פקיד סעד / עובד סוציאלי לחוק הנוער, אימוץ, סדרי דין

פקיד סעד הנו עובד עירייה, פקיד ממשל ברשות המקומית, עובד סוציאלי בהשכלתו, שעבר הכשרה מיוחדת לשמש כחוקר, וממונה על ידי שר הרווחה. בתי משפט על ערכאותיהן רואים בפקיד הסעד סמכות מקצועית  סטטוטורית בתחומה שאין לערער עליה. פקיד הסעד הוא עובד של לשכת הרווחה ברשות מקומית וכפוף למנהל לשכת הרווחה. פקיד הסעד הוא גם חבר הסתדרות בהיותו עובד סוציאלי החבר באיגוד העובדים הסוציאליים. שייכותו של פקיד הסעד למשרד הרווחה, רשות מקומית, וההסתדרות מעמידה אותו במצב של ניגוד עניינים ושיקולים זרים. פקיד הסעד נוטל חלק מרכזי ב"ועדת החלטה" הקובעת ומתכננת את גורלו של הילד/חסוי ומשפחתו טרם דיון משפטי כלשהו. 

ישנם מספר סוגים של פקיד סעד המועסקים ברשות המקומית. אולם במהות הם נחלקים לשנים: פקידי סעד לסדרי דין, ופקידי סעד שאינם לסדרי דין אלא לחסרי ישע מסוגים שונים, נוער, חוסים, מפגרים וכו'. הטיפול של פקיד הסעד הוא בכפייה, בתי משפט לענייני משפחה ונוער רואים המלצותיו כסוף פסוק, ופועלים מתוך ראיית טובת הרשות במקומית המעסיקה אותם.

פקיד סעד נוסף המועסק ע"י השירות למען הילד במשרד הרווחה הוא פקיד סעד לחוק האימוץ או פקיד אימוץ.

.

פקיד הסעד לסדרי דין מתמנה ע"פ צו בית משפט לחקור בענייני משפחה שונים כגון מינוי אפוטרופוס, הסדרי ראייה, ולהגיש לבית המשפט את חוות דעתו בתסקיר. פקיד הסעד לסדרי דין הוא חוקר, הלקוח הוא בית המשפט, המוצר הוא התסקיר, ובני המשפחה הם הנחקרים. ראה חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי-נפש ונעדרים), תשט"ו-1955. מקובל כי השופט מקבל את המלצות פקיד הסעד בתסקיר כמו שהם: במאמר צרור עצות לאב המתגרש (ג) כותב גיא רווה כששאל את פקידת הסעד בדיון בבית משפט למה בנו לא יישן אצלו בחג ומוצאי החג, ענתה לו פקידת הסעד "ככה". השופט בהחלטתו קיבל את נימוק פקידת הסעד.

דו"ח ועדת סלונים נבו – בתי המשפט לענייני משפחה במרבית המקרים נוטים לקבל באופן מלא את כל הקביעות וההמלצות בתסקירי פקידי הסעד

בהודעת משרד הרווחה מיום 05/05/2009 על דו"ח ועדת סלונים-נבו לבחינת עבודת פקידות הסעד לסדרי דין נכתב: "בתי המשפט לענייני משפחה מייחסים בדרך כלל הערכה מרובה לפקידות הסעד ובמרבית המקרים הם נוטים לקבל באופן מלא את כל הקביעות וההמלצות שנכללות בתסקיריהן. זאת ועוד, לא פעם נתקלות פקידות הסעד גם בציפייה או בתביעה, מפורשת פחות או מפורשת יותר, להכריע בכל הדילמות והספקות שמוצגות על ידן בתסקיר, ולא להעבירן להכרעת בית המשפט".

דו"ח סלונים מצא ליקויים מהותיים בתפקודם של פקידי הסעד לסדרי דין. ליקויים אלו הוצגו בעבר אך לא הופקו לקחים ע"י המשרד מזה שנים: ניגוד עניינים, העדר פיקוח, אי קיום תקנות, כתיבת עובדות מהותיות בתסקיר ללא בדיקה, ועוד.

פקיד סעד לחוק הנוער
תפקידו של פקיד הסעד לחוק הנוער הוא לטפל בילדים ובני נוער בסיכון בהליך כפייתי כגון צווי בתי משפט, הצבה בפנימיות, אומנה או במוסדות אשפוזים פסיכיאטריים. בידיו מגוון סמכויות התערבות להגנה על קטינים במצבי סיכון ובמצבי חירום. האיתור הראשוני של ילדים בסיכון עושים מי שנמצאים בסביבתם הקרובה, כמו מורים, רופא המשפחה, שכנים, חברי המשפחה, עובד בריאות הציבור, פסיכולוג ועוד. גם הילד עצמו יכול לדווח למחלקה המקומית לשירותי רווחה על הסיכון שהוא נתון בו. האחריות לטיפול בקטין בסיכון, לאחר שאותר, מוטלת על המחלקה לשירותים אישיים וחברתיים במשרד הרווחה, באמצעות פקיד הסעד, שהוא עובד סוציאלי בהכשרתו.

סעיף 11 בחוק הנוער מסמיך את פקיד הסעד להוציא קטין מיידית מביתו ללא צו בית משפט: "היה פקיד סעד סבור כי קטין הוא נזקק ונשקפת לו סכנה תכופה או שהוא זקוק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא לנקוט את כל האמצעים הדרושים לדעתו למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול אף ללא הסכמת האחראי על הקטין, ובלבד שלא יוחזק קטין יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי לו אלא באישור בית-המשפט". כלומר: פקיד הסעד מוסמך במצבים שאינם סובלים דיחוי, להוציא את הקטין מביתו ולכפות עליו טיפול. הוצאת קטין מביתו בדרך זאת לא תארך יותר משבעה ימים, לאחר מכן דרוש אישור בית-המשפט שבד"כ מאשר את בקשות פקיד הסעד.

סעיף 12 בחוק הנוער מסמיך את בית המשפט להורות על נקיטת אמצעים זמניים למשך חודש על הקטין ללא שמיעתו, שמיעת הוריו, וללא תסקיר של פקיד הסעד. ואולם בית משפט עליון קבע: "אף שסעיף 12 (חוק הנוער) אינו נוקט במפורש במונח 'קטין נזקק', הוא מופנה לקטינים נזקקים".

כל ההליכים בבתי משפט אלו אינם כפופים לדיני ראיות ומנוהלים בדלתיים סגורות, ובחיסיון, הרחק מהביקורת הציבורית. בתי המשפט רואים כסוף פסוק את המלצותיהם של פקידי הסעד המבוססים על הערכות, ועובדות שלא אומתו ולא נעשה ניסיון להפריכן (מסקנות ועדת סלונים).

בכל הקשור לחובת הדיווח (על פי חוק העונשין): פקיד הסעד מעביר את הדיווח למשטרה במידה ויש חשש שנעברה עבירה כלפי הקטין. הוא ממליץ למשטרה האם לפעול או להימנע מפעולה ושוקל אם יש עילה לפנות ולבקש פטור מדיווח. ההתנהלות הפלילית על פי החוק הינה של המשטרה בלבד.
פקיד הסעד עורך חקירה מקיפה על מצבו של הילד ומחליט אם אומנם נפגע ועד כמה, או אם יש סכנה לשלומו, ומה היא התכנית הטיפולית המתאימה בעבורו. אם יש צורך בכך, פקיד הסעד רשאי לפנות לבית-משפט ולבקש צו אשר יורה לילד ו/או להורים למלא אחר הנדרש מהם בתכנית הטיפול במסגרת הקהילה או הוצאה מהבית.
פקיד הסעד מפנה את המקרה לוועדת תכנון טיפול ומעקב (ועדת החלטה) המתכנסת בלשכת הרווחה העירונית, וזו קובעת כיצד יש לטפל בקטין: אם להשאיר אותו בבית ולטפל בו במסגרת הקהילה, או להוציאו מהבית. בעבר נקראו ועדות אלה "ועדות החלטה". אם ההורים אינם משתפים פעולה, פקיד הסעד יפנה לבית המשפט, אשר ישמע את עובדות המקרה. בית המשפט יקבע את דרכי הטיפול בד"כ ע"פ המלצת פקיד הסעד, מתוך ידיעה כי מדובר בהחלטה שנתקבלה ע"י ועדת החלטה, ו/או שמערכת הרווחה תתמוך בו.

בנובמבר 2002 הוגש לשר העבודה והרווחה שלמה בניזרי דוח של ועדת ייעוץ לקביעת סמכות ועדות ההחלטה "ודרך התנהלותן מול פקידי הסעד למיניהם" בראשות ד"ר ישראל צבי גילת. בדוח ועדת גילת דובר בין השאר על עבודת פקידי הסעד והוגדר תפקידם: "פקיד הסעד לפי התובנה המשפטית הקלסית הוא 'זרועו הארוכה' של השופט הדן בעניין. הוא אינו 'פקיד טכני' אלא הוא 'בעל דבר'. הוא המוציא ומביא את העניין שבתחום סמכותו לבתי-המשפט, והוא המקבל הוראות מבית-המשפט כיצד לפעול. בבואו לבית-המשפט הוא מגיש תסקיר על מצבו של הקטין ובדיוני בתי-המשפט הוא מחויב לטעון טענות, וכמובן עליו מוטלת החובה להשיב לטענות שטוען בעל הדין שכנגד… מלבד זאת, תפקידו של פקיד הסעד הוא להציע דרכי טיפול לבית-המשפט, כדי שבית-המשפט ידע לבור לו את דרך הטיפול הנראית לו".

ליקויים מהותיים בעבודת פקידי סעד לחוק הנוער

בנובמבר 2007 פורסם מחקר: "נקודת מבטם של פקידי סעד ושל הורים במשפחות שבהן היתה התערבות בחוק", ע"י פקידת סעד לחוק הנוער באגף הרווחה של עיריית ירושלים חנה סימקין, ואלישבע סדן D.Sc אוניברסיטה עיברית. מהמאמר עולים ליקויים וכשלים קשים של תפקוד פקידי הסעד בטיפול ושיתוף הורים בהליכי קבלת החלטות על עתיד ילדיהם: אי מסירת מידע חיוני, אי שיתוף ההורים בתהליך קבלת החלטות, ועדות מומחים לחולקת אחריות, יצירת לחץ ובלבול אצל הלקוח, ועוד.פקיד סעד לחוק האימוץ

פקידי סעד לחוק האימוץ מועסקים ע"י השירות למען הילד במשרד הרווחה ונבדלים מפקידי סעד לחוק הנוער, או פק"ס לסדרי דין המועסקים ע"י הרשות המקומית. הדיון ע"פ חוק האימוץ מתקיים בבית משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות ללא כפיפות לדיני ראיות.

חוק האימוץ (סעיף 12 ג) מקנה לפקידת אימוץ סמכות להוציא את הילד מחזקת הוריו בצו חירום ולקבוע את מקום הימצאו או למוסרו למי שמוכן לאמצו ללא צו בית משפט אך לא לזמן העולה על 14 יום. במקרה זה מקום הימצאו של הילד חסוי והגישה אליו מותרת לפקידות האימוץ בלבד. הרשות לאימוץ נקראת "השירות למען הילד" ומייצגת את המדינה בבקשה להכריז על הילד בר אימוץ. בית המשפט רשאי להכריז על הילד בר אימוץ במעמד צד אחד ללא נוכחות ההורים.

פקידות האימוץ משמשות אפוטרופוסות לילד החל מהרגע שהוצא מחזקת הוריו ועד שיחליט בית המשפט להכריז עליו בר אימוץ. בתקופה זו הגישה אל הילד נעשית בפיקוח פקידות האימוץ וברשותן. הקשר בין הילד להוריו נעשה ע"י פקידות האימוץ, למרות שהן משמשות צד בהליך המשפטי כמי שמבקשות להכריז עליו כבר אימוץ. מערכת האימוץ העניקה לפקידות האימוץ עוצמה רבה: הן משמשות "צד" בהליך המשפטי שמבקש להכריז על הילדים בני אימוץ, ובה בעת הן "שומרות הסף" של הקשר שבין ההורים לילדיהם, לאחר שהללו הועברו כאמור לחסותן בתוקף צו חירום. ביכולתן להבנות את הקשר שבין ההורים לילדים בדרך המאשרת את ההנחה שקשר זה מסוכן לילדים ותומכת בבקשתן להכריז עליהם בני אימוץ. בפועל נעלם כל ספק באשר לאשמת ההורים שאינם יכולים לגדל את ילדיהם. ההורים מוצגים כמי שיש להסתיר מפניהם את הילד. ביכולתן של פקידות האימוץ לחבל בקשר בין הילד להוריו בדרך שבו הן ממשטרות את הפגישות ביניהם ולהעלים מאחורי חומת הסודיות את רצון הילדים.

פקידות האימוץ אינן בוחלות בשיטות בזויות להכריז על קטין בר אימוץ. השופט פנחס אסולין ציין באחת מהחלטותיו כי פקידות הסעד באו לכלל מסקנה כי גורל אחד ויחיד יהא לילדיו הקטינים של המשיב דהיינו שהם ימסרו לאימוץ ומשהכריעו הן בכך הן לא נמנעו מלתרום משלהן למארג הראיות אשר תבואנה בפני בית המשפט עד כדי, כמעט, כבילת ידי בית המשפט והצבתו בפני עובדות מוגמרות וחבל שכך.

פקידת סעד ראשית לחוק הנוער חנה סלוצקי משקרת וממצמצת בעיניים

.

פלייליסט –

חוקים ותקנות שפקיד הסעד מופיע בהם:

קישורים:

רקפת עצמון – סחר בילדים וקשישים בשם טובת הילד

מאי 2015 – במסגרת פרויקט "עושים שכונה לפקידת הסעד", התייצבנו בערב יום חמישי 21/5/15 מול ביתה של פק"ס ראשית רקפת עצמון בראש העין.
העיתונאי מוטי לייבל: ערב טוב לדיירי רחוב עודד. הגענו לפה הערב לספר לכם על שכנה אחת שלכם, לשכנה הזו קוראים רקפת עצמון, היא פקידת סעד ראשית לסדרי דין וזה אומר שהגברת אחראית בכל מדינת ישראל על הסדרי ראיה בין ילדים להורים שלהם. רקפת עצמון עומדת בבתי משפט ומשקרת במצח נחושה. היא לא נותנת לאמא לורי שם טוב לראות את הילדים שלה במשך 6 שנים.
מי מכם השכנים של רקפת עצמון, היה מוכן לא לראות את הילדים שלו במשך שש שנים? אף אחד? אז גם לורי לא מוכנה לזה, אבל מה? רקפת עצמון שלחה את לורי שם טוב למבדקים פסיכיאטריים כשהיא אומרת לה שאם הכל יהיה בסדר, היא תתן לה לראות את הילדים שלה, אבל מה? לורי עברה את כל המבדקים של הפסיכיאטריים אבל את משקרת בבית המשפט ולא נותנת ללורי לראות את הילדים שלה, אז מסתבר שפקידת סעד ראשית במשרד הרווחה היא מעל החוק, כי השופט נפתלי שילה הורה חד משמעית לרקפת עצמון לעשות כל שביכולתה לתת ללורי את הילדים שלה, אבל רקפת החליטה לפעול נגד החלטת השופט, היא מצפצפת על פסק הדין של השופט והיא מצפצפת על בתי המשפט של מדינת ישראל.

איילה מאיר פקידת סעד ראשית לסדרי דין ומשפחתה – תמונה

ספטמבר 2104 – פקידת סעד ראשית לסדרי דין של משרד הרווחה אילה מאיר מוציאה מידי שנה אלפי ילדים, קשישים מביתם ומשפחתם בדלתיים סגורות ללא ראיות על סמך הבלים ודברי בלע מפיהן של פקידות סעד ברשויות מקומיות.
בתי משפט לענייני משפחה ונוער רואים בהבלי פיהן של פקידות הסעד סוף פסוק.
הילדים והקשישים במוסדות הכליאה של משרד הרווחה כלואים ללא פיקוח ובניגוד לאמנות בינלאומיות כגון אמנת זכויות הילד. רבות דובר כי משרד הרווחה הורס משפחות בדרכי רמיה. לדוגמא ביקורת האגודה לזכויות האזרח, ביקורת מבקר המדינה על תלישת ילדים מביתם בועדות החלטה, ועוד.

פקידי משרד הרווחה ובראשם שר הרווחה מאיר כהן מתייחסים בבוז לדוחות לוועדות ופניות האזרחים ומטייחים בדרכי רמיה ורדית הפונים.

להלן תמונותה של אילה מאיר ומשפתה כפי שפורסמו על ידה בדף הפייסבוק שלה הפתוח לציבור הרחב.

איילה מאיר - פקידת סעד ראשית לסדרי דין - דף פייסבוק
איילה מאיר – פקידת סעד ראשית לסדרי דין – דף פייסבוק

קישורים:

עלילות פקידת סעד ראשית לסדרי דין סימונה שטיינמץ בחסות שר הרווחה משה כחלון

משה כחלון - מדיניות מעלילה ומשפילה נגד ילדים ומשפחות
משה כחלון – מדיניות מעלילה ומשפילה נגד ילדים ומשפחות
מדובר באמא ל' אשר ילדיה נלקחו ממנה מאחר ופקידת סעד לחוק הנוער "סברה" כי הילדים בסיכון. האמא עברה אבחונים ע"פ בקשות פקידי הרווחה על מנת שתוכל לפגוש את ילדיה ואובחנה כטובה וכשירה, אולם פקידי הסעד המונחים ע"י סימונה שטיימנץ ומשה כחלון מוסיפים עוד ועוד אבחונים כדי להכשיל הסדרי ראיה האם וילדיה. ההליך הביורוקרטי שכפה משה כחלון ופקידיו נמשך מזה כשלש שנים וגרם לאם הוצאות כספיות של מאות אלפי שקלים.
להלן מכתב לדוגמה שבו מרעילה ומהבלת סימונה שטיינמץ את אזניהם של שר הרווחה משה כחלון השופט נפתלי שילה , ופקידת סעד מחוזית ניבה מילנר, בבדיות ועלילות נגד האמא מבלי להציג בדל ראיה, או התייחסות האמא לעלילות. אלו מנודדים בראשיהם לאות הסכמה וקבלה עם דברי הנבלה של שטיינמץ.

התנהגותם ה"כנועה" של שר הרווחה משה כחלון והשופט נפתלי שילה ושתיקתם נוכח התנהגותה הבוטה של הפקידה סימונה נובעת עקב מעורבותם ושתיקתם נוכח פשעי משרד הרווחה הנעשים מידי יום נגד ילדים קשישים, בפנימיות, אומנה, אימוץ, מרכזי חירום.

סימונה שטיימנץ - מרעילה בפיה נגד ילדים קשישים ומשפחות
סימונה שטיימנץ – מרעילה בפיה נגד פרטים ומשפחות

משרד הרווחה משתמש בפקידי סעד, עובדים סוציאלים, שופטי משפחה ושופטי נוער להוצאה בכפייה ילדים וקשישים מביתם ומשפחת לארגונים פנימיות, אומנה, אפוטרופסות, מופרטים תאבי בצע המגייסים הון עתק מתרומות ותקציבי ממשלה.
משרד הרווחה מפרק מידי יום משפחות מפשיט אותם מכבודם ורכושם משבש חייהם ומכניס אותם לתוך מגרסת ה"רווחה" הביורוקרטית הארורה, גורם מידי יום הרס סבל לפרט למשפחה ולחברה.

להלן המכתב המורעל שהוציאה סימונה שטיינמץ לשתיקתם והסכמתם של משה כחלון ונפתלי שילה למניעת מפגשים בין אמא לילדיה:

פשעי משרד הרווחה בחסות שר הרווחה משה כחלון - סימונה שטיינמץ מעלילה נגד אמא המבקשת לפגוש את ילדיה
סימונה שטיינמץ מעלילה נגד אמא המבקשת לפגוש את ילדיה
 קישורים:

פקידי סעד ועובדים סוציאליים – דרכי פעולה – אילוסטרציה

לעבודתם של פקידי הסעד והעובדים הסוציאליים אין שום נגיעה לסיוע סוציאלי, חמלה, חסד וצדקה.
דיוקנם של עובדים סוציאליים ופקידי סעד
זוהי עבודת עירייה ביורוקרטית, מעמיסה וכופה על המשפחות המוחלשות, בעיות ביורוקרטיות של הליכים מתמשכים חסרי סיכוי בבתי משפט, הסדרי ראייה, אבחונים, תיוגים וטיפולים, חסרי תועלת, צריכת סמים פסיכיאטריים מסוכנים בעלי תופעות לוואי קטלניות ועוד.
דיוקנם של עובדים סוציאליים ופקידי סעד.
חוות הדעת ותסקירים רוויים דברי רמייה, הכפשות, של מערכת זאת אינה מיטיבה עם האזרח אלא הורסת את חייו.
עובדים סוציאליים אלו משרתים מודלים עיסקיים של פנימיות, משפחות אומנה, מסגרות השמה חוץ ביתית, חברות התרופות, בעלי מקצוע, פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועוד כל מיני מאבחנים ומטפלים, על גבם של משפחות מוחלשות וחסרי ישע.

עובדים אלו פועלים ללא פיקוח, ומקבלים גיבוי מלא מהממונים עליהם. בתי המשפט רואים בהמלצותיהם סוף פסוק (חותמת גומי).

קישורים:

לשכת הרווחה ברשות המקומית – מה שהציבור רואה, ומה שמתרחש במציאות

לשכת הרווחה ברשות המקומית - מה שהציבור רואה
לשכת הרווחה ברשות המקומית - מה שמתרחש במציאות
פרשיות האשפוזים הפסיכיאטרים של עשרות בני נוער ללא צורך, ואונס ילד כבן 5 במשך 4 שנים במשפחת אומנה, בלי שפקידי הסעד והרווחה למיניהם טרחו לבדוק מה קורה עם הפעוט ששלחו למשפחת האומנה, ועוד אינספור פרשיות אחרות, מצביעות על כך שכל התעסקות עם לשכת הרווחה הנה ענייני נפשות ומסתיימת אם לא במוות אז בטראומות קשות לכל החיים.
.
פקידי הרווחה מציגים את שירותי הרווחה כמסייעים לחסויים, וילדים בסיכון. הם משתמשים בביטויים נחמדים כגון: השמה חוץ ביתית, טובת הילד, טיפול תרופתי, חיבוק דוב, ועוד.., אולם בפועל מדובר טיפולים כפייתיים וכואבים לקטין, לחסוי, ולבני משפחתם.
בכוחם של פקידי הסעד, שהם עובדי עירייה ברשויות המקומיות, לשלוף ילד מביתו ומשפחתו ללא התראה, בתואנות והערכות שונות. משם הוא נלקח למרכז חירום או מוסד אחר על מנת ל"הגן" עליו או מפניו. בפועל מעט מאוד ידוע אודות תוצאות ה"טיפול" ב"מטופלים" אלו.
.
משרד הרווחה אינו מספק מידע אודות אפקטיביות הטיפול, ומסרב לביקורת חיצונית אפקטיבית על פעולותיו. במדינת ישראל לא קיים חוק המגדיר את זכויות הילדים המוצאים מבתיהם ע"י פקידי הסעד באמצעות בתי המשפט לנוער.

מרכזי השמה חוץ ביתית, פסיכיאטרים, חברות התרופות, ומטפלים למיניהם הם המרוויחים הגדולים מהוצאת החוסים והקטינים ממסגרת הקהילה. גורמים אלו יוזמים אבחונים וטיפולים שונים מיותרים, תרופתיים, אשפוזים פסיכיאטריים שלא לצורך, אשר תוצאותיהם הרות אסון ל"מטופלים", ומשפחותיהם.
.

פלייליסט – הצביעות של אגפי הרווחה בעיריית תל אביב – גורמים סבל ונזקים לתושבים ומשפחות מוחלשים וחסרי ישע

.
קישורים:

האבא גילה: משרד הרווחה מסר את בנו לאימוץ סגור ללא ידיעתו

יולי 2009 , המאמר "האבא גילה: בנו נמסר לאימוץ ללא ידיעתו" , מעריב.
ילד בן 9 עומד במרכזו של דיון בבית המשפט העליון. לפני ארבע שנים הוא נלקח מאימו על ידי פקידי הרווחה ונמסר לאימוץ מבלי שדיווחו על כך לאביו, עובד זר מאירופה. כעת הוא מבקש: החזירו את בני.

האבא הביולוגי: "מעולם לא ויתרתי על בני, לא הסכמתי למסרו לאימוץ ואני מעוניין לגדלו גם אם אצטרך לצאת עמו יחד את הארץ. פקידי הסעד לא עשו די על מנת לאתר אותי, ובכך מעלו בתפקידם. אני אדם נורמטיבי היכול לגדל את הילד. עד היום לא נערכה בדיקה מקצועית על ידי גורם אובייקטיבי לבדוק מהי טובת הילד. ולבסוף האימוץ פגום, משום שהילד נמסר למשפחה יהודית, בעוד הוא עצמו נוצרי".

במרס 2005 הוצא הקטין ממשמורתם של אמו ובעלה והועבר למשפחה אומנת. ביוני 2006 הגיש נציג היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט לענייני משפחה הצעה להכריז על הקטין כבר-אימוץ. למרות נסיונות חוזרים ונשנים, לא התייצבו האם ובעלה לדיונים – ובספטמבר 2006 הכריז בית המשפט על הקטין כבר-אימוץ.
בפסק הדין נכתב כי האב הביולוגי לא ידע על ההליך ולא השתתף בו בפועל ובפברואר 2007, לאחר שנודע לו לראשונה מהאם על כך שבנו הוכרז כבר-אימות, הגיש תביעת אבהות לבית המשפט לענייני משפחה.
בית המשפט לענייני משפחה קבע כי יש לבחון את הבקשה לביטול ההכרזה על הקטין כבר-אימוץ בהתאם לקביעה מהי טובתו של הקטין כיום, ופסק כי ההכרזה עליו כבר-אימוץ הינה נכונה. בעקבות זאת הגיש האב ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, אשר קיבל את הערעור וציין כי ההכרזה על הקטין כבר-אימוץ נעשתה שלא כדין – כיוון שלא נעשתה כל בדיקה בדבר המאמצים לאתר את האב הביולוגי, למרות שזהותו ומקום מגוריו היו מצויים בידי שירותי הרווחה.
בתאריך 29.11.2009 פסק בית משפט העליון כי הילד ישאר במשפחה המאמצת (פסק דין העליון) , שישה שופטי בית המשפט העליון קבעו בדעת רוב נגד דעתו של שופט אחד כי יש לבטל החלטה של בית המשפט המחוזי, שקבע כי יש לבטל הכרזה על ילד בן 8 כבר-אימוץ לאחר שאביו הביולוגי טען כי לא היה שותף להליכים. השופטים קבעו כי הילד יוכרז כבר-אימוץ ויישאר בחזקת המשפחה המיועדת לאמצו – ומתחו ביקורת חריפה על גורמי הרווחה בשל התקלות שאירעו בהליך האימוץ. הרכב השופטים כלל את נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש והשופטים אליעזר ריבלין, עדנה ארבל, אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן, אסתר חיות וחנן מלצר – שהיה היחיד שהתנגד.

"לתת את הדעת על המחדל" 

 השופטת ארבל קבעה כי מהטעמים שהוצגו בפני בית המשפט, עולה כי טובתו של הקטין הינה באופן ברור להישאר בבית המשפחה המיועדת לאמצו וכי הקשיים המאפיינים ילדים מאומצים פחותים מהקושי הנפשי שאיתו ייאלץ הקטין להתמודד בניתוקו מהמשפחה שאותה הוא רואה כיום כמשפחתו ואצלה הוא מצא לראשונה בחייו חום, מסירות ותחושת שייכות. גם השופט אליקים רובינשטיין כתב כי הסיבה להכרעה היא טובת הקטין וכי הוא וחבריו השתכנעו כי טובתו היא בהישארותו במקומו הנוכחי.
השופטים מתחו ביקורת חריפה על גורמי הרווחה. ארבל ציינה כי היה עליהם לעיין בתיק בדקדקנות ולאתר את האב הביולוגי. "מן הראוי כי שרותי הרווחה והאחראים עליהם יתנו דעתם למחדל זה, שמקורו בחוסר בחינה מעמיקה ובהתעלמות מחומר רלוונטי המבטאים התנהלות לא ראויה אשר אינה צריכה לקרות ככלל ובמיוחד כאשר מדובר בדיני נפשות".
גם השופט ריבלין מתח ביקורת על שירותי הרווחה וכתב כי התקלות בפרשה זו אינם מסתכמים בכשל באיתור האב הביולוגי, אלא גם בהתמשכות ההליכים. לעומתם, השופט חנן מלצר שהתנגד להחלטה, טען כי לא התקיימה כאן עילת אימוץ ולכן ההכרזה על הילד כבר-אימוץ הייתה שלא כדין. הוא ציין כי טעם נוסף לדחיית הערעור הוא הפגמים המצטברים שנפלו בהליך, אשר מצדיקים לטענתו את קיומו מחדש.
קישורים:

למאמר המלא הקלק על התמונה.

משרד הרווחה מסר את הבן לאימוץ סגור ללא ידיעת האבראיון עם האב שבנו נלקח לאימוץ סגור ע"י הרווחה ללא ידיעתו , מעריב , 02.12.2009

ראיון עם האב שבנו נלקח לאימוץ סגור