מלכודת הציפרלקס: הצד האפל של התרופות נוגדות הדיכאון

מלכודת הציפרלקס: הצד האפל של התרופות נוגדות הדיכאון , המגזין עם אשרת קוטלר , 01.01.2018
למעלה משני מיליון מרשמים לתרופות נגד דיכאון וחרדה ניתנים בישראל מדי שנה. מדוע חלק מהמטופלים לא זוכים להדרכה בנוגע לתופעות הלוואי? ומה האלטרנטיבה?

תעשיית התרופות מגלגלת מדי שנה למעלה ב-40 מיליארד דולר אך לתפוצה הנרחבת של תרופות כמו ציפרלקס, סרוקסט, קלונקס ורבות אחרות – שניתנות היום על-ידי רופאי משפחה עם יד קלה על המרשם למאות אלפי ישראלים – יש לעתים מחיר כבד.

ערן רענן מספר על משבר שעבר בגיל 24, כשחזר מכמה שנים מוצלחות מבחינת קריירה בארה"ב. רענן הקים שני עסקים חדשים בארץ אבל משהו הפריע. "יום אחד התחלתי להבין שאני הולך וישן פחות ופחות עד לרמה כזו שלא ישנתי בכלל תשעה ימים. יותר ויותר מחשבות שהופכות להיות יותר ויותר פרנואידיות נכנסו לי לראש עד לרמה שהייתי בטוח שבאים לקחת אותי ומשם הדרך לפסיכיאטר הראשון הייתה קצרה".

ממנו הגיע המרשם הראשון אך מה שהחל כמרשם לציפרלקס, נמשך למשפחת המייצבים ומשם עד תרופות אנטי פסיכוטיות. רענן מספר שצרך את התרופות במשך שבע שנים שבמהלכן, לאחר שהבין שמשהו לא תקין מתרחש בגופו, נסע מיוזמתו למרכז לבריאות הנפש שלוותה וביקש להתאשפז. "היו תקופות שלקחתי בין 15 ל-20 כדורים ביום. אתה לא בפסיכוזה אבל אתה בדיכאון. אז בוא ניתן לך כדור אנטי-דיכאוני כדי שלא תהיה בדיכאון. אחר כך מהכדור האנטי-דיכאוני, נכנסת להיי, אז בוא נוריד אותך בחזרה למטה והנה מתחיל המשחק. הם פשוט הופכים אותך לזומבי ושוברים איזה משהו פנימי".

"ב-1987 בארה"ב הוצאנו 800 מיליון דולר על תרופות פסיכיאטריות. עכשיו אנחנו מוציאים 40 מיליארד דולר בשנה על תרופות פסיכיאטריות, זו עלייה פי 50", אומר העיתונאי רוברט ויטאקר, שמסקר את תחום הבריאות כבר למעלה מ-30 שנה ונחשב לאחד ממובילי הדעה העולמיים שמצליחים לקעקע הנחות יסוד בשנים האחרונות. לדברי ויטאקר, התרופות הפסיכיאטריות מעלות את תדירות ההפרעות. ויטאקר וחבריו טוענים שהתפיסה הרווחת שלפיה מחלות נפש נובעות מחוסר איזון כימי במוח שבו ניתן לטפל באמצעות תרופות, למעשה לא הוכחה מעולם. ויטאקר מפנה את האצבע המאשימה לעבר הפסיכיאטרים האקדמיים שקיבלו מענקים למחקרים מחברות התרופות ולא פרסמו מידע לפיו מצבם של מטופלים שלא צרכו תרופות היה טוב יותר. כך, לדברי ויטאקר, נמנע מפסיכיאטרים ברחבי העולם לקבל את המידע.

"נראה שהיקפי הצריכה עולים משנה לשנה למרות שמחקרים עדכניים מטילים ספק ביעילות לאורך טווח. זו מגמה עולמית. זה כנראה קשור לדרך שבה החברה שלנו מתמודדת עם בעיות וזאת התמודדות יחסית שטחית. התרופות הן סוג של מלכודת. ברגע שמתחילים להשתמש בהן, קשה מאוד להפסיק", מספר ד"ר שמעון כץ, שערך מחקר על יעילות הכדורים הפסיכיאטרים.

שירה אלפיה בורשטיין חזרה מהאשרם בהודו והמעבר לעולם לחוץ יותר, היה לה קשה. בסופו של דבר, מקורביה הצליחו לשכנעה לגשת למיון פסיכיאטרי. היא החלה ליטול כדורים אך טוענת שלא קיבלה אזהרות לגבי אופיין הממכר של התרופות. רענן מוסיף שהפסיכיאטרים שרשמו לו את התרופות לא ציינו שבמקביל צריך לעבור גם טיפול פסיכולוגי תומך.

היום כבר ידוע שאחת מתופעות הלוואי של תרופות אנטי דכאוניות היא עלייה בדחף האובדני. "חשבתי שהדרך היחידה שלי החוצה זה החוצה מהחיים האלה. אני בנאדם יסודי ומאורגן אז הלכתי לעשות סיור גגות", מספרת אלפיה בורשטיין, היום נשואה ואם לשניים. היא הפסיקה לקחת את התרופות, בניגוד להמלצות, בבת אחת כשחזרה לבית הוריה בצעד שהיה מבחינתה מוצא אחרון. "בסופו של דבר החלטתי שככה אני לא רוצה לחיות". כמעט שנתיים נדרשו לה כדי להגיע לאיזון. תקופת זמן דומה לזו שנדרשה מרענן לצאת סופית מהטלטלות.

רענן שילב את נסיונו העסקי עם נסיונו האישי וכעת הוא מנהל בית מאזן לטיפול ושיקום במצבים של משברים שם התרופות הן רק כלי אחד בארגז הכלים הטיפולי. בתים כאלה קיימים בכל רחבי הארץ. ישראל הפכה למובילה בעולם בייסוד חלופות לטיפול התרופתי ולאשפוז הפסיכיאטרי אבל קופות החולים בישראל לא ממהרות לוותר על הרווחים שהן גורפות מההשתתפות העצמית של המבוטחים ברכישת תרופות במסגרת השב"ן, שירותי בריאות נוספים, ובינתיים גם לא מכירות בחלופות. יום אשפוז בבית שמנהל רענן עולה 850 ש"ח. בינתיים, רענן, ויטאקר ואלפיה בורשטיין מייעצים לאנשים שנוטלים תרופות פסיכיאטריות ולאלה ששוקלים לעשות זאת, לחשוב היטב ולהבין את השלכות הדבר.

פרופסור חיים בלמקר, יושב ראש איגוד הפסיכיאטריה בישראל, מסר בתגובה: "בישראל רושמים בערך אותה כמות תרופות כמו במדינות מערביות מתקדמות. אני מברך את היוזמה של רוברט ויטאקר שגורמת לנו לחשוב מחדש על יעילותן של תרופות פסיכיאטריות אך מקווה שהציבור לא ייתפס למושגים פשטניים. אכן אין הוכחה לגבי יעילות תרופות לטווח ארוך אבל זו תהיה טעות אם יפרשו את המידע הזה באופן שיגרום להפסיק מתן תרופות חיוניות למי שמתאים לכך. אכן אין הוכחה לכך שמחלות נפש נובעות מחוסר איזון כימי במוח אבל טענת ויטאקר שלפיה הפסיכיאטרים פועלים מעבר להבנתם – היא מוגזמת".

נוגדי דיכאון עלולים להיות מסוכנים

%d7%a0%d7%95%d7%92%d7%93%d7%99-%d7%93%d7%99%d7%9b%d7%90%d7%95%d7%9f2
נוגדי דיכאון עלולים להיות מסוכנים

נוגדי דיכאון יכולים להיות מסוכנים , טוני שחר , 01.02.2017 , הארץ

שני מחקרים שהתפרסמו בחודשים האחרונים מבססים את  המסקנה שנוגדי דיכאון יכולים ליצור דחפים אובדניים או אלימים

אינני בקיא בפרטי הטרגדיה שקרתה בירושלים כאשר אם רצחה את ארבע ילדותיה ושמה קץ לחייה. אנו יודעים שהאישה הייתה בדיכאון והייתה בטיפול פסיכיאטרי. בדירה שהוצתה נמצאו שרידי כדורים פסיכיאטריים שהאישה נטלה, קרוב לוודאי. כל הפסיכיאטרים שהביעו דעתם על המקרה, דיברו על הצורך לפנות לטיפול מוקדם ככל האפשר. זה אמור, לדעתם, להפחית את הסיכון להידרדרות. בצדק. איש מהם לא הזכיר את האפשרות שטיפול בנוגדי דיכאון הוא בעל פוטנציאל סיכון משמעותי. מאחר שאיני מצוי בפרטי הפרטים של המקרה הטרגי, וגם לא בהשתלשלות שקדמה לאסון, איני מסוגל לקבוע שנוגדי הדיכאון הם שיצרו את הטרוף שאחז באישה. אבל האפשרות הזאת קיימת וצריך להיות מודעים לה.

זה מכבר קיימת ההכרה שנוגדי דיכאון מעודדי סרוטונין עלולים לגרום להחרפת הדיכאון ובמיוחד ליצירת או להחמרת דחפים אובדניים או אלימים. שורה של מחקרים בשנים האחרונות תיעדו זאת והובילו את ה-FDA לדרוש לכלול בעלון התרופות אזהרה בדבר מסוכנותן ובדבר הצורך לפקוח עין על המטופלים הנוטלים נוגדי דיכאון. זאת לגבי מטופלים צעירים עד גיל 24. אלא שבינתיים הצטברו עדויות מחקריות שגם מטופלים מבוגרים יותר עלולים להגיב רע לנוגדי דיכאון, בשיעורים לא מבוטלים. ה-FDA קובע בהודעה שפרסם כבר ב-2007 ש"כל המטופלים בנוגדי דיכאון חייבים בבקרה צמודה כדי לזהות מבעוד מועד הידרדרות קלינית, אובדנות ושינויים בלתי שגרתיים בהתנהגות, בעיקר בתחילת הטיפול התרופתי. גם כאשר משנים מינון — מעלים או מורידים, קובע ה-FDA שצפויות תופעות כגון חרדה, אי שקט, חוסר שינה, רגזנות, עוינות, אימפולסיביות ואקטיזיה (חוסר שקט פסיכומוטורי קיצוני)". ה-FDA גם מנחה את המטפלים והמשפחות לפקוח עין מקרוב על המטופלים כדי לאתר תופעות כאלה, וזאת ברמה יומיומית, מאחר והשינויים עלולים להיות פתאומיים. יש להניח שאילולא גרס ה-FDA שהתרופות מהוות סיכון גדול, לא היה ממליץ על פיקוח כה הדוק. הסיבה שנדרש זמן רב על מנת שהמסוכנות של נוגדי הדיכאון תוכר ותזכה להתייחסות מטעם ה-FDA, היא שבמשך שנים עוותו יצרני התרופות במכוון את ממצאי המחקרים שנערכו על ידם. במקום לדווח על כל מקרי האובדנות והאלימות ככאלה, הם סווגו בקטגוריות הפחות מרתיעות של "אימפולסיביות" או "תנודות רגשיות". עד אשר חוקרים כמו הפסיכיאטר הבריטי דייוויד הילי ואחרים חשפו את המניפולציה והעובדות אט אט הועמדו על דיוקן.

מחקרים שהתפרסמו בחוד־שים האחרונים מבססים את המסקנה שנוגדי דיכאון מהווים סכנה לנוטלים אותם. במחקר שפורסם ב-2016 בכתב העת Journal of the Royal Society of Medicine נמצא שבקרב נבדקים בריאים (מתנדבים לא בדיכאון), הנוטלים נוגדי דיכאון הוכפל שיעור האירועים מבשרי אובדנות ואלימות לעומת נבדקים שטופלו בפלצבו. במחקר אחר שפורסם בקנדה ב-2016 בכתב העת Canadian Medical Association Journal נמצא שתופעות לוואי המעלות את סכנת האובדנות והאלימות נצפו בשיעור הגדול פי חמישה אצל נשים שטופלו בנוגד הדיכאון סימבלטה לעומת נשים שנטלו פלצבו (מדובר בנשים שנטלו סימבלטה כתרופה למניעת בריחת שתן).

כדאי לציין שעל מנת לזהות את הסכנות הגלומות בנטילת נוגדי דיכאון חייבים היו החוקרים לבקש גישה ישירה לנתוני הנבדקים במחקרים. בפרסומים הרשמיים, עקב המניפולציות שבוצעו בנתונים, הממצאים "המרשיעים" נעלמו. הם חזרו והופיעו רק כאשר התאפשרה גישה לחומר המקורי.

אזכיר כאן את מקרהו של הטייס הגרמני אנדראס לוביץ שריסק את מטוסו על הרי האלפים וגרם למותם של 149 נוסעיו בשנת 2015. בשרידי הרקמות שלו נמצאו עקבות של שני נוגדי דיכאון אותם נטל באותה עת. כל אחד מהם, לא כל שכן שניהם, יכול להוות סיכון. כמעט כל המקרים של הרציחות ההמוניות שהתרחשו בארה"ב בשנים האחרונות, בעיקר על ידי צעירים, קרו תוך התקפי טרוף תחת השפעת תרופות פסיכיאטריות שכללו נוגדי דיכאון. חקירות העלו שהמקרים קרו סמוך להתחלת הטיפול או בעת העלאת המינון.

לאור ממצאי המחקרים האחרונים והמקרים שפורסמו בתקשורת, אי אפשר שלא להזהיר מטפלים ומטופלים כאחד בדבר מסוכנותם של נוגדי הדיכאון. יאמרו פסיכיאטרים שאובדנות קיימת לעתים אצל הלוקים בדיכאון גם בלי נטילת תרופות. זה נכון, אבל מחקרים הראו בוודאות שהסיכון לפתח אובדנות ואלימות גובר באופן משמעותי אצל נוטלי התרופות. זאת ועוד, מה שמאפיין את האובדנות והאלימות בעקבות התרופות הוא האופי הבלתי צפוי של התופעות. מדובר באנשים שיום לפני הופעת הטרוף ולעתים אפילו שעה לפני כן נראו רגועים ובלתי מסוכנים. הסכנה שבנטילת נוגדי דיכאון הוכחה כיום מעבר לכל ספק.

יש כיום הוכחות אמפיריות בדבר יעילותן של התערבויות פסיכולוגיות בדיכאון ולכן, אנשים עם דיכאון, עדיף שיטופלו בטיפול פסיכולוגי שחייב יהיה להיות צמוד ואינטנסיבי, כאשר מדובר בדיכאון חריף.

ד"ר טוני שחר הוא פסיכולוג קליני

וולבוטרין – Wellbutrin – תופעות לוואי

וולבוטרין - Wellbutrin - תופעות לוואי
וולבוטרין – Wellbutrin – תופעות לוואי

וולבוטרין (Wellbutrin)  הוא סם פסיכיאטרי נוגד דיכאון. השם הגנרי של וולבוטרין הוא בפרופיון (Bupropion). וולבוטרין גורמת לעיכוב הקליטה מחדש של נוראדרנלין ודופמין, וע"פ התיאוריה ומחקרים עיכוב זה מונע דיכאון. מחקרים אלו ממבוססים בעיקר על שאלונים מאחר ולא קיים מכשיר מדידה לדיכאון או למדידת רמת נוראדרנלין ודופמין במוח.

לצפייה בעלון לצרכן של וולבוטרין הקלק כאן

מקור MedTv

תופעות לוואי וולבוטירן 

תופעות לוואי נפוצות של וולבוטרין Wellbutrin כוללות גרד, ירידה במשקל, יובש בפה. במקרים רבים, תופעות לוואי וולבוטרין Wellbutrin קלות וניתן לטפל בהן בקלות על ידי המטופל או הרופא המטפל. עם זאת, ישנן מספר תופעות לוואי של וולבוטרין Wellbutrin שיש לדווח רופא המטפל, כדוגמת קצב לב מהיר, פרכוסים, והזיות.

תופעות לוואי נפוצות של וולבוטרין

Wellbutrin נחקרה ביסודיות במחקרים קליניים. במחקרים אלה, תופעות הלוואי שהופיעו בקבוצת אנשים שנטלו את התרופה תועדו והשוו לתופעות לוואי שהתרחחשו בקבוצה אחרת של אנשים שלא נטלו את התרופה. כתוצאה מכך, אפשר לראות מהן תופעות לוואי, תדירות הופעתן, והשוואתן לקבוצה שלא נטלה את התרופה.

בהתבסס על מחקרים אלה, תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של וולבוטריןן Wellbutrin כוללות:

גרד – 31.9% אחוזים של אנשים
הרזיה – 28%
יובש בפה – 27.6%
עצירות – 26%
כאבי ראש – 25.7%
בחילות או הקאות – 22.9%
סחרחורת – 22.3%
הזעה מוגברת – 22.3%
אי יציבות (רעידות) – 21.1%
נדודי שינה – 18.6%
תיאבון אובדן – 18.3%
ראייה מטושטשת – 14.6%
קצב לב מהיר (טכיקרדיה) – 10.8%
בלבול – 8.4%
עוינות – 5.6%
קצב לב לא סדיר (הפרעות קצב) – 5.3%
שינויי שמיעה – 5.3%

מספר תופעות לוואי נפוצות אחרות של וולבוטרין Wellbutrin (המתרחשות בין 1 אחוז ל -5 אחוזים של אנשים) כוללות:

בעיות מחזור
לחץ דם גבוה (יתר לחץ דם)
דפיקות לב חזקות
עלייה בתיאבון
קִלקוּל קֵבָה
דַלֶקֶת פּרָקִים
חֲרָדָה
ירידה בחשק המיני (ליבידו)
אימפוטנציה (אין אונות או ED)
שינויי טעם
לחץ דם נמוך (hypotension)
הִתעַלְפוּת.

תופעות לוואי של וולבוטרין שיש לדווח עליהם לרופא המטפל

ישנן מספר תופעות לוואי של וולבוטרין Wellbutrin שיש לדווח הרופא המטפל. אלה כוללים, אך אינם מוגבלים ל:

התקפים
מחשבות או התנהגות אובדנית
חרדה, אי שקט, או התקפי חרדה
עוינות או תוקפנות
עיסוק בפעילות יוצאת דופן או מסוכנת
אי שקט או חוסר יכולת לשבת בשקט
התרוממות רוח קיצונית או רגשות של אושר שעשויה לעלות ולרדת עם מצב רוח דכאוני או עצוב
שינויים יוצאי דופן אחרים בהתנהגות
הזיות
קצב לב מהיר
דפיקות בחזה
קושי בשינה
תחושות של חרדה או אי שקט פנימי
סימנים של תגובה אלרגית, כולל פריחה בלתי מוסברת, גרד, נפיחויות לא מוסברות, צפצופים, או קשיי נשימה או בליעה.

תופעות לוואי נדירות של וולבוטרין Wellbutrin

ישנן תופעות לוואי של וולבוטרין נדירות המופיעות ב- 1% מהנוטלים את הסם. כמה תופעות לוואי נדירות אלו  כוללות אך אינן מוגבלות ל:

נשירת שיער
אקנה
כיבים
שינויים במצב הרוח
אפתה
בְּרוֹנכִיטִיס
רמות סוכר גבוהות בדם (היפרגליקמיה) או רמת סוכר נמוכה בדם (היפוגליקמיה)
אובדן זיכרון
פלאשינג (אדמומיות של העור, בעיקר בפנים)
זיהומים בשלפוחית השתן.

מתוך עלון לצרכן של וולבוטרין

אין להשתמש בתרופה אם:

• אתה רגיש (אלרגי) לבופרופיון או לכל אחד מהרכיבים הנוספים של תרופה זו (מפורטים בסעיף 6)
• הנך לוקח תרופות אחרות כלשהן המכילות בופרופיון
• אובחנת כסובל מאפילפסיה או שיש לך היסטוריה של פרכוסים
• יש לך הפרעת אכילה או שהייתה לך (לדוגמה, בולימיה או אנורקסיה נרבוזה)
• יש לך גידול במוח
• אתה בדרך כלל שתיין כבד וזה עתה הפסקת או שאתה עומד להפסיק לשתות
• יש לך בעיות כבד חמורות
• הפסקת לאחרונה לקחת סמי הרגעה, או שאתה עומד להפסיק בזמן שאתה לוקח וולבוטרין 
• אתה לוקח או לקחת תרופות אחרות לדיכאון או למחלת פרקינסון הנקראות מעכבי מונואמין אוקסידאז (MAOIs)  ב- 14 הימים האחרונים.

אם אחד מאלה חל עליך, שוחח מיד עם הרופא שלך, מבלי לקחת וולבוטרין

סימבלתא (Cymbalta) – דולוקסטין – תופעות לוואי

סימבלטא (Cymbalta) - דולוקסטין - תופעות לוואי

סימבלתא (Cymbalta) הוא סם פסיכיאטרי בעל מרכיב פעיל דולוקסטין ומשמשת למצבי דיכאון, כאבי נוירופתיה סוכרתית, פיברומיאלגיה, הפרעת חרדה, או כאב כרוני. סימבלתא פועלת על ידי הגדלת רמות של חומרים כימיים מסוימים במוח (סרוטונין ונוראפינפרין) ועל ידי חסימת אותות כאב עצבי בחוט  השדרה והמוח. תופעות לוואי אפשריות של duloxetine כוללות בחילות, כאבי ראש וסחרחורות. לפני נטילת סימבלתא יש להקפיד ליידע את הרופא מטפל על מחלות כבד, אלרגיות, או הפרעה דו קוטבית.

 מקור MedTV

מהו duloxetine – סימבלתא?
hydrochloride duloxetine (Cymbalta®) היא תרופת מרשם המשמשת לטיפול במצבים הבאים:
דיכאון (הידוע גם בשם דיכאון מג'ורי או דיכאון קליני)
כאב נוירופתיה סוכרתית היקפית (כאב עצבי בידיים, רגליים, זרועות, או רגליים כתוצאה מסוכרת)
הפרעת חרדה כללית (GAD)
פיברומיאלגיה
כאבי שרירים ושלד כרוניים (כגון כאבי מפרקים או כאבי גב).

 תופעות לוואי סימבלתא

תופעות לוואי נפוצות duloxetineDuloxetine נחקרה ביסודיות במחקרים קליניים, שבהם תופעות לוואי בקבוצה של אנשים שנטלו את הסם  תועדו והושוו לקבוצה אחרת שלא נטלה את הסם. כתוצאה מכך ניתן לראות מה תופעות לוואי שהתרחשו, וכיצד הן בהשוואה לקבוצה שלא נטלה את הסם.
 
במחקרים אלה, תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של סימבלתא- duloxetine כללו: 

בחילות – עד 25% מהאנשים
יובש בפה – עד 15% 

כאבי ראש – עד 14% 
נמנום – עד 12% 
עייפות – עד 11% 
סחרחורת – עד 10%
נדודי שינה – עד 10%
עצירות – עד 10% 

שלשול – עד 10% 
אובדן תיאבון – עד 9%
הזעה – עד 7%
כאבי בטן – 6%

תופעות לוואי נפוצות אחרות (המופיעות בין 2 עד 5 אחוזים מהאנשים) כללו:

הֲקָאָה
כאב גרון או נזלת
ירידה בחשק המיני
דלקת בדרכי נשימה עליונה (כגון ההצטננות)
שיעול
אי יציבות (רעידות)
כאבי שרירים
תופעות לוואי מיניות, כולל בעיות שפיכה, ירידה בחשק המיני ירד (ליבידו), אין אונות (ED או אימפוטנציה), ובעיות אורגזמה
ראייה מטושטשת
חרדה או גרד
ירידה במשקל
 גלי חום
פַּהֶקֶת
קלקול קיבה או צרבת
התכווצות שרירים
שפעת

תופעות לוואי סימבלתא – duloxetine לדווח
 
מספר תופעות לוואי סימבלתא duloxetine, המופיעות לעתים רחוקות, הן בעלות פוטנציאל רציני ויש לדווח מיידית לרופא המטפל. אלה כוללות, אך אינן מוגבלות ל:

מחשבות או התנהגות אובדנית
חרדה, אי שקט, או התקפי חרדה
עוינות או תוקפנות
עיסוק בפעילות יוצאת דופן או מסוכנת
אי שקט או חוסר יכולת לשבת בשקט
התרוממות רוח קיצונית או רגשות של אושר שעלולה להעלם ולהופיעה עם מצב רוח דכאוני או עצוב
שינויים יוצאי דופן אחרים בהתנהגות
סימנים של תסמונת סרוטונין (בעיה נדירה אך מסוכנת הקשורות לתרופות מסוימות), כגון:

בלבול או שינויים נפשיים אחרים
קצב לב מהיר
בחילות, הקאות, שלשולים או הזיות
שינויים בלחץ הדם
קצב לב לא סדיר
רפלקסים פרועים
קדחת, הזעה, רעד או אִי יַצִיבוּת
גרד
התקפים
תִרדֶמֶת

סוכר נמוך בדם (היפוגליקמיה)
דפיקות בחזה
שתן עובר בקושי

סימנים של תגובה אלרגית, כוללים:

פריחה לא מוסברת
פריחה
עִקצוּץ
נפיחות לא מוסברת
צפצופים
נשימה או קשיי בליעה.

אנפרניל (Clomipramin ) Anafranil – תופעות לוואי

אנפרניל (Clomipramin ) Anafranil - תופעות לוואי
אנפרניל (Clomipramin ) Anafranil – תופעות לוואי

אנאפרניל/מרוניל, (Anafranil ,Maronil (Clomipramine, הינן הן שתי תרופות זהות המיוצרות על ידי חברות שונות. אנאפריל ומרוניל הינם השמות המסחריים של התרופה – כלומיפרמין

אנפרניל ( Anafranil ) ובשמה הגנרי Clomipramin ניועדת לאנשים עם הפרעה אובססיבית כפייתית (OCD) . אנפרניל הוא סם פסיכיאטרי הניתן ע"פ מרשם רופא. הסברה היא כי אנפרניל גורמת לכימיקלים מסוימים להישאר במוח זמן רב יותר אשר מקלים על סמפטומים של OCD. אנפרניל זמינה בקפסולה ונלקחת בדרך כלל פעם עד שלוש פעמים ביום. תופעות לוואי אפשריות כוללות סחרחורת, נמנום, וכאבי ראש.

לצפייה בעלון לצרכן משרד הבריאות של אנאפרניל/מרוניל הקלק כאן

מקור MedTv

כיצד אנפרניל פועלת

Anafranil משתייכת של תרופות המכונות תרופות נוגדות דיכאון טריציקליות. זה לא לגמרי ברור כיצד התרופה עובדת. היא משפיעה על מספר כימיקלים במוח, כולל הסרוטונין ונוראפינפרין. קיימת סרה שאולי Anafranil מאפשרת לכימיקלים אלה להישאר במוח יותר זמן, אשר עשוי לעזור עם סימפטומים של OCD.

למרות שאנפרניל מסווגת כסם נוגד דיכאון טריציקלי (בשל המבנה הכימי של המולקולה), הסם פועל כמעכב ספיג החוזר של סרוטונין (SSRI). SSRIs הוא קבוצה חדשה של תרופות נוגדות דיכאון, ורוב האנשים רואים ב- Anafranil להיות SSRI, למרות שטכנית אנפרניל היא נוגדת דיכאון טריציקליות.

אנפרניל – תופעות לוואי

חלק מן התגובות הנפוצות ביותר לאנפפרניל כוללות יובש בפה, נמנום, ורעידות. חלק מתופעות הלוואי הן רציניות ויש לדווח עם הרופא המטפל, כוללות קצב לב מהיר, פרכוסים, או מחשבות אובדניות.

תופעות לוואי נפוצות בנטילת Anafranil
Anafranil נחקרה ביסודיות במחקרים קליניים, שבהם תופעות הלוואי של קבוצת אנשים שנטלו את הסם תועדו והושוו לעומת קבוצה אחרת שלא נטלה את הסם. כתוצאה מכך, אפשר לראות מהן תופעות לוואי שהתרחשו, תדירות הופעתן, וכיצד הושוו לקבוצה שלא נטלה את הסם.

במחקרים אלה, תופעות הלוואי הנפוצות Anafranil כללו:

יובש בפה – עד 84% מהאנשים
נמנום – עד 54%
 אי יציבות (רעידות) – עד 54%
 סחרחורת – עד 54%
כאבי ראש – עד 52%
עצירות – עד 47%
בעיות גמירה – עד 42%
עייפות – עד 39%
בחילות – עד 33%
הזעה מוגברת – עד 29%
נדודי שינה – עד 25%
צרבת – עד 22%
אובדן תיאבון – עד 22%
שינויים בחשק מיני – עד 21%
אימפוטנציה – עד 20% .

תסמיני גמילה

תופעות לוואי גמילה דווחו אצל אנשים שחדלו פתאום ליטול Anafranil. בעיות אלה כוללות בחילות, כאבי ראש, תחושה כללית חולה.

תופעות לוואי נפוצות אחרות של Anafranil (המתרחש 10 עד 19 אחוזים של אנשים) כוללות:

עַצבָּנוּת
עלייה במשקל
שינויי מראה חיצוני
בעיות בדרכי השתן (שלפוחית השתן)
התכווצויות שרירים
כאבי בטן
כאב שרירים
אף מגורה או נזלת
עלייה בתיאבון.

תופעות לוואי Anafranil שיש לדווח לרופא המטפל

כמה תופעות לוואי עם Anafranil, מתרחשות לעתים רחוקות, ובעלות פוטנציאל רציני. יש לדווח לרופא המטפל. אלה כוללות, אך אינן מוגבלות ל:

התקף לב או שבץ
שינויים בקצב הלב (אריתמיה)
קצב לב מהיר (טכיקרדיה) או תחושות בלב הולם או בכוח (דפיקות לב)
התקפים
בלבול, הזיות

סימנים של תגובה אלרגית, כוללים:

פריחה לא מוסברת
כוורות
עִקצוּץ
נפיחות לא מוסברת
צפצופים
קשיי נשימה או בליעה

כל שינוי שד, כולל הגדלת חזה או פריקת שד
הצהבה של העור או העיניים (צהבת)
מחשבות או התנהגות אובדנית
עוינות או תוקפנות
עיסוק בפעילות יוצאת דופן או מסוכנת
אי שקט או חוסר יכולת לשבת בשקט
התרוממות רוח קיצונית או רגשות של אושר שעשויה לעבור קדימה ואחורה עם מצב רוח דכאוני או עצוב
שינויים יוצאי דופן אחרים בהתנהגות
קושי בשינה
חרדה, אי שקט, או התקפי חרדה
סימנים של זיהום, כגון חום או כאב גרון.

אזהרות:
יש להפסיק את הטיפול ימים מספר לפני ניתוחים.
יש ליידע את הרופא לגבי כל בעיה גופנית ידועה לפני התחלת הטיפול ובייחוד לגבי אפילפסיה,
גלאוקומה, הגדלה של בלוטת הערמונית ("פרוסטטה"), מחלת דרכי הנשימה, מחלת לב, כבד או כליות.

נשים בהריון או מניקות צריכות לדווח לרופא ולהיוועץ בו על המשך נטילת התרופה.
חל איסור לשתות אלכוהול בתקופת נטילת הטיפול.
השימוש בתרופה עלול לפגום בערנות ועל כן מחייב זהירות בנהיגה ברכב ובהפעלת מכונות.

בכל מקרה של תופעות לוואי או שאלות כלשהן בנושא אנאפרניל/מרוניל, אנא פנה מייד לרופא המטפל.

מתוך עלון לצרכן משרד הבריאות של אנאפרניל/מרוניל

מתי אין להשתמש באנאפרניל/מרוניל
המרכיב הפעיל במרוניל עובר לחלב אם, ולכן אין להשתמש במרוניל אם הינך מיניקה או לחילופין – לא להיניק בזמן השימוש במרוניל, התייעצי עם הרופא שלך כיצד לנהוג. אין להשתמש אם ידועה לך רגישות יתר ל- clomipramine , לתרופות אחרות מאותה משפחה פרמקולוגית (נוגדי דיכאון טריציקליים), או לאחד
ממרכיבי מרוניל, על-פי הפירוט בתחילת עלון זה. אין להשתמש אם הינך סובל/ת ממאניה, מחלת כבד חמורה, גלאוקומה (לחץ תוך-עיני מוגבר), אצירת שתן. אם עברת התקף לב לאחרונה, או אם הינך סובל/ת ממחלת לב חמורה. אין להשתמש בתכשיר זה אם הינך מטופל/ת בו זמנית בתרופות מקבוצת מעכבי MAO
monoamine oxidase inhibitors , או במהלך 14 יום לפני או  14 יום אחרי טיפול במעכבי .MAO

איך תשפיע מרוניל על חיי היום יום שלך?
השימוש במרוניל עלול לגרום לפגיעה בערנות, לישנוניות, או לטשטוש ראייה בחלק מן המטופלים. אם הינך מרגיש/ה אחת או יותר מן התופעות הללו, אל תנהג/י ברכב, אל תפעיל/י מכונות ואל תעסוק/י בכל פעילות אחרת המחייבת תשומת לב מלאה. אלכוהול או תרופות אחרות (כגון: ברביטורטים ובנזודיאזפינים)
עלולים להגביר את התופעות הנ"ל. באשר לילדים יש להזהירם מרכיבה על אופניים או ממשחקים בקרבת הכביש וכדומה. תרופה זו עלולה לגרום לרגישות מיוחדת עם חשיפה לשמש; על כן יש להמנע מחשיפה ישירה לשמש ולדאוג להגנה מתאימה (בגדים ארוכים, כובע, משחות הגנה, משקפי שמש וכו').
 

נטילת נוגדי דיכאון בהריון מכפילה הסיכון לאוטיזם

נטילת נוגדי דיכאון בהריון עלולה להכפיל הסיכון לאוטיזם – מחקר חדש ורחב היקף בארצות הברית מצא שנטילת נוגדי דיכאון בקרב נשים במהלך ההריון, עלולה להכפיל את הסיכון לאוטיזם אצל התינוק. המחקר מעלה את הדילמה: האם להסתכן בנזק ליילוד, או בחשש לדיכאון שישפיע על האם – טטיאנה הופמן | חדשות 2 |  15/12/15

מחקר: נוגדי דיכאון SSRI גורמים לצעירים להיות אלימים

סם פסיכיאטרי נגד דיכאון - ציפרלקס -  (Escitalopram) - תופעות לוואיהאם תרופות נגד דיכאון יכולות לגרום לתוקפנות?  , מירב דוסטר | mako בריאות | פורסם 17/09/15 

מחקר חדש מגלה כי יש קשר בין נטילת תרופות נוגדות דיכאון, כמו פרוזק וציפרלקס, לבין מקרי אלימות – בעיקר בקרב צעירים

תרופות כימיות רבות מטפלות בבעיה אחת אך עלולות לגרום לבעיה אחרת בגוף. במחקר שנעשה לאחרונה בבריטניה על כדורים נוגדי דיכאון אשר פופולריים בקרב כל שכבות האוכלוסייה עולה החשש כי הם גורמים לצעירים להפוך לאלימים.

המחקר החדש, שנערך באוניברסיטת אוקספורד, מצא כי לצעירים בשנות העשרה המאוחרות עד תחילת העשור השלישי לחייהם, יש סיכוי של מעל ל-50 אחוז להיות מורשעים בעבירות של אלימות מתקיפה ועד רצח כאשר הם נוטלים תרופות מסוג SSRI – משפחה של תרופות נגד דיכאון הכוללות פרוזק, סרוקסט, לוסטרל, ציפרלקס ועוד. אחד מכל שמונה בריטים נוטל תרופות ממשפחת SSRI בכל שנה, ומספר המרשמים הוכפל בעשור האחרון. ואילו בארה"ב כ-11 אחוזים מצעירים בני 12 ומעלה נוטלים תרופות נוגדות דיכאון, כולל תרופות ממשפחת SSRI.

תרופות ממשפחת ה- SSRI כבר נקשרו לסיכון גבוה יותר של ניסיונות התאבדות בגיל הצעיר, והטבליות נושאות אזהרה בעלון כי השימוש יכול להוביל למחשבות אובדניות בקרב צעירים. בעבר אמנם עלה חשד כי יש קשר בין התרופות לגילויי אלימות, אך עד כה לא היו לכך ראיות מבוססות. לדברי החוקרים, הסיכון שהתרופות ייצרו אלימות בקרב צעירים בגילאי 15 עד 24 הוא משמעותי וכי ההשלכות על בריאות הציבור מחייבות שיקול זהיר במתן התרופות, כולל ציון אזהרה בעלון הטבליות.

פרופ' פייזל, פסיכיאטר מאוקספורד, השתמש בעדויות רשמיות על מנת לנתח את התנהגותם של יותר מ- 800,000 שוודים בגילאי 15 ומעלה שנרשמו להם תרופות מסוג SSRI. הוא עקב אחריהם במשך ארבע שנים, ומסגרת הזמן הזו אפשרה לו להשוות את התנהגותם כאשר הם נטלו את התרופות לעומת תקופות בהן לא נטלו אותן. "צעירים בגילאי 15-24 היו בעלי סיכון גבוה יותר – עד 43 אחוז – לבצע פשע אלים כאשר טופלו בתרופות SSRI לעומת אלו שלא טופלו. לגבי קבוצות גיל אחרות לא נקשרו ממצאים משמעותיים".

פרוזק - גורם לבני נוער להיות אלימים יותר
פרוזק – גורם לבני נוער להיות אלימים יותר

אלכוהול ותרופות נוגדי דיכאון: שילוב קטלני

פרופ' פייזל אינו בטוח מה עומד מאחורי הקשר בין הממצאים, אך הוא מצביע על האפשרות בה התרופות משפיעות באופן שונה כאשר המוח עדיין מתפתח. בכתב העת PLoS Medicine, הוא ציין כי: "המוח בגיל ההתבגרות עשוי להיות רגיש במיוחד להתערבויות תרופתיות". וישנן סיבות אפשריות אחרות: אנשים צעירים נוטים לקחת פחות את התרופות שלהם או באופן לא סדיר, מה שעלול לגרום לעוינות, אימפולסיביות או סימפטומים אחרים של דיכאון לגלוש לאלימות. כמו-כן, צעירים גם נוטים יותר להשתכר ובמקביל ליטול תרופות נוגדות דיכאון, שילוב הדוחף אותם למקרי אלימות. ייתכן גם שהדיכאון היה עמוק יותר כאשר הם קיבלו את התרופות.

אך הממצא המעניין במחקר הוא שרק לבני הנוער שדווקא נטלו מינונים נמוכים של תרופות SSRI הייתה נטייה מוגברת יותר לאלימות. גם כאן הסיבה לא ידועה, אך הסברה היא שאלה שנטלו מינונים גבוהים של התרופות היו מרותקים לבית וממילא לא יכלו לעשות דבר.

פרופ' פייזל, אשר שיתף פעולה במחקר הנוכחי עם חוקרים שוודי, ציין שדרוש מחקר נוסף כדי לאשר את הקשר. באם יוכח הקשר כזה, עדיין כל החלטה להפסיק לרשום תרופות אלו לאנשים צעירים תצטרך להישקל מול התרומה שלהם לאותם מטופלים. למי שכבר נוטל את התרופות הוא מייעץ להמשיך לקחת אותם. "דבקות חשובה. אם קיבלתם המלצה ליטול את התרופות האלו, כדאי להמשיך לבצע את הטיפול. יתרה מכך, אנשים צריכים להיות מודעים לקשר שיש לתרופות עם שימוש לא נכון באלכוהול". פרופ' פייזל מייעץ לאנשים צעירים שנוטלים SSRI שאם הם מתחילים להרגיש אגרסיביים או אם יש להם מחשבות אלימות, רצוי לגשת לרופא המשפחה שלהם.

קולות אחרים מבקרים את המחקר ואומרים כי הוא אינו מוכיח כי תרופות מסוג SSRI מייצרות במישרין תוקפנות, וכי ידוע כי פושעים אלימים נוטים יותר לבעיות פסיכיאטריות מאשר אנשים אחרים.

הבעיה במחקר הוא שהמסקנה היא לא בהכרח נכונה. בדיוק כפי שהתברר בנושא האבדנות והילדים, הילדים שיש להם דכאון קשה יותר או מחלה קשה יותר, נטו יותר להיות אלו שקיבלו תרופות, ולכן יש בקבוצה זו יותר אבדנות. גם במחקר הזה, אפילו הכותב לא טוען שהוא יכול להוכיח את הקשר כסיבתי אלא נסיבתי – ילדים עם בעיות קשות יותר כלומר אלימות, נטו יותר לקבל טיפול תרופתי כחלק מהטיפול בהם. כאן אין סיבה ותוצאה אלא סמיכות של שני נתונים, כך שגם החוקר לא הוכיח שמה שגרם לאלימות היא דווקא נטילת התרופות.

"המסקנה במחקר הזה היא לא בהכרח נכונה. בדיוק כפי שהתברר בנושא האבדנות והילדים, הילדים שיש להם דכאון קשה יותר או מחלה קשה יותר, נטו יותר להיות אלו שקיבלו תרופות, ולכן יש בקבוצה זו יותר אבדנות. גם במחקר הזה, לא ניתן להוכיח את הקשר כסיבתי אלא נסיבתי – ילדים עם בעיות קשות יותר, כלומר אלימות, נטו יותר לקבל טיפול תרופתי כחלק מהטיפול בהם. כאן אין סיבה ותוצאה אלא סמיכות של שני נתונים, כך שגם החוקר לא הוכיח שמה שגרם לאלימות היא דווקא נטילת התרופות", אומר ד"ר ירדן לוינסקי, פסיכיאטר ומנהל מרכז 'רזולוציה'. "דרושים מחקרים נוספים כדי להוכיח את תקפות המחקר, ויותר מכך – רצוי לקבל טיפול כוללני, ולבחון באופן עקבי את השפעת הטיפולים השונים על המטופלים כדי להשיג אפקט מקסימלי בבטיחות מירבית".

סם פסיכיאטרי נגד דיכאון - ציפרלקס - (Escitalopram) - תופעות לוואי האם תרופות נגד דיכאון יכולות לגרום לתוקפנות?  , מירב דוסטר | mako בריאות | פורסם 17/09/15

תרופה רעה: כדורים שכדאי לכם לחשוב פעמיים לפני שנוטלים

תרופה רעה: כדורים שכדאי לכם לחשוב פעמיים לפני שנוטלים , ד"ר איתי גל , 18.10.04 , ynet

אחרי ניסויים רבים ובדיקות קפדניות מקבלת תרופה חדשה אישור לשיווק. לפעמים, אחרי שימוש ארוך טווח, מתברר שלתרופה יש השפעות מזיקות שלא היו ידועות קודם. רק עכשיו הורידו את ה'ויוקס' מהמדפים, ועוד כמה תרופות נמצאות על הכוונת

בחודש אוגוסט האחרון הזהיר ה-FDA מפני שימוש בתרופה הפופולרית 'ויוקס' המשמשת לשיכוך כאבים והפחתת דלקות. אזהרה זו באה לאחר שורת מחקרים שהראו קשר בין שימוש בתרופה לשיחות גבוהה של התקפי לב, שבץ מוחי ומוות פתאומי. חודש לאחר מכן הודיע ענק התרופות מרק, יצרן 'ויוקס', על הסרת התרופה מהמדפים.

הפרשה, שעכשיו רק מתחילה להסתעף לשלל תביעות משפטיות נגד החברה, עוררה גל של אזהרות שבהן יצאו חברות תרופות. לאחרונה פורסמו אזהרות חוזרות גם לגבי הגלולות לגיל המעבר, הטומנות בחובן סכנת היווצרות קרישי דם קטלניים, נוגדי דיכאון מסוימים שעלולים ליצור סיכון מוגבר למעשי אובדנות בקרב ילדים ובני נוער, וחשש מהיווצרות זיהומים מסוכנים וסרטן הדם בעקבות השימוש בתרופה המהפכנית 'רמיקייד' לטיפול בדלקות מפרקים ומחלת קרוהן.

לפני שתרופה חדשה מאושרת לשיווק חולפות שנים של פיתוח ומחקר, שנועדו לבחון היטב את פעילותה של התרופה, יעילותה ובטיחותה. בשלב הראשון, השלב הקדם קליני, נבדקות התכונות הפרמקולוגיות של התרופה ומידת רעילותה בחיות מעבדה ובתרביות רקמה. בין היתר נבדק גם החשש מהיווצרות גידולים או מומים בעובר. הצלחת השלב הזה מביאה לשלב קליני ראשון, שבו נבדקת התרופה על מתנדבים בריאים, במינונים שאינם צפויים לגרום לסכנה. החוקרים לומדים אז על תכונות הבטיחות וסבילות התרופה, כמו גם על מידת יעילותה.

בשלב הקליני השני נכללים מאות חולים שנבחרו בקפידה, ולהם ניתנת התרופה במינונים שונים. סדרת ניסויים זו אורכת כשנתיים, ואחריה נערך שלב שלישי, שבו נכללים אלפי חולים במספר מרכזים רפואיים ובכמה מדינות. כאן נבדקת התרופה הן מול תרופות אחרות והן מול תרופות פלסבו (דמה) שאינן מכילות כל חומר פעיל. לאחר ארבעת שלבי הניסוי, מוגשת התרופה לרישום. אך גם אז לא מסתיים שלב הבדיקה. שלב המעקב לאחר השיווק חושף לעיתים נתונים שלא התגלו בניסויים קודמים. לעיתים עולות שאלות המצריכות בדיקות נוספות.

כל תרופה טומנת בחובה תופעות לוואי לא מועטות, אך החשש הכבד הוא דווקא מפני סכנות בתרופה ותיעוד קפדני של תחלואות ומקרי תמותה של משתמשים. הנה כמה מהאזהרות החדשות שהתפרסמו לאחרונה לגבי תרופות פופולריות – רגע לפני שאתם בולעים את הגלולה.

ויוקס' ו'סלברה': הלב בסכנה

חברת מרק, יצרנית 'ויוקס', ערכה מחקר חדש, שאימת את המסקנות הקודמות: התרופה מסוכנת. במחקר נבדקו תיקיהם הרפואיים של 1.4 מיליון מבוטחים אמריקאים. נמצא שאלה שנטלו את התרופה במינון הרגיל (25 מ"ג) היו מצויים בסיכון גבוה ב-50% ללקות בהתקף לב או למות, בהשוואה לקבוצת הביקורת. אלה שנטלו מינון יומי של 50 מ"ג היו בסיכון גבוה פי 3 ללקות בהתקפי לב או במוות פתאומי. עם קבלת תוצאות המחקר הודיעה מרק שעל המשתמשים להפסיק את השימוש בתרופה, וששיווקה ייפסק לאלתר.

אלא שהחברה לא הרימה ידיים וכבר הודיעה על יורשת ל'ויוקס': ARCOXIA. התרופה, המיועדת לטיפול בדלקות ובכאבים, כבר אושרה לשימוש ב-47 מדינות ובהן ישראל, ובחברה ממשיכים בהליכים לאישור רישומה במדינות נוספות כולל ארה"ב. בינתיים מבטיחים במרק להמשיך בתוכנית ניסויים קליניים כדי לאסוף נתונים על השימוש ארוך הטווח בתרופה. האם צפויה גם 'ארקוקסיה' להפתיע בתופעות לוואי קטלניות? ימים יגידו.

אך 'ויוקס' אינה היחידה בקבוצת התרופות נוגדות הדלקת שמסכנת את הלב: שבועיים לאחר הסרת ה'ויוקס' מהמדפים הזהירו מומחים שגם המתחרה הגדולה שלה, התרופה 'סלברה' מבית ענק התרופות פייזר, מגדילה משמעותית את הסכנה ללקות בהתקפי לב ובשבץ מוחי. אזהרת המומחים מגיעה לאחר עיבוד נתונים ממחקרים שנערכו בחמש השנים האחרונות. על פי המומחים, משככי הכאב המעכבים את האנזים 2 COX, ובכך מפחיתים דלקת, מעכבים גם חומרים נוספים המגינים על הלב. בעקבות האזהרה הודיע האיחוד האירופי על כינוס חירום לבדיקת בטיחותם של כל משככי הכאב ומפחיתי הדלקת האחרים מקבוצת חסמי 2 COX.

נוגדות דלקת: כיבים מדממים ופגיעה בכליות

בשלהי מלחמת העולם השנייה גילתה חברת באייר את יכולתו של האספירין להפחית דלקות ולשכך כאבים. מאז התרחבה משפחת התרופות מפחיתות הדלקת, ובשמן הרפואי NSAIDS, לכדי עשרות תרופות, המעכבות שני אנזימים הקרויים COX . אנזימים אלה יוצרים חומרים דלקתיים בגוף הגורמים לכאב. החסימה מעכבת גם פרוסטאגלנדינים, חומרים שמשתחררים במקומות פציעה בגוף ואחראים אף הם ליצירת כאב ודלקת. תרופות ה- NSAIDS מפחיתות את עוצמת הכאב ופועלות תוך כשעה בהפחתת קשיון וכאבי מפרקים. עם זאת, שימוש ממושך בהן גורם לגירוי מערכת העיכול, לפגיעה קשה ברירית הקיבה, לדלקות קיבה ותריסריון, לכיבים (אולקוס) ולדימומים פנימיים קשים. ככל שנטילת התרופות ממושכת יותר, וגיל המשתמש מבוגר יותר – גוברת הסכנה. התרופות עלולות גם לפגוע בכבד ובכליות ולגרום לנזק בלתי הפיך עד כדי צורך בדיאליזה, או בהשתלת כליה וכבד.

פראצטמול (אקמול): מהתרופות הרעילות ביותר

אין כמעט ארון תרופות שאינו כולל אחת מתרופות הפראצטמול לשיכוך כאבים והורדת חום. אלא שמעטים יודעים שהתרופה – המוכרת יותר כאקמול, דקסמול ועשרות אחרות – היא רעילה ביותר. על אף תופעות הלוואי הנדירות שלה, הרי שמינון עודף עלול להיות קטלני במיוחד: נטילת התרופה במינון של מעל 8 גרם ביממה, כלומר מעל 16 כדורים, עלולה לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בכבד עד למוות. זו אחת הסיבות לכך שמשרד הבריאות פסל בקשת חברת תרופות לשיווק פראצטמול במינון של 1,000 מ"ג לטבלייה, בשל החשש ממינון עודף מסוכן. פראצטמול מסוכן גם בשילוב עם אלכוהול, תרופות ללחץ דם, מיץ אשכוליות או תוספי תזונה המכילים היפריקום: שילוב שכזה עלול אף הוא לגרום לפגיעה בכבד.

'דיפירון (אופטלגין)': פגיעה במוח העצם

אחת התרופות הביתיות החזקות לשיכוך כאבים המשווקת בישראל, נאסרה כבר בשנות ה-70 לשיווק בארה"ב. הסיבה: מחקרים גילו ששימוש ממושך עלול לדכא את פעילות מוח העצם, 'בית החרושת' של תאי הדם שלנו. מדובר ב'דיפירון', המוכרת בארץ גם בשמות אופטלגין, נובאלגין ופ – נאלגין. המשתמשים פיתחו מחסור בתאי דם לבנים, שחשף את גופם לזיהומים קשים עד כדי סכנת חיים. בשלהי שנות ה-80 גילתה האגודה הבינלאומית לאנמיה שהתופעה הזו עלולה להתפתח גם אחרי שימוש של שבוע אחד בלבד ב'דיפירון'. מחקרים נוספים בגרמניה גילו שאחד מכל 30 אלף משתמשים בתרופה עלול לפתח את המחסור בכדוריות הדם הלבנות.

גם יוצאי לוב, עיראק וארצות ערב נוספות חשופים לסכנה עקב השימוש בתרופה: רבים מהם סובלים מחסר באנזים הקרוי PD 6 G . די בנטילת כדור אחד של 'דיפירון' כדי לגרום להרס כדוריות הדם, אובדן הכרה, פרכוסים ואף מוות. כאמור, שיווק התרופה נאסר בארה"ב, וגם בבריטניה ובמדינות מערביות נוספות, אך בישראל מתעקש משרד הבריאות שהתרופה הפופולרית בטוחה ומאשר את שיווקה לכל דורש – גם ללא מרשם רופא.

אסטרוגן: קרישי דם קטלניים

תחליפי ההורמונים לגיל המעבר אמנם מקילים את התסמינים המטרידים, הכוללים בעיקר גלי חום ויובש בנרתיק, אך הם טומנים בחובם סכנות קטלניות. מחקר חדש שפורסם בגיליון האחרון של כתב העת 'JAMA' של האגודה הרפואית

האמריקאית תומך בממצאים קודמים, שגילו שהגלולות מגבירות משמעותית את הסיכון לפתח קרישי דם קטלניים אצל חלק מהמשתמשות. מדובר בפקקת ורידים עמוקה, DVT – מצב שבו נוצרים קרישי דם בוורידים העמוקים של הרגליים. הקרישים עלולים להתנתק ממקומם ולנדוד לריאות – ולגרום שם לתסחיף ריאתי קטלני, ללב – ולגרום להתקף לב, או למוח – ולגרום לשבץ מוחי. מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת ורמונט ניתח ממצאים של יותר מ-16 אלף נשים בעשור החמישי, השישי והשביעי לחייהן. תוצאות המחקר הראו שגלולות גיל המעבר המכילות את ההורמון אסטרוגן העלו משמעותית את מספר אירועי ה- DVT. המחקר הראה עוד שנשים בנות 60 עד 69 מצויות בסיכון גבוה פי 4.3 לפתח קריש דם קטלני. בגילאי 70 ומעלה עולה הסיכון לכדי פי 7.5, בהשוואה לנשים שאינן נוטלות את הגלולות. עוד נמצא שבנשים שמנות שנוטלות גלולות הסיכון לפתח קריש דם גבוה פי 5.6 לעומת נשים בעלות משקל תקין.

על פי חישובים שערכו החוקרים, אחרי 10 שנות שימוש בגלולות לגיל המעבר, 18 מכל אלף משתמשות יפתחו קרישי דם קטלניים. מינהל התרופות והמזון כבר הורה אשתקד לחברות התרופות, המייצרות את הגלולות לגיל המעבר, לכלול אזהרה המתריעה על סכנת היווצרות קרישי הדם הקטלניים, וגם משרד הבריאות הישראלי הצטרף להמלצה.

בעבר כבר נחשף שתחליפי הורמונים לגיל המעבר מכפילים את הסיכון ללקות בהתקף לב במהלך שנת הטיפול הראשונה. הגלולה שנבדקה נמכרת בישראל תחת השם 'פרמאריל פלוס' ומשלבת את ההורמונים הנשיים אסטרוגן ופרוגסטרון. עוד התברר שהסיכון ללקות בהתקף לב בקרב נשים בעשור השישי לחייהן, הנוטלות את הגלולות, היה גבוה ב-70% ויותר לעומת אלה שלא נטלו את הגלולות. הסיכון היה דומה גם בקרב נשים שנטלו את הגלולות והיו בעלות רמות גבוהות של כולסטרול רע. מאז פרסומו של המחקר האמור צנחו דרמטית מכירותיהן של התרופות לגיל המעבר.

'רמיקייד': זיהומים קשים וסרטן הדם

כ-10,000 ישראלים לוקים במחלת קרוהן, בה מתרחש תהליך דלקתי קשה בחלקים שונים של מערכת העיכול. הדלקת עלולה להיווצר בכל מקום, מהפה ועד פי הטבעת, והיא גורמת לאובדן תיאבון, דימומים, אובדן משקל, עייפות, כאבי בטן עזים, שלשולים ופצעים. אצל ילדים גורמת המחלה לעיכוב בגדילה.

התרופה 'רמיקייד' נחשבה לישועתם של חולי קרוהן. יעילותה, שהוכחה במספר רב של מחקרים רפואיים, הביאה להפוגה משמעותית של שבועות ארוכים במהלך המחלה הקשה. 'רמי – קייד' שימשה גם לטיפול בדלקות מפרקים קשות ושיפרה לאין ערוך את איכות חיי החולים.

אלא שלאחרונה הזהירה חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון, משווקת 'רמיקייד', שהתרופה מכפילה פי 3 את הסיכון ללקות בלימפומה, סרטן דם קטלני. מתברר שמכיוון שהתרופה מתערבת במערכת החיסונית, היא אף מגבירה את סכנת הזיהומים. חלק מהחולים שנטלו את התרופה לקו בשחפת. ג'ונסון אנד ג'ונסון כבר הודיעה שתוסיף אזהרות חדשות לגבי התרופה. זו תהיה הפעם השנייה בתוך שלושה חודשים שהחברה מוסיפה אזהרות למשתמשים. הפעם הקודמת היתה בחודש אוגוסט האחרון, שבו הודיעה החברה ש'רמיקייד' עלולה לגרום לצניחה משמעותית ומדאיגה במספר כדוריות הדם הלבנות, הנלחמות בזיהומים.

מלריה: התרופות אינן יעילות

רוב התרמילאים נוטלים את תרופות המלריה (כמו 'לריאם'), למרות תופעות הלוואי הרבות שלהן. אלא שמחקר שנערך אשתקד בבית החולים שיבא מצא שבכמחצית מסוגי המלריה התרופות אינן יעילות כלל והנוטל אותן עלול בכל זאת להידבק במחלה. המחקר, שנערך על ידי פרופ' אלי שוורץ, מנהל השירות למחלות טרופיות, מצא שמתוך 300 מקרי מלריה בישראל שאובחנו בשנים 1994 עד 1999, התחילה המחלה להתפתח אצל 134 מטיילים כעבור יותר מחודשיים אחרי שחזרו ארצה. כך שאם נתקפתם בהתקפי חום וצמרמורת חודשיים אחרי טיול גדול – זו אכן עלולה להיות מחלת המלריה, הדורשת טיפול מיידי, גם אם נטלתם את התרופות.

נוגדי דיכאון: סכנת אובדנות בצעירים

'מעכבי ספיגת הסרוטונין הבררניים' (SSRI) הם חומרים החוסמים קולטנים ספציפיים, שאמורים 'לפנות' סרוטונין מהמעברים הבין עצביים במוח. תוצאת החסימה היא פעילות נוגדת דיכאון. אפקט זה הביא לפיתוחן של תרופות שחוללו מהפך בטיפול בדיכאון. הסנונית הראשונה היתה 'פרוזאק' ויש עוד רבות אחרות.

אך מחקרים שכללו 40 אלף חולים, בעיקר בבריטניה, מצאו קשר בין שימוש בנוגדי הדיכאון הללו בילדים ובבני נוער, לבין שיעור גבוה של התאבדות. הדיווחים האלה הביאו את מינהל המזון והתרופות להודיע החודש על בדיקה מחודשת של נוגדי הדיכאון וסכנת האובדנות. נוגדי הדיכאון עלולים לגרום גם לישנוניות או לפגיעה באיכות השינה, לחרדה ולבעיות במערכת העיכול. העלייה ברמת הסרוטונין, שנגרמת על ידי התרופות, עלולה לגרום גם לאימפולסיביות. הפסקת הטיפול עלולה גם לגרום לכך שהדיכאון יחזור בדרגות חמורות הרבה יותר.

כך תיזהרו מתופעות הלוואי

אל תתביישו לשאול: מתפקידו של הרופא לציין בפניכם ממה עליכם להיזהר במהלך השימוש בתרופה.
ציינו בפני הרופא תרופות נוספות שאתם נוטלים: לעיתים תגובות בין תרופתיות עלולות להפחית מיעילות התרופה, או לגרום לפעילות יתר שלה ולתופעות לוואי קשות.
הקפידו לקרוא את העלון המצורף: העלון כולל תופעות לוואי ידועות של התרופות, התוויות נגד למשתמשים מסוימים, כמו אנשים שסובלים מאלרגיות ורגישויות למרכיבים של התרופה, ותגובות בין תרופתיות.
דווחו על כל תופעת לוואי: נתקלתם בתופעת לוואי שהתחילה עם השימוש בתרופה? דווחו עליה לרופא והיוועצו בו באשר לצורך בהחלפת התרופה.

השימוש בסמים אנטי-דיכאוניים במהלך הריון גורם לעליה מדאיגה של 68% בסיכון להפלה

דצמבר 2009 – Natural news – השימוש בסמים אנטי-דיכאוניים במהלך הריון גורם לעליה מדאיגה של 68% בסיכון להפלה

Antidepressants during pregnancy cause alarming 68 percent increased risk of
miscarriage

(NaturalNews) בשנת 2005, ה- (FDA) מינהל המזון והתרופות הזהיר שחשיפה לסמים אנטי-דיכאוניים (כגון Paxil, Paxil CR, and Pexeva) בשליש הראשון להיריון עלול להעלות את הסיכון למומים בעובר, במיוחד בעיות לב. האם זה עצר את ההיקף הרחב של נתינת מרשמים של paroxetine וסמים אנטי-דיכאוניים אחרים לנשים הרות? לצערנו הרב, התשובה היא לא.

למעשה, המידע מאחורי מחקר של ה CMAJ (the Canadian Medical Association Journal) שפורסם לאחרונה מציין את השימוש התדיר בסמים במהלך היריון. כמעט 4 אחוזים מהנשים נטלו אותם בזמן כלשהו בשליש הראשון להריון – והתוצאות עלולות להיות טרגיות. המחקר הראשון קובע שאמהות לעתיד שנוטלות סמים אנטי-דיכאוניים יש עליה מחרידה של 68 אחוזים בסיכון הכולל להפלה.

רוב המחקרים המוקדמים על השימוש בסמים הללו בזמן הריון היו שוליים ולא ראו בהפלה בתור המסקנה העיקרית. אך מחקר רחב זה שנעשה ע"י החוקרים מאוניברסיטת מונטריאול ואוניברסיטת סיינט-ג'סטיין (CHU Ste-Justine) העריכו את הקשר בין השימוש בסמים אנטי-דיכאוניים במהלך ההיריון ובפרוטרוט – ניתוח רמה, סוג ומינונים של סמים והסיכון להפלה.

בסה"כ, המדענים חקרו מידע על 5124 נשים בקיובק מתוך קבוצת אוכלוסין קוהרנטית של נשים הרות אשר הפילו את העובר עד השבוע ה 20 להיריון. ואז הם השוו את הממצאים למדגם נשים רחב מאותה הקבוצה של נשים הרות אשר השלימו את תקופת היריון שלמה. 284 נשים

כל סמי ה- SSRI הפופולאריים היו קשורים לסיכון של הפלה.

(SSRI) ,Selective serotonin reuptake inhibitors במיוחד Paroxetinc היו קשורים לעליה בסיכון להפלה. Venlafaxine (נמכר תחת שמות המותגים Effexor, Alventa, Argofan ו Trevilor) אשר ניתנו בארה"ב בשנות השישים, בעיקר כמרשם לנוגדי דיכאון. (SNRIs) serotonin-nor epinephrine reuptake inhibitors שייך למשפחה שונה במקצת מה (SSRI) ובדומה ל- paroxetine גם כן עלול באופן מיוחד לגרום להפלות. בנוסף מינון יומי גבוה של נוגדי-דיכאון ושילוב של תרופות אחרות מעלה את הסיכון באופן משמעותי.

התוצאות, אשר מצביעות ההשפעות הכלליות של משפחת ה SSRI נשענות על בסיס חזק עם מספר רב של נוטלים שנבדקו, "דר' אניק ברארד מאוניברסיטת מנטריאל ומנהל מחלקת המחקר לגבי תרופות והריון ב CHU בביננט-ג'סטין כתב את המאמר.

בסה"כ, מספר מדהים של אמריקנים, כ 27 מיליון, נוטלים כעת SSRIs. אולם, כפי שפורסם מוקדם יותר ב- Natural Newsממשיכים להתגלות סכנות חדשות בנוגע לסמים הללו, בדצמבר האחרון מכללת אלברט איינשטיין למחקר רפואי פרסמו את הממצאים שלהם שנטילת SSRIs מעלה באופן משמעותי את הסיכון לשבץ ומוות בקרב נשים לאחר הפסקת וסת

http://www.naturalnews.com/027841_S…

לפניות לעמותת מגן לזכויות אנוש
יהודה קורן
052-3350928
www.cchr.org.il

דסיפרמין – Desipramine – תופעות לוואי

דסיפרמין – Desipramine הוא סם פסיכיאטרי נוגד דיכאון ממשפחת הטריציקליים המאושרת לטיפול בדיכאון במבוגרים. דסיפרמין משפיע על כימיקלים מסוימים במוח (סרוטונין ונוראפינפרין), הסם יכול לעזור להפחית את תסמיני דיכאון. דסיפרמין מגיע בצורת טבליות. הסם נלקח בדרך כלל פעם אחת עד ארבע פעמים ביום. תופעות לוואי עלולות לכלול נמנום, סחרחורת, ובלבול.

 תופעות לוואי של דסיפרמין מאתר MEDTV

איך פועלת דסיפרמין?

תרופות טריציקליות הן תרופות שהמבנה הכימי שלהם בנוי משלושה מעגלים. התרופות משפיעות על הקליטה מחדש של נוירוטרנסמיטורים שנמצאו כבעלי השפעה על דיכאון. דסיפרמין עובדת באופן ספציפי יותר על הנוירוטרנסמיטור סרטונין, אך היא משפיעה גם על נוראדרנלין.

כתוצאה מהשפעת התרופה, עולה ריכוז הסרטונין והנוירוטרנסמיטורים האחרים בסינפסה (המרווח בין תא עצב למשנהו במח), כך שתאי העצב שרויים בסביבה עשירה יותר בסרטונין. זה משפיע על תפקודם ועל המסרים העצביים שמועברים בין התאים, עד להפחתה של תחושת הדיכאון והסימפטומים הנלווים.

דסיפרמין ניטלת בגלולות במינון של 25-100 מ"ג ליום. ניתן לקחת את כל המנה בבת אחת, או לחלק אותה לשתי מנות במהלך היום. בדרך כלל נהוג לקחת אותה לפני השינה.

דסיפרמין – תופעות לוואי

יובש בפה, חוסר תיאבון, ועצירות הן חלק מתופעות הלוואי הנפוצות יותר שכבר דיווחו בדסיפרמין desipramine. לרוב בעיות אלו הן מינוריות וניתן לטפל. עם זאת, עלולות להתפתח תופעות לוואי חמורות יותר של דסיפרמין desipramine, כגון שינויים בקצב לב, צהבת, או התקפי חרדה. במקרים אלו יש לדווח  לרופא המטפל.

דסיפרמין Desipramine נחקרה ביסודיות במחקרים קליניים. במחקרים אלה תועדו תופעות הלוואי שהופיעו  בקבוצת אנשים שנטלו את התרופה והושוו לקבוצת אנשים אחרת שלא נטלו את התרופה. בדרך זו זוהו תופעות לוואי, תדירות הופעתן, בהשוואה לקבוצה שלא נטלה את התרופה.

במחקרים אלה, תופעות לוואי desipramine כללו:

בלבול
יובש בפה סיוטים
חוסר תחושה, עקצוץ, או תחושות חריגות אחרות
רעידות
עצירות
שתן עובר קושי
רגישות לשמש
אובדן התיאבון
בחילות והקאות
שינויי טעם
כאבי בטן
שינויים בחשק מיני
אימפוטנציה (הידוע גם בתפקוד לקוי של זיקפה או ED) או שפיכה כואבת
ירידה במשקל או עלייה במשקל
הזעה מוגברת
אדמומיות של העור, במיוחד של הפנים
 נשירת שיער
כאבי ראש.

כמה תגובות נוספות שעשויות להיות כוללות:

סחרחורת
נמנום.

תופעות נסיגה (תופעות לוואי עקב הפסקת נטילת דסיפרמין)  דווחו באנשים שהפסיקו לקחת את התרופה בפתאומיות. סימנים של נסיגה עלולים לכלול בחילות, כאבי ראש, ותחושה כללית רעה.

תופעות לוואי של דסיפרמין שיש לדווח עליהן:
עלולות להתפתח עקב נטילת דסיפרמין תופעות לוואי חמורות שיש לדווח עליהן:

התקף לב או שבץ
שינויים בקצב לב (הפרעה בקצב לב)
קצב לב מהיר (טכיקרדיה) או תחושת דפיקות לב חזקות

התקפי בלבול, הזיות, הזיות
סימנים של תגובה אלרגית, כוללים: פריחה בלתי מוסברת, פריחות, גירוד, נפיחות לא מוסברות, קשיי נשימה או בליעה

כל שינוי שד, כולל הגדלת חזה או פריקת שד
נפיחות באשכים
הצהבה של עור או עיניים (צהבת)
מחשבות אובדניות או התנהגות אובדנית
עוינות או תוקפנות
עיסוק בפעילות יוצאת דופן או מסוכנת
חוסר מנוחה או חוסר יכולת לשבת בשקט
התרוממות רוח או רגשות של אושר קיצוני שעלולות לעלות ולרדת עם מצב רוח מדוכא או עצוב
שינויים חריגים אחרים בהתנהגות
קשיים בשינה
חרדה, או התקפי פאניקה.