פקיד סעד / עובד סוציאלי לחוק הנוער, אימוץ, סדרי דין

פקיד סעד הנו עובד עירייה, פקיד ממשל ברשות המקומית, עובד סוציאלי בהשכלתו, שעבר הכשרה מיוחדת לשמש כחוקר, וממונה על ידי שר הרווחה. בתי משפט על ערכאותיהן רואים בפקיד הסעד סמכות מקצועית  סטטוטורית בתחומה שאין לערער עליה. פקיד הסעד הוא עובד של לשכת הרווחה ברשות מקומית וכפוף למנהל לשכת הרווחה. פקיד הסעד הוא גם חבר הסתדרות בהיותו עובד סוציאלי החבר באיגוד העובדים הסוציאליים. שייכותו של פקיד הסעד למשרד הרווחה, רשות מקומית, וההסתדרות מעמידה אותו במצב של ניגוד עניינים ושיקולים זרים. פקיד הסעד נוטל חלק מרכזי ב"ועדת החלטה" הקובעת ומתכננת את גורלו של הילד/חסוי ומשפחתו טרם דיון משפטי כלשהו. 

ישנם מספר סוגים של פקיד סעד המועסקים ברשות המקומית. אולם במהות הם נחלקים לשנים: פקידי סעד לסדרי דין, ופקידי סעד שאינם לסדרי דין אלא לחסרי ישע מסוגים שונים, נוער, חוסים, מפגרים וכו'. הטיפול של פקיד הסעד הוא בכפייה, בתי משפט לענייני משפחה ונוער רואים המלצותיו כסוף פסוק, ופועלים מתוך ראיית טובת הרשות במקומית המעסיקה אותם.

פקיד סעד נוסף המועסק ע"י השירות למען הילד במשרד הרווחה הוא פקיד סעד לחוק האימוץ או פקיד אימוץ.

.

פקיד הסעד לסדרי דין מתמנה ע"פ צו בית משפט לחקור בענייני משפחה שונים כגון מינוי אפוטרופוס, הסדרי ראייה, ולהגיש לבית המשפט את חוות דעתו בתסקיר. פקיד הסעד לסדרי דין הוא חוקר, הלקוח הוא בית המשפט, המוצר הוא התסקיר, ובני המשפחה הם הנחקרים. ראה חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי-נפש ונעדרים), תשט"ו-1955. מקובל כי השופט מקבל את המלצות פקיד הסעד בתסקיר כמו שהם: במאמר צרור עצות לאב המתגרש (ג) כותב גיא רווה כששאל את פקידת הסעד בדיון בבית משפט למה בנו לא יישן אצלו בחג ומוצאי החג, ענתה לו פקידת הסעד "ככה". השופט בהחלטתו קיבל את נימוק פקידת הסעד.

דו"ח ועדת סלונים נבו – בתי המשפט לענייני משפחה במרבית המקרים נוטים לקבל באופן מלא את כל הקביעות וההמלצות בתסקירי פקידי הסעד

בהודעת משרד הרווחה מיום 05/05/2009 על דו"ח ועדת סלונים-נבו לבחינת עבודת פקידות הסעד לסדרי דין נכתב: "בתי המשפט לענייני משפחה מייחסים בדרך כלל הערכה מרובה לפקידות הסעד ובמרבית המקרים הם נוטים לקבל באופן מלא את כל הקביעות וההמלצות שנכללות בתסקיריהן. זאת ועוד, לא פעם נתקלות פקידות הסעד גם בציפייה או בתביעה, מפורשת פחות או מפורשת יותר, להכריע בכל הדילמות והספקות שמוצגות על ידן בתסקיר, ולא להעבירן להכרעת בית המשפט".

דו"ח סלונים מצא ליקויים מהותיים בתפקודם של פקידי הסעד לסדרי דין. ליקויים אלו הוצגו בעבר אך לא הופקו לקחים ע"י המשרד מזה שנים: ניגוד עניינים, העדר פיקוח, אי קיום תקנות, כתיבת עובדות מהותיות בתסקיר ללא בדיקה, ועוד.

פקיד סעד לחוק הנוער
תפקידו של פקיד הסעד לחוק הנוער הוא לטפל בילדים ובני נוער בסיכון בהליך כפייתי כגון צווי בתי משפט, הצבה בפנימיות, אומנה או במוסדות אשפוזים פסיכיאטריים. בידיו מגוון סמכויות התערבות להגנה על קטינים במצבי סיכון ובמצבי חירום. האיתור הראשוני של ילדים בסיכון עושים מי שנמצאים בסביבתם הקרובה, כמו מורים, רופא המשפחה, שכנים, חברי המשפחה, עובד בריאות הציבור, פסיכולוג ועוד. גם הילד עצמו יכול לדווח למחלקה המקומית לשירותי רווחה על הסיכון שהוא נתון בו. האחריות לטיפול בקטין בסיכון, לאחר שאותר, מוטלת על המחלקה לשירותים אישיים וחברתיים במשרד הרווחה, באמצעות פקיד הסעד, שהוא עובד סוציאלי בהכשרתו.

סעיף 11 בחוק הנוער מסמיך את פקיד הסעד להוציא קטין מיידית מביתו ללא צו בית משפט: "היה פקיד סעד סבור כי קטין הוא נזקק ונשקפת לו סכנה תכופה או שהוא זקוק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא לנקוט את כל האמצעים הדרושים לדעתו למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול אף ללא הסכמת האחראי על הקטין, ובלבד שלא יוחזק קטין יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי לו אלא באישור בית-המשפט". כלומר: פקיד הסעד מוסמך במצבים שאינם סובלים דיחוי, להוציא את הקטין מביתו ולכפות עליו טיפול. הוצאת קטין מביתו בדרך זאת לא תארך יותר משבעה ימים, לאחר מכן דרוש אישור בית-המשפט שבד"כ מאשר את בקשות פקיד הסעד.

סעיף 12 בחוק הנוער מסמיך את בית המשפט להורות על נקיטת אמצעים זמניים למשך חודש על הקטין ללא שמיעתו, שמיעת הוריו, וללא תסקיר של פקיד הסעד. ואולם בית משפט עליון קבע: "אף שסעיף 12 (חוק הנוער) אינו נוקט במפורש במונח 'קטין נזקק', הוא מופנה לקטינים נזקקים".

כל ההליכים בבתי משפט אלו אינם כפופים לדיני ראיות ומנוהלים בדלתיים סגורות, ובחיסיון, הרחק מהביקורת הציבורית. בתי המשפט רואים כסוף פסוק את המלצותיהם של פקידי הסעד המבוססים על הערכות, ועובדות שלא אומתו ולא נעשה ניסיון להפריכן (מסקנות ועדת סלונים).

בכל הקשור לחובת הדיווח (על פי חוק העונשין): פקיד הסעד מעביר את הדיווח למשטרה במידה ויש חשש שנעברה עבירה כלפי הקטין. הוא ממליץ למשטרה האם לפעול או להימנע מפעולה ושוקל אם יש עילה לפנות ולבקש פטור מדיווח. ההתנהלות הפלילית על פי החוק הינה של המשטרה בלבד.
פקיד הסעד עורך חקירה מקיפה על מצבו של הילד ומחליט אם אומנם נפגע ועד כמה, או אם יש סכנה לשלומו, ומה היא התכנית הטיפולית המתאימה בעבורו. אם יש צורך בכך, פקיד הסעד רשאי לפנות לבית-משפט ולבקש צו אשר יורה לילד ו/או להורים למלא אחר הנדרש מהם בתכנית הטיפול במסגרת הקהילה או הוצאה מהבית.
פקיד הסעד מפנה את המקרה לוועדת תכנון טיפול ומעקב (ועדת החלטה) המתכנסת בלשכת הרווחה העירונית, וזו קובעת כיצד יש לטפל בקטין: אם להשאיר אותו בבית ולטפל בו במסגרת הקהילה, או להוציאו מהבית. בעבר נקראו ועדות אלה "ועדות החלטה". אם ההורים אינם משתפים פעולה, פקיד הסעד יפנה לבית המשפט, אשר ישמע את עובדות המקרה. בית המשפט יקבע את דרכי הטיפול בד"כ ע"פ המלצת פקיד הסעד, מתוך ידיעה כי מדובר בהחלטה שנתקבלה ע"י ועדת החלטה, ו/או שמערכת הרווחה תתמוך בו.

בנובמבר 2002 הוגש לשר העבודה והרווחה שלמה בניזרי דוח של ועדת ייעוץ לקביעת סמכות ועדות ההחלטה "ודרך התנהלותן מול פקידי הסעד למיניהם" בראשות ד"ר ישראל צבי גילת. בדוח ועדת גילת דובר בין השאר על עבודת פקידי הסעד והוגדר תפקידם: "פקיד הסעד לפי התובנה המשפטית הקלסית הוא 'זרועו הארוכה' של השופט הדן בעניין. הוא אינו 'פקיד טכני' אלא הוא 'בעל דבר'. הוא המוציא ומביא את העניין שבתחום סמכותו לבתי-המשפט, והוא המקבל הוראות מבית-המשפט כיצד לפעול. בבואו לבית-המשפט הוא מגיש תסקיר על מצבו של הקטין ובדיוני בתי-המשפט הוא מחויב לטעון טענות, וכמובן עליו מוטלת החובה להשיב לטענות שטוען בעל הדין שכנגד… מלבד זאת, תפקידו של פקיד הסעד הוא להציע דרכי טיפול לבית-המשפט, כדי שבית-המשפט ידע לבור לו את דרך הטיפול הנראית לו".

ליקויים מהותיים בעבודת פקידי סעד לחוק הנוער

בנובמבר 2007 פורסם מחקר: "נקודת מבטם של פקידי סעד ושל הורים במשפחות שבהן היתה התערבות בחוק", ע"י פקידת סעד לחוק הנוער באגף הרווחה של עיריית ירושלים חנה סימקין, ואלישבע סדן D.Sc אוניברסיטה עיברית. מהמאמר עולים ליקויים וכשלים קשים של תפקוד פקידי הסעד בטיפול ושיתוף הורים בהליכי קבלת החלטות על עתיד ילדיהם: אי מסירת מידע חיוני, אי שיתוף ההורים בתהליך קבלת החלטות, ועדות מומחים לחולקת אחריות, יצירת לחץ ובלבול אצל הלקוח, ועוד.פקיד סעד לחוק האימוץ

פקידי סעד לחוק האימוץ מועסקים ע"י השירות למען הילד במשרד הרווחה ונבדלים מפקידי סעד לחוק הנוער, או פק"ס לסדרי דין המועסקים ע"י הרשות המקומית. הדיון ע"פ חוק האימוץ מתקיים בבית משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות ללא כפיפות לדיני ראיות.

חוק האימוץ (סעיף 12 ג) מקנה לפקידת אימוץ סמכות להוציא את הילד מחזקת הוריו בצו חירום ולקבוע את מקום הימצאו או למוסרו למי שמוכן לאמצו ללא צו בית משפט אך לא לזמן העולה על 14 יום. במקרה זה מקום הימצאו של הילד חסוי והגישה אליו מותרת לפקידות האימוץ בלבד. הרשות לאימוץ נקראת "השירות למען הילד" ומייצגת את המדינה בבקשה להכריז על הילד בר אימוץ. בית המשפט רשאי להכריז על הילד בר אימוץ במעמד צד אחד ללא נוכחות ההורים.

פקידות האימוץ משמשות אפוטרופוסות לילד החל מהרגע שהוצא מחזקת הוריו ועד שיחליט בית המשפט להכריז עליו בר אימוץ. בתקופה זו הגישה אל הילד נעשית בפיקוח פקידות האימוץ וברשותן. הקשר בין הילד להוריו נעשה ע"י פקידות האימוץ, למרות שהן משמשות צד בהליך המשפטי כמי שמבקשות להכריז עליו כבר אימוץ. מערכת האימוץ העניקה לפקידות האימוץ עוצמה רבה: הן משמשות "צד" בהליך המשפטי שמבקש להכריז על הילדים בני אימוץ, ובה בעת הן "שומרות הסף" של הקשר שבין ההורים לילדיהם, לאחר שהללו הועברו כאמור לחסותן בתוקף צו חירום. ביכולתן להבנות את הקשר שבין ההורים לילדים בדרך המאשרת את ההנחה שקשר זה מסוכן לילדים ותומכת בבקשתן להכריז עליהם בני אימוץ. בפועל נעלם כל ספק באשר לאשמת ההורים שאינם יכולים לגדל את ילדיהם. ההורים מוצגים כמי שיש להסתיר מפניהם את הילד. ביכולתן של פקידות האימוץ לחבל בקשר בין הילד להוריו בדרך שבו הן ממשטרות את הפגישות ביניהם ולהעלים מאחורי חומת הסודיות את רצון הילדים.

פקידות האימוץ אינן בוחלות בשיטות בזויות להכריז על קטין בר אימוץ. השופט פנחס אסולין ציין באחת מהחלטותיו כי פקידות הסעד באו לכלל מסקנה כי גורל אחד ויחיד יהא לילדיו הקטינים של המשיב דהיינו שהם ימסרו לאימוץ ומשהכריעו הן בכך הן לא נמנעו מלתרום משלהן למארג הראיות אשר תבואנה בפני בית המשפט עד כדי, כמעט, כבילת ידי בית המשפט והצבתו בפני עובדות מוגמרות וחבל שכך.

פקידת סעד ראשית לחוק הנוער חנה סלוצקי משקרת וממצמצת בעיניים

.

פלייליסט –

חוקים ותקנות שפקיד הסעד מופיע בהם:

קישורים:
מודעות פרסומת

נזקקות, קטין נזקק, הכרזת נזקקות – ע"פ חוק הנוער טיפול והשגחה

הכרזת נזקקות על קטין היא ויתור מצד הורי הקטין לקביעת טיפול בקטין, חינוכו, מקום הימצאו או כל נושא אחר הקשור בו, והעברת הסמכות לידי המדינה (פקידת סעד). נזקקות אינה מקנה להורי הקטין או הקטין שום יתרון, להיפך, קטין התויג כנזקק נחשב ל"מוחלש" והוריו ככאלו שכשלו לדאוג לענייניו, עקב התעללות, הזנחה, חוסר מסוגלות ועוד.

אל תתנו למשרד הרווחה להכריז על ילדכם "נזקק"  – 14 בנובמבר 2013 – בית משפט מחוזי בלוד, ערעור על החלטת בית משפט לנוער לא לקיים דיון הוכחות בעניינו של פעוט בן 4 הנמצא בכפייה

נזקקות
לפני נזקקות ואחריה

במשפחת אומנה מזה כשנתיים ואמו נלחמת כל אותה עת להשיבו לביתו. בית משפט מחוזי דחה את הערעור בתואנה (החוק היבש) כי האם בהיותה מיוצגת הסכימה כי בנה יוכרז "נזקק" ומאז מאחר ולא היה שינוי מהותי אינו רואה טעם לעשות שינוי בתיק…

עו"ד יוסי נקר מדבר על הכרזת נזקקות– 29 באוקטובר 2013 – כנס ועדה ציבורית ב"רידינג 3" תל אביב בנושא דרכי עבודתן של פקידות הסעד. עו"ד יוסי נקר מדבר על הכרזת הנזקקות ע"פ חוק הנוער הדרקוני. כל ילד יכול בנקל להיות מוכרז נזקק ואז מועבר לטיפול והשגחת הרשויות. במצב זה ניתנים לפקידת סעד סמכויות סטטוטוריות על הילד הטיפול בו, מקום הימצאו, הסדרי ראיה עם הוריו ועוד…

נחמה דיכנה מנכ"לית עמותה לזכויות הורים וילדים מסבירה מהי "נזקקות" – נובמבר 2013 – בית משפט מחוזי לוד – נחמה דיכנה מנכ"לית עמותת ע.ל.י.ה מסבירה מהי נזקקות. בהכרזת נזקקות ההורות מופקעת מהילד ומועברת לרשויות הרווחה. משרד הרווחה בדרכי רמיה מחתים הורים להסכים לנזקקות מבלי שהם מודעים למשמעויות. ילד נזקק מועבר לטיפול והשגחה רשויות הרווחה, מוצא בכפייה מביתו, ונקבעים הסדרי ראיה בינו לבין הוריו. יש מקרים רבים בהם רשויות הרווחה אינן מאפשרות לקטין נזקק לפגוש את הוריו…

בית משפט עליון: "אף שסעיף 12 (חוק הנוער) אינו נוקט במפורש במונח 'קטין נזקק', הוא מופנה לקטינים נזקקים"– יולי 2004 – פקידת סעד – שימוש מוטעה בחוק הנוער להוצאת ילדים מהבית – בדיון שקיים בית משפט העליון בתיק דנ"א 6041/02, נידונה השאלה: "באלו תנאים ניתן להורות על הוצאתו הזמנית של ילד ממשמורת הוריו, בגדר הליך לפי סעיף 12 – צו ביניים, לחוק הנוער"…

פלייליסט בנושא נזקקות
450

ועדות החלטה בלשכת רווחה ברשות מקומית

פלייליסטועדת החלטה – סיוע לפרט ולמשפחה או אוסף פרזיטים המתפרנסים על גבם של המוחלשים – ועדת החלטה היא מסגרת בין-מקצועית המתכנסת בלשכת הרווחה. משתתפים בה הגורמים המטפלים ישירות בילד ובמשפחתו, וכן אנשי מקצוע מתחומים שונים, כגון – חינוך ובריאות. הוועדה משמשת מסגרת לדיון מקצועי, לאבחון ולקבלת החלטה בעניינם של ילדים. הוועדה רשאית להחליט על המשך טיפול מעמיק בילד בחיק המשפחה במסגרת הקהילה, או על הוצאתו מהבית. תפקידה ודרכי עבודתה של ועדת החלטה מפורטים בתע"ס 8.9.
.

.
קישורים:

  • פשעי הרווחה והפסיכיאטריה – לא למהר להוציא ילדים מהבית למוסדותתוכנית הטלוויזיה עושים סדר – טלביזיה חינוכית, עם גל גבאי מתאריך 20 לנובמבר 2011 – בתכנית מתארחת עורכת הדין לימור אסולין אשר מדברת על הקלות הבלתי נתפסת בה ילדים תמימים נופלים שדודים תחת חוסר היכולת המשווע של מערכת הרווחה לייצר עבורם בית ומקום מוגן חרף הוצאתם מהבית מסיבות שונות עד כדי פגיעה ממשית בגופם ובנפשם. הילדים מוצאים מביתם בכפייה בצו בית משפט לנוער ומועברים למוסדות הרווחה שם הם נמצאים הרחק מביתם ומשפחתם ללא זכויות או השגחה ראויה...

בשם "עבודת הקודש": פקיד סעד פדופיל יוסף דיאמנט בעל סמכויות סטטוטוריות מבתי משפט לנוער הורשע במעשים מגונים בנער בטיפולו

פשעי רשויות הרווחה: הראש הקטן של כרמל סלע והמעשים המגונים של פקיד הסעד יוסף דיאמנט
הראש הקטן של כרמל סלע והמעשים המגונים של יוסף דיאמנט

אפריל 2012 – רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער מעניקים סמכויות סטטוטוריות לפקידי סעד על אזרחים וילדים בטיפולם. פקיד הסעד יוסף דיאמנט שקיבל סמכות על מבית משפט לנוער בדלתיים סגורות לטפל ולהשגיח על ילד הורשע בביצוע מעשים מגונים.
מדובר בעוול אחד מאינספור מקרי עוול קשים הנעשים מידי יום ע"י רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער בשם "עבודת הקודש" ו"טובת הילד". ראש המועצה האזורית ראש הכרמל, כרמל סלע, המשיך בשיטת "הראש הקטן" ודבק בטענתו כי לא ידע כלום חרף התלונות הרבות על התנהגותו המגונה של פקיד הסעד דיאמנט.

הכתבה פקיד סעד מחוף הכרמל הורשע בביצוע מעשים מגונים בקטין , תמי מאור , local חדרה , אפריל 2012

במסגרת עבודתו טיפל הנאשם בקטין בן 14. על פי כתב האישום, בשלוש הזדמנויות הוא לקח את הקטין לחוף הים, שם ביצע בגופו מעשים מגונים וחשף את איבר מינו בפניו

סגן נשיאת ביהמ"ש המחוזי בחיפה השופט אילן שיף הרשיע היום (שני) את יוסף דיאמנט, ששימש כעובד סוציאלי ופקיד סעד לפי חוק הנוער במחלקה לשירותים חברתיים במועצה אזורית חוף הכרמל בשתי עבירות של מעשה מגונה, בשתי עבירות של מעשה מגונה בפומבי, בשלוש עבירות של הפרת אמונים, בשלוש עבירות של שימוש לרעה בכוח משרה, בשלוש עבירות של איסור לנהוג בלי רישיון נהיגה, ובשלוש עבירות של מעשי פזיזות ורשלנות.

 פלייליסט – פדופיל עובד סוציאלי לחוק הנוער יוסי דיאמנט מתרחץ בעירום לאור יום עם ילד בהשגחתו בצו בית משפט לנוער


עפ"י כתב האישום, הנאשם ניצל את תפקידו ואת האמון שנתן בו המתלונן, קטין בן 14, וכן את התלות של המתלונן בו, בכך שבמהלך חודש ספטמבר 2011, בארבעה מועדים שונים, נפגש עמו והסיעו במכוניתו לחופי ים שונים, שם ביצע בגופו מעשים מגונים וחשף את איבר מינו בפניו.

הנאשם הודה כי שימש בתקופה הרלוונטית כעובד סוציאלי וכפקיד סעד ושבמסגרת עבודתו טיפל במתלונן, אך כפר בכך שניצל את תפקידו, את האמון שניתן בו ואת התלות של המתלונן בו וכי ביצע בו מעשים מגונים. הנאשם גרס כי בינו לבין המתלונן התקיימו שלוש פגישות בחוף הים (שתיים במעין צבי ואחת בחוף הבונים) ולא ארבע פגישות. לטענתו, במהלך אותם מפגשים, הסיע את המתלונן לחוף ים, בכולם הרשה לו לנהוג ברכבו (בחלקם הציע לו זאת ביוזמתו), לפרק זמן קצר, בדרך הכורכר הסמוכה לחוף. במפגש הראשון, אישר הנאשם, כי אפשר למתלונן לאחוז בהגה ולהניח את רגלו על דוושת הגז, בעוד הוא (הנאשם) יושב במושב הנהג.

השופט שיף ציין כי הנאשם, המשמש כעובד סוציאלי מעל ל- 30 שנה, טיפל במציאת מסגרת מתאימה למתלונן, נער בעל לקויות, שהגיע מרקע משפחתי קשה ועם קושי במתן אמון במבוגרים. בגין קשייו של הנער והוריו, כל אחד בנפרד ואף ביחד נראה כי ברור היה לנאשם כי המתלונן יוצא מנקודת הנחה שעתידו בפנימייה וסוג הפנימייה, תלויים, בין השאר, בנאשם. המדובר אפוא ב"טרף קל" מנקודת ראות אובייקטיבית ואין ספק כי מצב זה לא נעלם מעיני הנאשם.

עוד קבע השופט כי אין מחלוקת כי הנאשם לקח את המתלונן לא פחות משלוש פעמים לחוף ים, ברכבו של הנאשם, חרף שיחת נזיפה שנערכה לו ע"י הממונה עליו בשנת 2005 בנוגע להסעת נערים מטופלים ברכבו. באותה שיחה נאסר עליו מפורשות לקיים שיחות טיפוליות מחוץ לחדרי הטיפול. שיחת הנזיפה עם הנאשם קוימה, בין השאר, בגלל דיווח כי הנאשם קיים "פגישת סיכום בים" והוא לא הצליח לתת הסבר מהימן לחריגתו מההוראה שקיבל באותה שיחת נזיפה.

השופט קבע כי הנאשם בחר לקיים "שיחות טיפוליות" עם המתלונן בים, למרות שלא הייתה כל סיבה מקצועית לכך ולמרות שנאסר עליו מפורשות לקיים שיחות מחוץ לחדרי הטיפולים ועובדה זו כשלעצמה מעלה תהיות וחשדות המתחזקים בפעילותו ובמעשיו .

השופט שיף הבהיר כי אין מחלוקת גם כי בפגישה הראשונה נכנס הנאשם לים כשהוא לבוש בתחתונים ובשתי הפגישות הנוספות התפשט ונכנס לים בערום. טענתו כי מדובר בטעות ובשיקול דעת מוטעה, יכולה הייתה, אולי, להתקבל, לו דובר במפגש אקראי יחיד, אך לא כשמדובר בכמה מפגשים, אשר את כולם הוא יזם לאחר תיאום עם המתלונן. "התנהלות זו בנוכחות נער מטופל שהנו 'טרף קל' מעצימה את החשד והתהיות בעניינו. הסברו המאוחר והכבוש בביהמ"ש, כי מטרת הרחצה בערום הייתה 'להכין' את המתלונן לחיי הפנימייה נדחתה על ידי השופט, שקבע כי נראה אפוא כי הנאשם הוביל את מטופלו- 'טרפו הקל' לים במסווה של שיחה טיפולית, לפחות פעמיים התרחץ לידו בערום וביקש מהמתלונן להראות לו את איבר מינו.

השופט קבע כי בדרכו אל חוף הים וממנו, איפשר הנאשם למתלונן- קטין כבן 14, לנהוג ברכבו מספר פעמים וכי התנהגותו הפלילית של הנאשם, שאף כתב קודם לכן להוריו של המתלונן, כי יש להציב לו גבולות (לאחר ששתה אלכוהול) הנה מוזרה מאד בלשון המעטה. גם הסיגריה שסיפק לו על מנת שיעשן, בצרוף הצהרת האהבה, בהצטרפותן ליתר הנסיבות, מעוררת תהיות ונראה כי המעשים נעשו כהכנה למעשים מגונים. עוד הבהיר השופט כי אין גם מחלוקת כי במהלך המפגשים שיחק הנאשם עם המתלונן ב"משחק הטבעות", שמעצם טבעו מחייב מגע והתחככויות, זאת, כאשר הנאשם ערום ופעם אחת כשלגופו תחתונים בלבד.

השופט קבע כי אף בחינת העובדות עליהן אין מחלוקת, מטילה בפני עצמה, צל כבד ביחס לכוונותיו, לאמירותיו ולמעשיו של הנאשם ונראה בעליל, כי אלו היו מיניים (לשם גירוי או סיפוק מיני) . כן העיר כי לשם קיומה של עבירת המעשה המגונה אין צורך להוכיח כלל נגיעות בקורבן העבירה, בפרט לא נגיעות באיברים אינטימיים וכי במקרים הנדונים, לפחות בחלקם, התקיימו גם יסודות של מיניות גלויה, במעשים שאינם הגונים, לא מוסריים ולא צנועים.

השופט שיף קבע כי אינו נדרש להכריע בסוגיית הסחיטה לה טען הנאשם כלפי חברי המתלונן אשר צילמו אותו, שכן הגיע לכלל מסקנה כי בין אם הנאשם נסחט ע"י אחד החברים ובין אם לאו, אין לכך השלכה, בנסיבות העניין, לתיק זה. השופט ציין כי אינו סבור כי גרסת המתלונן בדבר מעשיו של הנאשם בו הנה תולדה של רצונו לסייע בידי חבריו בהיותם חשודים בניסיון סחיטה, או על מנת לאפשר את הסחיטה.

השופט שיף קבע איפוא את הקביעות הבאות:
-מחמת הספק קבע כי בין הנאשם לבין המתלונן התקיימו בחופי ים "רק" 3 ולא 4 מפגשים
– יש לזכות את הנאשם מחמת הספק מעבירת המעשה המגונה, ככל שהדבר נוגע לאישום הראשון המתייחס למפגש הראשון ולהרשיעו בכל שאר העבירות המתייחסות לאישום זה.
– יש להרשיעו בכל המעשים המיוחסים לו באישום השני (מפגש שני), יש לזכותו מהאישום השלישי (שכן נקבע כי מחמת הספק המפגש נשוא אישום זה לא התקיים) ולהרשיעו בכל העבירות המיוחסות לו בפרט האישום הרביעי- הנוגע למפגש הרביעי בינו לבין המתלונן.

קישורים:

רשויות הרווחה אימצו המדיניות הסוציאלית של הרודן הפאשיסטי פרנסיסקו פרנקו

רשויות הרווחה אימצו המדיניות הסוציאלית של הרודן הפאשיסטי פרנסיסקו פרנקו
מדיניות משרד הרווחה מול הפאשיזם של פרנקו

אפריל 2012 – בימים אלו עומדת לדין בספרד נזירה קאתולית באשמת זיוף מסמכים וחטיפת תינוק מאמו לפני כ- 30 שנה. הפרשה חושפת מדיניות שירותים חברתיים של הרודן הפאשיסטי הספרדי פרנסיסקו פרנקו שהחלה עוד בשנות השלושים של המאה הקודמת מימי הספרד הפאשיסטית ונמשכה עד שנות השבעים בימי ספרד הדמוקרטית.

הפאשיסטים חטפו מאות אלפי ילדים ממשפחות מתנגדיהן, ואח"כ חטפו ילדי משפחות שנראו בעיניהם כ"לא מוסריות".
מבדיקת השיטה הפשיסטית לחטיפת ילדים עולה כי רשויות הרווחה במדינת ישראל אימצו אחת לאחת את השיטה.

השיטה הפאשיסטית לחטיפת ילדים ע"פ הרודן פרנקו

תינוקות נלקחו מאימותיהן לבדיקות "שגרתיות" ואחרי כמה שעות מסרו להן הנזירות, האחיות בבתי היולדות, שהם מתו. גופות התינוקות נעלמו והאמהות לא הורשו להשתתף ב"קבורתם".
השערורייה קשורה הדוקות לכנסיה הקתולית, שבימי פרנקו מילאה פרנקו תפקיד מרכזי בניהול השירותים החברתיים, לרבות בתי חולים, בתי ספר ובתי יתומים. נזירות וכמרים הכינו רשימות המתנה של הורים מאמצים, ורופאים שיקרו לאמהות על אודות גורל ילדיהן.

כדי להסתיר את מעלליהם רשמו הרופאים בתעודות הלידה את התואר "אם אלמונית" – הליך חוקי בספרד שנועד, לכאורה, להגן על אימהות לא נשואות. באחת מהמרפאות אף נשמרה גופת תינוק במקפיא והראו אותה לאימהות כדי להוכיח לספקניות שילדיהן אכן מתו.

מי נהנה מגל החטיפות העצום הזה? ובכן, הראשונים היו פאשיסטים שגידלו את ילדי אויביהם. אחר כך נלקחו ילדים מהורים שנחשבו בעיני החוטפים כבלתי מוסריים או כחסרי יכולת כלכלית לגדל ילדים. התינוקות נמסרו, בהסכמת הכנסייה הקתולית, למשפחות חשוכות ילדים, לרבות כאלה שמחוץ לספרד.

הפושעים מוגנים  – חוטפי הילדים לא הועמדו לדין במהלך השנים הרבות שעשו את פשעיהם. בתחילה קיבלו הגנה מלאה מהשלטון הפאשיסטי, ובמעבר לדמוקרטיה הסכימו ביניהן המפלגות על מתן חנינה לאנשי המשטר הפאשיסטי, במטרה להקל על המעבר למשטר דמוקרטי. חוק החנינה חסם, מעשה, את כל ניסיונות לחקור את סחר התינוקות בספרד ופעם אחר פעם דחתה המערכת המשפטית את הניסיונות הללו.

שיטת משרד הרווחה הישראלי לחטיפת ילדים 

בשנות החמישים חטיפת ילדי תימן נעשתה בדרך דומה. הילדים נחטפו בלידתם, או במהלך טיפול רפואי שלאחר הלידה. למשפחות נמסר כי התינוק מת. מעולם לא הועמד מי מהפושעים לדין, הפרשה טויחה ע"י ועדת חקירה ממלכתית. ראה סיפורם של גיל גרינבוים, אורי וכטל, דודו דהאן, ועוד. החוטפים הפושעים טוענים כי הם עושים "עבודת קודש", נותנים לתינוק "סיכוי לחיים טובים יותר" פועלים ל"טובת הילד" אולם מה שמניע את המערכת היא טובת הנאה, כסף.

בימינו מדיניות משרד הרווחה להוצאת ילדים/ קשישים בכפייה מביתם פועלת ע"פ אותה שיטה מותאמת לתקופה. חוק הנוער, אימוץ, דיני משפחה מעניקות לפקידי סעד ושופטים סמכויות סטטוטוריות להוציא בכפייה ילד/ קשיש מביתו ומשפחתו באופן זמני או קבוע ללא כפיפות לדיני ראיות או הליך סדר דין כלשהו. רשויות הרווחה משתמשות ב"מומחים רפואיים", פסיכיאטרים, עו"סים, ופסיכולוגים המספקים להם חוות דעת "מקצועיות" לבקשתם. מערכת זאת של פקידי רווחה, שופטים, ו"מומחים" מדברים בשפה אחת ודברים אחדים.
מערכת הרווחה פועלת בחיסיון הרחק מהביקורת הציבורית כדי לכסות על פשעיהם ומחדליהם, ומתרצים זאת כשמירה על פרטיות המטופל. הם אינם מפרסמים נתונים סטטיסטים ומאקרו אינפורמטיבים כגון כמה ילדים מוצאים מביתם בשנה בכפייה, כמה צורכים בכפייה סמים פסיכיאטריים ועוד.
מערכת הרווחה על כל עסקניה מוגנים מתביעות ותלונות ומכסים אחד על השני.
פקידי הרווחה ממשיכים להניע את גלגלי המערכת ודורשים עוד תקנים ותקציבים כדי לאכלס את מאות הפנימיות, משפחות האומנה, מרכזי חירום ועוד, למרות שהם מודים כי ניתן להשאיר ילדים וקשישים בקהילה בפחות מחצי עלות אם היה שירות מינימלי בקהילה אך הם דואגים שלא יהיה.
פקידי הרווחה שולטים במחוקקים באמצעות יחצ"נים ולוביסטים בכנסת ואף חבר כנסת לא יעז לעצור אותם.
הם מונעים חקיקות חשובות לזכויות ילדים כגון מימוש אמנת זכויות הילד לחקיקה.

טבלת השוואה בין שיטת הרודן הפאשיסטי פרנקו למדיניות משרד הרווחה

 מדיניות חברתית ע"פ הרודן הפאשיסטי פרנסיסקו פרנקו    
 מדיניות משרד הרווחה
 סמכויות סטטוטוריות
 ע"פ הפאשיזם הסמכויות לשלטון הן טוטליטריות
בפועל הסמכויות לפקידי הסעד הן טוטליטריות, אינם נדרשים להציג ראיות, השופטים משמשים להם חותמת גומי, ורואים המלצותיהם כסוף פסוק.
 חיסיון  כדי להסתיר את מעלליהם בחטיפת התינוקות רשמו הרופאים בתעודות הלידה את התואר "אם אלמונית" – הליך חוקי בספרד שנועד, לכאורה, להגן על אימהות לא נשואות  רשויות הרווחה פועלות בחיסיון, הדיונים בבתי משפט מתקיימים בדלתיים סגורות – להגן לכאורה על פרטיות ההורים והילדים
 הגנה על הפקידות ה"סוציאלית"
 חוטפי הילדים לא הועמדו לדין במהלך השנים הרבות שעשו את פשעיהם. בתחילה קיבלו הגנה מלאה מהשלטון הפאשיסטי, ובמעבר לדמוקרטיה הסכימו ביניהן המפלגות על מתן חנינה לאנשי המשטר הפאשיסטי  פקידי הסעד ומערכת הרווחה פועלים ללא פיקוח ומקבלים גיבוי מלא ממערכת המשפט והמדינה. אף פקיד סעד לא הועמד מעולם לדין על מעשיו.
תרוץ חיובי לחטיפת ילדים ותינוקות
 חוטפי התינוקות של פרנקו גנבו תינוקות מאימהות שנחשבו בעיניהם כבלתי מוסריות
 פקידי הסעד משתמשים בתירוצים כי הם פועלים ל"טובת הילד", "לתת לילד סיכוי"
 שימשו בבעלי מקצוע "מכובדים" לביצוע הפשע
 הפושעים הפאשיסטים החוטפים השתמשו בנזירות קאתוליות ורופאים שהעם הספרדי מתייחס אליהם בכבוד
 פקידות הסעד מנסות לייחס לעצמן מעמד של נזירות קדושות והם משמשות במונחים "עבודת קודש", "עבודה ימים ולילות" למען החברה. פקידות הסעד משתמשות בפסיכיאטרים לקבלת חוות דעת כרצונן הנחשבים כרופאים שהציבור מכבד.
 שקרים, זיופים, רמאויות
 הפושעים הפאשיסטים שיקרו למשפחות ואמרו שהתינוק מת בלידה, הם גם זייפו מסמכים
 בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער אינם כפופים לדיני ראיות, פקידי סעד כותבים בתסקירים "עובדות" מבלי ניסיון לאמת או להפריך, השופטים משמשים להם חותמת גומי.
 תעשיה שלמה לסחר בילדים ותינוקות
 תעשייה שלמה של חטיפת תינוקות ומסחר בהם, תעשייה שהתנהלה בימי הרודנות הצבאית ושהקיפה רבבות תינוקות תעשיה שלמה של יחצ"נות, לוביסטים בכנסת, כנסי התרמות של עשרות מיליוני שקלים, עמלות תיווך שמנות, ארגונים פילנתרופיים עם משכורות עתק, מאות פנימיות ומלכ"רים, פסיכיאטרים הגורפים הון על דקות אבחון, ועוד… בעוד שהכל מודים שברוב המקרים אפשר להשאיר רוב הילדים בקהילה בפחות מחצי עלות

סוף דבר

נזקי עבודת מערכת הרווחה הישראלית על פקידי הסעד שלה ושופטיה גדולות עשרות מונים מזה של ארגון פשע אפל, מה שמניע את תעשיית הפשע הוא תאוות בצע, ג'ובים, שנור. מערכת הרווחה גורמת סבל לפרט לחברה ולמשפחה ומוטב להתרחק ממנה.

קישורים:

פלייליסט – ועדות החלטה רווחה

פלייליסטועדת החלטה – סיוע לפרט ולמשפחה או אוסף פרזיטים המתפרנסים על גבם של המוחלשים – ועדת החלטה היא מסגרת בין-מקצועית המתכנסת בלשכת הרווחה. משתתפים בה הגורמים המטפלים ישירות בילד ובמשפחתו, וכן אנשי מקצוע מתחומים שונים, כגון – חינוך ובריאות. הוועדה משמשת מסגרת לדיון מקצועי, לאבחון ולקבלת החלטה בעניינם של ילדים. הוועדה רשאית להחליט על המשך טיפול מעמיק בילד בחיק המשפחה במסגרת הקהילה, או על הוצאתו מהבית. תפקידה ודרכי עבודתה של ועדת החלטה מפורטים בתע"ס 8.9.
.

.
קישורים:

  • פשעי הרווחה והפסיכיאטריה – לא למהר להוציא ילדים מהבית למוסדותתוכנית הטלוויזיה עושים סדר – טלביזיה חינוכית, עם גל גבאי מתאריך 20 לנובמבר 2011 – בתכנית מתארחת עורכת הדין לימור אסולין אשר מדברת על הקלות הבלתי נתפסת בה ילדים תמימים נופלים שדודים תחת חוסר היכולת המשווע של מערכת הרווחה לייצר עבורם בית ומקום מוגן חרף הוצאתם מהבית מסיבות שונות עד כדי פגיעה ממשית בגופם ובנפשם. הילדים מוצאים מביתם בכפייה בצו בית משפט לנוער ומועברים למוסדות הרווחה שם הם נמצאים הרחק מביתם ומשפחתם ללא זכויות או השגחה ראויה...

שוטרת סמויה אם חד הורית בהיריון עבדה להפללת עבריינים, לשכת ההרווחה אשכול בתמורה רוצה לקחת את התינוקת

מאי 2010 – 103 FM – גבי גזית – שוטרת סמויה, גרושה, נשלחה על ידי המשטרה להתרועע עם סוחרי סמים ואך הביאה להפללתם של 44 מהם, עומדת לאבד את בתה, שכן שירותי הרווחה במועצה אזורית אשכול רוצים לקחת את הילדה בתואנה שהיא מתרועעת עם עבריינים

ד' שוטרת סמויה חד הורית התרועעה במשך חודשים עם סוחרי סמים והביאה להפללת 44 מהם באחד המבצעים המוצלחים של מרחב הנגב. אלא שכעת מבקשת מחלקת הרווחה במועצה אשכול באזור מגוריה בראשותו של יהודה נתן לקחת ממנה את בתה ולהעבירה למשמורת האב בנימוק כי היא מתרועעת עם עבריינים.

…פקד סבג: "רשויות הרווחה לא טרחו בכלל לבדוק את גרסתה או לפנות אלינו לקבל מידע על הפעילות שלה. ברור שהיא לא השתמשה עם סמים ולא התרועעה עם עבריינים".
.


.
קישורים: