לשכת הרווחה רמלה חטפה ילד מעולה חדשה, מבקר המדינה סייע לאם להשיב בנה

יולי 2016 – האגף ל"שילוב חברתי" רמלה התהפכו על השכל. במקום לסייע לאם חד הורית ובנה בן העשר להשתלב בחברה הישראלית, החליטו העובדות הסוציאליות לקרוע הילד מאימו ולסחור בו במרכז חירום. מבקר המדינה סייע לאם להשבת בנה.

מתוך דוח שנתי 42 נציבות תלונות הציבור לשנת 2015.

עולה חדשה, אם חד-הורית לילד בן 10.5 , פנתה ללשכת לוד (של נציבות תלונות הציבור) לאחר שבנה הועבר ל”מקלט חירום” על פי צו של בית משפט השלום ברמלה. לאם היו טענות רבות נגד האגף לשילוב חברתי בעיריית רמלה, שיזם את ההליך.
מאחר שהילד הוצא ממשמורת האם על פי החלטת בית המשפט, הייתה הנציבות מנועה מלהתערב בהחלטה לגופה. עם זאת, מאחר שלאם לא הייתה אפשרות לממן עורך דין שיסייע לה, קישרה הלשכה בינה ובין האגף לסיוע משפטי במחוז תל אביב והמרכז של משרד המשפטים, סייעה לה למלא טופס בקשה לסיוע משפטי ומסרה את טופס הבקשה לטיפול הממונה על תחום ייצוג קטינים באגף לסיוע משפטי. בסופו של דבר הוחזר הילד לביתו. ( 1011824)

עוד על לשכת הרווחה רמלה…

לשכת הרווחה רמלה הפקירה אמא ושמונת ילדיה לרחוב בגשם

עובדת סוציאלית ורדה סימון מלשכת הרווחה ברמלה הורשעה במרמה והפרת אמונים – סעיף 284 חוק העונשין – מדובר בגזר דין בתיק פ-003353/02 בית משפט השלום רמלה מה- 11/05/2003. הנאשמת ורדה סימון עובדת סוציאלית במחלקת הרווחה של עירית רמלה…

עו"ד רונית בריטברד – טיוח תלונה נגד תאגיד מי בת ים על ניסיון גזל 5,000 שקלים מזוג קשישים בשיטת מצליח

דצמבר 2015 – תשובה לקונית של עו"ד רונית בריטברד מנציבות תלונות הציבור על תלונה נגד תאגיד מי בת ים שניפח חשבון מים לזוג קשישים לכ- 5,000 שקל ללא סיבה.

התלונה
בתלונה שהגיש בנם של הקשישים לנציבות תלונות הציבור ביקש הבן לברר מדוע לא התריע תאגיד מי בת על הצריכה החריגה כמתחייב בחוק, ומדוע אינו בודק עצמו היטב בטרם יחייב הקשישים בצריכה המנופחת. בנוסף ביקש הבן לברר מדוע בפניה לתאגיד לא מקבלים מספר פניה וכיצד עוקב התאגיד על תקלות מעין אלו למניעת הישנותם. הבן ביקש לקבל חשבון מתוקן ופיצוי על הטירחה בבירור התקלה שגזלה מספר שעות עבודה כדי להיות במשרדי התאגיד.

הבירור הלקוני של עו"ד רונית בריטברד מנציבות תלונות הציבור
תגובתה הלקונית של של עו"ד רונית בריטברד הסתכמה במשפט: "ב- 16.9.15 השיב לך התאגיד כי לאחר בדיקות שערך התאגיד בוחלט לתקן החיוב הנשוא תלונתך והוחלט לזכות את הוריך בסך 4,791.87 שקלים".

סוף דבר 

עו"ד רונית בריטברד מנציבות תלונות הציבור לא ביצעה בירור מדוע ארע החיוב המנופח. בירור לקוני כזה מעודד את תאגיד המים לנסות שוב ושוב לשלוח חיובים מנופחים לתושבים בשיטת מצליח ולמרר את חייהם בשימוש במצרך בסיסי כמו מים.

בירור לקוני של עו"ד רונית ביטברד מנציבות תלונות הציבור

עו"ד יעל אופן קולה בשם תאגיד מי בת ים – כתוצאה מ"טעות טכנית" חויבו כלל הצרכנים בבניין בהפרשי מדידה חריגים של 21.1 קו"ב – 273 ש"ח

נובמבר 2015 – התשובות הלקוניות של תאגיד מי בת ים לחיובי חריגים: "טעות טכנית" – כך השיבה עו"ד יעל אופן קולה מנציבות תלונות הציבור למתלונן על חיוב חריג של 21.1 קו"ב מים לכל דייר בבניין שבו כ- 30 דיירים.
מנין הוסיף התאגיד לכל הדיירים 630 קו"ב מים צריכה? בגלל "טעות" טכנית או במילים אחרות "שיטת מצליח".

עו"ד יעל אופן קולה השיבה באופן חלקי לתלונה ומספר סעדים נוספים נותרו ללא מענה, למשל מי יפצה את הדיירים שבזבזו חצי יום יום עבודה ורצו למשרדי העיריה להסדיר הצריכה החריגה המוטעת בחשבונם, או מדוע העירייה אינה עוקבת אחר התלונות נגד התאגיד באמצעות מספרי פניות ועוד…

להלן התגובה הלקונית של עו"ד יעל אופן קולה לתלונה נגד תאגיד מי בת ים:

מר… הנכבד…

הנדון: תלונתך על חברת מי בת-ים תאגיד מים וביוב בע"מ בעניין צריכה משותפת חריגה

פנית לנציבות תלונות הציבור וביקשת להלין על חיוב בגין צריכה משותפת חריגה בחשבון פברואר-
. אפריל 2015

כפי שמסרנו לך במכתבנו שבסימוכין, פנינו למי בת ים- תאגיד מים וביוב בע"מ )להלן: תאגיד המים(
וביקשנו את התייחסותם לטענותיך.

מתאגיד המים נמסר כי בעקבות פנייה שלך ישירות למח' הגבייה של התאגיד, נערכה בדיקה של
חשבונך כמו גם של יתר הצרכנים בבניין בו אתה מתגורר, לתקופת חיוב פברואר- אפריל, אשר
העלתה כי כתוצאה מטעות טכנית חויבו כלל הצרכנים בהפרשי מדידה חריגים של 55.5 קו"ב.

בעקבות כך, בוטלו החיובים בגין הפרשי המדידה כאמור ובוצעו זיכויים בחשבונות הצרכנים כבר ביום 7.6.15 בסך של 273.36 ש"ח. מתאגיד המים נמסר כי פנייתך אליהם טופלה בתוך 5 ימים.

בנסיבות אלה, משהודיע תאגיד המים כי תלונתך טופלה עוד קודם לפניית הנציבות וכי טעות טכנית
גרמה לחיוב החריג אשר בוטל ובוצע זיכוי, אנו מסיימים את הבירור בתלונה.
התנצלותנו על העיכוב במשלוח מכתבנו זה.
בכבוד רב,
יעל אופן-קולה, עו"ד
סגנית בכירה למנהל אגף

התגובה הלקונית של עו"ד יעל אופן קולה לתלונה נגד תאגיד מי בת ים

תאגיד מים וביוב מי בת ים גוזל כסף מקשישים וחסרי ישע באמצעות ניפוח חשבונות המים

 ספטמבר 2015 – להלן תלונה שהוגשה לנציבות תלונות הציבור נגד תאגיד מים וביוב מי בת ים על ניפוח צריכת המים התקופתית ל- 400 מ"ק לזוג קשישים (כ- 5,000 ש"ח). תאגיד מים וביוב ללא בושה שלח חשבון המים לזוג הקשישים מבלי לבדוק עצמו. למזלם של הקשישים היה מי שיכל לסייע להם. אך מה עם אלו שאין מי שיסייע להם.

לכבוד: נציבות תלונות הציבור

הנדון: תלונה נגד תאגיד מים מי בת ים – חיוב לקוי צריכת מים

1. שמי ד' הגר ב….

2. אבי מר ג' קשיש כבן 80 ואימי ב' אישה סיעודית גרים ב… יחד עם עובדת פיליפינית המסייעת לטפל באימי.

3. בתאריך 21.7.2015 קיבלו הורי חיוב מים מנופח של 400 (בדיוק, מספר עגול) מ"ק מים לתקופה רביעית (כ- 5,000 ש"ח) הגבוהה פי 30 מהצריכה הרגילה. (ראה נספחים).

4. בבדיקת הצריכה המד הראשי בבניין עולה כי הצריכה אף ירדה מ- 884 מ"ק לכל הבניין ל- 794 מ"ק לכל הבניין, בעוד שהיתה אמורה כביכול להיות ל- 1200 מ"ק אילו צרכו הורי 400 מ"ק.

5. פניות הורי לתאגיד מי בת ים נתקלו באוזניים ערלות.

6. מדובר בתופעה סדרתית של תאגיד מי בת ים הסוחט בדרכי רמיה כספים מהציבור לרבות קשישים וחסרי ישע על מצרך בסיסי בבריונות עם שוט ההוצאה לפועל ובאמצעות מניפולציות של רישומי כזב בחשבונות המים. ראה גם תלונותיי בתיקים מספר  xxx ,   yyy וכן פרסומים:

בת ים: אין צריכה משותפת, אבל יש חשבון מנופח , mynet , יואב מלכה , יוני 2006
שיטפון: מדוע התנפחו חשבונות המים של תושבי בת ים? , פברואר 2011 , רגב גולדמן , nrg

7. אבקשך לבדוק:

א. מדוע לא התריע מידית תאגיד מי בת ים על הצריכה החריגה עשרות מונים כמתחייב ע"פ חוק מכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), תשע"א-2011 סעיף 13.

ב. מדוע תאגיד מי בת ים אינו מספק אישור עם מספר פניה ותוכנה לצרכנים הפונים אליו בעניין כה מהותי כיאה לתאגיד המכבד עצמו ואת לקוחותיו, וכיצד מפיק התאגיד לקחים אם אינו מתעד הפניות אליו.

ג. מדוע תאגיד מי בת ים אינו בודק עצמו טרם יחייב צרכנים בצריכות מנופחות ולא הגיוניות, לרבות צרכנים קשישים וחסרי ישע.

8. סעדים מבוקשים:

תיקון מיידי של החשבון התקופתי הנדון.
פיצוי כספי מהתאגיד על עגמת הנפש והזמן היקר של העיסוק בעניינים אלו להחזרת האמון בו.
ביצוע ביקורת בתאגיד למניעת הישנות התופעה ופיצוי תושבי בת ים הנפגעים ממחדליו.
ביצוע ביקורת מחשב ובדיקת התופעה.

הנחיית תאגיד מי בת ים למסור לפונים אליהם אישור פניה עם מספר ותוכן הפניה כמקובל בארגון מכובד

9. לטיפולך ועדכונך אודה

חשבון מים מנופח תקופה רביעית
חשבון מים מנופח תקופה רביעית

חשבון מים רגיל תקופה שלישית
חשבון מים רגיל תקופה שלישית

קישורים:

תאגיד מי בת ים – חיוב חשבון המים צנח מ- 400 ש"ח ל- 130 ש"ח – יוני 2015 – תאגיד מי בת ים שותל נתוני צריכה משותפת ונתוני צריכה פרטית לחייב הצרכנים בחיובי יתר. בסרטון מובאת דוגמא לחיוב של 400 ש"ח שתוקן ל- 133 ש"ח עקב השתלת נתון שגוי של 21 ק"ב לצריכה משותפת לצרכן…

מי בת ים – תקלות במדידת צריכת מים בבניין – מדו"ח נציבות תלונות הציבור 38 – פורסם מרץ 2012 – במשך כשנתיים חויבו דיירי בניין בבת ים לשלם עבור צריכת מים משותפת בהיקף חריג, אשר לא שיקף את כמויות המים שצרכו בפועל. לטענתם, הם פנו לעירייה בבקשה שתבדוק את תקינות מדי המים בבניין ואת הסיבה לכמות המים החריגה הנמדדת במד המים המשותף, ומשהוקם תאגיד המים מי בת-ים תאגיד מים וביוב בע"מ (להלן – התאגיד) הם פנו גם אליו בבקשה דומה, אולם כל פניותיהם לא הועילו…

תאגיד מי בת ים גובה מתושבי העיר באופן סדרתי מידי שנה שלא לצורך כשיטה תעריף ב' וצריכה משותפת ע"י שינוי צריכות פרטיות  –  מאי 2014 – להלן קטע מתלונה נגד תאגיד מים וביוב "מי בת ים" על גביה מתושבי העיר באופן סדרתי מידי שנה שלא לצורך כשיטה תעריף ב' וצריכה משותפת ע"י שינוי צריכות פרטיות…

נציבות תלונות הציבור: תאגיד מי בת ים גובה חיוב יתר תעריף ב באופן מניפולטיבי  –  מאי 2014 – מדובר בתלונה על האופן שבו עורכת מי בת ים בע"מ את החיובים התקופתיים. תאגיד מי בת ים מחייב משך תקופת מה בחוסר ולאחר מכן הוא משלים את הפער, ובכל חלק מהצריכה מחויבת על תעריף ב הגבוה בכ- 60 אחוזים…

ה"טעות" של תאגיד המים והביוב "מי בת ים" עולה לתושבי העיר עשרות מיליוני שקלים מידי שנה – דצמבר 2013 – תאגיד המים והביוב "מי בת ים" "טועה" פעם אחר פעם אותה "טעות" מידי שנה. הוא מחייב עבור צריכת מים נמוכה מהאמיתית עבור תקופה מסוימת ובתקופה שאחריה הוא משלים את הפער כך שהצריכה בתקופה השניה גולשת לתעריף ב" הגבוה בכ- 60% וכך עקב ה"טעות" משלשל התאגיד לכיסו בין עשרות למאות שקלים מכל צרכן…

הצריכה המשותפת כשיטה לחיוב מנופח ללקוחות תאגיד מי בת ים  – תחקיר שיטפון: מדוע התנפחו חשבונות המים של תושבי בת ים? , פברואר 2011 , רגב גולדמן , nrg – תחקיר מגלה: מאות תושבים בבת ים המתגוררים בבניינים משותפים קיבלו בשנה האחרונה חשבונות מים גבוהים מאוד בשל צריכה משותפת חריגה מהמקובל. חלקם פנו למומחה שלא איתר נזילות, אך הבעיה לא נפתרה. במקרה אחד, בזכות התערבות סגן ראש העירייה, הוחלפו מדי המים והתוצאה: הצריכה המשותפת ירדה פלאים…

בת ים: אין צריכה משותפת, אבל יש חשבון מנופח – דרכי רמיה תאגיד "מי בת ים"בת ים: אין צריכה משותפת, אבל יש חשבון מנופח , mynet , יואב מלכה , יוני 2006 – בחודשי החורף השתמשו תושבי רחוב ניצנה בבת ים בפחות מים להשקיה, אבל קיבלו חשבון מנופח. אז לאן הלכו באמת המים? העירייה: כנראה היתה נזילה, נחייבם בתעריף מוזל…

לשכת הרווחה עכו – אי מתן הודעה בכתב לנזקקים על זכות ערר

מדוח נציבות תלונות הציבור מספר 38 – פורסם מרץ 2012 – לשכת הרווחה עכו – אי-מתן הודעה בכתב לנזקקים על זכות ערר

לפי הדין, על המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות לקבל בתוך פרק זמן סביר החלטות לגבי בקשות נזקקים לסיוע, ואת החלטותיהן עליהן למסור למבקשי הסיוע בכתב, תוך ציון זכותו של המבקש לערור על ההחלטה לפני ועדת ערר הפועלת לפי חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958[1].

נציבות תלונות הציבור ביררה שלוש תלונות של נזקקות שביקשו מהמחלקה לשירותים חברתיים בעיריית עכו (להלן – המחלקה) סיוע ברכישת מוצרים בסיסיים, כגון מקרר, ספרי לימוד לילדים ומיטות. המתלוננות הלינו על שהמחלקה לא נתנה להן סיוע למרות מצבן הכלכלי הקשה.

בירור התלונות העלה כי המחלקה לא הודיעה למתלוננות בכתב על החלטותיה בעניין בקשותיהן ואף לא הודיעה להן כי זכותן להגיש ערר על ההחלטות בהתאם להוראות הדין. המחלקה הבהירה שלרוב לא ניתנת לפונים הודעה בכתב כאמור, שכן כאשר העובד הסוציאלי המטפל יודע שמדובר בבקשה שצפויה להידחות בשל אי-עמידה בקריטריונים או בשל מגבלות התקציב, הוא מבהיר זאת מיד לנזקק בעל פה, כדי שלא יפתח ציפיות שווא.

כדי למנוע הישנות הליקוי העירה הנציבות למנהלת המחלקה כי על המחלקה לשלוח הודעות בכתב על כל החלטותיה לגבי בקשות סיוע, ובכללן בקשות שצפויות להידחות, וכי בהודעות אלה עליה לכלול הבהרה בדבר זכותו של מבקש הסיוע לערור על החלטת המחלקה.

בעקבות הערת הנציבות שלחה המחלקה הודעות כאמור למתלוננות.

(604766, 607417, 608100)

[1] סעיפים 2(ב) ו-(ג) לחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958, וסעיף 5 לחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), התשי"ט-1958.

מי שקמה – חיוב שלא כדין עבור צריכת מים משותפת – מדו"ח נציבות תלנות הציבור מס' 39 – מאי 2013

מי שקמה – תאגיד המים והביוב בע"מ – חיוב שלא כדין עבור צריכת מים משותפת

המתלונן הלין על כך שתאגיד המים והביוב של חולון "מי שקמה" (להלן – התאגיד) מחייב אותו לשלם אגרות מים בסכומים גבוהים עבור מים שלא צרך. לטענת המתלונן, עד ספטמבר 2009 לא עלתה צריכת המים שלו על 15 מ"ק לתקופת חיוב, אולם מאותו חודש הוא נדרש לשלם עבור מאות מ"ק של מים, המוגדרים צריכה משותפת, וכל פניותיו לתאגיד לבירור העניין לא נענו.

בירור התלונה העלה את הפרטים האלה:

החמתלונן מפעיל מסגרייה במתחם שבו פועלים כמה עסקים ובהם מרכול (סופרמרקט), משתלה, קיוסק ומכון לשטיפת מכוניות (להלן – המתחם). חלק מהעסקים באותו מתחם מופעלים בידי פולשים.

בתחילה היו מדי מים פרטיים רק למסגריית המתלונן ולמרכול. בסמוך לאוגוסט 2009 התברר למרכול כי כמה נכסים במתחם התחברו באופן בלתי חוקי למד המים שלו, וכתוצאה מכך הוא מחויב באגרות מים בשיעורים גבוהים. המרכול פנה בעניין לתאגיד, ובעקבות זאת ניתק התאגיד את החיבורים ממד המים שלו. נוסף על כך התקין התאגיד מד מים ראשי בכניסה למתחם וחיבר אליו בצינור את מד המים הפרטי של המתלונן. ואולם לאחר פעולות אלה של התאגיד, הנכסים שנותקו ממד המים של המרכול התחברו באופן לא חוקי למד המים הראשי, וכל המים שנצרכו באמצעות התחברויות אלה – כמה מאות קוב בכל תקופת חיוב – נמדדו במד המים הראשי כצריכה משותפת. מאחר שרק למתלונן היה מד מים במתחם, התשלום עבור צריכה זו הושת עליו.

התאגיד מסר בתגובה כי מלבד המרכול, כל הנכסים שבמקום, לרבות נכסו של המתלונן, מצויים במתחם אחד, ולכן הוא התקין בגבול המתחם מד מים ראשי המודד את סך כל צריכת המים במקום. התאגיד טען כי לפי החוק, הוא אחראי רק לתשתיות המים אשר נמצאות לפני מד המים הראשי, והצנרת שבמתחם היא באחריות הצרכנים במקום. אמנם ידוע לו שבמתחם נמצאים פולשים שהתחברו

לצנרת באופן בלתי חוקי, אך אין לו יכולת של ממש להתמודד עם גנבות המים, מאחר שסמכויות האכיפה שבידיו דלות ואינן יעילות, ופניותיו למשטרת ישראל בעניין לא הועילו. בנסיבות אלה, ומאחר שעל התאגיד לגבות תשלום עבור המים שנצרכו, אין מנוס מהשתת החיוב בגינם על המתלונן.

בעקבות התערבות הנציבות התקין התאגיד, בסמוך לאפריל 2011, מדי מים לרוב הנכסים במקום, וניתק את הנכס של המתלונן ממד המים הראשי. התאגיד הודיע לנציבות כי לאחר שימדוד את צריכת המים של כל אחד מהנכסים במשך שנה, יתוקנו חשבונות המים מספטמבר 2009 עד אפריל 2011 למפרע, וכך ישלמו בעליו של כל נכס במתחם עבור הכמות המשוערת של המים שצרכו באותה תקופה.

ואולם משביקשה הנציבות לוודא שחשבון המים של המתלונן אכן תוקן, התברר לה כי התאגיד חזר בו מהחלטתו. התאגיד חזר לפני הנציבות על עמדתו ולפיה לעניין התקופה שקדמה להתקנת מדי המים לנכסים האחרים יש לראות בכל המתחם נכס אחד ובכל צריכת המים שנמדדה במד המים הראשי, למעט הצריכה שנמדדה במדי המים הפרטיים, "צריכת מים משותפת"[1]. מאחר שבאותה תקופה רק למתלונן היה מד מים פרטי, הוא נדרש לשלם עבור צריכת המים המשותפת במתחם.

הנציבות קבעה בהחלטתה כי התלונה מוצדקת:

צריכה משותפת נמדדת בנכס משותף, דוגמת בית משותף (כך אף עולה מהגדרת המונח "צריכה משותפת" באתר האינטרנט של התאגיד), והיא נובעת משימושים המשותפים לכלל המחזיקים בנכס: הסקה מרכזית, השקיית גינות משותפות, ניקיון השטחים המשותפים וכד'. לעומת זאת, במתחם שבו עוסקת התלונה פועלים עסקים שאין ביניהם כל קשר, פיזי או אחר, ולכן אי-אפשר להגדירו נכס אחד ולהתקין בו מד מים ראשי אחד. מאחר שלמסגרייה של המתלונן אין שום קשר לנכסים האחרים במתחם, אין שום עילה שבדין לדרוש ממנו לשלם עבור המים שצרכו.

במקום להתמודד בצורה ראויה עם גנבת המים במתחם, לפי הסמכויות שהוקנו לתאגיד בדין, הטיל התאגיד על המתלונן את האחריות להתחברות הבלתי חוקית לצינור המוליך אליו את המים ותיקן את הפגיעה שנגרמה למרכול, כתוצאה מגנבת המים, באמצעות פגיעה במתלונן.

אשר על כן, הנציבות קבעה כי דרך פעולתו של התאגיד אינה סבירה ואינה עולה בקנה אחד עם עקרונות השוויון, ההגינות ותום הלב שרשות ציבורית מחויבת לפעול לפיהם, ועל התאגיד למחוק אפוא את חובו של המתלונן בגין צריכת המים המשותפת ולהשית עליו רק את התשלום עבור המים שצרך, לפי קריאת מד המים בנכס שלו.

התאגיד הודיע כי פעל בהתאם להחלטת הנציבות וביטל את יתרת החוב של המתלונן עבור הצריכה המשותפת.

(502970)

[1] בסעיף 1 לכללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש"ע-2009, שהיו בתוקף באותה עת, הוגדרה "צריכת מים משותפת" – "הפרש הקריא של מד-המים הראשי של הנכס, המותקן בגבול הנכס, ושל כלל הקריאים של מדי המים של כל יחידות הדיור או צרכני המים בנכס".

תלונה נגד תאגיד מים מי בת ים – חיוב לקוי צריכה משותפת לסחוט כסף מהתושבים בדרכי רמיה

יוני 2015 – דרכי רמיה תאגיד מים וביוב מי בת ים לגנוב כסף מהצרכנים ע"י "הקפצת" צריכה משותפת ללא התרעה וללא סיבה. להלן תלונה שהוגשה לנציבות תלונות הציבור נגד תאגיד מי בת ים.

לכבוד: נציבות תלונות הציבור

הנדון: תלונה נגד תאגיד מים מי בת ים – חיוב לקוי צריכה משותפת

1. שמי ד'

2. בימים אלו קיבלתי חשבון תקופתי מים וביוב גבוה פי 2 מממוצע וצריכה משותפת הגבוהה במאות מונים מהממוצע ( 22 ק"ב לעומת ממוצע של כ- 0.3 ק"ב)

3. בהשוואת צריכה משותפת כוללת של חשבונות תקופתיים קודמים עולה כי אין שינוי לעומת צריכה משותפת נוכחית, וכן לא חל שינוי כלשהו באיכלוס הדיירים בבניין.

4. בפנייתי לנציגת התאגיד גלי טגורי ב- 2.6.2015 לא נמצא הסבר מניח את הדעת לתופעה אך היא מסרה לי שאינסטלטור טעם התאגיד יבדוק שעון המים הראשי, כמו כן לא מסרה לי מסמך כלשהו המאשר פנייתי לתאגיד בעניין.

5. מדובר בתופעה סדרתית של תאגיד מי בת ים הסוחט בדרכי רמיה כספים מהציבור על מצרך בסיסי באמצעות מניפולציות של צריכה משותפת. ראה תלונתי בתיק מספר xxx וכן פרסומים:

בת ים: אין צריכה משותפת, אבל יש חשבון מנופח , mynet , יואב מלכה , יוני 2006
שיטפון: מדוע התנפחו חשבונות המים של תושבי בת ים? , פברואר 2011 , רגב גולדמן , nrg

6. אבקשך לבדוק:

א. מדוע לא התריע תאגיד מי בת ים על הצריכה המשותפת החריגה מאות מונים כמתחייב ע"פ חוק מכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), תשע"א-2011 סעיף 13.

ב. מדוע הצריכה המשותפת לחיוב צרכן בודד (אנוכי) עלתה מאות מונים בעוד הצריכה המשותפת הכוללת נשארה בתחום הממוצע לתקופות קודמות.

ג. מדוע תאגיד מי בת ים אינו מספק אישור עם מספר פניה ותוכנה לצרכנים הפונים אליו בעניין כה מהותי כיאה לתאגיד המכבד עצמו ואת לקוחותיו.

7. סעדים מבוקשים:

תיקון מיידי של החשבון התקופתי הנוכחי או החזר כספי על חיוב חריג ללא סיבה של הצריכה המשותפת.
פיצוי כספי מהתאגיד על עוגמת הנפש ולהחזרת האמון בו.
ביצוע ביקורת בתאגיד למניעת הישנות התופעה ופיצוי תושבי בת ים הנפגעים ממחדליו.
ביצוע ביקורת מחשב ובדיקת התופעה.
הנחיית תאגיד מי בת ים למסור לפונים אליהם אישור פניה עם מספר ותוכן הפניה כמקובל בארגון מכובד

8. מצורפים צילומים של חשבונות מים שלי מהתקופה הנוכחית ותקופות קודמות וטבלת השוואה צריכות מים.

9. לטיפולך אודה

ד'

טבלת השוואה – דרכי רמיה תאגיד מי בת לגנוב כסף מהצרכנים ע"י "הקפצת" צריכה משותפת ללא התרעה וללא סיבה

קישורים

 תאגיד מים וביוב מי בת ים גוזל כסף מקשישים וחסרי ישע באמצעות ניפוח חשבונות המים  – ספטמבר 2015 – להלן תלונה שהוגשה לנציבות תלונות הציבור נגד תאגיד מים וביוב מי בת ים על ניפוח צריכת המים התקופתית ל- 400 מ"ק לזוג קשישים (כ- 5,000 ש"ח). תאגיד מים וביוב ללא בושה שלח חשבון המים לזוג הקשישים מבלי לבדוק עצמו. למזלם של הקשישים היה מי שיכל לסייע להם. אך מה עם אלו שאין מי שיסייע להם…

תאגיד מי בת ים – חיוב חשבון המים צנח מ- 400 ש"ח ל- 130 ש"ח – יוני 2015 – תאגיד מי בת ים שותל נתוני צריכה משותפת ונתוני צריכה פרטית לחייב הצרכנים בחיובי יתר. בסרטון מובאת דוגמא לחיוב של 400 ש"ח שתוקן ל- 133 ש"ח עקב השתלת נתון שגוי של 21 ק"ב לצריכה משותפת לצרכן…

מי בת ים – תקלות במדידת צריכת מים בבניין – מדו"ח נציבות תלונות הציבור 38 – פורסם מרץ 2012 – במשך כשנתיים חויבו דיירי בניין בבת ים לשלם עבור צריכת מים משותפת בהיקף חריג, אשר לא שיקף את כמויות המים שצרכו בפועל. לטענתם, הם פנו לעירייה בבקשה שתבדוק את תקינות מדי המים בבניין ואת הסיבה לכמות המים החריגה הנמדדת במד המים המשותף, ומשהוקם תאגיד המים מי בת-ים תאגיד מים וביוב בע"מ (להלן – התאגיד) הם פנו גם אליו בבקשה דומה, אולם כל פניותיהם לא הועילו…

תאגיד מי בת ים גובה מתושבי העיר באופן סדרתי מידי שנה שלא לצורך כשיטה תעריף ב' וצריכה משותפת ע"י שינוי צריכות פרטיות  –  מאי 2014 – להלן קטע מתלונה נגד תאגיד מים וביוב "מי בת ים" על גביה מתושבי העיר באופן סדרתי מידי שנה שלא לצורך כשיטה תעריף ב' וצריכה משותפת ע"י שינוי צריכות פרטיות…

נציבות תלונות הציבור: תאגיד מי בת ים גובה חיוב יתר תעריף ב באופן מניפולטיבי  –  מאי 2014 – מדובר בתלונה על האופן שבו עורכת מי בת ים בע"מ את החיובים התקופתיים. תאגיד מי בת ים מחייב משך תקופת מה בחוסר ולאחר מכן הוא משלים את הפער, ובכל חלק מהצריכה מחויבת על תעריף ב הגבוה בכ- 60 אחוזים…

ה"טעות" של תאגיד המים והביוב "מי בת ים" עולה לתושבי העיר עשרות מיליוני שקלים מידי שנה – דצמבר 2013 – תאגיד המים והביוב "מי בת ים" "טועה" פעם אחר פעם אותה "טעות" מידי שנה. הוא מחייב עבור צריכת מים נמוכה מהאמיתית עבור תקופה מסוימת ובתקופה שאחריה הוא משלים את הפער כך שהצריכה בתקופה השניה גולשת לתעריף ב" הגבוה בכ- 60% וכך עקב ה"טעות" משלשל התאגיד לכיסו בין עשרות למאות שקלים מכל צרכן…

הצריכה המשותפת כשיטה לחיוב מנופח ללקוחות תאגיד מי בת ים  – תחקיר שיטפון: מדוע התנפחו חשבונות המים של תושבי בת ים? , פברואר 2011 , רגב גולדמן , nrg – תחקיר מגלה: מאות תושבים בבת ים המתגוררים בבניינים משותפים קיבלו בשנה האחרונה חשבונות מים גבוהים מאוד בשל צריכה משותפת חריגה מהמקובל. חלקם פנו למומחה שלא איתר נזילות, אך הבעיה לא נפתרה. במקרה אחד, בזכות התערבות סגן ראש העירייה, הוחלפו מדי המים והתוצאה: הצריכה המשותפת ירדה פלאים…

בת ים: אין צריכה משותפת, אבל יש חשבון מנופח – דרכי רמיה תאגיד "מי בת ים"בת ים: אין צריכה משותפת, אבל יש חשבון מנופח , mynet , יואב מלכה , יוני 2006 – בחודשי החורף השתמשו תושבי רחוב ניצנה בבת ים בפחות מים להשקיה, אבל קיבלו חשבון מנופח. אז לאן הלכו באמת המים? העירייה: כנראה היתה נזילה, נחייבם בתעריף מוזל…