עמותת אור שלום – אב בית במעון מואשם באונס חוסה בת 14

אישום: אב בית במעון תקף מינית חוסה בת 14 , עומרי אפרים , 9.8.2016 , ynet

בן 36 שהתגורר במוסד לנוער חוסה של עמותת אור שלום מואשם שביצע עבירות מין בנערה שהייתה תחת אחריותו. הפרקליטות: "היה אמור לשמש דמות אב"

גבר בן 36 ששימש אב בית במעון לנוער חוסה, מואשם בסדרת עבירות מין בבת 14 ששהתה במעון תחת אחריותו. הנאשם התגורר במעון יחד עם בת זוגו, שעבדה כמדריכה ואם בית במקום. כתב האישום שהוגש אתמול (יום ב') לבית המשפט המחוזי בחיפה לו סעיפי אישום של עבירת מין בידי אחראי על חסר ישע, בעילה אסורה, בעילה אסורה בהסכמה ומעשה סדום.

בין השנים 2015-2012 שהתה הנערה מתוקף צו בית משפט במעון שבו מתגוררים מספר מצומצם של חוסים, במסגרת עמותת "אור שלום" שנתמכת ומפוקחת על ידי משרד הרווחה. הנאשם הגיע למעון יחד עם בת זוגו, שעבדה כמדריכת לילה ואם הבית במקום החל מאוגוסט 2013. הוא שימש אב הבית ללא שכר.

בכתב האישום נטען: "המעון אמור להעניק לילדים ולבני הנוער השוהים בו את חווית החיים והגדילה במסגרת משפחתית, והורי הבית במעון אמורים לספק להם מודל הורי. הנאשם אמור היה לשמש דמות אב".

עוד נכתב כי החל מאפריל 2015 פיתח הנאשם מערכת יחסים עם הנערה וביצע בה את המעשים המיוחסים לו בשטח המעון ובסביבתו. זאת בזמן שבין השניים מתקיימים יחסי תלות ומרות. אב הבית אף המשיך להיפגש עם הנערה גם לאחר שהמעון נסגר והיא שבה להתגורר עם אמה.

לדברי עו"ד יפעת כהן, המייצגת את הנאשם, הוא מכחיש את החשדות נגדו: "מדובר במלח הארץ שנקלע לראשונה לסיטואציה הזויה כמו זו. מדובר במתלוננת סדרתית. לאחר קבלת חומרי החקירה אני מאמינה שהתמונה תתבהר והצדק יצא לאור".

אריק רוזנטל, דובר ארגון אור שלום, מסר: "הארגון פועל בכל דרך אפשרית על מנת למנוע מגורמים שליליים להיכנס לתוך הארגון, ובכלל זה גם קבלת אישור מהמשטרה לכל מי שמתחיל לעבוד במסגרות עם ילדים. אנשי המקצוע של הארגון נמצאים בקשר שוטף והדוק עם הילדים ובני הנוער במסגרותיו, בין השאר במטרה לאתר מבעוד מועד נקודות סיכון. ברגע שנודע לארגון על חשש למקרה כזה, דיווחנו באופן מיידי לגורמים הרלוונטיים". הוא הוסיף כי "אנו תקווה שאם תוכח אשמתו של החשוד, בית המשפט ימצה עמו את הדין, כראוי למי שמנצל את חולשתן ופגיעותן של נערות בסיכון".

עמותת "אור שלום" של משרד הרווחה – תזונה צמחונית רווית שומנים ופחמימות לילדים בסיכון

אישום: אב בית במעון תקף מינית חוסה בת 14 , עומרי אפרים , 9.8.2016 , ynet

שר הרווחה חיים כץ חשוד בשימוש במידע פנים לגריפת רווחים בבורסה

שר הרווחה חיים כץ - מדיף ריח שחיתות ורמיה

השר חיים כץ נחקר באזהרה בחשד לשימוש במידע פנים , תומר גנון, כלכליסט, ועמרי אפרים , מאי 2016
על פי החשד, כץ ומוטי בן ארי, איש הכספים של קובי מימון, רכשו מניות נצבא טרם פרסום דיווח מהותי למשקיעים בנושא המיזוג עם איירפורט סיטי – וגרפו רווחים של כ-290 אלף שקל. מקורבים: "כץ שיתף פעולה עם החוקרים – בטוחים שהתמונה תתבהר לטובה"

שר הרווחה חיים כץ, שהונו מוערך בעשרות מיליוני שקלים, חשוד בעבירה פלילית חמורה – שימוש במידע פנים לגריפת רווחים.

במסגרת חקירת עסקת מיזוג בין החברות נצבא ואיירפורט סיטי מחודש יולי 2015, רשות ניירות ערך עצרה וחקרה היום (ג') באזהרה את השר חיים כץ ואת מוטי (מרדכי) בן ארי, יועץ פיננסי של החברות מאז 1999 ומקורב לאיש העסקים קובי מימון, בחשד שרכשו מניות נצבא על סמך מידע פנים מוקדם טרם הדיווח עליה.

על פי החשד, בן ארי העביר בנוסף את המידע לכץ, אשר נמצא איתו בקשרים חבריים ועסקיים אינטנסיביים, אשר רכש גם הוא את מניות נצבא טרם פרסום הדיווח. בעקבות פעילות אסורה זו, כך החשד, השניים גרפו רווחים כספיים של כ-290 אלף שקלים. שופט בית משפט השלום בתל אביב, עמית יריב, שחרר את בן ארי בתנאים מגבילים תוך הפקדת ערבות בנקאית של מיליון שקל.

הונו של כץ מוערך בעשרות מיליוני שקלים, בהם אחזקות משמעותיות בחברת חיפושי הנפט והגז ישראמקו. בשל כך, כץ סירב להצביע בכנסת בעניין מתווה הגז שמקדמת הממשלה. בעבר חקרה רשות ניירות ערך אם כץ רכש את תעודות ההשתתפות בישראמקו בהתבסס על מידע פנים, אבל חקירתה לא העלתה ממצאים שאישרו את החשד וכץ נוקה ממנו.

המיזוג שהקפיץ את שער המניה

על פי הבקשה לשחרורו של בן ארי, המיוצג על ידי עוה"ד ארז הראל וירון אלכאוי ממשרד גורניצקי ושות', ב-5.7.15 פרסמו נצבא ואיירפורט סיטי דיווח מיידי שממנו עלה כי החברות התקשרו בהסכם לפיו פעילות נצבא תמוזג אל פעילות איירפורט, אשר תרכוש את כל המניות המוחזקות בידי הציבור במחיר המשקף פרמיה של כ-23% על שווי מניות נצבא ערב פרסום הדיווח.

על פי ממצאי חקירת הרשות, בבוקר אותו יום, בשעה 09:19, דיווחה נצבא לבורסה על אישור וחתימה על הסכם המיזוג. הדיווח השפיע באופן ניכר על שערי ני"ע של נצבא וגרם לעלייה חדה בשערם. בן ארי, כך החשד, היה חשוף מתוקף תפקידו וקשריו עם החברה למידע הפנים.
מהממצאים עולה כי בן ארי רכש את מניות נצבא טרם פרסום הדיווח המיידי וחרף איסור מפורש מצד החברה לעשות כן, ואף העביר כאמור את המידע לשר כץ. חשודים ומעורבים נוספים נחקרו ברשות בקשר לפרשה זו.

מקורביו של כץ מסרו היום בתגובה לחשדות כי הם "בטוחים שהתמונה תתבהר לטובה בימים הקרובים". בסביבתו השר אמרו עוד כי הוא לא הצטייד בעו"ד וכי כץ מאמין בחפותו ושיתף פעולה באופן מלא עם החוקרים.

אבסורד: חולה ALS זכאי לגמלה; משרד הרווחה: צודק, אין תקציב

אבסורד: חולה ALS זכאי לגמלה; מש' הרווחה: צודק, אין תקציב , ד"ר איתי גל , מאי 2015 , ynet

שי ראשוני משלם מדי חודש 10 אלף שקלים לשני מטפלים. רק לאחרונה גילה שהוא זכאי לגמלה סיעודית של 1,700 שקלים בחודש. אחרי חודשים של מכתבים ופניות למשרד הרווחה, קיבל לבסוף מכתב תשובה מרתיח מהמשרד: "אתה אכן זכאי לגמלה, אבל אין לנו תקציב"

התשובה המבזה ששלח משרד הרווחה למשותק סופני: שי ראשוני לוקה במחלת ALS. הוא משותק מכף רגל ועד ראש, ומסתייע בשני מטפלים בזכותם הוא מצליח לשרוד. אחרי שגילה במקרה כי הוא זכאי לגמלה סיעודית, פנה במשך חודשים למשרד הרווחה, שהואיל רק השבוע להשיב לו במכתב מרתיח במיוחד.

ההתמודדות של שי

ראשוני, תושב רמת השרון, אובחן כלוקה במחלת ALS בשנת 2011, והוא משותק בכל גופו ומתקשר באמצעות המחשב. מאז איבחונו הוא החל לפעול במרץ למען החולים. הוא מכהן כמנכ"ל עמותת "פרס לחיים" למען החולים, ופועל לקידום חקר המחלה ומציאת טיפול.

בחייו האישיים, הוא אל"מ במילואים, בעל תואר שני במינהל עסקים, וגם היה מהראשונים בישראל שהוציא רשיון טייס פרטי. טרם המחלה עסק בספורט, ואף זכה במקום השלישי בתחרות הטריאטלון "איש הברזל".

גילה במקרה שזכאי לגמלה סיעודית

לפני מספר חודשים, גילה ראשוני כי הוא זכאי לגמלה סיעודית ממשרד הרווחה בת כ-10% מכלל ההוצאות עבור מטפלים סיעודיים. "עליתי על זה ממש במקרה" הוא מספר ל-ynet, "מובן שברווחה לא טרחו ליידע אותי או את החולים האחרים".

שי החל לשלוח מכתבים למשרד, ורק השבוע, בתום מספר חודשי המתנה ותכתובות, הואיל אגף השיקום במשרד הרווחה להשיב לו: "הריני להודיעך כי בקשתך לגמלת טיפול אישי סיעודי למונשמים נבדקה על ידנו. עפ"י הבדיקה נמצאת זכאי לקבלת הגמלה. עם זאת, בשל היעדר תקציב בסעיף, הנך מצוי ברשימת ממתינים לגמלה".

המכתב ששלח משרד הרווחה לשי ראשוני. בשל היעדר תקציב נמצא ברשימת המתנה
המכתב ששלח משרד הרווחה לשי ראשוני. בשל היעדר תקציב נמצא ברשימת המתנה

"יש אנשים שזקוקים לזה יותר ממני"

"מילא שגיליתי רק במקרה שאני זכאי לגימלה חודשית של 1,000 שקלים", אומר שי. "זה לא הרבה. אבל לאנשים חלשים זה המון. מילא עליי, אבל הלב נקרע לי על אלה שהם במצב כלכלי קשה משלי. להחזיק טיפול צמוד 24 שעות ביממה, זה עסק יקר מאוד, שהוא תוספת לכל ההוצאות היקרות של המחיה".

"לא התכוונתי להתבכיין, אני בעצמי לא סובל את גישת ה"מגיע לי". אני תמיד מעדיף לעשות מאשר לבכות. אבל כאן מדובר באבסורד. מונשם חייב השגחה של 24 שעות. מה נעשה בלי המטפלים? אני אוהב את המדינה שלי, על אף מגרעותיה, ואמשיך לאהוב אותה לעד. אבל קורע אותי לחשוב על אחרים במצבי, שלא יודעים להסתדר, כשכזו תשובה מגיעה מהמשרד שאמור לדאוג לנו".

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "מדובר בנושא שהינו באחריות הביטוח הלאומי ועליו לדאוג לנושא התקציבי".

סייע בהכנת הכתבה: עומרי אפרים

משרד הרווחה חטף תאומות לאימוץ בניגוד לחוק ולרצון ההורים

פקידת אימוץ ראשית אורנה הירשפלד - מדיניות רמיה לסחר בילדים לאימוץ

"הן סומנו". תאומות הועברו לאימוץ בלי אישור , ynet , עומרי אפרים , מאי 2015

ההורים לא אישרו, בית המשפט לא אישר – אבל התאומות הועברו למשפחת אומנה. האב ערבי – והן נמסרו למשפחה יהודית דתית. ברווחה הסתירו חוות דעת במשך חודשים. השופט: "שירותי הרווחה אחראים למחדלים. צריך בדק בית". סיפור אחד שהגיע לידי ynet חושף צוהר לכשלי האימוץ

"נער הייתי וגם זקנתי ולא זכור כזה שימוש לרעה בכוח שלטוני ופגיעה בזכויות יסוד, הן של האב והן של הקטינות. לשירותי הרווחה יש חלק נכבד ביצירת המצב הנוכחי באמצעות מחדלים ומעשים שנעשו". כך תיאר בית המשפט לענייני משפחה את ההתנהלות של שירותי הרווחה מול אב פלסטיני ואם יהודייה פגועת נפש, בניסיון להוציא מידיהם את בנותיהם התאומות בנות החמש ולמסור אותן לאימוץ.

ח' (35), פלסטיני בעל היתר שהייה ועבודה בישראל זה שנים ארוכות, נלחם על הזכות לגדל את בנותיו שלו ושל בת זוגו היהודייה. הבנות הועברו זמן קצר לאחר לידתן, עוד כשהיו בבית חולים, למשפחת אומנה בהליך המכונה "אומנה עם אופק של אימוץ", בעקבות מחלות נפש כרוניות של האם.

לאחר הלידה נלקחו הבנות למשפחת אומנה דתית יהודית, אף שאביהן ערבי. על הכשלים והמחדלים של שירותי הרווחה בהליך זה לא חסך השופט דניאל טפרברג ביקורת. בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים דנו בעתירת המדינה, שביקשה להשלים את הליך האימוץ, וקיבלו את עמדת ההורים.

האב התנגד למסירת התאומות לאימוץ

בפסק דין מקיף ויוצא דופן בחומרתו הבוחן את סוגיית האימוץ בישראל, נחשפה תמונת מצב מבהילה של כשלי הרשויות בהוצאת ילדים מחזקת הוריהם. "נסיבות תיק זה הן מהמורכבות ביותר שבית המשפט עסק בהן", כתב טפרברג בפתח החלטתו. "נער הייתי וגם זקנתי ולא זכור לבית משפט זה שטיפל במקרה כזה שבו ההתרשמות היא למרבה הצער של שימוש לרעה בכוח שלטוני ופגיעה בזכויות יסוד הן של האב והן של הקטינות. אין ספק כי לשירותי הרווחה יש חלק נכבד ביצירת המצב הנוכחי באמצעות מחדלים ומעשים שנעשו. מצופה ונדרש כי שירותי הרווחה יערכו בדק בית מקיף ויפיקו לקחים".

אנה מספרת על התעללות ואונס במשפחת אומנה

בית המשפט: להשיב התאומות לאביהן

"ביקשתי את התאומות כבר כשנולדו ועוד לפני שהן נמסרו לאומנה. בכל יום הייתי איתן בבית החולים אבל ברווחה התנגדו בגלל סיבות לא ענייניות ולא אפשרו לי לגדל את בנותיי. אני לא מבין איך ומדוע החליטו שם לקחת אותן ממני ולמסור אותן לאימוץ", סיפר ח', האב. "אף אחד לא הסביר שמדובר באומנה למטרות אימוץ, הובטח לי שזה עניין זמני ושהבנות יחזרו אליי. הכוונה שלי הייתה שהן יקבלו בית בטוח רק עד שאוכל לעמוד על הרגליים ולגדל אותן בבית משלי", הסביר.

בני הזוג נפרדו לפני כמה שנים, ומאז נישא ח' לישראלית אחרת ואף נולדה לו בת נוספת. אך הוא התנגד למסור את בנותיו לאימוץ, וכך גם אמן. מאז לידתן פנה לרשויות הרווחה ולבתי משפט כדי לקבל משמורת עליהן ולגדלן בעצמו. הוא שמר על קשר רציף עמן והקפיד להיפגש איתן בבית החולים ובהמשך במרכז קשר ומחוצה לו.

לאחר שהבנות הועברו למשפחת אומנה עתר משרד הרווחה במרס 2013 לבית המשפט בבקשה להכריז על התאומות "בנות אימוץ". למרות חוות דעת שהגיש מומחה שמינה בית המשפט ולפיה יש להשיב את התאומות לאביהן בכפוף להסדרת מעמדו בישראל, נותרו השתיים בחזקת הורי האומנה.

באמצעות עורכי הדין עמיקם הדר וחדווה שפירא הביע ח' התנגדות נחרצת לבקשה לאמצן ודרש להעביר את המשמורת עליהן לידיו. עם זאת, בשל טובת הבנות והמורכבות שנוצרה עקב הימשכות ההליכים המשפטיים, הסכים ח' להשאירן במשפחת האומנה בתנאי שיוכל להמשיך ולהיפגש עמן באופן אינטנסיבי וקבוע.

האם הביולוגית התנגדה גם היא למסירת הבנות לאימוץ וביקשה להעבירן למשמורתו של ח' כדי שתוכל להחלים ממחלתה, לשקם את חייה ולשוב ולגדלן.

הדיונים בבית המשפט לענייני משפחה בשאלת האימוץ התקיימו לאחר הליכים קודמים שהתקיימו בבית המשפט לנוער בשאלת הוצאת הילדים מחזקת הוריהם הביולוגיים. כך התארכו מאוד ההליכים המשפטיים ובבית המשפט לענייני משפחה הם התארכו שוב לאחר שרשויות הרווחה הטילו ספק – שהוסר רק לאחר בדיקה מקיפה ופסיקה משפטית אחרת – לגבי אבהותו של ח'.

בין היתר הדיונים התארכו גם בעקבות ניסיון גישור שלא צלח בין האב לרשויות הרווחה ובשל מחלוקות שהתגלעו לגבי "מסוגלותו ההורית" של ח', בין המומחה שמינה בית המשפט ובין חוות הדעת שהגישו שירותי הרווחה. בנוסף נדחו הדיונים עד להסדרת מעמדו של ח' בישראל. בעקבות העיכובים הללו טען ח' כי אין הוא צריך "לשלם" על הקשיים והעיכובים שגרמו הרשויות, והביאו לכך שמשך הזמן שבו שהו בנותיו בחזקת משפחת האומנה התארך מאוד. טענה זו, בדומה לכל טענותיו האחרות של ח', התקבלה במלואה בבית המשפט.

"הדל שבהורים טוב מהחזק שבמאמצים"

בפסק הדין ציטט השופט טפרברג פסקי דין קודמים בסוגיית האימוץ, וקבע: "לכל אדם זכות יסוד לגדל את ילדו גם אם מבחינה אובייקטיבית ייטב לילד אצל אחרים. זוהי זכות חוקתית טבעית וראשונית בבחינת ביטוי לקשר הטבעי שבין הורים לילדיהם. אין המדינה רשאית לשבור את התא המשפחתי וליטול מאדם את ילדיו על מנת להיטיב עמם". עוד מציין טפרברג את פסק דינו של המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליעזר ריבלין, שכתב כי "בהעדר חשש לפגיעה בילד, הדל שבהורים הוא טוב בעיני הילד מן החזק והשופע שבמאמצים".

עוד קבע כי אמן הביולוגית של התאומות עונה על העילות הנדרשות על פי חוק האימוץ, לפיהן "ההורה אינו מסוגל לדאוג לילדו כראוי בשל התנהגותו או מצבו ואין סיכוי שהתנהגותו או מצבו ישתנו בעתיד הנראה לעין".

השופט הדגיש כי בשל מצבה הנפשי הבלתי יציב של האם לא יתקיים כל קשר בינה ובין בנותיה, למעט מכתבים שהמליצו כי האם תכתוב והם יועברו לתיק האימוץ, כדי שבנותיה יוכלו לקרוא לאחר התבגרותן. "אין ספק שהאם אוהבת את הקטינות. האם לא ויתרה עליהן מרצונה ולא נטשה אותן. האם חפצה בקטינות בכל נפשה ומאודה וסבלה רב מכך שהקטינות אינן גדלות בחיקה", כתב.

"הפגישות עם האב מיטיבות עם הקטינות" (אילוסטרציה) (צילום: דלית שחם) בעניינו של ח' ציין השופט כי מדובר ב"אב בעל מסוגלות הורית שהולכת ומשתפרת ככל שעובר הזמן", ואף ציין: "התרשמתי כי הוא מונע מטובת הקטינות, מבין את טובתן וצורכיהן. הפגישות עם האב מיטיבות עם הקטינות".

לבסוף קבע טפרברג כי "חרף הקשיים ששירותי הרווחה הערימו לפני האב, הוא מוצא את הכוחות לשים את צורכי הקטינות לפני רצונו וזכותו לגדלן. לדעת בית המשפט אין מסוגלות הורית גבוהה מזו", ובניגוד לחוות הדעת של שירותי הרווחה שגרמו להרחקת בנותיו ממנו, הדגיש השופט: "לאב הבנה בפועל של מצבים מורכבים ויכולת להתמודד עמם".

"אופק אימוץ" בלי שום אישור משפטי

טפרברג מתח ביקורת חריפה על רשויות הרווחה: "לאב מעולם לא ניתנה הזדמנות על ידי שירותי הרווחה להוכיח את טענתו כי הוא מסוגל לגדל את הקטינות. הוא מעולם לא ויתר עליהן ולא הסכים לאימוצן. האב מילא כל דרישה של שירותי הרווחה". עוד ציין השופט כי "לא הובאה כל ראיה לקיומו של קשר 'הפכפך' (בין האב לאם) כטענת המבקש (משרד הרווחה)". בהמשך פסק: "אינני מקבל את טענת המבקש כי האב התעלם מהתנהגותה הפסיכוטית של האם בעבר. האב עבר להתגורר עם האם לקראת הלידה כדי לסייע ולעזור לה. האב לא נטש ולא נעלם חרף מצבה הקשה".

פסק הדין אף מלמד כי שירותי הרווחה "הזמינו" חוות דעת חיצונית בניגוד להסכמתו של בית המשפט ובהמשך הסתירו את תוצאותיה במשך חודשים ארוכים. ביחס להוצאת הילדים הראשונית פוסק השופט טפרברג כי "התרשמות בית המשפט היא כי לו היו שירותי הרווחה נוהגים כנדרש וכמצופה, אין זה בלתי נמנע כי לא היינו עומדים היום היכן שאנו עומדים במסגרת פסק דין זה".

הוא הצביע על שורה של כשלים חמורים נוספים ובהם הההחלטה הראשונית כי הבנות יימסרו למשפחת אומנה עם "אופק של אימוץ" מבלי שהתקבל לכך כל אישור של בית משפט כנדרש בחוק ומבלי שנבחנה מסוגלותו ההורית של האב. "הוצאת הבנות מחזקת הוריהם נעשתה להתרשמות בית המשפט ללא הסכמה מלאה ומדעת של ההורים", נכתב.

השופט התרשם "שעולה חשש של ממש כי הקטינות 'סומנו' כמיועדות לאימוץ עוד בטרם הייתה תשתית כלשהי כדי לתמוך בכך. התנהלות זו מטילה צל כבד על כל התנהלות המבקש לאחר מכן, ועולה חשש כי הייתה מגמתית".

בית המשפט קיבל את עמדת האב שאמר כי הבין שהאומנה היא זמנית בלבד: "התנהלות שירותי הרווחה הייתה בלתי מידתית ובטרם התבררה התמונה או שמוצו אפשרויות טיפול והשמה חלופיות. האב, האם והקטינות היו צריכים להיות במרכז מעייניהם של שירותי הרווחה, והרושם הוא שבמקרה הזה התהפכו היוצרות, והמשפחה האומנת זכתה למקום זה בשוגג".

בית המשפט מתח ביקורת גם על החלטת שירותי הרווחה להעביר את הקטינות למשפחה יהודית דתית אף שמדובר באב ערבי: "בנסיבות אלה היה מצופה שהשמתן של הקטינות תהא אצל משפחה ערבית ישראלית או לפחות משפחה יהודית לא דתית". בפסק הדין מאשים השופט כי שירותי הרווחה לא עשו די להציע עזרה וסיוע לאב. "לא נעשה כל ניסיון מטעם שירותי הרווחה לנסות ולשקם את התא המשפחתי… התנהלות שירותי הרווחה אינה עולה בקנה אחד עם התחייבות מדינת ישראל כחברה באמנת זכויות הילד". הוא אף האשים את רשויות הרווחה ב"הצגה מגמתית של העובדות" בדיונים המשפטיים.

פסק הדין קבע כי בשל טובת התאומות, הצורך לשמור על יציבות בחייהן והסכמתו של האב הביולוגי, יתגוררו השתיים אצל משפחת האומנה במסגרת "אומנה ארוכת טווח והמשך הקשר האינטנסיבי עם אביהן". מפגשיהם השבועיים יוארכו וההחלטות על עתידם יתקבלו בשיתוף שני הזוגות. השופט הזהיר לבסוף כי אם משפחת האומנה תדחה את החלטתו, יועברו הבנות לחזקתו המלאה של ח' בהליך הדרגתי.

"אנחנו שמחים על פסק הדין המיוחד הזה. האב היה ראוי לצדק ובית המשפט אמר את דברו", מסרו ל-ynet עורכי הדין עמיקם הדר וחדווה שפירא, פרקליטיו של ח'. "בית המשפט מצא סוף סוף לנכון להעמיד את גורמי הרווחה על טעותם בצורה ברורה. הגיע הזמן ששירותי הרווחה לא יחשבו שכל החכמה והצדק בידיהם, אלא שיש גם צדדים וגורמים נוספים שגם להם ואצלם יש לעתים היגיון, צדק ויושרה".

העובדים הסוציאליים מתעללים בחוסים כבני ערובה לשיפור תנאי העסקתם

שביתה ברווחה: חוסים בעלי פיגור לא יקולחו , עומרי אפרים ,  28.01.15  , ynet

ההנהלה ועובדי משרד הרווחה נאבקים זה בזה ובעלי הפיגור השכלי הסיעודיים ישלמו את המחיר. מסמך שהגיע לידי ynet חושף את מחיר השביתה

סכסוך העבודה יפגע באנשים החלשים ביותר בחברה: לידי ynet הגיע מסמך רשמי שעליו חתומי ראשי ועד העובדים במשרד ובו הוראות שהופצו לעבודים לקראת שביתה שבה ינקטו היום (ד'). "החלפות והאכלת דיירים סיעודיים יתבצעו במיטות בלבד (לא יהיו מקלחות)", נכתב במסמך. "העובדים לא יקיימו פעילות פנאי, תעסוקה, חוגים, פיזיוטרפיה וכד'".

מדובר בשביתת אזהרה בת יום אחד, שבה ישתתפו כ-3,000 עובדים סוציאליים ועובדי משרד הרווחה. בגיבוי ההסתדרות, איגוד העובדים הסוציאליים וועד עובדי המשרד. העובדים הכריזו השבוע על השביתה במחאה על פעולות ורפורמות חד צדדיות ופגיעה בזכויותיהם שבהם נוקטת, לטענתם, הנהלת משרד הרווחה.

העובדים טוענים עוד כי מנכ"ל המשרד, יוסי סילמן, זימן לשימוע לפני השעייה שש עובדות בשירות לחקירות ילדים, חברות ועד, בעקבות פגישות שערכו עם אנשי האיגוד וההסתדרות. יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן מסר כי מדובר ב"צעד הפוגע בזכויות בסיסיות של עובדים באשר הם, ואינו מצופה מכל מעסיק, קל וחומר מפקיד ציבור בכיר".

יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים צפרא דוויק הוסיפה כי "משרד הרווחה פוגע בזכות הלגיטימית של כל עובד לממש את זכות ההתאגדות והשייכות הארגונית להשתתף בפעולות ארגוניות. הנהלת המשרד מתנהלת בצורה נקמנית ופוגענית ומנסה להשליט את מרותה ולעקר אנשי מקצוע מנוסים ומסורים באמצעות הפחדות ורדיפות. אנו מקווים שהשכל הישר יחזור להנהלת המשרד, ושהיא תתמקד בנושאים חשובים יותר מאשר להציק לשש עובדות ותפסיק לנהוג סחבת בדיונים".

ההשבתה המתוכננת מתקיימת במסגרת סכסוך עבודה שעליו הכריזו עובדי המשרד בחודש יוני האחרון לאחר שהנהלת המשרד החליטה על ביצוע רפורמה בשירותים החברתיים וזאת, לטענתם, ללא שיתוף והידברות עם עובדי המשרד, תוך שינוי במטלותיהם ובתיאור תפקידם של חלק מהעובדים וללא שיתוף איגוד העובדים הסוציאליים. לבקשת ההסתדרות, אתמול ניתן בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב צו ארעי המקפיא את הליכי ההשעיה עד להחלטה שיפוטית אחרת. השופט אורן שגב קבע דיון נוסף בנושא ליום חמישי.

בעקבות סכסוך העבודה והתנגדות העובדים הוקפאה רפורמה בשירותי הפיקוח של משרד הרווחה. כמו כן, נדחו שינויים ארגוניים שביקשה לערוך הנהלת המשרד ביחידת הפיקוח על חקירות ילדים, זאת על רקע דיווחים על אודות עיכוב בחקירת תיקים שבהם נפגעו ילדים.

"נמצה את הדין עם השובתים"

מנגד, אומרים העובדים, כי הנהלת המשרד נוקטת בשיטות כוחניות ללא היוועצות עמם. לצד זאת, בתחילת החודש פג תוקפו של הסכם השכר שנחתם לפני יותר מארבע שנים בין העובדים הסוציאליים ומשרד האוצר בעקבות המאבק הממושך שניהלו העובדים. ייתכן כי לאחר הקמת ממשלה חדשה יתחדש מאבק העובדים לשיפור שכרם ותנאיהם.

מנכ"ל משרד הרווחה, יוסי סילמן, אמר ל-ynet כי "משרד הרווחה והשירותים החברתיים מוקיר ומעריך את עבודת העובדים הסוציאליים המהווים את חוד החנית החברתית בישראל. משרד הרווחה יוביל את המאבק לשיפור מעמדו ותנאי השכר של העובדים הסוציאלים. לגבי השביתה הנוכחית סיבותיה תמוהות ואנו מצרים על התנהגות הכוחנית של ועד העובדים. משרד הרווחה ימצה את הדין עם כל עובד אשר כתוצאה מפעולותיו יפגעו חסרי ישע".

מאיגוד העובדים הסוציאליים נמסר בתגובה להוראות הוועד: "לצערנו, מטבעה של כל שביתה שהיא פוגעת באזרחים ועל אחת כמה וכמה שביתת עובדי משרד הרווחה שפוגעת בחסרי ישע, קטינים ומוגבלים. אנו מתנצלים על הנזק שנגרם לציבור כתוצאה מכך, אולם האשמה היא כולה של מנכ"ל משרד הרווחה, שבמשך קרוב לשנתיים לא פותר את המחלוקות עם המפקחים, חוקרי הילדים ועובדי המשרד וממשיך להתעמר בהם, ואף לא פעל במשך שבעת החודשים האחרונים מאז הכרזת סכסוך העבודה ליצירת צעדים בוני אמון עם העובדים".

בעקבות הפרסום אמרו גורמים בהסתדרות כי הם זועמים על ההנחיות שהפיצו ראשי הוועד. מההסתדרות נמסר: "ההסתדרות מבקשת להבהיר כי העבודה תבוצע במתכונת שבת וכי כל דייר יקבל את הטיפול הדרוש לו לפי צרכיו וללא קשר לשביתה".

שביתה ברווחה: חוסים בעלי פיגור לא יקולחו , עומרי אפרים ,  28.01.15  , ynet
שביתה ברווחה: חוסים בעלי פיגור לא יקולחו , עומרי אפרים ,  28.01.15  , ynet

שופטת מרים נאור – דרכי רמיה לסחר ילדים לאימוץ – פרשת הילד החטוף ממוצא אתיופי

שופטת מרים נאור - הסתמכות על הבלי פיהם של פקידי סעד ומומחיהם לקבוע אימוץ סגור ללא מתן אפשרות אפקטיבית למשפחה טובה

דצמבר 2013 – בפסק דין בדנ"א 6211/13 בן כ- 120 עמודים רובם ככולם אוסף הבלים וחוות דעת של עובדות סוציאליות ו"מומחים" ללא ראיה אובייקטיבית כגון ניסיון ממשי לגדל את הילד במשפחתו קבעה השופטת מרים נאור כי ילד ממוצא אתיופי (הנסיך החטוף) ישלח לאימוץ סגור מבלי שנעשה ניסיון ממשי אחר כלשהו. השופטת מרים נאור הרבתה בהכפשותיה נגד מצב משפחת הילד וציטוטים כאלו ואחרים מבני המשפחה לרעתם, אולם לא ניתחה כלל את המאמצים, אולי ציפתה השופטת למשפחה מושלמת ללא רבב. התנהגותה של מרים נאור פותחת פתח לתפירת תיקי אימוץ מאוסף הבלי פיהם של פקידי סעד ו"מומחים" החוששים לפרנסתם ויכתבו כל מה שפקידי הסעד ינחו אותם, ולהעמיס את המערכת בעוד תיקי אימוץ לילדים להם משפחות טובות וראויות ללא ניסיון ממשי לגדל את הילד במשפחה.  מרים נאור מדשנת את תעשיית הסחר בילדים המזוהמת של משרד הרווחה מזה שנים רבות מחטיפת ילדי תימן, ילדי הגזזת, פרשיות דודו דהאן, רעות איש שלום, ועוד, ומסכנת את הפרט המשפחה והחברה ע"ס חוות דעת של גופים שרלטניים. מרים נאור משתמשת בסיסמת "טובת הילד" בעוד שבפועל לא מיצתה מאומה למימוש זכויותיו לגדול במשפחתו, אלא להפך, הילד נתלש ממשפחתו מיד בהולדתו ונכלא בבית ילדים לשנה בעוד משפחתו נלחמת עליו.

להלן הכתבה אין רווחה: "במקום לפקח, מוציאים מהבית"עומרי אפרים, אביאל מגנזי וגלעד מורג , ynet , דצמבר 2013

פקיד סעד אחד מטפל ב-50 צווים בו זמנית, והתוצאה – ישראל מרבה להוציא ילדים מבתיהם. פרשת "ילד המריבה האתיופי" חשפה את המחדלים, השופטים מתחו ביקורת: "האופציה שהדודה תאמץ לא מוצתה, זו החמצה"
"ילד המריבה" נשאר אצל משפחת האומנה , אבל פרשת הפעוט ממוצא אתיופי אינה רק מקרה בודד ופרטי: המאבק על הפעוט, עוד מעט בן שלוש, חשף שוב את מחדלי מערכת הרווחה, מחדלים שבאו לידי ביטוי בהכרעת הדין של בית המשפט העליון אתמול (יום ב'). לדעת כל הצדדים והמומחים, אילולא שהה הילד זמן כה ארוך אצל משפחת האומנה, היה אינטרס מובהק להעבירו לדודתו הקצינה. גם השופטים, שבהחלטה דרמטית בחרו בסופו של דבר להשאירו אצל ההורים המאמצים, דיברו על "החמצה", אלו שהתנגדו היו חריפים בהרבה.

השופטת עדנה ארבל, שנמנתה עם דעת המיעוט, מתחה ביקורת קשה על רשויות הרווחה ובית המשפט לענייני משפחה בפרשה שנחשפה ב-ynet. היא תיארה כיצד לאורך כל הדרך הביעה הדודה נכונות לאמץ את הילד: "התרשמותי היא שרשויות הרווחה לא עשו די לבחון באופן ממשי גילויי נכונות שהועלו על ידי המשפחה לטפל בפעוט. לא התרשמתי כי נעשה מאמץ לחזק את המשפחה ולבחון אם ניתן, בליווי ובהדרכה מתאימים, להעביר את הקטין למשמורת של מי מבני המשפחה הביולוגית. לו הייתה מתקבלת הכוונה והדרכה שכזו, ייתכן שהצעת אימוץ קונקרטית של הדודה הייתה מתגבשת במועד מוקדם בהרבה".

גם ההחלטה הראשונית של בית המשפט להשאיר את הפעוט אצל משפחתו המאמצת בנימוק ל"קשר המועט" בין הילד למשפחתו הביולוגית זוכה לביקורת של ארבל. "בשלב זה, שבו גם הקשר בין הקטין להורים המיועדים לאמץ עוד היה בחיתוליו, קשה לקבל נימוק זה וממילא קשה גם לקבל את הבהילות שבה התקבלה ההחלטה על מסירתו למשפחת אומנה עם כוונת אימוץ מבלי שנבחנה ומוצתה בקשת הדודה, שהקטין הוא מבשרה, לאמצו בהסכמת אמו ולגדלו כבנה. הצעה זו ראויה הייתה להיבחן ולו משום שהיא הייתה מאפשרת לקטין המשך קשר עם אמו, שנשאה אותו ברחמה 9 חודשים, ולטובת הקטין שיוכל לגדול בכך בחיק משפחתו".

דרכי רמיה בסחר ילדים לאימוץ ע"פ השופטת מרים נאור

 "מצב בלתי מתקבל על הדעת"
השופטת ארבל סיכמה את דבריה ותיארה את המצב שנוצר בתיק, שלפיו הילד הועבר למשפחת אומנה מבלי שמוצתה בדיקת האופציה של אימוץ בידי הדודה ובינתיים שהה כבר זמן רב אצל משפחת אומנה ונקשר אליה – כך שהכתיב למעשה מלכתחילה את ההחלטה בהליך האימוץ: "מצב זה, שמצמצם באופן ניכר את האפשרויות שבפני בית המשפט ומגביל את שיקול דעתו בסוגיה מהותית, דיני נפשות של ממש, הוא בלתי מתקבל על הדעת".

מנגד, המשנה לנשיא העליון, השופטת מרים נאור, טענה בדעת הרוב כי "בתיאור האירועים עד לתחילת שנת 2012 מצוי במידה רבה מענה לטענות המועלות כיום בדיעבד נגד שירותי הרווחה". נאור מציינת כי נבדקה האפשרות שהקטין ייקלט במשפחה המורחבת, אך נסיבות אובייקטיביות הקשו על כך, בהן מצבה הנפשי של האם, היחסים המורכבים בינה לבין אחיותיה, רצונה של האם, עמידתה של המשיבה לגדל את בנה בעצמה, והיותה של הדודה באותה עת בשירות סדיר ורווקה.

עם זאת, גם נאור סייגה את דבריה וכתבה כי על אף הדחיפות "לוח הזמנים שתואר מעורר במבט לאחור תחושה של החמצה. שכן, בזמן שהצעתה של הדודה עמדה לבחינתו של בית המשפט לענייני משפחה, כבר נקבעו למעשה עובדות בשטח. ייתכן כי לפחות במבט לאחור ניתן היה לבחור בחלופות אחרות, אשר הסיכון כי יביאו לשינוי עובדתי ובלתי הפיך הוא קטן יותר".

הדודה כואבת: "הרגשה נוראית"
ההורים המאמצים חגגו את ההחלטה ואמרו כי זה "היום המאושר בחייהם", הדודה הקצינה שנאבקה במשך תקופה ארוכה על אימוץ הפעוט כאבה את הכרעה. "זו הרגשה נוראית, אנחנו לא מעכלים את ההחלטה הזו בכלל", אמרה ל-ynet. "כמה שניסינו באמת להכין את עצמנו לכל אפשרות, אנחנו ממש לא היינו מוכנים להכרעה שכזו – לא רגשית ולא שכלית".

פרשה זו מעלה גם את השאלה אם המקרה הפרטי מסמן בעיה עמוקה יותר במדיניות רשויות הרווחה בכל הקשור להוצאת ילדים מבתיהם, ואם ידם של הרשויות קלה יותר על ההדק כאשר מדובר בהוצאת ילדים ממשפחות עולים. לפחות האחראי על משרד הרווחה סבור כי יש לבחון את השאלות הללו לעומק. שנים של ביקורת הביאו את שר הרווחה מאיר כהן להכריז לפני ארבעה חודשים על הקמת ועדה לבחינת הנושא. הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד הרווחה, יוסי סילמן, צפויה להגיש את מסקנותיה בקרוב.

"רשויות הרווחה בישראל לא הפנימו את החשיבות של זכות הילד לגדול אצל המשפחה הביולוגית", אומרת ד"ר רונה שוז, מומחית לדיני ילדים ממכללת "שערי משפט". לדבריה, "אם הזכות הזו הייתה עומדת לנגד עיניהם הם היו שוקלים לחיוב את האפשרות של הילד לגדול אצל משפחתו הביולוגית בשלב מוקדם יותר".

הזכות לזהות, הזכות להשתייכות
באמנת האו"ם לזכויות הילד, שבה עוגנה זכות זו, נכללות גם זכויות אחרות – הזכות לזהות והזכות להשתייכות. "אם הילד לא מודע לשורשים שלו זה יוצר בעיות של זהות עצמית", אומרת ד"ר שוז. "לפיכך, במקרים שבהם הילד יכול לגדול במשפחה הביולוגית יש לתת לכך עדיפות, ורק במקרי קיצון להוציא את הילד מביתו. כאשר מדובר בילד אתיופי שיש לו מראה אחר מזה של המשפחה המאמצת הקונפליקט רק מתחדד".

במשרד הרווחה אמרו אמש כי הוצאת ילד מהבית נעשית במסגרת "תהליך ארוך ורגיש מאוד, שמעורבים בו אנשי מקצוע רבים מתחומי החינוך, הרפואה, הפסיכולוגיה והעבודה הסוציאלית". לדבריהם, ועדה בין-משרדית דנה בתוכניות הטיפול במשפחה בהשתתפות ההורים, ורק אם כל הניסיונות לסייע למשפחה לא צולחים פונה פקיד הסעד לבית המשפט לנוער, והוא זה שמקבל את ההחלטה הסופית על הוצאת הילד מהבית או על דרכי טיפול אחרות.

"קיימת בעייתיות במדיניות הוצאה זמנית של ילדים ובאימוץ, במיוחד כאשר מדובר במשפחות מוחלשות", טוענת מנגד ד"ר שוז, שמוסיפה שישראל מרבה בהוצאה של ילדים מבתיהם. לדבריה, הסיבות לכך נעוצות במחסור במשאבים: "עובדים סוציאליים מבינים שהם לא יוכלו לפקח על הנעשה בבתי הילדים ולכן מעדיפים להוציא את הילד מביתו במקום לפקח ולטפל. שנית, בישראל מסיבות היסטוריות יש הרבה פנימיות ומוסדות ולכן יש אפשרות להוציא ילדים ובכך גם לאפשר את המשך הפעילות של המוסדות הללו".

פרשת הנסיך החטוף – חטיפת תינוק יוצאי אתיופיה לאימוץ

"אין מספיק כלים לטיפול"
חי ישראלי, יו"ר תא פקידי הסעד באיגוד העובדים הסוציאליים, סבור עם זאת כי הרשויות עושות את המקסימום במצבים מורכבים. "פקידי סעד הם אנשים מנוסים שלא מקבלים החלטות לבד או בקלות דעת. אנחנו לא פועלים בחלל ריק, אלא במסגרת חוקית. המדינה קבעה את הסמכויות להוצאת ילדים מהבית וההחלטות מתקבלות רק לאחר תהליך ממושך מאוד שכולל גורמים רבים. הוצאת ילד מהבית היא באמת הפתרון האחרון שלנו". אבל גם ישראלי מסכים כי קיים מחסור במשאבים: "פקיד אחד מטפל לעתים ב-80-50 צווים בו זמנית. העומס גדול מדי ואין מספיק כלים לטיפול".

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה לדברים: "המשרד שם לנגד עיניו בראש ובראשונה את עקרון טובת הילד. בית המשפט שותף מלא לתהליך והוא זה שמקבל את ההחלטה על הוצאת הילד מהבית. הוצאת ילד מהבית נועדה לשמור על ביטחונו, להגן עליו ולטפל בו. ההוצאה נעשית רק לאחר שהוצעו תוכניות טיפול למשפחה בתוך הקהילה. המטרה בראש ובראשונה היא לענות על צורכי הילדים ולדאוג לביטחונם, למוגנותם, להתפתחותם ולשלומם הפיזי והנפשי".

קישורים:

 "הרווחה כהוספת חטא על פשע טענו פעם אחר פעם שהילד כבר התרגל למשפחה המאמצת"מתוך פוסט של חה"כ פנינה תמנו- שטה בפייסבוק על חטיפת תינוקות יוצאי אתיופיה עם היוולדן מבתי חולים – חברים יקרים, – כחלק משליחותי כחברת כנסת אני מטפלת בפניות ציבור, אני רוצה לשתף אתכם באחד הסיפורים שהולך איתי כבר שבועיים…

שופטת חנה בן עמי על פקידות אימוץ ובתי משפט לענייני משפחה – 14 ביוני 2013 – כנס לזכרה של חה"כ לשעבר, ד"ר מרינה סולודקין ז"ל בשיתוף משפחת סולודקין ועמותת ע.ל.י.ה – לזכויות ילדים והורים – כבוד השופטת בדימוס חנה בן עמי שהקימה את בית משפט לעניני משפחהירושלים – נותנת מבט מבפנים כיצד מתיחסים שופטים להורים שרשויות הרווחה, השירות למען הילד,  מבקשות להוציא את ילדיהם ממשמורתם…

משרד הרווחה חטף לאימוץ תינוק מאם חד הורית נכה – המדיניות המתוסבכת של משרד הרווחהלתכנון המשפחה גובה עוד ועוד הורים וילדים קורבנות שמופרדים בכפייה לנצח, ומשמשים סחר לתעשיית עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים, פנימיותאומנה ואימוץ. ילד שנלקח ע"י משרד הרווחה מועד להזנחה והתעללות ורדיפה, כן ראינו בסיפורה של רעות איש שלום שנרדפה ע"י רשויות הרווחה לאימוצה בילדותה, ולאחר מכן אימוץ בניה. רשויות הרווחה לא נחו ברדיפתן עד הרצחה – הכתבה "במשרד הרווחה לא רוצים שנכים יהיו הורים" , ברית פרץ ומורן אזולאי , מאי 2013 , ynet…

תחלואי תעשיית האימוץ – אטימות שקרים והתנשאות השירות למען הילד – דצמבר 2012 – אמנון לוי, פנים אמיתיות – השירות למען הילד של משרד הרווחה מתייחס באטימות והתנשאות למאומצים שמבקשים לפתוח את תיק האימוץ עם הגיעם לגיל 18. רשויות הרווחה משקרות למאומצים באשר למצב הוריהם מהם נלקחו בכפייה למאמצים מחשש שיחשפו המניפולציות ותרבות השקר בהם נוקטות עובדות סוציאליות מרשויות הרווחה נגד אזרחים…

פלייליסט: אימוץ – השירות למען הילד – פלייליסט על שיטות עבודה ודרכי פעולה של השירות למען הילד – משרד הרווחהפקידות אימוץ מול הורים ילדים ומאמצים…

שמואל בוקובסקי – מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ – ינואר 2012 – בית משפט עליון רע"א 7535/11 – מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה(שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת" – מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:..

פשעי משרד הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער – כפו על ילדה אימוץ והפקירוה לאונס במשך שנים רבות – יולי 2006 – ילדה שנשלחה לאימוץ ע"י רשויות הרווחה וצו בית משפט לענייני משפחה. המאמץ נהג לאנוס אותה מהיותה בגיל 6 עד גיל 18. כל אותה תקופה ארוכה שבה נאנסה הילדה, לרשויות הרווחה ובית משפט לענייני משפחה, ששלחו אותה בכפייה אל המאמץ, לא היה שמץ של מושג על הנעשה בבית המשפחה המאמצת, או שעשו דבר בנדון. המאמץ הורשע באונס ונדון ל- 16 שנות מאסר…

כישלון קונספציית האימוץ הסגור – סיפור ילדותה ונעוריה של דלית– להלן ציטוט מהספר "בשם טובת הילד – אובדן וסבל בהליכי האימוץ" של ד"ר מילי מאסס. הציטוט מספר את סיפורה של דלית שנשלחה לאימוץ בילדותה, ומאמציה זנחו אותה והתעללו בה. רשויות הרווחה הפקירו אותה בפנימיות, וכשהרתה החליטו לחטוף את תינוקה לאימוץ טרם שנולד. – ילדותה ונעוריה של דלית – סיפור ילדותה של דלית נודע לי מפיה לאחר שמוניתי על ידי בית המשפט כמומחית מטעמה, והוא יובא כאן ברצף כרונולוגי, כפי ששחזרתי אותו, ולא על פי הרצף שבו הוא נחשף בפניי בעת מעורבותי בהליך המשפטי…

השיטות הבזויות של פקידי סעד מאבחנים ומטפלים מטעם הרווחה לניתוק ילדים ממשפחותיהם – השירות למען הילד– משנת 1987 משמשת מילי מאסס מדי פעם כעדה מומחית בהליכים משפטיים הדנים בבקשות של המדינה להכריז על ילדים בני אימוץ ללא הסכמת הוריהם, בעילה שההורים אינם יכולים לגדל את ילדיהם. במהלך מילוי תפקידה, שעיקרו הערכת יכולתם של ההורים לגדל את ילדיהם, נחשפה מאסס לשיטות פעולה של פקידי סעד, מאבחנים ומטפלים, יועצים משפטיים מטעם הרווחה בעלת תקציבים ומשאבים ללא הגבלה אל מול משפחה מוחלשת הנאבקת לשמור על שלמותה…

פשעי משרד הרווחה – סיפור חטיפתה האלימה של עדי מביתה ומשפחתה והפקרתה במשפחה מאמצת מזניחה ומתעללת – סיפורה של עדי שנלקחה מביתה באלימות ע"י עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה באר שבע ונשלחה לאימוץ סגור, שם הושפלה, הוכתה ועברה התעללות במשך שנים ע"י המאמצת ובנותיה – המאמר "סינדרלה משכונה א" , מתן צורי, ידיעות אחרונות , מוסף השבת , נובמבר 2011…

הספר "בשם טובת הילד – אובדן וסבל בהליכי האימוץ" מאת מילי מאסס – אוגוסט 2010 – ספר על תחלואי מערך הרווחה בעניין מסירת ילדים לאימוץ – פשעי פקידי סעד לחוק האימוץ – במהלך הדיון המשפטי בעניינם נמצאים הילדים במקום חסוי כשחומת סודיות סוגרת עליהם והקשר שלהם עם הוריהם ממושטר על ידי פקידות האימוץ, אשר מעוניינות בניתוקו ומתכחשות לאובדן שגלום בכך…

כאבה של אילנה מזרחי שילדיה נלקחו ממנה לאימוץ סגור לפני 15 שנה ע"י השירות למען הילד ללא הודעה מוקדמת– ערוץ 1 – ספטמבר 2010 – פרצופם של הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה, לוקחים ילדים לאימוץ סגור ללא הודעה מוקדמת, או מבלי שההורים מבינים בדיוק במה המדובר. ראינו את זה בסיפורם של לריסה ויבגני. זהו סיפורה של אילנה מזרחי שהרווחה חטפו את ילדיה לאימוץ סגור ללא הודעה מוקדמת…

פקידת הסעד מהשירות למען הילד – מניפולציות, סילופים ושיבוש מהלכי משפט לניתוק ילדה מאמה – יוני 2000 – תמ"ש 000009/97 שופטת בית משפט לענייני משפחה חנה בן עמי דוחה בקשת אימוץ קטינה שהוגשה ע"י גורמי הרווחה ומחזירה את הקטינה לאימה בהשגחת פקידת סעד לחוק הנוער. השופטת בן עמי מותחת ביקורת קשה על הטיוחים והמניפולציות של פקידת הסעד מהשירות למען הילד שפעלה לכפות את המהלכים לאימוץ תוך גרימת נזק לילדה לאמא הביולוגית להורים האומנים ועוד…

השיטות הבזויות של עובדות סוציאליות לניתוק ילדים מהוריהם לאימוץ – פקידת הסעד אירית מעוז– יוני 2006 – פקידי סעד ועובדים סוציאליים משתמשים במניפולציות על מנת להוציא ילדים מחזקת הוריהם לאימוצים, אומנהפנימיות ועוד מימוש מטרות הנראות בעיניהן כ"מקודשות". פקידי רווחה אלו משתמשים בכל האמצעים הבזויים העומדים לרשותם לשם "עבודת הקודש"…

השירות למען הילד – השיטות הבזויות ברשויות הרווחה לחטיפת ילדים מביתם ומשפחתם – הכתבה "השירות למען הילד פעל לערעור הקשר בין הילדים לאמם" , שוש מולה , ידיעות אחרונות – בפסק הדין מציינת השופטת כי השירות למען הילד עשה הכל כדי שלבית המשפט לא תישאר ברירה אלא להיעתר לבקשה למסור את הילדים לאימוץ. גורם משפטי בכיר: "השירות נמצא בבעיה. בשנה מוגשות 1,200 בקשות לאימוץ, בעוד שההיצע עומד על 70 בלבד". האומנם ממהר השירות להוציא ילדים ממשפחותיהם כדי לספק את הביקוש?…

פקידת הסעד מהשירות למען הילד – מניפולציות, סילופים ושיבוש מהלכי משפט לניתוק ילדה מאמה – יוני 2000 – תמ"ש 000009/97 שופטת בית משפט לענייני משפחה חנה בן עמי דוחה בקשת אימוץ קטינה שהוגשה ע"י גורמי הרווחה ומחזירה את הקטינה לאימה בהשגחת פקידת סעד לחוק הנוער. השופטת בן עמי מותחת ביקורת קשה על הטיוחים והמניפולציות של פקידת הסעד מהשירות למען הילד שפעלה לכפות את המהלכים לאימוץ תוך גרימת נזק לילדה לאמא הביולוגית להורים האומנים ועוד…

השוק השחור של האימוצים בחו"ל – מאי 2007 – בשנת 2007, כעשור לאחר חקיקתו של אותו חוק פיקוח, פורסם תחקיר ידיעות אחרונות אשר חשף את ההפקרות בשוק האימוץ למרות אותו חוק שנועד לפקח. אז, בשנת 2007, עלה 20 אלף דולר לאמץ ילד בחו"ל, והתחקיר חשף כי חלק ניכר מן הכסף הזה הולך ל: מתנות למתווכים בחו"ל, "תרומות" לבתי יתומים כגון בשמים יקרים למנהלות בתי היתומים, שוחד לשופטים מעבר לים, עמותות שבחסות המדינה מלמדות "לשמן" מערכות בחו"ל, ופקידי מדינה שיודעים ולא מונעים עושק של הורים חשוכי ילדים.

פנו לאימוץ – וקיבלו ילד חולה – מאי 2010 – מה קורה להורים שניסו עשרות טיפולי הפריה ונכשלו? רבים מהם פונים לעמותות העוסקות באימוץ תינוקות מחוץ-לארץ. תחקיר "אולפן שישי" חושף הערב התנהלות בעייתית של העמותות הפועלות באימוץ בין-ארצי, התנהלות שמובילה להבאת ילד עם פיגור, איידס או שיתוק. האם אותן עמותות מחפשות לעזור להורים או רק דואגות לרווחים? שימו לב איך שאורנה הירשפלד, פקידת סעד ראשית לחוק אימוץ ומנהלת השירות למען הילד, מתנועעת בחוסר נינוחות על הכסא…

האבא גילה: משרד הרווחה מסר את בנו לאימוץ סגור ללא ידיעתו , נובמבר 2009 – האבא הביולוגי: "מעולם לא ויתרתי על בני, לא הסכמתי למסרו לאימוץ ואני מעוניין לגדלו גם אם אצטרך לצאת עמו יחד את הארץ. פקידי הסעד לא עשו די על מנת לאתר אותי, ובכך מעלו בתפקידם. אני אדם נורמטיבי היכול לגדל את הילד. עד היום לא נערכה בדיקה מקצועית על ידי גורם אובייקטיבי לבדוק מהי טובת הילד. ולבסוף האימוץ פגום, משום שהילד נמסר למשפחה יהודית, בעוד הוא עצמו נוצרי".

על כשלונות האימוץ , נובמבר 2009 , הרהורים על משפחה וילדים – כ-300 אימוצים מתבצעים מדי שנה, 100 מהם בארץ ו-200 מחו"ל. על כשלונות באימוצים לא מדברים כמעט, ויש לא מעט כאלו, בעיקר באימוצים הבין לאומיים. בארה"ב נושא כשלונות האימוץ מוכר וידוע, ואפילו קיימים אתרים לאימוץ מחדש של הילדים דוגמת האתר הזה בו מוצגות תמונות ותיאורים של ילדים אמריקנים אשר נדחו מהוריהם המאמצים ומוצעים מחדש לאימוץ, כמו סחורה שעוברת מיד ליד. …

העליון קבע: יש סיכוי כי מצב ההורים ישתפר והתינוק יוחזר לאימו ולא ימסר לאימוץ – מאי 2008 –רע"א 1841/08 – מדובר בזוג הורים ולהם ששה ילדים. התינוק שעניינו נדון נולד ביום 12.5.06. בעודו בבית החולים הוצא צו חירום על ידי פקידת סעד, להוצאת הקטין ממשמורת הוריו והעברתו למשמורת רשות הסעד, באשר לא עלה בידי הוריו להציג תכנית ברורה לגבי מגורים להם ולתינוק…

פקידת הסעד מוניק מלשכת הרווחה חיפה – התחמקות מפתיחת תיק אימוץ כמתחייב על פי חוק – נובמבר 2009 – מדוע מסרב משרד הרווחה לפתוח את תיק האימוץ של נערה בת 18, והיא זכאית לכך ע"פ חוק. הכתב אלירן טל: "עד כמה חשוב לך לגלות את האמת?" , "מאוד חשוב" , עונה הנערה. כבר ארבעה חודשים דנה (שם בדוי) מבקשת לגלות מי הם הוריה הביולוגים, מיד לאחר שנולדה היא אומצה, וכשהגיעה לגיל 18 פנתה ללשכה לרווחת הילד. …

סיפורו של איציק מליק שפקידי הרווחה לקחו את נכדיו – ספטמבר 2007 – שירותי הרווחה לקחו את ילדיה של בתו של איציק מליק הלוקה בשיכלה למשפחת אומנה. בשלב כלשהו נותק הקשר של משפחת מליק עם הילדים, והם אינם יודעים על מקום הימצאם. קריאתו של איציק מליק: "תושבים יקרים, באתי לידע אתכם על חטיפת שני נכדי, אשר נחטפו על ידי פקידות הסעד ומשרד העבודה והרווחה ובית המשפט." פרופ. אסתר הרצוג על הוצאת הילדים מביתם וממשפחתם ע"י שירותי הרווחה: "יש פה מדיניות מכוונת, זו מדיניות שמשתמשת בתינוקות וילדים כסחורה שבאמצעותה מממשים כל מיני אינטרסים של המערכת הבירוקרטית. יש לחץ מאוד גדול על מערכת הרווחה לספק תינוקות לאימוץ, אז את התינוקות האלה לוקחים בד"כ ממשפחות חלשות יותר, חד הוריות, עניות …

שיטות הרווחה – הילד הוכרז בר אימוץ סגור – ההורים לא ראו אותו יותר – מאי 2005 – שלא על פי סעיף 5 – לילי גלילי – הארץ – זהו סיפורם של זוג עולים לריסה ויבגני (שמות בדויים) שהרווחה הכריזו עליהם חסרי מסוגלות הורים ע"פ ה"בדיקות" וה"אבחונים" של הרווחה. .. אלא שכל זה לא ממש מעניין את לריסה ויבגני. בביתם השבוע, כל מה שרצו לדבר עליו היה הילד שנלקח מהם. בעיקר חזרו ושאלו, מתי יחזור. בבית כמו הוקפא הזמן. הבית דל, אך הם מצליחים להתקיים. צעצועיו של הילד – דובונים, מכוניות, שולחן פלסטיק אדום מותאם למידותיו – ממתינים לשובו. יבגני צובע את הבית לקראת שובו של הבן. תמונותיו של הילד ניבטות מכל מקום. בכולן נראה ילד שמח המחייך חיוך גדול. פה הוא משתכשך בחדווה בבריכה, שם הוא מוחזק בזרועות סבו החובש כיפה בצילומים…