כדורים פסיכיאטריים לשלוט על נערים במוסדות

כדורים פסיכיאטריים משמשים לשלוט בבני אדם במוסדות גם אם אינם סובלים מבעיה פסיכיאטרית כלשהי. השיטה הנה פברוק חוות דעת פסיכיאטרית על ידי הפסיכיאטר המאבחן המקבל שכר ממנהל המוסד. וכך הופכים השוהים במוסד לזומבים שקל לשלוט בהם.
פרקטיקה זו של שליטה בשוהים במוסדות על ידי חוות פסיכיאטריות מפוברקות נפוצה בעיקר במוסדות משרד הרווחה ובבתי אבות, אך גם בישיבות חרדיות.

תחקיר "אולפן שישי" חושף את הפרקטיקה בישיבות חרדיות לדיכוי יצר מיני באמצעות סמים פסיכיאטריים.

תופעה שהחלה בחסידות גור התפשטה לחסידויות רבות – תלמידי ישיבות "סוררים" מקבלים כדורים פסיכיאטריים רק כדי לנצל את תופעות הלוואי שלהם. בין היתר, התרופות ניתנו לדיכוי היצר המיני. הפסיכיאטרים מכחישים: לא שיתפנו עם זה פעולה. תלמיד ישיבה לשעבר: "נתנו לי את זה בכוח"
אלי הירשמן | אולפן שישי | 06/12/19

במספר ישיבות מצאו דרך מקורית ומטרידה במיוחד לדיכוי יצרים מיניים ומחשבות על העולם שבחוץ: נטילת כדורים פסיכיאטריים. השיטה פשוטה, חונך מטעם הישיבה מלווה את התלמיד לפסיכיאטר, ושם השניים מספרים לרופא על המחשבות ה"לא טובות" של התלמיד. הפסיכיאטרים משתפים פעולה, ורושמים לעיתים גם תרופות שלא קשורות להפרעות שאובחנו – רק כדי שתופעת הלוואי של הכדור, כמו דיכוי היצר המיני, ישפיעו על התלמיד. בין היתר, הפסיכיאטרים רושמים ריספרדל, כדור שנועד בכלל לטפל בסכיזופרניה.

"שלוש שנים מהחיים שלי הייתי בישיבה בלי לצאת. התנאי לקבלה היה שאקח את הכדורים", מעיד קובי ויינברג, תלמיד ישיבה לשעבר. "מגיל 9 עד 15 לקחתי כדורים פסיכיאטריים שלא הייתי צריך. לא אכלתי ולא ישנתי, זה עשה לי דיכאון וזה הפך אותי לצל של עצמי, לא רציתי את זה. נתנו לי את זה בכוח – מורה תפס לי את הלסת, הכניס את הכדור בכוח ושפך מים".

י' הוא תלמיד ישיבה לשעבר שהיה בן 16 כשנשלח לפסיכיאטרית. "משגיח בישיבה גילה שמבוגרים הטרידו אותי והוא החליט שהבעיה בי, למרות שהתלוננתי וביקשתי שיעזור לי", הוא אומר. "הוא החליט שאני סוג של 'זונה' שלהם". החונך קבע תור אצל פסיכיאטרית, שרשמה לי' ריספרדל.

"תעשה 4-3 שנים בישיבה, ומפה – תתמודד בחיים"

מקור השיטה כנראה בשנות ה-90 אצל חסידות גור, אבל מאז היא התפשטה גם לחסידויות נוספות. בישיבות יש "חונכים" שמשמשים מנטורים לתלמידים מתקשים, וכנראה הם גילו שהדרך הקלה ביותר לגרום לתלמידים הסוררים לשוב לדרך הרצויה היא כדורים פסיכיאטריים.

"ברגע שאתה נותן את הכדור הזה למישהו הוא זומבי, ואפשר לעשות לו מה שאתה רוצה", אומר חיים תפילינסיקי, חונך לשעבר בישיבה. "הם רוצים דבר אחד – תהיה בתלם. נעשה הכול כדי שתוכל לעשות שלוש-ארבע שנים בישיבה ובזמן הזה נחתן אותך, תביא ילדים ומפה תתמודד בחיים".

בעקבות העדויות, נשלחו מטעם מערכת "אולפן שישי" חונך ותלמיד ישיבה סמויים, שניהם חרדים לשעבר, כדי לבדוק מה יאמרו הפסיכיאטרים. לכולם אמר תלמיד הישיבה שהוא נמשך לגברים. פרופ' עומר בונה, מנהל המחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים הדסה עין כרם, רשם לתלמיד המדומה תרופה בשם פרוקסטין. "יש לזה תופעת לוואי שהיא מורידה את הדחף, וזה יכול לעזור כי זה ישפר את המצב רוח וגם יוריד את הדברים הלא רצויים", אמר.

המטופל המדומה נשלח גם אל ד"ר טלי וישנה. "היו דברים לא צנועים שעשית עם עצמך או עם גברים אחרים?", היא שואלת את ה"מטופל". הוא עונה: "רק עם עצמי". הנער מקבל מרשם לריספרדל ולתרופה נוספת שיש לה תופעת לוואי של הפרעת זקפה. גם אצל ד"ר מיכאל בונצל מבית החולים מעייני הישועה מקבל הנער ריספרדל ותרופה אחרת. גם אצל פסיכיאטרים אחרים שבדקנו אצלם, הם רשמו תרופות שלאו דווקא מתאימות לבעיות שהוצגו.

פרופ' אבינועם רכס, יו"ר בית הדין של ההסתדרות הרפואית, יוצא בחריפות נגד התופעה: "זו סוגיה של החברה החרדית בינה לבין עצמה, תשאירו את הרופאים מחוץ לדבר הזה". הוא מסיים את דבריו בפנייה לפסיכיאטריים העוסקים בדבר: "צאו משם, אל תהיו שם, זה לא מוסיף לכם כבוד", הוא אומר.

הפסיכיאטרים מגיבים: "טובת המטופלים היא נר לרגלי"

ד"ר טלי וישנה מסרה בתגובה: "לו היו משדרים בכתבה את הטיפול כולו, היה ניתן לראות כי הוא כלל שיחת עומק עם המטופל ושאלון פסיכולוגי מקיף ומוכר שנועד לאמוד סימפטומים של מצוקה פסיכולוגית. לאור הממצאים מצאתי לנכון לרשום תרופות במינון נמוך למשך חודש בלבד, שמטרתן לאזן את המצב הנפשי ולמנוע דיכאון קליני, ולא לדכא חשק מיני! אני מסרבת לרשום תרופות שמדכאות את החשק המיני ונלחמת בתופעה שנים רבות. טובת המטופלים והאמת הרפואית ימשיכו להיות נר לרגלי".

עו"ד עמית חדד, פרקליטו של פרופסור אבי ויצמן, מסר בתגובה: "פרופ' ויצמן הוא פורץ דרך ובעל שם עולמי בתחומו. בפעולותיו של פרופ' ויצמן לא נפל שום דופי. להיפך, הוא פעל על פי כל אמות המידה המקצועיות הנהוגות. הניסיון להוליך אותו שולל, תוך הצגת מצג שווא, הוא חמור ועלול לשדר מסר מטעה למי שבאמת זקוקים לעזרה. מצג השווא שלכם מתיימר להבין את השיקולים הרפואיים המקצועיים המורכבים שעל פיהם מחליטים רופאים מומחים על טיפול, והוא לא אחראי ומסוכן".

מטעם בית חולים הדס עין כרם נמסר בשמו של ד"ר בונה: "מטעמים של חיסיון רפואי אנו מנועים מלהתייחס לטענות המופרכות וחסרות השחר שהוצגו בכתבה".

נטילת נוגדי דיכאון בהריון מכפילה הסיכון לאוטיזם

נטילת נוגדי דיכאון בהריון עלולה להכפיל הסיכון לאוטיזם – מחקר חדש ורחב היקף בארצות הברית מצא שנטילת נוגדי דיכאון בקרב נשים במהלך ההריון, עלולה להכפיל את הסיכון לאוטיזם אצל התינוק. המחקר מעלה את הדילמה: האם להסתכן בנזק ליילוד, או בחשש לדיכאון שישפיע על האם – טטיאנה הופמן | חדשות 2 |  15/12/15

"תרופות" נוגדות דיכאון והפרעות קשב גורמות לפרצי אלימות קשים

הכתבה מחקר: מה התרופות שגורמות לאלימות? , רועי שני , ynet , דצבר 2010

חוקרים זיהו 31 תרופות שנטילתן עלולה לגרום לפרצי אלימות קשים, כמו תרופות לשינה ולהפרעת קשב

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת הרווארד זיהה 31 תרופות אשר נטילתן עלולה לגרום לפרצי אלימות קשים. מממצאי המחקר, שפורסמו בכתב העת המקוון של הספריה הציבורית למדע – PLoS ONE, עולה כי התרופה שתחת השפעתה נרשמו מקרי האלימות הרבים ביותר היא התרופה לגמילה מעישון צ'מפיקס.

אלימות הנובעת מנטילה של תרופות היא תחום שעד היום כמעט שלא נחקר, בעיקר מסיבות אתיות. למשל, הסיכון שמשתתפי המחקר ינהגו באלימות כלפי אחרים ויגרמו לחבלות ולפציעות. החוקרים המעטים העוסקים בתחום זה מסתמכים על אירועי אלימות שדווחו, מתוכם הם מבקשים לזהות מקרים בהם התוקפים נטלו תרופה אשר הביאה להתקפי האלימות.

לצורך המחקר ניתח צוות החוקרים מאגר מידע של מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אשר הכיל 780,169 דיווחים על התפרצויות אלימות באופן כללי תוך נטילת תרופות, בין השנים 2009-2004 – מתוכן 1,937 מקרים הוגדרו כפרצי אלימות קשים.

מתוך נתון זה הצליחו החוקרים להצביע על 31 תרופות אשר היו קשורות ל79% מסך מקרי האלימות הקשים, שכללו בין היתר: רצח, ניסיון לרצח, תקיפה פיזית והתעללות.
.

.
נדרש מחקר נוסף

החשודה העיקרית שתחת השפעתה דווח על מספר מקרי האלימות הגבוה ביותר היא הצ'מפיקס, תרופה לגמילה מעישון אשר החומר הפעיל בה, ורניקלין, נקשר לקולטני הניקוטין ומעכב את שחרור הדופמין במוח.

תרופות נוספות שנקשרו לאלימות הן תרופות נוגדות דיכאון המשפיעות על המערכת הסרוטונרגית (וביניהן סרוקסט ופרוזק), תרופות להרגעה ולשינה והתרופה סטרטרה לטיפול בהפרעת קשב וריכוז.
לדברי החוקרים, ממצאיהם מדגישים כי יש להתייחס בכובד ראש לתרופות אשר השימוש בהן עלול לגרום להתנהגות אלימה – למרות שמדובר רק במספר מצומצם של תרופות.

התרופות שעבורן נמצא הקשר המובהק, החריף והעקבי ביותר הן תרופות המשפיעות על המערכת הסרוטונרגית (תרופות נוגדות דיכאון) ועל המערכת הדופמינרגית (צ'מפיקס להפסקת עישון).

החוקרים טוענים כי נדרש מחקר נוסף ומקיף שיבחן את הסיבות והמנגנונים שבגללם תרופות אלו גורמות לתגובות אלימות, ובמיוחד מה השינויים המוחיים שהן גורמות בהשוואה לתרופות אחרות שאינן מעוררות אלימות בקרב המשתמשים.

קישורים:

הרעלת הפסיכיאטריה – נכנסה לבית חולים אסף הרופא עם שבר ברגל ויצאה במצב פסיכוטי

ה"תרופות" הפסיכיאטריות נראות טבליות קטנות וצבעוניות כמו סוכריות, משתמשים בהן להרגעה, נגד כאבים, לשינה, אבל אלו רעלנים מסוכנים מאוד עם תופעות לוואי בלתי הפיכות

הכתבה נכנסה עם שבר ברגל ויצאה במצב פסיכוטי , nrg , הילה אלרואי ואלה הר-נוי , יולי 2007

צעירה שקיבלה טיפול שגוי אושפזה בבית חולים פסיכיאטרי. הרופא המליץ על טיפול ב"סרוקוול" אבל הצוות ב"אסף הרופא" לא הבין את כתב ידו ונתן לצעירה "סרוקסט" במינון רעיל

אחד הסיוטים הגדולים של כל חולה הוא שכתב היד הלא ברור של רופא יגרום למתן תרופות לא נכונות ולנזקים חמורים. עבור צעירה ממרכז הארץ, הפך הסיוט הזה למציאות מרה במיוחד.

ראשיתו של הסיפור לפני שנתיים, כשהצעירה, בת ‭,20‬ הגיעה לחדר המיון של בית החולים אסף הרופא עם שבר בקרסול. מכיוון שסבלה מאי שקט נפשי, נקרא למקום פסיכיאטר שהורה על מתן של סרוקוול (תרופה שניתנת גם להרגעה) במינון נמוך.

הצוות הרפואי לא הבין כראוי את ההוראה ונתן למטופלת בטעות סרוקסט (תרופה נגד דכאון‭,(‬ במינון של פי עשרה מהמינימום המקובל. במשך כארבעה ימים קיבלה הצעירה את המינון השגוי מהתרופה השגויה, דבר שגרם להידרדרות קשה במצבה הנפשי עד כדי מצב פסיכוטי קשה. "מתן סרוקסט במינון רעיל שכזה יכול לגרום למצבים מאניים ופסיכוטיים גם באדם בריא, ולא כל שכן באדם שיש לו נטייה למחלות נפשיות‭,"‬ הסביר פסיכיאטר בכיר.

בתביעה שהגיש עורך הדין ירון מויאל כנגד משרד הבריאות, הבעלים של אסף הרופא, נטען כי הצעירה אושפזה למשך קרוב לשנה במחלקות סגורות בבתי חולים פסיכיאטריים, במהלכם קיבלה 30 טיפולים במכות חשמל, וטיפולים תרופתיים. לטענת עורך הדין מויאל, חמש שנים לפני המקרה סבלה הצעירה מבעיות נפשיות, טופלה והיתה במעקב פסיכיאטרי, אך יחד עם זאת סיימה 12 שנות לימוד.

אף אחד לא שם לב

הצעירה שוחררה לביתה ביולי ‭,2005‬ אך בסיכום המחלה לא אוזכרה הטעות החמורה. יומיים לאחר השחרור היא אושפזה במחלקה סגורה בבית חולים לבריאות הנפש באר יעקב, בגלל מצב פסיכוטי חריף.

מכתב התביעה עולה כי עד לאותו אירוע היתה הצעירה עצמאית, ומאז הפכה תלותית וחרדתית. בחוות הדעת שהגיש ד"ר שלום ליטמן, מומחה בפסיכיאטריה ופסיכו אנליזה ולשעבר ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות, נטען: "אין ספק שהאירועים החמירו את מצבה הנפשי, עד למחלה כרונית עם קשיים ניכרים בשיקומה‭."‬

"המצער בכל הסיפור הוא שהתרופה השגויה ניתנה במשך ארבעה ימים מבלי שאיש מהצוות שם לב לטעות, חרף תלונות המשפחה על התדרדרות קשה במצבה‭,"‬ אמר עורך הדין מויאל. מבית החולים נמסר כי אין הם יכולים להגיב לתביעה מכיוון שטרם התקבלה.

הכתבה נכנסה עם שבר ברגל ויצאה במצב פסיכוטי , nrg , הילה אלרואי ואלה הר-נוי , יולי 2007

קישורים:

תויות: תביעות נגד רופאים, תביעות נגד נשרד הבריאות, נוגדי דיכאון, תרופות אנטי פסיכוטיות