"אבחונים בהפרעה" – תחקיר על תיוג ילדים בהפרעת קשב ריכוז

אוקטובר 2014 – התנהלות הממסד בתיוג ילדים בהפרעות נפש לרבות הפרעת קשב ריכוז והלעטתם בסמים פסיכיאטריים עתירי תופעות לוואי בלתי הפיכות מדיף ריח הונאה תאוות בצע ושחיתות.

שרון כידון יוצאת לבדוק איך קורה שכמעט כל ילד ישראלי נשלח לאבחון הפרעת קשב וריכוז או ליקויי למידה איך זה שמעל 50 אחוזים מהתלמידים הניגשים לבגרות בישראל זכאים להקלות ושהאבחונים הדידקטיים משולמים מכיסם הפרטי של ההורים.

שר החינוך שי פירון מכה ילדיו ומזלזל בחוק

מאי 2013 – שי פירון שר החינוך בראיון עם גיל ריבה אומר כי הוא מכה את ילדיו מידי פעם במכות כאלו ואחרות. שי פירון מתייחס בבוז לחוק העונשין באיסור הכאת ילדים ומכנה את העבירה החמורה "שאלות פילוסופיות של הכאת ילדים"
משרד הרווחה כמדיניות מטייח התעללות בילדים באוכלוסיות חזקות משום שמסגרות הרווחה עצמן (פנימיות, אומנה, מרכזי חירום, ועוד..) מתעללות בילדים, ומשרד הרווחה רוצה לסחור בילדי משפחות מוחלשות. מה גם שתכלית משרד הרווחה הנה הסחר בילדים, וסבלם של הילדים ומשפחותיהם המוחלשות אינו מעניין את  המשרד. אילו היה הורה ממשפחה מוחלשת מתבטא כמו שי פירון ברור שרשויות הרווחה היו תולשות ילדיו מהבית ומפרקות את המשפחה, פיסית, נפשית וכלכלית.


קישורים:

 העובדות הסוציאליות תלשו הרך הנולד מאמו והביאו למעצרהדרכי רמיה משרד הרווחה לחטיפת תינוקות ממשפחות קשות יום. העובדות הסוציאליות לאחר שהרעילו באוזני השופט וקיבלו צו שיפוטי לתלישת תינוק מאמו מיד בלידתו, התגרו באמא והסבתא,  תלשו התינוק והביאו למעצרן והרחקתן של האמא והסבתא מהרך הנולד.

הוגשה תביעה אזרחית נגד המעון נווה יעקב של משרד הרווחההוגשה תביעה אזרחית נגד המעון נווה יעקב של משרד הרווחה – גלי צה"ל – שרון פולבר – יולי 2013 – ההתעללות בחוסים בבית החולים הפסיכיאטרי נווה יעקב: הבוקר תוגש תביעה אזרחית לבית המשפט בדרישה לפצות את החוסים על ההתעללות וההזנחה. בנוסף, אחרי ארבעה חודשים שהושהה דו"ח וועדת החקירה במשרד הבריאות, אתמול הוא פורסם…

 פרופ. אסתר הרצוג מציגה דרכי רמיה משרד הרווחה בענייני הוצאת ילדים מביתם –  אפריל 2014 – יותר מעשרת אלפים ילדים מוצאים מבתיהם ומנותקים מהוריהם בכל שנה על ידי רשויות הרווחה לעיתים שלא לצורך. משפחות רבות  חסרות אונים מול החלטות העובדים הסוציאליים…

תלונה חמורה נגד המורה מירב אלגרט מבית ספר הלל רמת גן

אוקטובר 2013 – המורה מירב אלגרט בית ספר הלל רמת גן – בין שטיפת מוח קיצונית להתקף פסיכוטי. המורה מירב אלגרט החלה להשתולל כאשר ראתה את האמא ל' של אחד מתלמידיה. מדובר באמא שלא ראתה את בנה כ- 5 שנים עקב מחדלי רשויות הרווחה. האמא ל' אשה נורמטיבית, עיתונאית, עובדת, ללא רבב. במקום לברר את רצונה של האמא פעלה המורה מירב אלגרט בתוקפנות נגד האמא. להלן קטע תלונה של האמא ל' על התנהגותה הפרועה של המורה מירב אלגרט:

תחילת ציטוט

1.      התנהגות המורהמירב אלגרט, 'המחנכת' של בני א' מכיתה ו' – הדהימה וזעזעה אותי עד עמקי נשמתי. כפי שאפרט מיד – אין זה מן הראוי שתמשיך בתפקידה.
2.      לגוף העניין: המורה סירבה למסור לי מידע לגבי בני א' "והחליטה" כי יש נגדי צו הרחקה מביה"ס. כשביקשתי לראות את צו ההרחקה, החלה לצרוח באמוק "היא מקליטה אותי". לא היה ולא נברא. כאמור, לא קיים נגדי שום צו.
3.      אותה מורה, ניסתה להכניס את בני א', בכוח! לתוך רכבה הפרטי, וצעקה לבני "תרוץ, תברח, תברח". אותה מורה, שלא פגשה אותי עד היום, איננה מכירה אותי, התנהגה בצורה מכפירה ומזעזעת ממש, כאילו שקיבלה סמכויות ממשטרת ישראל או מגוף אכיפתי כלשהו, בעוד שאסור היה לה כלל להתערב. לו סברה אותה מורה, כי נעברה עבירה פלילית, שומה עליה לפנות למשטרה לקבל סעד, ובוודאי שלא לעשות דין לעצמה, ולהפריד ביני לבני. מה גם שניסיון הכנסת בני לרכבה הפרטי – פלילי ואסור.
4.      אני אימם אפוטרופוסתם הטבעית של ילדיי. אותה מורה, שהחליטה בצורה נפשעת ובניגוד לדין למנוע ממני לחבק את בני – היא בלתי ראויה.
5.      סבורני שלטובת מערכת החינוך, יהיה זה ראוי להעביר את המורה מתפקידה לאלתר. מדובר במורה שלכאורה אינה ראויה להיות מחנכת וסבורני שהמערכת תטיב לעשות אם תפעל לשם הגנה על תלמיד חסר ישע וככל שתעשה כן במהירות רבה כך יקטן הנזק.
6.      אני אימא מודאגת וכמובן שאעשה הכל, כדי שבני לא יסבול כתוצאה מהתנהגות של מורה שאינה ראויה לתפקידה.
7.      לאור כל האמור, נוכח חומרת הטענות, אני מבקשת כי תורה על מינוי מפקח חוקר שיחקור את המורה, ויבחן האם המורה ראויה להמשיך בתפקידה.
בכבוד רב,
ל'
לוטה:
החלטת השופט נפתלי שילה מאתמול 23/10/13

סוף ציטוט

חוסר אנושיות וביזוי כבוד האדם בהליך פיטורי מורה במשרד החינוך – התנהגותה המלוכלכת מפקחת עירית מלמד כמשל

אייל לוי - מורה ותיק שמכין לבגרויות
אייל לוי – מורה ותיק שמכין לבגרויות

המאמר המשימה החינוכית: להדיח את המורה , אפריל 2013 , הארץ , טלילה נשר

אייל לוי, מורה ותיק שמכין לוחמים לבגרויות, פוטר לפני שנתיים ורשיונו להוראה נשלל. השבוע נחשפה בבית הדין לעבודה, שביטל את הפיטורים, השיטה של מפקחי משרד החינוך להיפטר ממורים: דו"חות שקריים והעלמת עין כדי לקדם את האינטרסים של המערכת

סיפור פיטוריו של המורה אייל לוי, וביטוליהם השבוע על ידי בית הדין לעבודה, מציג את משרד החינוך כמעסיק שמפקחיו רואים עצמם רשאים לשקר ולרמוס עובד כדי לקדם את האינטרסים של המשרד ולהשיג מטרה מסוימת. זכויותיו של מורה ועתידו המקצועי לא נחשבים בעיניהם.

לפני כשנה עמד אייל לוי נבוך לנוכח מחיאות הכפיים שליוו את ההקרנה החגיגית לסרט התיעודי “בגרות לוחמים”, של הבמאית סילבינה לנדסמן. בסרט, שהוא עומד במרכזו, הוא נראה עומד מול כיתת חיילים קרביים, שקיבלו אפשרות להשלים את בחינת הבגרות באזרחות לפני סיום שירותם. הסרט, שהשתתף בפסטיבלים בינלאומיים וזכה בפרסים, ובהם ציון לשבח של שופטי פרס קליגארי בפסטיבל ברלין, מעניק הצצה נדירה לכיתתו של אייל לוי.

משרד החינוך שלל לי את רישיון ההוראה”, אמר בתום ההקרנה. “אסור לי להיות מורה בישראל”. לפני כשנתיים שיגר מנכ”ל משרד החינוך הקודם, הד”ר שמשון שושני, מכתב ללוי: “הנני להודיעך כי בתוקף הסמכות שהואצלה לי כחוק, החלטתי לפטר אותך מטעמים פדגוגיים מעבודתך במוסדות חינוך רשמיים”. אייל, מורה זה 16 שנים, פוטר “פיטורים פדגוגיים”. מכל סוגי הפיטורים, זה ההליך הקיצוני ביותר מבחינת השלכותיו על מורה המפוטר. משמעותו אי-התאמה למערכת החינוך ושלילת רישיון הוראה.

השבוע פסק בית הדין לעבודה בנצרת כי משרד החינוך פגע פגיעה קשה בכללי הצדק הטבעי. השופט חיים ארמון הורה, בצעד חריג, על בטלות הפיטורים ועל השבתו של אייל, “שכל חייו המקצועיים הם בהוראה”, לעבודתו כמורה במשרד החינוך. הוא אף קרא למשרד החינוך לשלם ללוי בעד שנות העבודה שגזל ממנו.

סיפורו האישי של לוי חושף רצף כשלים ומחדלים במשרד החינוך. בית הדין קבע כי פיטוריו נגועים בפגמים בעלי חומרה מיוחדת וכי משרד החינוך היה מודע היטב לחלק מהפגמים ובחר להתעלם מהם לאורך כל הדרך. השופט קבע כי “יש לראות את התנהגות הנתבעת בעניין זה בחומרה מיוחדת…משרד החינוך היה מודע…בחרו להתעלם מכך, ואף שהיו מודעים היטב לפגם שנפל…המשיכו בהליך הפיטורים כאילו מדובר ב’גולם’ שאין לו ברירה אלא להמשיך לבצע את משימתו”.

בית הדין קבע כי עדויות של בעלי עמדות מפתח במשרד החינוך נמצאו בלתי אמינות, ובקרב אנשי משרד החינוך יש הסבורים כי ניתן לשקר כדי למקסם אינטרסים.
אסנת רון-רסקי, מנהלת בית הספר שבו לימד לוי, העידה בבית הדין כי “כשמפקח רוצה להעביר מורה כושל מהמחוז שלו למחוז אחר, ייתכן שהוא לא יכתוב דברים נכונים”. בדיון התברר כי המנהלת אינה היחידה המחזיקה בעמדה זו.

אף שפיטורים צריכים להיות יוזמת מנהלי בתי הספר, מפקחת משרד החינוך, עירית מלמד, הציעה לפטר את אייל עוד לפני שביקרה בשיעוריו, בטענה שהוא מורה כושל. בניגוד לעמדתה הראשונית של המנהלת, שביקשה להעביר את לוי לבית ספר אחר, מלמד יזמה פגישה עם לוי ובישרה לו כי בעקבות “תלונות” היא פתחה בהליך לפיטוריו. העילה לפיטורים לא נמסרה לו מעולם.

בית הדין קבע כי זכותו של אייל נפגעה “באופן אנוש”. גם מנהלת מחוז צפון, הד”ר אורנה שמחון, לא קיימה ללוי שימוע, ולא השיבה למכתב שנשלח מטעמו. לצד הכשל המתמשך בהליך הפיטורים, נחשפו עובדות שקריות של אנשי המשרד. בין היתר, נטען כי לכיתתו של אייל הוצמדה מורה מלווה, אך לא צוין שכך נעשה בכל שיעורי המתמטיקה והשפה בבית הספר. עוד נטען כי לא עבר השתלמויות שהוכח שהוא בהחלט עבר, וחוות הדעת האחרונה והחיובית שניתנה בעניינו נשכחה.

רכזת בכירה באגף כוח אדם במשרד החינוך התריעה כי הליך הפיטורים נעשה שלא לפי ההנחיות הפורמליות, אך ההליך לא הופסק, זכה לחתימת המנכ”ל. לבסוף גם נדחה ערעורו של לוי לפני שר החינוך הקודם, גדעון סער.

בעדויות שנשמעו בבית הדין טענה מפקחת משרד החינוך במחוז הצפון כי במחוז מפברקים הערכות פדגוגיות למורים לפי האינטרסים, ושההערכות אינן משקפות את עמדת המעריכים. מלמד ביקשה להסביר כיצד ייתכן שכאשר בחר אייל להעתיק את מגוריו לצפון ועזב הוראה בבית הספר בתל-אביב, הוא קיבל ארבע מחמש נקודות בדירוג הערכת המחוז לעבודתו המעשית. “כשמעבירים מורה, אז ארבע מעיד על רצון בהעברה שלו ולא על איכותו כמורה”, הסבירה מלמד בעדותה. “ארבע זה סוג של המלצה להעביר למחוז אחר, וזה לא אומר שנבדקה יכולתו הפדגוגית. זה סוג המלצה להעברה ממחוז למחוז. נכון שכתוב ‘הערכת עבודה מעשית’, אבל זה לא שסתם כתוב 4, אלא הכוונה היא עד כמה ממליצים להעביר אותו ממחוז למחוז אחר…אני יודעת שככל שרוצים יותר להעביר, נותנים דירוג יותר גבוה ולהיפך”.

השופט מתח ביקורת קשה על הדברים ששמע בעדויות: “מה שניתן ללמוד מעדויותיהן של גב’ רון-רסקי ושל גב’ מלמד, הוא שלפחות על פי האופן שבו הן מבינות את הציונים שניתנים על ידי מפקחים במשרד החינוך – אין מדובר בהכרח בציונים אמיתיים, אלא בציונים שנועדו לסייע להגשים מטרה כלשהי, גם אם אין הם משקפים את הציון האמיתי”.
לדברי השופט, מלמד “היא מפקחת בעצמה, כך שגם היא נותנת ציונים למורים. מהאופן שבו היא העידה על הנוהג במשרד החינוך בעניין מתן הציונים למורים, מסתבר לכאורה שאינה רואה בעיה כלשהי בכך שהציון לא ישקף את ההערכה האמיתית של העבודה הפדגוגית של המורה, אלא הוא יינתן ככלי להגשמת המטרה המיועדת”.

“למסקנה זו”, קבע השופט ארמון, “יש משקל באופן שבו יש להעריך את הציונים שניתנו על ידי גב’ מלמד לתובע (אייל לוי)”. בין הדין קבע שלא ניתן לאמץ את גרסת אנשי משרד החינוך שהביאו לפיטוריו של אייל. הוא הצביע על היעדר עקביות וחוסר יכולת לאמץ גרסאות למול גרסת המורה.

המפקחת מלמד, קבע השופט, סירבה להכיר בשיפור בעבודתו של אייל, “אף שתשומת לבה הופנתה לדו”חות פיקוח אשר בעיני הדיוט בענייני חינוך עשויים להצביע על שיפור”.
המפקחת העידה: “נכון שידעתי שעמדת המנהלת היא שיש לתובע ידע מתמטי בשפע. לא אמרתי את זה בוועדה כי לא מצאתי לנכון לשתף את זה בוועדה”. השופט קבע בהקשר זה כי “בכך היתה מלמד נאמנה לשיטתה שלפיה היא אינה טורחת לתקן טעויות אנשים שהיא אינה אחראית עליהם. היא גם היתה נאמנה לשיטת המפקחים, כפי שהיא ראתה אותה, שכדי להגשים מטרה מסוימת, ראוי לפעמים להתעלם מהאמת”.

את לוי ייצגו עו”ד סיגל פעיל ועו”ד זהר גיפס ממשרד חלד. לדברי עו”ד פעיל, “משרד החינוך פעל בחוסר אנושיות ממש, בקשר לגורלו של מורה טוב, שהביא לשיפור בציוני תלמידים, ובכוונת מכוון גרם לפיטוריו הפדגוגים, בעורמה. בשנת 2012 משרד החינוך לא תיקן את דרכיו ופעל בחוסר אנושיות כלפי עובדי הוראה, כאילו היו הפקר. המשרד צריך לקחת ברצינות את פסק הדין ואני מקווה שהשר החדש ירים את הכפפה ויעשה מה שלא נעשה עד כה”. ממשרד החינוך נמסר כי “הערכתם של מורים מתבצעת היום לפי כלי להערכת מורים שהינו אמין ומקצועי. הכלי גובש על ידי הרשות להערכה ולמדידה בחינוך, יחד עם אנשי אקדמיה, לאחר שבחנו גם כלי הערכה למורים ברחבי העולם”.

מגיפת הריטלין: במקום להילחם על הילדים – מסממים אותם

המאמר מגיפת הריטלין: במקום להילחם על הילדים – מסממים אותם , אסף אוזן , נענע , נובמבר 2011

כשמרגילים ילד קטן לבלוע כדור בכל פעם שקשה, מעבירים אותו שיעור מסוכן בהתמודדות עם בעיות. ריטלין הוא אולי הפתרון הקל לבעיות קשב וריכוז, אבל הדרך הנכונה היא עבודה צמודה, אינטנסיבית וממושכת. ואולי חלק מהבעיה נעוץ בכלל בשיטות הלימוד?

אפשר להכריז בגאווה: הריטלין הוא גז המזגנים של שנת תשע"ב במערכת החינוך. אפשר להסניף אותו, לבלוע בקפסולות, או להדביק על הכתף. אמנם תלמיד בן שש עדיין לא יכול לרכוש אותו לבד בפיצוצייה הקרובה, אבל ההורים יכולים לספק אותו לילדיהם בקלות, אולי בקלות רבה מדי.

הריטלין נכנס לקונצנזוס חזק כל כך, עד כדי כך שלעתים המתנגדים קולם נאלם, ואיתם גם השיטות האחרות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז.כמאה אלף תלמידים מאובחנים מדי שנה כבעלי הפרעות קשב וריכוז. שליש מהם מטופלים בריטלין, תרופת הפלא שבעיקר מסייעת למורה להחזיר את השקט לכיתה.

האופנה הנרקוטית בקרב ילדים במערכת החינוך מדאיגה ובעיקר מקוממת. לא בגלל העובדה שהתלמיד צורך ריטלין, אלא מפני שלא מספיק נלחמים עליו, בקלות רבה מדי מאבחנים הפרעת קשב וריכוז.במקום שהתלמיד יעבור תהליך, אולי מעט איטי וארוך, אבל מתבקש, שאותו אמורים ללוות ההורים, אנשי מקצוע וצוות בית הספר, שוב ושוב הכול מסתכם בגלולה, שהיא הפתרון הקל והמידי.

הורים המסכימים לתת לילדיהם בני הארבע והשש ריטלין, בעצם נותנים להם תרופה הרשומה בישראל תחת פקודת הסמים המסוכנים. נכון, יש מחקרים ויש המלצות של איגודי הרופאים, אבל לא ברור איך נולדה המאסה הקריטית הזאת. בוועדת חינוך שנערכה בנושא עלה ש-30 אלף תלמידים בישראל זקוקים לסמים – אהה סליחה, לריטלין – כדי ללמוד, מה גם שהשפעת הריטלין נמשכת ארבע שעות, למרות שיום לימודים בכיתה א' למשל נע בין שש לשמונה שעות.

מורים מתפקדים על תקן נוירולוגים

הנושא נדון שוב ושוב, ואנשים, בעיקר מבוגרים, מעידים על הסגולות ועל האפשרויות שמעניק הריטלין, אבל כשמדובר בתלמידים צעירים יש הרגשה שפשוט לא עושים מספיק כדי להילחם על השפיות שלהם. למורה אין כוח להתווכח עם ילד בעל הפרעות קשב וריכוז, למערכת אין מספיק כסף כדי לתגבר את אותם הילדים, ולהעביר אותם לחינוך המיוחד יכול לעלות אפילו יותר, עם או בלי קשר למצבו האמיתי של הילד. בקיצור, ריטלין.

לעתים קורה שקשיי ראיה ושמיעה בקרב תלמידים מתבטאים בחוסר ריכוז. מורה שצריך להשתלט על כיתה של 35 תלמידים לא בהכרח יכול להבחין בכך או להעניק את תשומת הלב לעניין. ההורים מוזמנים שוב ושוב לשיחות כי הילד מפריע, בשלב מסוים יוצע להם טיפול בריטלין, ואם יסרבו יובהר להם שוועדת השמה תדון בהעברת הילד למסגרת אחרת. הורים שיש להם כסף יילחמו ויממנו ועדה מקצועית חיצונית שעולה לרוב אלפי שקלים. אלה שאין להם יוותרו ויקבלו את הדין.

לא פעם קיבלתי פניות מהורים מודאגים שהמורים עמדו על כך שהילד ייקח ריטלין. לא ברור איך מורה, טוב ככל שיהיה, יכול לתפקד גם כנוירולוג מומחה. באותה ועדת חינוך נאמר כי קיים מחסור גדול בפסיכולוגים וביועצים, ולכן אין מי שידריך הורים ותלמידים ויספק כלים גם למורים להתמודדות עם תלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז.

מכורים לסמים – מכיתה א'

אלה שכבר בוחרים בריטלין מספרים כמה הילד רגוע וכמה הכתב שלו השתפר, והוא אפילו יכול לקרוא חמישה עמודים ברצף. ילד כזה אולי ייכנס לתלם, אבל כמכור. הוא לא יכיר משהו אחר, וכשזה החינוך כבר מכיתה א' או אפילו מהגן, לבלוע כדור בכל פעם שקשה, מכאן השמים הם הגבול.

אם באמת תלמידים רבים כל כך בישראל סובלים מהפרעות קשב וריכוז, אולי צריך לשנות את התפיסה. נראה שהחינוך באמצעות ספרים כבר לא מתאים לרמת הקלט והפלט של חלק מתלמידי ישראל, ובעידן שבו גירויים ויזואליים וקוליים הם מנת חלקנו, החל באייפונים ואייפדים וכלה בשעות ארוכות מקוונות, נדמה שזו רק ההתחלה. אבל עם כל הכבוד, לסמם את התלמידים זו בטח לא הדרך.

קישורים:

  • הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות – שיטת האבחון – ד"ר בועז רפפורט – יוני 2010 – בכתבה "השלב הבא הוא לחנוק את הילד" – עיתון "פוסט"- ד"ר בועז רפפורט, מומחה להתפתחות הילד הילד, הגיש תלונה נגד "סופר נני", שלטענתו לא עושה אבחון מקצועי של רופא ומשדרת להורים מסרים אלימים. תגובת קשת: "מיכל דליות היא אשת מקצוע מהשורה הראשונה"…
  • גננות רוצות שקט בגן והן להוטות מידי לשלוח ילדים לפסיכיאטרים – הכתבה "ברוב קשב" מירב שלמה מלמד , ידיעות תל אביב , חינוך , 26.03.2010 –ב- 2009 נרשמה עלייה של כשבעה אחוזים בהפניית ילדים עד גיל שש למכוני אבחון של הפרעות קשב וריכוז. ד"ר אורלי נקר: מדובר ב"הפניית יתר" מצד גננות למכונים…
  • מורים ויועצות בתי הספר תחת השפעת ריטלין – מאי 2010 – "יועצות מתקשרות אלי בבקשה שאשכנע אמהות לתת לילד כדור", מספרת שפר. "יועצות הן אומרות 'הגיע אליך ילד כזה וכזה. אני מבינה שהוא מטופל אצלך, אני יודעת שאת יכולה לעזור לו, אבל לי אין זמן ולמערכת אין זמן ולכן אני מבקשת שתשכנעי את האמא שהילד ייקח כדור כדי לפתור את הבעיה'. הייתה לי יותר משיחה אחת כזאת…

רפיסות ועדת החינוך של הכנסת – תלמידים בשירות חברות התרופות

המאמר תלמידים בשירות חברות התרופות , משה שלם , news1 , דצמבר 2010
הריטלין הינו סם פסיכיאטרי הנמצא בשימוש גדל והולך במערכת החינוך לפחות כ-11 שנה. הסם מסב נזקים בריאותיים ונפשיים לתלמידים ואינו מביא לשום שיפור בהישגים. מדוע אם כן הסתפקה ועדת החינוך בנקיטת פעולה חלבית של רענון הנהלים? התשובה – תעשיית ענק של חברות תרופות


ועדת החינוך של הכנסת התכנסה השבוע בעניין צריכת ריטלין בקרב תלמידים ופרסמה הודעה לעיתונות שכותרתה כי יש לרענן את הנהלים האוסרים על עובדי הוראה להמליץ על מתן תרופות לתלמידים. משרד הבריאות הוסיף שהריטלין המסובסד על-ידי קופות החולים אינו מומלץ ועלול לגרום נזק.

לכאורה מדובר בעוד הודעה לקונית שתיגנז אי שם בתוך ארכיוני הכנסת, ואולם התבוננות בתוכן ההודעה מראה כי מדובר בסם פסיכיאטרי, ריטלין הנצרך על-ידי תלמידים לפחות כ-11 שנה, וכיום משתמשים בסם כ-30,000 תלמידים.

"רבים מהתלמידים צורכים את הריטלין שמסובסד על-ידי קופות חולים ושאיני ממליץ על צריכתו", אמר בנחרצות פרופ' אשר אורנוי, מנהל המחלקה להתפתחות הילד ולשיקומו במשרד הבריאות, בדיון שהתקיים בוועדה. "הריטלין המסובסד שהשפעתו תקפה ל-4 שעות, יכול לגרום יותר נזק מאשר תועלת", הוסיף פרופ' אור-נוי.

אמירות קשות אלו של פרופ' אורנוי די בהן לבלום מיידית הכנסת תלמידים נוספים למעגל צריכת הסם, ולגמול את אלו ה"מכורים", כפי שמקובל בכל מדינה מתוקנת שילדיה יקרים לה. אך אין כך הדבר, בפועל ישנה עלייה מתמדת של עשרות אחוזים מדי שנה של מכירת ריטלין בארץ.

בחמש השנים האחרונות הצריכה גדלה כמעט פי שלושה, בנוסף, חל גידול של עשרות אחוזים מדי שנה במסלול הטיפול לבריאות הנפש האמבולטורי, 9,163 ילדים ובני נוער בשנת 2006 שטופלו במרפאות אלו, לעומת 10,955 בשנת 2007.

נשאלת השאלה האם הריטלין "מספק את הסחורה", או במילים אחרות האם הישגי התלמידים בעליה? – התשובה לא רק שההישגים לא עולים אלא נמצאים בירידה, שיעור התלמידים הזכאים לתעודת בגרות ירד מ-46.3% בשנת 2007 ל-44.4% בשנת 2008. מדובר בירידה מתמשכת, בתוך ארבע שנים ירד שיעור התלמידים הזכאים לתעודת בגרות מ-49.2% ל-44.4%.

תוצאות מבחני מיצ"ב השנתיים, שפרסם משרד החינוך בדצמבר 2008, הציגו גם הן תמונה לא מעודדת באשר לרמת התלמיד הישראלי: הישגיהם של תלמידי חטיבות הביניים באנגלית, בעברית ובמדעים נמוכים, ובמתמטיקה – נמוכים במיוחד, כאשר הציון הממוצע עמד על 44.1 בלבד.

בדצמבר 2008 המשיכו תלמידי ישראל להפגין הישגים נמוכים במבחנים הבינלאומיים במתמטיקה ובמדעים ולהשתרך אחרי מדינות אחרות. נתונים של דירוג "טימס", המבחן הבינלאומי לבדיקת הישגי התלמידים במתמטיקה ובמדעים, גילה כי תלמידי ישראל הידרדרו בדירוג.

מבחן פיז"ה שנערך על-ידי ארגון ה- OECD במרץ 2009 הצביע כי תלמידי ישראל מדשדשים במקום 41 באוריינות (בקיאות ויכולת יישום) מדעים ואוריינות מתמטיקה ובמקום 36 באוריינות קריאה מתוך 64 מדינות בעולם.

מדובר בסם פסיכיאטרי בשימוש גדל והולך במערכת החינוך לפחות כ-11 שנה, מסב נזקים בריאותיים נפשיים וגופניים לתלמידים ואינו מביא לשום שיפור בהישגים.

מדוע אם כן הסתפקה ועדת החינוך של הכנסת בנקיטת פעולה חלבית של רענון הנהלים האוסרים על עובדי הוראה להמליץ על מתן תרופות לתלמידים?

התשובה ברורה, מאחורי סם הריטלין ואחרים ישנה תעשיית ענק של חברות תרופות עם הרים של כסף וכוח שקשה לעמוד מולה.
.

.
קישורים:

  • מורים ויועצות בתי הספר תחת השפעת ריטלין – מאי 2010 – "יועצות מתקשרות אלי בבקשה שאשכנע אמהות לתת לילד כדור", מספרת שפר. "יועצות הן אומרות 'הגיע אליך ילד כזה וכזה. אני מבינה שהוא מטופל אצלך, אני יודעת שאת יכולה לעזור לו, אבל לי אין זמן ולמערכת אין זמן ולכן אני מבקשת שתשכנעי את האמא שהילד ייקח כדור כדי לפתור את הבעיה'. הייתה לי יותר משיחה אחת כזאת…
  • גננות רוצות שקט בגן והן להוטות מידי לשלוח ילדים לפסיכיאטרים – הכתבה "ברוב קשב" מירב שלמה מלמד , ידיעות תל אביב , חינוך , 26.03.2010 – ב- 2009 נרשמה עלייה של כשבעה אחוזים בהפניית ילדים עד גיל שש למכוני אבחון של הפרעות קשב וריכוז. ד"ר אורלי נקר: מדובר ב"הפניית יתר" מצד גננות למכונים

הבלי הריטלין והפסיכיאטריה – פרופ' אשר אור-נוי: "הריטלין יכול לגרום יותר נזק מאשר תועלת, כאבי ראש ובטן, חוסר תיאבון ודיכאון"

דצמבר 2010 – לאחר שנים רבות בהם מיליוני ילדים סוממו בריטלין וחלה ירידה משמעותית ברמת הלימודים, ובתי משפט מחייבים לסמם בריטלין ילדים באומנה, מודים במשרד הבריאות כי "הריטלין … שהשפעתו תקפה לארבע שעות, יכול לגרום יותר נזק מאשר תועלת … עלייה וירידה מהירה בריכוז עלולות להוביל לכאבי ראש ובטן, חוסר תיאבון ודיכאון".
כך אמר פרופ. אשר אור-נוי, מנהל המחלקה להתפתחות הילד במשרד הבריאות בוועדת החינוך. אור-נוי מכר לחברי הוועדה הבלים חדשים: "ריטלין SR (ריטלין בשחרור איטי), שהשפעתו נמשכת שש שעות. ישנה התרופה קונצרטה שמיועדת למתבגרים והשפעתה נמשכת עשר עד 12 שעות. לכל תכשירי הריטלין ארוך הטווח יש פחות תופעות לוואי מהריטלין קצר הטווח"

שימוש מופקר בריטלין לאורך 11 שנים, מבוסס על סימום בלבד ללא מענה לטווח הארוך
"כ- 100,000 תלמידים מאובחנים כבעלי הפרעות קשב וריכוז. מתוכם כ- 30,000 תלמידים מטופלים בתרופה ריטלין. כ- 3,000 תלמידים מתוכם, מוגדרים כמקרים קשים. רבים מהתלמידים צורכים את הריטלין שמסובסד ע"י קופות חולים ושאיני ממליץ על צריכתו", הוסיף בנחרצות פרופ' אשר אורנוי, מנהל המחלקה להתפתחות הילד ולשיקומו במשרד הבריאות, בנושא צריכת ריטלין בקרב תלמידים. "הריטלין המסובסד שהשפעתו תקפה ל-4 שעות, יכול לגרום יותר נזק מאשר תועלת", הוסיף פרופ' אור-נוי.
פרופ' אור-נוי ציין כי כבר לפני 11 שנים הוקמה ועדה בינמשרדית לטיפול בתלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז שהמלצותיה היו לספק הדרכה למורים ולהורים, בנוסף לטיפול תרופתי. "העלות נאמדה בכ-20,000 ₪ לכל בית ספר ובסה"כ-300 מליון ₪ ולכן ההמלצות נגנזו, לצערי".

בתי הספר מפעילים לחץ לסימום בריטלין להתנער מאחריות תוך איומים

"היום, בבתי הספר יש מחסור חמור בפסיכולוגים ויועצים ולכן אין מי שידריך הורים ולתלמידים ויספק, בנוסף, למורים כלים להתמודד עם תלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז", אמרה אתי בינימין יו"ר הנהגת ההורים הארצית. עוד הוסיפה, כי מורים ממליצים להורים לשלוח את ילדיהם לאבחונים חיצוניים שעלותם אלפי שקלים, במקום לשלוח אותם לבדיקות פשוטות כגון ראייה ושמיעה. "ישנם תלמידים שאינם שומעים או רואים היטב והדבר מתבטא ביכולת הריכוז הנמוכה שלהם. לעיתים ההורים מסרבים לתת ליליד ריטלין והוא מועבר לועדת השמה החורצת את גורלו", תיארה בנימין בפני הוועדה. עוד הוסיפה, כי ישנה עלייה חדה בשנים האחרונות במספר התלמידים שמועברים לוועדות השמה כי הוריהם סירבו לתת להם ריטלין. "יש יד קלה על הדק הריטלין ואם הורים לא נותנים לילד את התרופה הם מסתכנים בהעברה של הילד למסגרת אחרת".

הכתבה מומחה: 'הריטלין בסל תרופות – יותר נזק מתועלת' , מיטל יסעור בית-אור , ynet , 07.12.2010

דיון בכנסת העלה שאלות קשות על הריטלין המסובסד, שהשפעתו נמשכת 4 שעות, לבין נגזרותיו ארוכות הטווח שאינן מסופקות על-ידי קופ"ח. מנהל המחלקה להתפתחות הילד: "עלייה וירידה מהירה בריכוז עלולות להוביל לכאבי ראש ובטן, חוסר תיאבון ודיכאון"

"הריטלין המסובסד שהשפעתו תקפה לארבע שעות, יכול לגרום יותר נזק מאשר תועלת": כך אומר היום (ג') פרופ' אשר אור-נוי, מנהל המחלקה להתפתחות הילד במשרד הבריאות. פרופ' אור-נוי אמר את הדברים בדיון בכנסת שעסק בנושא מתן ריטלין. עוד אמר כי "מבחינת משרד הבריאות גם ריטלין ארוך טווח נמצא בסל הבריאות, אך קופות החולים מתנגדות לכך ונמנע טיפול אופטימלי מילדים להורים שלא יכולים לרכוש את התרופות הללו באופן פרטי". יש לציין כי לטענת משרד הבריאות, הריטלין על כל נגזרותיו כלול בסל – אך קופות החולים מספקות למבוטחיהן רק את הריטלין קצר הטווח כחלק מהסל.

יוזם הדיון, ח"כ עמיר פרץ, אמר כי יפעל מול סגן שר הבריאות ויו"ר ועדת הבריאות על מנת להכניס לסל התרופות את הריטלין ארוך הטווח שאינו מסכן את התלמידים ושעלותו כיום בין 100 ל-400 שקל. לדבריו, יפעל למען סבסוד תרופה זו למשפחות המקבלות הבטחת הכנסה.

"ההשפעה פגה באמצע יום הלימודים"

בדיון שנערך היום בוועדת החינוך של הכנסת הוצגה הערכת משרד הבריאות לפיה 80 עד 100 אלף ילדים מאובחנים כבעלי הפרעות קשב וריכוז, כ-30 אלף מהם מטופלים בריטלין.

פרופ' אור-נוי הסביר בדיון כי "הריטלין הרגיל, שנמכר במסגרת סל התרופות, פועל כארבע שעות. ילד שנוטל את התרופה ומגיע לבית ספר ירגיש שההשפעה פגה כבר בסביבות השעה 11:00. ישנו תחליף שאנחנו מעדיפים שנקרא ריטלין SR (ריטלין בשחרור איטי), שהשפעתו נמשכת שש שעות. ישנה התרופה קונצרטה שמיועדת למתבגרים והשפעתה נמשכת עשר עד 12 שעות. לכל תכשירי הריטלין ארוך הטווח יש פחות תופעות לוואי מהריטלין קצר הטווח".

בשיחה עם ynet, פירט אור-נוי את השגותיו מהטיפול קצר הטווח: "תופעה של עלייה מהירה בריכוז וירידה מהירה בריכוז לא קיימות בריטלין ארוך הטווח. עלייה מהירה ובעיקר ירידה מהירה בריכוז עלולות לגרום לתופעות לוואי רבות בהן כאבי בטן, כאבי ראש, חוסר תיאבון ודיכאון".

בנוגע לשאלה מדוע ילד לא יכול לקחת עוד כדור כשהוא נמצא בבית הספר, מסביר אור-נוי כי את הכדור הנוסף צריך לקחת לפחות חצי שעה לפני שפגה ההשפעה של הכדור הראשון: "איך ילד בכיתה ב' או ג' או ד' יחשב לבד ויזכור לקחת את הכדור בזמן?", תהה אור-נוי, "לפעמים הורים מבקשים מהמורים לתת אך גם זה לא פתרון. בנוסף, לפעמים יש מצב שבו ילדים צוחקים על ילד שלוקח כדור בכיתה. מכל הסיבות הללו עדיף שלא יקרה מצב שבו ילד צריך לקחת בעצמו את הכדור הנוסף במהלך הלימודים".

מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, טיפל לאחרונה במקרה של אב לשני ילדים שזקוקים לקונצרטה ומתקשים לעמוד בעלות רכישת התרופה, כ-400 שקל לכל ילד בחודש. בתשובה לפנייתו ענה לו ד"ר רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות, כי "התרופה קונצרטה לא הוגשה לסל התרופות בשל פרשנות משפטית שזה בסל, אבל בפועל קופות החולים עושות שיקול כלכלי".

"אין מי שידריך הורים ותלמידים"

בדיון עלתה תמונה מדאיגה של מחסור באנשי מקצוע – יועצים ופסיכולוגיים במערכת החינוך, הגורם לכך שהמערכת אינה מסוגלת לתת מענה לתלמידים המתקשים בלימודיהם באופן כללי, ולתלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז בפרט.

"בבתי הספר יש מחסור חמור בפסיכולוגים ויועצים ולכן אין מי שידריך הורים ותלמידים ויספק גם למורים כלים להתמודד עם תלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז", אמרה אתי בינימין, יו"ר הנהגת ההורים הארצית. עוד הוסיפה כי מורים ממליצים להורים לשלוח את ילדיהם לאבחונים חיצוניים שעלותם אלפי שקלים, במקום לשלוח אותם לבדיקות פשוטות כגון ראייה ושמיעה. "ישנם תלמידים שאינם שומעים או רואים היטב והדבר מתבטא ביכולת הריכוז הנמוכה שלהם. לעיתים ההורים מסרבים לתת ליליד ריטלין והוא מועבר לוועדת השמה החורצת את גורלו", תיארה בנימין בפני הוועדה.

חוה פרידמן, מנהלת אגף פסיכולוגיה במשרד החינוך, התייחסה לדברים ואמרה כי קיימת במערכת החינוך הנחיה גורפת למורים שלא להמליץ להורים על מתן ריטלין לתלמידים.

יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו), קבע כי על משרד החינוך לרענן את הנהלים בקרב המורים האוסרים על המלצה של תרופות בכלל וריטלין בפרט. כמו כן, ביקשה ועדת החינוך כי יוגשו לה דו"חות מסודרים לגבי שעות ההדרכה הניתנות על ידי אנשי מקצוע לתלמידים המתקשים בלימודים ולהוריהם.
.

.
קישורים: