השילוש הקדוש – הפסיכיאטרים חברות התרופות ופקידות הסעד

השילוש הקדוש
חברות התרופות, פסיכיאטרים ופקידי סעד – האינטרסים המשותפים להוצאת ילדים מבתיהם

אם פקידות הסעד הצליחו לעורר כל כך הרבה מורת רוח ותרעומת, סביר להניח כי קיים גורם נוסף בעל אינטרסים, הגורם לערבול ולעיוותים בתחום הרווחה.
מסתבר כי לפסיכיאטרים, ולבני בריתם מחברות התרופות, קיימים אינטרסים מובהקים בתחום עבודתם של פקידי הסעד. ומאידך, פקידי הסעד מצאו בפסיכיאטרים ובתאוריות הפסיכיאטריות מקור שופע לכוח, סמכותיות ויוקרה. כך נוצרה לה ברית לא כתובה, שדרדרה את הרווחה לתהום בו היא מוצאת את עצמה כיום.

הילד לא לוקח ריטלין? את מזניחה אותו!

פעמים רבות, הדרך להוצאת ילד מהבית מתחילה בבית הספר. מורים ויועצות מתחילים להזרים דיווחים לרווחה על כך שהילד צריך כביכול אבחון להפרעות קשב וריכוז ולא מקבל אותו, או "זקוק" לריטלין ולא נוטל אותו. כאשר דיווחים כגון אלו מצטברים אצל פקיד הסעד, הוא יתחיל לפעול כנגד ההורה על מנת לאכוף את האבחון או השימוש בתרופה הפסיכיאטרית. בעשותו כך, מהווה פקיד הסעד למעשה "זרוע אכיפה" של פסיכיאטרים וחברות התרופות.
במידה והורה יעמוד בהתנגדותו לאבחן או לתת ריטלין לילדו, פקיד הסעד עשוי לגרור אותו לבית משפט באשמה של הזנחה של ילדו. משם הדרך קצרה להוצאת הילד מהבית.
תהליך זה מהווה חוסר צדק משווע – להורה, בתור האפוטרופוס של הילד, ישנה זכות לקבוע את אופן הטיפול הרפואי בילדו. אולם כאן המדינה אומרת, באמצעות פקיד הסעד, שהיא תקבע לגבי הטיפול הרפואי בילד, ואם ההורה לא יתיישר, המדינה תיקח לו את הילד.
כאשר הטיפול הרפואי המדובר הינו למעשה טיפול פסיכיאטרי, העוולה כלפי ההורים גדולה הרבה יותר. זאת מכיוון שהאבחון הפסיכיאטרי הינו סובייקטיבי ולא מדעי (לא מתבסס על בדיקות רפואיות אלא על רשימות בדיקה של סימפטומים התנהגותיים בלבד). בנוסף, הטיפול הפסיכיאטרי התרופתי הינו למעשה דיכוי סימפטומים באמצעות סמים, ולהורה חייבת להיות זכות מלאה לסרב לאופי טיפול שכזה.

יש לך הפרעה נפשית – אינך כשיר לגדל את הילד!

כל גורם המעוניין להפעיל פקיד סעד כנגד אדם מסוים, יכול להעליל על האדם כי הוא סובל מהפרעה נפשית.
דוגמא נפוצה למצב כזה הינו "נקמה" של בן זוג במצב של גירושין: בן זוג אחד מעליל על האחר כי הוא סובל מהפרעה נפשית, ודורש שהילד יישאר בחזקתו עם מינימום גישה לבן הזוג.
פקיד סעד המעוניין מסיבה כלשהי להוציא ילד מחזקת הורה, יכול להדביק הפרעה פסיכיאטרית להורה, וכך להקל על תהליך הוצאת הילד מהבית. כך, האבחנות הפסיכיאטריות מהוות תחמושת עבור פקידי הסעד להשגת מטרותיהם.
העובדה שהאבחון הפסיכיאטרי הינו סובייקטיבי ולא מדעי, מאפשרת לבעל הכוח (במקרה זה – לפקיד הסעד) לקבוע בסופו של דבר את תוצאות האבחון. וכך האזרח עלול למצוא את עצמו חסר אונים, בניסיון להוכיח שאינו סובל מה"הפרעה" המיוחסת לו.
באופן זה, פקידי הסעד מקדמים את השימוש באבחונים פסיכיאטריים ובתוויות פסיכיאטריות. וזה מפרנס פסיכיאטרים, פסיכולוגים, ותעשייה של מכוני אבחון לבדיקת "מסוגלות הורית" ו "הערכת מסוכנות" (מכונים בהם מועסקים פסיכיאטרים ופסיכולוגים).

ילד שהוצא מהבית – טרף קל לפסיכיאטרים וחברות התרופות

כאשר ילד נמצא במרכז חירום או בפנימייה, אין מי שיגן עליו. וכמובן, במקומות כאלו נוכח פסיכיאטר.
פניות רבות של הורים לעמותת מגן לזכויות אנוש, מצביעות על כך שילדים בפנימייה מקבלים טיפול פסיכיאטרי באחוזים הגבוהים בהרבה מילדים שאינם בפנימייה, ומקבלים טיפול תרופתי גם אם הוריהם מתנגדים לכך באופן מפורש.
כמובן, עצם הטראומה של המעבר למקום זר הרחק מהמשפחה, עלולה בהחלט לגרום למצב נפשי ירוד אצל הילד, וזה הופך את הטיפול התרופתי לכמעט וודאי.
במקומות כמו פנימיות או מרכזי חירום, המטרה המידית לגרום לילד להיות שקט וצייתן גוברת בקלות על שיקולים נגדיים כגון תופעות לוואי ונזק ארוך טווח מהתרופות.
ילד שהוצא מביתו, באחוזים גבוהים, משמעו ילד על כדורים – לקוח לכל החיים של פסיכיאטרים וחברות התרופות.

טיפול פסיכיאטרי מעלה את הסיכון להתערבות הרווחה

פסיכיאטרים, מצדם, מספקים "לקוחות" לפקידי הסעד.
כאשר הורה משתמש בתרופה פסיכיאטרית (לדוגמא תרופת הרגעה), הוא מהווה טרף קל יותר עבור פקידי הסעד- ניתן בקלות לטעון שהוא סובל מחרדות או דיכאון, ולכן אינו כשיר לגדל ילד.
אולם, עצם השימוש בתרופות פסיכיאטריות עלול לדרדר אדם למצב שהוא "עולה ברדאר" של פקידי הסעד. תרופות פסיכיאטריות גורמות לתופעות לוואי קשות, ביניהן אלימות, החמרת חרדה ודיכאון, פסיכוזה, ועוד.
גם לריטלין תופעות לוואי דומות, וילד הנוטל ריטלין עלול להפוך לאלים, וכך למשוך את תשומת לבם של עובדי הרווחה.

סיכום
פקידי הסעד מצאו בפסיכיאטריה מקור יציב לכוח, סמכות ויוקרה. בתמורה, הם מקדמים את האינטרסים של פסיכיאטרים וחברות התרופות בעידוד תעשיית האבחונים והטיפולים הפסיכיאטריים.
על פקידי הסעד לנטוש ברית אפלה זו, ולחזור לייעודם המקורי והנכון – לספק עזרה אמתית לאלו הזקוקים לה. מקור ערכם וכבודם של פקידי הסעד צריך לנבוע אך ורק מהעזרה שהם מעניקים.
עד שזה יקרה, יש לפעול להחלשת כוחם השרירותי של פקידי הסעד לחרוץ גורלות של ילדים ומשפחות.
במקביל, יש להמשיך ולחשוף את השרלטנות של האבחונים והטיפולים הפסיכיאטריים, שכן אלו חודרים לכל תחום בחיינו, ולא רק לתחום הרווחה.

באדיבות:

יהודה קורן
דובר
 עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
http://www.cchr.org.il
אתר בינלאומי
נייד:3350928 052
טל' 7312875 03
טלפון עמותה: 5660699 03

מודעות פרסומת

פוסט טראומה – יחסים אסורים של פסיכיאטר ריצ'רד שיפר עם מטופלים

פוסט טראומה , מאמר מאת רן רזניק – ישראל היום , מרץ 2015

על היחסים בין ד"ר ריצ'רד שיפר למטופלו ד' אפשר לבסס מותחן פסיכולוגי או שניים • המפגש ביניהם מגולל פרשה של תלות, ניצול מצוקה, קבלת עשרות אלפי שקלים וטובות הנאה מהחולה בניגוד לחוק – ואפילו איומים • בטיפול

אלפי מטופלים עברו במשך השנים תחת ידיו של ד"ר ריצ'רד שיפר. רובם לא היו מייחסים לו את הדברים הקשים שאתם עומדים לקרוא.

פוסט טראומה - יחסים אסורים של פסיכיאטר ריצ'רד שיפר עם מטופלים , מאמר מאת רן רזניק - ישראל היום , מרץ 2015
פוסט טראומה – יחסים אסורים של פסיכיאטר ריצ'רד שיפר עם מטופלים , מאמר מאת רן רזניק – ישראל היום , מרץ 2015

לא אחרי כל ההערכה והשבחים שבהם זיכתה אותו עבודתו: במשך כשלושה עשורים הוא כיהן כפסיכיאטר בשורה של תפקידים בכירים במערכת הפסיכיאטרית הממשלתית של משרד הבריאות, ואף שימש הפסיכיאטר הראשי של מחוז מרכז במשרד. ב־16 השנים האחרונות הוא ניהל את המרפאה הציבורית לבריאות הנפש למבוגרים בנתניה, הפועלת כשלוחה של בית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי לב השרון שבפרדסיה. אלפי אנשים מטופלים בה, כולל יותר מ־100 נכי צה"ל שהוכרו כנפגעי נפש. שיפר היה גם הממונה על היחידה הפוסט־טראומטית במרפאה, שבה טופל חלק ניכר מאותם אנשים.
אלא שאחד מהם – ד', תושב אזור השרון – מספר על הד"ר הוותיק סיפור אחר לגמרי. ד' הוא נכה צה"ל, שנפצע בזמן שירותו הצבאי כחייל סדיר במלחמת יום הכיפורים. הוא סובל מהפרעות נפשיות אשר הוכרו על ידי משרד הביטחון, כולל הפרעת דחק פוסט־טראומטית. בעקבות זאת הופנה על ידי אגף השיקום במשרד הביטחון לטיפולו של ד"ר שיפר במרפאה הממשלתית בנתניה. כ־13 שנים נמשך התהליך, עד 2013, ובמסגרתו ביקר ד' אצל ד"ר שיפר לצורך טיפול ומעקב אחר מצבו הבריאותי.
אך כעת מתגלה כי הפסיכיאטר הבכיר עשה הרבה יותר מזה – וד' נפגע לא רק בשל מצבו הנפשי, אלא דווקא מהתנהגותו של מי שהיה אמור לספק לו סיוע בתחום. שיפר הורשע בשבוע שעבר, על פי הודאתו, בעושק כספי של המטופל שלו ובהטרדתו, לאחר שכבר נפתחה חקירה פלילית במשטרה בפרשה. השופטת שרית זמיר היא שהרשיעה את שיפר בבית משפט השלום בראשון לציון, ואילו הפסיכיאטר עצמו הודה באשמה לאחר שמכתב האישום המקורי נמחקו סעיפי מירמה והפרת אמונים וכן הדחת עד.

הפרשה החמורה הזו נחשפת כאן במלואה לראשונה. היא מגוללת, לפי כתב האישום שבו הודה ד"ר שיפר, מסכת קשה, מקוממת ומתמשכת של "ניצול מצוקתו וחולשתו של ד' כאשר דרש או קיבל ממנו כספים וטובות הנאה שאינם מגיעים לו כדין". כדאי לקרוא את המשפט הזה שוב: פסיכיאטר מקבל כסף וטובות הנאה ממטופל שלו הסובל מהפרעות נפשיות.
 "קיבלתי החלטות שגויות בגלל מצוקה כלכלית ואישית". ד"ר ריצ'רד שיפר – צילום: גדעון מרקוביץ

על פי כתב האישום, בעקבות הטיפול הנפשי המתמשך ד' פיתח "תלות בד"ר שיפר, אשר היה עבורו דמות משמעותית ונתפס בעיניו כגורם שבזכותו הוא חי, ואף התפתחו אצלו חרדות שמא ייטוש אותו ויחדל לטפל בו. ד"ר שיפר ניצל מצב דברים זה כדי לקחת מהמתלונן מתנות כספיות שונות ולהעביר לרשותו ולשימושו נכסים של ד'".
את כתב האישום הגיש עו"ד מוחמד סרחאנה מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה. "המחלקה הכלכלית מטפלת בדרך כלל בתיקי ענק העוסקים בשחיתות או בעבירות כלכליות רחבות היקף. זה אמנם לא תיק כזה, אולם זה תיק שהיה חשוב לנו מאוד לטפל בו", אמר, "חשנו שהבאנו בפני בית המשפט את דברו של אדם חלש, שנפגע על ידי מי שהיה אמור יותר מכל לדאוג לו ולטפל בו. המתלונן הוא אדם שהחברה והמדינה חייבות לו הרבה בשל הנסיבות שבהן נפגע, והיינו חייבים להביא לדין את מי שפגע בו".
הטיפול בד', נכתב בכתב האישום, היה "חלק מתפקידו של שיפר כעובד ציבור. הוא לא היה צריך לקבל שכר כלשהו מהמתלונן עבור עבודתו, ואסור היה לו לקחת מד' דבר, בין שעל פי דרישתו ובין שעל פי הצעתו של המטופל, וזאת לנוכח יחסי הטיפול שביניהם". לא רק בחוק, אלא גם בכללי האתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל, נקבע כי "הרופא יימנע מניצול בלתי ראוי של יחסיו עם המטופל בכל צורה שהיא, לרבות ניצול גופני, נפשי או כלכלי", וכן כי "הרופא יימנע מקבלת תרומות לצרכיו האישיים או טובות הנאה מהמטופל, מעבר לשכר המוסכם, למעט מתנות בעלות ערך סמלי בלבד המבטאות הכרה תודה".
אלא שכפי שעולה מהמקרה שלפנינו – הקשר בין האתיקה הרפואית למתרחש בחדר הטיפולים הוא לפעמים רופף ביותר.

הפציינט שילם על הנזק לרכב

כתב האישום שבו הורשע ד"ר שיפר מגולל פרשה יוצאת דופן בחומרתה. פרשה של עושק כספי מתמשך של ד' על ידי הרופא, במסגרת הטיפול הנפשי שניתן לו במרפאה הציבורית של משרד הבריאות. על פי כתב האישום, החל מינואר 2006 נהג ד"ר שיפר לקחת מד', בחלק מהטיפולים במהלך הביקור במרפאה, כסף בסכומים שנעו בין 200 ל־500 שקלים.
על פי כתב האישום, ב־2012 התרחשו אירועים משמעותיים, חלקם טרגיים, בחייו של ד': באוגוסט באותה השנה עברו בת זוגו (הסובלת בעצמה מהפרעות נפשיות) ובנה (הסובל מפיגור שכלי) להתגורר בביתו, וכמה חודשים לאחר מכן נפטרו אמו ונכדו.
ואולם, על פי כתב האישום, העברת הכספים בין המטופל לרופא המשיכה, וגם באותו חודש קשה לקח שיפר מד' סכום כסף בסך 1,000 שקלים בתחנת דלק בכביש החוף סמוך לנתניה. גם לאחר מכן הוא המשיך לקחת מד' סכומי כסף (בין 200 ל־1,000 שקלים) בזמן ביקורי הבית שערך לצורך מעקב רפואי אחר מצבם של ד' ושל בת זוגו ובנה שעברו לגור בביתו. התשלומים הגיעו לסכום מצטבר של לא פחות מ־10,000 שקלים, וד' נתן לפסיכיאטר את הכספים "לנוכח העובדה ששיפר התלונן רבות בפניו על אודות מצבו הכלכלי העגום". זאת בשל הפסדים כספיים ניכרים שחווה הרופא, לדבריו, לאחר שפתח עסקי מסעדנות במקביל לעבודתו הרפואית.
ואולם ד"ר שיפר לא הסתפק רק בזה, אלא גם הסכים לקבל ממטופלו דבר נוסף – את הרכב שלו, שבו השתמש במשך תקופות ארוכות. מדובר ברכב שד' רכש בסיוע משרד הביטחון, במסגרת זכאותו כנכה צה"ל, והוא הסכים לתת לרופאו להשתמש בו לאחר שהרכב של האחרון לא היה תקין. אלא שהניצול לא פסק, מפני שכאשר הרופא ביצע תאונות דרכים בשעה שנהג ברכב – הוא אף דאג לחייב את ד' לשלם את עלות תיקון הנזקים.
לפי כתב האישום, בנובמבר 2012 ד"ר שיפר אף נרשם כנהג במסמכי הביטוח של הרכב שבבעלות ד'. עד אפריל 2013 הוא נסע בו כ־17 אלף ק"מ, ובמהלך תקופה זו עבר שש תאונות דרכים, לא פחות ולא יותר. ברובן דאג שד' ישתתף בתשלום של אלפי שקלים בגין תיקון הרכב באופן חלקי או מלא.

ההלוואה שחשפה הכל

סיפור נוסף מ־2013, שמעיד על היחסים החריגים והבעייתיים של השניים, הוא שהביא למעשה לחשיפת הפרשה. בשנה זו העביר ד' הלוואה בסך 8,000 שקלים לד"ר שיפר, אולם כיומיים לאחר מכן הוא ניסה להתקשר לפסיכיאטר כדי לבקש ממנו את הכסף חזרה בדחיפות. הסיבה: הוא היה זקוק לו כדי לממן טיפול שיניים. לאחר שלא הצליח ליצור קשר עם רופאו, החליט להתלונן באגף השיקום במשרד הביטחון. בעקבות תלונתו נפתחה חקירה במשרד ולאחר מכן במשטרה, מה שהוביל בספטמבר 2014 להגשת כתב האישום על ידי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.

עוד לפני כן, באוגוסט בשנה שעברה, הוזמן ד"ר שיפר לשימוע בפרקליטות לפני הגשת כתב האישום. כשבועיים לאחר מכן, מצוין באישום, אירעה תפנית נוספת בעלילה: הד"ר שלח למטופלו שני מסרונים טלפוניים מטרידים, כדי לגרום לו לחזור בו מהדברים שמסר בחקירתו. "ישן טוב בלילות, ד'?" כתב במסרון הראשון, "אני עברתי ניתוח של שלוש מפרצות בעורק הראשי!! 90 אחוזים מתים. 90 אחוזים מהניצולים משותקים מהצוואר למטה, 40 אחוזים בלי כליות… ואני שלם כדי לסגור חשבון עם כל מי שגרם לי לזה". במסרון השני, שנשלח דקה לאחר מכן, חידד שיפר: "כמו אשמות של איומים, סחיטה באיומים, מירמה, עושק ושוחד". לפי האישום, מסרונים אלו "זרעו בהלה בליבו של ד', ובעקבותיהם הוא חש מאוים ומפוחד". במקרה זה הורשע שיפר בהטרדת עד; הוא מסביר, מצידו, כי היה במצוקה קשה בעקבות ניתוחים מצילי חיים שעבר, לאחר שהתמוטט ופונה לבית החולים מאיר בכפר סבא.

רופא הוא חבר?

בשבוע שעבר העיד בפרשה זו בבית המשפט פרופ' אבי בלייך, שמנהל זה 14 שנה את בית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי לב השרון. כאמור, לבית חולים זה מסונפת המרפאה שניהל ד"ר שיפר בנתניה. "בהחלט לא מקובל ובהחלט אסור" לפסיכיאטר לקבל כסף מהמטופל בשירות הציבורי, ציין בלייך בעדותו. הוא הוסיף, לעומת זאת, כי מקובלות מחוות של הכרת תודה בסדר גודל של ספר או בונבוניירה. אם מטופל מציע בעצמו כספים לרופא בשירות הציבורי, העיד, הוא מצפה מהרופא ש"יסביר לו באסרטיביות וברגישות הנדרשת שזה לא מקובל".
פרופ' בלייך העיד עוד כי לפי שלושה מכתבים שכתב ד', אשר הוצגו בפניו בבית המשפט, אפשר להבין שהמטופל היה "בהחלט תלוי בד"ר שיפר ופיתח אליו תלות נפשית". הוא נשאל גם אם "זה דבר בהכרח שלילי שפציינט מפתח תלות בפסיכיאטר", ועל כך השיב: "זה לא שלילי, אבל זה גורם שצריך לנתב אותו במהלך הטיפול, לתת לו תשומת לב ולהתחשב בו במהלך הטיפול".
פרופ' בלייך ציין בעדותו כי לא קיימת בכללי האתיקה התייחסות לזמן שיוגדר כמעין "תקופת צינון" בין תום הטיפול הרפואי לבין הזמן שבו אפשר, וסביר מבחינה אתית, שהרופא והמטופל יקיימו מערכת יחסים חברית. מנגד, הסביר, דווקא קיימים סייגים מפורשים לגבי הזמן שצריך לחלוף מתום הטיפול הרפואי ועד התקופה שבה כבר מותר, מבחינה אתית, לנהל קשר אינטימי בין הרופא למטופל – שלוש שנים.
לדעת בלייך, שנה היא פרק זמן סביר כדי שהמטפל יוכל לקיים קשר ידידותי עם פציינט, מפני ש"ברגע שהטיפול הסתיים בצורה מסודרת, אנשים חופשיים… זה לא שגרתי שמתפתחים יחסי חברות במקביל לטיפול. זה לא מנוגד לחוק. זה לא שגרתי, אבל זה אפשרי – ובתנאי שהפסיכיאטר ער להשלכות שיכולות להיות על הטיפול. יכול להיות שבמקרה כזה גם יפסיק את הטיפול, ויעבור להיות חבר. זה צריך להיות מנוהל עם שיקול דעת". שאלה זו עלתה לדיון במשפט, מאחר שד"ר שיפר העלה בחקירתו את הטענה כי האירועים שמיוחסים לו בכתב האישום אירעו כשנה לאחר שהופסק הקשר הטיפולי בינו לבין ד'. עם זאת, חשוב לציין כי בתיק הרפואי של ד' לא כתב ד"ר שיפר בשום שלב, כמתחייב, כי הטיפול של החולה הסתיים.

לא יישאר לבד עם המטופלים

ד"ר שיפר, בן 59, למד רפואה בארץ הולדתו רומניה. לאחר עלייתו לישראל התמחה בפסיכיאטריה בבית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי לב השרון בפרדסיה. כאמור, הוא כיהן בשורת תפקידים בולטים ובכירים בבית החולים, שימש ראש ועד הרופאים בבית החולים והיה נציג הפסיכיאטרים בארגון רופאי המדינה, שמאגד את כל הרופאים שעובדים בשירות הממשלתי.

"טעיתי", אמר ד"ר שיפר השבוע בשיחה עימו לאחר הרשעתו, "היה כאן טשטוש גבולות ואני מתחרט מאוד על מה שקרה, אבל הפרשה קיבלה מימדים חמורים וגדולים הרבה יותר מהמציאות שקרתה באמת. לא היתה לי לרגע כל כוונה לפגוע במתלונן, וזה נבע לצערי מהמצוקה הכלכלית והאישית שלי, שהביאה לשורה של החלטות לא נכונות ושגויות שעשיתי".
לדברי ד"ר שיפר, חשוב לו שיזכרו כי במשך 30 שנה הוא עבד כרופא במשרד הבריאות, והיה אחראי לאלפי מטופלים שקיבלו שירות וטיפול פסיכיאטרי, בלי שהיתה תלונה כלשהי מצידם. "נהפוך הוא – היו לא מעט מכתבי הכרת תודה ושבח", אמר, "אפילו ד' עצמו, נשוא הפרשה בכתב האישום, כתב ושלח מכתבי תודה כאלה". הרופא הוסיף כי אף שהודה בכתב האישום המתוקן שבו הורשע, לדבריו חלק מהעובדות בו הן עדיין "לא מדויקות, וחלקן מופרזות ואפילו מוטעות".
עו"ד ערן קייזמן, שמייצג את ד"ר שיפר, מסר עוד כי עיקר הטענות שעולות נגד הרופא הן על התקופה שבה השניים כבר לא היו בקשר טיפולי. "מדובר במקרה אחד על פני 30 שנה של עבודה ציבורית, שבה הוא טיפל בהצלחה ובמסירות באלפי אנשים", הוסיף, "הנתינה היתה כולה מרצונו של המטופל, אבל גררו את זה בבית המשפט עד לאישומים של עושק".
לפני שבוע, לאחר ההרשעה של ד"ר שיפר, נקבע לספטמבר הדיון בבית המשפט בעונשו. בינתיים הוא כבר הושעה מעבודתו במרפאה הפסיכיאטרית הממשלתית בנתניה, ובנובמבר 2014 משרד הבריאות גם אסר עליו להמשיך לטפל כרופא פסיכיאטר, בהליך משמעתי דחוף שהתקיים נגדו.
אבל הפרשה עדיין רחוקה מסיום. בתחילת החודש שעבר קיבל בית המשפט המחוזי בלוד את העתירה שהגיש עו"ד קייזמן בשמו של ד"ר שיפר, והתיר לו – בינתיים – להמשיך לכתוב חוות דעת פסיכיאטריות במסגרת חברה פרטית לחוות דעת רפואיות שבה הוא עובד.
עם זאת, השופט יעקב שינמן קבע בהחלטה יוצאת דופן כי הוא אוסר על ד"ר שיפר להישאר לבדו עם המטופלים. בעקבות כך, כאשר יצטרך הרופא להיפגש עם מטופל שזקוק לחוות הדעת, הדבר ייעשה אך ורק בנוכחות אחות מוסמכת, רק לאחר שהמטופל חתם שהוא מסכים לכך, ולאחר שהאחות חתמה כי אכן נכחה במפגש.

לצורך סיפוקם המיני

לצורך סיפוקם המינירן רזניק , מוסף הארץ 3.9.99

פסיכיאטר בכיר ומכובד קיים (ואף צילם) יחסי מין סאדו-מזוכיסטים עם נערים שהיו בטיפולו. פסיכיאטר מתמחה הסתבך בקשר מיני אינטנסיווי עם מטופלת נשואה. שניהם טוענים שהפעילות המינית היתה מחוץ לטיפול ושנפלו קורבן לסחיטה. שניהם עומדים (רק) לדין משמעתי. האתיקה, הפרקטיקה והארוטיקה על ספת הטיפולים.

להורדת המאמר – קובץ PDF

 בלשכה המשפטית של משרד הבריאות אומרים שזוהי תלונה מהחמורות שנידונו אי פעם נגד רופא בישראל. ולא מדובר בסתם רופא מן השורה, אלא במי שהיה מנהל מחלקה בבית החולים הפסיכיאטרי טלביה בירושלים.

על פי הקובלנה, הופנה בשנת 1986 ע', בן 17, אל הפסיכיאטר, שהוא גם מומחה לטיפול בילדים ובנוער, כדי לקבל ממנו חוות דעת ללשכת הגיוס. הפסיכיאטר החל בטיפול שנמשך בהפסקות 13 שים ובמהלכו, כך טוען המטופל קיים איתו הפסיכיאטר יחסי מין דרך שגרה, שכללו יחסים סאדו-מאזוכיסטיים וצילומים בשעת מעשה.

הפרשה התגלתה דווקא בעקבות תלונה של הפסיכיאטר. ביוני 96' הוא התלונן במשטרת ירושלים שהמטופל שלו ניסה לסחוט ממנו כ- 20 אלף דולר, כדי שלא יספר לאשתו, לעיתונות ולמשטרה על מערכת היחסים המינית ביניהם. בחקירת המשטרה ופרקליטות מחוז ירושלים התגלה כי נער נוסף, ג', טופל אצל הפסיכיאטר מאז שהיה בן 17, וגם איתו קיים המטפל יחסי מין. בעדויותיהם סיפרו שני המטופלים כי אף קיימו יחסי מין במשולש עם הפסיכיאטר.

הפסיכיאטר מצא את עצמו במעמד כפול: מתלונן, וחשוד במעשי סדום ובהפרת אמונים. ביוני 97' החליטה פרקליטות מחוז ירושלים לסגור את התיק הפלילי נגד הפסיכיאטר, בנימוק שאשמת מעשי הסדום לא הוכחה, ואילו על האשמה השנייה, הפרת אמונים, חלה התיישנות.

הפרקליטות סגרה גם את התיק נגד ע' על סחיטה באיומים, מ"חוסר עניין לציבור".

אבל הפרקליטות לא ראתה בזה סוף פסוק. היא דרשה ממשרד הבריאות לנקוט נגד הפסיכיאטר הליכים משעתיים על פי פקודת הרופאים. באוקטובר 96' הוגשה קובלנה נגד הפסיכיאטר. הוא מואשם ב"ניצול מעמדו כרופא לצורך סיפוקו המיני וקיום קשר מיני ויחסי מין עם מטופלים צעירים בטיפולו". בניסוח היבש של הקוד המשמעתי, משמעות ההאשמות היא שהפסיכיאטר "נהג בדרך שאינה הולמת רופא".

בדיוני ועדת הקובלנה, שעוד לא הסתיימו, התגלה שהפסיכיאטר צילם בעירום את המטופלים בביתו וגם צילם בווידאו את ע' מאונן. מקצת התמונות הוצגו לחברי הוועדה. ע' העיד, כי ליחסי המין עם הפסיכיאטר שלו היה פן סאדו-מאזוכיסטי שכלל הטלת שתן ופגיעה גופנית, ובמקרים אחרים – "בתור קטע של שליטה והשפלות" – הפסיכיאטר גם פגע בו במברג לוהט שהותיר בחזהו צלקות. אם יורשע הפסיכיאטר, רשאית הוועדה לשלול את רשיונו הרפואי לתקופה ארוכה או לצמיתות.

בעת שנחקרה הפרשה, בספטמבר 96', התפטר הפסיכיאטר מעבודתו בטלביה, לאחר שחתם על הסכם פיטורין עם קופת חולים הכללית, שבית החולים שייך לה. בשנים האחרונות הוא לימד באוניברסיטה קורסים בפסיכיאטריה משפטית ומבוא לפסיכופתולוגיה; היום הוא אינו מועסק במוסד ציבורי כלשהו.

לצורך סיפוקם המיני - מוסף הארץ 3.9.99
לצורך סיפוקם המיני – מוסף הארץ 3.9.99

שרות מין חריג בהפניית עובדת סוציאלית במרכז הכוונה לנוער בעיריית ירושלים (מתוך המאמר "לצורך סיפוקם המיני")

הפסיכיאטר ד"ר ריצ'ארד שיפר – עושק, מרמה והפרת אמונים מנכי צה"ל

פסיכיאטר גבה כספים ממטופל בניגוד לחוק , מרינה גולן , ספטמבר 2014 , mynet

כתב אישום חמור נגד מנהל המרפאה לבריאות הנפש בנתניה, ד"ר ריצ'ארד שיפר: שיפר (58), תושב קיסריה, שריכז את הטיפול בנכי צה"ל, מואשם כי ניצל את מעמדו וגבה ממטופל מנתניה מאות שקלים לטיפול על אף שהנכה היה זכאי לטיפול ללא תשלום. בנוסף, השתמש ברכבו של המטופל וביצע בו מספר תאונות

עושק, מירמה והפרת אמונים – אלה הן רק חלק מהעבירות בהן מואשם ד"ר ריצ'רד שיפר, פסיכיאטר בן 58 מקיסריה, ששימש כמנהל המרפאה לבריאות הנפש למבוגרים בנתניה וריכז את הטיפול בנכי צה"ל במקום.

כתב האישום שהוגש נגד שיפר לפני כשבועיים לבית המשפט השלום ברמלה, מגלם בתוכו שורה ארוכה של עבירות לכאורה, שביצע הפסיכיאטר באחד ממטופליו – נכה צה"ל, אשר סובל מבעיות נפשיות בעקבות פציעתו במלחמת יום הכיפורים.

בשנת 2000 הופנה המתלונן, הסובל מהפרעות דחק פוסט טראומטיות ומהפרעות אחרות, באמצעות אגף השיקום של משרד הביטחון, לטיפולו של הנאשם, אשר ניצל לכאורה את מעמדו וגבה ממנו כספים, למרות שלא היה אמור לעשות זאת במסגרת תפקידו הציבורי.

במסגרת הטיפולים, נפגש שיפר עם המתלונן באופן קבוע במרפאתו לשם קבלת טיפול. באוקטובר 2012 נפטרה אמו של המתלונן וחודשיים לאחר מכן, נפטר נכדו. הטרגדיה המשפחתית גרמה להחמרה במצבו הנפשי וגרמה לו לפתח תלות בפסיכיאטר, שהיווה עבורו דמות משמעותית. שיפר נתפס בעיני מטופלו כגורם שבזכותו הוא חי. לטענת הפרקליטות, הנאשם ניצל את מצבו של המתלונן, רימה אותו, וגרם לו להוציא מכיסו אלפי שקלים על הטיפולים, להם היה זכאי ללא תשלום.

על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד מירב נוסבאום מהמחלקה הכלכלית של פרקליטות המדינה, החל משנת 2006, ועד 2012 נהג הנאשם לגבות ממטופלו כסף בסכומים שנעו בין 200 ל-500 שקלים למפגש. באוגוסט 2012, עברו בת זוגו של המתלונן ובנה להתגורר עימו בדירתו באזור נתניה, ותוך זמן קצר הפכו גם הם למטופליו של ד"ר שיפר.

בת הזוג של המתלונן סבלה מדיכאון קשה ובנה, סבל מלקות שכלית והפרעות נוספות ובשל כך נזקק להשגחה תמידית. תוך זמן קצר, המפגשים נערכו בביתו של המתלונן וכללו בית היתר, מתן תרופות ופניות לביטוח הלאומי. עבור הביקורים גבה ד"ר שיפר סכומים שנעו בין 200 ל-1,000 שקלים לטיפול. למרות מצבה הכלכלי העגום של המשפחה, נאלץ המתלונן להוציא מכיסו קרוב לעשרת אלפים שקל עבור הטיפולים, שנמשכו יותר משנה.

בנוסף, על פי כתב האישום, נהג שיפר להשתמש ברכב הנכה של המתלונן, אותו קיבל ממשרד הביטחון במסגרת סל סיוע לנכי צה"ל. במהלך שנת 2013 שיפר נהג ברכבו של המתלונן לעתים קרובות ואף ביצע בו שש תאונות דרכים. אלמלא התאונות הללו, סיפורו של המתלונן ככל הנראה לא היה נחשף. על פי טענת הפרקליטות, המתלונן נאלץ לשלם על התיקונים של הרכב בו לא נהג, ובכך עורר את חשדו של בעל המוסך. לפני כחודשיים פנה בעל המוסך למשטרה וסיפר על כך שרכב של נכה, שחזר פעם אחר פעם לתיקונים, נהוג על ידי רופאו של נכה צה"ל, בזמן שהנכה משלם על התיקונים מכיסו הפרטי.

"הנאשם ניצל את מצוקתו וחולשתו של המתלונן, קיבל ממנו כספים וטובות הנאה שאינם מגיעים לו כדין", צוין בכתב האישום. "הנאשם כעובד ציבור במסגרת תפקידו ביצע מעשה הפרת אמונים בכך שקיבל מהמתלונן לאורך זמן כספים וטובות הנאה, תוך סטייה חמורה מהשורה ומעל באמון שניתן לו כמנהל מרפאה וכמי שאמון על הטיפול בנכי צה"ל במסגרתה".

מסרונים מאיימים

בעקבות התלונה, המשטרה פתחה בחקירה בחשד לעבירות מירמה, עושק והפרת אמונים וב-10 באוגוסט 2104 זומן הפסיכיאטר החשוד לשימוע בפרקליטות הכלכלית, בטרם יוגש נגדו כתב אישום. כמה ימים לאחר מכן, שלח שיפר הודעת טקסט למטופליו ובה כתב: "ישן טוב בלילות?? אני עברתי ניתוח של שלוש מפרצות בעורק הראשי!! 90 אחוז מתים. 90 אחוז מהניצולים משותקים מהצוואר ומטה, 40 אחוז בלי כליות……אני שלם כדי לסגור חשבון עם כל מי שגרם לי לזה, כמו האשמות של איומים, סחיטה באיומים, מירמה, עושק, שוחד".

בעקבות שליחת המסרון, נעצר שיפר בחשד לאיומים, שיבוש מהלכי משפט והטרדת עד. הוא נחקר במשטרה וזמן קצר לאחר מכן, הגישה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הצהרת תובע ולפיה הוחלט כי יש מקום להגשת כתב אישום נגד החשוד.

ב-29 באוגוסט במהלך הדיון, שנערך בבית המשפט המחוזי בלוד, ערערה הפרקליטות על החלטתו של בית המשפט השלום בראשון לציון לשחרר את שיפר למעצר בית, בשל מצבו הרפואי ולאור עברו הנקי. "המתלונן מפוחד ומבוהל ותלוי במשיב כמעט בצורה מוחלטת", אמרה עו"ד מירב נוסבאום מפרקליטות המדינה במהלך הדיון. "המשיב שלח שני מסרונים, שמבחינתנו מתפרשים בדרך אחת בלבד. החשש לשיבוש הוא חשש ממשי".

סנגוריו של החשוד טענו מנגד, כי אי אפשר להפוך אדם בן 58 ללא עבר פלילי למפלצת ולגורם עברייני. "עם כל הכבוד לתיאורים המפורטים לגבי החשש של המתלונן, בית המשפט לא יכול להתעלם מאישיות המתלונן שסובל מתסמונות נפשיות כאלה ואחרות, כאשר על הפרק עומדת שלילת חירותו של אדם", טענו עו"ד יוסי חזן ועו"ד עמוס מימון שייצגו אז את הנאשם.

בסופו של דבר החליטה השופטת מיכל בנט לקבל את הערר ולהאריך את מעצרו של שיפר, לבקשת הפרקליטות. "סבורני כי מדובר במקרה חמור", קבעה השופטת, "הסבריו של המשיב למסרונים ששלח אינם מתיישבים עם תוכן הודעותיו. החשש הממשי לשיבוש הליכי משפט, בא לידי ביטוי בעבירות הלכאורה שבוצעו על ידי המשיב. איני סבורה כי עבירות מסוג אלה ניתנות לאיון בחלופת מעצר מעין זו שנקבעה. העובדה כי המשיב סובל ממחלות שונות, אינה עילה לשחרור".

כמה ימים לאחר מכן, באחד בספטמבר, הגישה פרקליטות המדינה את כתב האישום בגין עבירות מירמה, הפרת אמונים, איומים והטרדת עד.

שיפר עצמו שוחרר למעצר בית בתנאים מגבילים.

תגובת משרד הבריאות: "לאחר קבלת העתק כתב האישום שהוגש נגד ד"ר שיפר, הוחלט להביא עניינו בפני ועדה מיוחדת לפי סעיף 44א' לפקודת הרופאים, אשר תמליץ למנהל הכללי אם יש מקום להתלות או להגביל את רישיונו של ד"ר שיפר לעסוק ברפואה כצעד ביניים עד לסיום ההליך הפלילי.

"נציבות שירות המדינה החליטה להשעות את ד"ר שיפר ממקום עבודתו במרפאת בריאות הנפש נתניה".

עו"ד ערן קייזמן, המייצג את ד"ר שיפר, מסר בתגובה: "כתב האישום שהוגש נגד ד"ר שיפר מעיד על חוסר שיקול דעת ושכל ישר בפרקליטות, משום שמדובר באירוע שהוא לכל היותר עבירה על חוקי האתיקה, אירוע שנופח מעבר לכל פרופורציה ושהגיע למימדים בלתי נסבלים".

פסיכיאטר גבה כספים ממטופל בניגוד לחוק , מרינה גולן , ספטמבר 2014 , mynet

פטור מגיוס תמורת כסף: 4 פסיכיאטרים נעצרו

פטור מגיוס תמורת כסף: 4 פסיכיאטרים נעצרו ,  עזרי עמרם | חדשות 2 | פורסם 08/07/14

בעקבות תחקיר חדשות 2 פתחה המשטרה בבדיקת עשרות מקרים בהם העניקו פסיכיאטרים חוות דעת כוזבות לצעירים, על מנת לקבל פטור מגיוס לצה"ל. ארבעה רופאים נחקרו בפרשה, שניים מהם נכלאו ויובאו היום לדיון בהארכת מעצרם

היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית עצרו אתמול לחקירה (ב') ארבעה רופאים פסיכיאטרים בחשד כי העניקו חוות דעת כוזבות לעשרות צעירים, במטרה לקבל פטור מגיוס לשירות צבאי.

הרופאים נחקרו בחשד לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ומתן תעודה כוזבת. שניים מהחשודים נכלאו ויובאו היום לדיון בהארכת מעצרם, והשניים הנוספים שוחררו למעצר בית של חמישה ימים בתנאים מגבילים.

המשטרה פתחה בחקירת הפרשה בעקבות תחקיר חדשות 2, בו הוצגו עשרות מקרים בהם היה פער מובהק בין האבחנה שהוצגה בחוות הדעת הפרטית של הרופאים הפסיכיאטריים לבין ממצאי הוועדה הצבאית שבדקה את הכשירות הנפשית של המועמדים לגיוס.

"הוא ישתחרר מהצבא ב-100% אם יקשיב לדבריי"

בתחקיר ששודר בתכנית "אולפן שישי" צולמו במצלמה נסתרת מספר פגישות עם הרופאים החשודים. תחקירנית התוכנית קבעה פגישה עם אחד הפסיכיאטרים, וכבר בשיחה המקדימה עמו שמה על השולחן את מטרת המפגש – שחרור מצה"ל. בשלב הראשון נשלח אל הרופא מועמד לגיוס שהתבקש לספר לו על בעיות שגרתיות של נער מתבגר בכדי לבדוק האם הפסיכיאטר ייצא מגדרו כדי לסייע לו.

שיחה של 20 דקות עם נער שלא פגש מעולם הספיקה לאחד הרופאים החשודים בכדי להגיע למסקנה ברורה וחדה: חרדה חברתית, אישיות בלתי בשלה וקשיי למידה. "מדובר בצעיר בעל אופי רגיש ועדין עם חוסר בגרות ושאלות של זהות והשתייכות", כתב בהמלצתו. "הוא אינו מתאים לחיים צבאיים ולא מסוגל לעמוד בדרישות של חיים צבאיים. יש להמליץ על שחרור מגיוס".

חוות דעת של פסיכיאטר היא אמנם רק הצעד הראשון לשחרור מצה"ל, אבל הרופאים הבטיחו למטופלים הצעירים גם ליווי בתהליך הוועדה הצבאית – עד לקבלת הפטור המיוחל. "כל פעם לפני שהוא הולך לקב"ן שידבר איתי. הוא ישתחרר מהצבא ב-100% אם יקשיב לדבריי", אמר אחד הפסיכיאטרים לנער שהתחזה למועמד לגיוס.

פסיכיאטר צבאי לחייל אובדני: "זה בסדר שאתה רוצה למות, מצוין"

פסיכיאטר צבאי לחייל אובדני: "זה בסדר שאתה רוצה למות, מצוין". האזינו
חייל שביקש לשים קץ לחייו בשל קשיים בשירות הגיע לפסיכיאטר צבאי במילואים בבסיס צריפין, שאליו נשלח. בשיחה שהקליט בעצת משפחתו, ניתן לשמוע את הזלזול שלו זכה מהרופא שאמור לסייע לו. "מאיפה אוספים אותם?", אמר הפסיכיאטר בתום המפגש הקצר. המשפחה זועמת: "דירדר את מצבו". צה"ל: "אמירה חמורה, מונתה ועדת בדיקה"
מתן חצרוני, כתב חדשות 2 באינטרנט | חדשות 2 | פורסם 05/02/14 

//player.vimeo.com/video/86087257

"זה בסדר שאתה רוצה למות, מצוין. ככה זה צבא, מקום להרוג ולהיהרג". אלה הדברים שאמר פסיכיאטר צבאי במילואים לחייל בעל נטיות אובדניות שהגיע אליו למפגש ביום ב' האחרון. החייל, בעצת משפחתו, הקליט את המפגש – שארך דקות ספורות בלבד. הקלטת המפגש הגיעה לידי חדשות 2 Online.

החייל, שנשלח לאחד מבסיסי ההדרכה, ניסה לשים קץ לחייו בבסיס לאחר ששובץ לקורס מסוים – ולא הסכים לכך. לאחר מכן הוא הובהל לבית החולים – ומשם לקצין בריאות הנפש. מאוחר יותר הוא נשלח לכלא ל-30 יום בשל סירוב פקודה. כשסיים את תקופת מאסרו, הוא שב לביתו – שם הוריו מצאו אותו באחד הימים ללא הכרה לאחר שבלע כדורי שינה. הוא כתב להם: "מצטער, אשמור עליכם". במזל הוא לא הצליח לבצע את שתכנן.

כאמור, ביום ב' הגיע החייל למפגש עם פסיכיאטר צבאי במילואים בבסיס צריפין. האיש, שעובד מזה שנים במקצוע, גרם לטענת משפחת החייל להידרדרות נוספת במצבו, לאחר שלדבריהם התייחס אליו בצורה משפילה.

הקלטת המפגש חושפת זלזול מצד הפסיכיאטר. כשאמר לו החייל: "אני רוצה למות" – הוא השיב לו: "זה בסדר שאתה רוצה למות, ככה זה צבא, מצוין. מקום להרוג ולהיהרג". במהלך המפגש הקצר, החייל לא דיבר הרבה. בתום הפגישה אמר איש המקצוע: "לא הבנתי למה באת אליי". לאחר מכן הוא נשמע אומר: "אני לא יודע מאיפה אוספים אותם. לא, מה זה?".

חלק מתמלול השיחה בין הרופא והחייל:

פסיכיאטר: אוקיי. למה אנחנו נפגשים? למה באת לפה? כאילו, למה באת אליי?

חייל: לא יודע

פסיכיאטר: אתה לא יודע למה באת… אוקיי. מה, איך אתה מרגיש? מה, לא טוב?

חייל: אני לא רוצה לחיות

פסיכיאטר: מה?

חייל: אני לא רוצה לחיות

פסיכיאטר: למה? למה באת אליי? אוקיי… אולי ניתן לך טיפול איתו אתה תרגיש טוב. מה אתה אומר? אתה לא רוצה לקבל טיפול?

חייל: אני רוצה למות

פסיכיאטר: לא, זה שאתה רוצה למות זה בסדר, מצוין, צבא זה מקום טוב. זה נועד להרוג ולהיהרג. ככה זה צבא. אבל השאלה אם אתה רוצה להרגיש טוב?

חייל: אני רוצה לחזור הביתה

פסיכיאטר: להתראות. בבקשה. שלום. מאיפה אוספים אותם? לא.. מה זה?

המשפחה זועמת: "הוא דירדר את מצבו עוד יותר"

בני משפחתו של החייל מנסים לסייע לו כמה שניתן, זאת גם לאור הרקע החברתי שלו ובעיותיו האישיות מאז שהיה קטן. הם מנסים למנוע מלאשפז אותו במחלקה פסיכיאטרית ואומרים כי מצבו הנפשי הידרדר עוד יותר לאחר המפגש.

"לא ייתכן שככה מתייחסים לחייל בצה"ל או לכל אדם באשר הוא", סיפרה בזעם אחותו לחדשות 2 Online. "הוא דיבר בזלזול ורק גם לאחי שמצבו הנפשי הידרדר עוד יותר, הוא היה אליו מגעיל וככה לא צריך להתנהג".

הפסיכיאטר מסר בתגובה לדברים: "אין תגובה".

פסיכיאטר יורם יובל ותחלואי ההיבריס הפסיכיאטרי – תלישת תינוק מאמו

חדשות 10 – בלעדי: יורם יובל כתב מסמך פסיכיאטרי שהרחיק אם מבנה, אף שלדבריה מעולם לא טיפל בה – 15/09/2013 – ברוך קרא

אחד הפסיכיאטרים המוכרים והמוערכים בישראל, חתם לאחרונה על מסמך בו הוא מוסר אבחנות קשות בנוגע לאישה, שגרמו להרחקת בנה ממנה. כעת היא טוענת כי הדבר נעשה מבלי שיובל טיפל בה, ומבלי שהוא מציין כי אבי הילד הוא קרוב משפחתו: "מסרו עליי תצהיר הזוי ושקרי". יובל בתגובה: "הטענות אינן נכונות, אך אסור לי להתייחס"


הפסיכיאטר המוכר והמוערך, יורם יובל, עומד במרכזן של האשמות חמורות ביותר מצדה של ישראלית המתגוררת לאחרונה בחו"ל. כפי שנחשף הערב (ראשון) בלעדית במהדורה המרכזית של חדשות 10, טוענת האישה כי תצהיר שמסר יובל אודותיה, למרות שלא טיפל בה מעולם, הרחיק ממנה את בנה וגרם להעברת המשמורת עליו לבעלה – קרוב משפחתו של יובל.
כבר כמה שנים ש' מתגוררת בחו"ל ביחד עם בעלה, ושם היא ילדה את בנם הבכור. בתקופה שלאחר הלידה, התפתח אצלה דיכאון קל, שלדבריה טופל על ידי רופא משפחה, ולא גרר המלצה לטיפול פסיכיאטרי. בשל מצבה, מחליט הבעל לפנות לקרוב משפחתו יובל, לטענת ש', ללא ידיעתה.

בשלב מסוים, כשבני הזוג מגיעים לביקור בארץ ביחד עם הילד, ממליץ יובל לאב להפגיש את האשה עם פסיכיאטר נוסף, והיא נענית בחיוב לבקשת בעלה. הזוג התגורר בבית הורי האב, עמם לאשה יש יחסים מתוחים. כעבור זמן מה היא ביקשה מבן זוגה לעבור ולהתגורר במלון, ואז, כך היא מספרת, הדברים החלו לצאת משליטה. "בעלי התחיל להתנהג מוזר", היא שחזרה בשיחה עם חדשות 10. "הוא שם מזרון בכניסה לחדר שלי ואמר שאני לא אצא משם ביחד עם הילד".

ש' מזעיקה משטרה, ואילו האב מזעיק את יובל ואת הפסיכיאטר הנוסף עימו היא נפגשה בארץ. בסופו של דבר העניינים נרגעים, אך מתלהטים פעם נוספת כשהיא מבקשת לצאת מהארץ עם התינוק – והמשטרה שוב מוזעקת. אז, לדבריה, מובא אל השוטרים תצהיר מטעמו של יובל, שכאמור לטענתה מעולם לא טיפל בה.

"היא סובלת מדיכאון אחרי לידה עם קווים פסיכוטיים, עם פגיעה בבוחן המציאות וקושי בשליטה בדחפים", מאבחן שם יובל, ואף מוסיף – "אין להשאירה בלא השגחה". כל זאת, מבלי לציין ולו פעם אחת שהאב הוא קרוב משפחתו.

כעבור יומיים, מגיש יובל תצהיר לבית המשפט, ובשונה מהמסמך הקודם, כאן הוא כותב כי העביר את הטיפול לפסיכיאטר אחר. זאת, לדבריו, בשל הקרבה המשפחתית. בעקבות התצהיר הזה, העבירה שופטת בית המשפט לענייני משפחה – במעמד צד אחד – את הבן למשמורת האב. האם עתרה לבית המשפט וטענה כי על פי אמנת האג, מדובר בחטיפה. בשבוע שעבר, כחודשיים לאחר שהתינוק הורחק ממנה, קובע בית המשפט כי יש להחזיר אל האם את התינוק לאלתר.

"מעולם לא ניהלתי עם יורם יובל אפילו שיחה", היא מצהירה. "הייתה בינינו החלפת מילים אחת, פחות מ-5 דקות, וזו הייתה הפעם היחידה שפגשתי את האיש הזה". גם הפסיכיאטר הנוסף, שיובל הפנה אותה אליו, תמה למשמע המסמך ובשיחה עם ש', שהקלטתה הגיעה לידי חדשות 10, אמר כי הוא "מתפלא שיובל כתב דבר כזה", והוסיף כי אין לו הסבר על איזו תשתית כתב יובל את הדברים.

"הם מסוגלים בלי לראות אותי לקחת ממני את הבן שלי", האשימה ש'. "זה תינוק שעדיין יונק, והכל על סמך תצהיר כה הזוי". על הפסיכיאטר הקרוב לבעלה היא אמרה: "הוא אדם ידוע, וזה ברור שמדובר בהיבריס. הוא בתחושה שהוא כל יכול, שהוא יבוא ויעשה פה סדר בסיטואציה".

יורם יובל בתגובה: "מנוע מלהתייחס"

הפסיכיאטר יורם יובל אמר בתגובה לכתבה כי "אני מנוע מלהתייחס למקרה משום שחל עליו חיסיון רפואי, כפי שחל בין מטפל למטופל. המתלוננת יודעת זאת היטב, ולכן לא הסירה מעלי את חובת החיסיון שלי כלפיה, שבעטיו אני מנוע מלהגיב. למותר לציין שככל שבפרסום (שנעשה מתוך ידיעה ש"ידי קשורות" ואני לא יכול להגיב לגופם של דברים) יהיה משום לשון הרע ופגיעה בשמי הטוב, אני שומר לעצמי את הזכות להגיש תביעה מתאימה, ולרבות נגד המפרסמים או מי שהביאו לפרסום, ובמקרה זה טענת תום לב עלולה לא לעמוד לכם. חובת החיסיון הרפואי חלה על אדם ביחס לאדם אחר, רק אם הוא מטפל בו!".

עוד טען יובל כי "הטענות שבכתבה אינן נכונות, ובטעות יסודן. מאוד הייתי רוצה להתייחס אליהן לגופן – אבל אסור לי, בגלל חיסיון רפואי, שמותר להפר אותו רק במצבי חירום, ולצורך שמירה על חיי אדם. על כן אינני יכול להגיב בפומבי לטענות המושמעות נגדי עכשיו, שכן מי שמתלוננת נגדי לא שיחררה אותי מחובת החיסיון הזה. אם תהיה אלי פניה של גורם מוסמך אתייחס לדברים בפירוט, ובפורום הנכון, ואני בטוח שייקבע שפעלתי נכון.

"לא נותר לי אלא להביע צער על כך שהטענות האלה עלו, ולהדגיש שפעלתי לכל אורך הדרך מתוך חובה מוסרית ורפואית למנוע אסון. פעלתי בשיקול דעת, באופן אתי, ובמידתיות, לפי מיטב מצפוני וההבנה המקצועית שלי, על מנת לשמור על שלומה של מי שהייתי שותף לטיפול בה, ועל שלומו של ילד".

קישורים:

אישור פסיכיאטרי כעלה תאנה לעושק קשישה – הפסיכיאטר איתן חבר – דצמבר 20011 – מדובר באבחון לאישה בת 90 שביצע הפסיכיאטר איתן חבר ע"פ הזמנת חברת הלוואות בשוק האפור "מיסטר מאני". הפסיכיאטר חבר נשכר למתן אישור פסיכיאטרי לכשירות האשה למתן שיעבוד דירתה להלוואה על סך 450,000 שקלים לבנה…

הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה – ד"ר איתן חבר – חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה – אוסף של הבלים ודברי בלע הרעיל הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה ד"ר איתן חבר על נבדקת שהובאה ע"י בעלה שהופנה ע"י לשכת הרווחה בבת ים. הפסיכיאטר איתן חבר לא בדק את האישה אך עיכס בתעודת רופא ותייג אותה בבדיות ועלילות, וקבע דיאגנוזה וטיפול אשר הרעו את מצבה והרסו את חייה…