כידוע, השופטים והפרקליטים חברים לעבודה

להלן קטע מדברי שופט העליון נעם סולברג בהתייחסותו לתלונה 939/19:
"כידוע, רבים מקרב השופטים הם יוצאי פרקליטות, ומופיעים לפני השופטים הללו פרקליטים שהיו חבריהם לעבודה קודם לכן. אנו דנים, כידוע, גם בערעורים על פסקי דין של חברינו השופטים מן הערכאות הדיוניות, חברים שאנו מכירים היטב משנים רבות של עבודה רצופה ומשותפת".

מצורף:
בירור תלונה 939/19 מה- 08.01.2020 , על שופט בית המשפט העליון נעם סולברג שעניינה קשריו החברתיים והמשפחתיים עם פרקליט מחוז תל אביב שלמה למברגר והיותו דן בענייני מעצרה של לורי שם טוב שלמברגר מנהל תיק נגדה.

כידוע ...Document-page-001Document-page-002

הכל נשאר במשפחה

כדאי לך תמיד לבדוק אם יש קשר משפחתי או חברתי בין הפרקליט המקטרג נגדך לבין השופט ששופט אותך אחרת אתה עלול למצוא את עצמך משך מספר שנים במעצר על העלבת עובדי ציבור ללא משפט. למעשה גם אם תדע ותתריע על הקשר המשפחתי חברתי בין השופט לפרקליט, רוב הסיכויים שזה לא יעזור לך.
כיצד השופט סולברג בעל קשרים משפחתיים וחברתיים עם הפרקליט מחוז למברגר דן בענייני מעצרה של חשודה מרכזית לורי שם טוב בתיק תקשורתי וידוע אותו הפרקליט למברגר מנהל החקירה?

סולברג למברגר

זיקה משפחתית חברתית – סולברג למברגר

חשיפה: סולברג דן לפני שלושה שבועות בעתירה נגד למברגר , אמיר לוי | 19/12/2019 , מידה
שופט העליון שפסל את עצמו אתמול מלדון בעניין מינוי פרקליט המדינה בשל “זיקה משפחתית”, ישב רק לאחרונה בהרכב שדן בעתירה נגד למברגר

סולברג למברגר
שופט העליון נעם סולברג (מימין) ומשנה לפרקליט המדינה שלמה למברגר – בקשר משפחתי חברתי באותו אולם דיונים

אתמול בבוקר (רביעי) החליט (בג"ץ 8410/19) השופט נעם סולברג, ששימש כשופט התורן בבית המשפט העליון, לפסול את עצמו מדיון בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון נגד מינויה של אורלי בן ארי לממלאת מקום פרקליט המדינה, משום שהוא נמצא ב”זיקה חברתית ומשפחתית” עם שלמה למברגר, מי שנחשב למועמד המועדף לתפקיד. סולברג העביר את ההחלטה לשופט הבא בסדר התורנות, מני מזוז, שהוציא צו ביניים המעכב את מינוי בן ארי, ולמעשה מונע את כניסתה לתפקיד.

למרות זאת, רק כשלושה שבועות לפני כן דן השופט סולברג (בג"ץ 5693/19) (יחד עם ג’ורג’ קרא ויעל וילנר) בעתירה שהוגשה ישירות נגד שלמה למברגר, שי ניצן והיועמ”ש מנדלבליט, ופסק כי יש למחוק אותה. זאת הוא עשה מבלי שום הודעה ודיווח על ניגוד עניינים אפשרי בדיון שעניינו החלטותיו המקצועיות ושיקול דעתו של למברגר, שאיתו הוא עומד בקשרים “חברתיים-משפחתיים”, ועוד בנושא רגיש הנוגע לשופט אחר.

בעתירה פנתה הפעילה החברתית אורי נחמן בבקשה לבטל הודעה שנמסרה לה מטעם לשכתו של למברגר, על דחיית בקשתה לפתוח בחקירה פלילית נגד שופט מכהן. הרכב השופטים בראשות סולברג פסק בעד דחיית העתירה. לשאלת ‘מידה’ האם יידע את הצדדים בדבר אותה “זיקה חברתית ומשפחתית” בינו לבין למברגר, השיבו הבוקר במערכת המשפט בשלילה, בטענה כי “לא דומה עניין שבו מייצג עו”ד למברגר את המדינה, לעניין שבו על הפרק עניין אישי שלו, כמועמד לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה”. בהקשר זה יש לציין כי סעיף 77א’ לחוק בתי המשפט אינו עורך הבחנה כזו וקובע כי: “שופט לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה: צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת”.

שאלות חמורות

בשיחה שערכנו עם העותרת נחמן היא סיפרה כי השופט סולברג לא הזכיר בשום שלב בדיון את הזיקה הקיימת בינו ובין למברגר. “הוא לא ציין דבר כזה, ובכלל לא הרחיב או נתן נימוקים להחלטה”. פרקליטה של נחמן, עו”ד דוד לוי, אמר ל’מידה’ כי “אם אכן סולברג נמצא בניגוד עניינים מול למברגר, נשקול לפעול לפסילת ההחלטה שנתן”.

כזכור, עו”ד שלמה למברגר, המשמש כמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, היה המועמד המועדף על היועמ”ש מנדלבליט לתפקיד ממלא מקומו של שי ניצן הפורש, אך שר המשפטים אוחנה בחר לבסוף באורלי בן ארי שכעת מינויה מוקפא. ברשימת ניגודי העניינים האחרונה של שופטי העליון שפורסמה על ידי ‘דה מרקר’ בחודש מאי בשנה שעברה, לא ציין השופט סולברג שום מקרה בו הוא נמצא בניגוד עניינים עם אדם או גוף כלשהו. למעשה, סולברג היה השופט היחיד מבין כל שופטי בג”ץ הנוכחיים שלא ציין אפילו מקרה אחד של ניגוד עניינים. לבקשתנו לקבלת רשימת ניגוד העניינים המעודכנת של השופט סולברג השיבו בדוברות הרשות השופטת כי “אין רשימת מניעויות ולא הסדר ניגוד עניינים”.

עורך הדין זאב לב, מנהל תחום המחקר בתנועה למשילות ודמוקרטיה, אמר ל’מידה’ כי “תמוה בעיני מדוע בעתירה הנוגעת למינויה של אורלי בן ארי לתפקיד ממלאת מקום פרקליט המדינה, עתירה שלמברגר כלל אינו צד לה, בחר השופט סולברג לפסול עצמו מטעמים של “קרבה משפחתית”, בעוד שבעתירה בה למברגר הוא משיב לעתירה, גם אם שולי, כלל לא טרח כבוד השופט לעדכן את הצדדים בנוגע לאותה הקרבה”. לדברי עו”ד לב, “חשוב להבין כי עניינו של למברגר בתוצאות העתירה נגד מינויה של בן ארי הינו שולי ביותר, מאחר וגם אם תתקבל העתירה אין כל מחויבות לשר המשפטים למנות דווקא אותו או כל מועמד אחר מתוך השמות שנשמעו”.

השאלות העולות ממקרה זה חמורות. ראשית, הכיצד יכול להיות שסולברג דן בתיק המשליך ישירות על למברגר, מבלי להצהיר על ניגוד העניינים? הטענה שמדובר בעניין מקצועי ולא אישי איננה מתקבלת על הדעת, משום שכל ניגודי העניינים במהותם עניינם קשר אישי שעשוי להשליך על הקשר המקצועי. זהו תירוץ דחוק, שסולברג כשופט היה דוחה בכל תיק שהוא דן בו. שנית, מדוע לא עודכנה רשימת ניגודי העניינים של סולברג כמתחייב מכל עובד מדינה, ומשופט על אחת כמה וכמה, וכאשר מדובר בניגוד עניינים עם בכיר בפרקליטות, עוד יותר מכך? ושלישית, יש לשאול, האם יכול להיות שסולברג, כשופט שמרן, לא רצה לפסול את בן ארי מתוך הבנה שאין כאן עילה להתערבות בית המשפט, אך הבין שאם יפסול את עצמו, מני מזוז יעשה עבור למברגר, שאיתו כאמור עומד סולברג בקשר “חברתי-משפחתי”, את העבודה?

Document-page-001Document-page-002Document-page-007אמיר לוי - מידה

 

תלונה נגד השופט נעם סולברג – משוא פנים

20.12.2019 – תלונה הוגשה נגד שופט בית המשפט העליון נעם סולברג בגין הארכת מעצרה של חשודה מרכזית בתיק פלילי מתוקשר שהפרקליט המחוז שלמה למברגר שניהל התיק הנו בעל קשרים משפחתיים וחברתיים עם סולברג.

בתלונה נטען כי כנגד לורי שם טוב נפתח תיק פלילי הידוע בשם "פרשת הבלוגרים" או "טרור רשתי" שעניינו פרסומים מכפישים על עובדי ציבור באינטרנט. התיק נוהל על ידי פרקליט מחוז תל אביב שלמה למברגר ולורי שם טוב היא החשודה המרכזית בתיק. הפרקליט למברגר הנו בעל קשרים משפחתיים וחברתיים עם כב' השופט סולברג .
הקשר המשפחתי והחברתי של השופט סולברג לא מנע ממנו להחליט החלטות בענייני מעצרה של החשודה המרכזית לורי שם טוב בפרשה ידועה שבה למברגר ניהל. בתאריך 03.03.2017 כתב כבוד השופט סולברג בהחלטתו בש"פ 1999/17 מיום 03.03.2017 על שם טוב ציטוט מספר משלי (סעיף 9): "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, ד). כלומר השופט סולברג השווה את שם טוב לאשת זנונים, פתיינית ואפיקורסית. ובתאריך 09.10.2018 האריך מעצרה של שם טוב ב- 150 יום בפעם הרביעית בש"פ 6589/19 .

הנציב התבקש לברר כיצד השופט סולברג בעל קשרים משפחתיים וחברתיים עם הפרקליט מחוז למברגר דן בענייני מעצרה של חשודה מרכזית לורי שם טוב בתיק תקשורתי וידוע אותו הפרקליט למברגר מנהל החקירה.

פרקליטות המדינה היא היא אשת הזנונים הפתיינית והאפיקורסית

בשולי הדברים צוין בתלונה כי אשת הזנונים הפתיינית והאפיקורסית היא פרקליטות המדינה ורק פרקליטות המדינה ושהשופט סולברג מודע היטב להתנהלותה הואיל ועבד בה כפרקליט מספר שנים והנו בעל קשרים משפחתיים וחברתיים עם בכיר בה.

1. פרקליטות המדינה היא אם האכיפה בררנית על מנת לשרת את אג'נדה שלה להתעלל באזרחים מוחלשים. בינואר 2019 הגיש בן זוגה של שם טוב בשמה תלונה במשטרה על פעולות במרשתת נגד שם טוב של ריבוי עבירות הכוללות לשון הרע, הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות, הסתה לרצח, איומים ברצח, והודעה על כוונה לרצוח.
להלן מקצת הפרסומי במרשתת נגד שם טוב עליהם נסובה התלונה (מצורפים צילומי מקצת הפרסומים):
– "הייתי מרביץ לה גם עד שהייתה נכה. מכות רצח היא צריכה לקבל.. באמת שאם
רואה אותה עושה את זה הופך אותה לנכה".
– "כדור בראש עם האקדח שלי זה מה שהיא תקבל. קניתי היום אקדח חדש ואשתמש
בו על לורי שם טוב",
– "היא תירצח בקרוב מילה שלי",
– "הייתי חובט לה בכוס לזבל הזאת",
– "להוריד לה אלה של בייסבול על הראש עד שיתפצח",
– "לשלוח אותה לעבודות שירות בכלא רמלה בתור כוס וחור תחת",
– "אישה שטן.. שתירקב בכלא",
– "פרצוף דוחה של חולת נפש יימח שמה וזכרה כך שיבעטו בה עד שתצא נשמתה
השחורה והטמאה… חלאה מקוללת שחורה שתישרף בגיהנום",
– "היא תשתלב יפה מאוד עם דאעש לקחת אותה למנהרות בצפון להכניס אותה
ולסגור אחריה בפתח",
– "לורי שם טוב שמתעללת בחסר ישע. חתול. שתינמק בכלא. מנוולת. לא לרחם עליה.
גזר דין מוו
ת".

כעבור 8 חודשים קיבלה שם טוב הודעה ממערכת מנ"ע כי התלונה נסגרה עקב חוסר עניין לציבור. ערר הוגש לפרקליטות המדינה ומתנהל בעצלתיים עד עצם היום הזה.
כיצד ביד אחת פרקליטות המדינה סוגרת תלונה על ריבוי לשון הרע, ריבוי הטרדה מינית, ריבוי פגיעה בפרטיות, ריבוי הסתה לרצח, ריבוי איומים ברצח, וריבוי הודעה על כוונה לרצוח את הגב' שם טוב, במרשתת, ואילו ביד השנייה הפרקליטות מבקשת לעצור את הגב' שם טוב שם טוב עד תום ההליכים על ריבוי עבירות שבסיסן העלבת עובדי ציבור.
2. פרקליטות המדינה היא אם שיבוש מהלכי המשפט והטיית משפט לקדם את האג'נדה שלה. בתאריך 02.08.2018 נאם פרקליט המדינה (מצורף סרטון) בכנס פרידה מהשופט אורי שהם, דברי הסתה והטעייה נגד לורי שם טוב בפני שופטי בית המשפט העליון הדנים בעניינה של שם טוב ועוד נכבדי מערכת המשפט בעוד משפטה תלוי ועומד. פרקליט המדינה שי ניצן אמר:
"עיקרון חשוב נוסף נקבע בהחלטתו (של כב' השופט שהם) בעניין לורי שם טוב, בו עסק בתופעה הקשה שאנו חווים לצערנו, של השמצה גסה ופוגענית דרך האינטרנט של עובדי ציבור, בהחלטתו לאשר את מעצרה עד תום ההליכים של החשודה בתיק קבע השופט כי פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור שפרסמה החשודה הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף החומרה הגבוה ביותר, ואין להמעיט בחומרת המעשים רק משום שאין מדובר באלימות פיזית. החלטה זו תורמת לטעמי רבות לחיזוק המאבק בתקיפות המילוליות החריפות אשר רבו לצערי לאחרונה נגד עובדי ציבור רבים העושים מלאכתם נאמנה ובמסירות למען לא יוטל עליהם מורא ולמען יוכלו לעשות תפקידם ללא מורא וללא חת לטובת הציבור. לצד קביעות חשובות אלו ורבות אחרות בתחום הפלילי".
פרקליט המדינה המדינה שי ניצן הטעה בנאומו שפורסם בתקשורת את שופטי בית המשפט העליון שטען כי לתפיסתו פרסומיה הלכאוריים של שם טוב שבסיסם העלבת עובדי ציבור הנם כאלימות פיסית. אילו לתפיסת פרקליט המדינה שי ניצן פרסומיה הלכאוריים הנם כאלימות פיסית ודאי לא היה סוגר כלאחר יד תלונה על ריבוי פרסומים של איומים ברצח נגד שם טוב כלאחר יד.
אדם במעמד פרקליט המדינה הנו בעל סמכות מקצועית עליונה בפלילים ברשות המבצעת בעיני שופטי העליון והם רואים מחשיבים ביותר את דבריו. דברי פרקליט המדינה אינו בגדר "שמועה" סתם או אמירה בעלמא מפי הדיוט. בסיטואציה שנוצרה ספק אם שופטי העליון כשירים לשפוט את הגב' שם טוב.
פרקליטות המדינה פועלת בחוסר תום לב ומנהל מסע ציד נגד שם טוב.
3. פרקליטות המדינה היא אם הפגיעות החוקתיות בכבודם, חירותם, קניינם, פרטיותם, וצנעת חייהם של האזרחים כשיטה. הפרקטיקה של פרקליטות המדינה לאורך כל ההליך השיפוטי נגד הבלוגרים הנה פרקטיקה של פגיעה חמורה בכבוד האדם, חירותו, קניינו, צנעתו, ופרטיותו וזאת ניתן לראות בכל דבר ועניין ובכל הליך לרבות הליך תפיסת הרכוש דנן:
א. צווי חיפוש לקויים ולקוניים ללא הנמקה מדוע נתפס הרכוש והנמקה מדוע החיפוש במחשב יבוצע ללא עדים ועוד ליקויים רבים .
ב. חיפוש בתוך דברי המחשב ללא נוכחות החשודים או מי מטעמם ללא הנמקה לכך מה שמאפשר לפרקליטות המדינה לשתול ראיות כרצונה.
ג. החזקת הרכוש על פי החלטה לקויה ולקונית ("כמבוקש" על חפצים יקרי ערך) בניגוד לחוק של כב' השופטת כוחן שניתנה במעמד צד אחד ללא מתן אפשרות לחשוד או מי מטעמו לקבל יומו בבית המשפט. החלטת השופט כוחן להחזקת הרכוש עד תום ההליכים טרם הוגש כתב האישום הנה בניגוד לחוק.
ד. החזקת הרכוש היקר מעל שנתיים וחצי שלא לצורך.
ה. פגיעה בפרטיותם של החשודים שרכושם בדרך של הפצת חומר מחשב שאינו קשור לתיק הפלילי בתוך חומר החקירה גלוי לעיניהם של הנאשמים, באי כוחם, והשופט. מדובר בהפצת, תסקירי סעד אישיים, תעודות גירושין, מסמכים רפואיים, תלושי משכורת, שיחות אינטימיות מוקלטות ועוד שלל פגיעה בפרטיות ברף החומרה הגבוה ביותר.

התנהלות פרקליטות המדינה חמורה עשרות מונים מכתב האישום כולו שבסיסו העלבת עובדי ציבור. מדובר בהתנהלות נוסח "המטרה מקדשת את כל האמצעים" שתכליתה חיסול אזרחים במצב סוציואקונומי חלש באופן ממוקד.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים.

מצורפים:
– התלונה שהוגשה נגד שופט בית המשפט העליון נעם סולברג לנציבות תלונות הציבור על שופטים – 20.12.2019.
– קטע מהחלטת סולברג בש"פ 1999/17 מה- 03.03.2017 שבה משווה כב' השופט סולברג את החשודה המרכזית בפרשת פרסומים באתרי ג'נק במרשתת לורי שם טוב לאשת זנונים פתיינית ואפיקורסית.
– החלטת השופט נעם סולברג שבה הוא מודיע שהוא בעל קשרים משפחתיים וחברתיים עם פרקליט מחוז תל אביב שלמה למברגר (בג"ץ 8410/19 ).
– קטע מהחלטת סולברג בש"פ 6589/19 מה- 09.10.2019 שבה הוא מאריך מעצרה של שם טוב ב- 150 יום בפעם הרביעית על פרסומים מכפישים במרשתת נגד עובדי ציבור.
– קטע ממסמך 3740 מחקירה לורי טוב בתיק פרשת הבלוגרים מתאריך 14.2.17 חתום על ידי שלמה למברגר כמנהל החקירה.
– דוגמאות לריבוי איומים ברצח, לשון הרע, הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות שהופנו נגד שם טוב ואשר התיק נסגר עקב "חוסר עניין לציבור".

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-007Document-page-008Document-page-010Document-page-014Document-page-018Document-page-021Document-page-022

 

"החסינות לשופטים הנה חסינות מוחלטת ומלאה"

"החסינות לשופטים הנה חסינות מוחלטת ומלאה" טוען בא כוחם של השופטים הנתבעים נעם סולברג ואברהם הימן גם אם המעשה עליו נסובה התביעה נעשה בזדון.
לורי שם טוב תבעה את השופטים נעם סולברג ואברהם הימן תביעה קטנה (ת"ק 16390-03-19) בבית משפט השלום ברמלה על שהשוו אותה לזונה פתיינית, נכריה, אפיקורסית ורוצחת. התביעה הנה על לשון הרע, הטרדה מינית והסתה שהפנו סולברג והימן לשם טוב לטענתה. מדובר בפסוק מספר משלי שאותו ציטט השופט נעם סולבג (ומאוחר יותר השופט אברהם הימן) בבש"פ 1999/17 מה- 03.03.2017 ושם כתב בפיסקה 9: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת." (משלי ה, 3-4). האשה הזָרָה בספר משלי היא אשת זנונים נכריה ואפיקורסית. סולברג ציין פסוק זה בהחלטתו בעניינה של שם טוב.
סולברג והימן מבקשים דחיית התביעה על הסף בתואנה כי הם זכאים לחסינות מוחלטת ומלאה בהיותם שופטים.

מצורפת תשובת בא כוחם של אברהם הימן ונעם סולברג ת"ק 16390-03-19 מה- 30.05.2019

Document-page-001Document-page-002

השופטים נעם סולברג ואברהם הימן ביקשו ארכה להגשת כתב הגנה לתביעת דיבה של לורי שם טוב

12.04.2019 – נעם סולברג ואברהם הימן שופטים בבית משפט העליון ובית משפט מחוזי, מיוצגים על ידי פרקליטות המדינה מול תביעה קטנה שהגישה נגדם לורי שם טוב. סולברג והימן ביקשו ארכה להגשת כתב הגנה בנוסף לבקשתם לחסינות שיפוטית במשפט תביעת דיבה שהגישה נגדם לורי שם טוב מתוך תא מעצרה.
עילת בקשת ארכה להגשת כתב הגנה היא כי מדובר בתביעה חריגה הדורשת השקעת משאבים רבים מצידם של נעם סולברג ואברהם הימן כדי להגן על עצמם.

תביעת הדיבה שהגישה שם טוב נגד אברהם הימן והעם סולברג הנה על לשון הרע, הטרדה מינית והסתה שהפנו סולברג והימן לשם טוב לטענתה. מדובר בפסוק מספר משלי שאותו ציטט השופט נעם סולבג (ומאוחר יותר השופט אברהם הימן) בבש"פ 1999/17 מה- 03.03.2017 ושם כתב בפיסקה 9: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת." (משלי ה, 3-4). האשה הזָרָה בספר משלי היא אשת זנונים נכריה ואפיקורסית. סולברג ציין פסוק זה בהחלטתו בעניינה של שם טוב.
מצורפת בקשת ארכה להגשת כתב הגנה שהגישו נעם סולברג ואברהם הימן ת"ק 16390-03-19 מה- 12.04.2019.

Document-page-001

Document-page-002

פרשת הבלוגרים – השופט נעם סולברג

01.04.2019 – פעמיים האריך השופט נעם סולברג את מעצרה של העיתונאית לורי שם טוב, ומשני הארכות המעצר לא מובן מדוע שם טוב עצורה.

בפעם הראשונה ימים ספורים לאחר מעצרה ב- 03.03.2017 בש"פ 1999/17 שבו ציטט פסוק מספר משלי ובו משל על אישה נכריה, פתיינית זונה ואפיקורסית המפתה אנשים שסופם רע ומר. בכל החשדות כנגד שם טוב אים זנות פתיינות ושאר ירקות.

בפעם השניה האריך סולברג את מעצרה של שם טוב בספטמבר 2018 , בש"פ 6589/18 עת הייתה עצורה שנה ושבעה חודשים. סולברג האריך את מעצרה בעוד חמשה חודשים בגלל אישומים של "פרסומים מכפישים ובוטים במרשתת". סולברג הוציא "ירקות" חדשים נגד שם טוב מהסל וכתב בהחלטתו על נטייה אובססיבית ואגרסיבית ועוד "ירקות" חדשים..

לורי שם טוב הגישה תביעת דיבה נגד השופטים נעם סולברג ואברהם הימן

מרץ 2019 – תפקוד לקוי של מערכת המשפט. תביעת דיבה תיק ת"ק 16390-03-19 הוגשה היום נגד השופטים סולברג והימן בעקבות ציטוט מספר משלי שבו השתמש השופט סולברג בבש"פ 1999/17 מה- 03.03.2017 ובו כתב: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, 3-4), גם השופט הימן צטט את הציטוט בהחלטתו למעצר עד תום ההליכים של לורי ב- 26.10.2017.

האשה ה"זרה" בספר משלי היא אישה פתיינית, זונה, נכריה, אפיקורסית ורוצחת. כמו שכתוב בציטוטים:

(משלי ב טז): "לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה. הַעֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ, וְאֶת בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה. כִּי שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ, וְאֶל רְפָאִים מַעְגְּלֹתֶיהָ. כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן, וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים".

(משלי ז ה): "לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה… וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ, שִׁית זוֹנָה וּנְצֻרַת לֵב. הֹמִיָּה הִיא וְסֹרָרֶת בְּבֵיתָהּ לֹא יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ… אַל יֵשְׂטְ אֶל דְּרָכֶיהָ לִבֶּךָ אַל תֵּתַע בִּנְתִיבוֹתֶיהָ. כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה, וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ. דַּרְכֵי שְׁאוֹל בֵּיתָהּ, יֹרְדוֹת אֶל חַדְרֵי מָוֶת".

בקשות פסילה הוגשו נגד השופטים אך הם התנערו מלפרש הפסוק, שכל "תינוק של בית רבן" יודע משמעות המילה "זרה" בספר משלי.

תב1

תב2
קטע הציטוט משל הזרה בהחלטות השופטים סלברג והימן – מתוך בש"פ 1999/17 מה- 03.03.2017

פרשת הבלוגרים: לורי שם טוב הגישה בקשה לתיקון פרוטוקול שופט העליון סולברג מיום 09.10.2018

01.11.2018 – מתברר שדבריה של לורי שם טוב הוקלדו תדיר בצורה לקויה ובמקרים לא מעטים לא מובנים או שנושאים שלמים הושמטו. לכן הוגשה הבקשה לתיקון הפרוטוקול. (בש"פ 6589/18 מה 09.10.2018)

שם טוב דיברה בצורה רהוטה. לדוגמא, ובדיון טענה כי חשה מוטרדת ופגועה מדבריו של סולברג בש"פ 1999/17 מה- 03.03.2017 שבה השווה אותה לזונה אפיקורסית. דבריה אלו של שם טוב הושמטו לחלוטין מהפרוטוקול.

מצורף צילום הפרוטוקול הדיון סולברג מה- 09.10.2018.

להלן דבריה של שם טוב שנאמרו בדיון ב- 09.10.2018 בפני השופט סולברג:

"אני מודעת לכך שבית המשפט רואה בהליך הנוכחי להארכת מעצר ב—150 יום סתם מכשול בדרך להרשעה שכן כאשר הוגשה הבקשה לדיון הנוכחי ונקבע מועד ה- 20.09.2018, השב"ס הודיע שהוא נופל על מועד הוכחות אצל כב' השופט בני שגיא ודיון נוסף אצל כב' השופט הימן.

ואדוני הוציא החלטה ב- 16.09.2018 ממנה משתמע שאינו מוצא לנכון שאני אנכח בדיון שלי בבית המשפט העליון, ושעדיף לתת עדיפות למועד ההוכחות אצל בני שגיא. כלומר נתבקשתי לוותר על נוכחותי בדיון שאמור להשפיע על השחרור שלי שלא משיקולי זכות היסוד שעומדת לי לקבל הזדמנות כנה להתמודד עם הראיות של התביעה ולהציג את הגנתי, אלא לטובת "קידום ההליך השיפוטי", ולטובת נוכחות בדיון שבו לפי הסטטיסטיקה יש 99% הרשעה. הדבר מעיד שבית המשפט העליון רואה בדיון בבקשה להארכת מעצר הליך סרק, שכן כנראה הוא כבר יודע מראש מה תהיה התוצאה.

לפני 20 חודשים כבודו כתב עלי. "כִּי נֹפֶת (דבש) תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ . וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת (חרב דו צדדית)". (בש"פ 1999/17 מיום 03.03.2017 פיסקה 9)

בית המשפט חיפש בכל התנ"ך פסוק שיהיה משפט מחץ כדי להתאים אותו לי, ואני אמורה לקבל את הפסוק הזה בגאווה ובראש מורם.

אני לא דוברת שפות תנכיות ומקראיות, ולא מבינה את הפסוק הזה. אני צריכה שיפרשו לי את הפסוק הזה, ואכן קיבלתי פרשנות והבנתי שבית המשפט עשה לי שיימינג, הטרדה מינית והחפצה מינית.

אני הוטרדתי מינית ע"י בית המשפט אשר אמר עלי בפומבי, בלי לראות אותי שאני זונה אפיקורסית שמפתה גברים, שהשפתיים שלי נוטפות דבש, שאני לא יודעת בכלל מה זה השמן שנוטף לי מהשפתיים, ושהגברים שאני מפתה מסיימים עם לענה מרה, ושאני מסתובבת עם חרב פיות חדה ומסוכנת ותוקעת בהם את החרב.

אלו הדברים שבית המשפט אמר עלי בתאריך 3/3/2017 רק 5 ימים לאחר שנעצרתי, ועכשיו אני פה אחרי 20 חודש ואני מבקשת שבית המשפט יגיד לי איפה הנופת שנוטפת מהשפתיים שלי? איפה השמן חיכה שאמורה לנזול לי מהשפתיים? איפה החרב פיות שלי?

האם בית המשפט בכלל יכול לתאר לי את החרב שלי? למה היא דומה? לשברייה של ערבים או לחרב של סמוראי יפני?

האם בית המשפט ראה את השפתיים שלי שהן נוטפות נופת? ואיפה חרב הפיפיות שבית המשפט מייחס לי?

האישה הזרה שכבוד השופט נועם סולברג דיבר עליה מתוארת בפרשנויות החכמים כאשת זנונים, פתיינית, שמציעה את השפתיים שלה והחמוקיים שלה לגברים, ואחר כך דוקרת אותם בחרב חדה. יש כאלה שחושבים שהכוונה לאשת פוטיפר, יש כאלה שחושבים שהכוונה למלכה איזבל בת אתבעל מלך צידון, ויש כאלה שחושבים שהזרה בפתגם היא סתם זונה פתיינית.

בכל פסקה 9 בש"פ 1999/17 (כב' השופט סולברג) אין ניתוח מסוכנות,

התביעה שבאה לבית המשפט ומבקשת לעצור אותי לעוד 5 חודשים, לא מספרת לבית המשפט מי אני באמת. אותם מעניין לכוון למשבצת שבחוק המעצרים שמצריכה אותם להלביש עלי תווית של מסוכנת. אז אני אסביר מי אני.

אני הייתי אמא , מדהימה לשני ילדים. יום אחד פקידת סעד שלחה משטרה לחטוף ממנו את הילדים באופן אלים ומפחיד. מאז אין לי ילדים, ואני אימא שכולה לשני ילדים חיים. יכולתי להתבוסס ביגון ובטרגדיה, אבל החלטתי להיאבק בתופעות האלה ע"י פרסום האמת שהחונטה מסתירה אותה. מה באמת מסתתר מאחורי המניעים של עובדים סוציאליים ושופטים, שזה בעיקר כסף, כבוד והשתייכות לחונטה של קליקה של מי שחושבים שהכול מגיע להם.

מה שמייחסים לי זו ביקורת פוליטית. כעיתונאית חשפתי אין ספור כתבות תחקיר שאחרי שפורסמו אצלי התגלגלו אל ערוצי התקשורת הרגילים.

אני חשפתי שבפנימיות ובאומנה שאליהם מעבירים את הילדים שוררת ההזנחה, אלימות, זנות, סמים ומכות. אני אומרת שכל הכתבות בישראל היום בנושא רווחה, זהירות פקידי סעד, פנימיית רננים, הכל התחיל ממני, מי שחוגג הם בעלי העמותות שמושכים לעצמם משכורות עתק. אני חשפתי שהמדינה מעדיפה לשלם 17,000 ₪ ללד בחודש במרכז חירום, ולא לתת שקל למשפחה הנזקקת. אני חשפתי מקרים מזעזעים של אבות בגירושין שמנתקים מהם את הילדים, שמים אותם במרכז קשר, חולבים מהם מזונות פי 3 או ארבע מכל מדינה אחרת, והשופטים מתייחסים אליהם כמו זבל. משנת 2009 אני הייתי ממובילות הפעילות בנושא חטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן.

חוק המעצרים נחקק כדי להקטין את המעצרים המיותרים עד תום ההליכים. זה היה ב 1996. מאז מה קרה? המעצרים הוכפלו פי 15. היום בתי הכלא כל כך מפוצצים בעצורים ואסירים, שאין יותר מקום בכלא. בית המשפט העליון הורה לשב"ס להכפיל לעצורים את מרחב המחייה, השב"ס מצפצף, עובר על החוק. במקום לשחרר עצירים שלא צריכים להיות עצורים כמוני, המכונה המשומנת ממשיכה לשנע עוד ועוד עצירים לכלא באמצעות דו"חות סודיים, תסקירים שקריים ופרשנויות הפוכות למטרת המחוקק.

אני כבר בשלב זה טוענת שלאור פסה"ד של כבוד השופט רובינשטיין שהשב"ס חייב להכפיל את שטח המחיה של העצירים פי 3, צריך לשחרר אותי, כי המדינה היא זו שעוברת על החוק, אבל כמובן זה לא מזיז לאף אחד.

הדבר השני שאני טוענת היא שהשופטים לא מסוגלים לשמוע ביקורת. במקום להפנים שהמחוקק ביקש לצמצם את המעצרים המיותרים, בתי המשפט בתחבולות מצאו דרכים להכפיל את מספר העצורים באמצעות שני כלים מזעזעים ולא דמוקרטיים: הלכת זאדה, והמסוכנות.

מסוכנות פיקטיבית

לפני שאדבר על זאדה, אטען בקצרה על המסוכנות. בגלל שלתביעה משתלם להחזיק אנשים במעצר כי זה משפר את סיכויי ההרשעה, ואת הסיכוי שהעצירים יתחננו לעסקת טיעון אז מדביקים לכל אחד תווית של מסוכנות בקלי קלות. השופטת רונית פוזננסקי כץ עצרה אישה שגנבה פחית קולה ו 10 שקלים לקופת צדקה ואמרה שהיא מסוכנת. זה מאוד משתלם למערכת, נותן פרנסה לקציני מבחן, נותן פרנסה לשופטים, וזה שיימינג בחסות החוק של שופטים ותובעים על האזרחים.

בנושא המסוכנות טענתי בהרחבה בכתובים. מדובר במסוכנות באמצעות שימוש במקלדת. אין עילת מעצר שכזו ובית המשפט תפר לי עילת מעצר תפורה במיוחד בשבילי. מעצר בגלל שימוש במקלדת. אני מזכירה שקו פרשת המים הוא נזק גוף. אף מתלונן לא התלונן על נזק גוף. 37 עדים התלוננו וכולם התלוננו על נזק לשם טוב לדעתם.

נזק לשם טוב לא מצדיק מעצר, וגם לא אכיפה פלילית. בשביל זה יש סעדים אזרחיים, ואני לא שונה מאלפי אנשים שתובעים אותם בבתי משפט אזרחיים על לשון הרע. מי שמפסיד בלשון הרע בתביעה אזרחית לא נכנס לכלא.

אף מתלונן לא הגיע לתחנת משטרה עם פנס בעין או רגל שבורה. מתלוננים רבים שחושבים שיש להם שם טוב, בכלל אין להם שם טוב. שופטת שמפלה נגד גברים ובגללה אבא התאבד, לא יכולה להתלונן על השם הטוב שלה כשיש מכתב התאבדות שמאשים אותה במוות. שופט שניתק אמא מהילדים שלה הוא שופט שצריך לדעת לספוג ביקורת. שופטת שצורחת בבית משפט ומסלקת עורכי דין מהאולם שלה, וחושבת שבגלל הדלתיים הסגורות אסור שזה יתפרסם, היא שופטת שאין לה שם טוב.

ובכל זאת כל השופטים שספגו ביקורת ממשיכים לעבוד, מקבלים קידום. שופטת קיבלה קידום. שופט אחר קיבל קידום פעמיים. הפסיקה אומרת שהם צריכים לפתח סיבולת לביקורת עליהם. הפסיקה בכלל דורשת ודאות קרובה לפגיעה בשלום הציבור כדי להעמיד לדין.

בענייני אין שום ודאות קרובה לסכנה לשלום הציבור.

עובדה שהמשטרה אומרת שבנובמבר 2015 נכנסו אלי הביתה באופן חשאי והטמינו תוכנות ריגול במחשב ובבית. אם הם ראו את הביקורת שאני כותבת בזמן אמת בנובמבר 2015, ואם הייתה מסוכנות, היו צריכים לעצור אותי בנובמבר 2015. לדעתי, כל מתלונן שפורסם עליו משהו אחרי נובמבר 2015 יכול לתבוע את המשטרה, כי איך יכול להיות שבנובמבר 2015 לא הייתה מסוכנות, ולא עצרו את התופעה, ופתאום בפברואר 2017 יש מסוכנות בוודאות קרובה לשלום הציבור שמצדיקה מעצר לכמה שנים?

כמו שהסברתי הרבה מתלוננים בכלל לא ידעו על פרסומי ביקורת עליהם. השופטים הימן ובני שגיא בכלל לא נחשפו לזה. התפוצה היא מינימלית, ואם זה לא הגיע לידיעת שופטים, זה מראה שאין מסוכנות כי לא הייתה תפוצה.

הכלי השני שבאמצעותו שופטים פוגעים באזרחים במסגרת הליכי מעצר היא הלכת זאדה. המחוקק בחוק המעצרים רצה לייצר מסננת מפני מעצרי שווא. בשביל זה המחוקק דרש ששופט נפרד מהתיק העיקרי יעבור על הראיות ויבדוק שלא מבקשים סתם להכניס אנשים למעצר. ומה קרה בפועל? המציאו את הלכת זאדה שלפי כל דבר שאפשר להגיד עליו שיש פוטנציאל להרשעה זה מספיק בשביל מעצר לשנה שנתיים ואולי גם שלוש וארבע.

הנה אני עצורה כבר שנתיים בלי ששופט בכלל בדק את הראיות נגדי עם זאדה או בלי זאדה. במקרה שלי הפעיל עלי השופט הימן לחץ להודות בראיוות לכאורה. גם העו"ד מהסנגוריה הפעיל עלי לחץ להודות בראיות לכאורה. למה זה בכלל קורה? למה עו"ד צריך להגיד לשופט שהוא חושב שיש "ראיות לכאורה"?

אני טוענת שהגיע הזמן שבית המשפט יקשיב לדברים שאמרה שופטת המיעוט דליה דורנר בפס"ד זאדה. היא אמרה שכדי לעצור אנשים, שופט כמו השופט הימן צריך לדרוש מהמשטרה ראיות ברמה של מעבר לספק סביר, כמו הרמה הנדרשת להרשעה.

במקום זה מה קורה אצל שופטי מעצרים כמו אצל השופט הימן? קורה שם רצח אופי ושיימינג מובהק. התביעה מגישה בקשה בלי נספחים, ואת חומרי החקירה התביעה מעכבת חודשים על גבי חודשים. השופט מאשים את הסנגורים שהם מבקשים דחיה. בענייני גם השופט בני שגיא אמור לצאת לחופשת שבתון בחודשים ינואר פברואר 2019.

אני לא מסכימה לראיות לכאורה. אני סבורה שתפקידו של בית המשפט לבדוק ברצינות את הראיות הללו, ולא סתם לנפנף אותי לטעון טענות בתיק העיקרי. אני סבורה שבית המשפט שמאריך מעצר צריך לקרוא גם את העובדות הנטענות ואת חומרי החקירה, ולא רק את הכותרות, ושהוא צריך לבדוק אותן בקנה מידה של "מעבר לספק סביר", ולא לעצור אנשים סתם על סמך איזה פוטנציאל ערטילאי.

אני גם טוענת שלשופט אין זכות לשאול את הסנגור אם הלקוח מסכים לראיות לכאורה. אין זה מתפקידו של הלקוח לתת מתנות לתביעה, אם נתתי הסכמה לכאורה בגלל לחץ ויעוץ שגוי של הסנגוריה הציבורית, הרי זו מתנת חינם וזכותי לדרוש לבטל את המתנה.

זה משפט שיתנהל לפחות עוד שנה וחצי. יש 260 עדי תביעה. עד כה העידו 37 עדים קלים וקצרים. המספר 260 לא כולל עדי הגנה. אני מתכוונת להביא לפחות כ 100 עדי הגנה שמכירים את המתלוננים, שופטים או עובדות סוציאליות ויפרטו איך הן פגעו באזרחים והרסו את חייהם. אני צופה ל 400 עדים. זה יקח שנתיים. האם אני אמורה לשבת במעצר 4 שנים?

אני טוענת שעל סמך פסיקה השוואתית לטווח העונש, העונש במקרה הכי גרוע לא יהיה יותר משנתיים. יש לי רשימה של מקרים בתגובתי בכתב. התביעה לא טרחה להביא פסיקה השוואתית משלה כדי להראות איך היא מצדיקה מעצר של 4 שנים, כשהעונש הצפוי הוא לא יותר משנתיים. השופט הימן אמר שזו השערה והוא לא יכנס לזה.

זה שוב מראה שהשופט מוטה לטובת התביעה. הרי החוק עצמו מטיל על התביעה להראות פסיקה השוואתית בשלב העונש. בגזר הדין שופטים גוזרים עונש על סמך השוואה של טווח העונש ומקרים קודמים. הם לא פוסקים לפי השערות. מציגים להם תקדימים והם בודקים מה טווח העונש המינימלי והמקסימלי. הימן לא רצה לעשות את זה כי זה לא לטובת התביעה.

לכן אני שואלת שוב, למה אני אמורה להיעצר ל 4 שנים, כאשר העונש הצפוי הוא לא פחות משנתיים?

אני מזכירה לסבית המשפט שאישומי לשון הרע, זילות, העלבת עובד ציבור דורשים אישור היועמ"ש. בלי אישור היועמ"ש, האישומים בטלים. זו הפסיקה. אני עומדת פה ומבקשים לעצור אותי, ואין להם אישורי יועמ"ש. אני טוענת שמבקשים לעצור אותי על סמך אישומים בטלים.

אני טוענת שלבית משפט מחוזי אין בכלל סמכות. הסמכות היא בבית משפט שלום, אבל לסנגורים מטעם הסנגוריה יש ניגוד אינטרסים לטעון את זה כי הסנגוריה תפחית להם 50% מהשכר. אני טוענת שכל סיפורי הבדים על עו"ד XXX שנסחטה בגלל רמיזות לרומן עם עו"ד הוא המצאה אחת גדולה שהמציאו אותה בשביל להגיע אל השופטים הימן ושגיא במחוזי.

עובדה שהתביעה לא מוכנה להתחיל את המשפט עם העדים של אישום 1 ולזמן את XXX ועו"ד XXX, כי אז בית המשפט המחוזי יישאר בלי סמכות, והתיק ירד לבית משפט השלום.

צווים שיפוטיים בהליך החקירה ומעצר הימים

הליך החקירה בתיק הנוכחי החל בחצי השני של שנת 2015. עד יום מעצרי למעצר ימים ה- 27.02.2017 היה הליך החקירה סמוי. ב- 06.04.2017 הסתיים הליך החקירה ומעצר הימים והוגש כתב האישום.

הליך בחקירה שנמשך עד יום הגשת כתב האישום לקוי מיסודו ולאורך כל הדרך. הליך החקירה נעשה ללא ביקורת שיפוטית על פי פרקטיקה של מדיניות שיטתית ורחבה של בתי המשפט, הפרקליטות, והיחידה החוקרת לפגוע באופן חמור בכבודי, חירותי, פרטיותי, קנייני וצנעתי.

כל צווי החיפוש, חיפושים בדברי מחשב, חיפושים במסמכים, צווי המצאת מסמכים, וצווי קבלת נתוני תקשורת בהליך החקירה לקויים, כולם ללא יוצא מן הכלל ובוצעו שלא כדין. הצווים השיפוטיים הוצאו כלאחר יד ללא ביקורת שיפוטית. הצווים חסרים חלק מפרטים מהותיים החל ממספר תיק בית משפט, שם השוטר שהופיע בפני השופט והוזהר כדין, ציון מהות החשד והעילה למתן הצו, מילוי פרטים מלאים של המחזיק, הנמקה מדוע החיפוש במחשב יבוצע ללא עדים, ולפעמים גם שם השופט. לפעמים אין התאמה בין הצו לבקשה.

באף אחד מהצווים לא צוין כי אני עיתונאית. לפעמים חסר הצו רק פרט אחד ולפעמים יותר.

אין מדובר בליקוי אחד או ליקויים בודדים אלא המדובר בכל עשרות הצווים שהוצאו על ידי בתי המשפט במהלך החקירה. המעשים הפסולים האלו בוצעו כחלק ממדיניות הרשויות הנוגעות, פרקטיקה רחבה ושיטתית של פגיעה חמורה בכבודי חירותי, צנעתי, קנייני, ופרטיותי תוך הסכמה מלאה של כל הרשויות הנוגעות בדבר.

איני הקורבן היחידי של הפרקטיקה הזוועתית הזו אלא גם נאשמים מוטי לייבל וצבי זר וחשודים אחרים בתיק ובני משפחותיהם. מדובר בהתנהלות שערורייתית שיש להוקיע החל מהרגע הראשון שבו היא מתגלית.

חוות דעת 98/05 של כב' השופטת שטרסברג על "כתיבת החלטות על טופס" שהובאה בסעיף 16 בבקשה 182 הנדונה, הופכת לכלל יסוד בתיק הנוכחי שניתן לנסחו כדלקמן:

הצווים הנוגעים להליך החקירה פגעו כולם בזכויות יסוד האדם. כך, למשל, צווי החיפוש בביתי. בית המשפט לא נתן דעתו לכך שחיפוש בביתי ובמחשבים שלי פוגע בזכותי כאדם לפרטיות ולצנעה, זכות שנקבעה כזכות יסוד בסעיף 2 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כך גם באשר לצווים אחרים שאפשרו כניסה של המשטרה למקום מגורים או פעולה אחרת שפגעה בזכויות יסוד שלי שחלקן בעלות מעמד חוקתי, כגון חירותי או זכותי לכבוד ולקניין. זאת ועוד. מילוי הצווים בצורה לקויה פגעה בזכותי לקבל את יומי בבית המשפט. החלטות שופטי המעצרים ניתנו כלאחר יד, ללא שיקול דעת וללא ביקורת שיפוטית של היושב על כס השיפוט. שיקול הדעת השיפוטי שהוא יסוד מוסד במלאכת השפיטה לא נעשה, ולכן התפקיד השיפוטי לא יצא לפועל".

אני אבקש בעניין תסקירי שקר

מאגר ההכפשות של המבקשת נגדי אינו מסתיים בתחום הזנות, האפיקורסיות וגרימת המוות בהרעלה וחרבות. במאגר של המבקשת יש הכפשות גם מתחומים נוספים באמצעות תסקירים מכפישים ישנים מלפני שנה שאינם רלוונטיים למצבי הכלואה במעצר מזה כשנה ותשעה חודשים.

יתרה מכך, על פי חוק סדר הדין הפלילי סעיף 21.א.ב: "תסקיר מעצר יכלול את נסיבותיו האישיות של הנאשם, משמעות המעצר, החלופות למעצר ולשחרור, או המלצה בדבר תנאים מיוחדים לשחרור בערובה והפיקוח עליהם". החוק בא לבחון את נסיבותיו האישיות של הנאשם, משמעות המעצר, החלופות לשחרורו בערובה, וזאת מתוך ראיה כי חזקת החפות עדיין עומדת לו. "מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים, וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרוּחַ" (משלי טו 4). התסקירים המוצגים על ידי המבקשת הם תסקירים מסולפים המכפישים אותי בדעות שונות ומשונות על מסוכנות כדי לשבור את רוחי מאחורי סורג ובריח ואינם ממלאים את ייעודם על פי חוק. אילו היו ממלאים ייעודם המשיבה הייתי היום מחוץ לכלא. אני אציין שהתסקיר הראשון המליץ לשחרר אותי ללא איזוק אלקטרוני".

פרוטוקול דיון בש"פ 659/18 מה- 09.11.2018 כפי שהופץ ע"י נעם סולברג- בקשת הארכת מעצר רביעית בבית המשפט העליון.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007

השופט נעם סולברג האריך מעצר העיתונאית לורי שם טוב בעוד חמשה חודשים

09.10.2018 – שם טוב עצורה מזה כ- 20 חודשים על פרסומים מכפישים על עובדות סוציאליות ושופטים שלטענת הפרקליטות פרסמה ברשת האינטרנט.
השופט סולברג האריך מעצרה בעוד חמשה חודשים בנימוקים לקונים מבלי להתייחס כלל לכתב ההגנה של שם טוב.
סולברג ציטט בהחלטתו (להלן צילום ההחלטה) אמירות כאלו ואחרות שנכתבו בעבר הרחוק והקרוב של קצין המבחן ושופטים כעילה להמשך המעצר.

לצפיייה / הורדת החלטת השופט נעם סולברג בש"פ 6589/18 מה- 09.10.2018 הקלק כאן

 

Document-page-001Document-page-002