נטילת נוגדי דיכאון בהריון מכפילה הסיכון לאוטיזם

נטילת נוגדי דיכאון בהריון עלולה להכפיל הסיכון לאוטיזם – מחקר חדש ורחב היקף בארצות הברית מצא שנטילת נוגדי דיכאון בקרב נשים במהלך ההריון, עלולה להכפיל את הסיכון לאוטיזם אצל התינוק. המחקר מעלה את הדילמה: האם להסתכן בנזק ליילוד, או בחשש לדיכאון שישפיע על האם – טטיאנה הופמן | חדשות 2 |  15/12/15

מודעות פרסומת

"תרופות" נוגדות דיכאון והפרעות קשב גורמות לפרצי אלימות קשים

הכתבה מחקר: מה התרופות שגורמות לאלימות? , רועי שני , ynet , דצבר 2010

חוקרים זיהו 31 תרופות שנטילתן עלולה לגרום לפרצי אלימות קשים, כמו תרופות לשינה ולהפרעת קשב

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת הרווארד זיהה 31 תרופות אשר נטילתן עלולה לגרום לפרצי אלימות קשים. מממצאי המחקר, שפורסמו בכתב העת המקוון של הספריה הציבורית למדע – PLoS ONE, עולה כי התרופה שתחת השפעתה נרשמו מקרי האלימות הרבים ביותר היא התרופה לגמילה מעישון צ'מפיקס.

אלימות הנובעת מנטילה של תרופות היא תחום שעד היום כמעט שלא נחקר, בעיקר מסיבות אתיות. למשל, הסיכון שמשתתפי המחקר ינהגו באלימות כלפי אחרים ויגרמו לחבלות ולפציעות. החוקרים המעטים העוסקים בתחום זה מסתמכים על אירועי אלימות שדווחו, מתוכם הם מבקשים לזהות מקרים בהם התוקפים נטלו תרופה אשר הביאה להתקפי האלימות.

לצורך המחקר ניתח צוות החוקרים מאגר מידע של מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אשר הכיל 780,169 דיווחים על התפרצויות אלימות באופן כללי תוך נטילת תרופות, בין השנים 2009-2004 – מתוכן 1,937 מקרים הוגדרו כפרצי אלימות קשים.

מתוך נתון זה הצליחו החוקרים להצביע על 31 תרופות אשר היו קשורות ל79% מסך מקרי האלימות הקשים, שכללו בין היתר: רצח, ניסיון לרצח, תקיפה פיזית והתעללות.
.

.
נדרש מחקר נוסף

החשודה העיקרית שתחת השפעתה דווח על מספר מקרי האלימות הגבוה ביותר היא הצ'מפיקס, תרופה לגמילה מעישון אשר החומר הפעיל בה, ורניקלין, נקשר לקולטני הניקוטין ומעכב את שחרור הדופמין במוח.

תרופות נוספות שנקשרו לאלימות הן תרופות נוגדות דיכאון המשפיעות על המערכת הסרוטונרגית (וביניהן סרוקסט ופרוזק), תרופות להרגעה ולשינה והתרופה סטרטרה לטיפול בהפרעת קשב וריכוז.
לדברי החוקרים, ממצאיהם מדגישים כי יש להתייחס בכובד ראש לתרופות אשר השימוש בהן עלול לגרום להתנהגות אלימה – למרות שמדובר רק במספר מצומצם של תרופות.

התרופות שעבורן נמצא הקשר המובהק, החריף והעקבי ביותר הן תרופות המשפיעות על המערכת הסרוטונרגית (תרופות נוגדות דיכאון) ועל המערכת הדופמינרגית (צ'מפיקס להפסקת עישון).

החוקרים טוענים כי נדרש מחקר נוסף ומקיף שיבחן את הסיבות והמנגנונים שבגללם תרופות אלו גורמות לתגובות אלימות, ובמיוחד מה השינויים המוחיים שהן גורמות בהשוואה לתרופות אחרות שאינן מעוררות אלימות בקרב המשתמשים.

קישורים:

הרעלת הפסיכיאטריה – נכנסה לבית חולים אסף הרופא עם שבר ברגל ויצאה במצב פסיכוטי

ה"תרופות" הפסיכיאטריות נראות טבליות קטנות וצבעוניות כמו סוכריות, משתמשים בהן להרגעה, נגד כאבים, לשינה, אבל אלו רעלנים מסוכנים מאוד עם תופעות לוואי בלתי הפיכות

הכתבה נכנסה עם שבר ברגל ויצאה במצב פסיכוטי , nrg , הילה אלרואי ואלה הר-נוי , יולי 2007

צעירה שקיבלה טיפול שגוי אושפזה בבית חולים פסיכיאטרי. הרופא המליץ על טיפול ב"סרוקוול" אבל הצוות ב"אסף הרופא" לא הבין את כתב ידו ונתן לצעירה "סרוקסט" במינון רעיל

אחד הסיוטים הגדולים של כל חולה הוא שכתב היד הלא ברור של רופא יגרום למתן תרופות לא נכונות ולנזקים חמורים. עבור צעירה ממרכז הארץ, הפך הסיוט הזה למציאות מרה במיוחד.

ראשיתו של הסיפור לפני שנתיים, כשהצעירה, בת ‭,20‬ הגיעה לחדר המיון של בית החולים אסף הרופא עם שבר בקרסול. מכיוון שסבלה מאי שקט נפשי, נקרא למקום פסיכיאטר שהורה על מתן של סרוקוול (תרופה שניתנת גם להרגעה) במינון נמוך.

הצוות הרפואי לא הבין כראוי את ההוראה ונתן למטופלת בטעות סרוקסט (תרופה נגד דכאון‭,(‬ במינון של פי עשרה מהמינימום המקובל. במשך כארבעה ימים קיבלה הצעירה את המינון השגוי מהתרופה השגויה, דבר שגרם להידרדרות קשה במצבה הנפשי עד כדי מצב פסיכוטי קשה. "מתן סרוקסט במינון רעיל שכזה יכול לגרום למצבים מאניים ופסיכוטיים גם באדם בריא, ולא כל שכן באדם שיש לו נטייה למחלות נפשיות‭,"‬ הסביר פסיכיאטר בכיר.

בתביעה שהגיש עורך הדין ירון מויאל כנגד משרד הבריאות, הבעלים של אסף הרופא, נטען כי הצעירה אושפזה למשך קרוב לשנה במחלקות סגורות בבתי חולים פסיכיאטריים, במהלכם קיבלה 30 טיפולים במכות חשמל, וטיפולים תרופתיים. לטענת עורך הדין מויאל, חמש שנים לפני המקרה סבלה הצעירה מבעיות נפשיות, טופלה והיתה במעקב פסיכיאטרי, אך יחד עם זאת סיימה 12 שנות לימוד.

אף אחד לא שם לב

הצעירה שוחררה לביתה ביולי ‭,2005‬ אך בסיכום המחלה לא אוזכרה הטעות החמורה. יומיים לאחר השחרור היא אושפזה במחלקה סגורה בבית חולים לבריאות הנפש באר יעקב, בגלל מצב פסיכוטי חריף.

מכתב התביעה עולה כי עד לאותו אירוע היתה הצעירה עצמאית, ומאז הפכה תלותית וחרדתית. בחוות הדעת שהגיש ד"ר שלום ליטמן, מומחה בפסיכיאטריה ופסיכו אנליזה ולשעבר ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות, נטען: "אין ספק שהאירועים החמירו את מצבה הנפשי, עד למחלה כרונית עם קשיים ניכרים בשיקומה‭."‬

"המצער בכל הסיפור הוא שהתרופה השגויה ניתנה במשך ארבעה ימים מבלי שאיש מהצוות שם לב לטעות, חרף תלונות המשפחה על התדרדרות קשה במצבה‭,"‬ אמר עורך הדין מויאל. מבית החולים נמסר כי אין הם יכולים להגיב לתביעה מכיוון שטרם התקבלה.

הכתבה נכנסה עם שבר ברגל ויצאה במצב פסיכוטי , nrg , הילה אלרואי ואלה הר-נוי , יולי 2007

קישורים:

תויות: תביעות נגד רופאים, תביעות נגד נשרד הבריאות, נוגדי דיכאון, תרופות אנטי פסיכוטיות