פנימיית רננים של משרד הרווחה – עדויות קשות על סימום ילדים בסמים פסיכיאטריים

אוקטובר 2015 – כתבתה של יפעת גליק, תחקירנית ערוץ 1 על פנימיית רננים של משרד הרווחה – עדויות קשות על התעללות והזנחת ילדים 

דריה ברוד, מדריכה לשעבר בפנימיית הזוועות רננים: כשאת נכנסת לשערים של הפנימייה הכל נראה לך בסדר, ובשנייה שאת יוצאת , או טיפה הולכת ומתאווררת או מספרת על זה למישהו, פתאום זה מכה בך שזה לא הגיוני ושזה לא משהו שהוא אנושי שהוא יקרה.
200 חניכים מתגוררים בפנימיית רננים בזיכרון יעקב. המגורים טובלים בירוק ונועדו לילדים בני 6 עד 18. קצתם לאחר אשפוז פסיכיאטרי, בעלי בעיות רגשיות, אחרים הוצאו מן הבית בצו בית משפט. כאן הם אמורים לקבל טיפול חם מידי צוות מקצועי שישמש מודל אוהב ומחבק של אימא ואבא, שיגן עליהם מפני הסביבה, מפני עצמם.

א': אני אם חד-הורית, אימא לשלושה ילדים, כשהוא נולד אני הבנתי שעכשיו יש לי לפחות משמעות. אהבתה ודאגתה לבנה הבכור, הביאו את א' לבקש עזרה מרשויות הרווחה. כששמעו על המצוקה הכלכלית שבה שרויה המשפחה, אמרו לה שמוטב להוציא את הבן מן הבית.

א' חשבה שבפנימיית רננים יזכה בחיים שתמיד ביקשה בשבילו.

"מקום נורא יפה ושקט ופסטורלי ועם המון ילדים ויש חוגים ונותנים להם ממש העשרה שמשהו שאני בחיים בתור אימא ועוד אישה מוכה וכל זה, לא יכולה לתת לו את כל זה בכסף, ברור".

עדותה של אם אחרת בפנימיית רננים: "זה היה ביום הולדת שלי היום שהוא יצא מהבית".
הילד ממשיך: "לקחנו את הדברים, היא הלכה איתי ואז עלינו לאוטו".
האמא ממשיכה: אתם רואים שאני בוכה, כאילו. "לא, ככל שתיפרדי ממנו יותר מהר יהיה לו יותר קל".

דריה ברוד: היו דברים מאוד רעים שקרו שם. דברים מאוד רעים, ועכשיו אני יוצאת פה ואני כאילו מספרת ואין שום דבר שיכול לגרום לזה להיראות אמיתי כמו שזה היה.

עדויות שהגיעו ליפעת גליק, מציירות תמונה מדאיגה על ההתנהלות של כמה מהעובדים.

עדות חניך בפנימיית רננים: לפעמים המדריכים היו מאיימים על הילדים בשביל שהם יפחדו. הייתה מדריכה שנתנה לי מלא ברכיות, בגלל שניסיתי לצאת מהחדר.

— איך בא לידי ביטוי ההשפלות?

אם ילד שמן אז היא לוקחת לו את האוכל ולא נותנת לו לאכול ודוחפת אותו וצורחת ואם ב- 7 בערב היא מחליטה שמבחינתה נגמר היום, אז היא מכריחה את כל הילדים בצרחות מטורפות לעלות למיטות ולא לזוז ולא לדבר כי עכשיו נגמר היום והיא רוצה לעשן את הסיגריה שלה.

קולה של אם הבית: "יאללה כבר תסתמי כבר! תתחילי לסתום ת'פה שלך, יא תולעת. חתיכת תולעת, זה מה שאת".

צעקות וגידופים הם עניין שבשגרה. אבל בכך רק מתחילה מסכת ההתעללות שחווים חניכים בפנימיית "רננים".

קולה של אם הבית: "יאללה כבר סתמי כבר! את לא מבינה שאת לא מזיזה לי שערה? את לא מבינה?! עלית לי עד לפה! יופי על הפרצוף שלך!"

מאי כחלון, מדריכה לשעבר: הייתה איזושהי אם בית שאחת הנערות דיברה אליה לא יפה, היא פשוט לקחה את התיק שלה וחבטה בה עם התיק שלה. אני יום אחד הייתי בחוג עם הקבוצה שלי, והיה לי חניך אחד, שכל מה שקשור למשהו שיכול להזכיר אזעקה, ממש עשה לו לא טוב, הוא היה הולך הצידה, מסתגר ככה, עושה תנועות כאלה של התנדנדות, מרגיע את עצמו. לקח אותו מדריך, תפס אותו מהאוזן, הרים אותו ככה והוציא אותו החוצה בצורה מאוד אלימה. אני פניתי אחר כך לרכזת של המשפחתונים ולמנהלת וסיפרתי להם את זה.

 ממשרד הרווחה נמסר, כי לא הגיעו דיווחים חריגים בפנימיה.

מה יאמרו במשרד הרווחה כשישמעו את הטענות על אלימות פיזית שהופעלה במהלך שיטה טיפולית מרסנת ונקראת אחיזה?

ד"ר אהרון פלשמן, פסיכיאטר ילדים: זה אמור להיות חיבוק, ולא חיבוק דב. זו אחיזה שצריך הרבה מיומנות וצריך להכשיר צוות כדי לדעת איך לא להגיב באופן טבעי בתוקפנות. אין לזה שום מקום לילדים יותר גדולים או קטנים.

עדות חניך שעשו לו אחיזה: "זה כאב ברמות שלא ייאמן". אז הוא (איש הצוות) היה נגיד תופס אותם לפעמים מהצוואר, לפעמים הם היו עושים את זה או שתופסים אותם מהיד ואז הם היו מעיפים אותם בכוח לתוך החדרים. היו גם ילדים שהיו צועקים "הצילו" ואנשים אחרים מבחוץ היו מסתכלים.

קולה של אשת צוות בפנימיית רננים: יש מתנדב שנת שירות בן 18 שהיה מרביץ לילדים ממש. כמובן שלא היה לו אישור ל"אחיזה" אבל הוא היה תופס אותם ועושה להם כאילו "אחיזה" ולא יודעת מה הוא עשה להם."

באתי למיכל (מנהלת הפנימייה) בבוקר, אמרו לי שדיווחו עליו הרבה פעמים שהוא מרביץ לילדים ממש והוא ממש אלים כלפיהם, והיא הייתה נורא מזועזעת, כל דבר (שאמרתי לה): "לא לא לא, הוא לא יכול להמשיך להיות שם אפילו עוד יום אחד, אני מטפלת בזה", וכמובן ששום דבר לא קרה והכל המשיך כמו שהוא.

בסרטון שצולם באמצעות טלפון נייד נראה איש צוות אוחז באלימות בחולצתו של נער, חניך בפנימייה.

"סתום ת'פה שלך, הבנת? סתום ת'פה שלך למה אני אחסל אותך. היום זה יהיה הסוף שלך".

אחד החניכים העביר לא מזמן את הסרטון למדריכה. מקורביה מספרים כי כשדיווחה על כך לרכז בפנימייה, הוא הורה לכל מי שהחזיק בחומר המפליל למחוק אותו.

חניך בפנימיה: יש כדורים שנקראים שמה איטומין (כדור פסיכיאטרי).

ד"ר אהרון פלשמן: זה כדור שקוראים לו אנטי-פסיכוטי, או יותר נכון הוא מרגיע בגדול, "כדור הרגעה כולל". הוא בין הכדורים היותר מרדימים והבלתי נסבלים מתוך התרופות האלה.

אמא של חניך: הם לא שואלים אותך. הם מחתימים אותך ש"אם במקרה", אז את חושבת ש"בסדר, הם לא יגיעו". זה משהו שאת חושבת עליו בתחילת שנה. מתי שמתי לב שהילד כן קיבל תרופות? הייתי מתקשרת בשעות מסוימות שזה שעות של דיבור, שעה שש, שעה שבע, הילד ישן. מה קרה הילד ישן? אני מכירה את הילד שלי. אין מצב שהוא יישן בשעה כזאת.

הכדור הפסיכיאטרי אטומין אינו מומלץ למי שטרם מלאו לו 16 שנים. לפי עלון משרד הבריאות, מתחת לגיל זה התרופה פשוט לא עברה ניסויים קליניים.

— בני כמה הם היו, הילדים האלה שקיבלו איטומין?

מגיל 10 עד 13.

האם באמת היד קלה על התרופה, ומדוע אנשי צוות משפילים ומכים חניכים ילדים בפנימייה במקום להעניק להם קורת גג בטוחה?

כדי להבין את התשובות לשאלות האלה, צריך לחזור אחורה, לתחילת שנות האלפיים.

אז עברו שירותי החוץ ביתיים הפרטה. היום, את פנימיית רננים מנהלת ד.י.ש. חברה פרטית בע"מ, שמקבלת מהמדינה תקציב שנתי של עשרות מיליונים בשנה. על פעילותה של החברה הפרטית אמור לפקח משרד הרווחה.

— צריך איזשהו ניסיון מיוחד כדי לעבוד שם?

לא.

— עברת איזושהי הכשרה להיות מדריכה?

לא. לא עברתי הכשרה.

— שאלו אותך אם יש לך עבר פלילי?

לא שאלו אותי וגם אצל בנות לא מבקשים תעודת יושר.

בינואר לפני שנה נדרשה גם הוועדה לזכויות הילד לעניין מעמדם והכשרתם של מדריכי פנימיות.

בן ציון בראנץ, מפקח ארצי במשרד הרווחה: "כמטפל בילדים ראיתי כמה חוסר מומחיות וחוסר הכשרה יכולה לעשות נזק, למרות הכוונות הטובות. נזק לילד שמטופל על ידי מדריך, שלא קיבל הכשרה לפני שהוא נוגע בו".

רופ' אסתר הרצוג: אני לא אהיה מופתעת אם אני אמצא שמגיעים לשם גם מדריכים ומדריכות ברמה פחות גבוהה משום שהשכר נמוך ואז כמובן, באופן טבעי, האפשרות למיין את העובדים היא מצומצמת.

דריה ברוד: להורים אין רישיון לגדל את הילדים שלהם. ולמקום הזה יש רישיון. את שולחת ילד ממקום בלי רישיון למקום עם רישיון, ומחזירים לך אותו, אם מחזירים לך אותו בכלל, אותו ילד, מחזירים אותו רקוב ומפורק.

דריה לא יכלה עוד להכיל את מה שראתה עליו ודיווחה לממוניה. בסופו של דבר, החליטה שהיא חייבת לעשות מעשה ועזבה את מקום עבודתה בפנימיית רננים.

אחרי מכתב ההתפטרות שהגישה למנהלת הפנימייה, אזרה אומץ והתלוננה גם במשטרה. התלונה נסגרה ממה שמכנים שם "העדר עניין פלילי".

— מה את מרגישה?

א"ב: "אני מרגישה כישלון. חשבתי שאני עוד איכשהו עוזרת לו. אבל גרמתי לטראומה, הייתי צריכה יותר להילחם עליו".

פנימיית רננים של משרד הרווחה – עדויות קשות על התעללות והזנחת ילדים

אוקטובר 2015 – כתבתה של יפעת גליק, תחקירנית ערוץ 1 על פנימיית רננים של משרד הרווחה – עדויות קשות על התעללות והזנחת ילדים 

דריה ברוד, מדריכה לשעבר בפנימיית הזוועות רננים: כשאת נכנסת לשערים של הפנימייה הכל נראה לך בסדר, ובשנייה שאת יוצאת , או טיפה הולכת ומתאווררת או מספרת על זה למישהו, פתאום זה מכה בך שזה לא הגיוני ושזה לא משהו שהוא אנושי שהוא יקרה.
200 חניכים מתגוררים בפנימיית רננים בזיכרון יעקב. המגורים טובלים בירוק ונועדו לילדים בני 6 עד 18. קצתם לאחר אשפוז פסיכיאטרי, בעלי בעיות רגשיות, אחרים הוצאו מן הבית בצו בית משפט. כאן הם אמורים לקבל טיפול חם מידי צוות מקצועי שישמש מודל אוהב ומחבק של אימא ואבא, שיגן עליהם מפני הסביבה, מפני עצמם.

א': אני אם חד-הורית, אימא לשלושה ילדים, כשהוא נולד אני הבנתי שעכשיו יש לי לפחות משמעות. אהבתה ודאגתה לבנה הבכור, הביאו את א' לבקש עזרה מרשויות הרווחה. כששמעו על המצוקה הכלכלית שבה שרויה המשפחה, אמרו לה שמוטב להוציא את הבן מן הבית.

א' חשבה שבפנימיית רננים יזכה בחיים שתמיד ביקשה בשבילו.

"מקום נורא יפה ושקט ופסטורלי ועם המון ילדים ויש חוגים ונותנים להם ממש העשרה שמשהו שאני בחיים בתור אימא ועוד אישה מוכה וכל זה, לא יכולה לתת לו את כל זה בכסף, ברור".

עדותה של אם אחרת בפנימיית רננים: "זה היה ביום הולדת שלי היום שהוא יצא מהבית".
הילד ממשיך: "לקחנו את הדברים, היא הלכה איתי ואז עלינו לאוטו".
האמא ממשיכה: אתם רואים שאני בוכה, כאילו. "לא, ככל שתיפרדי ממנו יותר מהר יהיה לו יותר קל".

דריה ברוד: היו דברים מאוד רעים שקרו שם. דברים מאוד רעים, ועכשיו אני יוצאת פה ואני כאילו מספרת ואין שום דבר שיכול לגרום לזה להיראות אמיתי כמו שזה היה.

עדויות שהגיעו ליפעת גליק, מציירות תמונה מדאיגה על ההתנהלות של כמה מהעובדים.

עדות חניך בפנימיית רננים: לפעמים המדריכים היו מאיימים על הילדים בשביל שהם יפחדו. הייתה מדריכה שנתנה לי מלא ברכיות, בגלל שניסיתי לצאת מהחדר.

— איך בא לידי ביטוי ההשפלות?

אם ילד שמן אז היא לוקחת לו את האוכל ולא נותנת לו לאכול ודוחפת אותו וצורחת ואם ב- 7 בערב היא מחליטה שמבחינתה נגמר היום, אז היא מכריחה את כל הילדים בצרחות מטורפות לעלות למיטות ולא לזוז ולא לדבר כי עכשיו נגמר היום והיא רוצה לעשן את הסיגריה שלה.

קולה של אם הבית: "יאללה כבר תסתמי כבר! תתחילי לסתום ת'פה שלך, יא תולעת. חתיכת תולעת, זה מה שאת".

צעקות וגידופים הם עניין שבשגרה. אבל בכך רק מתחילה מסכת ההתעללות שחווים חניכים בפנימיית "רננים".

קולה של אם הבית: "יאללה כבר סתמי כבר! את לא מבינה שאת לא מזיזה לי שערה? את לא מבינה?! עלית לי עד לפה! יופי על הפרצוף שלך!"

מאי כחלון, מדריכה לשעבר: הייתה איזושהי אם בית שאחת הנערות דיברה אליה לא יפה, היא פשוט לקחה את התיק שלה וחבטה בה עם התיק שלה. אני יום אחד הייתי בחוג עם הקבוצה שלי, והיה לי חניך אחד, שכל מה שקשור למשהו שיכול להזכיר אזעקה, ממש עשה לו לא טוב, הוא היה הולך הצידה, מסתגר ככה, עושה תנועות כאלה של התנדנדות, מרגיע את עצמו. לקח אותו מדריך, תפס אותו מהאוזן, הרים אותו ככה והוציא אותו החוצה בצורה מאוד אלימה. אני פניתי אחר כך לרכזת של המשפחתונים ולמנהלת וסיפרתי להם את זה.

 ממשרד הרווחה נמסר, כי לא הגיעו דיווחים חריגים בפנימיה.

מה יאמרו במשרד הרווחה כשישמעו את הטענות על אלימות פיזית שהופעלה במהלך שיטה טיפולית מרסנת ונקראת אחיזה?

ד"ר אהרון פלשמן, פסיכיאטר ילדים: זה אמור להיות חיבוק, ולא חיבוק דב. זו אחיזה שצריך הרבה מיומנות וצריך להכשיר צוות כדי לדעת איך לא להגיב באופן טבעי בתוקפנות. אין לזה שום מקום לילדים יותר גדולים או קטנים.

עדות חניך שעשו לו אחיזה: "זה כאב ברמות שלא ייאמן". אז הוא (איש הצוות) היה נגיד תופס אותם לפעמים מהצוואר, לפעמים הם היו עושים את זה או שתופסים אותם מהיד ואז הם היו מעיפים אותם בכוח לתוך החדרים. היו גם ילדים שהיו צועקים "הצילו" ואנשים אחרים מבחוץ היו מסתכלים.

קולה של אשת צוות בפנימיית רננים: יש מתנדב שנת שירות בן 18 שהיה מרביץ לילדים ממש. כמובן שלא היה לו אישור ל"אחיזה" אבל הוא היה תופס אותם ועושה להם כאילו "אחיזה" ולא יודעת מה הוא עשה להם."

באתי למיכל (מנהלת הפנימייה) בבוקר, אמרו לי שדיווחו עליו הרבה פעמים שהוא מרביץ לילדים ממש והוא ממש אלים כלפיהם, והיא הייתה נורא מזועזעת, כל דבר (שאמרתי לה): "לא לא לא, הוא לא יכול להמשיך להיות שם אפילו עוד יום אחד, אני מטפלת בזה", וכמובן ששום דבר לא קרה והכל המשיך כמו שהוא.

בסרטון שצולם באמצעות טלפון נייד נראה איש צוות אוחז באלימות בחולצתו של נער, חניך בפנימייה.

"סתום ת'פה שלך, הבנת? סתום ת'פה שלך למה אני אחסל אותך. היום זה יהיה הסוף שלך".

אחד החניכים העביר לא מזמן את הסרטון למדריכה. מקורביה מספרים כי כשדיווחה על כך לרכז בפנימייה, הוא הורה לכל מי שהחזיק בחומר המפליל למחוק אותו.

חניך בפנימיה: יש כדורים שנקראים שמה איטומין (כדור פסיכיאטרי).

ד"ר אהרון פלשמן: זה כדור שקוראים לו אנטי-פסיכוטי, או יותר נכון הוא מרגיע בגדול, "כדור הרגעה כולל". הוא בין הכדורים היותר מרדימים והבלתי נסבלים מתוך התרופות האלה.

אמא של חניך: הם לא שואלים אותך. הם מחתימים אותך ש"אם במקרה", אז את חושבת ש"בסדר, הם לא יגיעו". זה משהו שאת חושבת עליו בתחילת שנה. מתי שמתי לב שהילד כן קיבל תרופות? הייתי מתקשרת בשעות מסוימות שזה שעות של דיבור, שעה שש, שעה שבע, הילד ישן. מה קרה הילד ישן? אני מכירה את הילד שלי. אין מצב שהוא יישן בשעה כזאת.

הכדור הפסיכיאטרי אטומין אינו מומלץ למי שטרם מלאו לו 16 שנים. לפי עלון משרד הבריאות, מתחת לגיל זה התרופה פשוט לא עברה ניסויים קליניים.

— בני כמה הם היו, הילדים האלה שקיבלו איטומין?

מגיל 10 עד 13.

האם באמת היד קלה על התרופה, ומדוע אנשי צוות משפילים ומכים חניכים ילדים בפנימייה במקום להעניק להם קורת גג בטוחה?

כדי להבין את התשובות לשאלות האלה, צריך לחזור אחורה, לתחילת שנות האלפיים.

אז עברו שירותי החוץ ביתיים הפרטה. היום, את פנימיית רננים מנהלת ד.י.ש. חברה פרטית בע"מ, שמקבלת מהמדינה תקציב שנתי של עשרות מיליונים בשנה. על פעילותה של החברה הפרטית אמור לפקח משרד הרווחה.

— צריך איזשהו ניסיון מיוחד כדי לעבוד שם?

לא.

— עברת איזושהי הכשרה להיות מדריכה?

לא. לא עברתי הכשרה.

— שאלו אותך אם יש לך עבר פלילי?

לא שאלו אותי וגם אצל בנות לא מבקשים תעודת יושר.

בינואר לפני שנה נדרשה גם הוועדה לזכויות הילד לעניין מעמדם והכשרתם של מדריכי פנימיות.

בן ציון בראנץ, מפקח ארצי במשרד הרווחה: "כמטפל בילדים ראיתי כמה חוסר מומחיות וחוסר הכשרה יכולה לעשות נזק, למרות הכוונות הטובות. נזק לילד שמטופל על ידי מדריך, שלא קיבל הכשרה לפני שהוא נוגע בו".

רופ' אסתר הרצוג: אני לא אהיה מופתעת אם אני אמצא שמגיעים לשם גם מדריכים ומדריכות ברמה פחות גבוהה משום שהשכר נמוך ואז כמובן, באופן טבעי, האפשרות למיין את העובדים היא מצומצמת.

דריה ברוד: להורים אין רישיון לגדל את הילדים שלהם. ולמקום הזה יש רישיון. את שולחת ילד ממקום בלי רישיון למקום עם רישיון, ומחזירים לך אותו, אם מחזירים לך אותו בכלל, אותו ילד, מחזירים אותו רקוב ומפורק.

דריה לא יכלה עוד להכיל את מה שראתה עליו ודיווחה לממוניה. בסופו של דבר, החליטה שהיא חייבת לעשות מעשה ועזבה את מקום עבודתה בפנימיית רננים.

אחרי מכתב ההתפטרות שהגישה למנהלת הפנימייה, אזרה אומץ והתלוננה גם במשטרה. התלונה נסגרה ממה שמכנים שם "העדר עניין פלילי".

— מה את מרגישה?

א"ב: "אני מרגישה כישלון. חשבתי שאני עוד איכשהו עוזרת לו. אבל גרמתי לטראומה, הייתי צריכה יותר להילחם עליו".

מדריך בפנימיית טיפולית "קמר" לקייה של משרד הרווחה בדרום נאשם שהתעלל באחד החניכים

מדריך בפנימייה בדרום נאשם שהתעלל באחד החניכים , גלי צה"ל , רמי שני , 30 ב- מרץ 2014

בן 13 הוכה בשבוע שעבר בידי מדריך בפנימייה בו הוא לומד. הוא נתפס בידי המדריך כשניסה להימלט מהמקום, לאחר שנפל קורבן לאלימות מצד חבריו לספסל הלימודים. הנער המתין לשעת כושר ונמלט מהפנימייה אל תחנת המשטרה 

מדריך בפנימייה בדרום נאשם שהתעלל באחד החניכים


התנהגותו של מדריך בפנימיית נוער טיפולית "קמר" של משרד הרווחה, הובילה אותו היום (א') אל דוכן הנאשמים של בית משפט השלום בבאר שבע. המדריך, תושב כסייפה בן 37, הבחין בחבורת נערים מתקוטטים בפנימייה, הוא הגיע במהירות לזירת ההתקוטטות ותוך כדי ניסיון להפריד בין הניצים – ספג סטירה מאחד מהם. בתגובה, החזיר מכה לפניו ואחר כך המשיך להכות אותו, בהיותם בחדר סגור.

על פי כתב האישום, הוא היכה אותו באגרופיו תחילה, קרע את חולצתו ומנע ממנו לצאת לשתות מים על פי בקשת הנער שהחל לבכות. בשלב מסוים הצליח התלמיד בן ה-13 עשרה להימלט לחדרו. המדריך מצא אותו שם יושב על אחת המיטות. הוא נטל מטאטא והחל להכות אותו עם המקל.

הנער המוכה הצליח שוב להימלט והתלונן על מעשי המדריך במשטרה. המדריך נעצר לחקירה, בה קשר את עצמו לטענת המשטרה לחשדות נגדו. לצד כתב האישום, המכיל סעיפים בדבר הפעלת אלימות כלפי חסר ישע שהיה תחת אחריותו, ביקשה פרקליטות המחוז הדרומי לעצור אותו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

בתום חקירה מקצועית ולאחר ביסוס התשתית הראייתית הוגש על ידי פרקליטות דרום נגד המדריך כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים.
מפקד תחנת עיירות, סנ"צ יניב רחמים, ציין כ :

"מדובר בתקיפה חמורה של קטין חסר ישע על ידי מבוגר שבעצם היה אחראי לשלומו ולביטחונו ואין מקומו של החשוד במערכת החינוך בכלל ובפנימיות האמורות להוות מסגרת מגנה בפרט וכי החקירה נמשכה עד למיצוי הדין עם המדריך המכה".

על פי כתב האישום שהוגש על ידי פרקליטות מחוז דרום, המדריך היכה את הילד באמצעות המקל בגבו. כתוצאה מהמכות שספג החניך הוא סבל מפציעות רבות בהם גם שטפי דם רבים שעורפו, צווארו, בכתף, בצוואר ובחזה.

שר הרווחה מאיר כהן - מתק שפתיים אבל הילדים מופקרים במוסדות משרד הרווחה

שר הרווחה מאיר כהן ביקר בעבר בפנימיית קמר לקייה 

פנימיית קמר שייכת למשרד הרווחה, מאיר כהן שר הרווחה ביקר בפנימיה זו, פגש נערים ונערות בסיכון ואף הכין עימם ארוחת ערב.

ניתן להבחין בצביעותו של מאיר כהן, סועד ומחייך עם הנערים אך מטייח את זכויותיהם הבסיסיות המוקנות להן מאמנת זכויות הילד ואינו טורח לחוקק חקיקה בנושא זכויות ילדי במסגרות חוץ ביתיות.

הודעת הטיוח של הדוברת משרד הרווחה רוני מלכאי על ביקור שר הרווחה מאיר כהן בפנימיית "קמר" לקייה – אפריל 2013

הודעת דובר משרד הרווחה על ביקור שר הרווחה מאיר כהן בפנימיית "קמר" לקייה – אפריל 2013

קישורים:

משרד הרווחה מחריב חיי הילדים בפנימיות ומתנער מאחריות – הכתבה פנייה למבקר: מי אחראי לשלומם של ילדי הפנימיות? , יובל גורן | 18/3/2013 – לאחר שמדריך הורשע באונס נער בפנימייה, ניסתה המועצה לשלום הילד לברר איזה גוף ממשלתי אחראי על תפעול המוסד ועל שלום הילדים בו – אך ללא הצלחה משרד הרווחה: "הנושא באחריות משרד החינוך" משרד החינוך: "זו אחריותו של משרד הרווחה"…

מדריך הפנימיה החריב את עולמו של בן ה- 13 – מרץ 2013 – הצביעות והאכזריות של רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער התולשים בכפייה בדלתיים סגורות, ללא ראיות, ילדים מבתיהם למוסדות כליאה מופרטים, שם הם מופקרים להזנחה התעללות ואונס במשך שנים ואין מושיע…

תחלואי הסחר בילדים ברשויות הרווחה ובתי משפט לנוער – מווסתים ילדים בין פנימיות משיקולים זרים – יוני 2012 – משרד הרווחה מווסת ילדים בין פנימיות משיקולים זרים, פוגע בהם ומרחיק אותם מהוריהם. מדובר בילדה אשר הוצאה בכפייה מידי אמה מאחר ופקידת סעד לחוק הנוער סברה שהאמא אינה מסוגל לגדלה. הילדה הועברה לפנימיה באזור מגורי האם. "מחול השדים" של פקידת הסעד ושופטי הנוער ממשיך והם רוצים להעבירה לפנימיה מרוחקת

לשכת הרווחה ירושלים כפו סמים פסיכיאטריים על ילד עד שנהיה שבר כלי

מרץ 2014 – מתלונה למשרד הבריאות, שהגישה אם תושבת ירושלים כנגד מנהל מחלקה פסיכיאטרית לילדים בעיר ופסיכיאטר נוסף, שהפנה אותו לאשפוז, עולה שורה של כשלים בטיפולן של הרשויות בילדים עם קשיי התנהגות. לטענת האם כשלים אלה חרצו את גורלו של בנה עוד מהיותו פעוט, והפכוהו לצרכן של תרופות פסיכיאטריות לכל החיים. על פי תלונתה תייגו את בנה ב "הפרעת קשב וריכוז" עוד בהיותו בן 4, ובמקום להסתפק במסגרת חינוכית מתאימה הפעילו על האם לחץ מערכתי לתת לו ריטלין גם לאחר שהיה ברור שהתרופה משפיעה עליו לרעה ומחמירה את מצבו.
כשהיה בן 9 הוצא הילד מן הבית בהתערבות שירותי הרווחה ירושלים אל פנימייה טיפולית שבה איימו על האם כי אם לא תסכים לתת לו ריטלין יאושפז בכפייה.
לאחר שהריטלין דרדר עוד את מצבו של הילד, הוא נשלח לפסיכיאטר, שלטענת האם שימש כחותמת גומי לבקשותיה של מנהלת הפנימייה, ובניגוד לרצון האם, החליט להוסיף עוד תרופות ולאשפז את הילד אם יראו לנכון לעשות כך.

כל ניסיונותיה של האם במשך שנה תמימה לשחרר את בנה מכליאתו במחלקה הסגורה ולהעבירו הביתה או למסגרת חינוכית מתאימה עלו בתוהו. הבידוד, המראות הקשים, הריחוק מאמו והסימום המסיבי שקיבל פגעו בו באופן קשה והפכו אותו לשבר כלי. לדברי האם היה כאן שילוב של  התנהלות רשלנית, אטימות וחוסר אנושיות של אנשי מקצוע שעוסקים בדיני נפשות.
התלונה הוגשה בסיוע מתנדבים של עמותת "מגן לזכויות אנוש".

מנכ"לית העמותה, הגב' גת מגידו, מדגישה שכפיית טיפול פסיכיאטרי על אזרחים או אפוטרופוסים של ילדיהם הינה הפרה של חוק זכויות החולה, של חוק הכשרות והאפוטרופסות ושל חוק כבוד האדם וחירותו. בנוסף מדובר בהפרה של האמנה לזכויות אנשים עם מוגבלויות שישראל חתומה עליה. בנוסף לכך, דוח האו"ם מפברואר 2013 בנושא עינויים בתחום שירותי הבריאות פסק לראשונה כי טיפול כפוי, מבחינה משפטית, הינו התאכזרות. הדוח מסביר כי הזכות לבריאות שהינה זכות יסוד על פי אמנת האו"ם אינה יכולה להצדיק כפייתם של טיפולים רפואיים לרבות ריסון וטיפול
בתרופות פסיכיאטריות.
חודשיים לאחר פרסום הדו"ח, הורה בג"ץ בגרמניה על ביטול כל הטיפולים בכפייה בכל רחבי המדינה. מנכ"לית העמותה קוראת ליישם את דו"ח האו"ם בישראל, ולעצור את ההתאכזרות, את הטיפולים הכפויים ואת שלילת זכויות האזרח וזכויות ההורים במוסדות הפסיכיאטריים בארץ.
למידע נוסף,
יהודה קורן
דובר העמותה
3350928 052

רשלנות שני פסיכיאטרים ירושלמיים גרמה לכליאת בן 9 במחלקה סגורה למשך שנה תמימה

מרץ 2014 – מתלונה למשרד הבריאות, שהגישה אם תושבת ירושלים כנגד מנהל מחלקה פסיכיאטרית לילדים בעיר ופסיכיאטר נוסף, שהפנה אותו לאשפוז, עולה שורה של כשלים בטיפולן של הרשויות בילדים עם קשיי התנהגות. לטענת האם כשלים אלה חרצו את גורלו של בנה עוד מהיותו פעוט, והפכוהו לצרכן של תרופות פסיכיאטריות לכל החיים. על פי תלונתה תייגו את בנה ב "הפרעת קשב וריכוז" עוד בהיותו בן 4, ובמקום להסתפק במסגרת חינוכית מתאימה הפעילו על האם לחץ מערכתי לתת לו ריטלין גם לאחר שהיה ברור שהתרופה משפיעה עליו לרעה ומחמירה את מצבו.
כשהיה בן 9 הוצא הילד מן הבית בהתערבות שירותי הרווחה ירושלים אל פנימייה טיפולית שבה איימו על האם כי אם לא תסכים לתת לו ריטלין יאושפז בכפייה.
לאחר שהריטלין דרדר עוד את מצבו של הילד, הוא נשלח לפסיכיאטר, שלטענת האם שימש כחותמת גומי לבקשותיה של מנהלת הפנימייה, ובניגוד לרצון האם, החליט להוסיף עוד תרופות ולאשפז את הילד אם יראו לנכון לעשות כך.

כל ניסיונותיה של האם במשך שנה תמימה לשחרר את בנה מכליאתו במחלקה הסגורה ולהעבירו הביתה או למסגרת חינוכית מתאימה עלו בתוהו. הבידוד, המראות הקשים, הריחוק מאמו והסימום המסיבי שקיבל פגעו בו באופן קשה והפכו אותו לשבר כלי. לדברי האם היה כאן שילוב של  התנהלות רשלנית, אטימות וחוסר אנושיות של אנשי מקצוע שעוסקים בדיני נפשות.

התלונה הוגשה בסיוע מתנדבים של עמותת "מגן לזכויות אנוש".

מנכ"לית העמותה, הגב' גת מגידו, מדגישה שכפיית טיפול פסיכיאטרי על אזרחים או אפוטרופוסים של ילדיהם הינה הפרה של חוק זכויות החולה, של חוק הכשרות והאפוטרופסות ושל חוק כבוד האדם וחירותו. בנוסף מדובר בהפרה של האמנה לזכויות אנשים עם מוגבלויות שישראל חתומה עליה. בנוסף לכך, דוח האו"ם מפברואר 2013 בנושא עינויים בתחום שירותי הבריאות פסק לראשונה כי טיפול כפוי, מבחינה משפטית, הינו התאכזרות. הדוח מסביר כי הזכות לבריאות שהינה זכות יסוד על פי אמנת האו"ם אינה יכולה להצדיק כפייתם של טיפולים רפואיים לרבות ריסון וטיפול
בתרופות פסיכיאטריות.
חודשיים לאחר פרסום הדו"ח, הורה בג"ץ בגרמניה על ביטול כל הטיפולים בכפייה בכל רחבי המדינה. מנכ"לית העמותה קוראת ליישם את דו"ח האו"ם בישראל, ולעצור את ההתאכזרות, את הטיפולים הכפויים ואת שלילת זכויות האזרח וזכויות ההורים במוסדות הפסיכיאטריים בארץ.
למידע נוסף,
יהודה קורן
דובר העמותה
3350928 052

כפיית סמים פסיכיאטריים אנטי פסיכוטיים על ילד בפנימיה בניגוד לרצון הוריו – המשפט המכור של השופט יהושוע גייפמן

יהושוע גייפמן - קרקע פוריה לשרלטנות ושחיתות נגד משפחות מוחלשות

מאי 2013 – שופט יהושוע גייפמן – בית משפט מחוזי ענ"א 3729-05-13 – ערעור על החלטת בית משפט לנוער (שופטת מיכל קפלן רוקמן) לכפות סם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי ריספרדל על קטין כבן 14 בפנימיה טיפולית של משרד הרווחה, בניגוד לרצונו ולרצון הוריו.
 הקטין בן להורים גרושים. במסגרת הליך נזקקות עפ"י חוק הנוער הוצא הקטין ממשמורת הוריו, ולאחר שהות במשפחות אומנה ובמרכז חירום – נמצא ממאי 2010,  בהתאם לצו שיפוטי, בפנימייה טיפולית.

השופט יהושוע גייפמן דחה את הערעור והורה על מתן בכפייה את הסם הפסיכיאטרי האנטי פסיכוטי ריספרדל לקטין בניגוד לרצונו ורצון הוריו.
ניתן להבחין במספר ליקויים חמורים בהחלטתם של שופט המחוזי יהושוע גייפמן ושופטת הנוער מיכל קפלן רוקמן:

ניגוד עניינים חמור

השופטים יהושוע גייפמן ומיכל רוקמן אימצו חוות דעת של פסיכיאטרית העובדת בפנימייה בה מוצב הקטין, שיש לכפות על הקטין את הסם הפסיכיאטרי ריספרדל – ואולם ברור כי הפסיכיאטרית של הפנימיה המקבלת את שכרה מהפנימיה שכל ענייניה הישרדות ורווח הנה בעלת אינטרסים מובהקים לסמם הקטינים כדי להוזיל עלות החזקתם במוסד. מן הראוי היה כי בית המשפט היה מתייחס לניגוד עניינים חמור זה או ימנה פסיכיאטר מטעמו.

טיוח  היסטורית כליאת הקטין במוסדות משרד הרווחה

מדובר בקטין הנמצא שלש שנים או יותר בכפייה במוסדות משרד הרווחה אשר יום אחד החליטו המוסדות והפסיכיאטרית מטעמם לכפות עליו בנוסף סמים פסיכיאטריים. יהושוע גייפמן מטייח את הרקע של הקטין במוסדות אשר הטבילה אותו להתדרדרות כפי שטוענים מוסדות הרווחה והפסיכיאטרית מטעמם.

טיוח נגד ההורים והפסיכיאטר מטעמם

יהושוע גייפמן מציין כי הפסיכיאטר מטעם ההורים מכיר היכרות שטחית את הקטין כדי לפסול חוות דעתו, חרף המקובל כי חוות דעת פסיכיאטריות ניתנות על סמך היכרויות שטחיות עם המטופל. גייפמן נמנע מלהסביר מדוע לא די בהיכרות השטחית, מחשש כי יחשף שאין לנער שום הפרעה פסיכיאטרית משמעותית המחייב טיפול בסמים פסיכיאטריים.

עדויות מיותרות נגד הקטין והוריו

גייפמן מצטט עדות האפוטרופוס עו"ד מרי סבד שמש הטוענת "שהחלטת בית משפט קמא תואמת את טובת הקטין, ניתנה לאחר חקירת הפסיכיאטרים על חוות דעתם, ונועדה לעצור הידרדרות נפשית במצבו. עוד הוסיפה שאמנם הקטין אינו מעוניין בטיפול התרופתי, אולם רצונו של הקטין אינו תואם את טובתו, ועמדתו אינה עצמאית אלא מושפעת באופן מכריע מעמדת האם המתנגדת לטיפול, והקטין אף מתייחס לאירועים השונים שהתרחשו בצבעים הנוחים לו" – לא ברור מה חידשה האפוטרופוסית בעדותה המצטטת את הקטין אותו חובה להביא לעדות, וכן חוות דעת פסיכיאטרים אותם היועץ המשפטי מציג. גייפמן פועל בדרך של הצגת כמה שיותר עדויות נגד הקטין והוריו גם אם אין בהם שום בסיס עובדתי ממקור ראשון או אין הבם מאומה בדי ליצור בלבול ולהשחיר את הקטין והוריו.


מיסוך זהויות הפנימיה, הפסיכיאטרית ופקידות הסעד לחוק הנוער

גייפמן נמנע בפסק הדין לציין את זהויות הפנימיה, הפסיכיאטרית ופקידות הסעד לחוק הנוער חרף העובדה כי מדובר בעובדי רשויות ומוסדות הנתמכות מתקציב המדינה, ואשר לציבור עניין לדעת זהות אנשים אלו העוסקים בכפיית נערים לשהות במוסדות, והלעטתם בסמים פסיכיאטרים, ע"פ החלטות בתי משפט בדלתיים סגורות ללא ראיות.
התנהגותו של גייפמן מדיפה חוסר אמינות, ומתן במה לעדים עם מסכות לבוא ולהעיד חוות דעת משמיצות כרצונם מבלי שהציבור יראה פניהם.


הטיית משפט – עדויות חלקיות נגד הקטין ומשפחתו

בפסק הדין מצטט גייפמן עדויות חלקיות נגד הקטין ומשפחתו, תוך השמצות נגדם. חובתו של שופט להציג את התמונה כולה לרבות עדויות בעד ונגד ללא משוא פנים והטיית הדין.

 סוף דבר

פסק הדין של השופט יהושוע גייפמן מדיף ריח של משוא פנים לכפיית סמים פסיכיאטרים לילדים הכלואים בפנימיות משרד הרווחה תוך מיסוך פניהם של הפנימיה פקידות הסעד והפסיכיאטרית מטעם הפנימיה.

מדובר בילדים הנכלאים ע"פ החלטת בתי משפט לנוער ועוד "מומחים" ושרלטנים הרואים בילדים כלי מסחר לעשיית כסף, המדברים בשפה אחת נגד הילדים והוריהם מאחורי דלתיים סגורות וללא ראיות.

התנהגותו של יהושוע מהווה קרקע פוריה לשרלטנות ושחיתות נגד משפחות מוחלשות.

קישורים:

חשש לטיפול בריטלין בכפייה בניגוד לחוק הנוער לילד במשפחת אומנה בכפייה – השופטת עדנה בן לוי– ינואר 2009 – בהליך בתיק נזקקות 538/04 תבעה פקידת סעד מחוזית חוה לוי מתן ריטלין לילד כבן 8 המוצב במשפחת אומנה בצו בית משפט. אמו של הקטין מתנגדת למתן הסם הפסיכיאטרי ריטלין לבנה – לצורך החלטה האם לתת את הסם לילד הובאו שלשה מומחים מתחום הפסיכיאטריה: הפסיכיאטרית ד"ר פטרה זקהיים, ופסיכיאטר ד"ר גיא שוסהיים מטעם פקידת הסעד חוה לוי, והפסיכיאטר ד"ר גדעון רצוני מנהל מחלקת נוער בבית החולים שלוותא מטעם בית המשפט…

גננות רוצות שקט בגן והן להוטות מידי לשלוח ילדים לפסיכיאטרים – הכתבה "ברוב קשב" מירב שלמה מלמד , ידיעות תל אביב , חינוך , 26.03.2010 –ב- 2009 נרשמה עלייה של כשבעה אחוזים בהפניית ילדים עד גיל שש למכוני אבחון של הפרעות קשב וריכוז. ד"ר אורלי נקר: מדובר ב"הפניית יתר" מצד גננות למכונים… 

פקידת סעד ארצית לחוק הנוער חנה סלוצקי: "משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז" 

פקידי סעד לחוק הנוער על בתי משפט לנוער: "למרות שהשופט רוטן הוא משתף פעולה" 

סיפורו של נער שהרווחה החליטה להוציאו מביתו ומשפחתו למוסד פסיכיאטרי 

הונאות הענק של חברות התרופות

כפיית סמים פסיכיאטריים אנטי פסיכוטיים על ילד בפנימיה בניגוד לרצון הוריו – המשפט המכור של השופט יהושוע גייפמן

יהושוע גייפמן - קרקע פוריה לשרלטנות ושחיתות נגד משפחות מוחלשות

מאי 2013 – שופט יהושוע גייפמן – בית משפט מחוזי ענ"א 3729-05-13 – ערעור על החלטת בית משפט לנוער (שופטת מיכל קפלן רוקמן) לכפות סם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי ריספרדל על קטין כבן 14 בפנימיה טיפולית של משרד הרווחה, בניגוד לרצונו ולרצון הוריו.
 הקטין בן להורים גרושים. במסגרת הליך נזקקות עפ"י חוק הנוער הוצא הקטין ממשמורת הוריו, ולאחר שהות במשפחות אומנה ובמרכז חירום – נמצא ממאי 2010,  בהתאם לצו שיפוטי, בפנימייה טיפולית.

השופט יהושוע גייפמן דחה את הערעור והורה על מתן בכפייה את הסם הפסיכיאטרי האנטי פסיכוטי ריספרדל לקטין בניגוד לרצונו ורצון הוריו.
ניתן להבחין במספר ליקויים חמורים בהחלטתם של שופט המחוזי יהושוע גייפמן ושופטת הנוער מיכל קפלן רוקמן:

ניגוד עניינים חמור

השופטים יהושוע גייפמן ומיכל רוקמן אימצו חוות דעת של פסיכיאטרית העובדת בפנימייה בה מוצב הקטין, שיש לכפות על הקטין את הסם הפסיכיאטרי ריספרדל – ואולם ברור כי הפסיכיאטרית של הפנימיה המקבלת את שכרה מהפנימיה שכל ענייניה הישרדות ורווח הנה בעלת אינטרסים מובהקים לסמם הקטינים כדי להוזיל עלות החזקתם במוסד. מן הראוי היה כי בית המשפט היה מתייחס לניגוד עניינים חמור זה או ימנה פסיכיאטר מטעמו.

טיוח  היסטורית כליאת הקטין במוסדות משרד הרווחה

מדובר בקטין הנמצא שלש שנים או יותר בכפייה במוסדות משרד הרווחה אשר יום אחד החליטו המוסדות והפסיכיאטרית מטעמם לכפות עליו בנוסף סמים פסיכיאטריים. יהושוע גייפמן מטייח את הרקע של הקטין במוסדות אשר הטבילה אותו להתדרדרות כפי שטוענים מוסדות הרווחה והפסיכיאטרית מטעמם.

טיוח נגד ההורים והפסיכיאטר מטעמם

יהושוע גייפמן מציין כי הפסיכיאטר מטעם ההורים מכיר היכרות שטחית את הקטין כדי לפסול חוות דעתו, חרף המקובל כי חוות דעת פסיכיאטריות ניתנות על סמך היכרויות שטחיות עם המטופל. גייפמן נמנע מלהסביר מדוע לא די בהיכרות השטחית, מחשש כי יחשף שאין לנער שום הפרעה פסיכיאטרית משמעותית המחייב טיפול בסמים פסיכיאטריים.

עדויות מיותרות נגד הקטין והוריו

גייפמן מצטט עדות האפוטרופוס עו"ד מרי סבד שמש הטוענת "שהחלטת בית משפט קמא תואמת את טובת הקטין, ניתנה לאחר חקירת הפסיכיאטרים על חוות דעתם, ונועדה לעצור הידרדרות נפשית במצבו. עוד הוסיפה שאמנם הקטין אינו מעוניין בטיפול התרופתי, אולם רצונו של הקטין אינו תואם את טובתו, ועמדתו אינה עצמאית אלא מושפעת באופן מכריע מעמדת האם המתנגדת לטיפול, והקטין אף מתייחס לאירועים השונים שהתרחשו בצבעים הנוחים לו" – לא ברור מה חידשה האפוטרופוסית בעדותה המצטטת את הקטין אותו חובה להביא לעדות, וכן חוות דעת פסיכיאטרים אותם היועץ המשפטי מציג. גייפמן פועל בדרך של הצגת כמה שיותר עדויות נגד הקטין והוריו גם אם אין בהם שום בסיס עובדתי ממקור ראשון או אין הבם מאומה בדי ליצור בלבול ולהשחיר את הקטין והוריו.


מיסוך זהויות הפנימיה, הפסיכיאטרית ופקידות הסעד לחוק הנוער

גייפמן נמנע בפסק הדין לציין את זהויות הפנימיה, הפסיכיאטרית ופקידות הסעד לחוק הנוער חרף העובדה כי מדובר בעובדי רשויות ומוסדות הנתמכות מתקציב המדינה, ואשר לציבור עניין לדעת זהות אנשים אלו העוסקים בכפיית נערים לשהות במוסדות, והלעטתם בסמים פסיכיאטרים, ע"פ החלטות בתי משפט בדלתיים סגורות ללא ראיות.
התנהגותו של גייפמן מדיפה חוסר אמינות, ומתן במה לעדים עם מסכות לבוא ולהעיד חוות דעת משמיצות כרצונם מבלי שהציבור יראה פניהם.


הטיית משפט – עדויות חלקיות נגד הקטין ומשפחתו

בפסק הדין מצטט גייפמן עדויות חלקיות נגד הקטין ומשפחתו, תוך השמצות נגדם. חובתו של שופט להציג את התמונה כולה לרבות עדויות בעד ונגד ללא משוא פנים והטיית הדין.

 סוף דבר

פסק הדין של השופט יהושוע גייפמן מדיף ריח של משוא פנים לכפיית סמים פסיכיאטרים לילדים הכלואים בפנימיות משרד הרווחה תוך מיסוך פניהם של הפנימיה פקידות הסעד והפסיכיאטרית מטעם הפנימיה.

מדובר בילדים הנכלאים ע"פ החלטת בתי משפט לנוער ועוד "מומחים" ושרלטנים הרואים בילדים כלי מסחר לעשיית כסף, המדברים בשפה אחת נגד הילדים והוריהם מאחורי דלתיים סגורות וללא ראיות.

התנהגותו של יהושוע מהווה קרקע פוריה לשרלטנות ושחיתות נגד משפחות מוחלשות.

קישורים:

חשש לטיפול בריטלין בכפייה בניגוד לחוק הנוער לילד במשפחת אומנה בכפייה – השופטת עדנה בן לוי– ינואר 2009 – בהליך בתיק נזקקות 538/04 תבעה פקידת סעד מחוזית חוה לוי מתן ריטלין לילד כבן 8 המוצב במשפחת אומנה בצו בית משפט. אמו של הקטין מתנגדת למתן הסם הפסיכיאטרי ריטלין לבנה – לצורך החלטה האם לתת את הסם לילד הובאו שלשה מומחים מתחום הפסיכיאטריה: הפסיכיאטרית ד"ר פטרה זקהיים, ופסיכיאטר ד"ר גיא שוסהיים מטעם פקידת הסעד חוה לוי, והפסיכיאטר ד"ר גדעון רצוני מנהל מחלקת נוער בבית החולים שלוותא מטעם בית המשפט…

גננות רוצות שקט בגן והן להוטות מידי לשלוח ילדים לפסיכיאטרים – הכתבה "ברוב קשב" מירב שלמה מלמד , ידיעות תל אביב , חינוך , 26.03.2010 –ב- 2009 נרשמה עלייה של כשבעה אחוזים בהפניית ילדים עד גיל שש למכוני אבחון של הפרעות קשב וריכוז. ד"ר אורלי נקר: מדובר ב"הפניית יתר" מצד גננות למכונים… 

פקידת סעד ארצית לחוק הנוער חנה סלוצקי: "משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז" 

פקידי סעד לחוק הנוער על בתי משפט לנוער: "למרות שהשופט רוטן הוא משתף פעולה" 

סיפורו של נער שהרווחה החליטה להוציאו מביתו ומשפחתו למוסד פסיכיאטרי 

הונאות הענק של חברות התרופות