פקיד סעד / עובד סוציאלי לחוק הנוער, אימוץ, סדרי דין

פקיד סעד הנו עובד עירייה, פקיד ממשל ברשות המקומית, עובד סוציאלי בהשכלתו, שעבר הכשרה מיוחדת לשמש כחוקר, וממונה על ידי שר הרווחה. בתי משפט על ערכאותיהן רואים בפקיד הסעד סמכות מקצועית  סטטוטורית בתחומה שאין לערער עליה. פקיד הסעד הוא עובד של לשכת הרווחה ברשות מקומית וכפוף למנהל לשכת הרווחה. פקיד הסעד הוא גם חבר הסתדרות בהיותו עובד סוציאלי החבר באיגוד העובדים הסוציאליים. שייכותו של פקיד הסעד למשרד הרווחה, רשות מקומית, וההסתדרות מעמידה אותו במצב של ניגוד עניינים ושיקולים זרים. פקיד הסעד נוטל חלק מרכזי ב"ועדת החלטה" הקובעת ומתכננת את גורלו של הילד/חסוי ומשפחתו טרם דיון משפטי כלשהו. 

ישנם מספר סוגים של פקיד סעד המועסקים ברשות המקומית. אולם במהות הם נחלקים לשנים: פקידי סעד לסדרי דין, ופקידי סעד שאינם לסדרי דין אלא לחסרי ישע מסוגים שונים, נוער, חוסים, מפגרים וכו'. הטיפול של פקיד הסעד הוא בכפייה, בתי משפט לענייני משפחה ונוער רואים המלצותיו כסוף פסוק, ופועלים מתוך ראיית טובת הרשות במקומית המעסיקה אותם.

פקיד סעד נוסף המועסק ע"י השירות למען הילד במשרד הרווחה הוא פקיד סעד לחוק האימוץ או פקיד אימוץ.

.

פקיד הסעד לסדרי דין מתמנה ע"פ צו בית משפט לחקור בענייני משפחה שונים כגון מינוי אפוטרופוס, הסדרי ראייה, ולהגיש לבית המשפט את חוות דעתו בתסקיר. פקיד הסעד לסדרי דין הוא חוקר, הלקוח הוא בית המשפט, המוצר הוא התסקיר, ובני המשפחה הם הנחקרים. ראה חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי-נפש ונעדרים), תשט"ו-1955. מקובל כי השופט מקבל את המלצות פקיד הסעד בתסקיר כמו שהם: במאמר צרור עצות לאב המתגרש (ג) כותב גיא רווה כששאל את פקידת הסעד בדיון בבית משפט למה בנו לא יישן אצלו בחג ומוצאי החג, ענתה לו פקידת הסעד "ככה". השופט בהחלטתו קיבל את נימוק פקידת הסעד.

דו"ח ועדת סלונים נבו – בתי המשפט לענייני משפחה במרבית המקרים נוטים לקבל באופן מלא את כל הקביעות וההמלצות בתסקירי פקידי הסעד

בהודעת משרד הרווחה מיום 05/05/2009 על דו"ח ועדת סלונים-נבו לבחינת עבודת פקידות הסעד לסדרי דין נכתב: "בתי המשפט לענייני משפחה מייחסים בדרך כלל הערכה מרובה לפקידות הסעד ובמרבית המקרים הם נוטים לקבל באופן מלא את כל הקביעות וההמלצות שנכללות בתסקיריהן. זאת ועוד, לא פעם נתקלות פקידות הסעד גם בציפייה או בתביעה, מפורשת פחות או מפורשת יותר, להכריע בכל הדילמות והספקות שמוצגות על ידן בתסקיר, ולא להעבירן להכרעת בית המשפט".

דו"ח סלונים מצא ליקויים מהותיים בתפקודם של פקידי הסעד לסדרי דין. ליקויים אלו הוצגו בעבר אך לא הופקו לקחים ע"י המשרד מזה שנים: ניגוד עניינים, העדר פיקוח, אי קיום תקנות, כתיבת עובדות מהותיות בתסקיר ללא בדיקה, ועוד.

פקיד סעד לחוק הנוער
תפקידו של פקיד הסעד לחוק הנוער הוא לטפל בילדים ובני נוער בסיכון בהליך כפייתי כגון צווי בתי משפט, הצבה בפנימיות, אומנה או במוסדות אשפוזים פסיכיאטריים. בידיו מגוון סמכויות התערבות להגנה על קטינים במצבי סיכון ובמצבי חירום. האיתור הראשוני של ילדים בסיכון עושים מי שנמצאים בסביבתם הקרובה, כמו מורים, רופא המשפחה, שכנים, חברי המשפחה, עובד בריאות הציבור, פסיכולוג ועוד. גם הילד עצמו יכול לדווח למחלקה המקומית לשירותי רווחה על הסיכון שהוא נתון בו. האחריות לטיפול בקטין בסיכון, לאחר שאותר, מוטלת על המחלקה לשירותים אישיים וחברתיים במשרד הרווחה, באמצעות פקיד הסעד, שהוא עובד סוציאלי בהכשרתו.

סעיף 11 בחוק הנוער מסמיך את פקיד הסעד להוציא קטין מיידית מביתו ללא צו בית משפט: "היה פקיד סעד סבור כי קטין הוא נזקק ונשקפת לו סכנה תכופה או שהוא זקוק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא לנקוט את כל האמצעים הדרושים לדעתו למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול אף ללא הסכמת האחראי על הקטין, ובלבד שלא יוחזק קטין יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי לו אלא באישור בית-המשפט". כלומר: פקיד הסעד מוסמך במצבים שאינם סובלים דיחוי, להוציא את הקטין מביתו ולכפות עליו טיפול. הוצאת קטין מביתו בדרך זאת לא תארך יותר משבעה ימים, לאחר מכן דרוש אישור בית-המשפט שבד"כ מאשר את בקשות פקיד הסעד.

סעיף 12 בחוק הנוער מסמיך את בית המשפט להורות על נקיטת אמצעים זמניים למשך חודש על הקטין ללא שמיעתו, שמיעת הוריו, וללא תסקיר של פקיד הסעד. ואולם בית משפט עליון קבע: "אף שסעיף 12 (חוק הנוער) אינו נוקט במפורש במונח 'קטין נזקק', הוא מופנה לקטינים נזקקים".

כל ההליכים בבתי משפט אלו אינם כפופים לדיני ראיות ומנוהלים בדלתיים סגורות, ובחיסיון, הרחק מהביקורת הציבורית. בתי המשפט רואים כסוף פסוק את המלצותיהם של פקידי הסעד המבוססים על הערכות, ועובדות שלא אומתו ולא נעשה ניסיון להפריכן (מסקנות ועדת סלונים).

בכל הקשור לחובת הדיווח (על פי חוק העונשין): פקיד הסעד מעביר את הדיווח למשטרה במידה ויש חשש שנעברה עבירה כלפי הקטין. הוא ממליץ למשטרה האם לפעול או להימנע מפעולה ושוקל אם יש עילה לפנות ולבקש פטור מדיווח. ההתנהלות הפלילית על פי החוק הינה של המשטרה בלבד.
פקיד הסעד עורך חקירה מקיפה על מצבו של הילד ומחליט אם אומנם נפגע ועד כמה, או אם יש סכנה לשלומו, ומה היא התכנית הטיפולית המתאימה בעבורו. אם יש צורך בכך, פקיד הסעד רשאי לפנות לבית-משפט ולבקש צו אשר יורה לילד ו/או להורים למלא אחר הנדרש מהם בתכנית הטיפול במסגרת הקהילה או הוצאה מהבית.
פקיד הסעד מפנה את המקרה לוועדת תכנון טיפול ומעקב (ועדת החלטה) המתכנסת בלשכת הרווחה העירונית, וזו קובעת כיצד יש לטפל בקטין: אם להשאיר אותו בבית ולטפל בו במסגרת הקהילה, או להוציאו מהבית. בעבר נקראו ועדות אלה "ועדות החלטה". אם ההורים אינם משתפים פעולה, פקיד הסעד יפנה לבית המשפט, אשר ישמע את עובדות המקרה. בית המשפט יקבע את דרכי הטיפול בד"כ ע"פ המלצת פקיד הסעד, מתוך ידיעה כי מדובר בהחלטה שנתקבלה ע"י ועדת החלטה, ו/או שמערכת הרווחה תתמוך בו.

בנובמבר 2002 הוגש לשר העבודה והרווחה שלמה בניזרי דוח של ועדת ייעוץ לקביעת סמכות ועדות ההחלטה "ודרך התנהלותן מול פקידי הסעד למיניהם" בראשות ד"ר ישראל צבי גילת. בדוח ועדת גילת דובר בין השאר על עבודת פקידי הסעד והוגדר תפקידם: "פקיד הסעד לפי התובנה המשפטית הקלסית הוא 'זרועו הארוכה' של השופט הדן בעניין. הוא אינו 'פקיד טכני' אלא הוא 'בעל דבר'. הוא המוציא ומביא את העניין שבתחום סמכותו לבתי-המשפט, והוא המקבל הוראות מבית-המשפט כיצד לפעול. בבואו לבית-המשפט הוא מגיש תסקיר על מצבו של הקטין ובדיוני בתי-המשפט הוא מחויב לטעון טענות, וכמובן עליו מוטלת החובה להשיב לטענות שטוען בעל הדין שכנגד… מלבד זאת, תפקידו של פקיד הסעד הוא להציע דרכי טיפול לבית-המשפט, כדי שבית-המשפט ידע לבור לו את דרך הטיפול הנראית לו".

ליקויים מהותיים בעבודת פקידי סעד לחוק הנוער

בנובמבר 2007 פורסם מחקר: "נקודת מבטם של פקידי סעד ושל הורים במשפחות שבהן היתה התערבות בחוק", ע"י פקידת סעד לחוק הנוער באגף הרווחה של עיריית ירושלים חנה סימקין, ואלישבע סדן D.Sc אוניברסיטה עיברית. מהמאמר עולים ליקויים וכשלים קשים של תפקוד פקידי הסעד בטיפול ושיתוף הורים בהליכי קבלת החלטות על עתיד ילדיהם: אי מסירת מידע חיוני, אי שיתוף ההורים בתהליך קבלת החלטות, ועדות מומחים לחולקת אחריות, יצירת לחץ ובלבול אצל הלקוח, ועוד.פקיד סעד לחוק האימוץ

פקידי סעד לחוק האימוץ מועסקים ע"י השירות למען הילד במשרד הרווחה ונבדלים מפקידי סעד לחוק הנוער, או פק"ס לסדרי דין המועסקים ע"י הרשות המקומית. הדיון ע"פ חוק האימוץ מתקיים בבית משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות ללא כפיפות לדיני ראיות.

חוק האימוץ (סעיף 12 ג) מקנה לפקידת אימוץ סמכות להוציא את הילד מחזקת הוריו בצו חירום ולקבוע את מקום הימצאו או למוסרו למי שמוכן לאמצו ללא צו בית משפט אך לא לזמן העולה על 14 יום. במקרה זה מקום הימצאו של הילד חסוי והגישה אליו מותרת לפקידות האימוץ בלבד. הרשות לאימוץ נקראת "השירות למען הילד" ומייצגת את המדינה בבקשה להכריז על הילד בר אימוץ. בית המשפט רשאי להכריז על הילד בר אימוץ במעמד צד אחד ללא נוכחות ההורים.

פקידות האימוץ משמשות אפוטרופוסות לילד החל מהרגע שהוצא מחזקת הוריו ועד שיחליט בית המשפט להכריז עליו בר אימוץ. בתקופה זו הגישה אל הילד נעשית בפיקוח פקידות האימוץ וברשותן. הקשר בין הילד להוריו נעשה ע"י פקידות האימוץ, למרות שהן משמשות צד בהליך המשפטי כמי שמבקשות להכריז עליו כבר אימוץ. מערכת האימוץ העניקה לפקידות האימוץ עוצמה רבה: הן משמשות "צד" בהליך המשפטי שמבקש להכריז על הילדים בני אימוץ, ובה בעת הן "שומרות הסף" של הקשר שבין ההורים לילדיהם, לאחר שהללו הועברו כאמור לחסותן בתוקף צו חירום. ביכולתן להבנות את הקשר שבין ההורים לילדים בדרך המאשרת את ההנחה שקשר זה מסוכן לילדים ותומכת בבקשתן להכריז עליהם בני אימוץ. בפועל נעלם כל ספק באשר לאשמת ההורים שאינם יכולים לגדל את ילדיהם. ההורים מוצגים כמי שיש להסתיר מפניהם את הילד. ביכולתן של פקידות האימוץ לחבל בקשר בין הילד להוריו בדרך שבו הן ממשטרות את הפגישות ביניהם ולהעלים מאחורי חומת הסודיות את רצון הילדים.

פקידות האימוץ אינן בוחלות בשיטות בזויות להכריז על קטין בר אימוץ. השופט פנחס אסולין ציין באחת מהחלטותיו כי פקידות הסעד באו לכלל מסקנה כי גורל אחד ויחיד יהא לילדיו הקטינים של המשיב דהיינו שהם ימסרו לאימוץ ומשהכריעו הן בכך הן לא נמנעו מלתרום משלהן למארג הראיות אשר תבואנה בפני בית המשפט עד כדי, כמעט, כבילת ידי בית המשפט והצבתו בפני עובדות מוגמרות וחבל שכך.

פקידת סעד ראשית לחוק הנוער חנה סלוצקי משקרת וממצמצת בעיניים

.

פלייליסט –

חוקים ותקנות שפקיד הסעד מופיע בהם:

קישורים:
מודעות פרסומת

פלייליסט – חטיפת תינוקות בחסות רשויות הרווחה

ינואר 2012 – רשויות הרווחה חטפו וממשיכות לחטוף תינוקות עם היוולדם בשם טובת הילד. בימי קום המדינה חטפו העו"סים ילדים ישירות מבתי היולדות ולהורים מסרי כי הוולד מת. בימינו חוטפים וסוחרים העו"סים בילדים בהליך שיפוטי חסוי ומושחת. פקידי סעד ועובדים סוציאליים מרשויות הרווחה מוכרים לציבור סיסמאות כגון "עבודת קודש" , "טובת הילד", "לתת לילד סיכוי", ואולם מתברר כי לאחר חטיפת הילד מהוריו בהליכים חאפלים הנעשים מאחורי דלתיים סגורות של בתי משפט לענייני משפחה ונוער הילדים מופקרים במסגרות חוץ ביתיות, פנימיות , אומנה, אימוץ ועוד.
.

.
קישורים:

עובדת סוציאלית מרשויות הרווחה דופקת בדלת ביתך

ינואר 2012 – עובדים סוציאלים ופקידי סעד מטעם הרשויות הם הצד המכוער והאלים במדינה דמוקרטית. הם מסמלים תאוות הבצע של עסקנים פוליטים, עמותות רווחה, פנימיות, אומנה, מטפלים ומאבחנים, שופטי משפחה ונוער רשלנים.
מטרתה של העו"סית מטעם המדינה היא לנער אחריות המדינה מסיוע לחוסים, ילדים וקשישים ולהעבירם למלכ"ר תאב בצע עלום, תוך הרס התא המשפחתי.
האמצעי המרכזי בו משתמשת העו"סית הוא הפצת הבלים דברי בלע והררי מילות ארס נגד החוסה ומשפחתו.
מדיניות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער לתת לעו"סית את מלוא הגיבוי להשגת מטרותיה.
.

.
שלום, אני פקידת סעד מלשכת הרווחה.
אני עובדת למען צוות לרכישת מוצרים של תעשיית פקידות סעד.
קיבלנו דיווח ממקור אנונימי כי אתה מתעלל או מזניח את הילד שלך.
נשלחתי לכאן כדי לחקור.
יש לך רק את הזכות לשתף פעולה.
התנגדותך חסרת כל ערך.
ואין לך שום ברירה אחרת, אלא מלתת לי לעשות את עבודתי.
אתה חייב לענות לכל שאלותיי.
וחייב להגיד לי מה שאני רוצה לשמוע.
אם אתה מתנגד או מסרב, אלך לבית המשפט, אקח מהשופט צו הרחקה, דבר שכמובן אעשה בכל מקרה.
עדיף להיות בטוח מאשר להצטער כמובן.
אתה תחויב ותוכרח לחתום על טפסים, כדי לתת לי את הזכות לעסוק בחקירותיי.
כולל לדבר עם הרופאים שלך,
מורי ילדך, מטפלי ילדך,
או כל מי שנראה לי שיודע כל דבר עליך ועל משפחתך.
אתה גם תחתום על טפסים שנותנים לי רשות לגשת לבתי הספר של ילדיך ולדבר
אליהם ללא נוכחות הפרעה מהורים.
אני יכולה להתייצב בכל שעה
ללא הודעה מוקדמת ולקחת את ילדך.
ללא כל הוכחות או ראיות של הזנחה.
אתה כבר נמצא בידיי.
ואני כבר לא סובלת אותך.
אני יכולה לקחת את ילדיך
ולגרום שלא תראה אותם יותר לעולם.
מה אתה חושב על זה?!
ולי אין כל אחריות אישית!
ולא משנה כמה אני מחרבשת לך את החיים
כי לי יש חסינות מכל תביעה,
והשופט ישים את החתימת גומי שלו על כל נייר שאני חושבת להגיש לו,
אז אין לך אפילו שמץ של סיכוי.
אז איפה נתחיל?
למה לא תגיד לי כל מה שאני רוצה לשמוע.
בינתיים אחטט ואפשפש בביתך לחיפוש לענייני בטיחות על פי החלטותי.
אני חושבת שאתה הורה גרוע ביותר.
אתה מרביץ לילדך, נכון?
'לא' אתה אומר?
אני ממש לא מאמינה לך.
אקח את ילדך ואזרוק אותו למשפחה אומנת, ואז אגרום לך לקחת סדרה של בדיקות שכוללות:
בדיקות סמים, אומדן פסיכולוגי, וקורסים להורות נכונה.
כל ההצהרות של גורמים אלו יעזרו לי לתפור ולסלף את התיק שלי נגדך.
ולא משנה כמה ומה שתנסה לעשות, לא יעזור לך כלום. אני רק אייצר ראיות אחרות לשימוש נגדך, ואמשיך להוסיף עוד ועוד ראיות נגדך.
טוב, אני חושבת שזה מספיק להיום.

קישורים:

פינת הסאטירה: רשויות הרווחה – סיוע סוציאלי, או מלכודת קטלנית

רשויות הרווחה – סיוע סוציאלי, או מלכודת קטלנית


לשכות הרווחה העירוניות אמורות לספק סיוע סוציאלי לתושבי העיר הנזקקים. יש לזכור כי ה"טיפול הסוציאלי" הניתן לאזרח ע"י פקידי הסעד והעובדים הסוציאליים, מבוצע לעתים קרובות באמצעות צווי בית משפט.
לאזרח אין כל שליטה על הטיפול, והמטופל מתחיל מסכת אבחונים וטיפולים, פסיכיאטריים, תרופתיים, הוצאה מהבית, נדידה בין מסגרות השמה חוץ ביתי ועוד. משרד הרווחה אינו מפרסם נתונים על ה"טיפולים" הניתנים ותוצאותיהם. דוגמה ל"טיפול" בארה"ב הוא סיפור התאבדותו המזעזע של דניאל מאיירס בן ה-7 אשר הושם ע"י רשויות הרווחה בארה"ב במשפחת אומנה, שם טופל בתרופות פסיכיאטריות חזקות ולבסוף התאבד (ראה וידאו).

.
במקום שהסיוע יהיה בצדקה, חסד, הדרכה, הקשבה, חמלה, רשויות הרווחה "מטפלות" באמצעות אבחונים וצווי בית משפט, ובכפייה. התוצאות קשות וכואבות. בני המשפחה מתייסרים בראותם את יקיריהם סובלים במסגרות הרווחה, ואינם יכולים לעשות מאומה בסבך מערכת הרווחה הביורוקרטית והמסורבלת לאזרח. המרוויחים העיקריים הם גורמים פרטיים וציבוריים, חברות התרופות, פנימיות, משפחות אומנה, פסיכיאטרים ופסיכולוגים המקבלים תקציבי עתק מהמדינה והאזרחים החלשים על מנת ל"טפל" בהם.
.
ידוע כי במסגרות הרווחה הפועלים ללא פיקוח, שקיפות, אין זכויות בחוק המגינות על החוסים.
לפקידי הסעד סמכויות נרחבות, הם פועלים בחשאיות הרחק מהביקורת הציבורית, ללא פיקוח, מקבלים גיבוי מלא ועיוור, ואינם נדרשים להציג ראיות כלשהם לאמת את מה שהם סוברים. פקידי הסעד מקטרגים בתסקיריהם על החוסים ובני משפחותיהם. בתי המשפט רואים את המלצותיהם כסוף פסוק, וחורצים כך את גורלו של האזרח הנקרה בדרכם.
.
למרות הסמכויות הנרחבות ותקציבי העתק הניתנים למערכות הרווחה, תוצאות אין, נהפוך הוא, מעגל העוני והפשע הולכים ומתרחבים.
.
קישורים:

מדוע הוצפנו בסיפורי התעללות? – מאמר מאת פרופ. אסתר הרצוג

המאמר מדוע הוצפנו בסיפורי התעללות? , פרופ. אסתר הרצוג , אפריל 2008 , ynet

חשיפת התעללויות של הורים בזו אחר זו משרתת אינטרס של פקידי הסעד, שמעוניינים בתוספת תקנים. אך מדיניותם של אותם פקידים לרוב כלל לא מועילה

העובדים הסוציאליים מאיימים בשביתה. הם מוחים על העדר תקנים, בעיקר לטיפול בילדים בסיכון, ולדבריהם חסרים כאלף פקידי סעד. בין השאר הם איימו כי לא יטפלו בילדים בסיכון ולא יקיימו ועדות החלטה שקובעות את תוכנית הטיפול בילדים.

לאחר מספר שבועות בהם הוצף הציבור בסיפורי התעללות של הורים בילדיהם, רבים השתכנעו שילדים רבים מאוד מצויים בסכנה קיומית בבתיהם, וכי יש לתמוך בתביעת העובדים הסוציאליים להוסיף תקנים, על מנת שיוכלו לעמוד במשימה הנעלה של הצלת הילדים.

אך אני סבורה שאין להוסיף תקנים לעובדים סוציאלים. ייתכן שאף עדיף לילדים, לפחות במציאות הקיימת של טיפול ב"ילדים בסיכון", לולא "טיפלה" בהם מערכת הסעד.

יש אמנם מקרים חריגים של אלימות קשה של הורים, אך הצגתם כ"תופעה" היא מניפולציה לא מקרית. האינטנסיביות של פרסומי האימים על ההתעללות בילדים העלתה תמיהות: כיצד, בבת אחת, "התגלו" מקרים רבים של אכזריות הורים? האם ביתם של ילדים אינו עוד מבצרם והאם הורים מועדים למעשי אכזריות כלפי ילדיהם? כיצד מתגלים סיפורים רבים על אכזריות כלפי ילדים בבתיהם אך אין כל דיווח על התעללות בהם במוסדות?

ככל שהתרבו הפרסומים, הם לבשו יותר ויותר צורת קמפיין של דמוניזציה נגד הורים בישראל (ובתוך כך גם של החברה החרדית). בשולי העיתונים דווח על כמה מקרים שבהם החשדות להתעללות התבררו כחסרי יסוד, אך ההכחשה לא זכתה לגודל ולדרמטיות של פרסום החשדות.

התמונה החלה להתבהר כאשר בעקבות סדרת הפרסומים המחרידים הופיעה ידיעה על כך שהכנסת אישרה פתיחת שבעה מקלטים "לקטינים נפגעי עבירות מין ואלימות", בתקציב של שבעה מיליון שקלים. הייתכן שמדובר בשיטה של יצירת פאניקה ציבורית להשגת תקציבים, תקנים והכרה בשליטה פרופסיונלית?

הסוציולוג האמריקני ג'וזף גוספילד, תאר בעבודתו מראשית שנות ה-80 על נהגים שיכורים, איך מושגת הכרה ציבורית בקיומה של "בעיה חברתית קשה במיוחד", בעזרת סטטיסטיקות מבהילות וסיפורים קורעי לב, במטרה להשיג מימון ציבורי להקמת ארגוני טיפול כאלה ואחרים.

המניפולציה מאחורי הפרסומים מתבררת עוד יותר עם קריאת מכתב הוקרה של דוד גולן, דובר איגוד העובדים הסוציאליים, לנחום עידו, דובר משרד הרווחה. עידו כתב מכתב עידוד לפקידי הסעד בעקבות כתבתה של מרב בטיטו שחשפה את המדיניות הדורסנית של משרד הרווחה בסוגיית הוצאת ילדים מבתיהם למוסדות.

כך מציע גולן במכתבו לעידו להגיב על הפרסום הקשה: "האיגוד מציע להציף מקרים קשים של התעללות והזנחה מצד הורים. אנו מאמינים שעל ידי 'הצפה' כזאת נוכל להעלות את חשיבות תפקידם של פקידי הסעד לחוק הנוער, בהגנה ובשמירת שלומם וביטחונם של אותם קטינים".

אכן נראה שהשיטה מוכיחה עצמה. ההצפה "הבהירה" את חיוניותם של פקידי הסעד להצלת "אותם קטינים", קורבנות הוריהם האכזריים.

כמי שפעילה לצד הורים במאבקים נגד הוצאת ילדיהם למוסדות, נוכחתי פעם אחר פעם עד כמה חסרי יסוד היו הטענות נגדם בגין "הזנחה", "התעללות" וכיוב'. למשל, במקרה אחד, הואשמה אם בהכאת בנה בקולר של כלב, כשמדובר היה בכלב קטן שלא היה לו קולר.

בשבתי בכמה ועדות החלטה שבהן דנו בגורל הילדים שפקידות הסעד הרחיקו מהוריהם, השתתפו שמונה פקידי סעד ויותר, בתפקידים ובדרגות שונות. היו אלה מפגשים טראומטיים, שבהם פקידי הסעד הופיעו כקבוצה עויינת ומאיימת מול הורה חסר אונים וחסר סיכוי. נוכחתי אז לדעת שהנוכחות המאסיבית של פקידי סעד נחוצה לפקיד המקומי לשם גיבוי הממונים להחלטות פוגעניות בפני בית המשפט, ולא "לטובת הקטין".

בהרחקת ילדים ממשפחותיהם ומסביבתם החברתית, הופכים פקידי הסעד בפועל את הילד לחפץ של המדינה, שאותו היא מספקת לבעלי המוסדות (המופרטים, כידוע), לטובת רווחיהם, בתמורה לריבוי משרות לעובדים סוציאלים.

מדובר, אם כן, בקמפיין מוצלח להפליא: הוא גם מבסס הכרה ציבורית בחיוניות ביורוקרטיַת הסעד, גם משיג לה תקציבים ותקנים וגם מטשטש את נזקי הכתבות החושפות את הכוח להרע.

ד"ר אסתר הרצוג, ראש תוכנית אנתרופולוגיה במכללה האקדמית בית ברל, מרכזת פרלמנט נשים

המאמר מדוע הוצפנו בסיפורי התעללות? , פרופ. אסתר הרצוג , אפריל 2008 , ynet

קישורים: