סיפור משפחת חביבי – שיטות הפעולה המעוותות של פקידי רווחה – רדיפות, עלילות, התעמרות…

משרד הרווחה מוציא מידי שנה כ-10,000 ילדים מביתם מסיבות אלו ואחרות. לפקידי הסעד ברשויות המקומיות אין זמן, לסייע למשפחה. משיקולים זרים אלו ואחרים פקידי הסעד מפרקים את המשפחה, צובעים את המשפחה בעלילות, ומפעילים מכבש לחצים באמצעות צווים שיפוטיים, רדיפות, ומעצרים. הילדים נלקחים לאחריות משרד הרווחה שם הם עוברים השפלות, התעללויות, סמים פסיכיאטריים ועוד. (ראה קישורים להלן)
להלן סיפורם של משפחת חביבי שפקידי הסעד ברשויות השונות "טיפלו" בהם.
.
.
המאמר "האם שהתבצרה בכנסייה ברחה עם בנה לרשות" , ynet , ספטמבר 2009
.
ויולט וחיים חביבי עלו לכותרות לפני שלוש שנים, כשהתבצרו בכנסיית הבשורה בנצרת. הם מחו על כך שילדיהם נלקחו בידי הרשויות, והציתו מהומות של תושבים שחשבו כי מדובר בפיגוע. כעת מספר האב שרעייתו ברחה עם בנם בן ה-6 לרשות הפלסטינית: "שלא יהרסו לו את החיים, כמו לשאר ילדינו"

המשפחה שהסעירה את המדינה לפני כשלוש שנים וחצי חוזרת לכותרות. ויולט חביבי, שיחד עם בעלה חיים ובתם אודליה התבצרה בתחילת 2006 בכנסיית הבשורה בנצרת במחאה על כך שילדיהם האחרים של בני הזוג נלקחו על-ידי רשויות הרווחה, נמלטה אתמול (יום ב') לדברי בעלה עם בנם, היום בן שש, לשטחי הרשות הפלסטינית.
האב חיים סיפר כי הבן שעמו נמלטה האם לא נמצא בשום מסגרת, וכי רעייתו היתה נסערת כשלקחה אותו. "אני מכיר את שירותי הרווחה, ואנחנו מפחדים שיקחו לנו גם את הבן הקטן, ויהרסו לו את החיים, כמו שעשו עם שאר הילדים", אמר בשיחה עם ynet.
"זו רדיפה של שנים, ואף אחד לא מקשיב לנו", הוא מתלונן. "חושבים שאנחנו משוגעים. אנחנו במצב כלכלי קשה מאוד, ואני מפחד שיזרקו אותנו לרחוב. אני מכיר את שירותי הרווחה, הם יקחו לנו את הילד". חביבי סיפר כי בנו אינו רשום לבית ספר כלשהו: "אני מפחד שיהרסו אותו, שישימו אותי בבית הכלא, ויקחו אותו לפנימיות כמו שעשו עם הילדים האחרים שלי".

בני הזוג ניסו במהלך השנים לתת פומבי לבעיותיהם, אך במארס 2006 עוררו מהומות דווקא בקרב הציבור הערבי. השניים, יהודי ונוצריה, הסתננו לכנסיית הבשורה בנצרת תוך שהם מתחזים לצליינים יחד עם בתם אודליה, והפעילו בה נפצים. הם חולצו בתום שעה ארוכה של מצור, שבמהלכו נפצעו קל.
מחוץ לכנסייה התאסף אז המון מקרב תושבי העיר, שחשב כי מדובר בפיגוע על רקע לאומני, והתפרע. 17 אזרחים ועשרה שוטרים נפצעו באורח קל בעימותים, שכללו יידוי אבנים. שש ניידות משטרה ניזוקו, ושתיים נשרפו כליל. למחרת נערכה בעיר תהלוכת מחאה רבת משתתפים.
לדבריו של האב חיים, הוא אינו חושש מהעובדה שאשתו נמצאת עם בנם הקטן בשטחי הרשות. "אין לי מה לפחד, רק שיש להם בעיה עם הקליטה בטלפון הסלולרי, אבל אני בטוח שהבעיה תסתדר". ממשרד הרווחה נמסר בתגובה כי המשפחה מוכרת זה שנים רבות לשירותי הרווחה, אך לא היתה כל כוונה להוציא את הילד בן השש מביתו.


חטיפות, איומים ברצח ובריחות לרשות
 משפחת חביבי עברה תלאות רבות בשנים שלפני אירוע ההתבצרות בנצרת, וסיפקה מעברים תכופים מישראל לרשות הפלסטינית ובחזרה, איומים של האם לרצוח את ילדיה ותלונות רבות על יחס לא ראוי מצד הרשויות.
בסוף שנות ה-90, מיד לאחר החתימה על הסכמי אוסלו, עברו בני הזוג חביבי עם שלושת ילדיהם ליריחו, וביקשו אזרחות פלסטינית, בטענה שהיחס אליהם שם טוב יותר מאשר בישראל. בהמשך שבו בני הזוג לישראל.


האם ויולט התבצרה לאחר מכן עם ילדיה בביתה, ואיימה להרוג אותם בשל יחס הרשויות כלפי משפחתה. משטרת ירושלים עמדה בקשר עם בני הזוג, וניהלה עמם משא ומתן. כעבור זמן מה הוציאה המדינה את הילדים מחזקת בני הזוג חביבי, ואפשרה להם לפגוש אותם מדי פעם.
באחד המפגשים קיבלו ההורים אישור לקחת את ילדיהם ללונה פארק, אך במקום זאת חטפו אותם למוקאטעה ברמאללה. הם שבו ארצה, ברחו פעם נוספת לכנסיית המולד, והתבצרו בה. בשובם לישראל נפתח נגדם הליך פלילי. במרוצת השנים נכנס האב חיים לכלא, וילדיהם הקטינים הועברו למסגרות של משרד הרווחה – פנימייה ומשפחת אומנה, והאם ויולט אושפזה בבית חולים פסיכיאטרי.

קישורים

חוק הנוער טיפול והשגחה – סמכויות פקידת הסעד

חוק הנוער, מערכות השלטון והמשפט, מספקים מזה שנים רבות לפקידי הסעד ברשות המקומית סמכויות-על, גיבוי, ותמיכה ללא סייג, כאשר המטרה כביכול הנה הגנת הקטין. לכאורה בעיית הפשיעה בקרב בני הנוער, הייתה אמורה לחלוף מהארץ. אולם ההפך קורה, נתוני משרד הרווחה מצביעים על הידרדרות מתמשכת במצבם של הקטינים, עלייה של 12% במספר חקירות ילדים , ירידה בגיל הנוער הצורך סמים ואלכוהול, עלייה בעוני, פשיעה, פערים חברתיים, ועוד. משרד הרווחה דורש עוד ועוד תקנים, תקציבים ומשאבים.
.
פקיד הסעד הוא עובד עירייה

חוק הנוער (טיפול והשגחה) סעיף 1 קובע כי פקיד הסעד הוא "כמשמעותו בחוק בסעד התשי"ח ". חוק הסעד קובע כי פקיד הסעד הנו "עובד סוציאלי ששר העבודה והרווחה מינהו פקיד סעד לעניין חוק זה".
במדינת ישראל קבע משרד הרווחה כי פקיד הסעד יהיה עובד סוציאלי בלשכת הרווחה של הרשות המקומית. פקיד הסעד כפי שיובהר להלן הנו בעל סמכויות נרחבות, ויש טעם לפגם כי בכירי הרשות המקומית יהיו ממונים עליו. נכון לאוגוסט 2009 ישנם כ-30 ראשי ערים ובכירים הנחקרים במשטרה על עברות חמורות, ואנשים אלו הנם ממונים על פקידי הסעד החורצים גורלות של משפחות. מפכ"ל המשטרה התנגד למשטרה עירונית הכפופה לראשי ערים, וטען כי משטרה כזאת היא פגיעה בדמוקרטיה. פקידי הסעד הם המשטרה העירונית הסוציאלית הכפופה לראשי הערים מזה שנים רבות.
.
בית משפט לנוער – הליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות או הוכחות
אחד העקרונות המנחים את מערכות המשפט בעולם הוא האובייקטיביות. כלומר השאיפה היא כי באירוע (תיק) אשר ישפט ע"י שופטים, ופרקליטים שונים, פסק הדין יהיה זהה. לשם כך ישנו הליך מסודר ופומבי, המחייב בסיס ראייתי.
בבתי משפט לנוער ומשפחה אין הדבר כך. בתי משפט אלו מנוהלים בדלתיים סגורות הרחק מהביקורת הציבורית. הראיות הנן חסרות משמעות משום שחוק הנוער קובע כי הבסיס לפיו יחליט בית המשפט הנו מה שפקיד הסעד סבור. בתי משפט לנוער ומשפחה רואים את המלצות פקיד הסעד כסוף פסוק, כך שניתן לומר כי בתי משפט אלו אינם סמכות שופטת, אלא מאשרת את המלצות פקידי הסעד.
.
חוק הנוער – מופעל על אוכלוסיות מוחלשות
משרד הרווחה פועל בחיסיון ומשתדל להסתיר מהציבור פילוח של אוכלוסיות היעד של פקידי הסעד. בד"כ אלו אימהות חד הוריות, יוצאי מדינות חבר העמים, ויוצאי אתיופיה. הנוער בסיכון הנדרש טיפול אינו בהכרח מאוכלוסיות אלו, אך פקידי הסעד יודעים כי יתקשו להתמודד עם אוכלוסיות אלו, לכם הם בוחרים ל"טפל" באוכלוסיות החלשות. יובהר בנוסף כי בישראל לא קיים חוק זכויות הילד, המשמעות היא כי נער המורחק מביתו הנו נטול זכויות וכפוף למרותם של פקידי הרווחה.

סעיף 2 – כל קטין הוא קטין נזקק
.התבוננות בסעיף 2 לחוק הנוער מעלה תהיות האם כל קטין נזקק?, לדוגמא סעיף 2 (6) קובע כי אם שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להיפגע מכל סיבה אחרת הקטין נזקק. לדוגמא ילד ששיחק כדורגל ושבר רגלו, בית משפט לנוער יכול להכריז עליו "נזקקות" לפי חוק הנוער ולהעבירו לטיפול והשגחת פקידת סעד לחוק הנוער.

סעיף 11 – אמצעי חירום: הוצאת ילד מביתו ומשפחתו ללא הוכחות או ראיות
סעיף 11 בחוק הנוער קובע כי במידה ו"פקיד-סעד סבור כי קטין הוא נזקק ונשקפת לו סכנה תכופה או שהוא נזקק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא לנקוט בכל האמצעים הדרושים, לדעתו, למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול אף ללא הסכמת האחראי על הקטין, ובלבד שלא יוחזק קטין יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי עליו אלא באישור בית המשפט".
כלומר פקיד הסעד יכול להוציא ילד מביתו ומחזקת הוריו בכל עת שיחפוץ, אם הוא סבור כי הילד בסכנה. פקיד הסעד אינו נדרש להציג ראיות או הוכחות כי הילד בסכנה.
לאן לוקח פקיד הסעד את הילד שהוציא מביתו? – חוק הנוער מאפשר לפקיד הסעד להציב את הנער בכל מקום שיראה לנכון ואינו קובע מקום כלשהו. בד"כ פקיד הסעד יציב את הילד במרכז חירום.
.
סעיף 12 – החלטות ביניים: הארכת צו החירום של פקיד הסעד ללא הקטין, הוריו או דוח כלשהו.
סעיף 12 בחוק הנוער מאפשר ל"בית המשפט, בהחלטת-ביניים, אף לפני שמיעת הקטין או האחראי עליו ולפני קבלת תסקיר, להורות על נקיטת אמצעים זמניים לגבי הקטין ולאשר אמצעי-חירום שננקטו לגביו על ידי פקיד-סעד; החלטת-ביניים כאמור תפקע כעבור שלושים יום מיום הינתנה אם לא הוארכה תקופת-תקפה כאמור בסעיף 14".
בתי משפט לנוער רואים את המלצותיהם של פקידי הסעד כסוף פסוק ואינם כפופים לבסיס ראייתי כלשהו להוציא את הילד מביתו לחודש או יותר. סעיף 12 בחוק מאפשר לבית משפט לנוער להאריך את הצבת הקטין מחוץ לביתו בחודש נוסף ללא נוכחותו, נוכחות הוריו, או תסקיר כלשהו.
מדובר בסמכויות מרחיקות לכת העומדות בניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. יוזכר כי פקיד הסעד הנו עובד עירייה, ולעתים פועל ע"פ שיקולי העירייה.
.
סעיף 3 – דרכי טיפול והשגחה: הכרזת נזקקות
הכרזת הנזקקות היא העברת סמכות בית המשפט על הקטין, לקבוע טיפול עבורו או אחראי אחר עבורו מלבד הוריו. הכרזת הנזקקות אינה כפופה גם היא לראיות, או הוכחות אלא ע"פ מה שפקיד הסעד סבור. הכרזת הנזקקות מאפשרת לבית משפט לנוער:

  • לתת לקטין או לאחראי עליו כל הוראה הנראית לבית המשפט דרושה לטיפול בקטין או להשגחה עליו כולל לימודיו, חינוכו ושיקומו הנפשי;
  • להעמיד ידיד לקטין שישמש גם יועץ לאחראי עליו ולקבוע סמכויותיו ותפקידיו;
  • להעמיד את הקטין תחת השגחתו של פקיד סעד;
  • להוציא את הקטין ממשמורתו של האחראי עליו, אם ראה בית המשפט שאין דרך אחרת להבטיח את הטיפול וההשגחה, ולמסור אותו למשמורתה של רשות סעד אשר תקבע את מקום חסותו או להורות על החזקתו במעון או במעון נעול כמשמעותם בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א – 1971.
  • להורות כי הקטין ייבדק או יטופל לפי סעיפים 3ב עד 3ז.
  • להורות על מסירת תוצאה חיובית של בדיקה לגילוי נגיפי איידס בקטין, לאחראי עליו.

זכויות הקטין
חוק הנוער, מערכות השלטון והמשפט, מספקים מזה שנים רבות לפקידי הסעד ברשות המקומית סמכויות-על, גיבוי, ותמיכה ללא סייג, כאשר המטרה לכאורה הנה הגנת הקטין.
אולם לא קיים חוק המקנה זכויות לקטין שהורחק מביתו, כגון: היכן ילון, מה יהיה סדר יומו, סל הטיפול, תזונה, שעות פנאי ועוד. הקטינים במוסדות הרווחה נמצאים במצב של סיכון, רחוק מהעין הציבורית. מוסדות אלו פועלים ללא פיקוח, וללא שקיפות.
מדינת ישראל התחייבה ע"פ אמנה בינלאומית לזכויות הילד לחוקק חוק לזכויות הילד עוד משנת 1991 אולם טרם עשתה מאומה בנדון, לפיכך חוק הנוער הנו בניגוד לאמנת זכויות הילד.
.
פקידי סעד לחוק הנוער – השיטה שקרסה
לכאורה בעיית הפשיעה בקרב בני הנוער, הייתה אמורה לחלוף מהארץ. אולם ההפך קורה, נתוני משרד הרווחה מצביעים על הידרדרות מתמשכת במצבם של הקטינים, עלייה של 12% במספר חקירות ילדים , ירידה בגיל הנוער הצורך סמים ואלכוהול, עלייה בעוני, פשיעה, פערים חברתיים, ועוד. משרד הרווחה דורש עוד ועוד תקנים, תקציבים ומשאבים.
משרד הרווחה כשל בטיפול בבני הנוער, ומאבד מיום ליום את אמון הציבור. במקום להפיק לקחים, לעבוד בשקיפות, לצמצם ואף לבטל את סמכויות פקיד הסעד, המשרד ממשיך במדיניותו הכושלת.

שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג משקר באובססיביות בעניין הוצאת ילדים מהבית

קישורים:

בית הדין הרבני הוציא ב"מחטף" והליך פגום מיסודו את הילדה בת תשע וחצי מחזקת האם לחזקת האב

במאמר: "משפט השבת נוסח בית הדין הרבני" – שמעון איפרגן, מעריב מה- 29/1/2009 מתואר משפט בבית דין רבני שבו החליטו הדיינים להעביר את הבת, ילדה בת תשע וחצי מחזקת האם לחזקת האב. הכתבה מתארת סיטואציה קשה של אמא הבאה עם בתה לדיון בבית הדין, האב הציג בפני הדיינים חומר על גרושתו, אותו סירב לחשוף בפניה. הדיינים חוקרים את הילדה לבדה באולם במשך שעה וחצי על יחסיה עם הוריה ואורח חייה. הדיינים מחליטים להעביר במקום את הבת לחזקת האב, למרות המלצת תסקיר הסעד כי טובת הילדה להיות בחזקת אמה. האם נקראה לאולם וכשהדיינים מודיעים לה על החלטתם, היא כפי הנראה נכשלת בתגובתה. הדיין מוציא נגדה צו מאסר לשבועיים, והיא מובלת למאסר אזוקה ע"י שוטרים לעיני בתה, הנלקחת ע"י האב.

בית משפט בדלתיים סגורות
בג"צ – הדיינים הוציאו את הילדה ב"מחטף"בית המשפט העליון מתח (יום ד', 27.5.09) ביקורת קשה על בית הדין הרבני שהוציא תוך מחטף ובהליך פגום, ילדה ממשמורת אמה. בית המשפט העליון החליט להותיר את ההכרעה בדבר המשמורת בידי בית הדין הרבני ואף הורה לו להקדים את הדיון במשמורת לסוף שנת הלימודים, יוני 2009.
בהחלטה מתחו ביקורת קשה על התנהלות בית הדין הרבני בפרשה. השופט אליקים רובינשטיין כתב כי הוצאת הילדה מהמשמורת של האם המעוגנת בהסכם הגירושין בעייתית, אך לא פחות מכך, האופן שהדבר נעשה "בבית הדין, בגדרי דיון – כמעט מרגע למשנהו". הוא ציין את מצבה הנואש של הילדה לנוכח סכסוכי הוריה כעולה מחוות דעתה של פקידת הסעד שציינה כי "זעקת הילדה עולה השמיימה". מן הראוי שהדיינים יקשיבו לילדה, שהיא כבת עשר בטרם יקבעו בידי מי תהיה המשמורת, שכן "ראוי קולה שיישמע", כתב רובינשטיין. בהחלטה הדגיש כי לפי שעה, החליט שלא לנקוט בצעדים קשים יותר בהם הוצאת הילדה מהוריה לפנימייה והסדרת הסדרי ראייה להורים או שקילת ייצוג נפרד לילדה. כל אלה, כתב, "הם מוצא אחרון ולא פשוט – שאנו מתפללים שלא להגיע לכך".
.גם השופטת אילה פרוקצ'יה מתחה ביקורת על דרך הוצאת הילדה בידי הדיינים מחיק אמה, "בהינף יד בלא בחינה כוללת של משמעות הדבר ובלא ניסיון לפתור את הקושי שעלה בשאלת החינוך בדרך שתמנע את עקירת הילדה מסביבת גידולה וחינוכה אצל אמה מזה 9 שנים". השופטת ציינה כי מחוות דעת של פקידת הסעד, האם שימשה משמורנית תקינה לילדה, "נשאה בנטל גידולה מאז נולדה, דאגה לכל מחסורה ונתנה לה חום ויציבות של בית".

הליך הוצאת הילדה ממשמורת האם היה לדברי השופטת "פגום מיסודו. העברה חד-צדדית של הילדה מידי האם לידי האב למרות המלצת פקידת הסעד… בלא בדיקה מקפת בדבר השפעת צעד כזה על שלומה של הילדה. הוצאת הילדה ממשמורת אימה בלא התראה מוקדמת ובלא דיון מקצועי מעמיק ואחראי הם בבחינת מהלך קשה ומוטעה שהיה עשוי להיות מושא להתערבות שיפוטית של בית משפט זה".

השופטת כתבה עוד כי בעת שבית הדין ישקול בנוגע למשמורת "ראוי שיינתן משקל הולם לדברים שנאמרו בפסק דין זה באשר לפגם המהותי שנפל בהוצאת הילדה ממשמורת אמה וכן בדרך בה נעשה הדבר, ולצורך בתיקון העוול והפגיעה שנגרמו לילדה ולאם כתוצאה מפעולה זו". בג"צ 1034/09.
.
התיאור הקשה לעיל הוא אופייני לבתי דין רבניים, לבתי משפט לענייני משפחה, ולמערכת הרווחה:

  • האמא של הילדה כפי הנראה ללא עבר פלילי כלשהו ולא בעיה פסיכיאטרית ידועה, סביר שהיא אמא מסורה וטובה אשר גידלה ילדה עד לגיל 9 וחצי בצורה מופתית.
  • בית הדין הרבני (באותה מידה בית משפט לענייני משפחה, פקידת סעד, או ועדת החלטה) על סמך חומר שראו ו/או שמעו, מחליט בדיון ב"דלתיים סגורות" רחוק מהביקורת הציבורית להעביר את הילדה מחזקת האם לחזקת האב.
  • מימוש ההחלטה הוא במקום ללא הכנה סוציאלית כלשהי לאמא או לילדה או לאב.
  • האמא כפי הנראה נכשלת בתגובתה ונאסרת באזיקים על כך שביזתה את בית המשפט ופגעה ברכושו.
  • התהליך מלווה ע"י פקידת סעד שהיא עובדת סוציאלית בהכשרתה.

אירועים כגון אלו קורים שעה שעה בארץ. מערכת הרווחה ובתי המשפט לענייני משפחה נכנסת לחיי המשפחה של אזרחים טובים ומשנה אותם מהקצה אל הקצה ב"דלתיים סגורות" רחוק מהביקורת הציבורית ע"י הוצאה מהבית לפנימיות, משפחות אומנה, מינוי אפוטרופוסים, הוצאה מחזקת ההורים, ועוד….
קישורים:

לשכת רווחה ברשות מקומית

האזרח התמים הנזקק לשירותי הרווחה קורא באתר משרד הרווחה על לשכות הרווחה (מחלקות לשירותים חברתיים):
"נותנות שירותים חברתיים לפרטים, משפחות וקהילות. בכל רשות מקומית פועלת מחלקה לשירותים חברתיים עבור המתגוררים בה. תפקידם של העובדים במחלקה לשירותים חברתיים כולל:

  • מתן שירותים מקצועיים ומיומנים בתחומי האבחון, הטיפול התמיכה, האיתור, המניעה, ההגנה והשיקום במגוון דרכי התערבות ובשיטות העבודה השונות של העבודה הסוציאלית – פרטנית, קבוצתית וקהילתית.
  • מתן שירותים המותאמים לצורכי העולים.
  • תכנון תקציבי של שירותי הרווחה על פי הצרכים העולים והמשתנים ובהתאם לסדרי עדיפויות מקומיים ולאומיים.

לקבלת שירות יש לפנות אל המחלקה לשירותים חברתיים במקום המגורים. השירותים השונים מפורטים בהוראות התע"ס (תקנון עבודה סוציאלית)." ולבסוף הערה: "כמו כן פועלות המחלקות לשירותים חברתיים על פי חוקים רבים נוספים העוסקים בטיפול ובהגנה על משפחות, יחידים, ילדים, זקנים ונשים הנזקקים לסיוע ותמיכה."
בפועל התמונה אינה 'ורודה' כל כך. בלשכת הרווחה ישנם עובדים סוציאלים, פקידי סעד, ועדות החלטה, ומנהלים, כולם עובדי הרשות המקומית ואמורים לפעול ע"פ הוראות מקצועיות של משרד הרווחה. פקידי הרווחה מוציאים לפועל את הטיפול ע"י כפייה, באמצעות צווים של בתי משפט לענייני משפחה המאשרים בדלתיים סגורות את החלטות הפקידים בלשכת הרווחה. למעשה הם פקידי בית משפט ולשכת הרווחה היא מעין סניף של בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער הרואים בהמלצות פקידות הסעד סוף פסוק.

לשכת רווחה, או סניף של בית משפט לענייני משפחה ונוער
לשכת רווחה, או סניף של בית משפט לענייני משפחה ונוער

אמנם יש מגוון אפשרויות סיוע בקהילה: הפעלת עובדים סוציאליים בבית-ספר ובמוסדות חינוך קהילתיים, טיפול במשחק, מתן סיוע חומרי בזמן הטיפול, טיפול מונע (כגון חוגים וייעוץ פסיכולוגי ופסיכיאטרי), טיפול ישיר על-ידי עובד סוציאלי, טיפול בילדים במעונות יום רגילים וטיפוליים, טיפול בהורים ובילדים במרכזי הורים-ילדים, אומנה יומית, משפחתונים, מועדונים טיפוליים ומועדוניות ועוד … אולם לשכת הרווחה היא לא רק המחליטה על הטיפול הסוציאלי בהיותה הגורם המקצועי, אלא גם המיישמת אותו במידה והוא בקהילה ולכן תעדיף להוציא את הטיפול מחוץ לקהילה, על מנת להקטין עומס עבודה, או שאין בקהילה את המשאבים הנדרשים. טיפול כפוי כזה הוא נוח יותר למימוש כאשר המטופל אינו בחזקת הוריו שכן אז ניתן להעבירו מטיפול חוץ קהילתי אחד למשנהו בעבודת ניירת משרדית פשוטה. לכן יעדיף פקיד הסעד להוציא את הקטין/חסוי מחזקת בני משפחתו.
ואכן בפועל רב המשאבים מופנים לטיפול מחוץ לקהילה היקר הרבה יותר. דוגמא: 70% מתקציב שרות לנוער, כלומר רובו, מיועד להחזקת ילדים בפנימיות ובמשפחות אומנה, אימוץ ועוד. שאר הכסף מיועד לשירותים בקהילה בעבור ילדים בסיכון. לדברי מר מוטי וינטר, ראש השירות לילד ולנוער במשרד הרווחה, חלוקה זו של התקציב יוצרת עיוות מתמשך, אידיאולוגי וכלכלי, במדיניות הטיפול בילדים בסיכון. לעומת מדינות אחרות, המקצות את רוב התקציב לילדים בסיכון לשירותים קהילתיים, ורק את מיעוטו לפנימיות, בישראל קיים "לחץ תמידי להגדיל את מספר המכסות לפנימיות – מרשויות מקומיות, מפוליטיקאים, מגורמים שונים – ואף פעם אין כסף לשירותי תמיכה בקהילה, כך שאין לנו ברירה אלא לשלוח ילדים לפנימיות כדי להרחיק אותם מסכנה". מתוך מסמך רקע בנושא: מסגרות להשמת ילדים בסיכון של מרכז מחקר הכנסת.
לפיכך האזרח הפונה ללשכת הרווחה לקבלת סיוע צריך לזכור כי עלול למצוא עצמו או את בן משפחתו בטיפול כפוי מחוץ לקהילה, או בטיפול שונה לחלוטין ממה שהתכוון מלכתחילה.

שיטות ודרכי פעולה של פקידי סעד ועובדים סוציאליים בלשכות הרווחה ברשויות המקומיות

קישורים:

שירותי הרווחה – עבודה סוציאלית או חקירת משטרה לפירוק המשפחה והוצאת קטין/ חסוי מהבית

ד"ר לין ורנל קרימינולוגית וסוציולוגית בריטית, מדברת על שירותי הרווחה בבריטניה הדומים מאוד לישראל. התפקיד המרכזי של שירותי הרווחה הוא לבצע משימות שיטור, הם משטרה לכל דבר. מהרגע הראשון שבו אזרח פונה לשירותים אלו לקבלת סיוע, העובד הסוציאלי פותח בתהליך (חקירה) של איסוף חומר אשר ישמש נגדו בעתיד. העובד הסוציאלי אינו מידע את הפונה בכוונה על מנת לאסוף כמה שיותר אינפורמציה אשר תשמש נגדו בהמשך, ואינו מידע אותו גם לגבי ההשלכות הקשות להן הוא צפוי בהמשך, פירוק המשפחה, הוצאת אחד מבני המשפחה מהבית, ואבדן שליטה על הנעשה במשפחה.
העבודה (חקירה) של העובדים הסוציאליים אינה מתמקדת בסיוע סוציאלי למבקש העזרה, אלא באיסוף מידע נגדו. הפער הזה בין ציפיות הפונה, אזרח, לאופן טיפול של העובד הסוציאלי בלשכת הרווחה גורם לאזרחים להימנע מלפנות לשירותי הרווחה, על מנת להגן על המשפחה. התוצאה הנה שבמקום לפתור בעיות סוציאליות, שירותי הרווחה מחריפים אותן.
.

.
הנקודות העיקריות:

  • העובד הסוציאלי בלשכת הרווחה אוסף מידע מהפונה לקבלת סיוע, שישמש נגדו בעתיד.
  • העובד הסוציאלי אינו מידע את הפונה על מנת שישתף פעולה.
  • פער הציפיות בין האזרח הפונה לעובד הסוציאלי, מעורר חוסר אמון, גורם לאזרח להימנע מלפנות ללשכת הרווחה.
  • העובדים הסוציאליים בהתנהגותם מחריפים את הבעיות הסוציאליות בחברה.

קישורים:

חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך – 1960

1. הגדרות (תיקון: תשל"א, תשנ"ה)
בחוק זה –
"אחראי על קטין" – הורה, לרבות הורה חורג, מאמץ, אפוטרופוס או מי שהקטין נמצא במשמורתו או בהשגחתו;
"בית המשפט" – בית משפט שלום שהוא בית משפט לנוער כמשמעותו בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א – 1971;
"ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער" – ועדה כאמור בסעיף 24א לחוק טיפול בחולי נפש;
"חוק טיפול בחולי נפש" – חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א – 1991;
"פסיכולוג מומחה" – פסיכולוג שאושר כמומחה לפי סעיף 8 לחוק הפסיכולוגים, התשל"ז – 1977;
"פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק טיפול בחולי נפש;
"פסיכיאטר מחוזי" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק טיפול בחולי נפש.
"פקיד סעד" – כמשמעותו בחוק שירותי הסעד, תשי"ח – 1958;
"קטין" – מי שלא מלאו לו שמונה-עשרה שנה;
"רשות סעד" – לשכת סעד של רשות מקומית או מי שנתמנה על ידי שר הסעד כרשות סעד לענין חוק זה.
2. קטין נזקק (תיקון: תשנ"ה)
קטין הוא נזקק כשנתקיים בו אחד מאלה:
(1) לא נמצא אחראי עליו;
(2) האחראי על הקטין אינו מסוגל לטפל בו או להשגיח עליו או שהוא מזניח את הטיפול או ההשגחה;
(3) הוא עשה מעשה שהוא עבירה פלילית ולא הובא בפלילים;
(4) הוא נמצא משוטט, פושט יד או רוכל בניגוד לחוק עבודת הנוער, תשי"ג – 1953;
(5) הוא נתון להשפעה רעה או שהוא חי במקום המשמש דרך קבע מקום עבירה;
(6) שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להיפגע מכל סיבה אחרת.
(7) הוא נולד כשהוא סובל מתסמונת חסר בסם (סינדרום גמילה).
2א. (בוטל) (תיקון: תש"ן)
3. דרכי טיפול והשגחה (תיקון: תשל"ח, תשנ"ה, תשנ"ו)
היה פקיד סעד סבור שקטין הוא נזקק ושלמען הטיפול בו וההשגחה עליו יש צורך בהחלטת בית המשפט, משום שאין הסכמת האחראי על הקטין, או שהוא מסכים אך אין הקטין מציית לו, רשאי הוא לפנות בבקשה אל בית המשפט לנקוט באחת או באחדות מהדרכים לפי סעיף זה, ומשנוכח בית המשפט כי הקטין הוא נזקק, רשאי הוא –
(1) לתת לקטין או לאחראי עליו כל הוראה הנראית לבית המשפט דרושה לטיפול בקטין או להשגחה עליו כולל לימודיו, חינוכו ושיקומו הנפשי;
(2) להעמיד ידיד לקטין שישמש גם יועץ לאחראי עליו ולקבוע סמכויותיו ותפקידיו;
(3) להעמיד את הקטין תחת השגחתו של פקיד סעד;
(4) להוציא את הקטין ממשמורתו של האחראי עליו, אם ראה בית המשפט שאין דרך אחרת להבטיח את הטיפול וההשגחה, ולמסור אותו למשמורתה של רשות סעד אשר תקבע את מקום חסותו או להורות על החזקתו במעון או במעון נעול כמשמעותם בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א – 1971.
(5) להורות כי הקטין ייבדק או יטופל לפי סעיפים 3ב עד 3ז.
(6) להורות על מסירת תוצאה חיובית של בדיקה לגילוי נגיפי איידס בקטין, לאחראי עליו.
3א. צו הגנה וצו למניעת הטרדה מאיימת (תיקון: תשנ"א, תשס"ב)
בית המשפט הדן בענינו של קטין רשאי, אם ראה צורך בכך, לתת צו הגנה על פי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א1991- וכן לתת צו מניעת הטרדה מאיימת על פי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב – 2001.
3ב. בדיקה נפשית במרפאה (תיקון: תשנ"ה)
(א) בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות, לקטין או לאחראי על הקטין, כי על הקטין להתייצב לצורך אבחון מצבו הנפשי לבדיקה אצל פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער או אצל פסיכולוג מומחה, במקום שעליו יורה ובתנאים שיקבע, אם סבר, על סמך ראיות שהובאו בפניו, כי קיימת אפשרות של ממש כי הקטין זקוק לטיפול נפשי.
(ב) בצו לפי סעיף זה, רשאי בית המשפט להורות כי התייצבות הקטין תהיה בלווית האחראי עליו.
(ג) צו לפי סעיף זה יעמוד בתוקפו 30 ימים.
3ג. בדיקה פסיכיאטרית באשפוז (תיקון: תשנ"ה)
(א) בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על אשפוז הקטין בבית חולים שעליו יורה ובתנאים שיקבע, לצורך אבחון מצבו הנפשי של הקטין, אם סבר, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי, הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי קיימת אפשרות של ממש שהקטין חולה במחלת נפש או שיש לו הפרעה נפשית קשה והמחלה או ההפרעה עלולות לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיסי מיידי או להביא לנזק נפשי חמור להתפתחותו, וכי לא ניתן לאבחן את מצבו הנפשי של הקטין אלא בדרך של אשפוז.
(ב) צו לפי סעיף זה יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על שבעה ימים, ואולם רשאי מנהל בית החולים, אם נוכח כי הארכה כאמור חיונית לשם אבחון מצבו הנפשי של הקטין, להאריך את האשפוז לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים נוספים.
(ג) לענין סעיף זה, סעיפים 3ה עד 3ז, סעיף 11 וסעיף 23, "מנהל" ו-"בית חולים" – כהגדרתם בסעיף 1 לחוק טיפול בחולי נפש.
3ד. טיפול נפשי במרפאה (תיקון: תשנ"ה)
(א) בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על טיפול נפשי בקטין, במקום שעליו יורה ובתנאים שיקבע, ובלבד שנתקיים אחד מאלה:
(1) בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי הקטין חולה במחלת נפש או אובחנה אצלו הפרעה נפשית, המצריכות טיפול פסיכיאטרי לשם מניעת סיכון פיסי לקטין או לזולתו או לשם מניעת נזק נפשי חמור להתפתחותו;
(2) בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבדק את הקטין, כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו.
(ב) צו לפי סעיף קטן (א) יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על שלושה חודשים; בית המשפט רשאי, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר או של פסיכולוג כאמור בסעיף קטן (א), המטפל בקטין, להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים.
3ה. אשפוז לצורך טיפול פסיכיאטרי (תיקון: תשנ"ה)
(א) בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על אשפוזו של הקטין בבית חולים, לצורך קבלת טיפול נפשי, אם ראה על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי, הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי נתקיים אחד מאלה:
(1) הקטין חולה במחלת נפש ונתקיימו בו העילות לאשפוז כפוי לפי הוראות סעיף 9 לחוק טיפול בחולי נפש;
(2) הקטין חולה במחלת נפש או אובחנה אצלו הפרעה נפשית קשה, העלולות לסכן אותו או את זולתו סיכון פיסי מיידי או להביא לנזק נפשי חמור להתפתחותו אם לא יטופל בדרך של אשפוז כאמור, ובלבד שבית המשפט לא יורה על אשפוז הקטין, אלא אם כן נוכח, על סמך חוות דעת של ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער שבדקה את הקטין, כי לא ניתן לטפל בקטין אלא בדרך של אשפוז.
(ב) בית משפט הדן בענין אשפוזו של קטין לפי סעיף קטן (א)(2), רשאי להורות לקטין או לאחראי עליו, כי על הקטין להתייצב בפני ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער לצורך בדיקתו.
(ג) צו לפי סעיף קטן (א)(2) יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על 30 ימים; בית המשפט רשאי, על סמך המלצה של ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער, לפיה מוסיפים להתקיים בקטין התנאים לאשפוזו לפי סעיף קטן (א)(2), והמלווה בתכנית טיפול, להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות, שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים.
3ו. מעמדו של קטין המתנגד לאשפוז פסיכיאטרי (תיקון: תשנ"ה)
(א) בהליך לפי סעיף 4א לחוק טיפול בחולי נפש, בענין קטין שמלאו אשפוז לו חמש עשרה שנים, שאינו מסכים לאשפוז בבית חולים בידי האחראי עליו, יהיה הקטין משיב.
(ב) בהליך לפי סעיף זה ימנה בית המשפט לקטין עורך דין שייצגו, זולת אם הקטין בחר להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו.
3ז. בקשת קטין לאשפוז פסיכיאטרי (תיקון: תשנ"ה)
(א) לבקשתו של קטין רשאי בית משפט להורות על בדיקה או על טיפול בו לפי סעיפים 3ב עד 3ה, אף אם לא נתקיימו בו כל התנאים המנויים בהם ולמרות התנגדותו של האחראי על הקטין, ובלבד שנתקיימו שניים אלה:
(1) לקטין מלאו חמש עשרה שנים;
(2) בית המשפט נוכח כי הקטין מבין את מהות הבדיקה או הטיפול ואת השלכותיהם והוא מעונין להיבדק או לקבל טיפול.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יורה בית משפט על אשפוזו של קטין בבית חולים לצורך בדיקה או טיפול אלא לאחר שנוכח, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי, הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך אשפוז בבית חולים לצורך בדיקה או טיפול.
4. ערובה
רשאי בית המשפט לחייב את הקטין ואת האחראי עליו במתן ערובה למילוי הוראותיו של בית המשפט.
5. העמדת ידיד
לא יעמיד בית המשפט ידיד אלא בהסכמתו.
6. דת
בבחירת ידיד ובבחירת מקום חסותו של קטין יושם לב, בין השאר, לדתו של הקטין.
7. זכויות האחראי וחובותיו
הוראות חוק זה אינן גורעות מזכויות האחראי על קטין ומחובותיו לפי דין אחר, אלא במידה שבית המשפט הגבילן לצרכי חוק זה.
8. שמיעת הקטין, האחראי ופקיד הסעד (תיקון: תשנ"ה)
לא יתן בית משפט החלטה לפי חוק זה אלא לאחר שפקיד סעד הגיש לו תסקיר ולאחר שנתן לקטין, לאחראי עליו ולפקיד הסעד הזדמנות לטעון טענותיהם ולהציע הצעותיהם; על תסקיר כאמור יחולו הוראות חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט"ו – 1955, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
8א. הזמנת אחראי על קטין (תיקון: תש"ן)
הזמין בית המשפט אחראי על קטין להתייצב בפניו בהליך לפי חוק זה והאחראי על הקטין לא התייצב, רשאי בית המשפט לצוות על הבאתו ויחולו לענין זה סעיפים 73 עד 73ב לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד – 1984, בשינויים המחוייבים.
8ב. דיון בהעדר האחראי (תיקון: תשנ"ו)
על אף הוראות סעיפים 8 ו- 8א לא יוזמן אחראי על קטין לדיון בענין קטין ולא יהיה נוכח בו, אם הדיון הוא בענין חוק לגילוי נגיפי איידס בקטינים, התשנ"ו – 1996, אלא אם כן הורה בית משפט אחרת.
8ג. מינוי אפוטרופוס לדין (תיקון: תש"ס)
בית המשפט הדן בענינו של קטין, רשאי, בכל עת, למנות לקטין אפוטרופוס לדין, או לענינים הנובעים מן ההליך שבפניו, אם מצא כי הדבר דרוש לטובת הקטין ולשם שמירה על עניניו.
9. העדר הקטין מבית-המשפט
על אף האמור בסעיף 8, רשאי בית המשפט להימנע מהזמין קטין לפניו, אם הוא סבור שהקטין אינו מסוגל להבין את הענין או שהבאתו עלולה לסכן את שלומו.
9א. מניעת עדותו של קטין (תיקון: תשל"ב)
בית המשפט רשאי להימנע מהזמין קטין כעד בהליכים לפי חוק זה, או להפסיק עדותו, אם היה סבור שמתן העדות עלול לסכן את שלומו של הקטין; במקרה זה רשאי הוא לקבל כראיה עדות שגבה ורשם חוקר-נוער, לפי חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), תשט"ו – 1955, או זכרון דברים או דין-וחשבון שרשם חוקר-נוער בשעת חקירה או לאחריה.
9ב. דין ראיות קודמות על נזקקות (תיקון: תשל"ב)
בית המשפט, בבואו להחליט אם קטין הוא נזקק לפי סעיף 2(2) ו-(5), רשאי לקבל כראיה עדויות שהושמעו לאותו ענין לגבי אחיו ואחיותיו של הקטין, ובלבד שלא יכריע על סמך עדויות אלה בלבד; בית המשפט ישמע את העדויות מחדש אם ביקש זאת אחד הצדדים.
10. הוצאות טיפול
רשאי בית המשפט לחייב את הקטין ואת הוריו לשאת בהוצאות הכרוכות בטיפול ובהשגחה לפי חוק זה, בין בשלמותן ובין בחלקן, וחיוב זה כוחו יפה גם לאחר שפקעה ההחלטה בדבר דרכי הטיפול וההשגחה.
11. אמצעי חירום (תיקון: תשנ"ה)
(א) היה פקיד-סעד סבור כי קטין הוא נזקק ונשקפת לו סכנה תכופה או שהוא נזקק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא לנקוט בכל האמצעים הדרושים, לדעתו, למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול אף ללא הסכמת האחראי על הקטין, ובלבד שלא יוחזק קטין יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי עליו אלא באישור בית המשפט.
(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי להסמיך פקיד סעד להורות ללא הסכמת האחראי על הקטין, כי הקטין ייבדק בדיקה פסיכיאטרית או כי יאושפז בבית חולים, אך רשאי פקיד הסעד לנקוט אחת מאלה:
(1) לפנות בענינו של הקטין לפסיכיאטר מחוזי, על מנת שישקול אם להורות כי הקטין יובא בדחיפות לבדיקה פסיכיאטרית לפי סעיף 6 לחוק טיפול בחולי נפש;
(2) להביא קטין לבית חולים לשם בדיקה רפואית, נפשית וגופנית, בידי פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער, לצורך החלטה לפי סעיף 5 לחוק טיפול בחולי נפש.
12. החלטות ביניים
רשאי בית המשפט, בהחלטת-ביניים, אף לפני שמיעת הקטין או האחראי עליו ולפני קבלת תסקיר, להורות על נקיטת אמצעים זמניים לגבי הקטין ולאשר אמצעי-חירום שננקטו לגביו על ידי פקיד-סעד; החלטת-ביניים כאמור תפקע כעבור שלושים יום מיום הינתנה אם לא הוארכה תקופת-תקפה כאמור בסעיף 14.
13. תקופות החלטות
החלטה של בית המשפט לפי חוק זה לא תינתן לתקופה העולה על שלוש שנים; אולם רשאי בית המשפט להאריך תקפה מדי פעם לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים.
14. שינוי החלטות
רשאי בית המשפט, לפי בקשת הקטין, האחראי עליו, ידיד, פקיד-סעד או כל אדם שהוטלה עליו חובה בהחלטה לפי חוק זה, לשנות החלטה שניתנה לפי חוק זה, להאריך או לקצר תקופת-תקפה, לבטלה או לתת הוראות להוצאתה לפועל; ואולם רשאי בית המשפט שלא להיזקק לבקשה כאמור אלא אחת לשלושה חדשים.
15. פטור על ידי שר הסעד
על אף האמור בסעיף 14, רשאי שר הסעד בכל עת, אם היה סבור שטובת הקטין דורשת זאת, לפטור את הקטין וכל אדם אחר מן החובות שהוטלו עליהם לפי סעיף 3, פיסקאות (2), (3), או (4), בין בתנאי ובין ללא-תנאי, ובלבד שהאחראי על הקטין הסכים לכך.
16. ערעור (תיקון: תשל"א)
החלטה של בית המשפט לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית-משפט מחוזי; בערעור ידון בית המשפט המחוזי בשופט אחד, שהוא שופט-נוער כמשמעותו בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי-טיפול), תשל"א – 1971.
17. פקיעת החלטות
החלטה של בית-משפט לפי חוק זה, למעט החלטה לפי סעיף 10, תפקע במלאות לקטין שמונה-עשרה שנה.
18. הוצאה לפועל (תיקון: תשל"ב)
(א) החלטה לפי חוק זה תוצא לפועל על ידי פקיד-סעד אם לא הורה בית המשפט על הוצאה לפועל בדרך אחרת.
(ב) בית המשפט רשאי, לשם ביצוע הוראות חוק זה, לכפות התייצבותו של קטין לפניו או לפני מוסד שצויין בהחלטתו.
(ג) לשם ביצוע צווי-חירום לפי סעיף 11, זכאי פקיד-סעד לקבל בשעת הצורך עזרה מתאימה מהמשטרה.
(ד) קטין שעזב ללא רשות מקום-חסות שנקבע לו על פי חוק זה, זכאי פקיד-סעד, לשם מילוי תפקידו האמור בסעיף קטן (א), לקבל בשעת הצורך עזרה מתאימה מהמשטרה, ומוסמך שוטר לעצור את הקטין ולהחזירו למקום החסות.
19. פיקוח על שלום הקטין
פקיד-סעד יפקח על שלומו של הקטין כל עוד החלטה לפי חוק זה עומדת בתקפה.
20. שמירת דינים (תיקון: תשנ"ה)
(א) הסמכויות נתונות לבית המשפט לפי חוק זה באות להוסיף על סמכויותיו לפי כל דין אחר ולא לגרוע מהן.
(ב) סמכויות בית המשפט לפי סעיפים 3ב עד 3ז, באות להוסיף על הסמכויות הנתונות לפסיכיאטר מחוזי או לאחרים בחוק טיפול בחולי נפש.
21. (בוטל) (תיקון: תשל"א)
22. חקירות
נודע לפקיד-סעד על קטין נזקק, רשאי הוא להשתמש בסמכויות לפי סעיף 3 לחוק הסעד (סדרי-דין בעניני קטינים, חולי-נפש ונעדרים), תשט"ו – 1955, אף שלא נצטווה על ידי בית המשפט.
23. סודיות (תיקון: תשנ"ה)
(א) פקיד-סעד שהגיעה אליו ידיעה אגב חקירה ישמרנה בסוד ולא יגלנה אלא במידה שיש צורך בכך לשם ביצוע חוק זה או חוק אחר והתקנות לפיהם.
(ב) אשפוז של קטין לצורך אבחנה או טיפול, לא יתועד במסמכים או במאגרי מידע של מערכת בריאות הנפש, למעט בתיק האישי או הרפואי של הקטין בבית החולים, אלא אם כן אובחן כחולה במחלת נפש המסכנת אותו או את זולתו.
(ג) מי שהגיעה אליו ידיעה בקשר לבדיקה, לטיפול או לאשפוז פסיכיאטריים של קטין, ישמרנה בסוד ולא יגלנה אלא במידה הנדרשת על פי דין.
24. הגנת קטין מפני פרסומים מזיקים (תיקון: תשכ"ח, תשמ"ח, תשנ"ו, תשנ"ח, תשס"ד)
(א) אלה דינם מאסר שנה אחת:
(1) המפרסם שמו של קטין או כל דבר אחר העשוי להביא לידי זיהויו של קטין או לרמוז על זיהויו, באופן או בנסיבות שיש בהם כדי לגלות אחד מאלה:
(א) הקטין הובא בפני בית משפט;
(ב) פקיד סעד פעל או פועל לגבי הקטין לפי חוק זה;
(ג) הקטין ניסה להתאבד או התאבד;
(ד) דבר שיש בו כדי לייחס לקטין עבירה או שחיתות מידות;
(ה) הקטין הוא בן משפחתו של אדם שמייחסים לו עבירה או שחיתות מידות;
(ו) נעברה בקטין עבירת מין, עבירת אלימות, עבירה של התעללות, או שנעברה בו עבירה בידי האחראי עליו כמשמעותו בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז1977-;
(ז) דבר המקשר קטין לבדיקה לגילוי נגיפי איידס;
(ח) דבר המקשר קטין לבדיקה, טיפול או אשפוז פסיכיאטריים;
(2) המפרסם תמונת עירום של קטין שמלאו לו 5 שנים ויש בפרסום כדי לזהותו.
(א1) בסעיף זה –
"קטין" – קטין הנמצא בישראל או שמקום מושבו, כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב1962-, הוא בישראל;
"בן משפחתו" – ילדו, אחיו, אחותו, נכדו או נכדתו.
(ב) לענין סעיף זה אין נפקא מינה, אם הקטין או האחראי עליו הסכים לפרסום או לא הסכים.
24א. פרסומים מותרים (תיקון: תשכ"ח)
סעיף 24 לא יחול על פרסום שהתיר בית המשפט ועל פרסום כאמור בפיסקה (1) לסעיף 24(א) שנעשה על ידי המשטרה או מטעמה לשם חקירת-פשעים, חקירת-מוות או חיפוש אחרי קטינים שנעלמו כשאין להימנע מהפרסום.
24ב. שמירת דינים (תיקון: תשכ"ח)
סעיפים 24 ו24-א באים להוסיף על איסורי-פרסום על פי כל דין ולא לגרוע מהם.
25. הפרעה למילוי תפקיד
המפריע לרשות-סעד, לפקיד-סעד, לידיד או לאדם אחר שהוטל עליו תפקיד לפי חוק זה מלמלא תפקידם, דינו – מאסר ששה חדשים.
26. אי-מילוי אחרי החלטת בית המשפט
מי שאינו ממלא אחרי החלטת בית המשפט לפי חוק זה, למעט החלטה לפי סעיף 10, דינו – מאסר ששה חדשים; אולם רשאי בית המשפט להחליט כי לא ישא הנאשם בענשו, כולו או מקצתו, אלא אם לא ימלא אחרי החלטת בית המשפט תוך התקופה שיקבע.
27. חילוט ערובה
נתן הנאשם ערובה לפי סעיף 4 והורשע באישום לפי הסעיפים 25 או 26, רשאי בית המשפט להחליט על חילוט הערובה, כולה או מקצתה, במקום להטיל עונש או נוסף על העונש שיטיל עליו.
28. (שולב בפקודת החוק הפלילי, 1936)
29. ביטולים
בטלים –
(1) הסעיפים 16 ו- 17 לפקודת העבריינים הצעירים, 1937;
(2) סעיף 36 לחוק עבודת הנוער, תשי"ג – 1953.
30. ביצוע ותקנות
שר הסעד ממונה על ביצוע חוק זה, הוא ימנה לענין חוק זה פקיד-סעד ראשי ופקידי-סעד אשר יפעלו לפי הנחיותיו של פקיד-סעד ראשי, בדרך כלל או לענין מסויים; חלק פקיד-סעד על ההנחיות לענין מסויים, ישוב פקיד-הסעד הראשי ויכריע בדבר לאחר שקיים התייעצות בענין זה עם פקיד הסעד ועם גופים אחרים שמצא לנכון והוא רשאי להתקין תקנות – למעט תקנות סדרי-דין – לביצועו; שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי-דין לענין חוק זה.