פקיד סעד מחזיק מסמך נזקקות חתום על ידי ההורה

אל תחתמו על נזקקות
חתמתם על בלשכת הרווחה כי הילד הוא קטין נזקק, משמע העברתם סמכויות ההורות שלכם לרווחה. פקיד הסעד יכול לקבוע את מקום מגוריו וגורלו. אין דרך חזרה.

פקיד סעד מחזיק מסמך נזקקות חתום על ידי ההורה

עפרה ענקרי: לא לחתום על אף מסמך בלשכת הרווחה

22.08.2017 – עפרה ענקרי מזהירה הורים המגיעים ללשכת הרווחה לקבלת סיוע בעניין ילדיהם, לא לחתום על אף מסמך בלשכת הרווחה. הפקידה בלשכת הרווחה לעתים מגישה מסמך לחתימה מעין הליך פורמלי לקידום הסיוע אולם בפעל באותיות הקטנות עלול להימצא ויתור על משמורת או אפוטרופסות או הורות על הילד ובמצב זה הדרך סלולה לפקידת הרווחה להוצאת הילד מהבית לכל מקום שתחפוץ.

אסור לחתום על נזקקות

לשכת הרווחה ירושלים: בקשה מופרכת ל"קטין נזקק"

נזקקות

ביהמ"ש המחוזי נגד משרד הרווחה: בקשה מופרכת ל"קטין נזקק" , איתמר לוין , news1 , דצמבר 2016דרורי: המדינה פגעה באוטונומיה של ההורים ופעלה בניגוד לריסון הנדרש ממנה, כאשר ביקשה להכריז על נער אינטליגנטי בן 17 המתגורר אצל סבו כ"קטין נזקק"

פלונית נגד פקידת סעד לחוק הנוער ירושלים – ענא 67769-09-16

המדינה ביקשה בצורה חסרת הצדקה להכריז על נער כ"קטין נזקק", תוך שהיא פוגעת באוטונומיה של ההורים ופועלת בניגוד לריסון הנדרש ממנה – קובע (25.12.16) סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, משה דרורי.

מדובר בנער בן 17, בן להורים נורמטיביים (שלא נישאו) המשתייכים לעשירון העליון, ואשר מתגורר מזה שנתיים בבית הורי אביו. דרורי מציין, כי מדובר בנער אינטליגנטי בצורה יוצאת דופן, הלומד לבגרות בחמש יחידות במתימטיקה, פיזיקה ואנגלית, וצפוי להתגייס לחיל המודיעין. הבקשה להכריז עליו כ"קטין נזקק" באה כדי להסדיר בצורה חוקית את מגוריו אצל סבו וסבתו.

דרורי קיבל את ערעורה של האם על קבלת הבקשה בידי בית המשפט למשפחה בירושלים (השופטת אביטל מולד), באומרו שדי היה לפעול על-פי חוק הכשרות המשפטית. גישתו של משרד הרווחה אינה משקפת את המצב המשפטי, הנותן עדיפות לגידול הילד בידי הוריו ומצמצם מאוד את התערבות המדינה בנעשה בתא המשפחתי. דרורי מזכיר ממצאי מחקר, ולפיהם "נעשה שימוש רחב מדי, מהיר מדי, ויש שיאמרו פזיז מדי, בשימוש בסמכות של פקידי הסעד על-פי חוק הנוער".

דרורי קובע: "בתיק שבפני אין כל התחלת בסיס להעלות על הדעת שימוש בחוק הנוער. הדרך שבה פעלה המדינה, אינה מתיישבת עם האוטונומיה של ההורים ועם הריסון הנדרש מגוף שלטוני, לפני שהוא מתערב בענייניו האישיים של אזרח". הוא אומר, שאינו מבין כיצד מעז משרד הרווחה להטיל ספק ביכולתה של האם לגדל את בנה ובמסירותה כלפיו.

"תהיתי איזה שלום גופני או נפשי של הקטין, שראיתי במו עיני ושמעתי במו אוזני, נפגע או עלול להיפגע", אומר דרורי בהתייחסו לעילות הקבועות בחוק לשימוש בהליך זה. הוא גם מציין, כי להכרזה על "קטין נזקק" יש השלכות מרחיקות לכת, והוא עלול להישלף לחובתו של הנער בעוד שנים רבות "והדבר ירדוף אותו לאורך שנים ודורות". גם רווחתו הכלכלית של הנער ניתנת להבטחה ללא הליך זה, ואם יזדקק לטיפול כלשהו – יוכלו רשויות הרווחה להעניקו לו.

באופן יוצא דופן בתיקי נוער, פסק דרורי הוצאות של 7,500 שקל לטובת האם. הוא הורה להעביר את פסק דינו ליועץ המשפטי לממשלה ולשר הרווחה, "כדי שישקלו מדיניות מתאימה לעניין הגשת בקשות להכרזת נזקקות". את האם ייצג עו"ד יניב מויאל, את פקיד הסעד בירושלים ייצגה עו"ד נטאלי בן-ארי, ואת הנער – עו"ד אביביה ליברמן.

ביהמ"ש המחוזי נגד משרד הרווחה: בקשה מופרכת ל"קטין נזקק" , איתמר לוין , news1 , דצמבר 2016

פשעי לשכת הרווחה תל אביב – מונעים ייצוג משפטי להורים כדי לחטוף בתם התינוקת

 3 במרץ 2016 – חדשות ערוץ 1 פרשת התינוקת האזוקה.
התפתחות נוספת בפרשת התינוקת ששירותי הרווחה אזקו אותה כשנולדה רק מפני שסברו שאימה סובלת מפיגור קל. כבר שבועיים שהם הורים. בהחלטת כב' השופט שאול שוחט ביהמ"ש המחוזי ת"א, הורה להחזיר את התינוקת להוריה.
אחרי שהצליחו ההורים להחזיר את ביתם אליהם באמצעות עוה"ד ורדה שטיינברג, הם מתמודדים כעת עם אתגר חדש: שירותי הרווחה תל אביב רוצים להכריז על התינוקת "קטינה נזקקת" שנשקפת סכנה לשלומה שזקוקה לטיפול והשגחה חיצוניים.

האבא י': הם מחפשים אותנו בקטנות, בשביל להגיד: "הנה, הנה" ולקחת.
עו"ד ורדה שטיינברג באת כוח ההורים: הרווחה מטריחה את עצמה יום יום לכתת רגליה, בין בהודעה מוקדמת ובין במפתיע, ומגיעה לבקר את ההורים, כשעם כל המשאב הזה, של פקיד סעד או שני פקידי סעד שמגיעים הנה על מנת לפקח או לחפש פגמים, היה עדיף להשקיע על ההורים בהדרכה הורית.
ההורים עד היום, חרף החלטת בית המשפט המחוזי לא קיבלו הדרכת הורים.
וזה לא הכל: שירותי הרווחה של עיריית תל אביב הודיעו לעורכת הדין ורדה שטיינברג, כי לא תוכל להשתתף בוועדה לתכנון שעתידה לקבוע את גורלה של התינוקת, בגלל מה שהם מגדירים, התבטאויות ברשתות החברתיות, שיש בהן הוצאת לשון הרע. המשמעות היא שלזוג אין ייצוג משפטי בוועדת החלטה.
— למה לא רוצים שתייצגי אותם?
עו"ד ורדה שטיינברג: מפני שזה מקשה על הרווחה. כשיש עו"ד שלא מיישר קו עם הרווחה, שהולך נאמנה עם הלקוח שלו והאמת שהוא מאמין בה, זה לא נוח לרווחה.
החשש הגדול של ההורים שזה רק עניין של זמן עד ששירותי הרווחה יקחו מהם, שוב, את ביתם.

פקידת סעד יפעת מילר מלשכת הרווחה בת ים תלשה שלושה ילדים מביתם ומשפחתם ופתחה בהליך אימוץ כפוי לילדים

יפעת מילר - פקידת סעד לשכת הרווחה בת ים
יפעת מילר – פקידת סעד לשכת הרווחה בת ים

ספטמבר 2015 – פקידת סעד יפעת מילר מלשכת הרווחה בת ים תלשה שלושת ילדיה של תמר ופתחה בהליך אימוץ כפוי לילדים – מתוך סטטוס פייסבוק של העיתונאי מוטי לייבל.

תמר – אמא ל 3 ילדים פנתה בתמימותה לרווחה וביקשה להכניס את הילדים לפנימייה בגלל מצב כלכלי קשה (אל תקפצו – פנימייה לא אמור להיות דבר רע לפחות בזמני).
לרוע מזלה נתקלה בחוטפת ילדים סוציאלית בשם יפעת מילר מבת ים.

יפעת מילר החוטפת יחד עם עופרה שיף מהשירות למען הילד ביפו (אימוצים) ישר קפצו על המציאה של תוספת נאה למשכורות והחתימו אותה בעורמה על טופס נזקקות.
ואז הם חטפו לה את הילדים למוסד חסוי!
מאז הן הצליחו להעלים ממנה כמה דיונים אצל השופטת המשתפית גלית מור ויגוצקי ופשוט בנו תיק אימוץ ללא ידיעתה וללא נוכחותה בבתי המשפט.
למזלה הגיעה לעורכי הדין ורדה שטיינברג ברכה ויוסי נקר שמנסים בימים אלו להציל את הילדים!
ל נטלי אשוואל חטפו 2 החוטפות הסוציאליות זיוה כהן פורת ונעמה אוזן 3 ילדים מהמיטה באישון לילה.
הילדים הופרדו ו 2 מהם שנשלחו לכלא ילדים שמרוויח על כל אחד מהם 17,100 שקלים בחודש.
אלו שבכלא לא יצאו כבר 3 חודשים לחופש כנגד החוק.
הסבתא שרה שמבקשת לראות את הילדים מקבלת סחיטה באיומים "אם את רוצה לראות את הילדים, תבואי לפגישה בלי עורכת הדין" – שמנסיון עבר כשהיא עושה את זה, הם תופרים לה תיקים.
באוגוסט הגישו בקשה שהילדים ישתחררו מהכלא לחתונה שמתקיימת היום.
האפוטרופא לדין לא התנגדה ושלחה את חוסר התנגדותה לחוטפות כשאלו מצידן העלימו את זה מעיני השופטת טובה פרי הידועה לשימצה.
שלשום אישרה טובה פרי את יציאתם לחתונה היום אבל זה לא מצא חן בעיני זיוה כהן פורת ונעמה אוזן החוטפות אז הן הגישו אתמול על הבוקר התנגדות נחרצת…
מה עשתה השופטת המבולבלת והפושעת טובה פרי?
קבעה דיון בעניין למחר בבוקר…
אבל רגע, החתונה היום לא?
כן חברים, כך עובדת מערכת המשפט עם הרווחה… משתפים פעולה בביצוע פשעים נגד האנושות.
אני אעשה ככל יכולתי כדי שהנשים המוזכרות פה יתבעו את החוטפות והשופטות בבית הדין הפלילי בהאג… וזה אפשרי אגב.

פקידת סעד יפעת מילר מלשכת הרווחה בת ים תלשה שלושה ילדים מביתם ומשפחתם ופתחה בהליך אימוץ כפוי לילדים

פקידות השטן – דרכי רמיה רשויות הרווחה להחתמת הורים לנזקקות על ילדיהם

דצמבר 2014 – הכרזת נזקקות על קטין משמעותה  שהוריו של הקטין לא מטפלים בו כראוי ויש להעבירו לסמכויות רשויות הרווחה. רשויות הרווחה הן הקובעות את מקום הימצאו והטיפול שיקבל, ומהוריו נשללת כל סמכות עליו.

להלן סטטוס בפייסבוק המציג דרכי רמיה פקידות סעד להחתמת הורים על נזקקות לילדיהם.

פייסבוק – דצמבר 2014 –

ככה מחתימות בעורמה פקידות השטן את ההורים שלא מבינים על מה הם חותמים,
מרגע החתימה ועד חטיפת הילד – פחות מ 24 שעות.
בחתימה על צו נזקקות גם למעשה מוותרים על דיון הוכחות בבית המשפט, כלומר ויתרתם על הזכות להוכיח שאתם הורים ראויים, שפקידת הסעד משקרת וכולי וכולי..
תיזהרו!!!!

אני בדרך כלל לא אוהבת לכתוב דברים אישיים, אבל אני רק רוצה להדגים מחיי היום יום את העיוות הזה שנקרא מערכת הרווחה בישראל.
כידוע, בני הבכור הוא ילד אוטיסט ולכן, כמו כל הילדים עם מוגבלויות, יש לו תיק ברווחה. לצערי זה הכרחי למיצוי זכויותיו כגון נופשונים, חונכות, מסגרות מיוחדות למיניהן. באחת השיחות עם העו"ס שם, היא התחילה לגלות עניין בבני הצעיר, בן השנה. שימו לב, לקטן אין שום בעיות התפתחותיות. היא שאלה מי שומר עליו כשאני עובדת, עניתי לה שיש מטפלת. היא מציעה לי מעון יום מסובסד. אני עוסית בעצמי ומכירה את הפרצדורה. אז שאלתי אותה במה זה כרוך הכנסת תינוק למעון מסובסד. היא הלכה לברר, וחזרה עם תשובה "צריך רק לעבור ועדת נזקקות בשביל זה". אני משחקת ראש קטן בכוונה : "מה זה אומר נזקקות?". היא:" זה להכיר בו כקטין נזקק". אני: "אבל הוא לא באמת נזקק.." היא "כן, אבל זה הפרוצדורה, זה לא אומר כלום..". כל מי שבקיא במונחים יודע שנזקקות זה צעד ראשון אל מחוץ לבית. זה הפח הגדול שלתוכו נופלות כל כך הרבה אמהות עניות. האופציה של מעון מסובסד קוסמת לנו, ואנחנו לא באמת מבינות את המילים המקצועיות האלה…
ככה בעצם לוקחים ילד ממשפחה נורמטיבית ומגדירים אותו כקטין נזקק.
אז כשאתם קוראים סטטיסטיקות על מאות אלפי ילדים נזקקים תבינו במה מדובר..

סטטוס בפייסבוק - פקידות השטן - דרכי רמיה רשויות הרווחה להחתמת הורים לנזקקות על ילדיהם
סטטוס בפייסבוק – פקידות השטן – דרכי רמיה רשויות הרווחה להחתמת הורים לנזקקות על ילדיהם

פלייליסט – נזקקות

צינור לילה – לשכת רווחה עפולה חטפה 3 ילדים מחוננים מאם חד הורית

צינור לילה עם גיא לרר, 26/10/14 – לשכת רווחה עפולה חטפה מאם חד הורית את שלושת ילדיה המחוננים בטענה כי האם "אינה משתפת פעולה".

לאחר מאבק ממושך, החליטו רשויות הרווחה לקחת את ילדיה של ג', אם חד-הורית. בראיון לצינור לילה היא טוענת: "אמרו שהם באו בלי אוכל? בני כיבד חבר שלא היה לו סנדוויץ'. במקום לתת מחמאות על גידול של שני ילדים מחוננים, לוקחים אותם ממני. אתגעגע אליהם". רשויות הרווחה: "היא התנגדה לכל תוכנית סיוע ונהגה כלפי עובדות סוציאליות באלימות קשה מול ילדיה"

גורמי הרווחה מסרו בתגובה: "ילדיה של ג' הוגדרו על ידי בית המשפט כנזקקים, לאחר דיווחים מגורמים שונים בקהילה על תפקוד הורי לקוי וחוסר מתן מענים הולמים לצרכיהם. מרגע ההכרזה ובמשך 7 חודשים ניסו גורמי הרווחה בעיר לסייע לה, כולל הצעת סיוע בתפקודה בבית ומול גורמי החוץ, ושילובה בתוכנית ייחודית להידוק הקשר הורה-ילד – אולם היא הביעה התנגדות חריפה ונחרצת לכל ניסיון לעזרה, בטענה כי היא אמא טובה.

"כחלק מנסיונות שירותי הרווחה לחידוש הקשר עם האם, הם הגיעו לביקורי בית – אולם היא גירשה אותם, והגיבה בקללות ובאלימות מילולית קשה, לעיני הילדים. לאחר 7 חודשים, כאשר כל הנסיונות כשלו והילדים נותרו במצב סיכון ממתשך, החליט בית המשפט לענייני משפחה להעביר את הילדים למשפחתון באותה עיר, במטרה לשמר את הקשר של האם עם הילדים, ובכדי לא לזעזע אותם, כשהאם יכולה לבקר אותם מספר פעמים בשבוע.

"לצערנו, במקום לשקם את עצמה ולדאוג לילדיה, עסוקה האם במלחמה", נמסר מגורמי הרווחה, "יודגש כי בכל תהליך הליווי והטיפול במשפחה, מעורבות בו זמנית 8 עובדות סוציאליות".

ואנו נזכיר, 8 פקידות סעד על משפחה אחת?! מישהו בלשכת רווחה עפולה השתגע לגמרי. הילדים מטופלים ומטופחים היטב. התעודות שלהם מדברות בעד עצמם. האם לא ביקשה מעולם את התערבות משרד הרווחה, אז מדוע אתם כופים את עצמכם על המשפחות???

אל תפנו לרווחה – סרטון אנימציה על הוצאת ילדים מהבית

אוגוסט 2014 – אל תפנו לרווחה – לזכרה של האמא נדיה אליוכין זל ששמה קץ לחייה לאחר ששירותי הרווחה חדרה לקחו את בתה.

 סרוטון אנימציה המתאר את האטימות האכזריות והרמיה שנוקטים רשויות הרווחה לתלישת ילדים בכפייה ממשפחות מוחלשות.
בסרטון מתוארת אמא שפונה ללשכת הרווחה העירונית לבקש סיוע עקב מצבה הכלכלי הקשה. בלשכת הרווחה מחתימה אותה עובדת סוציאלית על מסמכים מבלי להסביר לה את המשמעויות הקשות להרס המשפחה.

האם לא הוציאה הילדות מהאולם – טובה פרי תלשה הילדות מביתן בדרכי רמיה בניגוד לחוק ולכללים

טובה פרי - תלישת קטינות מביתן ומשפחתן בדרכי רמיה ובניגוד לחוק ולכללים
בתאריך 30 ביוני 2014 הוציאה השופטת טובה פרי, בימ"ש לנוער תל אביב, החלטה מעוולת והרסנית להוצאת קטינות ממשמורת אימן, בלא שהיא מקיימת דיון, ללא נימוק פשר הוצאת הקטינות מאימן הטובה והכשירה, כשהיא נוקטת בהליכי משפט בניגוד לחוק. קישור לפוסט בעניין החלטת השופטת טובה פרי.

טובה פרי שופטת בימ"ש לנוער ת"א – חריגה מסמכות והוצאת ילדות ממשמורת אימן שלא כדין

עו"ד יוסי נקר, מומחה בחוק ונוער ודיני משפחה, ייצג את האם, הגיש ערעור נגד החלטת השופטת טובה פרי בבית משפט מחוזי ת"א, תיק ע"א – 1315-07-14 מ' נ' היועמ"ש לממשלה.
היום התקיים דיון בייצוגו של עו"ד יוסי נקר.
השופט שאול שוחט בימ"ש מחוזי ת"א, קיבל את ערעור עו"ד נקר, והורה על ביטול החלטת השופטת טובה פרי, תוך העלאת ביקורת נוקבת על התנהלותה והתנהגותה הבלתי תקינה של השופטת, כשהוא מתאר התנהגות שיש בה משום נכלוליות ופעולות פוגעניות בזכויות האימא ובנותיה.
עו"ד יוסי נקר, ב"כ האם, נחשב לבכיר עורכי הדין בייצוג משפחות בנושא חוק ונוער. עו"ד נקר נוהג באומץ, ולא פוחד לחשוף את שמן ואת דמותן של העובדות הסוציאליות לחוק הנוער, כולל שופטי נוער מול הציבור "בפריים טיים" כשהן פועלות בניגוד לטובת המשפחה ורווחתה. עו"ד נקר, נחשב לעו"ד פורץ דרך, מומחה בדיני משפחה עם יכולת חשיבה אנליטית להבנת הליכי המשפט.
פסק דין ע"א 1315-07-14 מ' נ' היומ"ש לממשלה, מדבר בעד עצמו. להלן קטעים נבחרים מפסק הדין:


המשיבות 3-4 (להלן: "הקטינות") הוכרזו כקטינות נזקקות ביום 28.5.13 והוצאו לגביהן צווי השגחה.
ביום 11.5.14 הוגשה בקשה להארכת צווי הנזקקות אשר היו אמורים לפוג ביום 28.5.14, לשנה נוספת.
בבקשה צוין בזו הלשון:
"ה' ילידת 2007 תלמידת ביה"ס. מדיווח בית הספר עולה כי ה' היא ילדה חרוצה ואינטליגנטית, בעלת אוצר מילים רחב. מגיעה לבית הספר מטופחת, מסודרת עם הציוד הנדרש. האם עומדת בקשר עם בית הספר, מתוארת כאכפתית ומסורה.
ב' ילידת 2009, תלמידת גן. מדיווח הגן עולה כי הילדה מגיעה שמחה לגן, ילדה חייכנית ושמחה, המבצעת את משימות הגננת. האם מתוארת כאחראית ומסורה, המביאה אותה מדי יום לגן.
בדיון שהתקיים ביום 29.5.14 התייצבה המערערת בעצמה יחד עם הקטינות. בקשותיו של ביהמ"ש להוציא את הקטינות מהאולם לא נענו. בתום הדיון הורה ביהמ"ש על הארכת צווי הנזקקות וההשגחה לקטינות וכן הורה, כי הקטינה ה' תילקח לאבחון פסיכיאטרי.
החלטה זו כפי שניתנה איננה מנומקת.
לא מצאתי בה ולו נימוק אחד שבאמצעותו מצדיק ביהמ"ש קמא את ההחלטה בדבר הארכת צווי הנזקקות.
כל מה שמציין ביהמ"ש הוא – סירובה של האם להוציא את הקטינות מן האולם, ותו לא.
זאת ועוד, ביהמ"ש ציין בהחלטתו כי הוא הבהיר לעו"ס לחוק הנוער כי יש לפעול בהקדם להוצאת הקטינות ממשמורת האם, שכן לטעמו של ביהמ"ש "מצבן של הקטינות ילך ויתדרדר, שכן אין האם מסוגלת לספק את צרכיהן של הקטינות, אינה מסוגלת לתת לקטינות הללו בית יציב ובטוח".
ביהמ"ש לא ראה לנכון, משום מה, להסביר על בסיס מה הגיע הוא למסקנה האמורה.
בהמשך להחלטה זו ונוכח המלצת ביהמ"ש, החליט המשיב (משרד הרווחה), ביום 5.6.14, לנקוט בהליך לא שגרתי והגיש בקשה למתן צו ביניים לפי סעיף 12 לחוק הנוער.

העובדת הסוציאלית לחוק הנוער מורן אסולין (לשכת הרווחה תל אביב) הפכה עורה והחלה להרעיל מפיה נגד האם ובנותיה כדי להתאים חוות הדעת להחלטת השופטת טובה פרי לתלישת הילדות מביתן (הערת הבלוג)

ביסוד הבקשה התנהגותה של המערערת בדיון ביום 29.5.14, אשר התייצבה אליו, כאמור,יחד עם הקטינות והפנייה לאותה המלצה של בית המשפט בדבר הפעולה המיידית הנדרשת להוצאתן של הקטינות.
אודה ולא אכחד כי התלבטתי קשות בכל הנוגע להחלטה שיש ליתן בערעור שלפניי. לא יכול להיות ספק כי התנהלותו של בית משפט קמא לא היתה תקינה.
מוכן אני להכיל מצב שבו בית המשפט, נוכח אשר רואות עיניו, יורה או יפנה את תשומת לב שירותי הרווחה, שהרי בעניינם של קטינים עסקינן, לנקוט בדרך כזו או אחרת. ואולם, אם ננקטה דרך זו יש לנהל את הדיון לגביה "על פי הספר".
לא יעלה על הדעת שבית המשפט, אשר אף התבקש לקבוע מועד לדיון בבקשה זו, יחליט, בפתקית, להאריך את תקופת הנתק שבין הקטינות ובין אמן לפרק זמן של 60 ימים נוספים מבלי לקיים דיון כהלכתו.
בית המשפט קמא עצמו ציין כי הוא לא נוהג ליתן החלטות בנושא של הוצאה ממשמורת מבלי לשמוע את ההורה, בענייננו המערערת.
לא היתה כל סיבה שלא לזמן את האם לדיון. התוצאה שהתקבלה מהתנהלות זו של בית המשפט שלאם, זו שהקטינות היו בהשגחתה, לא ניתן לה בכלל יומה בבית המשפט, לא ביום 5.6.14 ולא בבקשה להארכה בנושא כה גורלי וחשוב.
מצב כזה הוא אינו ראוי ואין להסכים עמו.
אוסיף ואומר, כי תמה אני על הבהילות שבה התקבלה ההחלטה בדבר הוצאתן ממשמורת של הקטינות.
לא בכדי ציטטתי מדברי העובדת הסוציאלית בבקשה להארכת צווי הנזקקות וההשגחה, מהם עולה כי לא עלתה בשלב זה בכלל האפשרות של הוצאת הקטינות מהשגחת האם.
כן לא ברור גם מדוע נקט המשיב (משרד הרווחה) בהליך לפי סעיף 12 לחוק הנוער, שהוא הליך לא שגרתי במקום לפנות לבית המשפט בהליך מסודר לשינוי של דרכי הטיפול.
נופך הבהילות שעטה את הבקשה הוא הביא לטעמי למתן החלטה תוך פגיעה בזכות בסיסית יסודית, זכות הטיעון של האם, אשר בנותיה נלקחו ממנה מבלי שקולה ישמע.
התנהלות בלתי תקינה זו מחייבת התערבות של ערכאת הערעור.
סוף דבר
אני מורה על ביטול החלטתו של בית המשפט קמא מיום 30.6.14 ועל השבת הקטינות להשגחת האם.
בשולי הדברים אוסיף ואומר כי מצופה היה גם מהמשיב (משרד הרווחה) אשר קיבל לידיו את ההחלטה מיום 30.6.14, ומותר לי לומר החלטה שהוא לא ציפה לה, שהרי הוא בעצמו ביקש לקיים דיון, לפנות לבית משפט קמא ולהפנות את תשומת לבו לכך כי יש לקיים דיון בבקשה טרם מתן החלטה.
בהתאם לבקשת עו"ד יוסי נקר, אני מתיר את פרסום פסה"ד ללא פרטים מזהים".

שופטת נוער טובה פרי ופקידת סעד לחוק הנוער מורן אסולין – דרכי רמיה להרס המשפחה לסחר בילדים

שופטת נוער טובה פרי ופקידת סעד לחוק הנוער מורן אסולין - דרכי רמיה להרס המשפחה לסחר בילדים
שופטת נוער טובה פרי ופקידת סעד לחוק הנוער מורן אסולין – דרכי רמיה להרס המשפחה לסחר בילדים

ועדת החלטה וחוק הנוער – כלי עבודה אפלים ומסוכנים בידי רשויות הרווחה להוצאת ילדים מהבית

יוני 2014 – עו"ד משכית בנדל ועו"ד יוסי נקר בראיון בטלביזיה חינוכית מדברים על חוק הנוער וועדת החלטה בענייני הוצאת ילדים מהבית.

יוסי נקר נציג שני סעיפים מרכזיים בחוק הנוער טיפול והשגחה, סעיף 2 וסעיף 3. סעיף 2 מגדיר מהו ילד נזקק וסעיף 3 מה עושים עם הילד הנזקק. הגדרות הנזקקות הן אפורות וניתנות לתייג כל ילד כילד נזקק, לדוגמא סעיף 2.6 קובע נזקקות לילד ש: "שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להיפגע מכל סיבה אחרת".
זוהי הגדרה מכלילה ולא מדויקת וניתן לתייג כל ילד כנזקק.

עו"ד משכית בנדל מציגה ועדת החלטה. ועדת ההחלטה אינה מוגדרת כלל בחוק מה שמאפשר לכל ראשי ועדה לעצה את הועדה כרצונם, אין פרוטוקול, וההורים בד"כ לא מיוצגים. רשויות הרווחה מהלכות אימים על ההורים בועדות החלטה ומאימות כי יתלשו את כל הילדים מהבית ויםזרו אותם בפנימית במידה ולא ישתפו פעולה (יצייתו לרשויות הרווחה ונציגיהם).

צפו בראיון: