פקיד סעד / עובד סוציאלי לחוק הנוער, אימוץ, סדרי דין

פקיד סעד הנו עובד עירייה, פקיד ממשל ברשות המקומית, עובד סוציאלי בהשכלתו, שעבר הכשרה מיוחדת לשמש כחוקר, וממונה על ידי שר הרווחה. בתי משפט על ערכאותיהן רואים בפקיד הסעד סמכות מקצועית  סטטוטורית בתחומה שאין לערער עליה. פקיד הסעד הוא עובד של לשכת הרווחה ברשות מקומית וכפוף למנהל לשכת הרווחה. פקיד הסעד הוא גם חבר הסתדרות בהיותו עובד סוציאלי החבר באיגוד העובדים הסוציאליים. שייכותו של פקיד הסעד למשרד הרווחה, רשות מקומית, וההסתדרות מעמידה אותו במצב של ניגוד עניינים ושיקולים זרים. פקיד הסעד נוטל חלק מרכזי ב"ועדת החלטה" הקובעת ומתכננת את גורלו של הילד/חסוי ומשפחתו טרם דיון משפטי כלשהו. 

ישנם מספר סוגים של פקיד סעד המועסקים ברשות המקומית. אולם במהות הם נחלקים לשנים: פקידי סעד לסדרי דין, ופקידי סעד שאינם לסדרי דין אלא לחסרי ישע מסוגים שונים, נוער, חוסים, מפגרים וכו'. הטיפול של פקיד הסעד הוא בכפייה, בתי משפט לענייני משפחה ונוער רואים המלצותיו כסוף פסוק, ופועלים מתוך ראיית טובת הרשות במקומית המעסיקה אותם.

פקיד סעד נוסף המועסק ע"י השירות למען הילד במשרד הרווחה הוא פקיד סעד לחוק האימוץ או פקיד אימוץ.

.

פקיד הסעד לסדרי דין מתמנה ע"פ צו בית משפט לחקור בענייני משפחה שונים כגון מינוי אפוטרופוס, הסדרי ראייה, ולהגיש לבית המשפט את חוות דעתו בתסקיר. פקיד הסעד לסדרי דין הוא חוקר, הלקוח הוא בית המשפט, המוצר הוא התסקיר, ובני המשפחה הם הנחקרים. ראה חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי-נפש ונעדרים), תשט"ו-1955. מקובל כי השופט מקבל את המלצות פקיד הסעד בתסקיר כמו שהם: במאמר צרור עצות לאב המתגרש (ג) כותב גיא רווה כששאל את פקידת הסעד בדיון בבית משפט למה בנו לא יישן אצלו בחג ומוצאי החג, ענתה לו פקידת הסעד "ככה". השופט בהחלטתו קיבל את נימוק פקידת הסעד.

דו"ח ועדת סלונים נבו – בתי המשפט לענייני משפחה במרבית המקרים נוטים לקבל באופן מלא את כל הקביעות וההמלצות בתסקירי פקידי הסעד

בהודעת משרד הרווחה מיום 05/05/2009 על דו"ח ועדת סלונים-נבו לבחינת עבודת פקידות הסעד לסדרי דין נכתב: "בתי המשפט לענייני משפחה מייחסים בדרך כלל הערכה מרובה לפקידות הסעד ובמרבית המקרים הם נוטים לקבל באופן מלא את כל הקביעות וההמלצות שנכללות בתסקיריהן. זאת ועוד, לא פעם נתקלות פקידות הסעד גם בציפייה או בתביעה, מפורשת פחות או מפורשת יותר, להכריע בכל הדילמות והספקות שמוצגות על ידן בתסקיר, ולא להעבירן להכרעת בית המשפט".

דו"ח סלונים מצא ליקויים מהותיים בתפקודם של פקידי הסעד לסדרי דין. ליקויים אלו הוצגו בעבר אך לא הופקו לקחים ע"י המשרד מזה שנים: ניגוד עניינים, העדר פיקוח, אי קיום תקנות, כתיבת עובדות מהותיות בתסקיר ללא בדיקה, ועוד.

פקיד סעד לחוק הנוער
תפקידו של פקיד הסעד לחוק הנוער הוא לטפל בילדים ובני נוער בסיכון בהליך כפייתי כגון צווי בתי משפט, הצבה בפנימיות, אומנה או במוסדות אשפוזים פסיכיאטריים. בידיו מגוון סמכויות התערבות להגנה על קטינים במצבי סיכון ובמצבי חירום. האיתור הראשוני של ילדים בסיכון עושים מי שנמצאים בסביבתם הקרובה, כמו מורים, רופא המשפחה, שכנים, חברי המשפחה, עובד בריאות הציבור, פסיכולוג ועוד. גם הילד עצמו יכול לדווח למחלקה המקומית לשירותי רווחה על הסיכון שהוא נתון בו. האחריות לטיפול בקטין בסיכון, לאחר שאותר, מוטלת על המחלקה לשירותים אישיים וחברתיים במשרד הרווחה, באמצעות פקיד הסעד, שהוא עובד סוציאלי בהכשרתו.

סעיף 11 בחוק הנוער מסמיך את פקיד הסעד להוציא קטין מיידית מביתו ללא צו בית משפט: "היה פקיד סעד סבור כי קטין הוא נזקק ונשקפת לו סכנה תכופה או שהוא זקוק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא לנקוט את כל האמצעים הדרושים לדעתו למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול אף ללא הסכמת האחראי על הקטין, ובלבד שלא יוחזק קטין יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי לו אלא באישור בית-המשפט". כלומר: פקיד הסעד מוסמך במצבים שאינם סובלים דיחוי, להוציא את הקטין מביתו ולכפות עליו טיפול. הוצאת קטין מביתו בדרך זאת לא תארך יותר משבעה ימים, לאחר מכן דרוש אישור בית-המשפט שבד"כ מאשר את בקשות פקיד הסעד.

סעיף 12 בחוק הנוער מסמיך את בית המשפט להורות על נקיטת אמצעים זמניים למשך חודש על הקטין ללא שמיעתו, שמיעת הוריו, וללא תסקיר של פקיד הסעד. ואולם בית משפט עליון קבע: "אף שסעיף 12 (חוק הנוער) אינו נוקט במפורש במונח 'קטין נזקק', הוא מופנה לקטינים נזקקים".

כל ההליכים בבתי משפט אלו אינם כפופים לדיני ראיות ומנוהלים בדלתיים סגורות, ובחיסיון, הרחק מהביקורת הציבורית. בתי המשפט רואים כסוף פסוק את המלצותיהם של פקידי הסעד המבוססים על הערכות, ועובדות שלא אומתו ולא נעשה ניסיון להפריכן (מסקנות ועדת סלונים).

בכל הקשור לחובת הדיווח (על פי חוק העונשין): פקיד הסעד מעביר את הדיווח למשטרה במידה ויש חשש שנעברה עבירה כלפי הקטין. הוא ממליץ למשטרה האם לפעול או להימנע מפעולה ושוקל אם יש עילה לפנות ולבקש פטור מדיווח. ההתנהלות הפלילית על פי החוק הינה של המשטרה בלבד.
פקיד הסעד עורך חקירה מקיפה על מצבו של הילד ומחליט אם אומנם נפגע ועד כמה, או אם יש סכנה לשלומו, ומה היא התכנית הטיפולית המתאימה בעבורו. אם יש צורך בכך, פקיד הסעד רשאי לפנות לבית-משפט ולבקש צו אשר יורה לילד ו/או להורים למלא אחר הנדרש מהם בתכנית הטיפול במסגרת הקהילה או הוצאה מהבית.
פקיד הסעד מפנה את המקרה לוועדת תכנון טיפול ומעקב (ועדת החלטה) המתכנסת בלשכת הרווחה העירונית, וזו קובעת כיצד יש לטפל בקטין: אם להשאיר אותו בבית ולטפל בו במסגרת הקהילה, או להוציאו מהבית. בעבר נקראו ועדות אלה "ועדות החלטה". אם ההורים אינם משתפים פעולה, פקיד הסעד יפנה לבית המשפט, אשר ישמע את עובדות המקרה. בית המשפט יקבע את דרכי הטיפול בד"כ ע"פ המלצת פקיד הסעד, מתוך ידיעה כי מדובר בהחלטה שנתקבלה ע"י ועדת החלטה, ו/או שמערכת הרווחה תתמוך בו.

בנובמבר 2002 הוגש לשר העבודה והרווחה שלמה בניזרי דוח של ועדת ייעוץ לקביעת סמכות ועדות ההחלטה "ודרך התנהלותן מול פקידי הסעד למיניהם" בראשות ד"ר ישראל צבי גילת. בדוח ועדת גילת דובר בין השאר על עבודת פקידי הסעד והוגדר תפקידם: "פקיד הסעד לפי התובנה המשפטית הקלסית הוא 'זרועו הארוכה' של השופט הדן בעניין. הוא אינו 'פקיד טכני' אלא הוא 'בעל דבר'. הוא המוציא ומביא את העניין שבתחום סמכותו לבתי-המשפט, והוא המקבל הוראות מבית-המשפט כיצד לפעול. בבואו לבית-המשפט הוא מגיש תסקיר על מצבו של הקטין ובדיוני בתי-המשפט הוא מחויב לטעון טענות, וכמובן עליו מוטלת החובה להשיב לטענות שטוען בעל הדין שכנגד… מלבד זאת, תפקידו של פקיד הסעד הוא להציע דרכי טיפול לבית-המשפט, כדי שבית-המשפט ידע לבור לו את דרך הטיפול הנראית לו".

ליקויים מהותיים בעבודת פקידי סעד לחוק הנוער

בנובמבר 2007 פורסם מחקר: "נקודת מבטם של פקידי סעד ושל הורים במשפחות שבהן היתה התערבות בחוק", ע"י פקידת סעד לחוק הנוער באגף הרווחה של עיריית ירושלים חנה סימקין, ואלישבע סדן D.Sc אוניברסיטה עיברית. מהמאמר עולים ליקויים וכשלים קשים של תפקוד פקידי הסעד בטיפול ושיתוף הורים בהליכי קבלת החלטות על עתיד ילדיהם: אי מסירת מידע חיוני, אי שיתוף ההורים בתהליך קבלת החלטות, ועדות מומחים לחולקת אחריות, יצירת לחץ ובלבול אצל הלקוח, ועוד.פקיד סעד לחוק האימוץ

פקידי סעד לחוק האימוץ מועסקים ע"י השירות למען הילד במשרד הרווחה ונבדלים מפקידי סעד לחוק הנוער, או פק"ס לסדרי דין המועסקים ע"י הרשות המקומית. הדיון ע"פ חוק האימוץ מתקיים בבית משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות ללא כפיפות לדיני ראיות.

חוק האימוץ (סעיף 12 ג) מקנה לפקידת אימוץ סמכות להוציא את הילד מחזקת הוריו בצו חירום ולקבוע את מקום הימצאו או למוסרו למי שמוכן לאמצו ללא צו בית משפט אך לא לזמן העולה על 14 יום. במקרה זה מקום הימצאו של הילד חסוי והגישה אליו מותרת לפקידות האימוץ בלבד. הרשות לאימוץ נקראת "השירות למען הילד" ומייצגת את המדינה בבקשה להכריז על הילד בר אימוץ. בית המשפט רשאי להכריז על הילד בר אימוץ במעמד צד אחד ללא נוכחות ההורים.

פקידות האימוץ משמשות אפוטרופוסות לילד החל מהרגע שהוצא מחזקת הוריו ועד שיחליט בית המשפט להכריז עליו בר אימוץ. בתקופה זו הגישה אל הילד נעשית בפיקוח פקידות האימוץ וברשותן. הקשר בין הילד להוריו נעשה ע"י פקידות האימוץ, למרות שהן משמשות צד בהליך המשפטי כמי שמבקשות להכריז עליו כבר אימוץ. מערכת האימוץ העניקה לפקידות האימוץ עוצמה רבה: הן משמשות "צד" בהליך המשפטי שמבקש להכריז על הילדים בני אימוץ, ובה בעת הן "שומרות הסף" של הקשר שבין ההורים לילדיהם, לאחר שהללו הועברו כאמור לחסותן בתוקף צו חירום. ביכולתן להבנות את הקשר שבין ההורים לילדים בדרך המאשרת את ההנחה שקשר זה מסוכן לילדים ותומכת בבקשתן להכריז עליהם בני אימוץ. בפועל נעלם כל ספק באשר לאשמת ההורים שאינם יכולים לגדל את ילדיהם. ההורים מוצגים כמי שיש להסתיר מפניהם את הילד. ביכולתן של פקידות האימוץ לחבל בקשר בין הילד להוריו בדרך שבו הן ממשטרות את הפגישות ביניהם ולהעלים מאחורי חומת הסודיות את רצון הילדים.

פקידות האימוץ אינן בוחלות בשיטות בזויות להכריז על קטין בר אימוץ. השופט פנחס אסולין ציין באחת מהחלטותיו כי פקידות הסעד באו לכלל מסקנה כי גורל אחד ויחיד יהא לילדיו הקטינים של המשיב דהיינו שהם ימסרו לאימוץ ומשהכריעו הן בכך הן לא נמנעו מלתרום משלהן למארג הראיות אשר תבואנה בפני בית המשפט עד כדי, כמעט, כבילת ידי בית המשפט והצבתו בפני עובדות מוגמרות וחבל שכך.

פקידת סעד ראשית לחוק הנוער חנה סלוצקי משקרת וממצמצת בעיניים

.

פלייליסט –

חוקים ותקנות שפקיד הסעד מופיע בהם:

קישורים:
מודעות פרסומת

עובדות סוציאליות לחוק, פקידות סעד – סרטן בחברה הישראלית

סרטון זה מדגים איך משרד הרווחה מבזבז את תרומות האזרחים בצדקה ומסים על צבא העובדות הסוציאליות שהוא פי 4 יותר גדול בארץ מאשר במקומות הכי מסוכנים בארה"ב להרוס דורות משפחות ישראליות.
רשויות הרווחה עובדות ללא סדרי דין, ללא ראיות ובדלתיים סגורות. בתי משפט לענייני משפחה ונוער רואים בהמלצות פקידות סעד כסוף פסוק. באופן זה רשויות הרווחה ובתי המשפט פועלים מזה שנים בפראות להוצאת ילדים מביתם, פירוק משפחות, הרס הפרט המשפחה והחברה.

קישורים: 

שופטת העליון עדנה ארבל מייתרת ערכאות שיפוטיות על החלטות פקידת סעד

עדנה ארבל - מדיניות רקובה בענייני רווחה ופקידי סעד
עדנה ארבל – מדיניות רקובה בענייני רווחה ופקידי סעד

יוני 2012 – בית משפט לנוער ו/או בית משפט לענייני משפחה מוסמכים למנות מטעמם פקיד מרשות מקומית, עובד סוציאלי שהוסמך ע"י שר הרווחה שיגיש להם תסקיר לסייע להם בקבלת החלטותיהם. בתי המשפט אימצו לעצמם נורמה פסולה לאמץ את החלטות פקידי הסעד במלואן בכל הערכאות השיפוטיות, חרף העובדה שהחוק אינו מתיר זאת, שהרי לשם מה קיימים בתי משפט על ערכאותיהן השונות. בפועל הפכו פקיד הסעד ברשויות המקומיות לסמכויות ממשל סטטוטוריות, העובדות בחיסיון ללא סדרי דין או כפיפות לדיני ראיות וחורצים דיני נפשות כגון הסדרי ראיה בין הורים לילדיהם, משמורת, אפוטרופסות, הוצאה בכפייה ילדים וקשישים מביתם, ועוד.

מדובר במדיניות בתי משפט הפוגעת קשות באוכלוסיות שלמות, מוחלשות בעיקר, פוגעת בערכי המשפט לרבות הדמוקרטי ומהווה קרקע פוריה לשחיתות.
החלטה שיפוטית ברוח זאת היא החלטת שופטת העליון עדנה ארבל בבקשה של אמא ל' המבקשת לראות את ילדיה כ- 4 שנים בערכאות ותהליכים שיפוטיים שונים ומשונים. מדובר באם ללא רבב עובדת. להלן תמצית מדיניות בתי המשפט כפי שמציגה עדנה ארבל: "אני תקווה כי המבקשת תמצא דרך לשתף פעולה עם רשויות הרווחה, על מנת להסדיר את הקשר עם ילדיה, מה שעשוי לסייע לילדים וכמובן גם לאם"

עדנה ארבל מייתרת את בתי המשפט על ערכאותיהן השונות בפני פקידות סעד העובדות ללא סדרי דין או כפיפות לדיני ראיות.
עדנה מסיימת את משפט המחץ ההורס משפחות וילדים ואמון הציבור במערכת המשפט בהערה צינית: "מה שעשוי לסייע לילדים וכמובן גם לאם". כביכול הטלת האחריות לחידוש הקשר על האמא הנאבקת מזה 4 שנים ברשויות אטומות, בהוצאות כספיות עתק עד כדי התרוששות, כדי לראות את ילדיה שעה בשבוע.

סוף דבר
עדנה ארבל מציגה בציניות מדיניות מסוכנת ופוגענית של בתי המשפט על ערכאותיהן השונות המעניקים  לפקידות הסעד ברשויות המקומיות סמכויות ממשל סטטוטוריות, העובדות ללא סדרי דין או כפיפות לדיני ראיות וחורצים דיני נפשות כגון הסדרי ראיה בין הורים לילדיהן, משמורת, אפוטרופסות, הוצאה בכפייה ילדים וקשישים מביתם, ועוד.
מדובר במדיניות הפוגעת באמון הציבור במערכת המשפט ערכי הדמוקרטיה, ופותחת פתח לשחיתות, סחר בילדים, קשישים, התעללות והזנחה ועוד…

להלן מסמך החלטת שופטת העליון עדנה ארבל

שופטת העליון עדנה ארבל מייתרת ערכאות שיפוטיות על החלטת פקידת סעד
שופטת העליון עדנה ארבל מייתרת ערכאות שיפוטיות על החלטת פקידת סעד

שופטת העליון עדנה ארבל מייתרת ערכאות שיפוטיות על החלטת פקידת סעד
שופטת העליון עדנה ארבל מייתרת ערכאות שיפוטיות על החלטת פקידת סעד

קישורים:

תגובית על שביתת השרלטנים הסוציאליים – מרץ 2011

השרלטנים הסוציאליים מיללים בחוצות העיר על שכרם ומאיימים בשביתה, בעוד שכרם מהגבוהים במשק, הם נהנים מביטחון תעסוקתי, תנאים סוציאליים, קורסים, השתלמויות, כנסים במלונות מפוארים עם ארוחות מדושנות ועוד.

העובדים הסוציאליים גוזלים רכושם של המוחלשים תוך שהם מעלילים עליהם. הם חוטפים ילדים כי הם "סבורים" שהם בסיכון, ואז ההורים נאלצים לשלם מאות אלפי שקלים להחזיר את הילד.

הם עושקים קשישים, מלאימים את רכושם ומפקירים אותו בידי עמיתיהם האפוטרופוסים, ומסממים אותם עד יומם האחרון.

העובדים הסוציאליים בזויים ומושחתים – היזהרו מהם.


.
קישורים:

פרשת שי אברהמוב חשפה התעללות רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער במשפחות ובילדיהן

פרשת שי אברהמוב מייסד כת האיתקה חשפה את חוסר האונים של משפחות הנתונות לחסדיהן של רשויות הרווחה. פקיד הסעד סבור כי לילד בעיות רגשיות, נפשיות ושולח אותו אותו לאבחון. המאבחנים ה"מומחים" של הרווחה מנפיקים "אבחונים" על פי בקשת פקידי הסעד מוכתבות מראש ע"י פקידי הסעד וזאת על מנת שלא יתויגו כמי שאינם משתפים פעולה ולא יקבלו מטופלים מהרווחה.
שלב הבא הוא הטיפול. פקיד הסעד מציג את ה"אבחון" לבית משפט לענייני משפחה ונוער וזה מחייב את ההורים לשלם למטפלים שונים ומשונים עבור "טיפולים" לילדים על מנת שיפתרו הבעיות הרגשיות של הילדים.
למטפל המשפחתי כוח רב על המשפחה האומללה. עלות מפגש עם המטפל היא כ- 700 שקלים והוא מגיש לפקיד הסעד את תוצאות הטיפול. אם המשפחה תתנגד לטיפול הילדים יוצאו מיד מהבית למרכז חירום, פנימייה או משפחת אומנה או אימוץ, בתואנת הזנחה או התעללות.
המטפל הוא הקובע מתי יפסק הטיפול, וטיפולים אלו עלולים להימשך שנים. למטפל אינטרס להמשיך בטיפולים מאחר והוא מרוויח כסף רב ללא מאמץ.
מדובר בטיפולים שונים ומשונים לרב חסרי תועלת במקרה הטוב, במקרה הרע מסבים נזקים קשים, פיסיים ונפשיים לבני המשפחה, פירוק המשפחה ועוד.
אם אחד מבני המשפחה יתנגד לטיפול, פקיד הסעד יעכס בפיו כנגדו בדברי בלע וירחיקו מהמשפחה.

האזינו להשתלשלות דרכי השתלטות המטפל המשפחתי מטעם רשויות הרווחה ובתי משפט למשפחה ונוער, שי אברהמוב, על משפחתה של המורה מנתניה.
.
http://www.viddler.com/player/fa8feee8/
.
קישורים:

"עוד לבנה בחומה" – פארודיה של הפינק פלויד על "חינוך" תוקפני

פארודיה של הפינק פלויד על העיצוב מחדש של ילדים במערכת החינוך.
.

.
מערכת החינוך במדינת ישראל הפכה להיות כלי שרת בידי רשויות הרווחה לאכלוס פנימיות, ומסגרות השמה חוץ ביתית, אשפוזים פסיכיאטריים כפויים שלא לצורך, טיפולים "תרופתיים" בסמים פסיכיאטריים מסוכנים בעלי תופעות לוואי קטלניות, ועוד.
מדובר במודל עסקי אשר נועד לספק פרנסה לעובדים סוציאליים, פקידי סעד, פסיכיאטריים, חברות התרופות פסיכולוגים ועוד כל מיני.
המודל כשל לחלוטין, רמת החינוך וההשכלה נמצאים בירידה מתמדת, העוני והפשיעה בעליה. זוהי מדיניות חינוך ורווחה הנשלטת ע"י ארגונים תאבי כוח ובצע.
היוקרה של בעלי מקצוע העוסקים בתחום: שופטי נוער, משפחה, עורכי דין, פסיכיאטרים, פסיכולוגים, מנהלי בתי ספר, אבדה, והם מאבדים את אמונם בציבור.
.
מילות השיר:

We don't need no education
We dont need no thought control
No dark sarcasm in the classroom
Teachers leave them kids alone
Hey! Teachers! Leave them kids alone
All in all it's just another brick in the wall
All in all you're just another brick in the wall

We don't need no education
We dont need no thought control
No dark sarcasm in the classroom
Teachers leave them kids alone
Hey! Teachers! Leave them kids alone!
All in all it's just another brick in the wall

"Wrong! , Do it again"
All in all you're just another brick in the wall

"If you don't eat yer meat, you can't have any pudding. How can you
have any pudding if you don't eat yer meat?"

"You! Yes, you behind the bikesheds, stand still laddy"


.

.

קישורים:

זהירות – פקידי הסעד בועטים גם בקשישים

פקידי הסעד ברשויות במקומיות בועטים גם בקשישים
פקידי הסעד ברשויות במקומיות בועטים גם בקשישים פקידי הסעד בלשכות הרווחה ברשויות המקומיות, הנם עובדי עירייה בעלי סמכויות נרחבות בהרבה מאלו של שוטר. הם פועלים ללא פיקוח, ומקבלים גיבוי מלא מהממונים עליהם. בתי משפט לענייני משפחה ונוער בהם מופיעים פקידי הסעד מנוהלים בדלתיים סגורות, הרחק מהביקורת הציבורית, והשופטים מקבלים את חוות דעתם הסובייקטיבית כסוף פסוק – או במילים אחרות : השחיתות בהתגלמותה.

בסיפורה של הקשישה שרה כהן, רודפות פקידות הסעד של עיריית תל אביב אחריה על מנת למנות לה אפוטרופוס, ולהשים אותה בבית אבות, שם היא מקבלת "טיפול תרופתי" שאינה זקוקה לו. פקידי עירייה אלו לא בוחלים לבוא בליל הסדר בליווי שוטרים חמושים על מנת לקחת את הקשישה לבית האבות. הפקידים אפילו מסתירים מקרוביה של שרה את מקום הימצאה על מנת שיוכלו ל"טפל" בה ללא הפרעה.
ארבע פסיכיאטריים שבדקו את שרה כהן, וקבעו כי צלולה לחלוטין לא סיפקו את העובדות הסוציאליות תאבות הכבוד, היוקרה, והבצע של עיריית תל אביב.
רדיפתן האובססיבית של הפקידים הסוציאליים של עיריית ת"א תוך הפרה בוטה של זכויות אדם, מוסברת בלחצים/ שיקולים זרים של גורמים פרטיים וממסדיים במנגנון הרווחה הכושל.
פקידות הסעד הן עובדות עירייה ובתור שכאלה הם פועלות בראש וראשונה לנער את העירייה מאחריות לסייע לקשישה.
בנוסף קיימים לחצים של בתי חולים גריאטריים לבצע ניסויים בקשישים אלו כפי שמתברר בכתבה על כתבי אישום נגד שישה רופאים מבית החולים הגריאטרי הרצפלד – קפלן בגדרה.
שיקול זר נוסף הוא לחצים של תאגידים של אפוטרופוסים הרוצים קשישם עם נכסים. ידועה פרשת החשד על תאגיד האפוטרופסות דורי דורות, שהוציא כספי חסויים שלא כדין.