדברי מחשב ללא עדים בוצע לכל החשודים ונאשמים בפרשה ונעשה ללא נוכחותם או עדים מטעמם. אמנם בצו החיפוש רשום כי החיפוש במחשב יבוצע ללא עדים (מה שמנוגד לחוק) אולם לא נומקה הסיבה לכך.
חיפוש מחייב נוכחות 2 עדים ע"פ חוק כל שכן כאשר מדובר בדברי מחשב שהכי קל "לשתול" בהם ראיות.
מדובר בדפוס התנהגותי פסול שסיגלה לעצמה פרקליטות מחוז תל אביב. "פתי יאמין לכל דבר" (משלי יד, 15) , כלומר אדם יאמין למראה עיניו או חושיו, היגיון, כל שכן בדברים שעתידו נחרץ בהם. כיצד מצפה הפרקליטות שהנאשמים והציבור יקבל ממצאים שהושגו ע"י הפרקליטות ללא עדים או אסמכתאות ובניגוד לחוק?
התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות

מצורפים התמונות:
– צו חיפוש במחשב ללא עדים בניגוד לחוק
– דו"ח חיפוש במחשב ללא עדים בניגוד לחוק

 

פ1

 

 

פ2
דו"ח חיפוש במחשב ללא עדים בניגוד לחוק

 

פ3
דו"ח חיפוש במחשב ללא עדים בניגוד לחוק
מודעות פרסומת

פרשת הבלוגרים – כיצד תרץ נציב תלונות על שופטים, צו החיפוש לקוי של השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה?

מתוך פרקי הלכות נציב תלונות הציבור על שופטים… במאי 2016 הוציאה השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה צו חיפוש לקוי ללא כתובת היכן לחפש, ללא מספר תיק בית משפט ולא ציינה כי החיפוש יבוצע בנוכחות עדים או לא.

כיצד תרץ הנציב את הליקויים בצו החיפוש של השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה?

אין מספר תיק בית משפט על הצו כי באותו יום שהשופטת הוציאה את הצו מערכת נט המשפט לא עבדה.
אין כתובת היכן יבוצע החיפוש כי בחיפוש במחשב קביעת מקום החיפוש עלולה לרוקן את הצו מתוכן.
אין נימוק מדוע החיפוש במחשב יבוצע ללא עדים כי "מקום שמדובר בחיפוש במחשב, אין צורך בהתאם להוראות החוק בחיפוש בפני שני עדים. כאן הנציב טעה והטעה: לפי סעיף 23א לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) – חדירה למחשב: "חדירה לחומר מחשב וכן הפקת פלט תוך חדירה כאמור, יראו אותן כחיפוש" כלומר חדירה למחשב היא כמו כל חיפוש וכל שכן מחייב שני עדים כי קל לשתול במחשב ראיות.

תמונות:
צו חיפוש לקוי של השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה בית משפט השלום ירושלים.
תרוצי הנציב מדוע הצו תקין מתוך תגובת הנציב 368/16

צו חיפוש שופטת אפרת אייכנשטיין שמלה

תשובות הנציב
תרוצי הנציב מדוע הצו תקין מתוך תגובת הנציב 368/16

פרשת הבלוגרים: נציבות תלונות על שופטים – תשובות פתטיות על פגיעה בזכות חוקית של הנאשם לעיין בחומר חקירה בזמן סביר

אפריל 2018 – התשובות הפתטיות של נציבות תלונות הציבור על שופטים על עוולות הנעשים לנאשמים בבית המשפט.
תלונה הוגשה נגד השופט בני שגיא על החלטתו להתחיל במשפט בטרם מימשה הנאשמת את זכותה ע"פ חוק (סדר דין פלילי סעיף 74) לעיין בחומר החקירה בזמן סביר. עניין התלונה מדוע השופט בני שגיא לא נימק החלטתו כמתחייב ע"פ חוק.
נציבות תלונות הציבור על שופטים משיבה: "אין באפשרותנו לקבוע האם מדובר בפרק זמן סביר" – הנציבות מתחמקת מלהשיב בעניין חובת הנמקה של השופט ומסיתה את עניין התלונה כאילו נתבקש להשיב על הנדון בתיק.
התחמקות נוספת של הנציבות היא להפיל את האחריות על ב.כ. של הנאשמת בכך שהיה אמור להגיש בקשת דחייה.

תשובת הנציבות בקישור:
 https://drive.google.com/file/d/1pGGBaERVdkVfw0Mr62tGrpcB8VLGiUqA/view?usp=sharing

מצורפים תמונות מתשובת הנציב (תלונה מספר 190/18)
תמונה 1 – תקציר מתשובת הנציב על מה התלונה נגד השופט בני שגיא
תמונה 2 – תשובת הנציב לתלונה נגד השופט בני שגיא

אי הנמקה 1

אי הנמקה 2
תשובת הנציב לתלונה נגד השופט בני שגיא

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט מעצרים על משוא פנים והתבטאות מסכנת

באחד מדיוני הארכת מעצר הימים (מרץ 2017) של אחד החשודים שיבח השופט את היח' החוקרת וכתב בהחלטתו: "במסגרת הפיקוח על פעולות החקירה, אינני יכול שלא להתייחס מהתרשמות בית המשפט מהעבודה המאומצת והמאמצים הכבירים שננקטים ע"י היחידה החוקרת". ע"פ הפרוטוקול, העבודה המאומצת של היחידה החוקרת לא נידונה בדיון.

בימים אלו (אפריל 2018) התברר לי כי חוקרי היחידה פגעו בפרטיותם של החשודים והפיצו בין הנאשמים ובאי כוחם מסמכים אישיים שלהם ותמונות, הכוללים: חוות דעת רפואיות, צוואה, תלושי משכורת, חוות דעת פסיכיאטריות אישיות, מסמכי גירושין אישיים, תמונות ועוד. אין כל קשר בין החומר האישי שהועבר לפרקליטות ולנאשמים ובאי כוחם ע"י היח' החוקרת לבין כתב האישום. בנוסף הוחזרו מסמכים אישיים שתפסו בתוך שקיות ללא רשימת המסמכים הואיל ואין רשימה כזאת, ולא ניתן לדעת אילו מסמכים נתפסו והאם הוחזרו כולם.
על חומרת הפגיעה בפרטיות כתב כב' השופט סולברג בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם". ע"פ משוואה זו גופם של החשודים והעצורים בפרשה בותר בדרך של פגיעה בפרטיותם באמצעות הפצת מסמכים אישיים שלהם ע"י היחידה החוקרת.

עוד נרשם בתלונה כי הסימביוזה המוזרה והפסולה בין השופט ליחידה החוקרת כשלה פעם אחר פעם בהוצאת צווי חיפוש ופגעה בכבודם, וקניינם של החשודים, ופגעה קשות ביכולת הנאשמים לקבל זכויותיהם בהליך השיפוטי הקשה העובר עליהם עד היום.
בתלונה צוין גם כי החשודים הובלו בפומבי ע"י היחידה החוקרת כשהם אזוקים בידיהם וברגליהם לעיני קהל ומצלמות. חומרת הפגיעות בחשודים ובעצורים גדולה עשרות מונים מההאשמות שיוחסו להם.
המחמאות ודברי השבח של השופט נוכח התנהלותה של היח' החוקרת בהליך הפלילי עלולים להוות קרקע פוריה לפגיעה בכבודו וקניינו של האזרח המוחלש מול גופי אכיפה כוחניים.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים (אפריל 2018)
מצורפות תמונות: קטע מהפרוטוקול שבו השופט משבח את היח' החוקרת, מקצת רשימת מסמכים אישיים של חשוד שהופצו ע"י הפרקליטות בין הנאשמים ובאי כוחם

ת1

ת2
מקצת רשימת מסמכים אישיים של חשוד שהופצו ע"י הפרקליטות בין הנאשמים ובאי כוחם

תלונה נגד פרקליטות מחוז תל אביב – ריבוי עבירות פגיעה בפרטיות

פרקליטות המדינה פגיעה בפרטיותהתנהגות הפרקליטות פוגעת בכבוד האדם, וסיכון בטחונו וקניינו.
אפריל 2018 – בחומרי החקירה שנמסרו להגנה בתיק פרשת הבלוגרים ישנם מסמכים ותמונות אישיות של אחד החשודים בפרשה שאינם קשורים כלל לחקירה. למשל בשני תקליטורים מחומרי החקירה, יש מסמכים רפואיים אישיים, תלושי משכורת, תמונות אינטימיות מבית חולים, צוואה ועוד.. של אחד החשודים ששוחררו בפרשה.

התנהגות פרקליטות מחוז תל אביב חמורה נוכח הכשלים לאורך כל הליך תפיסת המסמכים החל מצווי חיפוש לקויים, הארכת החזקת תפוס במעמד צד אחד, חיפוש במחשבים ללא נוכחות עדים כחוק ועוד.
התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות של משרד המשפטים.

השופט בני שגיא רוצה להתחיל דיוני הוכחות בטרם לורי שם טוב עיינה בחומרי חקירה

14.03.2018 – מחאה מול בניין הסנגוריה הציבורית תל אביב. במהלך ההפגנה הועלתה שאלה לכבוד השופט בני שגיא במשפט העיקרי בפרשת הבלוגרים. בני שגיא החליט בדיון מיום 11.03.2018 כי עד ל- 02.05.2018 יגישו הסנגורים התייחסות מפורטת לכתב אישום, למרות שב.כ של נאשמת 1 שם טוב אמר כי עד היום עיינה שם טוב במקצת חומר החקירה עקב מגבלות היותה במעצר.
שם טוב זכאית ע"פ חוק לעיין בחומר החקירה בזמן סביר. מדובר בחומר רחב היקף: 50,000 דפים, 500 תקליטורים, ודיסק 4 טרה (שווה ערך לכ- 6,000 תקליטורים). נשאלת השאלה כיצד בני שגיא חישב ששם טוב תלמד את כל החומר רחב ההיקף תוך חודשיים?

חומרי חקירה.png
זכות נאשם לעיין בחומרי חקירה – אילוסטרציה

לורי מעל שנה במעצר עקב פרסומים באינטרנט – עדכון 02.03.2018

02.03.2018 – לורי מעל שנה במעצר על פרסומים באינטרנט, בהמתנה לחלופת מעצר. איך יראה התסקיר מבחן? "מרפא לשון" או "דברי סלף", איזה תוצאות יביא התסקיר.
תסקירים הם חוות דעת של מאבחנים על מטופלים המוכרים מתחום הסעד. יש שתסקירים מועילים אולם במקרים רבים הם גורמים נזק. שלמה המלך ע"ה היה אומר: ""מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים, וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרוּחַ" (משלי ט"ו 4) והכוונה היא לשון המעודדת את האדם כמוה כעץ חיים, אך לשון המשמיצה שוברת את רוחו של האדם.
למרבה הצער תסקירים רבים גורמים לשבר בוחם של הנבדקים, לדוגמא הורים הנחשבים להורים טובים במשך שנים רבות מוצאים את עצמם מוכפשים ומוצגים כהורים רעים מסוכנים עקב תסקיר סעד בעניינם.
לורי עיינה במקצת מחומר הראיות ב- 11.3.2018 אמורים להתחיל דיוני הוכחות ולא נראה סיכוי כי לורי תהיה מוכנה לדיונים, מה גם שטרם עיינה בכל חומר החקירה והרשימה ע"פ חוק.