פקיד סעד / עובד סוציאלי לחוק הנוער, אימוץ, סדרי דין

פקיד סעד הנו עובד עירייה, פקיד ממשל ברשות המקומית, עובד סוציאלי בהשכלתו, שעבר הכשרה מיוחדת לשמש כחוקר, וממונה על ידי שר הרווחה. בתי משפט על ערכאותיהן רואים בפקיד הסעד סמכות מקצועית  סטטוטורית בתחומה שאין לערער עליה. פקיד הסעד הוא עובד של לשכת הרווחה ברשות מקומית וכפוף למנהל לשכת הרווחה. פקיד הסעד הוא גם חבר הסתדרות בהיותו עובד סוציאלי החבר באיגוד העובדים הסוציאליים. שייכותו של פקיד הסעד למשרד הרווחה, רשות מקומית, וההסתדרות מעמידה אותו במצב של ניגוד עניינים ושיקולים זרים. פקיד הסעד נוטל חלק מרכזי ב"ועדת החלטה" הקובעת ומתכננת את גורלו של הילד/חסוי ומשפחתו טרם דיון משפטי כלשהו. 

ישנם מספר סוגים של פקיד סעד המועסקים ברשות המקומית. אולם במהות הם נחלקים לשנים: פקידי סעד לסדרי דין, ופקידי סעד שאינם לסדרי דין אלא לחסרי ישע מסוגים שונים, נוער, חוסים, מפגרים וכו'. הטיפול של פקיד הסעד הוא בכפייה, בתי משפט לענייני משפחה ונוער רואים המלצותיו כסוף פסוק, ופועלים מתוך ראיית טובת הרשות במקומית המעסיקה אותם.

פקיד סעד נוסף המועסק ע"י השירות למען הילד במשרד הרווחה הוא פקיד סעד לחוק האימוץ או פקיד אימוץ.

.

פקיד הסעד לסדרי דין מתמנה ע"פ צו בית משפט לחקור בענייני משפחה שונים כגון מינוי אפוטרופוס, הסדרי ראייה, ולהגיש לבית המשפט את חוות דעתו בתסקיר. פקיד הסעד לסדרי דין הוא חוקר, הלקוח הוא בית המשפט, המוצר הוא התסקיר, ובני המשפחה הם הנחקרים. ראה חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי-נפש ונעדרים), תשט"ו-1955. מקובל כי השופט מקבל את המלצות פקיד הסעד בתסקיר כמו שהם: במאמר צרור עצות לאב המתגרש (ג) כותב גיא רווה כששאל את פקידת הסעד בדיון בבית משפט למה בנו לא יישן אצלו בחג ומוצאי החג, ענתה לו פקידת הסעד "ככה". השופט בהחלטתו קיבל את נימוק פקידת הסעד.

דו"ח ועדת סלונים נבו – בתי המשפט לענייני משפחה במרבית המקרים נוטים לקבל באופן מלא את כל הקביעות וההמלצות בתסקירי פקידי הסעד

בהודעת משרד הרווחה מיום 05/05/2009 על דו"ח ועדת סלונים-נבו לבחינת עבודת פקידות הסעד לסדרי דין נכתב: "בתי המשפט לענייני משפחה מייחסים בדרך כלל הערכה מרובה לפקידות הסעד ובמרבית המקרים הם נוטים לקבל באופן מלא את כל הקביעות וההמלצות שנכללות בתסקיריהן. זאת ועוד, לא פעם נתקלות פקידות הסעד גם בציפייה או בתביעה, מפורשת פחות או מפורשת יותר, להכריע בכל הדילמות והספקות שמוצגות על ידן בתסקיר, ולא להעבירן להכרעת בית המשפט".

דו"ח סלונים מצא ליקויים מהותיים בתפקודם של פקידי הסעד לסדרי דין. ליקויים אלו הוצגו בעבר אך לא הופקו לקחים ע"י המשרד מזה שנים: ניגוד עניינים, העדר פיקוח, אי קיום תקנות, כתיבת עובדות מהותיות בתסקיר ללא בדיקה, ועוד.

פקיד סעד לחוק הנוער
תפקידו של פקיד הסעד לחוק הנוער הוא לטפל בילדים ובני נוער בסיכון בהליך כפייתי כגון צווי בתי משפט, הצבה בפנימיות, אומנה או במוסדות אשפוזים פסיכיאטריים. בידיו מגוון סמכויות התערבות להגנה על קטינים במצבי סיכון ובמצבי חירום. האיתור הראשוני של ילדים בסיכון עושים מי שנמצאים בסביבתם הקרובה, כמו מורים, רופא המשפחה, שכנים, חברי המשפחה, עובד בריאות הציבור, פסיכולוג ועוד. גם הילד עצמו יכול לדווח למחלקה המקומית לשירותי רווחה על הסיכון שהוא נתון בו. האחריות לטיפול בקטין בסיכון, לאחר שאותר, מוטלת על המחלקה לשירותים אישיים וחברתיים במשרד הרווחה, באמצעות פקיד הסעד, שהוא עובד סוציאלי בהכשרתו.

סעיף 11 בחוק הנוער מסמיך את פקיד הסעד להוציא קטין מיידית מביתו ללא צו בית משפט: "היה פקיד סעד סבור כי קטין הוא נזקק ונשקפת לו סכנה תכופה או שהוא זקוק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא לנקוט את כל האמצעים הדרושים לדעתו למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול אף ללא הסכמת האחראי על הקטין, ובלבד שלא יוחזק קטין יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי לו אלא באישור בית-המשפט". כלומר: פקיד הסעד מוסמך במצבים שאינם סובלים דיחוי, להוציא את הקטין מביתו ולכפות עליו טיפול. הוצאת קטין מביתו בדרך זאת לא תארך יותר משבעה ימים, לאחר מכן דרוש אישור בית-המשפט שבד"כ מאשר את בקשות פקיד הסעד.

סעיף 12 בחוק הנוער מסמיך את בית המשפט להורות על נקיטת אמצעים זמניים למשך חודש על הקטין ללא שמיעתו, שמיעת הוריו, וללא תסקיר של פקיד הסעד. ואולם בית משפט עליון קבע: "אף שסעיף 12 (חוק הנוער) אינו נוקט במפורש במונח 'קטין נזקק', הוא מופנה לקטינים נזקקים".

כל ההליכים בבתי משפט אלו אינם כפופים לדיני ראיות ומנוהלים בדלתיים סגורות, ובחיסיון, הרחק מהביקורת הציבורית. בתי המשפט רואים כסוף פסוק את המלצותיהם של פקידי הסעד המבוססים על הערכות, ועובדות שלא אומתו ולא נעשה ניסיון להפריכן (מסקנות ועדת סלונים).

בכל הקשור לחובת הדיווח (על פי חוק העונשין): פקיד הסעד מעביר את הדיווח למשטרה במידה ויש חשש שנעברה עבירה כלפי הקטין. הוא ממליץ למשטרה האם לפעול או להימנע מפעולה ושוקל אם יש עילה לפנות ולבקש פטור מדיווח. ההתנהלות הפלילית על פי החוק הינה של המשטרה בלבד.
פקיד הסעד עורך חקירה מקיפה על מצבו של הילד ומחליט אם אומנם נפגע ועד כמה, או אם יש סכנה לשלומו, ומה היא התכנית הטיפולית המתאימה בעבורו. אם יש צורך בכך, פקיד הסעד רשאי לפנות לבית-משפט ולבקש צו אשר יורה לילד ו/או להורים למלא אחר הנדרש מהם בתכנית הטיפול במסגרת הקהילה או הוצאה מהבית.
פקיד הסעד מפנה את המקרה לוועדת תכנון טיפול ומעקב (ועדת החלטה) המתכנסת בלשכת הרווחה העירונית, וזו קובעת כיצד יש לטפל בקטין: אם להשאיר אותו בבית ולטפל בו במסגרת הקהילה, או להוציאו מהבית. בעבר נקראו ועדות אלה "ועדות החלטה". אם ההורים אינם משתפים פעולה, פקיד הסעד יפנה לבית המשפט, אשר ישמע את עובדות המקרה. בית המשפט יקבע את דרכי הטיפול בד"כ ע"פ המלצת פקיד הסעד, מתוך ידיעה כי מדובר בהחלטה שנתקבלה ע"י ועדת החלטה, ו/או שמערכת הרווחה תתמוך בו.

בנובמבר 2002 הוגש לשר העבודה והרווחה שלמה בניזרי דוח של ועדת ייעוץ לקביעת סמכות ועדות ההחלטה "ודרך התנהלותן מול פקידי הסעד למיניהם" בראשות ד"ר ישראל צבי גילת. בדוח ועדת גילת דובר בין השאר על עבודת פקידי הסעד והוגדר תפקידם: "פקיד הסעד לפי התובנה המשפטית הקלסית הוא 'זרועו הארוכה' של השופט הדן בעניין. הוא אינו 'פקיד טכני' אלא הוא 'בעל דבר'. הוא המוציא ומביא את העניין שבתחום סמכותו לבתי-המשפט, והוא המקבל הוראות מבית-המשפט כיצד לפעול. בבואו לבית-המשפט הוא מגיש תסקיר על מצבו של הקטין ובדיוני בתי-המשפט הוא מחויב לטעון טענות, וכמובן עליו מוטלת החובה להשיב לטענות שטוען בעל הדין שכנגד… מלבד זאת, תפקידו של פקיד הסעד הוא להציע דרכי טיפול לבית-המשפט, כדי שבית-המשפט ידע לבור לו את דרך הטיפול הנראית לו".

ליקויים מהותיים בעבודת פקידי סעד לחוק הנוער

בנובמבר 2007 פורסם מחקר: "נקודת מבטם של פקידי סעד ושל הורים במשפחות שבהן היתה התערבות בחוק", ע"י פקידת סעד לחוק הנוער באגף הרווחה של עיריית ירושלים חנה סימקין, ואלישבע סדן D.Sc אוניברסיטה עיברית. מהמאמר עולים ליקויים וכשלים קשים של תפקוד פקידי הסעד בטיפול ושיתוף הורים בהליכי קבלת החלטות על עתיד ילדיהם: אי מסירת מידע חיוני, אי שיתוף ההורים בתהליך קבלת החלטות, ועדות מומחים לחולקת אחריות, יצירת לחץ ובלבול אצל הלקוח, ועוד.פקיד סעד לחוק האימוץ

פקידי סעד לחוק האימוץ מועסקים ע"י השירות למען הילד במשרד הרווחה ונבדלים מפקידי סעד לחוק הנוער, או פק"ס לסדרי דין המועסקים ע"י הרשות המקומית. הדיון ע"פ חוק האימוץ מתקיים בבית משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות ללא כפיפות לדיני ראיות.

חוק האימוץ (סעיף 12 ג) מקנה לפקידת אימוץ סמכות להוציא את הילד מחזקת הוריו בצו חירום ולקבוע את מקום הימצאו או למוסרו למי שמוכן לאמצו ללא צו בית משפט אך לא לזמן העולה על 14 יום. במקרה זה מקום הימצאו של הילד חסוי והגישה אליו מותרת לפקידות האימוץ בלבד. הרשות לאימוץ נקראת "השירות למען הילד" ומייצגת את המדינה בבקשה להכריז על הילד בר אימוץ. בית המשפט רשאי להכריז על הילד בר אימוץ במעמד צד אחד ללא נוכחות ההורים.

פקידות האימוץ משמשות אפוטרופוסות לילד החל מהרגע שהוצא מחזקת הוריו ועד שיחליט בית המשפט להכריז עליו בר אימוץ. בתקופה זו הגישה אל הילד נעשית בפיקוח פקידות האימוץ וברשותן. הקשר בין הילד להוריו נעשה ע"י פקידות האימוץ, למרות שהן משמשות צד בהליך המשפטי כמי שמבקשות להכריז עליו כבר אימוץ. מערכת האימוץ העניקה לפקידות האימוץ עוצמה רבה: הן משמשות "צד" בהליך המשפטי שמבקש להכריז על הילדים בני אימוץ, ובה בעת הן "שומרות הסף" של הקשר שבין ההורים לילדיהם, לאחר שהללו הועברו כאמור לחסותן בתוקף צו חירום. ביכולתן להבנות את הקשר שבין ההורים לילדים בדרך המאשרת את ההנחה שקשר זה מסוכן לילדים ותומכת בבקשתן להכריז עליהם בני אימוץ. בפועל נעלם כל ספק באשר לאשמת ההורים שאינם יכולים לגדל את ילדיהם. ההורים מוצגים כמי שיש להסתיר מפניהם את הילד. ביכולתן של פקידות האימוץ לחבל בקשר בין הילד להוריו בדרך שבו הן ממשטרות את הפגישות ביניהם ולהעלים מאחורי חומת הסודיות את רצון הילדים.

פקידות האימוץ אינן בוחלות בשיטות בזויות להכריז על קטין בר אימוץ. השופט פנחס אסולין ציין באחת מהחלטותיו כי פקידות הסעד באו לכלל מסקנה כי גורל אחד ויחיד יהא לילדיו הקטינים של המשיב דהיינו שהם ימסרו לאימוץ ומשהכריעו הן בכך הן לא נמנעו מלתרום משלהן למארג הראיות אשר תבואנה בפני בית המשפט עד כדי, כמעט, כבילת ידי בית המשפט והצבתו בפני עובדות מוגמרות וחבל שכך.

פקידת סעד ראשית לחוק הנוער חנה סלוצקי משקרת וממצמצת בעיניים

.

פלייליסט –

חוקים ותקנות שפקיד הסעד מופיע בהם:

קישורים:

עובדות סוציאליות לחוק, פקידות סעד – סרטן בחברה הישראלית

סרטון זה מדגים איך משרד הרווחה מבזבז את תרומות האזרחים בצדקה ומסים על צבא העובדות הסוציאליות שהוא פי 4 יותר גדול בארץ מאשר במקומות הכי מסוכנים בארה"ב להרוס דורות משפחות ישראליות.
רשויות הרווחה עובדות ללא סדרי דין, ללא ראיות ובדלתיים סגורות. בתי משפט לענייני משפחה ונוער רואים בהמלצות פקידות סעד כסוף פסוק. באופן זה רשויות הרווחה ובתי המשפט פועלים מזה שנים בפראות להוצאת ילדים מביתם, פירוק משפחות, הרס הפרט המשפחה והחברה.

קישורים: 

שופטת העליון עדנה ארבל מייתרת ערכאות שיפוטיות על החלטות פקידת סעד

עדנה ארבל - מדיניות רקובה בענייני רווחה ופקידי סעד
עדנה ארבל – מדיניות רקובה בענייני רווחה ופקידי סעד

יוני 2012 – בית משפט לנוער ו/או בית משפט לענייני משפחה מוסמכים למנות מטעמם פקיד מרשות מקומית, עובד סוציאלי שהוסמך ע"י שר הרווחה שיגיש להם תסקיר לסייע להם בקבלת החלטותיהם. בתי המשפט אימצו לעצמם נורמה פסולה לאמץ את החלטות פקידי הסעד במלואן בכל הערכאות השיפוטיות, חרף העובדה שהחוק אינו מתיר זאת, שהרי לשם מה קיימים בתי משפט על ערכאותיהן השונות. בפועל הפכו פקיד הסעד ברשויות המקומיות לסמכויות ממשל סטטוטוריות, העובדות בחיסיון ללא סדרי דין או כפיפות לדיני ראיות וחורצים דיני נפשות כגון הסדרי ראיה בין הורים לילדיהם, משמורת, אפוטרופסות, הוצאה בכפייה ילדים וקשישים מביתם, ועוד.

מדובר במדיניות בתי משפט הפוגעת קשות באוכלוסיות שלמות, מוחלשות בעיקר, פוגעת בערכי המשפט לרבות הדמוקרטי ומהווה קרקע פוריה לשחיתות.
החלטה שיפוטית ברוח זאת היא החלטת שופטת העליון עדנה ארבל בבקשה של אמא ל' המבקשת לראות את ילדיה כ- 4 שנים בערכאות ותהליכים שיפוטיים שונים ומשונים. מדובר באם ללא רבב עובדת. להלן תמצית מדיניות בתי המשפט כפי שמציגה עדנה ארבל: "אני תקווה כי המבקשת תמצא דרך לשתף פעולה עם רשויות הרווחה, על מנת להסדיר את הקשר עם ילדיה, מה שעשוי לסייע לילדים וכמובן גם לאם"

עדנה ארבל מייתרת את בתי המשפט על ערכאותיהן השונות בפני פקידות סעד העובדות ללא סדרי דין או כפיפות לדיני ראיות.
עדנה מסיימת את משפט המחץ ההורס משפחות וילדים ואמון הציבור במערכת המשפט בהערה צינית: "מה שעשוי לסייע לילדים וכמובן גם לאם". כביכול הטלת האחריות לחידוש הקשר על האמא הנאבקת מזה 4 שנים ברשויות אטומות, בהוצאות כספיות עתק עד כדי התרוששות, כדי לראות את ילדיה שעה בשבוע.

סוף דבר
עדנה ארבל מציגה בציניות מדיניות מסוכנת ופוגענית של בתי המשפט על ערכאותיהן השונות המעניקים  לפקידות הסעד ברשויות המקומיות סמכויות ממשל סטטוטוריות, העובדות ללא סדרי דין או כפיפות לדיני ראיות וחורצים דיני נפשות כגון הסדרי ראיה בין הורים לילדיהן, משמורת, אפוטרופסות, הוצאה בכפייה ילדים וקשישים מביתם, ועוד.
מדובר במדיניות הפוגעת באמון הציבור במערכת המשפט ערכי הדמוקרטיה, ופותחת פתח לשחיתות, סחר בילדים, קשישים, התעללות והזנחה ועוד…

להלן מסמך החלטת שופטת העליון עדנה ארבל

שופטת העליון עדנה ארבל מייתרת ערכאות שיפוטיות על החלטת פקידת סעד
שופטת העליון עדנה ארבל מייתרת ערכאות שיפוטיות על החלטת פקידת סעד

שופטת העליון עדנה ארבל מייתרת ערכאות שיפוטיות על החלטת פקידת סעד
שופטת העליון עדנה ארבל מייתרת ערכאות שיפוטיות על החלטת פקידת סעד

קישורים:

תגובית על שביתת השרלטנים הסוציאליים – מרץ 2011

השרלטנים הסוציאליים מיללים בחוצות העיר על שכרם ומאיימים בשביתה, בעוד שכרם מהגבוהים במשק, הם נהנים מביטחון תעסוקתי, תנאים סוציאליים, קורסים, השתלמויות, כנסים במלונות מפוארים עם ארוחות מדושנות ועוד.

העובדים הסוציאליים גוזלים רכושם של המוחלשים תוך שהם מעלילים עליהם. הם חוטפים ילדים כי הם "סבורים" שהם בסיכון, ואז ההורים נאלצים לשלם מאות אלפי שקלים להחזיר את הילד.

הם עושקים קשישים, מלאימים את רכושם ומפקירים אותו בידי עמיתיהם האפוטרופוסים, ומסממים אותם עד יומם האחרון.

העובדים הסוציאליים בזויים ומושחתים – היזהרו מהם.


.
קישורים:

פרשת שי אברהמוב חשפה התעללות רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער במשפחות ובילדיהן

פרשת שי אברהמוב מייסד כת האיתקה חשפה את חוסר האונים של משפחות הנתונות לחסדיהן של רשויות הרווחה. פקיד הסעד סבור כי לילד בעיות רגשיות, נפשיות ושולח אותו אותו לאבחון. המאבחנים ה"מומחים" של הרווחה מנפיקים "אבחונים" על פי בקשת פקידי הסעד מוכתבות מראש ע"י פקידי הסעד וזאת על מנת שלא יתויגו כמי שאינם משתפים פעולה ולא יקבלו מטופלים מהרווחה.
שלב הבא הוא הטיפול. פקיד הסעד מציג את ה"אבחון" לבית משפט לענייני משפחה ונוער וזה מחייב את ההורים לשלם למטפלים שונים ומשונים עבור "טיפולים" לילדים על מנת שיפתרו הבעיות הרגשיות של הילדים.
למטפל המשפחתי כוח רב על המשפחה האומללה. עלות מפגש עם המטפל היא כ- 700 שקלים והוא מגיש לפקיד הסעד את תוצאות הטיפול. אם המשפחה תתנגד לטיפול הילדים יוצאו מיד מהבית למרכז חירום, פנימייה או משפחת אומנה או אימוץ, בתואנת הזנחה או התעללות.
המטפל הוא הקובע מתי יפסק הטיפול, וטיפולים אלו עלולים להימשך שנים. למטפל אינטרס להמשיך בטיפולים מאחר והוא מרוויח כסף רב ללא מאמץ.
מדובר בטיפולים שונים ומשונים לרב חסרי תועלת במקרה הטוב, במקרה הרע מסבים נזקים קשים, פיסיים ונפשיים לבני המשפחה, פירוק המשפחה ועוד.
אם אחד מבני המשפחה יתנגד לטיפול, פקיד הסעד יעכס בפיו כנגדו בדברי בלע וירחיקו מהמשפחה.

האזינו להשתלשלות דרכי השתלטות המטפל המשפחתי מטעם רשויות הרווחה ובתי משפט למשפחה ונוער, שי אברהמוב, על משפחתה של המורה מנתניה.
.
http://www.viddler.com/player/fa8feee8/
.
קישורים:

"עוד לבנה בחומה" – פארודיה של הפינק פלויד על "חינוך" תוקפני

פארודיה של הפינק פלויד על העיצוב מחדש של ילדים במערכת החינוך.
.

.
מערכת החינוך במדינת ישראל הפכה להיות כלי שרת בידי רשויות הרווחה לאכלוס פנימיות, ומסגרות השמה חוץ ביתית, אשפוזים פסיכיאטריים כפויים שלא לצורך, טיפולים "תרופתיים" בסמים פסיכיאטריים מסוכנים בעלי תופעות לוואי קטלניות, ועוד.
מדובר במודל עסקי אשר נועד לספק פרנסה לעובדים סוציאליים, פקידי סעד, פסיכיאטריים, חברות התרופות פסיכולוגים ועוד כל מיני.
המודל כשל לחלוטין, רמת החינוך וההשכלה נמצאים בירידה מתמדת, העוני והפשיעה בעליה. זוהי מדיניות חינוך ורווחה הנשלטת ע"י ארגונים תאבי כוח ובצע.
היוקרה של בעלי מקצוע העוסקים בתחום: שופטי נוער, משפחה, עורכי דין, פסיכיאטרים, פסיכולוגים, מנהלי בתי ספר, אבדה, והם מאבדים את אמונם בציבור.
.
מילות השיר:

We don't need no education
We dont need no thought control
No dark sarcasm in the classroom
Teachers leave them kids alone
Hey! Teachers! Leave them kids alone
All in all it's just another brick in the wall
All in all you're just another brick in the wall

We don't need no education
We dont need no thought control
No dark sarcasm in the classroom
Teachers leave them kids alone
Hey! Teachers! Leave them kids alone!
All in all it's just another brick in the wall

"Wrong! , Do it again"
All in all you're just another brick in the wall

"If you don't eat yer meat, you can't have any pudding. How can you
have any pudding if you don't eat yer meat?"

"You! Yes, you behind the bikesheds, stand still laddy"


.

.

קישורים:

זהירות – פקידי הסעד בועטים גם בקשישים

פקידי הסעד ברשויות במקומיות בועטים גם בקשישים
פקידי הסעד ברשויות במקומיות בועטים גם בקשישים פקידי הסעד בלשכות הרווחה ברשויות המקומיות, הנם עובדי עירייה בעלי סמכויות נרחבות בהרבה מאלו של שוטר. הם פועלים ללא פיקוח, ומקבלים גיבוי מלא מהממונים עליהם. בתי משפט לענייני משפחה ונוער בהם מופיעים פקידי הסעד מנוהלים בדלתיים סגורות, הרחק מהביקורת הציבורית, והשופטים מקבלים את חוות דעתם הסובייקטיבית כסוף פסוק – או במילים אחרות : השחיתות בהתגלמותה.

בסיפורה של הקשישה שרה כהן, רודפות פקידות הסעד של עיריית תל אביב אחריה על מנת למנות לה אפוטרופוס, ולהשים אותה בבית אבות, שם היא מקבלת "טיפול תרופתי" שאינה זקוקה לו. פקידי עירייה אלו לא בוחלים לבוא בליל הסדר בליווי שוטרים חמושים על מנת לקחת את הקשישה לבית האבות. הפקידים אפילו מסתירים מקרוביה של שרה את מקום הימצאה על מנת שיוכלו ל"טפל" בה ללא הפרעה.
ארבע פסיכיאטריים שבדקו את שרה כהן, וקבעו כי צלולה לחלוטין לא סיפקו את העובדות הסוציאליות תאבות הכבוד, היוקרה, והבצע של עיריית תל אביב.
רדיפתן האובססיבית של הפקידים הסוציאליים של עיריית ת"א תוך הפרה בוטה של זכויות אדם, מוסברת בלחצים/ שיקולים זרים של גורמים פרטיים וממסדיים במנגנון הרווחה הכושל.
פקידות הסעד הן עובדות עירייה ובתור שכאלה הם פועלות בראש וראשונה לנער את העירייה מאחריות לסייע לקשישה.
בנוסף קיימים לחצים של בתי חולים גריאטריים לבצע ניסויים בקשישים אלו כפי שמתברר בכתבה על כתבי אישום נגד שישה רופאים מבית החולים הגריאטרי הרצפלד – קפלן בגדרה.
שיקול זר נוסף הוא לחצים של תאגידים של אפוטרופוסים הרוצים קשישם עם נכסים. ידועה פרשת החשד על תאגיד האפוטרופסות דורי דורות, שהוציא כספי חסויים שלא כדין.

סיפור משפחת חביבי – שיטות הפעולה המעוותות של פקידי רווחה – רדיפות, עלילות, התעמרות…

משרד הרווחה מוציא מידי שנה כ-10,000 ילדים מביתם מסיבות אלו ואחרות. לפקידי הסעד ברשויות המקומיות אין זמן, לסייע למשפחה. משיקולים זרים אלו ואחרים פקידי הסעד מפרקים את המשפחה, צובעים את המשפחה בעלילות, ומפעילים מכבש לחצים באמצעות צווים שיפוטיים, רדיפות, ומעצרים. הילדים נלקחים לאחריות משרד הרווחה שם הם עוברים השפלות, התעללויות, סמים פסיכיאטריים ועוד. (ראה קישורים להלן)
להלן סיפורם של משפחת חביבי שפקידי הסעד ברשויות השונות "טיפלו" בהם.
.
.
המאמר "האם שהתבצרה בכנסייה ברחה עם בנה לרשות" , ynet , ספטמבר 2009
.
ויולט וחיים חביבי עלו לכותרות לפני שלוש שנים, כשהתבצרו בכנסיית הבשורה בנצרת. הם מחו על כך שילדיהם נלקחו בידי הרשויות, והציתו מהומות של תושבים שחשבו כי מדובר בפיגוע. כעת מספר האב שרעייתו ברחה עם בנם בן ה-6 לרשות הפלסטינית: "שלא יהרסו לו את החיים, כמו לשאר ילדינו"

המשפחה שהסעירה את המדינה לפני כשלוש שנים וחצי חוזרת לכותרות. ויולט חביבי, שיחד עם בעלה חיים ובתם אודליה התבצרה בתחילת 2006 בכנסיית הבשורה בנצרת במחאה על כך שילדיהם האחרים של בני הזוג נלקחו על-ידי רשויות הרווחה, נמלטה אתמול (יום ב') לדברי בעלה עם בנם, היום בן שש, לשטחי הרשות הפלסטינית.
האב חיים סיפר כי הבן שעמו נמלטה האם לא נמצא בשום מסגרת, וכי רעייתו היתה נסערת כשלקחה אותו. "אני מכיר את שירותי הרווחה, ואנחנו מפחדים שיקחו לנו גם את הבן הקטן, ויהרסו לו את החיים, כמו שעשו עם שאר הילדים", אמר בשיחה עם ynet.
"זו רדיפה של שנים, ואף אחד לא מקשיב לנו", הוא מתלונן. "חושבים שאנחנו משוגעים. אנחנו במצב כלכלי קשה מאוד, ואני מפחד שיזרקו אותנו לרחוב. אני מכיר את שירותי הרווחה, הם יקחו לנו את הילד". חביבי סיפר כי בנו אינו רשום לבית ספר כלשהו: "אני מפחד שיהרסו אותו, שישימו אותי בבית הכלא, ויקחו אותו לפנימיות כמו שעשו עם הילדים האחרים שלי".

בני הזוג ניסו במהלך השנים לתת פומבי לבעיותיהם, אך במארס 2006 עוררו מהומות דווקא בקרב הציבור הערבי. השניים, יהודי ונוצריה, הסתננו לכנסיית הבשורה בנצרת תוך שהם מתחזים לצליינים יחד עם בתם אודליה, והפעילו בה נפצים. הם חולצו בתום שעה ארוכה של מצור, שבמהלכו נפצעו קל.
מחוץ לכנסייה התאסף אז המון מקרב תושבי העיר, שחשב כי מדובר בפיגוע על רקע לאומני, והתפרע. 17 אזרחים ועשרה שוטרים נפצעו באורח קל בעימותים, שכללו יידוי אבנים. שש ניידות משטרה ניזוקו, ושתיים נשרפו כליל. למחרת נערכה בעיר תהלוכת מחאה רבת משתתפים.
לדבריו של האב חיים, הוא אינו חושש מהעובדה שאשתו נמצאת עם בנם הקטן בשטחי הרשות. "אין לי מה לפחד, רק שיש להם בעיה עם הקליטה בטלפון הסלולרי, אבל אני בטוח שהבעיה תסתדר". ממשרד הרווחה נמסר בתגובה כי המשפחה מוכרת זה שנים רבות לשירותי הרווחה, אך לא היתה כל כוונה להוציא את הילד בן השש מביתו.


חטיפות, איומים ברצח ובריחות לרשות
 משפחת חביבי עברה תלאות רבות בשנים שלפני אירוע ההתבצרות בנצרת, וסיפקה מעברים תכופים מישראל לרשות הפלסטינית ובחזרה, איומים של האם לרצוח את ילדיה ותלונות רבות על יחס לא ראוי מצד הרשויות.
בסוף שנות ה-90, מיד לאחר החתימה על הסכמי אוסלו, עברו בני הזוג חביבי עם שלושת ילדיהם ליריחו, וביקשו אזרחות פלסטינית, בטענה שהיחס אליהם שם טוב יותר מאשר בישראל. בהמשך שבו בני הזוג לישראל.


האם ויולט התבצרה לאחר מכן עם ילדיה בביתה, ואיימה להרוג אותם בשל יחס הרשויות כלפי משפחתה. משטרת ירושלים עמדה בקשר עם בני הזוג, וניהלה עמם משא ומתן. כעבור זמן מה הוציאה המדינה את הילדים מחזקת בני הזוג חביבי, ואפשרה להם לפגוש אותם מדי פעם.
באחד המפגשים קיבלו ההורים אישור לקחת את ילדיהם ללונה פארק, אך במקום זאת חטפו אותם למוקאטעה ברמאללה. הם שבו ארצה, ברחו פעם נוספת לכנסיית המולד, והתבצרו בה. בשובם לישראל נפתח נגדם הליך פלילי. במרוצת השנים נכנס האב חיים לכלא, וילדיהם הקטינים הועברו למסגרות של משרד הרווחה – פנימייה ומשפחת אומנה, והאם ויולט אושפזה בבית חולים פסיכיאטרי.

קישורים

חוק הנוער טיפול והשגחה – סמכויות פקידת הסעד

חוק הנוער, מערכות השלטון והמשפט, מספקים מזה שנים רבות לפקידי הסעד ברשות המקומית סמכויות-על, גיבוי, ותמיכה ללא סייג, כאשר המטרה כביכול הנה הגנת הקטין. לכאורה בעיית הפשיעה בקרב בני הנוער, הייתה אמורה לחלוף מהארץ. אולם ההפך קורה, נתוני משרד הרווחה מצביעים על הידרדרות מתמשכת במצבם של הקטינים, עלייה של 12% במספר חקירות ילדים , ירידה בגיל הנוער הצורך סמים ואלכוהול, עלייה בעוני, פשיעה, פערים חברתיים, ועוד. משרד הרווחה דורש עוד ועוד תקנים, תקציבים ומשאבים.
.
פקיד הסעד הוא עובד עירייה

חוק הנוער (טיפול והשגחה) סעיף 1 קובע כי פקיד הסעד הוא "כמשמעותו בחוק בסעד התשי"ח ". חוק הסעד קובע כי פקיד הסעד הנו "עובד סוציאלי ששר העבודה והרווחה מינהו פקיד סעד לעניין חוק זה".
במדינת ישראל קבע משרד הרווחה כי פקיד הסעד יהיה עובד סוציאלי בלשכת הרווחה של הרשות המקומית. פקיד הסעד כפי שיובהר להלן הנו בעל סמכויות נרחבות, ויש טעם לפגם כי בכירי הרשות המקומית יהיו ממונים עליו. נכון לאוגוסט 2009 ישנם כ-30 ראשי ערים ובכירים הנחקרים במשטרה על עברות חמורות, ואנשים אלו הנם ממונים על פקידי הסעד החורצים גורלות של משפחות. מפכ"ל המשטרה התנגד למשטרה עירונית הכפופה לראשי ערים, וטען כי משטרה כזאת היא פגיעה בדמוקרטיה. פקידי הסעד הם המשטרה העירונית הסוציאלית הכפופה לראשי הערים מזה שנים רבות.
.
בית משפט לנוער – הליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות או הוכחות
אחד העקרונות המנחים את מערכות המשפט בעולם הוא האובייקטיביות. כלומר השאיפה היא כי באירוע (תיק) אשר ישפט ע"י שופטים, ופרקליטים שונים, פסק הדין יהיה זהה. לשם כך ישנו הליך מסודר ופומבי, המחייב בסיס ראייתי.
בבתי משפט לנוער ומשפחה אין הדבר כך. בתי משפט אלו מנוהלים בדלתיים סגורות הרחק מהביקורת הציבורית. הראיות הנן חסרות משמעות משום שחוק הנוער קובע כי הבסיס לפיו יחליט בית המשפט הנו מה שפקיד הסעד סבור. בתי משפט לנוער ומשפחה רואים את המלצות פקיד הסעד כסוף פסוק, כך שניתן לומר כי בתי משפט אלו אינם סמכות שופטת, אלא מאשרת את המלצות פקידי הסעד.
.
חוק הנוער – מופעל על אוכלוסיות מוחלשות
משרד הרווחה פועל בחיסיון ומשתדל להסתיר מהציבור פילוח של אוכלוסיות היעד של פקידי הסעד. בד"כ אלו אימהות חד הוריות, יוצאי מדינות חבר העמים, ויוצאי אתיופיה. הנוער בסיכון הנדרש טיפול אינו בהכרח מאוכלוסיות אלו, אך פקידי הסעד יודעים כי יתקשו להתמודד עם אוכלוסיות אלו, לכם הם בוחרים ל"טפל" באוכלוסיות החלשות. יובהר בנוסף כי בישראל לא קיים חוק זכויות הילד, המשמעות היא כי נער המורחק מביתו הנו נטול זכויות וכפוף למרותם של פקידי הרווחה.

סעיף 2 – כל קטין הוא קטין נזקק
.התבוננות בסעיף 2 לחוק הנוער מעלה תהיות האם כל קטין נזקק?, לדוגמא סעיף 2 (6) קובע כי אם שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להיפגע מכל סיבה אחרת הקטין נזקק. לדוגמא ילד ששיחק כדורגל ושבר רגלו, בית משפט לנוער יכול להכריז עליו "נזקקות" לפי חוק הנוער ולהעבירו לטיפול והשגחת פקידת סעד לחוק הנוער.

סעיף 11 – אמצעי חירום: הוצאת ילד מביתו ומשפחתו ללא הוכחות או ראיות
סעיף 11 בחוק הנוער קובע כי במידה ו"פקיד-סעד סבור כי קטין הוא נזקק ונשקפת לו סכנה תכופה או שהוא נזקק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא לנקוט בכל האמצעים הדרושים, לדעתו, למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול אף ללא הסכמת האחראי על הקטין, ובלבד שלא יוחזק קטין יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי עליו אלא באישור בית המשפט".
כלומר פקיד הסעד יכול להוציא ילד מביתו ומחזקת הוריו בכל עת שיחפוץ, אם הוא סבור כי הילד בסכנה. פקיד הסעד אינו נדרש להציג ראיות או הוכחות כי הילד בסכנה.
לאן לוקח פקיד הסעד את הילד שהוציא מביתו? – חוק הנוער מאפשר לפקיד הסעד להציב את הנער בכל מקום שיראה לנכון ואינו קובע מקום כלשהו. בד"כ פקיד הסעד יציב את הילד במרכז חירום.
.
סעיף 12 – החלטות ביניים: הארכת צו החירום של פקיד הסעד ללא הקטין, הוריו או דוח כלשהו.
סעיף 12 בחוק הנוער מאפשר ל"בית המשפט, בהחלטת-ביניים, אף לפני שמיעת הקטין או האחראי עליו ולפני קבלת תסקיר, להורות על נקיטת אמצעים זמניים לגבי הקטין ולאשר אמצעי-חירום שננקטו לגביו על ידי פקיד-סעד; החלטת-ביניים כאמור תפקע כעבור שלושים יום מיום הינתנה אם לא הוארכה תקופת-תקפה כאמור בסעיף 14".
בתי משפט לנוער רואים את המלצותיהם של פקידי הסעד כסוף פסוק ואינם כפופים לבסיס ראייתי כלשהו להוציא את הילד מביתו לחודש או יותר. סעיף 12 בחוק מאפשר לבית משפט לנוער להאריך את הצבת הקטין מחוץ לביתו בחודש נוסף ללא נוכחותו, נוכחות הוריו, או תסקיר כלשהו.
מדובר בסמכויות מרחיקות לכת העומדות בניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. יוזכר כי פקיד הסעד הנו עובד עירייה, ולעתים פועל ע"פ שיקולי העירייה.
.
סעיף 3 – דרכי טיפול והשגחה: הכרזת נזקקות
הכרזת הנזקקות היא העברת סמכות בית המשפט על הקטין, לקבוע טיפול עבורו או אחראי אחר עבורו מלבד הוריו. הכרזת הנזקקות אינה כפופה גם היא לראיות, או הוכחות אלא ע"פ מה שפקיד הסעד סבור. הכרזת הנזקקות מאפשרת לבית משפט לנוער:

  • לתת לקטין או לאחראי עליו כל הוראה הנראית לבית המשפט דרושה לטיפול בקטין או להשגחה עליו כולל לימודיו, חינוכו ושיקומו הנפשי;
  • להעמיד ידיד לקטין שישמש גם יועץ לאחראי עליו ולקבוע סמכויותיו ותפקידיו;
  • להעמיד את הקטין תחת השגחתו של פקיד סעד;
  • להוציא את הקטין ממשמורתו של האחראי עליו, אם ראה בית המשפט שאין דרך אחרת להבטיח את הטיפול וההשגחה, ולמסור אותו למשמורתה של רשות סעד אשר תקבע את מקום חסותו או להורות על החזקתו במעון או במעון נעול כמשמעותם בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א – 1971.
  • להורות כי הקטין ייבדק או יטופל לפי סעיפים 3ב עד 3ז.
  • להורות על מסירת תוצאה חיובית של בדיקה לגילוי נגיפי איידס בקטין, לאחראי עליו.

זכויות הקטין
חוק הנוער, מערכות השלטון והמשפט, מספקים מזה שנים רבות לפקידי הסעד ברשות המקומית סמכויות-על, גיבוי, ותמיכה ללא סייג, כאשר המטרה לכאורה הנה הגנת הקטין.
אולם לא קיים חוק המקנה זכויות לקטין שהורחק מביתו, כגון: היכן ילון, מה יהיה סדר יומו, סל הטיפול, תזונה, שעות פנאי ועוד. הקטינים במוסדות הרווחה נמצאים במצב של סיכון, רחוק מהעין הציבורית. מוסדות אלו פועלים ללא פיקוח, וללא שקיפות.
מדינת ישראל התחייבה ע"פ אמנה בינלאומית לזכויות הילד לחוקק חוק לזכויות הילד עוד משנת 1991 אולם טרם עשתה מאומה בנדון, לפיכך חוק הנוער הנו בניגוד לאמנת זכויות הילד.
.
פקידי סעד לחוק הנוער – השיטה שקרסה
לכאורה בעיית הפשיעה בקרב בני הנוער, הייתה אמורה לחלוף מהארץ. אולם ההפך קורה, נתוני משרד הרווחה מצביעים על הידרדרות מתמשכת במצבם של הקטינים, עלייה של 12% במספר חקירות ילדים , ירידה בגיל הנוער הצורך סמים ואלכוהול, עלייה בעוני, פשיעה, פערים חברתיים, ועוד. משרד הרווחה דורש עוד ועוד תקנים, תקציבים ומשאבים.
משרד הרווחה כשל בטיפול בבני הנוער, ומאבד מיום ליום את אמון הציבור. במקום להפיק לקחים, לעבוד בשקיפות, לצמצם ואף לבטל את סמכויות פקיד הסעד, המשרד ממשיך במדיניותו הכושלת.

שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג משקר באובססיביות בעניין הוצאת ילדים מהבית

קישורים:

בית הדין הרבני הוציא ב"מחטף" והליך פגום מיסודו את הילדה בת תשע וחצי מחזקת האם לחזקת האב

במאמר: "משפט השבת נוסח בית הדין הרבני" – שמעון איפרגן, מעריב מה- 29/1/2009 מתואר משפט בבית דין רבני שבו החליטו הדיינים להעביר את הבת, ילדה בת תשע וחצי מחזקת האם לחזקת האב. הכתבה מתארת סיטואציה קשה של אמא הבאה עם בתה לדיון בבית הדין, האב הציג בפני הדיינים חומר על גרושתו, אותו סירב לחשוף בפניה. הדיינים חוקרים את הילדה לבדה באולם במשך שעה וחצי על יחסיה עם הוריה ואורח חייה. הדיינים מחליטים להעביר במקום את הבת לחזקת האב, למרות המלצת תסקיר הסעד כי טובת הילדה להיות בחזקת אמה. האם נקראה לאולם וכשהדיינים מודיעים לה על החלטתם, היא כפי הנראה נכשלת בתגובתה. הדיין מוציא נגדה צו מאסר לשבועיים, והיא מובלת למאסר אזוקה ע"י שוטרים לעיני בתה, הנלקחת ע"י האב.

בית משפט בדלתיים סגורות
בג"צ – הדיינים הוציאו את הילדה ב"מחטף"בית המשפט העליון מתח (יום ד', 27.5.09) ביקורת קשה על בית הדין הרבני שהוציא תוך מחטף ובהליך פגום, ילדה ממשמורת אמה. בית המשפט העליון החליט להותיר את ההכרעה בדבר המשמורת בידי בית הדין הרבני ואף הורה לו להקדים את הדיון במשמורת לסוף שנת הלימודים, יוני 2009.
בהחלטה מתחו ביקורת קשה על התנהלות בית הדין הרבני בפרשה. השופט אליקים רובינשטיין כתב כי הוצאת הילדה מהמשמורת של האם המעוגנת בהסכם הגירושין בעייתית, אך לא פחות מכך, האופן שהדבר נעשה "בבית הדין, בגדרי דיון – כמעט מרגע למשנהו". הוא ציין את מצבה הנואש של הילדה לנוכח סכסוכי הוריה כעולה מחוות דעתה של פקידת הסעד שציינה כי "זעקת הילדה עולה השמיימה". מן הראוי שהדיינים יקשיבו לילדה, שהיא כבת עשר בטרם יקבעו בידי מי תהיה המשמורת, שכן "ראוי קולה שיישמע", כתב רובינשטיין. בהחלטה הדגיש כי לפי שעה, החליט שלא לנקוט בצעדים קשים יותר בהם הוצאת הילדה מהוריה לפנימייה והסדרת הסדרי ראייה להורים או שקילת ייצוג נפרד לילדה. כל אלה, כתב, "הם מוצא אחרון ולא פשוט – שאנו מתפללים שלא להגיע לכך".
.גם השופטת אילה פרוקצ'יה מתחה ביקורת על דרך הוצאת הילדה בידי הדיינים מחיק אמה, "בהינף יד בלא בחינה כוללת של משמעות הדבר ובלא ניסיון לפתור את הקושי שעלה בשאלת החינוך בדרך שתמנע את עקירת הילדה מסביבת גידולה וחינוכה אצל אמה מזה 9 שנים". השופטת ציינה כי מחוות דעת של פקידת הסעד, האם שימשה משמורנית תקינה לילדה, "נשאה בנטל גידולה מאז נולדה, דאגה לכל מחסורה ונתנה לה חום ויציבות של בית".

הליך הוצאת הילדה ממשמורת האם היה לדברי השופטת "פגום מיסודו. העברה חד-צדדית של הילדה מידי האם לידי האב למרות המלצת פקידת הסעד… בלא בדיקה מקפת בדבר השפעת צעד כזה על שלומה של הילדה. הוצאת הילדה ממשמורת אימה בלא התראה מוקדמת ובלא דיון מקצועי מעמיק ואחראי הם בבחינת מהלך קשה ומוטעה שהיה עשוי להיות מושא להתערבות שיפוטית של בית משפט זה".

השופטת כתבה עוד כי בעת שבית הדין ישקול בנוגע למשמורת "ראוי שיינתן משקל הולם לדברים שנאמרו בפסק דין זה באשר לפגם המהותי שנפל בהוצאת הילדה ממשמורת אמה וכן בדרך בה נעשה הדבר, ולצורך בתיקון העוול והפגיעה שנגרמו לילדה ולאם כתוצאה מפעולה זו". בג"צ 1034/09.
.
התיאור הקשה לעיל הוא אופייני לבתי דין רבניים, לבתי משפט לענייני משפחה, ולמערכת הרווחה:

  • האמא של הילדה כפי הנראה ללא עבר פלילי כלשהו ולא בעיה פסיכיאטרית ידועה, סביר שהיא אמא מסורה וטובה אשר גידלה ילדה עד לגיל 9 וחצי בצורה מופתית.
  • בית הדין הרבני (באותה מידה בית משפט לענייני משפחה, פקידת סעד, או ועדת החלטה) על סמך חומר שראו ו/או שמעו, מחליט בדיון ב"דלתיים סגורות" רחוק מהביקורת הציבורית להעביר את הילדה מחזקת האם לחזקת האב.
  • מימוש ההחלטה הוא במקום ללא הכנה סוציאלית כלשהי לאמא או לילדה או לאב.
  • האמא כפי הנראה נכשלת בתגובתה ונאסרת באזיקים על כך שביזתה את בית המשפט ופגעה ברכושו.
  • התהליך מלווה ע"י פקידת סעד שהיא עובדת סוציאלית בהכשרתה.

אירועים כגון אלו קורים שעה שעה בארץ. מערכת הרווחה ובתי המשפט לענייני משפחה נכנסת לחיי המשפחה של אזרחים טובים ומשנה אותם מהקצה אל הקצה ב"דלתיים סגורות" רחוק מהביקורת הציבורית ע"י הוצאה מהבית לפנימיות, משפחות אומנה, מינוי אפוטרופוסים, הוצאה מחזקת ההורים, ועוד….
קישורים: