העיתונאים מוטי לייבל ולורי שם טוב ועו"ד צבי זר 110 ימים במעצר לא חוקי – תמונות

מודעות פרסומת

מחאה בפתח תקווה נגד אביחי מנדלבליט על אוזלת ידו בהעמדת פקידים ונבחרי ציבור מושחתים לדין

10.05.2017 – מחאה בפתח תקווה נגד אביחי מנדלבליט על אוזלת ידו בהעמדת פקידים ונבחרי ציבור מושחתים לדין. אביחי מנדלבליט היועץ המשפטי לממשלה אינו מטפל לדעת המוחים על נושאים בוערים ולכן הם מפגינים בפתח תקווה עיר מגוריו.

במחאה נכחו גם פעילים חברתיים המוחים על הסחר בילדים ע"י משרד הרווחה ועל מעצרם הלא חוקי של העיתונאים לורי שם טוב, מוטי לייבל, ועו"ד צבי זר.

הילדים האבודים – סרט דוקומנטרי על פרשת חטיפת ילדי תימן

ערוץ 2 – אפריל 2017 – הילדים האבודים – סרט דוקומנטרי על פרשת חטיפת ילדי תימן. בעקבות חשיפת הפרוטוקולים בחודשים האחרונים ערכה רינה מצליח סרט על פרשת חטיפת ילדי תימן.

בסרט נחשפים מאמצי ההסתרה של המדינה והתקשורת לאורך השנים, בין היתר בסיקור השלילי והמוטה של פרשת עוזי משולם וההתבצרות שלו עם חסידיו ביהוד. לפי עדויות בסרט התקשורת הסתירה את התמיכה הרחבה שקיבל משולם ברחוב על מאבקו.

לפי הסרט בשנות ה-50 היה מותר לרשום במשרד הפנים ילד שלא אומץ כחוק כילד טבעי של המשפחה. וועדת קדמי לא חקרה עניין זה והאם בדרך זו הוסתרו אימוצים לא חוקיים של ילדי תימן.

אלי ליפשטיין בכיר במכון הפתולוגי: בשנות ה-50 ניתחו כל גופה למטרה לימודית כי לא היה צריך אישור מאף אחד, גם לא מהמשפחה. לדבריו, הגופות של הילדים עברו נתיחות באופן מחפיר וללא הסכמה או אישור מההורים. ואח״כ מה שנשאר מהגופות נקבר ע״י החברה קדישא בבית הקברות.

להערכתו זו היתה אחת הסיבות לכך שלא נערכה לוויה מסודרת, לא הזמינו את ההורים לקבור את הילד וחלקם נקברו בקברי אחים. הדבר הוסתר מההורים ורק כאשר לחצו ושאלו איפה הילד אמרו להם שנפטר

תפילת יזכור

לנעדרים מפרשת ילדי תימן מזרח ובלקן

יזכור ישראל ויתברך בזרעו ויאבל על זיו העלומים של בנינו ובנותינו אחינו ואחיותינו שנחטפו נעלמו ונלקחו מחיק אימותיהם ונעלמו לבלי שוב בראשית ימי קום המדינה ממחנות עין שמר ראש העין בית ליד ואחרים.

יזכור ישראל איך רופאים אחים ואחיות עובדי סעד ואנשי ממסד רמסו ברגל גסה ובאכזריות כל רגש אנושי מוסרי ודתי והשתתפו בהעלמת הילדים ולא השכילו להבין שמאחרי כל ילד יש אמא שהרתה וסבלה ומבקשת לראות את פרי בטנה חי או מת.

יזכור ישראל את שופטי ישראל שנסתרה מהם בינה ולא שאלו אז היכן הילדים.

יזכור ישראל את שוטרי ישראל שלא חקרו את העלמות הילדים הרכים והניחו אלפי משפחות כואבות ודואבות עד סוף ימיהם.

יזכור ישראל איך ממסד שלם הוסיף חטא על פשע והעלים ראיות מסמכים ותעודות וכל זכר שישפוך אור על גורל הילדים.

יזכור ישראל איך הפכו שופטי ישראל את ההורים התמימים והישרים מתובעים לנאשמים ולא מצאו ולו אדם אחד שיתן את הדין.

יזכור ישראל וידעו כל ילד וילדה שאומצו בשנות הזוועה והמחשך שלא נטשו אותם ואנו עושים כל מאמץ להחזירם לחיק משפחתם.

יזכור ישראל איך ממשלות ישראל לאורך כל השנים עשו מאמץ עילאי להעלים ולהשתיק את הפרשה החמורה בתולדות ישראל .

יזכור ישראל את שרי ישראל של הימים ההם שהיו לדאבונינו שומרי תורה ומצוות ממפלגות המזרחי ואגודה שרי הפנים דתות סעד ובריאות שלא הושיטו יד לאחיהם בעת צרתם והניחו אותם חבולים וכואבים ומסוגרים במחנות הידועים לשימצה.

יזכור ישראל איך וועדות החקירה חילקו תעודות פטירה ללא שם ללא מספר תעודת זיהוי ללא סיבת מוות ללא חתימת רופא לכל המשפחות המתלוננות על העלמות יקיריהם.

יזכור ישראל את טובי בנינו ואחינו הרב עוזי משולם ושלומי אסולין שמסרו את נפשם ונפלו מות גיבורים במלחמה לחשיפת הפשע הגדול בתולדות המדינה . פשע שעליו אין מחילה אין סליחה ואין שיכחה.

רחמים עדן

יו"ר הוועד להנצחת הנעדרים

עובדות סוציאליות – פשעים נגד האנושות אז והיום

יולי 2016 – פשעי העובדות הסוציאליות נגד האנושות – תלישת ילדים מבתיהם ע"פ רקע אתני תוך שימוש במכבסת מילים "טובת הילד" , "עבודת קודש" ועוד. שלומי חתוכה מדבר עם עובדות סוציאליות באוניברסיטת בן גוריון.

עבודה סוציאלית: מאוניברסיטה לפשעים נגד האנושות

מה היה תפקידה של העבודה הסוציאלית בפרשת ילדי תימן, מזרח ובלקן, וכיצד הוא השפיע על אופיה של העבודה הסוציאלית בישראל כיום?

שלומי חתוכה, מייסד ואוסף עדויות בעמותת עמר״ם, נפגש עם חברות וחברי קבוצת ״עו״ס חושבת שינוי״ באוניברסיטת בן-גוריון כדי לדון באחראים, במניעים ובהשלכות של הוצאת ילדים מחיק המשפחה.

זוהי הצצה אל מאחורי הקלעים של המאבק החברתי החשוב והמסקרן ביותר בישראל.

יוצרים: אלעד בן אלול ויוסי בראומן

פסקול מקורי: עמית חי כהן

שקרים ומניפולציות לסחר בילדים – עובדת סוציאלית אתי דור דוברוביניסקי לשכת הרווחה רמת גן

אתי דור – פיה נוטף רעל, שקרים ומניפולציות לסחר בילדים

מאי 2012 – פקידי סעד לחוק הנוער מקבלים מבתי משפט ע"פ נורמה סמכויות סטטוטוריות לחרוץ גורלות ילדים ומשפחות, ולא ניתן לערער על התנהגותם והחלטותיהם. ערכאות הערעור מצטטות מוצא פיהם של פקידי הסעד כ"תורה מסיני". נורמה זאת מהווה לרשויות הרווחה קרקע פוריה לסחור בילדים כרצונן במסגרות מופרטות וטיפוליות שונות ומשונות באין מפריע, על גבם ועתידם של ילדים ומשפחותיהם, כפי שנעשה בספרד הפאשיסטית בימי הרודן פרנסיסקו פרנקו.

אתי דור דוברוביניסקי – פקידת סעד לחוק הנוער מהווה דוגמא מובהקת להתנהלות פאשיסטית פוגענית ומניפולטיבית. התנהלותה של פקידת הסעד אתי דור דוברוביניסקי נגד האמא ל' וילדיה מאופיינת בהטרדות מאסיביות, שקרים ועלילות, הטעיות, והכשלות לאורך זמן, מה ששגור בפיה המרעיל של פקידת הסעד אתי דור דוברוביניסקי  כ"טובת הילד".

עדויות שקר – אתי דור העידה שקר בבית משפט ולא נתנה את הדין  – כשנשאל יו"ר איגוד העו"ס איציק פרי ע"י עו"ד רז משגב בעדותו בבית משפט מדוע לא ציין בתצהירו כי פקידת סעד לחוק הנוער אתי דור דוברוביניסקי שיקרה בבקשתה בעבר לצו הגנה ומדוע לא עשה מאומה בנדון, ענה כי זהו תפקידו של בית משפט. מדובר בבקשה שהגישה אתי דור לבית משפט ונתפסה על שקר חמור. פקידת הסעד אתי דור דוברוביניסקי מעולם לא נתנה את הדין על מעשיה. מתן עדות שקר ביודעין נקבע כעבירה פלילית ברבות ממדינות העולם. בישראל, נקבע בסעיף 237 לחוק העונשין שהעונש על עדות שקר הוא מאסר של עד 7 שנים.

הטרדות מאסיביות באמצעות תלונות שווא במשטרה – פקידת סעד בהיותה מטפלת ומשגיחה על ילדים בצו בית משפט מחויבת להיות מעורבת ע"פ חוק העונשין סעיף 368ד.ז בכל תלונה במשטרה בעניינם. כנשאלה אתי דור בעדותה בבית משפט מה עלה בגורל מבול התלונות שהגישה במשטרה נגד האמא ל' בעניין ילדיה ענתה תשובה לקונית מתחמקת: "אין לי מושג מה קרה עם זה, כי אני עסוקה בצורכי הקטינים, והטיפול בהם. אין לי זמן." מדובר בהתנהגות בזויה ואלימה של פקידת הסעד אתי דור דוברוביניסקי, היא חוטפת ילדים מאימם "בשם טובתם" מגישה מבול תלונות במשטרה נגד אימם, ואף לא טורחת לברר מה הניבו חקירות.
 המחוקק ייחס חשיבות עליונה למעורבות פקידת סעד בתלונות על תקיפת, הזנחת קטינים. פקידת הסעד אתי דור דוברוביניסקי לא שרק שהגישה מבול תלונות נגד האמא והביאה להוצאת פתאומית של הילדים מביתם אלא לא טרחה לבדוק את תוצאות החקירה. התנהלותה של אתי דור דוברוביניסקי מדיפה ריח חריף של שיקולים זרים, סחר בילדים ובני אדם, מדון וזדון.

עלילות, חקירות ילדים מאסיביות שיעידו נגד אימן, שימוש בילדים נגד אימם – פקידת הסעד אתי דור דוברוביניסקי השתמשה בילדיה של האמא ל' כדי להוציא אותם מחזקתה ולסחור בהם במסגרות הרווחה המופרטות (6 חודשים במרכז חירום, אבחונים וטיפולים שבסופם אינם רואים את אימם במשך 3 שנים עד עצם היום הזה). כן השתמשה בילדים להתחמק ממחויבותה לבדוק האם יש בסיס ראייתי מהמשטרה לעלילותיה ואמרה: "אין לי מושג מה קרה עם זה, כי אני עסוקה בצורכי הקטינים, והטיפול בהם. אין לי זמן.". וכן בכיוון הנגדי הציגה את האם כתוקפנית בפני חוקרי ילדים שהוציאו חקירות כדעתה.

האמא ל' יצאה ללא רבב מכל מבול התלונות במשטרה שהגישה נגדה פקידת הסעד אתי דור דוברוביניסקי

פקידת הסעד אתי דור דוברוביניסקי נכשלה בהגנה על הילדים (בלשון המעטה) והביאה לנתק בינם לבין אימם – לפני מעורבותה של אתי דור דוברוביניסקי עם וועדותיה השונות היה לילדים קשר טוב עם אימם ואביהם. כיום הילדים בנתק מאימם מזה כשלש שנים, האמא אישה עובדת ללא רבב. אתי דור דוברוביניסקי גרמה לעוגמת נפש לילדים בשל הרחקתם למרכזי כליאה של רשויות הרווחה לששה חודשים, והביאה להוצאות כלכליות של מאות אלפי שקלים להורים בערכאות משפטיות שונות. 

סוף דבר 
פקידת הסעד אתי דור דוברוביניסקי לא בחלה השום אמצעי לנתק את האמא ל' מילדיה תוך שהיא רומסת את החוק והכללים. אתי דור דוברוביניסקי הסבה לאמא ל' נקיה מכל עברה, נזקים כלכליים ומזה שלש שנים היא אינה רואה את ילדיה. אתי דור דוברוביניסקי מצדיקה התנהגותה "בשם טובת הילדים" אולם בפועל מהנהגותה עולה צחנה מבאישה של סחר בילדים. אתי דור היא "בורג" במערכת משומנת לסחר בילדים ההורסת אלפי משפחות בכפייה ובהונאה מידי שנה

פקידת הסעד אתי דור דוברוביניסקי מעידה על מחדליה בבית משפט

פלייליסט – הוצאת ילדים מביתם ומשפחתם

קישורים:

• השירות למען הילד – השיטות הבזויות ברשויות הרווחה לחטיפת ילדים מביתם ומשפחתם – בעבר היו רשויות הרווחה חוטפות תינוקות מבתי חולים כגון פרשת דודו דהאן, גיל גרינבוים). למשפחה נמסר כי הוולד/ תינוק חלה ומת. לרוב הציבור היה אמון המערכת. לאחר שהבין הציבור כי פושעים עם "כוונות טובות" חוטפים ילדים, החלו אדריכלי הרווחה בגיוס עובדי רווחה, עו"סים ופקידי סעד בזויים בבני אדם, ותוך מתן גיבוי משפטי ותקשורתי משתמשים בהם לחטוף ילדים וחסרי ישע. ילדים זה כלי טוב לעשיית כסף: אימוצים, אומנה, פנימיות, מלכ"רים, ועדות, מומחים ובעלי מקצוע … ועוד כאלו עם "כוונות טובות" שספק אם מביאים תועלת.
• "תינוק בגולאג ישראלי" – תחקיר על חטיפת תינוק – סיפורו של דודו דהאן – דע/י כי הרווחה היום, לפני ארבעים שנה או ששים היא אותה רווחה. עיקרון הבסיס הוא ה"חיסיון" וה"דלתיים הסגורות" במשרד הרווחה ובבתי המשפט לענייני משפחה ל"טובת הילד" כביכול, מאפשר לרווחה לעשות באזרחים במצוקה/חלשים ככל העולה על רוחם. רק השיטות משתנות מידי פעם …
• השירות למען הילד – חטיפת תינוק בלידתו – רשת ב – המדור לחיפוש קרובים – מרץ 2011 – סיפורה של צעירה בשנות ה- 70 כבת 15 אשר עובדת סוציאלית מהשירות למען הילד בדרך רמייה החתימה אותה על מסירת בנה לאימוץ מבלי שניתנה לה אפשרות להיוועץ עם בן זוגה או בני משפחתה.
• כיצד הפך האזרח כלי משחק לידיהם של פקידי הרווחה – מערך הרווחה בישראל מופקר מושחת ומשחית מזה עשרות שנים. רשויות הרווחה פועלות בחיסיון ללא פקוח אפקטיבי ומשרתות אינטרסים של מלכ"רים פנימיות, משפחות אומנה, תעשיית אימוץ, תוך פגיעה בזכויותיהם, גופם ונפשם של פרטים ומשפחות. בסיפורה של דלית ראינו את רשויות הרווחה מנתקות את דלית ממשפחתה ושולחות אותה לאימוץ סגור, שם עוברת דלית התעללות, ננטשת ממשפחתה המאמצת ומוצאת דרכה למעונות סגורים של משרד הרווחה, שם מתדרדרת. כאשר היא כורעת ללדת מודיעות לה פקידות הסעד כי עוברה ילקח ממנה. סופה של דלית הוא הפקרתה והרצחה. הכישלון של שירותי הרווחה מלווה באכזריות כלפי "מטופליהן". פקידי הרווחה רואים לעיניהם את טובת מערך הרווחה העצמתו והמשך קיומו, פנימיות, משפחות אומנה, מוסד האימוץ ועוד, ולא את טובת האזרח…
•  "יתומי הרווחה" – מרב בטיטו – ידיעות אחרונות, פברואר 2008
• הונאות משרד הרווחה – מדיניות מכוונת של הוצאת ילדים מהבית למשפחות אומנה, פנימיות פרטיות, מלכ"רים

פרופ. אסתר הרצוג על הוצאת ילדים מהבית ע"י עובדות סוציאליות

מתוך הסרט "קראו לנו שפחות" של ג'סיקה וטורי דמבו על נשות דניאל אמבש
 – פברואר 2016
פרופ' אסתר הרצוג, מומחית לאנתרופולוגיה חברתית, פעילה פמיניסטית ומקימת תנועת ש.י.ן:
אני מעורבת בנושא זה למעלה מעשרים שנה, והבנתי שהדברים נעשים גרועים יותר כל הזמן.
העובדים הסוציאליים משקרים לילדים, ומספרים להם שההורים שלהם לא רוצים לראות אותם, או שהם לא יכולים לבוא לבקר אותם או סיפורים אחרים. וכן, הם משקרים גם לשופטים.
ובשם טובת הילד, נעשים הדברים האיומים ביותר לילדים.
למה זה קורה? למה עובדים סוציאליים, שחונכו להיות אידיאליסטים, למה הם מתנהגים כך? אני הייתי אומרת שזה קשור להתנהגות הארגונית. ארגונים רוצים להיות בעלי כוח רב יותר, לקבל עוד כסף ועוד עובדים, וכשיש להם את כל המוסדות האלה, הם לא רוצים לסגור אותם. וכמובן, כל הכסף שמסתובב סביב המוסדות זה כסף גדול, זה בערך שבעים אלף שקלים לחודש, שמשולם על כל ילד במוסד, אז אנחנו מדברים על כמיליארד וחצי שקלים לשנה שמסתובבים סביב העסק הזה.

פשעי משרד הרווחה נגד משפחת אמבש

"קראו לנו שפחות" סרטה של ג'סיקה וטורי דמבו על נשות דניאל אמבש
 – פברואר 2016 – מתוך הסרט: שמי עמנואל אתנסיו, עו"ד ופעיל זכויות אדם, אני עורך דין שעורך חקירה ראשונית על התיק של דניאל אמבש. הוזמנתי על ידי קבוצת אמנים צרפתיים, שביקשו ממני להגיע לירושלים ולתל אביב כדי לראות בדיוק מה קרה.
המצב די מסובך, כך שבכל מקרה, זה נמצא מחוץ למצב המקובל. גם עורך דין מאוד מנוסה, פלילי, עדיין צריך להבין היטב איך זה עובד. כיצד משפחה, שלא נוהגת לפי כללי החברה, מתנהלת בחיי היומיום.
אם מדינת ישראל מחשיבה אתכן כקורבנות , אז המדינה הייתה צריכה לתמוך בכן במקום לשים אתכן בכלא. כך שבכל מקרה, במשפט הזה יש סתירה ענקית.

פרופ' בועז סנג'רו, ראש החטיבה למשפט פלילי ולקרימינולוגיה, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים:
האומדן של הרשעות חפים מפשע הוא בין 5 ל- 10 אחוזים שזה המון, גורמים המערכתיים שתורמים להרשעות של חפים מפשע, הם בכל הדרגים, בכל הפונקציות. כאשר לימדתי על הקונספציה של האשמת החשוד שבמסגרתה חוקרי המשטרה ובעקבותיהם לעיתים גם התובעים, ובעקבותיהם לעיתים גם השופטים, ננעלים על המחשבה שהחשוד שבידיהם הוא האדם שביצע את העבירה.
החוקרים לא מחפשים כיווני חקירה אחרים.
אני מדמה את זה לסוס שחוסמים לו את העיניים בצדדים כדי שהוא יילך כל הזמן ישר, ככה מתקדמת החקירה המשטרתית. כמו שהיה פעם ציד מכשפות בתקופות קודמות, אז גם בימינו יש מידי פעם מצבים כאלה שבהם שמועות הופכות לציד של אנשים מסויימים.
פרופ' אסתר הרצוג, מומחית לאנתרופולוגיה חברתית, פעילה פמיניסטית ומקימת תנועת ש.י.ן:
אני מעורבת בנושא זה למעלה מעשרים שנה, והבנתי שהדברים נעשים גרועים יותר כל הזמן.
העובדים הסוציאליים משקרים לילדים, ומספרים להם שההורים שלהם לא רוצים לראות אותם, או שהם לא יכולים לבוא לבקר אותם או סיפורים אחרים. וכן, הם משקרים גם לשופטים.
ובשם טובת הילד, נעשים הדברים האיומים ביותר לילדים.
למה זה קורה? למה עובדים סוציאליים, שחונכו להיות אידיאליסטים, למה הם מתנהגים כך? אני הייתי אומרת שזה קשור להתנהגות הארגונית. ארגונים רוצים להיות בעלי כוח רב יותר, לקבל עוד כסף ועוד עובדים, וכשיש להם את כל המוסדות האלה, הם לא רוצים לסגור אותם. וכמובן, כל הכסף שמסתובב סביב המוסדות זה כסף גדול, זה בערך שבעים אלף שקלים לחודש, שמשולם על כל ילד במוסד, אז אנחנו מדברים על כמיליארד וחצי שקלים לשנה שמסתובבים סביב העסק הזה.
* לדניאל אמבש 17 ילדים.
אז זוהי למעשה תעשיה, הילדים הם תעשיה. כן, אני חושבת כך.