עובדת סוציאלית משקרת ומאיימת על ילדה בת 10

אפריל 2017 – משרד הרווחה – מנגנוני הפשע בפעולה. עובדת סוציאלית מנסה לשכנע ילדה בת 10 לבוא לאשפוז פסיכיאטרי כפוי ע"פ צו בית משפט. העובדת הסוציאלית משקרת ללא הרף.

לא צריך להיות איש מקצוע כדי להתרשם שמדובר בילדה חכמה, מודעת לעצמה, מודעת
למה שקורה סביבה, מבינה בדיוק מה מנסים לבשל לה
ולמרות זאת לא מתפרצת, לא מנבלת את הפה ועונה בצורה עניינית. אני לא מבין
איך העובדת הסוציאלית שומרת על כזה קור רוח והתמדה אפילו כשהיא רואה שהילדה עומדת לקבל התקף לב מהרעיון שיקחו אותה למוסד פסיכיאטרי. גם אם היה צורך באשפוז כזה (ועל פניו נראה בבירור שלא), הרי שלא ניתן לקחת אותה במצב הנפשי ההיסטרי הזה. 
 האזינו כיצד עובדת סוציאלית ללא רחמים מנסה לשכנע ילדה בת 10 בריאה חכמה ומדהימה ללכת לאשפוז כפוי ! הילדה כל הזמן מסרבת

מדוע ילדה קטנה שפויה נורמלית וחכמה צריכה להיות בבית חולים פסיכיאטרי ולעבור טראומות וסימום?

הילדה הזו שפויה יותר מכולנו.

מודעות פרסומת

עו"ס ליאת רייס כלאה ילד בויצו הדסים ואינה מאפשרת לו להיפגש עם אימו

d104b-25d7259c25d7259925d7259025d725aa2b25d725a825d7259925d7259925d725a1
עו"ס ליאת רייס

ינואר 2017 – ליאת רייס – דיוקן תסביכיה של עובדת סוציאלית לחוק הנוער המקבלים גיבוי מלא מבית משפט לנוער ורשויות הרווחה. ליאת רייס החליטה כי אם שלכאורה כתבה גרפיטי נאצה לא תראה את בנה שיישאר כלוא בויצו במרכז חירום ויצו הדסים. על מנת להקל כאבו של הילד יקבל סמים פסיכיאטריים קשים.

נקמתה של עו"ס ליאת רייס באמא שלטענתה ריססה נגדה כתובות נאצה על תחנת אוטובוס: הרחקתה מבנה.

קטין הוצא בכפייה למרכז חירום ויצ"ו הדסים, ולא מאפשרים לאמא לראות את בנה או לקחת אותו הבייתה

טענת עו"ס ליאת רייס: האמא ריססה כתובות נאצה נגד חוטפות הילדים על תחנת האוטובוס בגנותן.

האמא: אין שום הוכחה שזו אני, וגם אם זו אני, עובדה המוכחשת מכל, מדוע על הילד להיענש?

עו"ד יניב מויאל בא כוחה של האמא, הקליט את העו"סיות הנקמניות, והגיש צו
מניעה נגד העובדות הסוציאליות שלא מאפשרות לאימה את זכותה לקבל את בנה.

פקיד סעד / עובד סוציאלי לחוק הנוער, אימוץ, סדרי דין

פקיד סעד הנו עובד עירייה, פקיד ממשל ברשות המקומית, עובד סוציאלי בהשכלתו, שעבר הכשרה מיוחדת לשמש כחוקר, וממונה על ידי שר הרווחה. בתי משפט על ערכאותיהן רואים בפקיד הסעד סמכות מקצועית  סטטוטורית בתחומה שאין לערער עליה. פקיד הסעד הוא עובד של לשכת הרווחה ברשות מקומית וכפוף למנהל לשכת הרווחה. פקיד הסעד הוא גם חבר הסתדרות בהיותו עובד סוציאלי החבר באיגוד העובדים הסוציאליים. שייכותו של פקיד הסעד למשרד הרווחה, רשות מקומית, וההסתדרות מעמידה אותו במצב של ניגוד עניינים ושיקולים זרים. פקיד הסעד נוטל חלק מרכזי ב"ועדת החלטה" הקובעת ומתכננת את גורלו של הילד/חסוי ומשפחתו טרם דיון משפטי כלשהו. 

ישנם מספר סוגים של פקיד סעד המועסקים ברשות המקומית. אולם במהות הם נחלקים לשנים: פקידי סעד לסדרי דין, ופקידי סעד שאינם לסדרי דין אלא לחסרי ישע מסוגים שונים, נוער, חוסים, מפגרים וכו'. הטיפול של פקיד הסעד הוא בכפייה, בתי משפט לענייני משפחה ונוער רואים המלצותיו כסוף פסוק, ופועלים מתוך ראיית טובת הרשות במקומית המעסיקה אותם.

פקיד סעד נוסף המועסק ע"י השירות למען הילד במשרד הרווחה הוא פקיד סעד לחוק האימוץ או פקיד אימוץ.

.

פקיד הסעד לסדרי דין מתמנה ע"פ צו בית משפט לחקור בענייני משפחה שונים כגון מינוי אפוטרופוס, הסדרי ראייה, ולהגיש לבית המשפט את חוות דעתו בתסקיר. פקיד הסעד לסדרי דין הוא חוקר, הלקוח הוא בית המשפט, המוצר הוא התסקיר, ובני המשפחה הם הנחקרים. ראה חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי-נפש ונעדרים), תשט"ו-1955. מקובל כי השופט מקבל את המלצות פקיד הסעד בתסקיר כמו שהם: במאמר צרור עצות לאב המתגרש (ג) כותב גיא רווה כששאל את פקידת הסעד בדיון בבית משפט למה בנו לא יישן אצלו בחג ומוצאי החג, ענתה לו פקידת הסעד "ככה". השופט בהחלטתו קיבל את נימוק פקידת הסעד.

דו"ח ועדת סלונים נבו – בתי המשפט לענייני משפחה במרבית המקרים נוטים לקבל באופן מלא את כל הקביעות וההמלצות בתסקירי פקידי הסעד

בהודעת משרד הרווחה מיום 05/05/2009 על דו"ח ועדת סלונים-נבו לבחינת עבודת פקידות הסעד לסדרי דין נכתב: "בתי המשפט לענייני משפחה מייחסים בדרך כלל הערכה מרובה לפקידות הסעד ובמרבית המקרים הם נוטים לקבל באופן מלא את כל הקביעות וההמלצות שנכללות בתסקיריהן. זאת ועוד, לא פעם נתקלות פקידות הסעד גם בציפייה או בתביעה, מפורשת פחות או מפורשת יותר, להכריע בכל הדילמות והספקות שמוצגות על ידן בתסקיר, ולא להעבירן להכרעת בית המשפט".

דו"ח סלונים מצא ליקויים מהותיים בתפקודם של פקידי הסעד לסדרי דין. ליקויים אלו הוצגו בעבר אך לא הופקו לקחים ע"י המשרד מזה שנים: ניגוד עניינים, העדר פיקוח, אי קיום תקנות, כתיבת עובדות מהותיות בתסקיר ללא בדיקה, ועוד.

פקיד סעד לחוק הנוער
תפקידו של פקיד הסעד לחוק הנוער הוא לטפל בילדים ובני נוער בסיכון בהליך כפייתי כגון צווי בתי משפט, הצבה בפנימיות, אומנה או במוסדות אשפוזים פסיכיאטריים. בידיו מגוון סמכויות התערבות להגנה על קטינים במצבי סיכון ובמצבי חירום. האיתור הראשוני של ילדים בסיכון עושים מי שנמצאים בסביבתם הקרובה, כמו מורים, רופא המשפחה, שכנים, חברי המשפחה, עובד בריאות הציבור, פסיכולוג ועוד. גם הילד עצמו יכול לדווח למחלקה המקומית לשירותי רווחה על הסיכון שהוא נתון בו. האחריות לטיפול בקטין בסיכון, לאחר שאותר, מוטלת על המחלקה לשירותים אישיים וחברתיים במשרד הרווחה, באמצעות פקיד הסעד, שהוא עובד סוציאלי בהכשרתו.

סעיף 11 בחוק הנוער מסמיך את פקיד הסעד להוציא קטין מיידית מביתו ללא צו בית משפט: "היה פקיד סעד סבור כי קטין הוא נזקק ונשקפת לו סכנה תכופה או שהוא זקוק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא לנקוט את כל האמצעים הדרושים לדעתו למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול אף ללא הסכמת האחראי על הקטין, ובלבד שלא יוחזק קטין יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי לו אלא באישור בית-המשפט". כלומר: פקיד הסעד מוסמך במצבים שאינם סובלים דיחוי, להוציא את הקטין מביתו ולכפות עליו טיפול. הוצאת קטין מביתו בדרך זאת לא תארך יותר משבעה ימים, לאחר מכן דרוש אישור בית-המשפט שבד"כ מאשר את בקשות פקיד הסעד.

סעיף 12 בחוק הנוער מסמיך את בית המשפט להורות על נקיטת אמצעים זמניים למשך חודש על הקטין ללא שמיעתו, שמיעת הוריו, וללא תסקיר של פקיד הסעד. ואולם בית משפט עליון קבע: "אף שסעיף 12 (חוק הנוער) אינו נוקט במפורש במונח 'קטין נזקק', הוא מופנה לקטינים נזקקים".

כל ההליכים בבתי משפט אלו אינם כפופים לדיני ראיות ומנוהלים בדלתיים סגורות, ובחיסיון, הרחק מהביקורת הציבורית. בתי המשפט רואים כסוף פסוק את המלצותיהם של פקידי הסעד המבוססים על הערכות, ועובדות שלא אומתו ולא נעשה ניסיון להפריכן (מסקנות ועדת סלונים).

בכל הקשור לחובת הדיווח (על פי חוק העונשין): פקיד הסעד מעביר את הדיווח למשטרה במידה ויש חשש שנעברה עבירה כלפי הקטין. הוא ממליץ למשטרה האם לפעול או להימנע מפעולה ושוקל אם יש עילה לפנות ולבקש פטור מדיווח. ההתנהלות הפלילית על פי החוק הינה של המשטרה בלבד.
פקיד הסעד עורך חקירה מקיפה על מצבו של הילד ומחליט אם אומנם נפגע ועד כמה, או אם יש סכנה לשלומו, ומה היא התכנית הטיפולית המתאימה בעבורו. אם יש צורך בכך, פקיד הסעד רשאי לפנות לבית-משפט ולבקש צו אשר יורה לילד ו/או להורים למלא אחר הנדרש מהם בתכנית הטיפול במסגרת הקהילה או הוצאה מהבית.
פקיד הסעד מפנה את המקרה לוועדת תכנון טיפול ומעקב (ועדת החלטה) המתכנסת בלשכת הרווחה העירונית, וזו קובעת כיצד יש לטפל בקטין: אם להשאיר אותו בבית ולטפל בו במסגרת הקהילה, או להוציאו מהבית. בעבר נקראו ועדות אלה "ועדות החלטה". אם ההורים אינם משתפים פעולה, פקיד הסעד יפנה לבית המשפט, אשר ישמע את עובדות המקרה. בית המשפט יקבע את דרכי הטיפול בד"כ ע"פ המלצת פקיד הסעד, מתוך ידיעה כי מדובר בהחלטה שנתקבלה ע"י ועדת החלטה, ו/או שמערכת הרווחה תתמוך בו.

בנובמבר 2002 הוגש לשר העבודה והרווחה שלמה בניזרי דוח של ועדת ייעוץ לקביעת סמכות ועדות ההחלטה "ודרך התנהלותן מול פקידי הסעד למיניהם" בראשות ד"ר ישראל צבי גילת. בדוח ועדת גילת דובר בין השאר על עבודת פקידי הסעד והוגדר תפקידם: "פקיד הסעד לפי התובנה המשפטית הקלסית הוא 'זרועו הארוכה' של השופט הדן בעניין. הוא אינו 'פקיד טכני' אלא הוא 'בעל דבר'. הוא המוציא ומביא את העניין שבתחום סמכותו לבתי-המשפט, והוא המקבל הוראות מבית-המשפט כיצד לפעול. בבואו לבית-המשפט הוא מגיש תסקיר על מצבו של הקטין ובדיוני בתי-המשפט הוא מחויב לטעון טענות, וכמובן עליו מוטלת החובה להשיב לטענות שטוען בעל הדין שכנגד… מלבד זאת, תפקידו של פקיד הסעד הוא להציע דרכי טיפול לבית-המשפט, כדי שבית-המשפט ידע לבור לו את דרך הטיפול הנראית לו".

ליקויים מהותיים בעבודת פקידי סעד לחוק הנוער

בנובמבר 2007 פורסם מחקר: "נקודת מבטם של פקידי סעד ושל הורים במשפחות שבהן היתה התערבות בחוק", ע"י פקידת סעד לחוק הנוער באגף הרווחה של עיריית ירושלים חנה סימקין, ואלישבע סדן D.Sc אוניברסיטה עיברית. מהמאמר עולים ליקויים וכשלים קשים של תפקוד פקידי הסעד בטיפול ושיתוף הורים בהליכי קבלת החלטות על עתיד ילדיהם: אי מסירת מידע חיוני, אי שיתוף ההורים בתהליך קבלת החלטות, ועדות מומחים לחולקת אחריות, יצירת לחץ ובלבול אצל הלקוח, ועוד.פקיד סעד לחוק האימוץ

פקידי סעד לחוק האימוץ מועסקים ע"י השירות למען הילד במשרד הרווחה ונבדלים מפקידי סעד לחוק הנוער, או פק"ס לסדרי דין המועסקים ע"י הרשות המקומית. הדיון ע"פ חוק האימוץ מתקיים בבית משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות ללא כפיפות לדיני ראיות.

חוק האימוץ (סעיף 12 ג) מקנה לפקידת אימוץ סמכות להוציא את הילד מחזקת הוריו בצו חירום ולקבוע את מקום הימצאו או למוסרו למי שמוכן לאמצו ללא צו בית משפט אך לא לזמן העולה על 14 יום. במקרה זה מקום הימצאו של הילד חסוי והגישה אליו מותרת לפקידות האימוץ בלבד. הרשות לאימוץ נקראת "השירות למען הילד" ומייצגת את המדינה בבקשה להכריז על הילד בר אימוץ. בית המשפט רשאי להכריז על הילד בר אימוץ במעמד צד אחד ללא נוכחות ההורים.

פקידות האימוץ משמשות אפוטרופוסות לילד החל מהרגע שהוצא מחזקת הוריו ועד שיחליט בית המשפט להכריז עליו בר אימוץ. בתקופה זו הגישה אל הילד נעשית בפיקוח פקידות האימוץ וברשותן. הקשר בין הילד להוריו נעשה ע"י פקידות האימוץ, למרות שהן משמשות צד בהליך המשפטי כמי שמבקשות להכריז עליו כבר אימוץ. מערכת האימוץ העניקה לפקידות האימוץ עוצמה רבה: הן משמשות "צד" בהליך המשפטי שמבקש להכריז על הילדים בני אימוץ, ובה בעת הן "שומרות הסף" של הקשר שבין ההורים לילדיהם, לאחר שהללו הועברו כאמור לחסותן בתוקף צו חירום. ביכולתן להבנות את הקשר שבין ההורים לילדים בדרך המאשרת את ההנחה שקשר זה מסוכן לילדים ותומכת בבקשתן להכריז עליהם בני אימוץ. בפועל נעלם כל ספק באשר לאשמת ההורים שאינם יכולים לגדל את ילדיהם. ההורים מוצגים כמי שיש להסתיר מפניהם את הילד. ביכולתן של פקידות האימוץ לחבל בקשר בין הילד להוריו בדרך שבו הן ממשטרות את הפגישות ביניהם ולהעלים מאחורי חומת הסודיות את רצון הילדים.

פקידות האימוץ אינן בוחלות בשיטות בזויות להכריז על קטין בר אימוץ. השופט פנחס אסולין ציין באחת מהחלטותיו כי פקידות הסעד באו לכלל מסקנה כי גורל אחד ויחיד יהא לילדיו הקטינים של המשיב דהיינו שהם ימסרו לאימוץ ומשהכריעו הן בכך הן לא נמנעו מלתרום משלהן למארג הראיות אשר תבואנה בפני בית המשפט עד כדי, כמעט, כבילת ידי בית המשפט והצבתו בפני עובדות מוגמרות וחבל שכך.

פקידת סעד ראשית לחוק הנוער חנה סלוצקי משקרת וממצמצת בעיניים

.

פלייליסט –

חוקים ותקנות שפקיד הסעד מופיע בהם:

קישורים:

הפתרון למצב הקשה בו אבות ואמהות פורקים את זעמם ברחבי הרשת הוא הקמה מיידית של נציבות קבילות ציבור במשרד הרווחה

תהיו הוגנים: איך להתמודד עם כעס ההורים על העובדות הסוציאליות? , עו"ד משכית בנדל , 09/25/2016  , מעריב

הפתרון למצב הקשה בו אבות ואמהות פורקים את זעמם ברחבי הרשת הוא הקמה מיידית של נציבות קבילות ציבור במשרד הרווחה

בשנים האחרונות הרשת מלאה באתרים, בבלוגים ובדפי פייסבוק שבהם הורים שילדיהם נלקחו מהם על ידי מערכת הרווחה פורקים את כעסם וצערם על עובדות סוציאליות. לפעמים הם בהחלט עוברים את הגבול, אבל האמת היא שגם למשרד הרווחה עצמו יש חלק בכך. רק לאחרונה הגישה פרקליטות המדינה תביעה בגין לשון הרע ופגיעה בפרטיות נגד שלושה פעילים בשם פקידה בכירה במשרד הרווחה. התביעה פורשת התבטאויות קשות, נוטפות שנאה ובעלות היבטים מגדריים מבזים ומקוממים. הביקורת שמוטחת בעובדות הסוציאליות לעתים חוצה את הגבול שבין ביקורת לגיטימית לבין התבטאות אסורה. אלא שכתב התביעה מתעלם, ולא בכדי, מדבר אחד חשוב – והוא שלמשרד הרווחה יש אחריות רבה מאוד לדינמיקה הזאת.

פלייליסט – הוצאת ילדים מביתם ומשפחתם

הבעיה היא שלאנשים מסוגם של הנתבעים אין כל ערוץ או דרך להשמיע את הביקורת שלהם על משרד הרווחה ועובדיו, אפילו כשהדבר נוגע לפעולתם בנוגע לילדיהם. כיום ניתן להוציא ילדים מבית הוריהם בלי הליך הוגן, ולו הבסיסי ביותר. להורים אין זכות ערר ואין כמעט ייצוג משפטי, לא בתוך המערכת ולא בבית המשפט. מנגד, יש הפעלת כוח וסמכות כדי לסחוט הורים שייתנו הסכמתם לטיפול מסוגים שונים.

למעשה, במשרד הרווחה, האחראי לטיפול פרטני בחייהם של מאות אלפי אנשים בישראל, אין נציב קבילות, ואין שקיפות אלמנטרית או בקרה רצינית. גם אין לו כל רצון שיהיו כאלו, והוא מתנגד לכך באופן עקבי. הסיבה להתנגדות פשוטה: הוא לא מעוניין לוותר על הכוח העצום שיש לו לעומת האוכלוסיות הכי פגיעות במדינת ישראל – עניים, בעלי השכלה נמוכה וחסרי מעגלי השפעה ותמיכה חברתית, שמהווים את האנשים השקופים בחברה הישראלית. על רקע זה, למשרד הרווחה יש אחריות לכך שזכויות בסיסיות של בני אדם, הורים וילדים, נפגעות, וגם להפקרה של העובדות הסוציאליות, לאלימות מילולית ופיזית פסולה ומגונה שמופנית אליהן, בין השאר, על הבמה היחידה שקיימת לביקורת כזאת – רשת האינטרנט.

העובדות הסוציאליות הן הראשונות שצריכות להתקומם על כך שבמדינת ישראל יש מערכת שעובדת בצורה שאינה הולמת מדינת חוק שבה לכל אדם זכויות בסיסיות. הן שצריכות לדרוש הגנה אמיתית על שלומן ועל יכולתן למלא את תפקידן במקצועיות לטובת האוכלוסייה שהן משרתות. טעות היא להתעלם מכך שהשתקת ההורים תפגע בעובדות הסוציאליות מכיוון שהתסכול והכעס מוצאים את פורקנם במקום היחיד שבו ניתן לעשות זאת, במשולב עם לא מעט ביקורת לגיטימית.

הפתרון למצב הקשה הוא הקמה מיידית של נציבות קבילות ציבור במשרד הרווחה, כפי שהמליצו גורמים מקצועיים בעבר. נציבות זו צריכה להיות חיצונית ועצמאית, ועליה לטפל בתלונות של אנשים מסוג הנתבעים ועוד עשרות אלפים כמוהם. יש לכונן, בחקיקה מנגנון מודרני שהולם מדינת חוק ומגן על זכויות האדם של כל המעורבים בהליכים בתוך מערכת הרווחה. הדבר הזה הוא בראש ובראשונה אינטרס מובהק של מערכת הרווחה ועובדיה, והוא יעיל וצודק פי כמה מניהול הליכים בבתי משפט.

הכותבת היא ראש תחום רווחה וקיום בכבוד באגודה לזכויות האזרח

הרב מנחם פרוש: חטיפת ילדי תימן נעשתה ע"י עובדות סוציאליות

יוני 2016 – חבר הכנסת הרב מנחם פרוש, חושף את פרשת חטיפת ילדי תימן שנחטפו על ידי עובדות סוציאליות. שודר במקור ביום 17.9.1997 בערוץ 2 המהדורה המרכזית.

להלן חלק נבחר מהראיון שהוא קיים בשעתו לערוץ 2 (המראיין – מתי כהן):

"אני חושב שזה הכתם המחפיר ביותר של מדינת ישראל, הכתם הזה של חטיפת ילדי תימן. חטפו ילדים", פותח הרב פרוש את דבריו בנחרצות. "אני לא יכול להגיד עוד דברים חמורים ביותר, אבל היתה הכוונה ברורה: 'מגיעים עכשיו ילדים מתימן, למשפחות ברוכות ילדים, וניקח מהם את הילדים', וככה הם נהגו".

מי ידעת אז שעוסק בחטיפת הילדים?
הרב פרוש: "העובדות הסוציאליות, והשמאלנים היו מאחורי הקלעים, במפלגותיהם. בעליית הנוער פעלו כוחות כאלה סמויים שזו היתה מטרתם".
מהשיחות שקיימת עם אותם אנשים – שבשמם אתה לא מוכן לנקוב – למען הצדק ההיסטורי: מה היתה השיטה שלהם כפי שהבנת מפיהם?
הרב פרוש: "הם ריחמו על תנאי החיים של המשפחות ברוכות הילדים, ולמען הילדים כדי שלא ירעבו, ראו אותם כרעבים, לקחו אותם גידלו אותם והעלימו אותם מההורים. זו היתה האווירה אז".
זה הגיע ללשכתו של ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון?
הרב פרוש: "לא, זה נעשה מאחורי גבו של בן גוריון. אני זוכר שיחה אחת שהיתה לי איתו בנושא הזה, והוא לא האמין, לא העלה על הדעת. 'תסלח לי', ככה אמר לי אז, 'אתה ביררת את זה לפני שאתה מביא אלי האשמה כזאת?"
ומה השבת לו?
הרב פרוש: "השבתי: זה ידוע, תברר את העובדות ותיווכח בזה".
היום אנחנו יכולים למצוא את הילדים? היתה איזו שיטת רישום לגבי הילדים האלה, כך שאפשר יהיה לאתר אותם?
הרב פרוש: "בעבודה אינטנסיבית, מדוקדקת וברצון להגיע לאמת – אפשר. וזה מה שאנחנו צועקים ודורשים: אלה שיודעים, שיגלו".
חלק מהאנשים האלה (החוטפים. א.ר.) חיים היום?
הרב פרוש: "כן".
ואין שום אפשרות, אדוני, שתנקוב בשמות?
הרב פרוש: "אני אגיד לך כך: הלוואי ולא הייתי מפחד לגלות את השמות".

עו"ס ליאורה דיקשטיין לשכת הרווחה רעננה – הומור לעגני ומזללזל בדרי רחוב – פורים 2012

מרץ 2012  – ההומור השחור במסיבת פורים בלשכת הרווחה רעננה. עו"ס ליאורה דיקשטיין מציגה דר רחוב (הומלס) עם שלט עליו כתוב: "אין לי קסף לטרופות אין לי קסף לעוכל תאזרו לי ולילדים שלי מי שלא שם שקל מניאק".

עו"ס ליאורה דיקשטיין מציגה באופן שקרי ובוטה את ההומלס כאנלפבית ומקלל

ההומור של לשכת הרווחה רעננה ועו"ס ליאורה דיקשטיין מראה את התפיסה המעוותת והעילגת של עובדות סוציאליות כדוגמתה נגד דרי רחוב. נשאלת השאלה, עם יחס כזה מזלזל לבריות כיצד יוכלו לסייע לדרי הרחוב ולבצע עבודתם עבור המשכורת שהם מקבלים.

%d7%9c2
עו"ס ליאורה דיקשטיין לשכת הרווחה רעננה – הומור לעגני ומזללזל לדרי רחוב – פורים 2012
%d7%9c3
עו"ס ליאורה דיקשטיין לשכת הרווחה רעננה – הומור לעגני ומזללזל לדרי רחוב – פורים 2012

משרד הרווחה מטייח תלונות נגד עובדים סוציאליים

מה מסתיר משרד הרווחה? 60 תלונות נגד עובדים סוציאליים – רק 4 הועמדו לדין, ליאור דטל , 29.06.2015  , הארץ

במשך שנים מסרב משרד הרווחה לפרסם פרטים על התלונות המוגשות כנגד עובדים סוציאליים ועל הטיפול בהם, למרות הביקורות המוטחות ■ חלק מהתלונות טופלו רק לאחר הרשעות בבתי משפט

 בחמש השנים האחרונות (2010-2015) התקבלו במשרד הרווחה כ-60 תלונות בתחום המשמעת נגד עובדים סוציאליים, מתוכם הועמדו 4 עובדים סוציאלים לדין משמעית (כ-6% מהתלונות). בחלק מבין ארבעת המקרים בהם הועמדו עובדים סוציאליים לדין משמעתי, משרד הרווחה נאלץ לעשות זאת רק לאחר פסק דין שהרשיע את העובדים – כך עולה ממידע שהתקבל ממשרד הרווחה לאחר שנאלץ לחשוף זאת במסגרת חוק חופש המידע.

ממשרד הרווחה נמסר כי מחצית מהתלונות לא היו בסמכות ועדת המשמעת, האחראית על בירור תלונות נגד עובדים סוציאלים, ולכן הועברו לטיפול של גורמים אחרים במשרד.

במשך שנים משרד הרווחה מסרב לפרסם באופן שוטף פרטים על התלונות שהוגשו נגד עובדים סוציאלים ועל הטיפול בהם, גם ללא פרסום שמות המתלוננים והעובדים שהוגשו נגדם קובלונות. זאת, למרות ביקורת שהוטחה נגד בנושא ולמרות דרישת המועצה לעבודה סוציאלית, המייעצת לשר הרווחה.

המידע על מספר כתבי האישום שהוגשו נגד עובדים סוציאליים התקבל לבסוף אצל התנועה לחופש המידע, שפנתה למשרד הרווחה בשם אדם שהתלונן נגד עובדת סוציאלית ותלונתו נסגרה ללא העמדה לדין. כשניסה לקבל בעצמו מהמשרד נתונים על שיעור ההעמדות לדין של עובדים סוציאליים – המשרד סירב לעשות זאת.

לפי חוק העובדים הסוציאליים, משרד הרווחה אחראי על הטיפול בעבירות משמעת של עובדים סוציאלים. התלונות על העובדים הסוציאלים מתקבלות בלשכה המשפטית במשרד הרווחה ומטופלות על ידי ועדת המשמעת.

לפי המידע שהתקבל מהמשרד בתנועה לחופש המידע בין השנים 2012 ועד למאי 2015, הוגשו 33 תלונות ללשכה המשפטית של המשרד, המבקשות להגיש קובלנות נגד עובדים סוציאלים לוועדת המשמעת במשרד. בתקופה זו, הגישו תובעים מהלשכה המשפטית של המשרד 3 קובלנות לוועדת המשמעת – חלקם רק לאחר שהוגשו פסקי דין פלילי מרשיעים של בתי המשפט שלא הותירו למשרד ברירה אחרת.

במשרד הרווחה מסרו לתנועה לחופש המידע כי 4 תלונות עדיין נמצאות בבדיקות של התובעים במשרד, 17 עדיין בבירור משפטי, והיתר נסגרו מסיבות שונות של מחסור בראיות, התיישנות, או חוסר אשמה.

משרד הרווחה מסרב לפעול בשקיפות בכל הקשור לתלונות המוגשות נגד העובדים הסוציאליים. ב-2008 נדרש מהמשרד לפרסם באופן שוטף מידע על התלונות שנגד העובדים הסוציאליים, התפלגותן ותוצאות הטיפול בהם תוך ביקורת הוועדה הממונה על התנהלות הלשכה המשפטית במשרד הרווחה.

בדיון שקיימה המועצה לעבודה סוציאלית, המייעצת לשר הרווחה, באפריל 2008 הדגישה כי תשובות הלשכה המשפטית בתגובה לדרישתם לחשוף את הנתונים "אינה מקובלת על הוועדה", וכי "מדובר בניסיון התחמקות".

יוסי דיאמנט, עובד סוציאלי שהורשע ב-2012 בביצוע מעשים מגונים בנער. צילום: עבדוללה שאמה
יוסי דיאמנט, עובד סוציאלי שהורשע ב-2012 בביצוע מעשים מגונים בנער. צילום: עבדוללה שאמה

 "צר לוועדה שהלשכה המשפטית אינה מבינה את החשיבות המהותית העומדת מאחורי דרישות המועצה. העובדים הסוציאליים, לקוחותיהם והציבור הרחב צריכים לדעת כי עובדים הסורחים בעבודתם נענשים על כך ובאותה מידה חשוב שציבורים אלה ידעו על היקף התופעה והתפלגויות השונות על מנת להטמיע נורמות והתנהגות מקצועית ראויה", נכתב בפרוטוקול הישיבה. "לפי הוועדה, היא לא תסתפק במיתן מידע חד פעמי אלא בפרסום דו"חות תקופתיים באופן שוטף על היקף התלונות, מהותן, והטיפול בהן".

גם בספטמבר 2007 קבעה וועדה נוספת שמינה המשרד כי "קיימת חשיבות רבה לפרסום החלטות ועדת המשמשת שהרי זאת הדרך הבלעדית כמעט להביא דבר מורא החוק לידיעת ציבור העובדים הסוציאליים. מוצע להבחין בין פרסום עם שם הנקבל לפרסום בלי. פרסום ההחלטות יתרום גם להגברת מודעות הציבור והעובדים הסוציאליים בנושאי המשמעת ופעילות ועדת המשמעת".

מ' (השם המלא שמור במערכת) שפנה לתנועה לחופש המידע לאחר שלא הצליח להשיג את הנתונים בעצמו אמר "מאז חלפו 8 שנים ושום דבר לא השתנה. עד היום משרד הרווחה לא מפרסם דו"חות תקופתיים באופן יזום, רציף ופומבי. אם אין ללשכה המשפטית במשרד מה להסתיר והכל תקין אז מדוע היא מונעת לפרסם דו"חות באופן פומבי? מספר התלונות שמגיעות לדין משמעתי גם תמוה עד מאוד. הלשכה מיוזמתה כמעט ולא מעמידה לדין עובדות סוציאליות, הנתונים מדברים בעד עצמם".

ממשרד הרווחה נמסר כי "הלשכה המשפטית מפרסמת מידע לפי חוק חופש המידע. בין השנים 2010-2015 הועמדו 4 עובדים סוציאליים לדין משמעתי על ידי תובעים מהלשכה המשפטית במשרד הרווחה. בשנים אלו התקבלו כ-60 תלונות בתחום המשמעת ללשכה המשפטית. כמחציתן לא היו מלכתחילה בתחום סמכותה העניינית של ועדת המשמת של הלשכה המשפטית והועברו לטיפול משמעתי של גורמים אחרים במשרד".